לא עברתי עדיין על הקובץ בעיון (290 עמודים), אך כמה הערות מקופיא.
לא אני כתכתי את הקובץ הנ''ל, לא כולו מדבר על 'מנחה', עיקר הדברים שם זה חיזוק שיטת הגאונים ועוד, וע'ל זה אינני מסכים עם כל מה שנכתב שם
אם תפתח ספר ''זמנים כהלכתם'' הוא כתב ע''ז בקצרה יותר ומאוד ענייני ומחושבן, אני ממליץ
כמדומני שמנהג האר"י הקדוש היה למעשה להתפלל עם דמדומי חמה.
לא אחרי השקיעה, כי היה מניח תפילין במנחה, ולשיטתו אין להניח תפילין אחרי השקיעה
אבל האר''י סבר כר''ת בצה''כ, כך שגם אם התפלל אחרי השקיעה יתכן שזה לא היה בביה''ש וצריך לעיין בכל מקום שהאר''י כותב 'שקיעת החמה' למה מתכוין, האם לשקיעה באופק, תחילת ביה''ש או צאה''כ, והאריך בזה בשו''ת ים החכמה הגה''צ ר' יצחק מאיר מאערגנשטרן שליט''א
בפשטות 'דמדומי חמה' בלישנא דאינשי הוא כאשר אין החמה נראית, אלא יש אדמימות ברקיע.
כמו שבשחר ''דמדומי חמה'' הם עם זריחתה כשהיא עדיין 'אדומה' כצ''ל בערב, הרי הגמ' למדה שם שיש להתפלל בדמדומי חמה (לפני שהביאו את מערבא דלייטי) הן בבוקר והן בערב, ובפשטות הוא מצב שווה, כשהחמה עדיין אדומה מיד לפני/אחרי זריחתה/שקיעתה, ולא אחרי השקיעה
(עד 58.5 דקות ע"פ שיטת הב"י והרמ"א כי מייל הוא 18 דקות, וכפי הנחזה במציאות באופק מערב בהפסקת חשמל).
לפי המח''כ והרבה אחרונים הוא לא 58 דק', אלא 13.5 דק' לפני יציאת 3 כוכבים בינונים רגילים (15-20 דק' אחרי השקיעה יתחיל ביה''ש) אך פשטות סוגיות הש''ס דלא כשיטה זו, ומ''מ שיטה זו היתה נהוגה ברוב קהילות אירופה ב350 שנים האחרונות, וא''א להתכחש לזה
אם גזרנו בשבת חמורה (דאורייתא + סקילה), מי יימר לגזור בזמן תפילה שהוא דרבנן???
כל מצוות שזמנן ביום: מגילה, שופר, לולב, מילה ועוד, גזרו לכתחילה שלא לקיים לפני הנץ, אף דקי''ל דמעה''ש יממא הוא, וכ''ז הובא במנחת כהן ועוד, ולכאו' ה''ה אחר השקיעה, מאי שנא?
בפשטות מדבר על סוף שקיעה (לשיטתו ה' מילים).
א) אין שום ראיה ברורה שרש''י סובר שצה''כ הוא בה' מיל כר''ת (יש כל מיני גירסאות ישנות וכו', אבל בפשטות יש כמה ראיות שדעתו דלא כר''ת, גם מהסוגיא בריש ברכות, ועוד נרחיב בזה אי''ה, אך בשבת ל'ה. פירש הכסיף=השחיר, שזה רק אליבא דר''ת, ועדיין לא זכיתי לעמוד על שיטת רש''י בזמן ביה''ש וצאה''כ אם כר''ת או לא)
ב) בפשטות מהגמ' והפסוק שם משמע שדמדומי חמה הוא זמן סימטרי, ולכן נראה דכוונת רש''י לתחילת שקיעה שיהיה מקביל לנץ, אין כאן הכרח ברור, וגם מדבריו בברכות כו. ד''עד הערב'' היינו עד חשכה נראה דדעתו עד צאה''כ, אבל אפ''ל דה''ה ל''ספק חשכה'' ועוד נאריך בזה בקרוב אי''ה, אני עייף כעת...