מאמר תורני רוב - אחוזים או לא אחוזים? (3 צופים)

סוג המאמר

מאמר תורני

בעקבות האשכול הזה, התעוררתי לסדר הדברים יחד בס''ד.

רוב - אחוזים או לא אחוזים?​

הנה יש להסתפק בגדר האי דינא שאמרה תורה הלך אחר הרוב, אם הוא משום דכן מסתבר או דבאמת אין בזה שום סברא ומ''מ אמרה תורה הלך אחר הרוב, ומה שחידשה התורה דבר זה הגם דאין בו סברא הוא משום דמוכרח שיהיה דרכי הכרעות בתורה, וכלשון הרמב''ם בפיה''מ בנזיר פ''פ מ''ב 'שהעניין יצא לדבר שאין לו תכלית כל זמן שנלך אחר האפשריות'.

ויש לכאו' כמה הוכחות שאין הרוב תלוי באחוזים:

​

דברי הגרע''א​

א. כן כתב הגרע''א בכתובות יג: להדיא, שאין הרוב [דאיתא קמן] תלוי בסברא כלל אלא דהוא גזירת הכתוב בעלמא עיי''ש מה שכתב לפי זה.

​

רוב וקרוב​

ב. דאל''כ מה בין רוב לקרוב, אם שניהם אחוזים.

​

רוב שאינו בכלל הספק​

ג. ממה שכתב הרש''ש בכתובות י''ד וז''ל אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד ואכמ"ל עכ''ל, ומבואר להדיא דס''ל דגם מה שאינו בכלל הספק מצטרף להרוב להכריע עליו, והגם שאין סברא כלל שיצא מן הרוב דהלא מחתיכות המרובעות ודאי לא יצא.

והגם דהגרע''א שם נחלק עליו בזה וס''ל דל''ש בזה כלל רוב, אינו משום דס''ל דרוב הוא רק אם שייך סברא, וכמבואר בדבריו שהובאו לעיל שאין הרוב תלוי בסברא כלל, אלא היינו משום דגם גזיה''כ זו נאמרה רק באופן שכל הרוב בכלל הספק, ופשוט.

[וע''ע שיעורי ר' דוד בכתובות שם שכתב וז''ל-
והנה הרש"ש (כאן) כתב עוד, דלפמש"כ [דגם אותן שאינן בכלל הספק, מצטרפין להרוב], נראה, דאם היו ב' חנויות, ובחנות הכשרה היו ארבעים חתיכות מרובעות ועשרה חתיכות משולשות, ובחנות הטריפה היו רק עשרים חתיכות וכולן משולשות, ומצא חתיכה משולשת, הרי היא כשרה ע"ש.
והיינו דאע"פ שמשולשות איכא רוב בחנות הטריפה, מ"מ כיון דאזלינן בתר רוב סיבות של פרישות, ואיכא רוב אנשים בחנות של הכשרה, ממילא תלינן שמסתמא פרש מהכשרה.
וצ"ע בזה, דממ"נ, אם אנשים מקפידים על צורות החתיכות, שיש מקפידים ורוצים דוקא מרובעות, ויש שלוקחים דוקא משולשות, איך נילך בתר רוב בני אדם שקונים בחנות הכשרה.
אטו אם יהא חנות גדולה המוכרת הרבה סחורה, ויש שם לוקחים הרבה, ובסמוך יש חנות המוכרת מנעלים, ומצאו נעל, אטו נימא שפרש מהחנות הגדולה מחמת שיש שם רוב אנשים הקונים שם, הא פשוט דזה אינו, דהא אזלינן בתר הדבר הנמצא לומר שבא מהחנות ששם קונים אותו.
וא"כ ה"נ אי מקפידים על צורות החתיכות, ודאי שיש לילך בתר מקום שיש רוב חתיכות כאלו, וכיון דאיכא רוב משולשות בחנות הטריפה, מ"ט נימא דהחתיכה המשולשת שנמצאה תהא כשרה, דמה מוסיף מה שיש הרבה אנשים בחנות הכשרה שקונים דברים אחרים.
ואי נימא דאנשים אין מקפידים על החתיכות אם מרובעות או משולשות, א"כ פשוט הוא שהולכין בתר חנות הכשרה הגדולה.
ומה כתב הרש"ש לחדש לפי מה שכתב לעיל, הא פשוט דכיון שהחתיכה פרשה רק ע"י בני אדם שלקחו שם, ואין נפ"מ אצלם מרובעות או משולשות, א"כ נחשב ספק סתם מצד עצם הבשר אם הוא מהכשרה או מהטריפה, ופשוט דהוי ככל רוב דאזלינן בתר החנות הכשרה שיש שם רוב בשר, ואין שום נפ"מ היכן יש רוב מרובעות או משולשות, דהא אין זה הספק כלל, אלא רק מצד הבשר, כיון שאין מקפידין, ומה נסתפק בזה הרש"ש, וצ"ע.]

ראיה זו הביאה הרב @ללמוד וללמד שליט''א

סמוך מיעוטא למיעוטא​

ד. ממה שמצאנו סמוך מיעוטא למיעוטא והו''ל מחצה על מחצה [עי' ב''ב צג. ובתוס' שם שכתבו כן גבי מיעוט מפילות ומיעוט ביעתתותא עיי''ש], והא פשיטא דאין כל מיעוט 25 אחוז בדיוק, וא''כ עדיין יהיה רוב לצד אחד, וע''כ דהרוב הוא כהגדרת התורה בצדדי הספק, ואם אין רוב לפי צדדי הספק לפי שיש ב' מיעוטים אינו רוב.

