פסח, חודש ניסן - עד שתחטפנו שינה. שיעור? | ענייני דיומא פסח, חודש ניסן - עד שתחטפנו שינה. שיעור? | ענייני דיומא
  • שדרוג מדור המאמרים – מידע חשוב! לכל חו"ר הפורום שליט"א אנו שמחים לעדכן כי בעקבות בקשות רבות מצד הכותבים, מערכת המאמרים באתר עומדת בפני שדרוג גדול שיעניק חויית קריאה, תגובה וניהול מתקדמת יותר כולל סטטיסטיקות מאמרים תגובות ועוד ועוד. בשלב זה אנחנו מעבירים את מאות המאמרים למדור המשודרג. ואי לכך מדור המאמרים הנוכחי נחסם לפרסום מאמרים חדשים ותגובות, עד לפתיחתו הרשמית של המדור החדש בשבוע הבא בעזרת ה'. לתשומת לבכם: בעקבות מעבר התכנים ממערכת המאמר הישנה לחדשה כל המאמרים והתכנים יועברו בשלמותם. אך מספר התגובות שנספר בפרופיל אישי עשוי לרדת, מכיון שהמערכת החדשה סופרת תגובות בנפרד ממערכת הפורומים הרגילה. זו פעולה תקינה ומוכרת במערכת ואין מדובר באובדן תוכן, אלא בשינוי טכני בספירת ההודעות. תודה על הסבלנות וההבנה, וב"ה מובטחת חוויית שימוש טובה יותר לכל כותב וקורא! בברכה צוות ההנהלה

צריך עיון

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
916
תודות
2,754
נקודות
217

קי''ל דצריך לספר ביציאת מצרים 'עד שתחטפנו שינה'


האם זו 'צורת' החיוב, או דזה הגבלה בחיוב דאם חטפתו שינה הרי הוא נפטר

וכמובן דיש לומר בזה כמה וכמה נ''מ

מה דעת חו''ר ביהמ''ד בגמרא ובסברא?
 

קי''ל דצריך לספר ביציאת מצרים 'עד שתחטפנו שינה'

האם זו 'צורת' החיוב, או דזה הגבלה בחיוב דאם חטפתו שינה הרי הוא נפטר

וכמובן דיש לומר בזה כמה וכמה נ''מ

מה דעת חו''ר ביהמ''ד בגמרא ובסברא?
מעניין באמת מהו הגדר הזה של "עד שתחטפנו שינה"
ומדוע לא מצינו גדר זה בשאר מצוות כמו למשל תלמוד תורה.
 
האם זו 'צורת' החיוב, או דזה הגבלה בחיוב דאם חטפתו שינה הרי הוא נפטר
בחק יעקב כתב, שלראשונים דס"ל שהטעם לאסור שתיית יין אחר ד' כוסות הוא משום החיוב לספר עד שתחטפנו שינה, אם כבר חטפתו שינה שוב מותר לשתות. והיינו לכאורה שמה שחטפתו כבר שוב פוטרו מהחיוב.
 
דרשו סימן תפא הערה 1:
וגדר 'חטפתו שינה', ביאר הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פי"ז ס"ק כז) שהוא עד שהשינה מטרידה אותו באופן שראשו כבד עליו. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (הגדה של פסח על פי פסקיו עמ' 27) שאין הכוונה עד שירדם בפועל, שהרי עדיין צריך הוא לומר לכל הפחות פרשה ראשונה של קריאת שמע וברכת המפיל. והוסיף, שיש לשים ליבו לכך שהימנעותו משינה לא תפריע לו למחרת בתפילת שחרית.
 
דרשו סימן תפא הערה 1:
וגדר 'חטפתו שינה', ביאר הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פי"ז ס"ק כז) שהוא עד שהשינה מטרידה אותו באופן שראשו כבד עליו. וכן דעת הגרי"ש אלישיב (הגדה של פסח על פי פסקיו עמ' 27) שאין הכוונה עד שירדם בפועל, שהרי עדיין צריך הוא לומר לכל הפחות פרשה ראשונה של קריאת שמע וברכת המפיל. והוסיף, שיש לשים ליבו לכך שהימנעותו משינה לא תפריע לו למחרת בתפילת שחרית.
ובפשוטו ש''מ דנקטי שהוא הגבלה בחיוב ולא צורה [אך יש מקום לפקפק בזה]
 
בלת"ק ממה שכתבתי בזמנו
הרמב"ם כותב שמצוות סיפור יציאת מצרים עד שתחטפנו שינה. ויש לדון במקרה שהתעורר אם שרי ליה לחזור ולישון או שוב חוזר עליו החיוב.
וחשבתי לדמות לדברי ר' ישראל סלנטר דחובת אניש לבסומי לא מפקיעה חובת שכרות מכאן ואילך אלא פוטרת כל עוד הוא מבוסם ולאחר שנשתפה חוזר עליו חיוב השתיה והוא הדין בספק זה האם עד שתחטפנו שינה הוא שיעור פטור או אונס (וברור שהספק לשיטת הר"מ ולא לשי' שחובת סיפור יציאת מצרים עד חצות).

וראיתי שנחלקו בזה האחרונים. בפמ"ג א"א סימן תפא סק"א נ' מבואר שלאחר שישן וניעור כבר אינו חייב בסיפור יציאת מצרים. וכן בחק יעקב שם. אמנם מביאים בשם ספר 'התעוררות התשובה' (סי' רעא) שלאחר שניעור חוזר שוב החיוב.

והנה לפמש"כ הפוסקים שעד שתחטפנו שינה היינו שראשו כבד עליו, אף שאינו נרדם ממש, אם כן לאחר שנרדם אף שהתעורר, סו"ס עדיין הוא במצב 'חטוף על ידי השינה', כל עוד לא התעורר ממש, וחוזר לישון.
 

קי''ל דצריך לספר ביציאת מצרים 'עד שתחטפנו שינה'

האם זו 'צורת' החיוב, או דזה הגבלה בחיוב דאם חטפתו שינה הרי הוא נפטר

נראה לבאר וכן מטו בי מדרשא דהחיוב הוא להרבות בגילוי ה' יתברך, ואם עושה את זה עד שחטפתו שינה הפשט הוא שזה כבר נכנס בו חזק ודו"ק,
 

הודעות מומלצות

כעס
הכעס
הוא תגובה שלא היה מגיב אלמלא...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון