מידות ושיעורים שיעורי המצוות – שיטת החזון איש

[מאן דהו]

שיעורי המצוות לפי פסקי החזון איש זצ"ל

תוכן:
א) מעקה, מחיצה
ב) ציצית
ג) נקב שתולין בו הציצית
ד) שיעור טלית קטן
ה) שיעור הדס וערבה
ו) שדרו של לולב
ז) הסוכה
ח) הרצועה של תפילין
ט) שיעור המקווה
י) גובה המים במקווה
יא) נקב לחיבור מקוואות
יב) תחום שבת
יג) הן ואלכסון
יד) הרחקה בין ירק לירק
טו) פרוטה
טז) פדיון מעשר שני ונטע רבעי על מטבעות של עכשיו
יז) פדיון הבן
יח) הרביעית
יט) שיעור עיסה להפריש חלה
כ) להפרשת חלה בברכה
כא) הכביצה
כב) הככותבת לענין חולה ביוה"כ
כג) מלא לוגמיו לענין חולה ביוה"כ
כד) הכזית
כה) שיעור אתרוג
כו) כזית מצה
כז) אכילה חוץ לסוכה
כח) פת כיסנין לענין על המחיה וברכת המזון
כט) אכילת פרס
ל) אכילת מצווה
לא) בית החייב במזוזה
לב) כנגד המתפלל
לג) תפילת הדרך
לד) עירוב תבשילין
לה) עירובי חצרות
לו) עירובי תחומין ושיתופי מבואות


א) מעקה, מחיצה
שיעור גובה המעקה וכן שאר מחיצה לעניין שבת סוכה וכלאים, הוא עשרה טפחים וראוי מאוד שיהא גובה מטר אחד, ולכל הפחות לא יפחית מן 98.2 ס"מ.

ולעניין דרבנן בשעת הדחק אפשר שיש להקל במחיצה 96.2 ס"מ וכן מי שא"א לו כלל לעשות גובה המעקה 98.2 יעשה עכ"פ 96.2 ולא פחות כי בהחסר אפי' משהו מעשרה טפחים מבטל מ"ע דאורייתא בכל רגע, גם הגזוזטראות ומרפסת שהרצפה שלהן גבוה עשרה טפחים מהקרקע שחוצה לה, צריכין מעקה ולעניין השיעור כנראה שיש בזה מחלוקת הפוסקים ז"ל ואכמ"ל.

ב) ציצית
שיעור אורך הציצית מהקשר ראשון ואילך [היינו מלבד מה שמונח על הבגד] הוא י"ב גודלין והוא 30 ס"מ, ולכה"פ 29 ס"מ.

ג) נקב שתולין בו הציצית
צריך שלא יהא מהנקב עד סוף הבגד ג' אצבעות, ושיהא מהנקב עד סוף הבגד לא פחות מקשר גודל, ולפי המדידה התברר כי בארבע ס"מ יש קשר גודל בריווח [וכנראה שגם בשלושה וחצי ס"מ כבר יש קשר גודל של אדם בינוני] וג' אצבעות עולה יותר מן 7 ס"מ, ולפ"ז מקום הנקב כשר בסנטימטר החמישי השישי והשביעי.

ולצאת ידי כל הדעות נראה שיהא הנקב בסוף ס"מ החמישי עי' משנה ברורה בבה"ל ובארצה"ח ואכמ"ל [ומרן זצללה"ה החזו"א היה נוהג למדוד ארבע ס"מ וחצי, ושם היה מצווה לעשות הנקב בט"ק שלו] וראוי להחמיר שלא לעשות הנקב בס"מ השביעי.

ד) שיעור טלית קטן
כתב במ"ב דאנשי מעשה עושים הט"ק אמה על אמה מלפניו ואמה על אמה מלאחריו מלבד נקב בית הצוואר [האמה 58 ס"מ], ובט"ק כזה ייצא מן הספיקות ויכול לברך עליו ולכל הפחות לא יפחית מג' רבעי אמה מלפניו וג' רבעי אמה מלאחריו [שהוא 44 ס"מ מלפניו, וכן מלאחריו] ומסקנת מרן ז"ל בחזו"א או"ח סימן ג' ס"ק ל"א דכ"ז הוא באורך מלמעלה למטה, אבל בהרוחב צריך גם לשיטה זו שיהא רוחב אמה שהיא 58 ס"מ] ובפחות מזה יש חשש ברכה לבטלה, והנה רגילות הוא שע"י הכביסה מתכווץ הבגד ומתמעט משיעורו, על כן יש להוסיף על השיעור מתחילת עשייתו.

הכתפות של הט"ק צריך שיהיה כל כתף וכתף רחב קצת יותר מרוחב נקב בית הצוואר, מהרי"ל ז"ל, ויש חולקין, עיין מ"ב, ומרן זצ"ל בחזו"א עירובין סי' מ"ה פסק כמהרי"ל ז"ל, [ופסק מרן ז"ל דלפי זה שהכתפות הם עומד מרובה על הפרוץ [היינו הנקב בית הצוואר] מכל צד עולה גם מקום הנקב בכלל השיעור].

ה) שיעור הדס וערבה
צריך שיהיה ההדס וערבה ג' טפחים בעצו מלבד העלין, והוא 30 ס"מ ולכה"פ 29. ויש מקילין בשעת הדחק בגובה טפחיים וחצי הוא 24 ס"מ.

ו) שדרו של לולב
שיעור שדרו של לולב מלבד העלין היוצאין בראשו הוא ד' טפחים [היינו 40 ס"מ ולכל הפחות 39 ס"מ] ובשעת הדחק עיין סי' תר"נ.

וי"א דכשההדס או הערבה גבוהין יותר צריך שיהא ג"כ שדרו של לולב גבוה עד שיוצא למעלה מהן טפח [10 ס"מ].

ז) הסוכה
שיעור הסוכה שבעה טפחים על שבעה טפחים בגובה עשרה טפחים היינו אורך 70 ס"מ על רוחב 70 ס"מ בגובה מטר אחד ולכל הפחות יהיה שטחו לא פחות מן 69.1 על 69.1 בגובה של 98.2, וחלילה להקל בפחות מזה במצוות עשה דאורייתא.

ודע דכשגג הבית בולט ג' טפחים על הסוכה צריך שיהא שיעור סוכה מחוץ להבליטה, [ודין תחת בליטה זו עי' סי' תרל"ב ובמ"ב שם סק"ג]. וצריך להשגיח וליזהר בזה אותן שעושין סוכה על הגזוזטרה או אצל קיר הבית.

ח) הרצועה של תפילין
רוחב הרצועה צריך שתהיה כשעורה בערך, והוא בכמו 11 מילימטר.

ט) שיעור המקווה
שיעור המקווה יש מחמירים שיהא בו מים לא פחות מן 750 ליטר וכן ודאי ראוי לעשות, ובשעת הדחק עכ"פ לא יפחתו מן 648 ליטר, וח"ו לפחות מזה השיעור, כי זה נוגע באיסור כרת ר"ל.

וראוי שיהא הרבה יותר מהשיעור, מכיוון שהמים מתמעטים ע"י טבילות ושאר סיבות.

י) גובה המים במקווה
צריך שיהא גובה המים כמו חצי אמה למעלה מטבור של אדם הטובל בו והוא באדם בינוני ערך גובה 1.20 מטר, ובשעת הדחק יעשו שאלת חכם.

יא) נקב לחיבור מקוואות
לחבר מקווה שאובין עם מקווה כשרה צריך שיהא הנקב כשפופרת הנאד, והוא כשתי אצבעות (שאצל האגודל) חוזרות בריווח, ובנקב עגול כשיש בקוטרו באמצעו 5 ס"מ והיקפו 15 כבר יש שם שיעור לחבר המקוואות.

יב) תחום שבת
תחום שבת שיעורו אלפיים אמה, והוא ק"מ אחד עם 160 מטר. ובצירוף השבעים אמה ושריים שהם כמו 41 מטר, הוא ק"מ אחד עם 201 מטר.

יג) הן ואלכסון
התחום שבת של העיר עם אלכסונו הוא ק"מ עם 680 מטרים, ותחום שבת עם אלכסונו למי שקנה שביתה בדרך, הוא 1 ק"מ עם 624 מטר.

יד) הרחקה בין ירק לירק
שיעור הרחקה בין שני מיני ירק, הוא טפח ומחצה [15 ס"מ] וי"א ג' טפחים. אולם כששני המינים הם כל אחד שדה שלמה היינו שרוחבה עשר אמות ואורכן משהו יותר מעשר אמות, אז צריכין הרחקה גדולה וצריך לעשות שאלת חכם.

טו) פרוטה
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף מזוקק או דמים שאפשר לקנות בהם את הכסף הנ"ל, והגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות.

טז) פדיון מעשר שני ונטע רבעי על מטבעות של עכשיו
המעשר שני שאנו מחללים אותו כל פעם על פרוטה, כשהיה מהלך השילינג של כסף שהיה בו 4 גרם כסף מזוקק, היה אפשר לחלל בו 160 פעמים. וכעת [שנת תשט"ו] שאין מטבע של כסף, א"א לחלל על המטבע אלא כפי ערך כסף שיכולים לקנות במטבע זו.

וכפי ששמעתי כעת [בשנת תשכ"ו] הוא מחיר קילו כסף בארה"ק 160 ל"י, נמצא הגרם 16 אגורות ועל זה יכולים לחלל 40 פעמים. נמצא על מטבע של חצי ל"י יכולים עכשיו לחלל 125 פעמים. והנה מחיר הכסף משתנה מזמן לזמן וצריך בירור מחיר הכסף עכשיו.

יז) פדיון הבן
שיעור חמש סלעים לפדיון הבן הוא כסף מזוקק משקל 1920 שעורות, והוא 96 גרם, וצריך ליתן כסף זה או שוויית כסף זה [וראיתי נוהגים ליתן 100 גרם כסף] וכפי מחיר של 160 הקילו הוי 16 ל"י שיעור פדיון הבן, וצריך ליתן מטבעות או שאר חפצים ששווים 16 ל"י [אבל לא כסף של נייר, עיין פ"ת סימן ש"ה בשם החת"ס] אך צריך לברר בזמן הפדיון מחיר הכסף באותו זמן ועשירית מחיר של קילו כסף הוא שיעור פדיון הבן.

יח) הרביעית
הרביעית צריך שיהיה בו בית קיבול של 150 ס"מ מעוקבים המכיל 150 גרם מים, וסימנך "כוס הגון" בגימטרייא ק"ן.

יט) שיעור עיסה להפריש חלה
הלש עיסה מקמח של 1200 גרם [ועוד משהו], צריכים להפריש ממנה חלה בלא ברכה.

כ) להפרשת חלה בברכה
כלי המכיל 4320 סמ"ק והוא בית קיבול של 4 ליטר ושליש, מודדים בו קמח לשיעור חלה בברכה [ולא ידחוק לכבוש את הקמח אלא נותנו באופן הרגיל].

והנהיגו גדולי ההוראה בדורות שלפנינו להפריש חלה בברכה על 2.250 ק"ג קמח.

