שיעורי אמונה (3 צופים)

[הייליג]

הָאֱמוּנָה בְּרַחֲמֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ​

צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּה, וּדְבָרוֹ הַטּוֹב קַיָּם וְנִצְחִי לְעוֹלָם וָעֶד, כְּמוֹ־כֵן עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה הוּא עִנְיַן נִצְחִי מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל שָׁבִים, וְאֵין הוּא פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם, וְאַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר אָדָם חוֹטֵא, עִקַּר חֶטְאוֹ הוּא בִּפְגַם אֱמוּנָה, וְגַם אַחֲרֵי שֶׁחוֹטֵא נִפְגֶּמֶת אֱמוּנָתוֹ, כִּי 'הַפֶּשַׁע שֶׁל אָדָם מֵבִיא כְּפִירָה לְאָדָם', כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל. וְנִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ נִסָּיוֹן גָּדוֹל לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְאַחַר הַחֵטְא, וְעִקָּר חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה הוּא בַּפְּרָט הַזֶּה, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּבָר, וְהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן גַּם הוּא מִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לַעֲזֹב הַכֹּל וְכוּ'. וְזֶהוּ פְּגַם אֱמוּנָה מַמָּשׁ, כִּי אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל תַּאֲמִין גַּם־כֵּן שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן, וְזֶהוּ דָּבָר נָחוּץ מְאֹד הֵן בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהֵן בְּאוֹר הָאֱמוּנָה הַמֵּאִיר עַל הָאָדָם.

כָּל אָדָם עוֹבְרִים עָלָיו נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק, וְאִם יַאֲמִין בֶּאֱמֶת, בְּעֹמֶק לִבּוֹ, כִּי כָּל שִׁבְרוֹנוֹ מִן הַחֵטְא, שֶׁנִּכְשַׁל וְנִפְגַם וְהוּא נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, עָלָיו לָקַחַת אֶת כָּל שִׁבְרוֹן הַלֵּב הַזֶּה, וּלְהָפְכוֹ לְקִרְבַת אֱלֹקִים, שֶׁאֵינוֹ שָׁבוּר מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁדִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ, אֶלָּא עִקַּר שִׁבְרוֹנוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְיֶשׁ לוֹ גַּעְגּוּעֵי אֱמֶת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ', אֲזַי אִם חוֹשֵׁב כָּךְ, יִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁהִיא שִׂמְחַת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיהָ.

וְצָרִיךְ לַחְקֹק בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא רַחֲמָן עָצוּם, וְאֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִן הָרַחְמָנוּת שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם הָיָה חוֹלֵם וְשׁוֹאֵף – 'הַלְוַאי שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה, וְהַלְוַאי וְלֹא הָיִיתִי חוֹטֵא כְּלָל, וְהָיִיתִי מַמָּשׁ נָקִי, כְּמוֹ טָלֶה קָטָן שֶׁלֹּא חָטָא וַדַּאי'... כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו, וְהוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וְהַמִּלִּים הַלָּלוּ: 'רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה', צְרִיכִים לְהַדְהֵד בְּמוֹחוֹ מַמָּשׁ, כִּי הוּא עִקַּר אֱמוּנָה מַמָּשׁ.

וְעָלָיו לוֹמַר כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיֵּשׁ לִי תִּקְוָה וְלֹא אוֹבַד, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנָּפַלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד, עִם כָּל זֶה רַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנִי אוּכַל לְהִתְעוֹדֵד וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי'; וְיָשִׁיר זאת בְּשִׁירוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּים רַחֲמָיו, וְאֵין זֶה חִזּוּק גְּרֵידָא, שֶׁרוֹצִים שֶׁהָאָדָם לֹא יִפֹּל עוֹד, אֶלָּא זֹאת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, שֶׁאָדָם יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וְאַף שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבַּר מְאֹד מְאֹד, שֶׁהִנֵּה כְּבָר חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּל יָמָיו, וּפָגַם בִּפְגָמִים נוֹרָאִים, שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לִסְלֹחַ לְעַצְמוֹ עַל זֶה. צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֶּׁבֶר הַמֻּגְזָם עַל זֶה, שֶׁאֵינוֹ עַל צַד הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – בָּא מִצַּד הַיֵּצֶר־הָרָע, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה קָרוֹב וְסָמוּךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן הוּא נִשְׁבַּר עוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁמַּפִּילוֹ לְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, וּבָזֶה תּוֹפֵס אוֹתוֹ בַּשָּׂק שֶׁלּוֹ, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּרֹב שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עָצֵב כְּלָל, כִּי (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א טז, כז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ", וְזֶהוּ סִימָן עַל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה – אִם אָדָם שָׂמֵחַ בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וְהוּא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ.

הַדִּבּוּר הַנִּפְלָא הַזֶּה: 'אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל – תַּאֲמִין גַּם כֵּן שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן'. הוּא דִּבּוּר נוֹרָא וְאָיוֹם עַד מְאֹד. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָדָם מַאֲמִין שֶׁכָּל עֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה מְקַלְקֶלֶת הַרְבֵּה בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְלַלֵּב לַחֲשֹׁב, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה, צָרִיךְ לִבְרֹחַ בִּבְרִיחָה מְהִירָה מְאֹד מִכָּל סְרַךְ חֵטְא, עָוֹן וַעֲבֵרָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית, שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַכֹּל, וְאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְכָל אָדָם יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹנֵעַ מֵאַף אֶחָד אֶת הַתְּשׁוּבָה, אִם רַק יִרְצֶה, וְאָז מִתְקַשֵּׁר אֶל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר 'הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה'... וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִין מַסְפִּיק בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, הֲרֵי שֶׁחָסֵר לוֹ הָאֱמוּנָה גַּם בְּעִנְיַן הַקִּלְקוּל. וְאוּלַי זֶה הַגְּרָם וְהַסִּבָּה שֶׁל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת בַּלֵּב, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים – פּוֹעֵל הַרְבֵּה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְטָב וּלְמוּטָב, מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם.

עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד, לַחֲזֹר לְעַצְמוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים, עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק – אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, וְכָל זְמַן שֶׁיְּהוּדִי חַי בָּעוֹלָם – עָלָיו לָדַעַת שֶׁרַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וְלֹא פּוֹסְקִים אַף רֶגַע אֶחָד, אַף בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹפֵל מְאֹד מְאֹד, בְּכָל זֹאת רַבִּים רַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה נִיצוֹץ אֱלוֹקִי שֶׁבּוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁמְּכֻסֶּה בְּאֶלֶף כִּסּוּיִים, שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי. וְאִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁנֵּאָבֵד – הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא נֵאָבֵד לְעוֹלָמִים, כִּי (יְשַׁעְיָהוּ מ, ח): "דְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם", וְאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ כְּלָל, בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְעִקָּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי־רְצוּיִים – תָּלוּי בְּדָבָר זֶה גּוּפָא, שֶׁמַּעֲלֶה הַכֹּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמַסְכִּים לָתֵת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּכָךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁזֶּה מְעוֹרֵר רַחֲמִים יְתֵרִים בַּשָּׁמַיִם, וְכָל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה מִתְפָּאֲרִים בְּאָדָם כָּזֶה, שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם נָמוּךְ כָּזֶה, וְהוּא שָׁבוּר וּמְשֻׁבָּר לְגַמְרֵי, וּבְכָל זֹאת, מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בִּמְקוֹר הַשִּׂמְחָה, בְּאוֹר חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁחוֹקֵק בְּדַעְתּוֹ אֱמוּנָה זוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.​

 

[הייליג]

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִחְיֶה?!​

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִחְיֶה? – יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר לָאוֹר אֶת כָּל הַיָּמִים שֶׁעוֹבְרִים בַּחֹשֶׁךְ – לְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה? ה' אֱלֹקִים אֱמֶת, מְקַבֵּל כָּל בְּרִיָּה, וּפוֹשֵׁט יָדוֹ לְקַבֵּל שָׁבִים. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה', לָדַעַת, מֵעַכְשָׁו וָהָלְאָה, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְגַם הַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹ – הוּא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן אוֹתוֹ, וְזוֹ עֲבוֹדָתוֹ עַתָּה – לְתַקֵּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

