בהר ענין השמיטה להשלים מה שביטלו מתורה בשש שנה (1 צופה)

[געגועים]

וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'

ברש"י: לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית.

אפשר לבאר בהקדים מ"ש הרב חיד"א ז"ל שענין השמיטה היא לפי שב' חודשים בטלים בכל שנה מתורה כמו שאמר רבא לתלמידיו במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא (ברכות לה:), ובמשך שש שנה נתבטלו מתורה י"ב חודש, לכן גזרה חכמתו ית"ש שבשנה השביעית יהיה שמיטה ויעסקו בתורה י"ב חודשים להשלים מה שביטלו בשש שנה.

והקשה לי חברי היקר שהרי גם בשנה השביעית יש חובה ללמוד תורה כמו בשאר השנים, א"כ יוצא שהשלימו רק את ב' החודשים תשרי וניסן של אותה שנה בלבד, ואיך א"כ משלימים בזה את כל מה שביטלו בשנים שעברו.

ואפשר לתרץ עפ"י מ"ש בשפת אמת (תרמ"ח) על דרך שכתב האור החיים הקדוש שהעולם עומד רק ששת ימי החול והיה צריך להיחרב, אלא שהשבת קודש מחיה את כל הבריאה לעוד ששה ימים, כך שנת השמיטה היא כמו שבת בראשית כמו שכתב רש"י לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית, והכוונה שכמו ששבת מחיה בחזרה את הבריאה כך שנת השמיטה מחיה את שש השנים הבאות, עיי"ש.

וזה אפשר כוונת הירושלמי (שבת פ"א ה"ג) אחת לז' שנים הקב"ה מחליף את עולמו [ועי' במדרש תלפיות ענף חילוף העולם].

ולפי"ז מתורץ הקושיא הנ"ל, שאם לא היה את שנת השמיטה, לא היה עוד שש שנים הבאים, ואחר שש שנים היה צריך להיחרב העולם, אלא שבאה שנת השמיטה ומשלימה כל הי"ב חודשים שנבטלו בשש שנים, וזה נותן כח לעוד שש שנים, ודו"ק.​