כא) הכביצה
ביצה בינונית שלנו דלחומרא אנו מודדין בה כביצה, תפסו האחרונים ז"ל, שמשקלה בערך 45 – 50 גרם [שגם לדעת כמה אחרונים ז"ל שחשבו הביצה ערך 41 גרם היינו מים ככמות של ביצה בינונית, אבל הביצה עצמה כבדה קצת יותר ממים וכידוע], ולעניין כששיעור ביצה הוא להקל צריך לחשוב כשני ביצים שלנו לשיעור כביצה.

כב) הככותבת לענין חולה ביוה"כ
הככותבת הוא מעט פחות מכביצה, וחולה שיש בו חשש סכנה שמאכילין אותו ביוה"כ פחות מכשיעור בהפסקות של אכילת פרס, מאכילין אותו בכל 9 מינוט כשני שלישי ביצה שלנו [כמבואר בסימן תרי"ח] אם זה מספיק לצאת מחשש סכנה שאפשר להיות ע"י העדר אכילתו [ועיין לקמן אות כ"ט].

כג) מלא לוגמיו לענין חולה ביוה"כ
בחולה שיש בו חשש סכנה, ישתה בכל פעם פחות ממלא לוגמיו בהפסקת 9 מינוט [אם זה מספיק לצאת מחשש סכנה ח"ו], ומלא לוגמיו משערין בכל אדם לפי לוגמא שלו. ובאדם בינוני הוי 40 גרם משקין, ודאי פחות ממלא לוגמא, וכן ראיתי שמרן ז"ל הורה לחולה לשתות בכל ע' מינוט כמו שישית גלאז בערך שהוא ערך 40 גרם.

ואם נחוץ יותר מזה, ימעטו על כל פנים כפי שאפשר ע"פ רופאים מומחים.

כד) הכזית
הכזית לעניין אכילת מצווה וברכת המזון, צריך שיהא בו כשני שלישי ביצה בינונית של זמנינו עם קליפתה [ולי"א צריך כביצה שלימה בלא קליפתה] עיין סימן תפ"ו ובמג"א שם ובחזו"א עירובין סימן ל"ו.

ומכל מקום אפילו אכל פת רק כמו כזית הרגיל שבזמנינו אסור שיהא בלא בהמ"ז וצריך להוסיף לאכול עד שיהא כשיעור הנ"ל ולברך ברכת המזון.
[ולעניין שיעור כזית מרור, עיין במ"ש בקהלות יעקב פסחים סימן ל"ח].

כה) שיעור אתרוג
שיעור האתרוג הוא לא פחות מכביצה, וצריך שיהיה בו כשני ביצים שלנו וכשהוא גדול מכביצה בכמו חומש כל סביביו כבר יש בו כשני ביצים, [והחת"ס מכשיר בכביצה שלנו], ולעניין אם אורכו משלים לרוחבו, ספר בי"צ מחמיר [הובא בשד"ח דיני לולב סימן ס"ו] ובשם מרן זצללה"ה שמעתי שהקל בכזה.

כו) כזית מצה
על פי מדידת מרן זצללה"ה התברר כי בחצי מצה רגילה של מכונית [מאשין מצה] יש כזית מצה בריווח.
הערה: מדידה זו הייתה בערך מלפני כ"ה שנה או פחות מעט, אולם אחר כמה שנים הייתה סיבה שמדדנו עוד הפעם, ונתברר שחצי מצה טחונה אינה ממלאכה כלי המחזיק 50 גרם, ויש שם חסרון הניכר, ובע"כ שלא כל המצות שוין בכמות הקמח שבתוכן, ומאחר שהוא מצווה דאורייתא, ראוי שיהא הכזית ראשון בערך שני שלישי מצה כדי לצאת ידי כל הדעות.

כז) אכילה חוץ לסוכה
אסור לאכול פת יותר מכביצה חוץ לסוכה וצריך להחמיר שלא לאכול יותר מכביצה בינונית שלנו חוץ לסוכה. ולעניין לברך לישב בסוכה [לפי המנהג דאין מברכין אלא באכילת סעודה], צריך לאכול יותר מכמו שני ביצים שלנו. ולעניין אכילת פת כיסנין, עיין משנה ברורה סימן תרל"ט ס"ק ט"ז.

כח) פת כיסנין לענין על המחיה וברכת המזון
פת כיסנין דמברך עליו מעין ג' ובקבע סעודתו עליו מברך המוציא וברהמ"ז כתב במ"ב סי' קס"ח בשם האחרונים ז"ל להחמיר דקביעות סעודה הוא ד' ביצים. וצריך לאכול פחות קצת מד' ביצים בינונית שלנו בכדי שלא יהא ספק חיוב ברכת המזון.

[והנה מלא כוס רגילה של תה מחזיק קצת יותר מד' ביצים שלנו אלא דכיון דבמיני מזונות עפ"י רוב יש כמה נקבים הממעטים את השיעור, אפשר לאכול כמות מיני מזונות הנכנס בכוס כזה ולברך מעין ג'].

ולעניין שיהא יכול לברך בוודאי ברהמ"ז כתב במ"ב דא"א אלא אם כן אכל ממש כקביעת סעודה של בוקר וערב.

כט) אכילת פרס
החת"ס ח"ו סי' ט"ז מסיק דלעניין להחמיר יש לחשוב הפסק אכילת פרס שיעור ט' מינוטין, ובחזו"א קונטרס השיעורים אע"פ שדן על ראיותיו, מ"מ מסיק להורות למעשה כהחת"ס לעניין חולה ביוה"כ שאוכל פחות מכשיעור בהפסק כדי אכילת פרס. ואם אי אפשר להפסיק כל כך, יפסיקו עכ"פ כפי האפשר ועפ"י רופאים מומחים.

