ר' ועלוועל חשין זצוק"ל. גרס "יחזור בתשובה".לא הובאה כאן הגירסה במלואה:
'משבית מלאכה בו, סופו לשארית'.
קראתי בקונ' 'טעם זקנים' מהרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, שמורו הגאון הקדוש רבי אברהם בן רבי נחמן זצ"ל הוא ששינה את הנוסח,
ונימק: שאין כותבים פיוט בדרך עונש.
מאיפה המקור לזה?פיוט אודה לאל,
ימצאה מטונפת וכו'.
ניתי סידור ונחזי.מאיפה המקור לזה?
הפיוט הזה הוא קדמון מאד מיוחס לרבי שמעיה תלמיד רש"י.ניתי סידור ונחזי.
אגב לכאו' היה צריך לומר דמשכחין מצרה דלהון, ולא דמשתכחין. [משתכח זה לשון מציאה ולא לשון עזיבה/שכחה.]הנה הניסוח במעשה רב:
אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי
או לומר, וכמדו' שכן הנוסח הרווח, דמשתכחין בצרה/בצערא דלהון.אגב לכאו' היה צריך לומר דמשכחין מצרה דלהון, ולא דמשתכחין. [משתכח זה לשון מציאה ולא לשון עזיבה/שכחה.]
לא הבנתי מה המציאו זה פסוק בישעיה מג, בלא שייך לכותרת, אבל אם עוסקים בתיקון מילים בשיר. אני מציע תיקון השלמה מוצלחת לשיר קיים.
׳כי תעבור במים אתך אני,
ובנהרות לא ישטפוך,
כי תלך במו אש לא תכוה,
ולהבה לא תבער בך׳.
במקום המילים שמישהו המציא, אני מציע להכניס פסוק מתאים:
׳קרבת, ביום אקראך.
אמרת: אל תירא!׳
הוא התכוון לפזמון.לא הבנתי מה המציאו זה פסוק בישעיה מג, ב
המילים שמישהו המציא לבית השני:לא הבנתי מה המציאו זה פסוק בישעיה מג, ב
כמדומני גם בסוף השורה הנ"ל במקום 'כלה מעולפת' שינו ל'כלה מקושטת'.פיוט אודה לאל,
ימצאה מטונפת וכו'.