שִׁעוּר כא
זְהִירוּת מִקְּלִפַּת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי"
צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּעִנְיָן מְאֹד חָשׁוּב, הַנּוֹגֵעַ לִיסוֹד הַיְּסוֹדוֹת שֶׁל הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָה־פְּרָטִית, וְהוּא הַזְּהִירוּת הַמֻּפְלֶגֶת הַנִּדְרֶשֶׁת וְהַנִּלְמֶדֶת בַּפָּסוּק (דְּבָרִים ח, יז): "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה"; כְּלוֹמַר, שֶׁאָסוּר לוֹמַר, שֶׁהַחֲרִיצוּת הָאִישִׁית שֶׁלִּי – גּוֹרֶמֶת אֶת הַהַצְלָחָה, וּכְמוֹ־כֵן אָסוּר לִתְלוֹת אֶת הַהַצְלָחָה שֶׁל הַזּוּלַת, בְּכָךְ שֶׁהוּא אִישׁ חָרוּץ וּמֻצְלָח, וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לוֹמַר שֶׁהַמַּצָּב הַלֹּא־שַׁפִּיר שֶׁלִּי – הוּא תּוֹצָאָה מִבַּטְלָנוּת וְחֹסֶר חָרִיצוּת.
צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁאִם נִגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם עַל הָאָדָם שֶׁפַע - הוּא הָיָה מְקַבֵּל אֶת זֶה גַּם לְלֹא נְקִיפַת אֶצְבַּע, וְלַמְרוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת 'כְּלִי' לַפַּרְנָסָה, מִכֹּחַ גְּזֵרַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הָאֱנוֹשׁוּת, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הָאָדָם מִתְפַּרְנֵס בִּגְזֵרַת ה' – "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (דְּבָרִים ח, ג), וְלֹא הָעֲבוֹדָה הַמֻּצְלַחַת עוֹשָׂה אֶת הַהַצְלָחָה בְּכַלְכָּלָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כִּי אִם גְּזֵרַת הַמָּקוֹם וְהַשְׁפָּעַת שֶׁפַע מִלְמַעְלָה עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן וּתְפִלָּה.
לְרֹב בְּנֵי־אָדָם קָשֶׁה לְעַכֵּל אֶת הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת, אַף שֶׁהִיא טוֹפַחַת עַל פְּנֵיהֶם וְהֵם רוֹאִים זֹאת בְּחוּשׁ, וְנוֹכְחִים לְהִוָּכַח בְּכָךְ אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים, כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹנוֹת עֲצוּמִים וְהִקְפִּידוּ עַל זְמַנִּים וְעַל מוּסַר־עֲבוֹדָה וְכוּ' וְכוּ', שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְלֹא פַּת לֶחֶם, וְכַמָּה טִפְּשִׁים מֻפְלָגִים - זָכוּ לְאוֹר הַהַצְלָחָה וְהֵם עֲשִׁירִים רֹב יְמֵיהֶם? כַּמָּה פְּעָמִים רוֹאִים מַמָּשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהָאָדָם עִם הַתֹּאַר וְהַמִּקְצוֹעַ – לֹא מַרְוִיחַ כְּלוּם, וְאָדָם לְלֹא כְּלוּם – פָּשׁוּט זוֹכֶה לַהֲמוֹן כֶּסֶף, אֵין זֶה כִּי אִם דְּבַר ה' מַמָּשׁ.
כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, צָרִיךְ הָאָדָם לִחְיוֹת חַיֵּי אֱמוּנָה מְלֵאִים, לְהָרִים עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה בְּכָל עֵת, וְלִבְטֹחַ לְגַמְרֵי בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יְפַרְנֵס אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ", וְהַבִּטָּחוֹן הוּא הַכְּלִי לְפַרְנָסָה, "מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (שָׁם לב, י) - אָדָם שֶׁבֶּאֱמֶת מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לֹא מְוַתֵּר עַל עֲרָכִים רוּחָנִיִּים לְמַעַן כֶּסֶף, לֹא מְבַטֵּל שִׁעוּרֵי־תּוֹרָה בִּשְׁבִיל לְהַרְוִיחַ עוֹד קְצָת כֶּסֶף, וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אִסּוּרֵי תּוֹרָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה – כִּי פַּרְנָסָה נוֹתֵן מִי שֶׁמְּצַוֶּה עַל הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה.