ל) אכילת מצווה
באכילת מצווה כגון מצה ומרור וכזית בסוכה בלילה הראשונה, צריך לאכול הכזית בתוך כדי אכילת פרס, ולכתחילה נכון לחוש למה שצדד החת"ס שלא ישהה מתחילת הכזית עד סופו יותר משני מינוטין ועכ"פ יזהר שלא ישהה באכילת הכזית יותר מארבעה מינוט.

לא) בית החייב במזוזה
חדר שיש בו ד' אמות על ד' אמות חייב במזוזה ולעניין לברך על קביעתה צריך שיהא בו שני מטר עם 32 ס"מ אורך על שני מטר עם 32 ס"מ רוחב ומ"מ גם כשיש בו 192 על 192 נכון לקבוע מזוזה בלא ברכה.

וחדר הפתוח לחדר קטן שאין בו שיעור או לגזוזטרה ומרפסת שאין בהם שיעור, מ"מ חייב במזוזה משום שהוא כניסה לחדר הגדול [הגרעק"א ז"ל יו"ד סימן רפ"ו] והורה מרן זצללה"ה שלפי"ז צריך לקבוע המזוזה מימין הכניסה לחדר הגדול והורה עוד דאפילו יש בהגזוזטרה ד"א על ד"א מ"מ צריך שיהיה מימין הכניסה לבית דלגבי הבית נחשב הגזוזטרה כחצר [וגזוזטראות הנסגרות כהיום מה שקורין תריסול או תריסז צ"ע דאפשר שזה נדון כחדר של דירה].

לב) כנגד המתפלל
אסור לישב בתוך ד"א של המתפלל שמ"ע [ואם עסוק בתפילה וי"א אפילו בד"ת א"צ להרחיק] ובכל אופן אסור לעבור כנגד המתפלל בתוך ד' אמותיו והוא שני מטר עם 32 ס"מ [חמש מרצפות הנהוג בזמנינו כאן בארצה"ק הוא מטר אחד].

לג) תפילת הדרך
אומרים תפילת הדרך אחר שיצא מעיבורה של עיר, היינו שבעים אמה ושיריים שהוא כמו 41 מטר חוץ לעיר. ודווקא כשיש לפניו דרך של פרסה שהוא כחמישה ק"מ פחות שלישי, וכשהדרך פחות מזה לא יחתום בברוך [וכתב הט"ז דכשמוחזק הדרך לסכנה, אז אפילו בפחות מפרסה יברך בשם ומלכות].

לד) עירוב תבשילין
שיעור עירוב תבשילין כביצה פת עם תבשיל כזית [ובדיעבד סגי בכזית פת וכזית תבשיל ואפילו עירב רק בכזית תבשיל סומך עליו] ושיעור כביצה וכזית עיין לעיל אות כ"א וכ"ד. ומצווה מן המובחר שיהא העירוב מלחם שלם וחתיכת בשר או דגים חשובה.

לה) עירובי חצרות
אין מערבין עירובי חצירות אלא בפת, השיעור המועיל אפילו להרבה דיורין הוא מזון ב' סעודות שהם כשישה ביצים [וי"א כשמונה ביצים ולכתחילה נכון לעשות כן]. וכבר נתבאר באות כ"א שיש לחשוב הביצה כשני ביצים של זמנינו, וכשהדיורין מועטין, סגי בכגרוגרת לכל א' שהוא כשליש ביצה [היינו כשני שלישי ביצה של זמנינו].

לו) עירובי תחומין ושיתופי מבואות
עירובי תחומין מערבין במזון שתי סעודות, פת [עיין שיעור ב' סעודות באות הקודם] או בכל דבר שעשוי ללפת בו שתי סעודות [וכשמערב במשקין צריך שיהיו שני רביעיות] עיין הפרטים בסימן שפ"ו ושיעור זה צריך לכל אחד ואחד בפני עצמו.

ושיעור שיתוף במבוי כדין וכשיעור עירובי תחומין אלא שאותו שיעור סגי אפילו להרבה דיורין.

 

[יואל שילה]

הרשה לי לחדש חידוש מעניין
אין ספק שהשיעורים שנאמרו בבינוני [לאפוקי כותבת הגסה וכד'] - צריכים אמדן מהו ומיהו הבינוני
אלא זהו 'בינוני דליתא קמן' ואין שום אפשרות לשער מבין כל בני האדם\ביצים, וכד' מה הוא הבינוני
ולכן נתנו שתי עצות - לקחת את הגדול והקטן, או לקחת את מי שנראה כבינוני
שתי השיטות הן קולא גדולה, שדי לקחת את הגדולה ביותר והקטנה ביותר ולבדוק מה האמצע, או שדי לקחת אדם\ביצה שנראים כבינוניים
אין ספק שמדידת כל בני האדם\ביצים ובדיקה מדעי של הממוצע - תניב תוצאות שונות
אלא שחז"ל הלכו בזה לקולא!
כפי שבשיעור כזית הסתפקו שתקח כזית, כלומר בערך זית מהזיתים האגוריים - והסתפקו בזה, כי כל נושא השיעורים אינו קבוע פיקס, אלא נמסר באופן שכל אחד יוכל לחיות עמו
וממילא או תקח אגודל גדול וקטן ותמצע אותם, או שתקח אדם אחד בן ל"ה שנה שהוא בינוני
אבל לקחת 300 אנשים בגיל ל"ה, ולמדוד אותם בקליבר - זה אולי נחמד, אבל לחלוטין לא נצרך
דורנו דור המדע אוהב דברים מדוייקים, ודברים בערך מפחיד אותו, כמו למשל חייב איניש לבסומי וכו' - מאד מלחיץ, האם אני עדיין יכול להבחין בין ארור וכו'?
כזית מצה - אוי ואבוי - מה אעשה, איך אמדוד את הנפח בדיוק - הרי יש חורים במצה, ואם אשקול אולי יש משקל סגולי שונה לקמח שלנו
אך לא זו היתה כוונת המחוקק, אלא שתאמוד כזית, ביצה בינונית, אגודל של אדם בינוני, וכל כיו"ב
ואם לך ולשכן שלך תצא תוצאה שונה - מה בכך? השיעורים נמסרו על דעת כן, כמ"ש החזו"א בתחילת קונטרס השיעורים בשם תשובת גאון.

