- כתיב ''ירואך עם שמש ולפני ירח דור דורים'', מכאן למדו בגמ' ברכות כט: שיש להתפלל עם דמדומי חמה, גם שחרית וגם מנחה, אבל במערבא לייטי עלה אמאן דמצלי עם דמדומי חמה – דלמא מיטרפא ליה שעתא.
- מכאן רואים לכאו' דזמן תפילת מנחה עד השקיעה, דהרי 'דמודמי חמה' הוא בזמן שהחמה אדומה, ומי שיתפלל בזמן זה יש חשש שעבור לו הזמן. וגם לר''ת צריך להיות הסבר בגמ' הנ''ל, ואתי שפיר אם נאמר דגם לשיטתו זמן מנחה עד השקיעה, כיון דתם הקרבנות נפסל בשקיעה ראשונה
- ועוד דגם לר''ת, כמו שלכתחי' יש להתפלל שחרית ולקים המצוות שזמנם ביום (חוץ מק''ש ציצית ותפילין) רק אחרי הנץ (ויש מח' אם התפלל משהאיר המזרח לפני הנץ אם יצא לכתחילה או בדיעבד) ה''ה לענין סוף היום, דלכתחילה יש לקיימם לפני השקיעה, שמא יטעו בשיעור ביה''ש, כמו שהחמירו חז''ל להלדיק נר בערב שבת לפני השקיעה (חמה בראש האילנות) למי שאינו בקי בשיעור רבנן, וזה בוודאי גם לר''ת, שכוונת הגמ' (נפסק בשו''ע) שיש להדליק לפני השקיעה, והזמן הנ''ל הוא דק' בודדות לפני השקיעה
- ראשונים שסוברים שזמן תפילת מנחה הוא עד השקיעה בלבד:
- רש''י (כך נראה מדבריו במסכת ברכות), הרמב''ם, ר' יונה, ר' האי גאון (מהא דהתיר להתפלל ערבית מיד בשקיעת החמה, אמנם במקו''א התיר לגמור מנחה עד צאה''כ וקצת צ''ע, ויש מי שהוכיחו ששיטתו בצה''כ כר''ת, וצ''ל לפי''ז שה''שקיעה'' שכתב היא שקיעה שנייה) המאירי (כך נראה מדבריו במסכת ברכות) וכ''כ בפירוש התר''י בפ''ד דברכות וכן הביאו להלכה בשלטי גיבורים שם. וכן יש לדייק מד' ר' שרירא ור' האי גאון בתשובת הגאונים לק סימן נ''א, וכ''כ להדיא ר' ניסים גאון בתשובה, הביאו בשו''ת מהר''ם אלשקר
- לא מצאתי מי מהראשונים שסבר כהגאונים, והתיר להתפלל מנחה אחרי השקיעה, ובפשטות נראה דכיון דמי שסובר כהגאונים, יסבור בזמני היום כהגר''א (זולת כמה אחרונים שסברו גם כהגאונים בצה''כ וגם מנו שעות היום מעה''ש, אבל הבעיה עם זה ש'חצות' יוצא לפני אמצע היום, ומבואר בגמ' בפסחים ש''חצות'' חמה בראש כל אדם) וכבר ביארנו דא''א להתפלל מנחה לאחר סיום הי''ב שעות היום, וכך מוכח מהגמ' בברכות כז.