עוֹלָם הַתִּקּוּן הַזֶּה, קַיָּם בְּנִבְכֵי נַפְשׁוֹ, עָלָיו רַק לְהָצִיץ פְּנִימָה אֶל עֹמֶק נַפְשׁוֹ, לִרְאוֹת שָׁם אֶת נְתִיבוֹת הַתִּקּוּן, אֶת הַיְּכוֹלוֹת שֶׁטָּבַע בּוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת טוֹב לְגַמְרֵי, לִהְיוֹת מְתֻקָּן בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן. כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת, מֵרֹב מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ, וְהוּא מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה אֵיךְ שֶׁהַיְרִידוֹת שֶׁלּוֹ הֵן גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת מְאֹד – נִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְהוּא כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁאֵין לוֹ תִּקּוּן יוֹתֵר, וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, בַּשִּׁעוּר הַקֹּדֶם, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ מִעוּט אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְכָעֵת אָנוּ מְדַבְּרִים, שֶׁעָלָיו לְהַאֲמִין גַּם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל, כִּי לֹא יַעֲזֹב ה' אֶת חֲסִידָיו וְאֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו (עֲבוֹדָה־זָרָה ג.), וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁבָּרָא אָדָם וְעוֹנְשׁוֹ, בָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּמִדְרָשָׁם הַטּוֹב.

עִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בְּסוֹד (אֶסְתֵּר ב, ז): "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה", הַיְנוּ כְּמוֹ אוֹמֶנֶת הַמְּגַדֶּלֶת אֶת הַיֶּלֶד, עַד שֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל, יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוּא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו וְלִהְיוֹת אִישׁ בֵּין הָאִישִׁים וְכוּ', וְעַד אָז הִיא סוֹבֶלֶת עֻלּוֹ, וְעוֹבֵר עָלֶיהָ מַה שֶּׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ כְּנֶגְדָּהּ, וְעוֹשֶׂה כָּל הָרָעוֹת וְכוּ', אֲבָל הִיא מְחַזֶּקֶת אוֹתוֹ וּמְגַדֶּלֶת אֶת הַתִּינוֹק עַד שֶׁגָּדֵל. כְּמוֹ־כֵן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חוֹטֵא הִיא מַמְתֶּנֶת לוֹ, וְלֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ לִתְשׁוּבָה, אִם יָשׁוּב – מִיָּד תְּקַבְּלוֹ. וְזֶה סוֹד שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מְגַדֶּלֶת אֶת הָאָדָם, וְאִם בְּכָל פַּעַם שֶׁנּוֹפֵל – חוֹזֵר אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוּב וְשׁוּב, הֲרֵי שֶׁהוּא בְּסוֹד הָאוֹמֶנֶת, שֶׁמְּגַדֶּלֶת אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, וְאַדְרַבָּה, מִכָּל נְפִילָה וּנְפִילָה מוֹסֶפֶת לוֹ כֹּחַ, כִּי מְבִינָה לָמָּה נָפַל וְאֵיךְ נָפַל, וְעוֹשָׂה הַכֹּל שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד.

כְּשֶׁאָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, וּמֵבִין שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁלּוֹ הֵן מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִן הָאֱמוּנָה, וְלֹא חוֹשֵׁב מַסְפִּיק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, הֲרֵי שֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לָדַעַת, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה, כָּל מַעֲיָנָיו יִהְיוּ נְתוּנִים עַל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֱמוּנָה מַתְמֶדֶת שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אַף רֶגַע, לֹא אֱמוּנָה שֶׁל חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים, אֶלָּא אֱמוּנָה שֶׁל רְאִיַּת נְכוֹחָה אֶת פְּנֵי ה', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ב, יט): "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי"; "נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי" - הוּא נֹכַח הַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית הַנִּמְצֵאת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אַדְנוּת הִיא לָשׁוֹן שֶׁל מְצִיאוּת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַבְּרוּאִים בְּנוֹכְחוּת זוֹ בְּאֹפֶן מִתָּמִיד וְשַׁקְדָנִי, שֶׁאָז אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם אֶת הַלֵּב, בְּאֹפֶן נוֹרָא וְנִפְלָא עַד מְאֹד.

וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶּׁעֶצֶם הַתְּהִיָה אִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן אוֹהֵב אוֹתִי בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, הִיא מֵעוֹלָם הַחֲקִירוֹת, כִּי יֶלֶד קָטָן אֵינוֹ חוֹשֵׁב הַרְבֵּה מוּל אָבִיו, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּאַהֲבָתוֹ וּבְדַאֲגָתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ, כִּי רוֹאֶה שֶׁבְּכָל עֵת אָבִיו עָסוּק בְּדַאֲגָתוֹ אֵלָיו, וְרוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ כֵן בַּחַיִּים הָרוּחָנִיִּים, כַּאֲשֶׁר אָדָם יָשִׂים אֶל לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, אֵיךְ שֶׁבְּכָל רֶגַע הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אוֹתוֹ, וּמַפְרִיחַ לוֹ חַיִּים, צָרִיךְ שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ, שֶׁלוּ חָפֵץ ה' לַהֲמִיתוֹ - לֹא הָיָה מֵבִיא עָלָיו אֶת כָּל הָאוֹר הַזֶּה, אֶת כָּל הַחַיִּים הָאֵלּוּ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁהַחַיִּים בְּעַצְמָם, בְּמוּדָעוּת פְּנִימִית, שֶׁהֵם אֱלֹקוּת – אֲמוּרִים לְסַיֵּעַ בְּדַעְתּוֹ לְקִרְבַת אֱלֹקִים לוֹ טוֹב, וְלִחְיוֹת חַיֵּי דְּבֵקוּת אֲמִתִּיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

כֵּיוָן שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא אֱמוּנָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָשׁוּב הַרְבֵּה עַל הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת עַל הֶעָבָר, עַל הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, וְעַל כִּוּוּן חַיָּיו שֶׁהָיָה עַד עַתָּה שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כֹּחַ שֶׁמִּכָּאן וָהָלְאָה יִחְיֶה חַיֵּי אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּים, וְיִתְוַדֶּה עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה יִזְכֹּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ כָּל הִלְכוֹת הַתְּשׁוּבָה עַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא. כִּי הָעוֹלָם חוֹשְׁבִים, שֶׁאֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן כָּזֶה, רַק לוֹמַר שֶׁאֲנִי מַאֲמִין, וְזֶהוּ. וַהֲרֵי מִצְוַת הָאֱמוּנָה הִיא מִצְוָה כְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאַדְרַבָּה, הִיא הָעִקָּרִית שֶׁבְּכָל הַמִּצְווֹת; וְצָרִיךְ לָשׁוּב עָלֶיהָ כְּמוֹ עַל כָּל פַּעַם שֶׁמַּפְסִידִים מִצְוָה, שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בַּחֲרָטָה עַל הֶעָבָר, בְּוִדּוּי דְּבָרִים וּבַקַּבָּלָה עַל הֶעָתִיד; כָּךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁמַּרְגִּישִׁים חֲלִישׁוּת בְּקִרְבַת הָאֱלֹקִים, אֲזַי צָרִיךְ לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל..

וְצָרִיךְ לָדַעַת, כִּי (יוֹמָא לח:): 'הַבָּא לִטָּהֵר - מְסַיְּעִים בְּיָדוֹ מִן הַשָּׁמַיִם', מְסַיְּעִים לָשׁוֹן רַבִּים, שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה כְּסִיּוּעַ אֵלָיו בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה קְדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּפִתְאֹם רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁכָּל הָעוֹלָם הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹקוּת גָּמוּר, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְהַכֹּל כָּל כָּךְ מְדֻיָּק וְטוֹב, וְזֶה בָּא רַק בִּרְצוֹנוֹ לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ – הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גַּם רוֹצֶה לְהִדָּבֵק בּוֹ! כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּסוֹד (מִשְׁלֵי כז, יט): "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים"... שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ גַּם בָּעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ הָאֲמִתִּיִּים, וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ תָּמִיד.​

 

[הייליג]

לְהַאֲמִין בְּטוּב ה'​

דֶּרֶךְ הָאָדָם, עַל־פִּי־רֹב, שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹב, וְשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וּתְשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ, שֶׁהִנֵּה כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים בִּלְתִּי רְצוּיִים עָשָׂה, וְלָבֶטַח מַגִּיעַ לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ', וּבֶאֱמֶת, אֵין זוֹ תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִם מִמָּקוֹם שֶׁל סִטְרָא־אַחֲרָא וְחִדָּלוֹן, כִּי לֹא יַחְפֹּץ אֵל רַחֲמָן שֶׁיִּהְיֶה רַע לִבְרוּאָיו, וְאֵין זֶה קָשׁוּר כְּלָל לַחֲרוֹן אַף ה' בְּעֵת שֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַכְעִיסִים לְפָנָיו, כִּי עָלָיו הָרְאָיָה, שֶׁלֹּא חָשַׁב כָּזֹאת לִפְנֵי הַחֵטְא אֶלָּא לְאַחַר הַחֵטְא, כְּשֶׁהוּא שָׁבוּי כְּבָר בְּיַד הַסִּטְרָא־אַחֲרָא.