 

[הלכה]

הרשה לי לחדש חידוש מעניין
אין ספק שהשיעורים שנאמרו בבינוני [לאפוקי כותבת הגסה וכד'] - צריכים אמדן מהו ומיהו הבינוני
אלא זהו 'בינוני דליתא קמן' ואין שום אפשרות לשער מבין כל בני האדם\ביצים, וכד' מה הוא הבינוני
ולכן נתנו שתי עצות - לקחת את הגדול והקטן, או לקחת את מי שנראה כבינוני
שתי השיטות הן קולא גדולה, שדי לקחת את הגדולה ביותר והקטנה ביותר ולבדוק מה האמצע, או שדי לקחת אדם\ביצה שנראים כבינוניים
אין ספק שמדידת כל בני האדם\ביצים ובדיקה מדעי של הממוצע - תניב תוצאות שונות
אלא שחז"ל הלכו בזה לקולא!
כפי שבשיעור כזית הסתפקו שתקח כזית, כלומר בערך זית מהזיתים האגוריים - והסתפקו בזה, כי כל נושא השיעורים אינו קבוע פיקס, אלא נמסר באופן שכל אחד יוכל לחיות עמו
וממילא או תקח אגודל גדול וקטן ותמצע אותם, או שתקח אדם אחד בן ל"ה שנה שהוא בינוני
אבל לקחת 300 אנשים בגיל ל"ה, ולמדוד אותם בקליבר - זה אולי נחמד, אבל לחלוטין לא נצרך
דורנו דור המדע אוהב דברים מדוייקים, ודברים בערך מפחיד אותו, כמו למשל חייב איניש לבסומי וכו' - מאד מלחיץ, האם אני עדיין יכול להבחין בין ארור וכו'?
כזית מצה - אוי ואבוי - מה אעשה, איך אמדוד את הנפח בדיוק - הרי יש חורים במצה, ואם אשקול אולי יש משקל סגולי שונה לקמח שלנו
אך לא זו היתה כוונת המחוקק, אלא שתאמוד כזית, ביצה בינונית, אגודל של אדם בינוני, וכל כיו"ב
ואם לך ולשכן שלך תצא תוצאה שונה - מה בכך? השיעורים נמסרו על דעת כן, כמ"ש החזו"א בתחילת קונטרס השיעורים בשם תשובת גאון.

המעיל צדקה הידוע על הגריס בסי' כ"ז נראה ממנו שאחר שהחלטנו מהו הבינוני באומד יש למדוד בדיוק לפי שיעור קבוע וז"ל המע"צ 'ועתה נחקור היאך משערין אותן אם נצרוך מדידה ממש לידע איזה היאבינוני' המין הזה או אם די בשיעור אומד יפה בדעתו לבד ואגב נחקור על כל שיעורי חז"ל אם צריכין לעמוד על החשבון במדידה ממש או באומד לבד, והנה אמרו בעירובין דף נ"ח הגיע לכותל אין אומרין יקוב הכותל פי' שיעמיד כלונסאות ארוכות מכאן ומכאן וימתח החבל מזה לזה להבליעו אלא אומדו והולך לו הקילו חז"ל לסמוך על האומד בעלמא ואומדו בלבו והולך לו וכדמוקי להבדלא ניחא תשמישי' וטורח לעלות ע"ג, והא אנן תנן מבליעו וחוזר למידתו ומשני התם ניחאתשמישתיה כגון מתלקט יו"ד מתוך ד' התם קתני מבליעו אם יכול ואם לא מקדיר הכא לא ניחאתשמישתיה לכן הקילו לשער באומד, ומתבאר מזה דאפי' בשיעורי דרבנן אין סומכין אאומד דעת כ"א במדידה דהא בתחומין דרבנן קאי דבשל תורה אין מקדרין כלל כדמסיק שם בזו אמר ר' דוסתאי שמעתי מקדרין ולא בערי מקלט מפני שהם של תורה, ועכ"ז לא הקיל לסמוך אאומד אלא במקום דלא נח תשמישי' כלל אבל המקום שנח תשמישי' צריך מדידה בידים.

