בבא בתרא שודא דדיינא -בירור דעת הרא"ש.

[ממגד שמים]

ידוע שנחלקו רש"י ור"ת אי שודא דדייני הכוונה לבדוק מה האמת -רש"י
או שמה שירצה הדיין יעשה. -שיטת רבינו תם [-כתובות, קידושין עד ובבא בתרא ל"ה]
והרא"ש הביאו בחזקת סימן כ"ג וכן בכתובות פרק עשירי.
ומשכך, תמה הש"ך -בסימן ר"מ סק"ד - מדוע הטור פסק כרש"י ולא כאביו הרא"ש והניח בצ"ע.
ואוי"ל.
דהנה בפרק המוכר את הבית [סב:] ישנו ספק במיצר מג' כיוונים, וסלקא בספק ואמרינן שודא דדייני.
וביאר הרא"ש שם סוף סעיף ב' שהטעם שלא אמרינן בספק זה הממע"ה כי ע"י שיבדוק הדיין לעומק אולי יראה שאין כלל ספק אלא בודאי שמכר לו.
וא"כ יוצא שלהרא"ש שודא מתפרש בב' פנים: או מה שירצה יעשה, או שינסה להגיע לחקר האמת.
ולפ"ז אין קושיות הר"ת קשות מגיטין ומקידושין, יען יתכן שכ"פ זה בצורה אחרת ואין מקום לקושיות התוס' -ודו"ק.

 

[דבר היושר]

א. לא ירדתי כלל לעומקם של הדברים אבל מקופיא זה נראה שדווקא בסוגיא שם פוסקים שודא, כפי שבי' הרא"ש שדווקא שם אם הדיין יחקור ויחפור לעומק הוא יגלה שאי"כ ספק כלל, כך שמכל המקרים שהקשה ר"ת אין כל ישוב שהרי שם מי אמר שחפירת הדיין תביא לאמת.
ב. מה נענה על המקרה של הולך מנה לפלוני שכתוב שהשליח יעשה מה שרוצה, וכן מהא דבירושלמי איתא להדיא שמה שירצה הדיין יחליט, וכן לגירסת הרמב"ן שזהו 'שוחדא דדייני' והיינו שזהו גופא חלק מהכנוסותיו של הדיין וכו' וכו'.
כך שאינני רואה שום ישוב מדברי הרא"ש שהבאת.

 

[ממגד שמים]

אפרש שיחתי קצת טפי:
הרי בהולך מנה הספק הוא אם הולך כזכי, ומה שייך שם לחקור אל האמת, הרי זה ספיקא דש"ס ועלתה בספק.
אטו יש דיין האידנא שיוכל להכריע אם תפוס לשון ראשון או לשון אחרון?
[-וכן תירץ כן בספר אוללם המשפט סימן רמ]
אלא רק שר"ת טען שמוכח שלמושג "שודא" קוראים גם בנוסח "מה שירצה השליח יעשה" ולכן הוא הדין לכל המקומות, ואין המושג "שודא" מתפרש כל פעם לעניין אחר.
אולם, מאחר שהראש כן מפרש ששודא סובל פירוש להגיע לחקר האמת- כרש"י - בציור של הסוגיא שם בהמוכר את הבית. וא"כ בעל כרחנו שיש פעמים שבודקים, ויש פעמים שיעשה מה שירצה, ובע"כ שהמושג שודא מתפרש גם כרש"י ודו"ק