- עוד נראה להביא ראיה, מהא דתנן בברכות ''תפילת המנחה עד הערב'' (אליבא דרבנן) ולא אמרו ''עד הלילה'' או ''עד צאת הכוכבים'', כי ''ערב'' אפשר לפרשו מיד ב''הערב השמש'' אף שאינו לילה גמור, מ''מ אינו ראיה גמורה
- גם דעת אחרונים רבים שאין להתפלל מנחה אחרי השקיעה:
- הגר''א. הגר''ז בסידור וז''ל: ''אין למחות במקילים'', מ''מ בודאי לא התיר לכתחי', ורק אין למחות מי שמיקל בביה''ש דהגאונים להתפלל מנחה. וכן נקט בס' סדר היום. המשנה ברורה, אליבא דהגאונים, כמו שביארנו דלשיטתו אסור להתפלל בביה''ש, וא''א לצרף את ר' יוסי, אפי' אם יתפלל עם ה''תנאי'' שמובא באחרונים סימן רל'ג (אמנם אולי בצרוף ר''ת ור''י והתרה''ד שמונים שעות היום מעה''ש עד צה''כ, היה מיקל המ''ב ב13.5 דק' ראשונות של הנשף גם לפי הגאונים, וקצת צ''ע) החזון איש (ותלמידיו, הגרח''ק ועוד)
- גם האר''י היה מתפלל עם שקיעת החמה, ולא לאחריה. וגם לפעמים שהיה מתאחר מלהתפלל, אתי שפיר כיון שבזמנו נהגו כר''ת לגמרי אפי' לקולא, וצ''ע אם כוונתו ב''שקיעת החמה'' לשקיעה הראשונה או לשקיעה השנייה, אך קשה לומר שהאר''י היה מתפלל בביה''ש, כי סבר שצריך להתפלל בטו''ת, ויש להסיר התפי' והציצית מיד עם כניסת בין השמשות לפי האר''י)
- אמנם מד' השע''ת בסימן רל'ג נראה דהאר''י היה מתפלל פעמים אחרי השקיעה, ובכ''ז היה אומר חזרת הש''צ, אך בכה''ח הביא ד' האר''י בשינוי קטן במקום ''אחר שקיעת החמה'' שכתב השע''ת, שינה וגרס ''סמוך לשקיעת החמה'' ואתי שפיר.
- ובאמת, דמי שסובר שזמני היום נמנים מהנץ לשקיעה סו''ז תפילת מנחה יהיה בהכרח בשקיעה, וכ''כ המ''ב בסימן רל'ג
- גם גדולי פוסקי הספרדים פסקו שיש להתפלל לפני השקיעה, ורק בדיעבד הקילו ב13.5 דק' כמבואר בכה''ח רל'ג ובבא''ח פר' ויקהל ש''א
- ועיין עוד כ''ז באריכות רבה בס' ''זמנים כהלכתם'' פרק ז'
- ובקונטרס ''בין השמשות מאמרים'' שהאריך הרבה בכל זה
- לכן בוודאי לכו''ע, בעינן לכתחילה להתפלל לפני השקיעה, וכ''ש מי שהולך לפי הגאונים בצה''כ
- אמנם לענ''ד מי שסובר לגמרי כר''ת ואינו מחמיר כלל כהגאונים, יש מקום לומר שיוכלו להתפלל מנחה לכתחי' אף אחר השקיעה, אך מנהג רוב העולם לחשוש לשיטת הגאונים
- ונראה לישב בדוחק המתפלליםאחר השקיעה וסוברים כהגאונים, בצרוף שיטת ר' יוסי שביה''ש הוא יום, ושיטת ר' תם דביה'ש מתחיל מאוחר, וגם ביה''ש דר' יהודה גופיה הוי רק ''ספק'' וספק דרבנן לקולא, וכמו שניתן בדיעבד להתפלל שחרית לפני הנץ, אף שהוא לפני שעה ראשונה, נראה דאפשר בדיעבד להתפלל מנחה בביה''ש אף שהוא אחרי י''ב שעות היום, ובפרט דיתכן לומר ששיטת ר' יוסי שאם מונים השעות מהנץ לשקיעה, היינו לשקיעה דר' יוסי כמבואר בביאור הגר''א סימן רס'א, והיא כ13-17 ד' אחרי השקיעה באופק, שקיעת זהרהורי החמה כלשון הגר''א, וכן נקט בשו''ת אול''צ ח''ב לענין חישוב זמן חצות
- מ''מ בודאי אל יכניס אדם עצמו לספק, וכ''ש שיש ע''ז קללה בגמ', וישתדל תמיד לגמור כל המנחה לפני שקיעת החמה
סקר: עד מתי אתה מתפלל מנחה ?? (1 צופה)
- מתחיל חוט והב בסופה
- תאריך התחלה
-
- תגים
- מנחה פורום אוצר התורה שקיעה תפילה
כמובן
אולי יש כאלה שסוברים כמו ר' יהודה (פלג המנחה) או שסוברים שצה''כ הוא 40-50 או 90-120 דק', לך תדע, הכל יכול להיות...