 

[יואל שילה]

לא הבנתי את ההקשר
ברור שאם היתה מבוררת לנו האמה של משה - היינו הולכים אחריה בלי שום קשר לאגודלים המצויים, כמ"ש החזו"א, אבל אין לנו, וכשאין לנו שום בירור - נתנו לנו הנחיה מה לעשות, ועל זאת רק חידשתי שפירוש 'האדם בינוני' אינו סטטיסטיקה של בינוניים, אלא אותו אחד שנראה לנו כבינוני בתכלית המיצוע

 

[הלכה]

לא הבנתי את ההקשר
ברור שאם היתה מבוררת לנו האמה של משה - היינו הולכים אחריה בלי שום קשר לאגודלים המצויים, כמ"ש החזו"א, אבל אין לנו, וכשאין לנו שום בירור - נתנו לנו הנחיה מה לעשות, ועל זאת רק חידשתי שפירוש 'האדם בינוני' אינו סטטיסטיקה של בינוניים, אלא אותו אחד שנראה לנו כבינוני בתכלית המיצוע

לכאורה מה שכתבת זהו דעת רב יוסי במשנה בכלים פרק י"ז מ"ו שם נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי האיך מבררים מהי הביצה הבינונית, דלשיטת רבי יהודה הבירור הוא על ידי מדידת הביצה הגדולה ביותר והקטנה ביותר, והחצי שביניהם הוא הבינוני, ולרבי יוסי אפשר לקבוע מהי ביצה בינונית אינו צריך להעשות על ידי מדידה מדוקדקת, אלא יכול להעשות על פי אומד דעתו ומראה עיניו של האדם, דכל שאומד האדם לפי מראה עיניו שהביצה שלקח היא הביצה בגודל הבינוני הרי הוא יכול לשער בה את שיעורי התורה שנמסרו בביצה
אך במעיל צדקה הנ"ל כתוב דרק את הבירור מהי הביצה הבינונית היקל רבי יוסי לעשות על ידי אומד, אבל אחר שקבענו על פי אומד מהי הביצה הבינונית, יש לו לאדם למדוד ולשקול ע"י הפלת מים את אותה ביצה שקבע לבינונית, וכשבא לשער הכביצה לענין כל דיני התורה צריך להיות השיעור שווה בצמצום ובדקדוק לנפח ביצה זו ואם נחסר אפילו משהו מהשיעור שקבע לא יצא ידי המצווה

 

[יואל שילה]

ברור, וכי חלקתי על זה שאם יש הכרעה ברורה - אזי צריך לדקדק ביותר?
אלא שלענ"ד אנחנו כעת במצב של טרום הכרעה, ומנסים לדעת מהו הבינוני [אא"כ תטענו שמה שהקה"י מדד לפני ששים שנה, או הגר"ח נאה לפני שמונים שנה, או מי שלא יהיה לפני מאתים שנה - הוא הוראה מוחלטת שאינה מסוגלת להשתנות במשך השנים]
אין לנו שום בירור מה היא הביצה הבינונית או האגודל הבינוני [אם בכלל האגודל קובע משהו, הרבה יותר נראה שמדת הבסיס היא אמה, והאגודל נגזר ממנה, דלא כחזו"א, אבל זה דיון אחר]
והדיון איך קובעים
וכאן יש לנו אפשרות ליטול את הגדול והקטן ביותר, או את האדם שנראה שהוא בינוני שהגיע לתכלית גידולו
וכל אחד אמור להבין ששתי השיטות הללו הן פשרה לא ממש מוצלחת, אלא שזה מה שאפשר לעשות בכלים של פעם, ללא קליבר, ללא מידות מדוייקות על המילימטר, ללא טבלאות אקסל, ללא אפשרות לקיבוץ מאות ואלפי נתונים
ו-300 אגודלים המדודים בקליבר יתנו תשובה מדוייקת יותר מאשר אדם אחד שנראה כבינוני בתכלית הגידול
כל שחידשתי כאן הוא שכשאמרו למדוד אדם בן 35 לא התכוונו לעשות סטטיסטיקה של מאות אנשים כאלו, אלא בסך הכל למדוד אדם אחד כזה

 

[הלכה]

ברור, וכי חלקתי על זה שאם יש הכרעה ברורה - אזי צריך לדקדק ביותר?
אלא שלענ"ד אנחנו כעת במצב של טרום הכרעה, ומנסים לדעת מהו הבינוני [אא"כ תטענו שמה שהקה"י מדד לפני ששים שנה, או הגר"ח נאה לפני שמונים שנה, או מי שלא יהיה לפני מאתים שנה - הוא הוראה מוחלטת שאינה מסוגלת להשתנות במשך השנים]
אין לנו שום בירור מה היא הביצה הבינונית או האגודל הבינוני [אם בכלל האגודל קובע משהו, הרבה יותר נראה שמדת הבסיס היא אמה, והאגודל נגזר ממנה, דלא כחזו"א, אבל זה דיון אחר]
והדיון איך קובעים
וכאן יש לנו אפשרות ליטול את הגדול והקטן ביותר, או את האדם שנראה שהוא בינוני שהגיע לתכלית גידולו
וכל אחד אמור להבין ששתי השיטות הללו הן פשרה לא ממש מוצלחת, אלא שזה מה שאפשר לעשות בכלים של פעם, ללא קליבר, ללא מידות מדוייקות על המילימטר, ללא טבלאות אקסל, ללא אפשרות לקיבוץ מאות ואלפי נתונים
ו-300 אגודלים המדודים בקליבר יתנו תשובה מדוייקת יותר מאשר אדם אחד שנראה כבינוני בתכלית הגידול
כל שחידשתי כאן הוא שכשאמרו למדוד אדם בן 35 לא התכוונו לעשות סטטיסטיקה של מאות אנשים כאלו, אלא בסך הכל למדוד אדם אחד כזה

