בשו''ע יו''ד הל' מעונן ומכשף סי' קע''ט ד'
הביא הרמ''א מח' ראשונים אם מותר לאדם לעשות סימן כמו אליעזר עבד אברהם או יהונתן
וסיים הרמ''א וההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו.
מה כוונת הרמ''א במלים אלו
הוא לא כתב טוב להחמיר או ויש להחמיר או ראוי להחמיר וכדומה אלא כתב וההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו.
ומה חידש הרמ''א הרי זה ברור כמו שכתוב בפסוק והבוטח בה' חסד יסובבנו
ועל זה אין שום מח'
הביא הרמ''א מח' ראשונים אם מותר לאדם לעשות סימן כמו אליעזר עבד אברהם או יהונתן
וסיים הרמ''א וההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו.
מה כוונת הרמ''א במלים אלו
הוא לא כתב טוב להחמיר או ויש להחמיר או ראוי להחמיר וכדומה אלא כתב וההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו.
ומה חידש הרמ''א הרי זה ברור כמו שכתוב בפסוק והבוטח בה' חסד יסובבנו
ועל זה אין שום מח'