כמדומני מהר"א מבלעזא באר"י ע"פ מנחת כהן. וכמדומני כן מנהג בעלזא אף כיום.
ה' מילין הוא שיטת חלק גדול מהראשונים.
ובכתבי יד ובחלק הדפוסים איתא ברש"י בהדיא ה' מילין,
זאת מלבד ראשונים נוספים שפוסקים כך.
אמנם למעשה,
גם למי שאוחז שצאת היא 90, אסור להתפלל מנחה מ 13.5 דקות לפני.
ויוצא שמי שענה בסקר 72 דקות, סובר כרש"י ושאר ראשונים ה' מילים (או כחלק מהאחרונים שמיל הוא 22.5 דקות בר"ת וסייעתו).
לא עברתי עדיין על הקובץ בעיון (290 עמודים), אך כמה הערות מקופיא.
כמדומני שמנהג האר"י הקדוש היה למעשה להתפלל עם דמדומי חמה.
בפשטות 'דמדומי חמה' בלישנא דאינשי הוא כאשר אין החמה נראית, אלא יש אדמימות ברקיע. (עד 58.5 דקות ע"פ שיטת הב"י והרמ"א כי מייל הוא 18 דקות, וכפי הנחזה במציאות באופק מערב בהפסקת חשמל).
אם גזרנו בשבת חמורה (דאורייתא + סקילה), מי יימר לגזור בזמן תפילה שהוא דרבנן???
בפשטות מדבר על סוף שקיעה (לשיטתו ה' מילים).
לא לסמוך ע''ז לקולא ב'מנחה', עד כמה שידוע לי בבלז לא מאחרים מנחה מעבר ל10 דק' מהשקיעה
או ד' מיל של 22.5 דק',
רש''י מפורש בריש ברכות לענין עלות השחר
למעשה זה לא נהוג
לא נכון, מי שסובר כר''ת ומונה שעות היום עד צה''כ, יתכן שבדיעבד יוכל להתפלל מנחה עד צאה''כ דר''ת
יש מקילים להתפלל מנחה בדיעבד עד צאת הכוכבים דר''ת, השו''ע והרמ''א ועוד, אבל רובם זה אליבא דר''ת ואם מונים שעות היממה מעה''ש עד צה''כ, כי כשמונים מהנץ לשקיעה, קשה להתיר מנחה אחרי השקיעה כי זה אחרי י''ב השעות
נערך לאחרונה:
לא אני כתכתי את הקובץ הנ''ל, לא כולו מדבר על 'מנחה', עיקר הדברים שם זה חיזוק שיטת הגאונים ועוד, וע'ל זה אינני מסכים עם כל מה שנכתב שם
אם תפתח ספר ''זמנים כהלכתם'' הוא כתב ע''ז בקצרה יותר ומאוד ענייני ומחושבן, אני ממליץ
לא אחרי השקיעה, כי היה מניח תפילין במנחה, ולשיטתו אין להניח תפילין אחרי השקיעה
אבל האר''י סבר כר''ת בצה''כ, כך שגם אם התפלל אחרי השקיעה יתכן שזה לא היה בביה''ש וצריך לעיין בכל מקום שהאר''י כותב 'שקיעת החמה' למה מתכוין, האם לשקיעה באופק, תחילת ביה''ש או צאה''כ, והאריך בזה בשו''ת ים החכמה הגה''צ ר' יצחק מאיר מאערגנשטרן שליט''א
כמו שבשחר ''דמדומי חמה'' הם עם זריחתה כשהיא עדיין 'אדומה' כצ''ל בערב, הרי הגמ' למדה שם שיש להתפלל בדמדומי חמה (לפני שהביאו את מערבא דלייטי) הן בבוקר והן בערב, ובפשטות הוא מצב שווה, כשהחמה עדיין אדומה מיד לפני/אחרי זריחתה/שקיעתה, ולא אחרי השקיעה