לְדַאֲבוֹנֵנוּ, גַּם בֵּין שׁוּרוֹת הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' - שׁוֹמְעִים דְּבָרִים מְפֹרָשִׁים נֶגֶד הָאֱמוּנָה, מִבְּלִי לָשִׂים לֵב שֶׁהֵם פָּשׁוּט גּוֹרְמִים לְעַצְמָם רָעָה עוֹלָמִית מַמָּשׁ, הַשָּׁבוּעַ אָמַר לִי אַבְרֵךְ אֶחָד, שֶׁהוּא מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא לָמַד מִקְצוֹעַ בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת בַּיְּשִׁיבָה... וְהַדָּבָר הַזֶּה נוֹרָא מַמָּשׁ, כִּי הֲלֹא אֵיךְ יְהוּדִי יָכוֹל לִתְהוֹת עַל שָׁעוֹת שֶׁל שְׁהוּת בְּבֵית ה', בְּתוֹךְ סִכּוּךְ שֶׁל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, וְלַמְרוֹת שֶׁלֹּא לָמַד כָּל הַזְּמַן, הָיְתָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לָשֶׁבֶת בְּבֵית ה' מַמָּשׁ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ מַחֲשָׁבָה – לְחַיֵּי לִמּוּד מִקְצוֹעַ וְכוּ', וַהֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן פִּרְנְסוּ אוֹתוֹ וְחַי חַיִּים רְגוּעִים, אֶלָּא מַאי? כָּעֵת הוּא צָרִיךְ פַּרְנָסָה, הֲיִפָּלֵא מַה' דָּבָר לְפַרְנְסוֹ גַּם כָּעֵת? וְכִי מִי מוֹנֵעַ בְּכָל זְמַן לִלְמֹד מִקְצוֹעַ, וּמִי מַבְטִיחַ שֶׁהַמִּקְצוֹעַ הַזֶּה דַּוְקָא - יָבִיא אֶת הַפַּרְנָסָה וְהַשֶּׁפַע?
הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה, הוּא מֻפְלָא עַד מְאֹד, הַכֹּל רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת חֹסֶר הַדִּיּוּק שֶׁבַּתּוֹצָאוֹת בֵּין אֲנָשִׁים, לֹא שַׁיָּךְ בִּכְלָל לְהַגְדִּיר אֶת הַמֻּצְלָחִים בְּאֵיזוֹ שֶׁהִיא קְבוּצָה, כְּגוֹן: אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ – תִּהְיֶה עָשִׁיר, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ – לֹא תִּהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה, יֵשׁ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא לָמְדוּ בִּישִׁיבָה וְהֵם מְבֻטָּלִים לְלֹא פַּרְנָסָה, וּכְמוֹ־כֵן יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים שֶׁבְּיַלְדּוּתָם הָיְתָה כִּסְתָם מֻטֶּלֶת בֵּין כָּתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ וְכַיּוֹם הֵם עֲשִׁירִים מַמָּשׁ, וְדָבָר זֶה מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁכֹּחַ וְעֹצֶם יַד עוֹשִׂים אֶת הַחַיִל.
