תפילה עושה מחצה

[חזקי]

"תפילה עושה מחצה". מאמר חז"ל במדרש [ויקרא רבה י, ה - ורש"י פרשת עקב (ט, כ) הזכירו]
והסתפקתי אם שני אנשים מתפללים על ענין אחד, הרי כל אחד פועל בתפילתו מחצה ובסך הכל, נפעל הכל.
אם ההנחה נכונה, אפשר לפרש מה שכתוב בפסוק 'ויעתר יצחק לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו' [בראשית כה, כא] וברש"י כתב: זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת ע"כ. וצ"ב מדוע היה צריך ששניהם יתפללו ביחד. אמנם לדברינו, הרי מחצה מיצחק ומחצה מרבקה וכך נתקבלה בקשתם בתפילתם.

 

[חכם לכשירצה]

דבר זה לכאורה אינו נכון, שעד כמה שהתפלל והוריד מחצה ממילא המחצה שנשאר הוא שלם, וכמו שאמרינן לגבי נוטל אחד משישים מחוליו שודאי שאם באו שישים אנשים אינו מבריא דתמיד לוקח אחד משישים.

 

[חכם לכשירצה]

אם ההנחה נכונה, אפשר לפרש מה שכתוב בפסוק 'ויעתר יצחק לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו' [בראשית כה, כא] וברש"י כתב: זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת ע"כ. וצ"ב מדוע היה צריך ששניהם יתפללו ביחד. אמנם לדברינו, הרי מחצה מיצחק ומחצה מרבקה וכך נתקבלה בקשתם בתפילתם.

פשטות אין פה שאלה כלל תפלה של שתיים יותר מועילה מתפלה של אחד, ואף מוזכר שהיה פה ענין של צדיק בן צדיק וצדיק בן רשע, וממילא אין שאלה וההוכחה איננה הוכחה.

 

[בני הלויים]

עיין רש"י בפרשת עקב ואתפלל גם בעד אהרן, והועילה תפלתי מחצה ומתו שני בניו, ושנים נותרו. עכ"ל.

 

[כהן קרב]

"תפילה עושה מחצה". מאמר חז"ל במדרש [ויקרא רבה י, ה - ורש"י פרשת עקב (ט, כ) הזכירו]
והסתפקתי אם שני אנשים מתפללים על ענין אחד, הרי כל אחד פועל בתפילתו מחצה ובסך הכל, נפעל הכל.
אם ההנחה נכונה, אפשר לפרש מה שכתוב בפסוק 'ויעתר יצחק לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו' [בראשית כה, כא] וברש"י כתב: זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת ע"כ. וצ"ב מדוע היה צריך ששניהם יתפללו ביחד. אמנם לדברינו, הרי מחצה מיצחק ומחצה מרבקה וכך נתקבלה בקשתם בתפילתם.

ייש"כ.
בישמח משה ביאר עזה"ד שתפילת יצחק הועילה למחצה ליעקב ותפילת רבקה הועילה לעשיו יעוי"ש (להלן ציטוט חלק מדבריו ושם האריך)

והנה אמרו רז"ל (ויק"ר י' ה') תפילה עושה מחצה, והנה הוא התפלל שתקלוט הזרע, והיא התפללה גם כן שתקלוט, והוא נענה תחילה ותפילה עושה מחצה, ובודאי נענה על קליטת הטוב כי הרע למה, ואחר כך על ידי תפילתה נקלט החצי האחר דהיינו קליטת הרע, כי ברית כרותה שתפילת צדיק אינו חוזר ריקם. והיינו ויעתר יצחק וגו' לנוכח אשתו, כפירוש רש"י (ד"ה לנכח) זה עומד ומתפלל בזוית זה וכו' ששניהם התפללו, ויעתר לו ה' כפירוש רש"י (ד"ה ויעתר) שאינו דומה וכו', לכך הוא נענה תחילה ונגמר הטוב, על כן ויעתר לו ה' דייקא ולא לה, כי אין הקב"ה מייחד שמו על הרעה (ב"ר ג' ו'). וזה שפירש רש"י ויעתר לו ולא לה, לפי שאינו דומה וכו' לפיכך לו ולא לה, שתמהו הכל על זה שמסיים לפיכך וכו' דהוא שפת יתר לכאורה. ולפי מ"ש יובן, דאף דראוי להקדים צדיק בן צדיק, מכל מקום למה לא לה לגמרי. אלא דכיון דהוא נענה תחילה על הקליטה ובודאי הטוב נקלט, אם כן ממילא לא לה, ר"ל דלדידה לא אמרינן ויעתר לה ה' דאינו מייחד שמו על הרעה, והיינו דברי רש"י לפי שאינו דומה וכו', אף דזה אינו להקדים, מכל מקום לפיכך ממילא לו ולא לה, והבן.