לפי המח''כ והרבה אחרונים הוא לא 58 דק', אלא 13.5 דק' לפני יציאת 3 כוכבים בינונים רגילים (15-20 דק' אחרי השקיעה יתחיל ביה''ש) אך פשטות סוגיות הש''ס דלא כשיטה זו, ומ''מ שיטה זו היתה נהוגה ברוב קהילות אירופה ב350 שנים האחרונות, וא''א להתכחש לזה
כל מצוות שזמנן ביום: מגילה, שופר, לולב, מילה ועוד, גזרו לכתחילה שלא לקיים לפני הנץ, אף דקי''ל דמעה''ש יממא הוא, וכ''ז הובא במנחת כהן ועוד, ולכאו' ה''ה אחר השקיעה, מאי שנא?
א) אין שום ראיה ברורה שרש''י סובר שצה''כ הוא בה' מיל כר''ת (יש כל מיני גירסאות ישנות וכו', אבל בפשטות יש כמה ראיות שדעתו דלא כר''ת, גם מהסוגיא בריש ברכות, ועוד נרחיב בזה אי''ה, אך בשבת ל'ה. פירש הכסיף=השחיר, שזה רק אליבא דר''ת, ועדיין לא זכיתי לעמוד על שיטת רש''י בזמן ביה''ש וצאה''כ אם כר''ת או לא)
ב) בפשטות מהגמ' והפסוק שם משמע שדמדומי חמה הוא זמן סימטרי, ולכן נראה דכוונת רש''י לתחילת שקיעה שיהיה מקביל לנץ, אין כאן הכרח ברור, וגם מדבריו בברכות כו. ד''עד הערב'' היינו עד חשכה נראה דדעתו עד צאה''כ, אבל אפ''ל דה''ה ל''ספק חשכה'' ועוד נאריך בזה בקרוב אי''ה, אני עייף כעת...
נערך לאחרונה:
כצ''ל (למ''ד מיל 22.5 דק')
לא מצינו, ואין נראה כלל
אני שמעתי זאת מפי הרב חיים לבל חתן רבי יצחק סולובייצ'יק בן רי"ד בן ר' שמחה בן הבית הלוי.
ממי אתה שמעת?
לא ניתן להכחיש שמועה מסברא, רק מידיעה.
האם יתכן שאינם מתפללות מעריב
ואזי אין חשש של תפילה שלא בזמנה דממ''נ תפילה היא?
אז מי זה בית בריסק אצלך?
כל נכדי הבית הלוי???
אני בכל אופן כוונתי לצאצאי הגרי"ז, שאם אצלם היה כן קרוב לודאי שהייתי שומע
(ובבריסק בדרך כלל ניתן לומר לא מצינו הוי ראיה...)
אני שמעתי מפי הנ"ל אודות מנהג בית חמיו, ושכן הוא המנהג בבית בריסק.
יש עוד הרבה מנהגים שלהם שאינם ידועים, כגון בענין הדלקת נר שבת ועוד.
אינו קשור לתפילת מנחה
כי אם סיום 12 שעות היום הוא בשקיעה, גם לר' יוסי א''א להתפלל מנ' בביה''ש
צ"ע בזה.
אמנם כ"ה בשאגת אריה שכ' דם נפסל בשקיעת החמה, אבל כמדומה שרבים כ' שדין תפילת מנחה הוא בעצם דין "יום" ויש בזה אריכות דברים.
מה שתכתבי הוא מבואר במשנה בורה ושער הציון סימן רלג עי''ש, והכי מסתברא