מסכים בהחלט, וזה מסביר הרבה אחרונים כהצל"ח והחת"ס שכתבו שמדדו את האגודל לא כתוב שממדו הרבה אגודלים, רק אני טוען שבמעיל צדקה כתוב חידוש גדול שאפילו אחרי שהכרעת בצורה לא מדויקת רק ע"י אומד של אגודל אחד או אמה אחת של בן ל"ה ולא ע"י סטיסטיקה, בכל זאת עכשיו לפי מה שיצא לך מהי מידת האמה עליך לדייק כשאתה מודד אלפים אמה בתכלית הדקדוק לדוגמא אם מדדת אדם אחד בלבד שנראה בינוני ויצא לך שאמתו היא 46.5 עליך להכפיל ב2000 ויצא אלפים אמה 930 מ' מדויק ממש לא טיפה יותר, [וזה חידוש משום שלכאורה אם שיעורי התורה קובעים על ידי אומד, ולי ולשכן יכול לצאת תוצאות נפרדות וכמו שכתבתם לעיל, א"כ אין טעם להצריך לדקדק ולכוון את שיעור התחום שיהיה שווה בצמצום ובדקדוק לאמה זו שנקבע שיעורה על פי אומד, וכמו שיכול בכל יום לאמוד מחדש אמה אחרת שהיא תחשב אצלו הבינונית, ואף שאין שיעורה שווה לאמה שקבע אמש, ובכל זאת אם אני לא טועה במעיל צדקה כתוב לא כך אלא שתחליט על אמה אחת או אגודל אחד שהוא הבינוני ואח"כ תמדוד בתכלית הדקדוק ולפי זה תקבע את התחום בתכלית הדקדוק]

 

[יואל שילה]

מעניין שהחזו"א כתב בצורה נחרצת שמדידות אלו הן לא עניין פרטי, אלא שחכמי הדור יקבעו את המידה עבור הדור
והוא הוסיף עוד פרט שנראה שיש מקום לדון עליו - שהם יקבעו גם לדורות הבאים

 

[הלכה]

מעניין שהחזו"א כתב בצורה נחרצת שמדידות אלו הן לא עניין פרטי, אלא שחכמי הדור יקבעו את המידה עבור הדור
והוא הוסיף עוד פרט שנראה שיש מקום לדון עליו - שהם יקבעו גם לדורות הבאים

הוא התכוון שאם יש לי ב' מדידות אגודל והביצים אם ימצא סתירה בניהם חכמים הם המוסמכים לקבוע מה עיקר המידה, אבל בודאי שכל אחד רשאי למדוד באגודלו הוא כל עוד הוא אדם בינוני

 

[יואל שילה]

"אחרי שנקבעה הלכה ע"פ הנו"ב והגר"א מהרא"ז מרגליות והח"ס ונתפשטה ההוראה כך הוי כאילו קבעו ב"ד לכל ישראל את המדה לפי ראות הב"ד ונקבע שיעור חלה ע"פ מדידת האגודל והי' נראה להם כפי מה שקבלנו מהם 13 וו. האמה שהוא 58 ס"מ, ול"ש כאן אמת וטעות כיון דמסור לדעתו של רואה ודעתו של רואה הן ב"ד של גדולי הדור שקבעו כן, ומה שנראה להם זהו האמת וזהו עיקר השיעור, ושיעור האגודל הוא ג"כ הבינוני במקום הזה ובזמן הזה ואף שהוא מתחלף לפי המקום והזמן כן נמסר שיעורו"

 

[הלכה]

"אחרי שנקבעה הלכה ע"פ הנו"ב והגר"א מהרא"ז מרגליות והח"ס ונתפשטה ההוראה כך הוי כאילו קבעו ב"ד לכל ישראל את המדה לפי ראות הב"ד ונקבע שיעור חלה ע"פ מדידת האגודל והי' נראה להם כפי מה שקבלנו מהם 13 וו. האמה שהוא 58 ס"מ, ול"ש כאן אמת וטעות כיון דמסור לדעתו של רואה ודעתו של רואה הן ב"ד של גדולי הדור שקבעו כן, ומה שנראה להם זהו האמת וזהו עיקר השיעור, ושיעור האגודל הוא ג"כ הבינוני במקום הזה ובזמן הזה ואף שהוא מתחלף לפי המקום והזמן כן נמסר שיעורו"

בתשובות הגאונים הידועה כתוב שזה גמיש יש אפשרות אם רוצה לסמוך על מדידות של הב"ד יכול לסמוך על מה שראו החכמים שלפניו ואפשר למדוד בעצמו

 

[יואל שילה]

מדהים!
אבל האם כשהוא אומר שערות אתם - איננו מתכוון דוקא לחבריו הרבנים?

 

[הלכה]

מדהים!
אבל האם כשהוא אומר שערות אתם - איננו מתכוון דוקא לחבריו הרבנים?

הוא מסתמך על המשנה שכתוב לפי דעתו של רואה, ופי' הגאון שכוונת המשנה לפי דעת כל אדם ולאוו דוקא ב"ד או גדולי הדור וכדו'

 

[יואל שילה]

כעת ראיתי שכבר הבאתי בדיוק את הראיה שלך בחוברת שלי 'שתילי זיתים', ולא זכרתיה...

 

[קדוש ישראל]

לגבי שיעור כזית וכביצה:

המקובל הוא לפי הכתוב בתוספות למשל כזית הוא חצי כביצה לפי מה שהבינו משילוב שני סוגיות בעניין שיעור כזית וכביצה.
אך בפועל שיעור כזית האמתי בכל הדורות הוא לכל היותר כשישית ביצה אך כנראה שמדובר בבין תשיעית ל-1/13.5 (6-4 סמ"ק) והוא שיעור זית סורי בינוני.
ההשערה כי הביצים והזיתים התקטנו היא למעשה שגויה.
הרב אליעזרוב מקטמון שתל זרעי זיתים מלפני כאלפיים שנים וגודל הזיתים שצמחו היו כזיתים בזמננו.
וכן נמצא באוניה טרופה מלפני כ-1,500 שנים כד סגור של זיתים למאכל שגודלם כגודל הזיתים בזמננו.
כך גודל ביצים חנוטות מהזמן העתיק כגודלן בזמננו.
ויש לציין שגם לפי דעת החזו"א מעיקר הדין יש ללכת לפי שיעור כזית בזמננו.