זֶה בָּרוּר שֶׁלֹּא! גַּם בְּעֵינַיִם גַּשְׁמִיּוֹת! אֶלָּא שֶׁחָסֵר אֶת נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה – לְהָבִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בַּחַיִּים, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת – נַעֲשֶׂה, וְנֵדַע שֶׁאָנוּ שְׁלִיחִים שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָמִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּנִים נִפְלָאִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים עַל־יְדֵי מְלָאכָה וַעֲבוֹדָה, אֲבָל לֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִתְפַּרְנֵס עַל־יְדֵי סִבָּה כָּלְשֶׁהִי, וְהוּא מַצְלִיחַ בָּהּ, עָלָיו לְהוֹדוֹת, שֶׁכָּל יְכָלְתּוֹ לָקוּם בַּבֹּקֶר וְלָלֶכֶת לַעֲבוֹדָה הוּא הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מֵפִיחַ בְּקִרְבּוֹ, וְנִמְצָא, שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹבֵד כְּלָל, אֶלָּא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אֶת הַחַיִּים, וְדָבָר זֶה הוּא בְּהִירוּת בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה מְאֹד, וְהִיא הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.
כַּאֲשֶׁר קָשֶׁה לְאָדָם בְּפַרְנָסָה, עָלָיו לְהָרִים עַיִן הַשָּׁמַיְמָה, לְמִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ חִיּוּת, 'מִי שֶׁנּוֹתֵן חַיִּים – נוֹתֵן מָזוֹן', אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. עִם הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, יוֹצְרִים אֶת הַכְּלִי לַשֶּׁפַע, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְאֶת כָּל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם, לֹא שָׁכַח אוֹתִי וְלֹא יַעֲזֹב אוֹתִי, וְאַף בְּתוֹךְ תֹּקֶף הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת, הַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת – יֵשׁ בְּכָל זֶה כַּוָּנָה עֶלְיוֹנָה לְטוֹבָתִי מַמָּשׁ, וְאַף שֶׁהֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים – קָשֶׁה בְּעֵת הַצַּעַר לִזְכֹּר זֹאת, וְאָז הָאָדָם עָלוּל לִפּוֹל בְּסַכָּנַת חִסָּרוֹן אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עַצְמוֹ גּוֹרֵם אֶת הַחֶסֶר וְהָעֲנִיּוּת, חַס וְשָׁלוֹם.
וְזֹאת מַעֲלַת קְרִיאַת 'פָּרָשַׁת־הַמָּן' בְּכָל יוֹם, וּמוּבָא (מִשְׁנָה־בְּרוּרָה סִימָן א, סְעִיף־קָטָן יג), שֶׁהָעִקָּר הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת בְּפָרָשָׁה זוֹ, לָדַעַת וּלְהַאֲמִין שֶׁאָנוּ מִתְפַּרְנְסִים עַל־יְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ לְלֹא שׁוּם "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי".
צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁאִם נִגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם עַל הָאָדָם שֶׁפַע - הוּא הָיָה מְקַבֵּל אֶת זֶה גַּם לְלֹא נְקִיפַת אֶצְבַּע, וְלַמְרוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת 'כְּלִי' לַפַּרְנָסָה, מִכֹּחַ גְּזֵרַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הָאֱנוֹשׁוּת, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הָאָדָם מִתְפַּרְנֵס בִּגְזֵרַת ה' – "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (דְּבָרִים ח, ג), וְלֹא הָעֲבוֹדָה הַמֻּצְלַחַת עוֹשָׂה אֶת הַהַצְלָחָה בְּכַלְכָּלָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כִּי אִם גְּזֵרַת הַמָּקוֹם וְהַשְׁפָּעַת שֶׁפַע מִלְמַעְלָה עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן וּתְפִלָּה.
