ריקוד לאחר קידוש לבנה

[שר האוצר]

מתי התחיל המנהג?
ומתי הוא נספה?

וברצינות, האם לא הגיע הזמן שהדור מחפש ההילולות שלנו
ישקיע לפחות במקום בהם הוזכר מקור לענין?

 

[חכימא]

למה נספה, נוהגים בזה עד עצם היום הזה, ומקורו ברמ"א.

 

[שר האוצר]

למה נספה, נוהגים בזה עד עצם היום הזה, ומקורו ברמ"א.

הריקוד הזה יותר גרוע מההקפה הז' במנין הנץ בשמח"ת

 

[חכימא]

הריקוד הזה יותר גרוע מההקפה הז' במנין הנץ בשמח"ת

כפי הנראה כבר עייפים מהריקודים העצומים בהלל בר"ח.

 

[הבית]

ישקיע לפחות במקום בהם הוזכר מקור לענין?

לא הבנתי, יש מקומות שלא נוהגים כן?

 

[שר האוצר]

לא הבנתי, יש מקומות שלא נוהגים כן?

נוהגים, השאלה האם ניתן לקרוא לזה ריקוד
ברמ"א מצינו לקדש הלבנה אחר תשעה באב מחמת האבלות
ריקודים ושמחה כמו שאני מכיר את זה אפשר לעשות גם בתשעה באב

השאלה אם היו תקופות שציבורית זה היה שונה או שזה תלוי בעבודת ד' הפרטית של כאו"א
או אולי האם מצינו מגדולי הדורות שהתייחדו בזה

 

[יודע רזי תורה]

הריקוד הזה יותר גרוע מההקפה הז' במנין הנץ בשמח"ת

אצלנו זה השיא

 

[והב בסופה]

אכן, לענ''ד עדיף לחזק מנהגים אמיתיים שמובאים בשו''ע ובפוסקים, מאשר לחפש כל שני וחמישי סגולות וחגים חדשים אשר לא שערום אבותינו...

 

[בן תורה]

לגופו של עניין.
לא ברור באמת מה המקור האמיתי לריקוד שאנו נוהגים היום. וגם אין זה מנהג הישיבות ולא מנהג בתי הכנסת [הליטאיים] הוותיקים.

וגם הרמ"א כנראה לא התכוון כל לריקודים שאנו עושים לאחר קידוש לבנה. שכך הוא כותב (סימן תכו סעיף ב': "ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו'", והכוונה היא שתוך כדי שאומר "כשם שאני רוקד" הוא אכן רוקד. ולא הריקודים שאנו עושים. וכך הוא גם לשון המאירי, סנהדרין מ"ב א': "ורוקד שלש רקידות כנגדה ואומר כשם שאני רוקד ואיני יכול ליגע בך כך כל המרקד כנגדי לא יגע בי".

ובלבוש אורח חיים סימן תכו, מתאר את כל סדר קידוש לבנב ולא מוזכר דבר וחצי דבר על ריקודים לאחר קידוש הלבנה, וז"ל: "ואחר כך יאמר ברוך י'וצרך, ברוך ע'ושך, ברוך ק'ונך, ברוך ב'וראך, וסימן יעקב, מפני שהלבנה סימן לו שנקראת מאור הקטן והוא נקרא ג"כ קטן, ועוד שהוא סימן לבניו שיתחדשו כמותה. ואח"כ רוקד ג' פעמים כנגדה שהוא סימן שמחה, כיון שהוא כקבלת השכינה משמחין כנגדה. ואומר כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול ליגע בך, כך אם ירקדו אחרים כנגדי להזיקני לא יוכלו ליגע בי, וכיון שהוא מתפלל על אויביו שלא יוכלו ליגע בו, מתפלל שיפיל השם יתברך עליהם אימתו ופחדו. ואומר תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועךד ידמו כאבן, ואחר כך אומרו למפרע כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול, ואומר כן ג' פעמים. ואח"כ יאמר גם כן סימן טוב לנו ולכל ישראל, שלום(ב) עליך, ונותנים שלום זה לזה שלשה פעמים אם הם שנים או הרבה, משום שמחה שקבלו פני השכינה. ונוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקיים, מפני שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד ג"כ להתחדש כמותה, וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקדוש ברוך הוא, דוגמת הלבנה המתחדשת ומתדבקת עם החמה, שנאמר [תהלים פד, יב] שמש ומגן יי'(ג), וילך לביתו בלב טוב כאילו קבל פני השכינה".

אדרבה יבררו חו"ר הפורום מה המקור? מתי זה התחיל?

 

[צריך עיון]

דברי כ''ת צע''ג ולכל היותר הם בגדר השערה.
כ''ת ציטט דברי הרמ''א בחסר ודברי הלבוש באורך.
אעתיק ד' הרמ''א בשלמות, 'ורוקד ג''פ כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ואומר תפול עליהם וגו' ולמפרע כאבן ידמו כו' ג''פ ויאמר לחברו ג''פ שלום עליך ומשיב הוא כשואל ונוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקיים שמלכותו נמל ללבנה ועתיד להתחדש כמתוה וכנס''י תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב''ה דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנא' שמש ומגן ה' ולכן עושין שמחות ורקודין בקדוה''ח דוגמת שמחת נשואין'.
אתה הראית לדעת שמתחילה כ' הרמ''א 'ורוקד ג''פ כנגדה' והמשיך כל הסדר דפסוקין וכו', ושוב ביאר מנהג 'ולכן עושין שמחות ורקודין' כו' וריהטת הלשון מורה דהוא ענין נפרד. ותו אטו לרוקד ג''פ כנגדה [שזה אינו אלא קפיצה] יחשב 'שמחות ורקודין' ועוד 'דוגמת שמחת נשואין'. ומקודם לא הוזכר 'שמחות' והכא הוזכר.

ודברי הלבוש שהביא הנה הוא השמיט ענין השמחת נשואין כו' וכ' רק קבלת פני שכינה, ויודעי ח''ן יעמיקו חקר בזה.

 

[צריך עיון]

הריקוד הזה יותר גרוע מההקפה הז' במנין הנץ בשמח"ת

הרמ''א כ' לעשות זה דוגמת שמחת נשואין
האם כ''ת היה לאחרונה בריקודים [של אנשים מבוגרים לא בחורים בגיל העשרה] של שמחת נשואין?....

 

[חכימא]

נוהגים, השאלה האם ניתן לקרוא לזה ריקוד
ברמ"א מצינו לקדש הלבנה אחר תשעה באב מחמת האבלות
ריקודים ושמחה כמו שאני מכיר את זה אפשר לעשות גם בתשעה באב

חלילה וחס.
בת"ב אסור אפילו זמר בעלמא, וכ"ש ריקודין אפילו קלושים טובא.