כִּי שְׁנַיִם רָעוֹת רוֹצָה הַסִּטְרָא־אַחֲרָא לַעֲשׂוֹת לָאָדָם, דָּבָר אֶחָד הוּא לְהַחְטִיאוֹ, וְלִגְרֹם לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְדָבָר שֵׁנִי הוּא לִגְרֹם לוֹ לִנְפִילָה בְּעִקְבוֹת הַחֵטְא, שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתוֹ מַמְשִׁיךְ בִּזְדוֹן מַעֲשָׂיו וּלְרַחֲקוֹ לְגַמְרֵי מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת הַמְּצִיאוּת הַכְּתוּבָה בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים קמה, ט): "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו"; שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב תָּמִיד, וְגַם אַחַר הַחֵטְא – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִשְׁאַר אוֹתוֹ טוֹב גָּמוּר, וְאֵין בּוֹ שׁוּם רַע כְּלָל, וְאַף עָנְשֵׁי הַחֵטְא אֵינָם נְקָמָה וְרֹעַ לְאָדָם, אֶלָּא זִכּוּךְ וּמֵרוּק, וְאֵין כָּאן הַמָּקוֹם לְבָאֵר עִנְיַן זֶה.

וְזֹאת יַעֲשֶׂה אָדָם תָּמִיד, יַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת עֹמֶק הַטּוֹב שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְזֶה בְּעַצְמוֹ יְעוֹרְרוֹ וִיעוֹדְדוֹ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כַּאֲשֶׁר יָבִין אֶת טוּב ה' - יִמָּשֵׁךְ אֶל הַטּוֹב הַזֶּה, וְיִהְיֶה לוֹ אֶת הַמְּתִיקוּת שֶׁל הַטּוֹב, וְלֹא יִרְצֶה לְהִתְרַחֵק מֵהַטּוֹב הַגָּמוּר הַזֶּה, וְלֹא יַחֲזֹר לְסוּרוֹ עוֹד.

כִּי זֶה הַכְּלָל: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת דָּבוּק לִמְקוֹר הַטּוֹב שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - הַמְשֵׁךְ עַל עַצְמְךָ אֶת הַטּוֹב, חֲשֹׁב עַל הַטּוֹב הַזֶּה, הַאֲמֵן בְּזֶה הַטּוֹב, וְיִמָּשְׁכוּ עָלֶיךָ טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ הָאֵין־סוֹפִיִּים.

"אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" (תְּהִלִּים פד, ו) - אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁכֹּחוֹ וְחָזְקוֹ וְחָסְנוֹ נִמְשָׁכִים מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא עֶצֶם הַטּוֹב.

וּכְמוֹ שֶׁהוּא בְּרוּחָנִיּוּת עִם קַבָּלַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַבֵּל כָּל בְּרִיָּה, כָּךְ צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְפַרְנֵס אוֹתָנוּ, וּלְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְהוּא מְפַרְנֵס בְּשִׁפְעוֹ הַטּוֹב אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְגַם אֶת הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי מִחְיָתוֹ, אֶלָּא שֶׁאָנוּ בְּאִוַּלְתֵּנוּ אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ מְצַמְצְמוֹת אֶת הַשֶּׁפַע, וְגוֹרְמוֹת לוֹ לְהֵעָצֵר. כִּי אֱמוּנָה הִיא הַמְשָׁכָה, וּבִטָּחוֹן הוּא הַכְּלִי לַפַּרְנָסָה. כְּכָל שֶׁאַתָּה יוֹתֵר מַאֲמִין וְיוֹתֵר בּוֹטֵחַ – אַתָּה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמְךָ אֶת הַשֶּׁפַע הַנָּכוֹן אֵלֶיךָ בָּעֵת וּבַזְּמַן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ אוֹתוֹ.

הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁלָּנוּ לְּהִתְפַּרְנֵס – הִיא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הוּא הַנּוֹתֵן אֶת כָּל הַיְכוֹלוֹת, אֶת הָאֶפְשָׁרוּיוֹת וְאֶת הַכֹּחוֹת לְקַבֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֱמוּנָה כָּזוֹ כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בָעֵינַיִם, מַמָּשׁ כָּךְ, כִּי רַק כָּךְ הִיא אֱמוּנָה, וְרַק כָּךְ מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשֶּׁפַע הַמַּגִּיעַ לָנוּ בִּזְכוּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: 'מַאן דְּיָהֵיב חַיֵּי – יָהֵיב מְזוֹנֵי'.