לְרֹב בְּנֵי־אָדָם קָשֶׁה לְעַכֵּל אֶת הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת, אַף שֶׁהִיא טוֹפַחַת עַל פְּנֵיהֶם וְהֵם רוֹאִים זֹאת בְּחוּשׁ, וְנוֹכְחִים לְהִוָּכַח בְּכָךְ אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים, כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹנוֹת עֲצוּמִים וְהִקְפִּידוּ עַל זְמַנִּים וְעַל מוּסַר־עֲבוֹדָה וְכוּ' וְכוּ', שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְלֹא פַּת לֶחֶם, וְכַמָּה טִפְּשִׁים מֻפְלָגִים - זָכוּ לְאוֹר הַהַצְלָחָה וְהֵם עֲשִׁירִים רֹב יְמֵיהֶם? כַּמָּה פְּעָמִים רוֹאִים מַמָּשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהָאָדָם עִם הַתֹּאַר וְהַמִּקְצוֹעַ – לֹא מַרְוִיחַ כְּלוּם, וְאָדָם לְלֹא כְּלוּם – פָּשׁוּט זוֹכֶה לַהֲמוֹן כֶּסֶף, אֵין זֶה כִּי אִם דְּבַר ה' מַמָּשׁ.
כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, צָרִיךְ הָאָדָם לִחְיוֹת חַיֵּי אֱמוּנָה מְלֵאִים, לְהָרִים עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה בְּכָל עֵת, וְלִבְטֹחַ לְגַמְרֵי בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יְפַרְנֵס אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ", וְהַבִּטָּחוֹן הוּא הַכְּלִי לְפַרְנָסָה, "מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (שָׁם לב, י) - אָדָם שֶׁבֶּאֱמֶת מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לֹא מְוַתֵּר עַל עֲרָכִים רוּחָנִיִּים לְמַעַן כֶּסֶף, לֹא מְבַטֵּל שִׁעוּרֵי־תּוֹרָה בִּשְׁבִיל לְהַרְוִיחַ עוֹד קְצָת כֶּסֶף, וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אִסּוּרֵי תּוֹרָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה – כִּי פַּרְנָסָה נוֹתֵן מִי שֶׁמְּצַוֶּה עַל הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה.
לְדַאֲבוֹנֵנוּ, גַּם בֵּין שׁוּרוֹת הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' - שׁוֹמְעִים דְּבָרִים מְפֹרָשִׁים נֶגֶד הָאֱמוּנָה, מִבְּלִי לָשִׂים לֵב שֶׁהֵם פָּשׁוּט גּוֹרְמִים לְעַצְמָם רָעָה עוֹלָמִית מַמָּשׁ, הַשָּׁבוּעַ אָמַר לִי אַבְרֵךְ אֶחָד, שֶׁהוּא מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא לָמַד מִקְצוֹעַ בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת בַּיְּשִׁיבָה... וְהַדָּבָר הַזֶּה נוֹרָא מַמָּשׁ, כִּי הֲלֹא אֵיךְ יְהוּדִי יָכוֹל לִתְהוֹת עַל שָׁעוֹת שֶׁל שְׁהוּת בְּבֵית ה', בְּתוֹךְ סִכּוּךְ שֶׁל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, וְלַמְרוֹת שֶׁלֹּא לָמַד כָּל הַזְּמַן, הָיְתָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לָשֶׁבֶת בְּבֵית ה' מַמָּשׁ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ מַחֲשָׁבָה – לְחַיֵּי לִמּוּד מִקְצוֹעַ וְכוּ', וַהֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן פִּרְנְסוּ אוֹתוֹ וְחַי חַיִּים רְגוּעִים, אֶלָּא מַאי? כָּעֵת הוּא צָרִיךְ פַּרְנָסָה, הֲיִפָּלֵא מַה' דָּבָר לְפַרְנְסוֹ גַּם כָּעֵת? וְכִי מִי מוֹנֵעַ בְּכָל זְמַן לִלְמֹד מִקְצוֹעַ, וּמִי מַבְטִיחַ שֶׁהַמִּקְצוֹעַ הַזֶּה דַּוְקָא - יָבִיא אֶת הַפַּרְנָסָה וְהַשֶּׁפַע?
הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה, הוּא מֻפְלָא עַד מְאֹד, הַכֹּל רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת חֹסֶר הַדִּיּוּק שֶׁבַּתּוֹצָאוֹת בֵּין אֲנָשִׁים, לֹא שַׁיָּךְ בִּכְלָל לְהַגְדִּיר אֶת הַמֻּצְלָחִים בְּאֵיזוֹ שֶׁהִיא קְבוּצָה, כְּגוֹן: אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ – תִּהְיֶה עָשִׁיר, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ – לֹא תִּהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה, יֵשׁ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא לָמְדוּ בִּישִׁיבָה וְהֵם מְבֻטָּלִים לְלֹא פַּרְנָסָה, וּכְמוֹ־כֵן יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים שֶׁבְּיַלְדּוּתָם הָיְתָה כִּסְתָם מֻטֶּלֶת בֵּין כָּתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ וְכַיּוֹם הֵם עֲשִׁירִים מַמָּשׁ, וְדָבָר זֶה מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁכֹּחַ וְעֹצֶם יַד עוֹשִׂים אֶת הַחַיִל.
זֶה בָּרוּר שֶׁלֹּא! גַּם בְּעֵינַיִם גַּשְׁמִיּוֹת! אֶלָּא שֶׁחָסֵר אֶת נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה – לְהָבִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בַּחַיִּים, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת – נַעֲשֶׂה, וְנֵדַע שֶׁאָנוּ שְׁלִיחִים שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָמִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּנִים נִפְלָאִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים עַל־יְדֵי מְלָאכָה וַעֲבוֹדָה, אֲבָל לֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִתְפַּרְנֵס עַל־יְדֵי סִבָּה כָּלְשֶׁהִי, וְהוּא מַצְלִיחַ בָּהּ, עָלָיו לְהוֹדוֹת, שֶׁכָּל יְכָלְתּוֹ לָקוּם בַּבֹּקֶר וְלָלֶכֶת לַעֲבוֹדָה הוּא הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מֵפִיחַ בְּקִרְבּוֹ, וְנִמְצָא, שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹבֵד כְּלָל, אֶלָּא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אֶת הַחַיִּים, וְדָבָר זֶה הוּא בְּהִירוּת בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה מְאֹד, וְהִיא הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.
כַּאֲשֶׁר קָשֶׁה לְאָדָם בְּפַרְנָסָה, עָלָיו לְהָרִים עַיִן הַשָּׁמַיְמָה, לְמִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ חִיּוּת, 'מִי שֶׁנּוֹתֵן חַיִּים – נוֹתֵן מָזוֹן', אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. עִם הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, יוֹצְרִים אֶת הַכְּלִי לַשֶּׁפַע, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְאֶת כָּל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם, לֹא שָׁכַח אוֹתִי וְלֹא יַעֲזֹב אוֹתִי, וְאַף בְּתוֹךְ תֹּקֶף הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת, הַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת – יֵשׁ בְּכָל זֶה כַּוָּנָה עֶלְיוֹנָה לְטוֹבָתִי מַמָּשׁ, וְאַף שֶׁהֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים – קָשֶׁה בְּעֵת הַצַּעַר לִזְכֹּר זֹאת, וְאָז הָאָדָם עָלוּל לִפּוֹל בְּסַכָּנַת חִסָּרוֹן אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עַצְמוֹ גּוֹרֵם אֶת הַחֶסֶר וְהָעֲנִיּוּת, חַס וְשָׁלוֹם.
וְזֹאת מַעֲלַת קְרִיאַת 'פָּרָשַׁת־הַמָּן' בְּכָל יוֹם, וּמוּבָא (מִשְׁנָה־בְּרוּרָה סִימָן א, סְעִיף־קָטָן יג), שֶׁהָעִקָּר הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת בְּפָרָשָׁה זוֹ, לָדַעַת וּלְהַאֲמִין שֶׁאָנוּ מִתְפַּרְנְסִים עַל־יְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ לְלֹא שׁוּם "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי".