הגדירו נא רבותי, בכמה משפטים, עמודים, קונטרסים את שיטתו של מאור ראשי הישיבות, ושיטת תלמידיו - שיש שדבקו בתורתו (ר' ברוך בער) ויש שנטו מעט (ר' שמעון שקאפ). בהצלחה משני פנים...
אוצר החכמה
בהתחשב בזהותו של המחבר אפשר להבין שהמבט היה חשדןיצויין ששמעתי שהגרד''צ קרלנשטיין זצ''ל אמר שא''א לסמוך על ספר זה והרבה דברים בו לא הובנו נכון ע''י המחבר.אוצר החכמה
tablet.otzar.org
לא הכרתי כראוי את הגרדצ''ק ז''ל וכמדו' דהוא היה מדקדק בהבנה טובא, ויתכן שהספר לא מגדיר מדויק עד כדי כך.
- פותח האשכול
- #5
יש מצב שאתה מזמין אותו לכתוב בפורמינו?...
הרב זוין זצ"ל, אכן שירטט את שיטתו של רבינו הגר"ח בצורה נפלאה. ויישר כח למי שיעלה את באשכול.
ובד בבד, אשמח לקרוא את התרשמות הלומדים בפורמינו.
נערך לאחרונה:
יש סיפור ידוע שקצת ממחיש את הדרך של ר' חיים במה היא שונה מהדרך שלמדו לפניו.
שהבית הלוי אמר לו ''ההבדל בין איך שאני והדורות לפני למדנו לבין הדרך שחידשת היא שכשאלי מגיע יהודי ושואל סתירה משתי מקומות אני מבאר לו למה הכונה היא כך וכך ובעצם זה אותו דין, והיהודי יוצא מרוצה ששאל שאלה טובה וקיבל תשובה טובה.
אבל אליך מגיע אותו יהודי ומקשה שתירה, אתה מוכיח לו שיש כאן צווי דינים ואין קשר בין אחד לשני, היהודי יוצא בהרגשה שהשאלה ששאל לא שאלה וממילא גם לא היה תירוץ''
מקוה שסיפרתי את זה טוב.
ואידך זיל גמור.
שהבית הלוי אמר לו ''ההבדל בין איך שאני והדורות לפני למדנו לבין הדרך שחידשת היא שכשאלי מגיע יהודי ושואל סתירה משתי מקומות אני מבאר לו למה הכונה היא כך וכך ובעצם זה אותו דין, והיהודי יוצא מרוצה ששאל שאלה טובה וקיבל תשובה טובה.
אבל אליך מגיע אותו יהודי ומקשה שתירה, אתה מוכיח לו שיש כאן צווי דינים ואין קשר בין אחד לשני, היהודי יוצא בהרגשה שהשאלה ששאל לא שאלה וממילא גם לא היה תירוץ''
מקוה שסיפרתי את זה טוב.
ואידך זיל גמור.
- פותח האשכול
- #9
יישר כח עצום כפול ומכופל!
אולי כדאי שתוסיף בהודעה, לטובת החברים שמסתפקים אם להוריד את הקובץ, שמדובר במאמריו של הרש''י זוין.
איזה חלק?
- פותח האשכול
- #12
כל מי שהגה מעט בתורת הגר"ח השאלה הנזכרת צפה בראשו.
הגר"ח מנתח סוגיא בצורה שונה ממה שהכרנו בדורות קודמים. הוא חידש דרך. וכל בר בי רב מסוגל להבחין. העניין שצריך למצוא את המילים הנכונות כשמנתחים את השיטה.
- פותח האשכול
- #13
כאחד שרכש את המהדורה הראשונה הכל נדפס בחלק אחד.
הענין הוא שהיום תופעה זו התפתחה, לחילוקים בין החזו"א למשנ"ב, ובין הגרש"ז אויערבאך להגרי"ש אלישיב, ובין הגר"ש וואזנר להגר"נ קרליץ.
