מי שקרא פעם 'שטיקל' ארוך של ר' חיים בספר מרישא עד גמירא, לדוגמא ה'שטיקלאך' בהל' טו''מ אבל לא רק
יודע שמלבד שכוחו של הגר''ח גדול בניתוח, הספר עצמו גאוני מבחינת החשבון והפלפול [אם מותר להתבטא כך בהקשר של הגר''ח] ואילו לא היה ר' חיים מתייחד כל כך בניתוח החד ובחילוקים ההגיוניים והמבוססים שלו, היינו יותר פנויים להתפעל גם מהחלק הזה.
כמדומני שרוב האנשים ברוב הזמן לא מזדמן להם ללמוד שטיקל ארוך רצוף אלא לומדים את החלק שרלוונטי להם באותה נקודת זמן, ולכן יש מקום לחדד את זה.