דיון - שירים (מילים) ששונו על ידי גדולי ישראל. | פורום אוצר התורה דיון - שירים (מילים) ששונו על ידי גדולי ישראל. | פורום אוצר התורה

דיון שירים (מילים) ששונו על ידי גדולי ישראל.

השיר נאר אמונה
הוסיף האדמור מויזניץ שליט"א בקטע "סאיז ואטאך גוט זיין" הוסיף "סאיז שוין גוט" שהרי הכל טוב כבר עכשיו.
כי אין רע יורד מלמטה.
 
1602184781121.png

הברכת אברהם מסלונים שינה את הקטע נעבך הרוגה עליך
לנעך המעלה איז
שזה מעלה למות על קידוש השם
וזהו הנוסח
נאך המעלה איז הרוגה עליך און וי אזוי מעכט מאן דאס לייבעדיגעאר אייט ונחשבת כצאן טבחה מאר שחט המחשבה.
בעברית : עוד מעלה הרוגה עליך ואיך עושים זאת בחיים ונחשבת כצאן טבחה שוחטים מחשבה.
 
שייף נפיק אמר:
השיר הנודע שהיה שר החזו"א חזו חזו בני חביבי דמשתכחין וכו', הוא מבוסס על מילים בזוהר בשינויים קצת, (כך שמעתי).
לחץ כדי להרחיב...
אכן, אין מקור מדויק לניסוח העכשוי. (אבל זה לא שינוי ניגון, מקסימום התחבר על מילים חדשות)
 
שייף נפיק אמר:
השיר הנודע שהיה שר החזו"א חזו חזו בני חביבי דמשתכחין וכו', הוא מבוסס על מילים בזוהר בשינויים קצת, (כך שמעתי).
לחץ כדי להרחיב...
לא בזוהר (ככל הידוע לי). מקובל מהגר"א, ואכן בשינוי, לא רק של מילים, אלא גם של התוכן עצמו.
 
ממזרח שמש אמר:
אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא
הגר"ש ברעוודא שינה
לעבדא עבדא עבדא
כי צריך להדגיש יותר את העבדות מהאני
לחץ כדי להרחיב...
המילים נשארו זהות.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
לא בזוהר (ככל הידוע לי). מקובל מהגר"א, ואכן בשינוי, לא רק של מילים, אלא גם של התוכן עצמו.
לחץ כדי להרחיב...
יש שכתבו שהמקור הוא מהמילים שכתב התרגום על שיר השירים (א טו).
כַּד עֲבַדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל רְעוּתָא דְּמַלְכְּהוֹן הוּא בְּמֵימְרֵיהּ מְשַׁבַּח יָתְהוֹן בְּפַמַלְיָא דְּמַלְאֲכַיָּא קַדִּישַׁיָּא וְכֵן אֲמַר כַּמָּה יָאֲוָן עוּבָדַיִךְ בְּרַתִּי חַבִּיבְתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמָן דְּאַתְּ עָבְדָא רְעוּתִי וְעָסְקָא בְּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתִי וְכַמָּה תָקְנָן עוּבָדַיִךְ וְעִנְיָנַיִךְ כְּגוֹזָלִין בְּנֵי יוֹנְתָא דְּמִתְכַּשְׁרָן לְאִתְקָרָבָא עַל מַדְבְּחָא
 
איך אמר:
יש שכתבו שהמקור הוא מהמילים שכבת התרגום על שיר השירים (א טו).
כַּד עֲבַדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל רְעוּתָא דְּמַלְכְּהוֹן הוּא בְּמֵימְרֵיהּ מְשַׁבַּח יָתְהוֹן בְּפַמַלְיָא דְּמַלְאֲכַיָּא קַדִּישַׁיָּא וְכֵן אֲמַר כַּמָּה יָאֲוָן עוּבָדַיִךְ בְּרַתִּי חַבִּיבְתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמָן דְּאַתְּ עָבְדָא רְעוּתִי וְעָסְקָא בְּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתִי וְכַמָּה תָקְנָן עוּבָדַיִךְ וְעִנְיָנַיִךְ כְּגוֹזָלִין בְּנֵי יוֹנְתָא דְּמִתְכַּשְׁרָן לְאִתְקָרָבָא עַל מַדְבְּחָא
לחץ כדי להרחיב...
רחוק מאוד, כמדומה לי.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
מקובל מהגר"א, ואכן בשינוי, לא רק של מילים, אלא גם של התוכן עצמו.
לחץ כדי להרחיב...
הנה הניסוח במעשה רב:
אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי
 
איך אמר:
הנה הניסוח במעשה רב:
אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי
לחץ כדי להרחיב...

הכוונה לשיר "כד יתבון ישראל?"
 
זכורני בצעירותי כשפרץ השיר 'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד' היו ישיבות ששינו ל'שמחה גדולה להיות במצוה תמיד, וטענתם היתה דאין כזו 'מצוה' להיות בשמחה, יש מצוה לשמוח בעבודת ה' 'תחת אשר לאעבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב'... אך סתם לשמוח לא מצאנו כזאת מצווה.
 
לא שייך לכותרת, אבל אם עוסקים בתיקון מילים בשיר. אני מציע תיקון השלמה מוצלחת לשיר קיים.
׳כי תעבור במים אתך אני,
ובנהרות לא ישטפוך,
כי תלך במו אש לא תכוה,
ולהבה לא תבער בך׳.

במקום המילים שמישהו המציא, אני מציע להכניס פסוק מתאים:

׳קרבת, ביום אקראך.
אמרת: אל תירא!׳
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון
זוכה רביעי בהגרלת פורום אוצר התורה
לפרטים >>> ✖
בפורום אוצר החידות כבר ביקרת?
השתתף כאן! >>> ✖
קראת את המאמרים החדשים?
לפרטים >>> ✖