ולמעשה יש לדון בראיה זו דשם אחר דאיכא כמה צדדים לכאו' אין הנידון מצד רוב של כה''ת אלא של רוב צדדים [וכידוע אליבא דהרשב''א בס''ס] ואינו דומה לרוב של כה''ת ועדיין אין משם ראיה לרוב רגיל דאיתא קמן.

אלא דעדיין יש לדון דאם אזלי' בתר אחוזים למה שלא יהא נידון גם מצד רוב של כה''ת, וצ'ת אם יש להוכיח משם.

ועוד יש לדון דלכאו' זה גופא דיש דבר כזה רוב צדדים מראה שאין הרוב קשור לאחוזים, דברוב צדדים ודאי מצוי שהאחוזים יהיו לצד השני ובכל זאת אזלי' בתר רוב.

ואי נימא כן, ונימא דבעיקרון בסתם רוב כן יש איזה צד סברא לילך בתר רוב, נצטרך להסביר איך באמת ילפי' מינה לרוב צדדים וכדו' באופנים שאין סברא. וצ''ל דכיון דחזי' ברוב שאמרה התורה ללכת אחריה כבודאי הגם דיש צד מיעוט קיים לפנינו [ברובא דאיתא קמן] וגם אם יש סברא לילך בתר רוב מ''מ אין בזה כדי לבטל צד המיעוט ומצד הסברא עצמה עדיין היה ראוי לאסור, וע''כ דיש כאן גזיה''כ חדשה, ודו''ק.

רוב רק ממה שאנו דנין עליו​

ה. ממש''כ הש''ך בשם התרוה''ד וכדלהלן.

דהנה ז"ל הרמ"א שם סעיף י':
אבל אם נתן לו להוליך טבעיות של זהב וכיוצא בו וערבן עם שלו ונאבד א' מהן יכול המוחזק לומר לשאינו מוחזק דלמא שלך נאבד ואם שנים הפקידו אצל אחד ונאבד או נגנב אחד מהן אזלינן בתר רובא וכל דפריש מרובא קא פריש.

וכתב שם הש"ך:
ובת"ה שם כ' עוד רבותא דהיכא שהפקידו אצל אחד ושל הנפקד היו רוב כגון שהפקיד ראובן לשמעון עשרה ולוי מסר לו ה' ושלו היו כ' אע"ג דהנפקד אינו מפסיד כלום ומטעם שהוא מוחזק אפי' הכי לגבי ראובן אזלינן בתר הרוב וע"ש.

ומעתה אם רוב זה בגלל האחוזים פה הלא פשוט שאין רוב אחוזים שנחסר ממנו, אלא מהבעה''ב, אלא דמהבעה''ב א''א להוציא ואיך זה יגרום שנחסר ממנו, ופשוט.

 

[עוזי ומגני]

לא כ"כ הבנתי
איך רואים שרוב הוא לא אחוזים?
כל המושג אחוזים, הוא תלוי מה השאלה,
מה הדין שיש ג' חנויות מוכרות בשר, אחד כשר וטהור, אחד כשר וטמא, ואחד טרף וטהור,
ונמצא בשר מחוץ לג' החנויות, מה אני פוסק על הבשר הזה, זה וודאי שאם אין לי משמעות למה שהבשר כשר, אלא אם הוא טמא או טהור, [כגון אי תרומה נגע בבשר זה], אני יפסוק שהוא טהור, דיש לי רוב שהוא טהור, וזה אחוזים גבוהים יותר, ואם השאלה רק אם מותר לאכול, יש לי רוב שהבשר כשר, ויותר מכך אפי' אם יש לי שאלה האם הבשר כשר וטהור, אני פוסק שהבשר כשר וטהור, כי הרוב אומר לי שהוא כשר וטהור, וזה גם האחוזים שיש לי,
וזה ברוב של איתא קמן,
ואפי' ברוב של ליתא קמן זה קיים,
מחצה זכרים, ומחצה נקיבות, ומיעוט מפילות, וע"כ אין כאן יבם, זה וודאי שכל מה שיצא הוא נגד הרוב, כי אם יצא זכר הוא נגד הרוב, ואם יצא נקבה הוא נגד הרוב, ואם יצא נפל הוא נגד הרוב, אלא שאם יש לי נדון האם יש כאן זכר חי, באמת הרוב הוא שלא יהא כאן זכר חי, וע"כ אינה חייבת ביבום.
נמצא שוודאי שרוב, הוא ללכת אחרי האחוזים, רק האחוזים הם תלויים בנידון שלפנינו,
אלא שההגיון ללכת אחרי אחוזים הוא לא הגיון מוחלט, ולדעתי אין בו הגיון כלל, אלא שבנ"א משום שלא רוצים להשאר בספק, הם מחפשים במה להתלות,
אמנם בחידוש התורה ללכת אחר הרוב, נאמר שצד המיעוט בספק לא קיים, [רובא דאיתא], או לתלות ברוב המקרים שקרו [רובא דליתא].