 

[כהן קרב]

פשטות אין פה שאלה כלל תפלה של שתיים יותר מועילה מתפלה של אחד, ואף מוזכר שהיה פה ענין של צדיק בן צדיק וצדיק בן רשע, וממילא אין שאלה וההוכחה איננה הוכחה.

אם הבנתי נכון כונת הרב @חזקי לא כתב הדברים כראיה וכהכרח אלא כפירוש נפלא ודפח"ח

 

[חכם לכשירצה]

אם הבנתי נכון כונת הרב @חזקי לא כתב הדברים כראיה וכהכרח אלא כפירוש נפלא ודפח"ח

ולדבריי אף אין פה פירוש נפלא כלל

 

[חכם לכשירצה]

עוד חשבתי שתפלה עושה מחצה היא מהגזרה הכללית ולא שכל תפלה יורד מחצה, וודאי דבר נכון הוא שכח התפלה הוא להואיל מחצה.

 

[בן ליש]

בעיקר הענין שתפילה עושה מחצה,
יש בזה דבר נפלא שאמר מו"ר מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א,
דבמדרש איתא "גדולה היא התפילה וכו', רצונך לידע כוחה של תפילה אם אינה עושה כולה חציה היא עושה,
ותמוה מדוע רואים כוחה של תפילה כשעושה חציה יותר מכשעושה כולה,
וביאר שבדרך כלל כשמתקבלת התפילה אזי חפץ הקב"ה לקבל את התפילה,
אך פעמים שאינה שעת רצון, ובזה גדול כוחה של תפילה שכביכול הקב"ה כופה עצמו עכ"פ לעשות פשרה.

 

[כהן קרב]

@חזקי להוסיף על דבריך (ע"ד הפלפול)
בבן יהוידע (סנהדרין קה:) כתב לענין קביעות מקום לתורה ותפילה
שהוא דוקא בביהכ"נ וביהמ"ד ולא בבית
והוסיף שם שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי
וראיתי ממחברי זמנינו מי שכתב עפי"ז דהקובע מקום לתפילתו
אף שתפילה עושה מחצה מ"מ הקובע ה"ה כמחצה על מחצה
(ואולי לזה כיון הגאון בבן יהוידע דבלא"ה אינו מובן כ"כ כוונתו בזה)
ולפי"ז מדויק ג"כ לשון זה עומד בקרן זו וכו' שכיון ותפילתם היתה בביתם לא היה בזה המעלה של כמחצה עמ"ח

 

[מור וקציעה]

במדרש ויק"ר שציין פותח האשכול, נכתב בלשון מעניינת: ר' יהודה וריב"ל. ר' יהודה אומר תשובה עושה מחצה ותפלה עושה הכל, ריב"ל אמר תשובה עשתה את הכל ותפלה עשתה מחצה.
ולשונו מדוקדקת, שלריב"ל עושה בלשון הווה, כלומר זהו כלל שתשובה עושה מחצה ותפילה עושה הכל, אך ריב"ל מדבר בלשון עבר שכך ארע שתשובה עשתה את הכל ותפילה עשתה מחצה.
ובאמת אח"כ מביא המדרש דוגמאות רבות לכאן ולכאן, והדוגמא האחרונה היא ממיתת בני אהרן שהזכירו כבר. ומעניין שלכל אורך הפיסקא המדרש אומר לגבי דעת ריב"ל בלשון עבר, עשתה, וא"כ לדעת ריב"ל אין כלל בזה אלא שכך ארע במקרים המוזכרים שם.

ולפי"ז המאמר השגור על פינו ש"תפילה עושה מחצה" אינו נכון!

 

[בן ליש]

במדרש ויק"ר שציין פותח האשכול, נכתב בלשון מעניינת: ר' יהודה וריב"ל. ר' יהודה אומר תשובה עושה מחצה ותפלה עושה הכל, ריב"ל אמר תשובה עשתה את הכל ותפלה עשתה מחצה.
ולשונו מדוקדקת, שלריב"ל עושה בלשון הווה, כלומר זהו כלל שתשובה עושה מחצה ותפילה עושה הכל, אך ריב"ל מדבר בלשון עבר שכך ארע שתשובה עשתה את הכל ותפילה עשתה מחצה.
ובאמת אח"כ מביא המדרש דוגמאות רבות לכאן ולכאן, והדוגמא האחרונה היא ממיתת בני אהרן שהזכירו כבר. ומעניין שלכל אורך הפיסקא המדרש אומר לגבי דעת ריב"ל בלשון עבר, עשתה, וא"כ לדעת ריב"ל אין כלל בזה אלא שכך ארע במקרים המוזכרים שם.

ולפי"ז המאמר השגור על פינו ש"תפילה עושה מחצה" אינו נכון!

אמנם בדברים רבה איתא "רצונך לידע כוחה של תפילה, אם אינה עושה כולה, חציה היא עושה".

 

[בית תפילה]

הגר"ש פינקוס בספרו שערים בתפילה