ברכות ת"ח שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד/ בארץ ישראל אין לחוש

[געגועים]

ברכות סג: תענית ז. מכות י.
חרב אל הבדים ונואלו, חרב על צוארי שונאיהם של ת"ח שיושבין בד בבד ועוסקים בתורה וכו'

שכן מצינו בדוד המלך שלא למד מאחיתופל אלא ב' דברים בלבד. לפי שמצאו אחיתופל לדוד שהיה יושב ועוסק בתורה יחידי, אמרו לו למה אתה עוסק בתורה יחידי, והלא כבר נאמר חרב על הבדים ונואלו. שוב פעם אחרת מצאו שהיה נכנס לבית מדרשו בקומה זקופה, א"ל והלא כבר נאמר שצריך ליכנס במורא. ויש אומרים שהיה נכנס לבית המדרש יחידי, וא"ל בבית אלקים נהלך ברגש כתיב, שחייב אדם ליכנס שם בקיבוץ עם.
(רש"י אבות פ"ו מ"ג)​

 

[געגועים]

גם ידוע מה שדרשו (ברכות סג:) חרב אל הבדים שעוסקין בתורה בד בבד ולא עוד אלא שמטפשין, משא"כ בארץ ישראל אין לחוש משום דאוירא דארץ ישראל מחכים.
(סידור בית יעקב בהקדמה סולם בית אל)​

 

[געגועים]

הראה [כ"ק אדמו"ר ר' יוחנן מטאלנא זי"ע] לנכדו דברי רבי יעקב עמדין בעל הסידור בית יעקב בקונטרס סולם בית אל, איתא בגמרא על הפסוק חרב אל הבדים חרב על ת"ח הלומדים בד בבד ולא עוד אלא שמטפשים - חוטאים, שצריכים ללמוד דווקא בצוותא בחברותא, שאין הצלחה בכזה לימוד רק לימוד עם שותפים, ומוכיח שם לבאר שכל דין זה נאמר רק בחוץ לארץ, שהרי כל האמוראים בעלי המימרות התגוררו בבבל, אבל בארץ ישראל ארץ הקודש אוירא דארץ ישראל מחכים, ויכולים ללמוד ביחיד ולהצליח, והוסיף לומר שאע"פ שכל דבריו בוודאי אמת הם, גם בארץ ישראל יהיה יותר הצלחה בלימוד בחברותא, כנאמר טובים השניים מן האחד.
(דתשרי על עמיה עמוד 360)​

 

[הרב מרודוש]

שאלו פעם את החזו"א למה הוא לא מקיים את הגמ' הנ"ל
הוא ענה אני לא לומד לבד אני לומד עם הראשונים

 

[הצעיר שבחבורה]

גם ידוע מה שדרשו (ברכות סג:) חרב אל הבדים שעוסקין בתורה בד בבד ולא עוד אלא שמטפשין, משא"כ בארץ ישראל אין לחוש משום דאוירא דארץ ישראל מחכים.
(סידור בית יעקב בהקדמה סולם בית אל)​

מעשה לסתור?

שכן מצינו בדוד המלך שלא למד מאחיתופל אלא ב' דברים בלבד. לפי שמצאו אחיתופל לדוד שהיה יושב ועוסק בתורה יחידי, אמרו לו למה אתה עוסק בתורה יחידי, והלא כבר נאמר חרב על הבדים ונואלו.

דוד היה בארץ ישראל.
וצ"ע.

 

[בן ליש]

מעשה לסתור?

דוד היה בארץ ישראל.
וצ"ע.

באמת הרי לכאו' כל מש"כ היעב"ץ הוא רק אהא דמטפשין, אך עיקר הענין שנאמר חרב על שונאיהם וכו' לכאו' זה שייך גם בא"י, (ולפי"ז לא כ"כ קשה מדוד),
הן אמנם שמלשונו של היעב"ץ לא משמע כן, ובאמת אינו מובן כ"כ מדוע עיקר הענין אינו שייך בא"י.