אֱמֶת שֶׁמֻּתָּר וְגַם צָרִיךְ לְהִתְלוֹנֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, וְיֵשׁ רְשׁוּת לְכָל בֵּן לְהִתְאוֹנֵן לְאָבִיו כְּשֶׁהָעִנְיָנִים קָשִׁים קְצָת וְכוּ', אֲבָל עִם זֹאת, בַּד בְּבַד בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהַשִּׂיחָה, צָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ טוֹב בֶּאֱמֶת, וְהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ טוֹב, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים אֲפִלּוּ, וְזֹאת אָסוּר לִשְׁכֹּחַ גַּם כְּשֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַמַּצָּב רַע מְאֹד מְאֹד, כִּי (תִּקּוּנֵי־זֹהַר מא:): 'אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם'! וְזֹאת אֱמֶת לַאֲמִתָּה, וְאִם חַיִּים בְּצוּרָה כָּזוֹ – הָעִנְיָנִים מִסְתַּדְּרִים גַּם בַּפַן הַגַּשְׁמִי שֶׁלָּהֶם, הַצָּרוֹת מְקַבְּלוֹת צוּרוֹת, וְהַגַּלִּים וְהַמַּשְׁבֵּרִים מְגַלִּים אֶת הַמַּטְמוֹן.

גַּם אִם אַתָּה נִמְצָא בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד, הַחוֹבוֹת עֲצוּמִים, בַּעֲלֵי הַחוֹב נוֹגְשִׂים, וְהַרְבֵּה עִנְיָנִים בַּחַיִּים נִרְאִים תְּקוּעִים לְגַמְרֵי. הַשִּׁחְרוּר הָאֲמִתִּי מִכָּל זֶה הוּא עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלֵּב, לַחֲשֹׁב הֵיטֵב, עַד כַּמָּה ה' בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ אֶת הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַתָּה, אֶלָּא חַיִּים אֲחֵרִים, מְשֻׁחְרָרִים וְטוֹבִים מִכָּל צַד וּפִנָּה, וְאֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ תִּתְקַע בְּלִבְּךָ הֵיטֵב, וְעִמָּהּ תָּבוֹא לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ לְפָנָיו, בַּקָּשָׁה אַחַר בַּקָּשָׁה, תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלָּה, אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ וְ'אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת', אֶלָּא מִתּוֹךְ תִּקְוָה וֶאֱמוּנָה, שֶׁבֶּאֱמֶת יִהְיֶה טוֹב, כִּי הַשֵּׁם הַטּוֹב רוֹצֶה בַּטּוֹב, וְהוּא יָגֵן בַּעַדְךָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אַךְ טוֹב תָּמִיד.

יֵשׁ הֶבְדֵּל עָצוּם בֵּין תְּפִלָּה עִם אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן חָזָק, לְבֵין תְּפִלָּה שֶׁל 'אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת', כְּכָל שֶׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים מֵהָאוֹר שֶׁל בִּטָּחוֹן – אֲזַי הַמְשָׁכַת הַתְּפִלָּה בַּהֶפְרֵשׁ מִן הַמְשָׁכַת הַתְּפִלָּה בְּעֵת בִּטָּחוֹן, כַּאֲשֶׁר אָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן - הַיְשׁוּעָה שֶׁלּוֹ מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו וְאֵין לוֹ שׁוּם עִכּוּב, כָּל הָעִכּוּב שֶׁלָּנוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵינֶנּוּ חֲזָקִים מַסְפִּיק בְּבִטָּחוֹן בַּיְּשׁוּעָה, בִּידִיעָה שֶׁטּוֹב ה' בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְאֵין שׁוּם רַע כְּלָל אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכָל הָעוֹלָם הוּא אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהוּא הֲדֹם רַגְלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיֶה רַע בָּעוֹלָם, וְאַף שֶׁאֵין רוֹאִים זֹאת, מֵחֲמַת שֶׁעוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, אֲזַי הוּא יָכוֹל לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא: 'רַע לִי', 'רַע לִי', 'רַע לִי'... וְאַף אִם אֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתוֹ - אֲבָל הוּא מַפְסִיד אֶת הַמְשָׁכַת הַטּוֹב וְהָרַחֲמִים שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד, וְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים.​