בבלי פסוקים שלא היו בגירסת רש"י בגמ'

[געגועים]

"נזרקה מפי חבורה"

באשכול זה תעלו פסוקים (וחלקי פסוקים) שלא היו בגירסת רש"י בגמ', ואצלינו זה כתוב בגמ'
עדיף לציין מי מעיר זאת

כגון רש"י בסוכה נב.
כי יפלא בעיני וגו'. סיפיה דקרא גם בעיני יפלא. (מרעית העין)

 

[אארי במסתרים]

סנהדרין מג:
תנו רבנן נא אין נא אלא לשון בקשה וברש"י שים נא כבוד - נא בקשה. עכ"ל.

עי מנורת המאור [הנר השני כלל ב חלק ב פרק ששי (מג)] שגרס בסוגיין תנו רבנן שים נא כבוד אין נא אלא לשון בקשה ע"כ. ומשמע שזה גירסתו בגמ' ואולי זה גם גי' רש"י שהפסוק שים נא כבוד הוא בתוך הברייתא. שו"ר בס"ד שזה גירסת ילקוט שמעוני יהושע יח:ד וז"ל, ת"ר שים נא כבוד לה' אין נא אלא לשון בקשה וגו'

ב) אמנם גם אם נאמר שרש"י גרס כילקוט שמעוני מ"מ עדיין אינו מבואר מה הוסיף רש"י במה שכתב נא בקשה. ועי' מנחת בכורים לרבי רפאל מיוחס זצ"ל שכתב על פרש"י וז"ל, ק"ל דהיינו מ"ש בש"ס אין נא אלא לשון בקשה ואפשר דק"ל לרש"י אם נא היינו בבקשה ממך כו' היכי אתי לשון שים קודם נא לכך כתב ז"ל שים נא כבוד נא בקשה כאילו אמר נא שים כבוד ודוק, ע"כ.

ג) ועי' יד דוד שכתב שנראה שרש"י לא גרס בגמ' אין נא אלא לשון בקשה דאם לא כן מה חידש. אמנם עכשיו שזכינו לראות שילקוט שמעוני גרס ת"ר שים נא כבוד וגם גרס אין נא אלא לשון בקשה לענ"ד קשה לומר שרש"י גרס כילקוט שמעוני בחדא ול"ג כמותו באידך.

ד) עכ"פ צריכים לעשות איזה הג"ה ברש"י ואולי י"ל שהגירסא הנכונה ברש"י היא "שים נא כבוד לה' אין נא אלא לשון בקשה" כילקוט ואין באמת פסיק באמצע דברי רש"י אלא כוונת רש"י לפרט הנוסח השלם של הגירסא לאפוקי מגי' דידן, וטעו המדפיסים וחשבו שרש"י בא לפרש ש"נא" הוא לשון בקשה, לכן השמיטו המדפיסים כמה מילים מן הגירסא הנכונה ברש"י וצ"ע.

דיונים על הדף - Sanhedrin

 

[געגועים]

סנהדרין צב.
מנקבין אותו ככברה, כתיב הכא יקבוהו לאום וכתיב התם ויקב חור בדלתו

יקבוהו, מנקבים אותו, לשון ויקוב חור בדלתו (רש"י)


כתיב הכא יקבוהו לאום וכתיב התם ויקב חור בדלתו, ליתא בכת"י, ונראה שלא היה גם לפני רש"י (דקדוקי סופרים)

 

[געגועים]

רש"י סנהדרין קיא.
פי שנים בה יכרתו. ויגועו והשלישית יותר בה:
(אא"כ הוא דיבור אחד עם - אמר ר"ל)

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כנר' שמקור שינויי הגרסאות האלו שהיו מעתיקים שקיצרו בהעתקת פסוקים עם "וגו'" ויש שהשלימו מדעתם