ובהקשר לשיעורי אכילה וברכה,
ישנה דעה שיש לשער במשקל, אך רוב בניין של גדולי הדורות בראשונים ובאחרונים דעתם שיש לשער בנפח. כך למשל דעת הרמב"ם. וכך כותב הגרא"ח נאה שכך דעת רובם ככולם של הראשונים והאחרונים. וכן כותב הרב זמיר כהן בדעת הרב עובדיה אלא שבפועל כתב במשקל כי זה יותר קל מאשר לשער בנפח.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אך בפועל שיעור כזית האמתי בכל הדורות הוא לכל היותר כשישית ביצה

???
לגוש"ע, התקטנות הזיתים כתוב כבר ביש"ש וט"ז וכל הפוסקים, ואינו קשור להתקטנות הביצים
והוא כמעט מפורש בגמ' שבית הבליעה מחזיק כביצה ומחזיק ב' זיתים, וכ"כ הרבה ראשונים, וכ"כ המאירי
[ובספר החינוך כתב שכותבת הגסה הוא "פחות מכביצה ופחות מג' זיתים גם כן, שג' זיתים הן כביצה"]
ואין הוכחה ממציאות הארכיאולוגיות הנ"ל מכמה סיבות, והעיקר שמי יאמר שאלו הם זיתים בינוניים?

 

[קדוש ישראל]

???
לגוש"ע, התקטנות הזיתים כתוב כבר ביש"ש וט"ז וכל הפוסקים, ואינו קשור להתקטנות הביצים
והוא כמעט מפורש בגמ' שבית הבליעה מחזיק כביצה ומחזיק ב' זיתים, וכ"כ הרבה ראשונים, וכ"כ המאירי
[ובספר החינוך כתב שכותבת הגסה הוא "פחות מכביצה ופחות מג' זיתים גם כן, שג' זיתים הן כביצה"]
ואין הוכחה ממציאות הארכיאולוגיות הנ"ל מכמה סיבות, והעיקר שמי יאמר שאלו הם זיתים בינוניים?

ממצא של כד זיתי מאכל באונײַה טרופה שגודלם כזיתים בימינו, כולל קטנים ובינוניים וגדולים, הוא הוכחה ברורה שלא הייתה במציאות התקטנות הביצים וגם הדברים בט"ז וביש"ש הן השערות כמו בנוב"י ובחזו"א והשערה זו סותרת מהמציאות.
אך ישנה הוכחה שהבאתי שאינו כממצא ארכאולוגי והיא שהרב אליעזרוב מקטמון שתל גלעיני זיתים מתקופת חז"ל וגדלו זיתים כגודלם בזמננו.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

ממצא של כד זיתי מאכל באונײַה טרופה שגודלם כזיתים בימינו, כולל קטנים ובינוניים וגדולים, הוא הוכחה ברורה שלא הייתה במציאות התקטנות הביצים

צ"ל הזיתים
א"א לקבוע את הבינוני ע"פ כמה מועטת של זיתים, ובפרט כי אין שום סיבה להניח שזה מדגם מייצג
[אגב, כמדומה צריך לשער בזיתי שמןולא בזיתי מאכל]

וגם הדברים בט"ז וביש"ש הן השערות כמו בנוב"י ובחזו"א והשערה זו סותרת מהמציאות.

הנוב"י כתב את דבריו בתור השערה, ורבים חלקו עליו, דברי היש"ש ברורים ומוסכמים בכל הפוסקים

אך ישנה הוכחה שהבאתי שאינו כממצא ארכאולוגי והיא שהרב אליעזרוב מקטמון שתל גלעיני זיתים מתקופת חז"ל וגדלו זיתים כגודלם בזמננו.

מאיפה קיבל גלעיני זתים מתקופת חז"ל? הם עברו בידו דור אחר דור בירושה?
חוץ מזה שיש כמה דברים שמשפיעים על גודל הפרי מלבד הגרעין שממנו הושתל

 

[קדוש ישראל]

צ"ל הזיתים
א"א לקבוע את הבינוני ע"פ כמה מועטת של זיתים, ובפרט כי אין שום סיבה להניח שזה מדגם מייצג
[אגב, כמדומה צריך לשער בזיתי שמןולא בזיתי מאכל]

הנוב"י כתב את דבריו בתור השערה, ורבים חלקו עליו, דברי היש"ש ברורים ומוסכמים בכל הפוסקים

מאיפה קיבל גלעיני זתים מתקופת חז"ל? הם עברו בידו דור אחר דור בירושה?
חוץ מזה שיש כמה דברים שמשפיעים על גודל הפרי מלבד הגרעין שממנו הושתל

מהי הראיה שהייתה ליש"ש שלא הייתה לפני הנוב"י?
איני יודע מהיכן קיבל אך הוא מוחזק וידוע כירא שמים בתכלית ולכן ישר ולא ישקר.
בכל מקרה אם התקטנו הזיתים, אז הזיתים בכד מלפני סביבות 1,500 שנים היו צריכים להיות גדולים משמעותית מהמקובל בזמננו.
וישנן עוד ראיות רבות לכך כמו שבספרו של הרב מרגולין ועוּד.

 

[קדוש ישראל]

אצרף