דבר שבדורות קודמים לא היה.
ובפרט שלעניות דעתי זורקים על שיטת הגר"ח הרבה סיסמאות כצווי דינים וכדו', שזה אולי מגדיר בצורה חיצונית את תבנית ספרו של הגר"ח, אך ודאי לא פנימית, כי כל המתבונן והעמל בתורת הגר"ח נוכח לראות כי עיקר כוחו של הגר"ח הוא בכח הסברא וההגיון הצרוף ביסודות אותם מעמיד לתלפיות, שכוחם יפה אף בלי החילוק שבזה.
מי שקרא פעם 'שטיקל' ארוך של ר' חיים בספר מרישא עד גמירא, לדוגמא ה'שטיקלאך' בהל' טו''מ אבל לא רק
יודע שמלבד שכוחו של הגר''ח גדול בניתוח, הספר עצמו גאוני מבחינת החשבון והפלפול [אם מותר להתבטא כך בהקשר של הגר''ח] ואילו לא היה ר' חיים מתייחד כל כך בניתוח החד ובחילוקים ההגיוניים והמבוססים שלו, היינו יותר פנויים להתפעל גם מהחלק הזה.
כמדומני שרוב האנשים ברוב הזמן לא מזדמן להם ללמוד שטיקל ארוך רצוף אלא לומדים את החלק שרלוונטי להם באותה נקודת זמן, ולכן יש מקום לחדד את זה.
יודע שמלבד שכוחו של הגר''ח גדול בניתוח, הספר עצמו גאוני מבחינת החשבון והפלפול [אם מותר להתבטא כך בהקשר של הגר''ח] ואילו לא היה ר' חיים מתייחד כל כך בניתוח החד ובחילוקים ההגיוניים והמבוססים שלו, היינו יותר פנויים להתפעל גם מהחלק הזה.
כמדומני שרוב האנשים ברוב הזמן לא מזדמן להם ללמוד שטיקל ארוך רצוף אלא לומדים את החלק שרלוונטי להם באותה נקודת זמן, ולכן יש מקום לחדד את זה.
- הודעות
- 1,453
- תודות
- 3,683
- נקודות
- 305
לענ"ד, כי אין מי שחושב שהוא יכול להבין את שיטתו של אביי, או רבא וכיו"ב. ואף לא של הרשב"א.
היה מי שהוא שעשה קונ' כזה [כמדו' בסוף הס' אוסף חקירות וכו' באחת המהדורות] וזכה כמובן למודעות גינוי ותלישת דפים מספריו
ואת שי' החזו"א ורבינו הגר"ח חושבים אנחנו קטני אמנה יתמי דיתמי לבאר ולהסביר?
צריך לתת לזה איזה גבול.
את שיטת הגרי''ג אדלשטין זללה''ה או הגר''י שרייבר שיבלחט''א ניתן לנסות להגדיר?
את שיטת הגרש''ר והגר''נ פרצוביץ?
חברים מקוונים לאחרונה
- מידה טובה
- גרינפלד
- ארצישראל
- דבר היושר
- ב. שלמה
- מבקש תורה
- איש יהודי
- עמך
- צריך עיון
- לב טוב
- אוצר הידיעות
- ברזילאי
- הרועה בשושנים
- דוד המלך
- חתם סופר
- החש בראשו
- הצעיר שבחבורה
- יהודי
- בד קודש
- בעל בעמיו
- ממגד שמים
- אוצר של יראת שמים
- היושב בישיבה
- מה ידידות
- עול תורה
- יואל שילה
- רחמים
- בן עזאי
- זוטא
- משנת התורה
- וועלוועל'ה
- איש
- סבא
- לענ"ד
- חד וחלק
- אוצר המועדים
- מגנא ומצלא
- רוצה להבין
- אמרי שפר
- הרב מרודוש
- חזיא לרדיא
- אברהם העברי
- י"ג מידות
- קולמוס
- איש אשכולות
- דורש ומבקש
- אב"ר