ספרי ביוגרפיה מומלצים על גדולי ישראל

[מתחילים מחדש]

ספר "החזון איש"
אוטוביגרפיה על החזו"א סקירה מדהימה על חייו ופעלו
מחברו ד"ר בנימין בראון

כמובן בסינון האוכל מהפסולת

הנסיון מוכיח, שיש להימנע מלקרות תולדותיהן של צדיקים מפרי עטן של ה"חוקרים". וזה מוריד כל הרוממות שיש אל גדולי האומה.

 

[הר זהב]

ספר "החזון איש"
אוטוביגרפיה על החזו"א סקירה מדהימה על חייו ופעלו
מחברו ד"ר בנימין בראון

כמובן בסינון האוכל מהפסולת

כבר עדיף לענ"ד להשתמש בספרו של רמ"מ פלאטו 'מרן החזון איש' על אף שהוא פחות מחקרי, וד"ל.

 

[מתחילים מחדש]

על החזון איש יש "אעלה בתמר" של הגראי"ל זי"ע. וכמובן "פאר הדור".

 

[ישראל]

שנות חיים ב' כרכים על הגה"ק רבי אברהם חיים ברים זצוק"ל.

מלבד גדלותו הענקית וצדקותו המבהילה, בא לידי ביטוי בספר גם דמותו ואישיותו הייחודית והרב גונית של אותו גאון וקדוש, שילוב נפלא ומדהים של צדיק, גאון, חסיד, וחכם.

ינק תורה וארחות חיים מב' אסכולות שונות ואולי אפילו נוגדות לפעמים זה את זו - תורת החסידות ובעלי המוסר.

היה תלמיד מובהק של החזון איש זצוק"ל, ועד סוף ימיו - של הגרא"ח זצ"ל - היה דבוק ברבו זה, הן בדרך לימודו, והן בארחות חיים.
אך לא פחות מכך היה 'חסיד' במלוא מובן המילה.

מלבד מהותו כ'חסיד' בעצם, היה חסיד נלהב של הרה"ק רבי מרדכי שלמה מבאיאן זי"ע, וקשור אליו בכל נימי נפשו, ולאחמ"כ התבטל כעבדא קמיה מרא להאדמו"ר מבאיאן שליט"א. כמו כן הסתופף בצל צדיקים רבים נוספים.

הרביץ תורה וחסידות ומוסר לקהלים שונים, היה מקורב לכל החוגים, ידע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד, והיה נדמה לכל אחד כאומתו.

 

[מתחילים מחדש]

"ללא שם" על הגאון רב"צ פלמן זצ"ל

 

[מה ידידות]

הנסיון מוכיח, שיש להימנע מלקרות תולדותיהן של צדיקים מפרי עטן של ה"חוקרים". וזה מוריד כל הרוממות שיש אל גדולי האומה.

הבעיה אינננה בזה שזה 'מחקרי' אלא שהוא ניגש למחקר וחוקר דבר שאין לו קשר ותפיסה אליו, הוא 'חוקר' את החזו"א בלי הבנה ותפיסה בגדלותו וכמזרוחניק הרחוק מעולמו הפנימי ולכן כשזו הגישה הספר מלא טעויות ואי הבנות תוך 'הדבקת' דברים לחזו"א שהמציא ממוחו הקודח [וכן הדברים ביחס לאותו 'חוקר' בספר ש'חקר' על החברה החרדית המלא גיבובי דברים ושטויות אשר נכתבו ממבט זה, כל 'מחקר' מעין זה בתחום אחר היה נזרק לסל האשפה! אם היתי כותב מחקר על פיזיקה בלי שיש לי מושג בזה לא היו מתיחסים לדברי כי הוא זה, רק בענינים אלו יכול כל מי שחושב עצמו למבין ללהג ולהמציא ולפרש ככל העולה על רוחו בלי שיש לו קשר והבנה לנושא הנחקר וד"ל] ], אביא דוגמא קטנה על איזה משפט שכתב החזו"א באגרותיו שדומה לו כתב כמדומני 'אחד העם' הוא אומר שהוא העתיקו ממנו... על איזה שיר שכתב החזו"א הוא מסיק ממנו שבצעירותו היו לו ספקות באמונה... על תגובה שכתב בצעירותו על משהו שפורסם בעיתון כל שהוא הוא כותב שבצעירותו היו מצויים אצלו עיתונים וכו' וכו' זה קמצוץ ממבטו על החזו"א השרף והקדוש שאף שהובא לפניו עיתון חרדי לצורך מסוים נזהר מלגעת בו... ועוד כל מיני דברים מעין אלו כבר נשברו קולמוסים רבים ומי שרוצה באמת להכיר את החזו"א לא זה הספר ולא זה המקום.
עיין במצורף רק להבין את חלק מהביקורת על ספר זה

 

[מתחילים מחדש]

הבעיה אינננה בזה שזה 'מחקרי' אלא שהוא ניגש למחקר וחוקר דבר שאין לו קשר ותפיסה אליו, הוא 'חוקר' את החזו"א בלי הבנה ותפיסה בגדלותו וכמזרוחניק הרחוק מעולמו הפנימי ולכן כשזו הגישה הספר מלא טעויות ואי הבנות תוך 'הדבקת' דברים לחזו"א שהמציא ממוחו הקודח [וכן הדברים ביחס לאותו 'חוקר' בספר ש'חקר' על החברה החרדית המלא גיבובי דברים ושטויות אשר נכתבו ממבט זה, כל 'מחקר' מעין זה בתחום אחר היה נזרק לסל האשפה! אם היתי כותב מחקר על פיזיקה בלי שיש לי מושג בזה לא היו מתיחסים לדברי כי הוא זה, רק בענינים אלו יכול כל מי שחושב עצמו למבין ללהג ולהמציא ולפרש ככל העולה על רוחו בלי שיש לו קשר והבנה לנושא הנחקר וד"ל] ], אביא דוגמא קטנה על איזה משפט שכתב החזו"א באגרותיו שדומה לו כתב כמדומני 'אחד העם' הוא אומר שהוא העתיקו ממנו... על איזה שיר שכתב החזו"א הוא מסיק ממנו שבצעירותו היו לו ספקות באמונה... על תגובה שכתב בצעירותו על משהו שפורסם בעיתון כל שהוא הוא כותב שבצעירותו היו מצויים אצלו עיתונים וכו' וכו' זה קמצוץ ממבטו על החזו"א השרף והקדוש שאף שהובא לפניו עיתון חרדי לצורך מסוים נזהר מלגעת בו... ועוד כל מיני דברים מעין אלו כבר נשברו קולמוסים רבים ומי שרוצה באמת להכיר את החזו"א לא זה הספר ולא זה המקום.
עיין במצורף רק להבין את חלק מהביקורת על ספר זה

והעיד הגר"י עדס, מה שהודו לו חוקרים מהאקדמיה, שכמס לאקדמיה הם מוכרחין להמעיט את גדלותן של מאורי האומה רח"ל.

 

[עילם חפץ]

ויאמר הנני, על רבי אברהם גניחובסקי, חיזוק עצום בכל התחומים!
לילדים, מנהיג של דור על רבינו הגדול זיע"א, כילד קראתי בו שוב שוב ושוב וקיבלתי ממנו מושגים גבוהים.
ויש ספר החוזה מליטא על רבינו החזו"א זיע"א שהוא בין ביוגרפיה לבין כתיבה מזוית אישיתעל החזו"א שגם הוא יפה מאד.

 

[ישראל]

הבעיה אינננה בזה שזה 'מחקרי' אלא שהוא ניגש למחקר וחוקר דבר שאין לו קשר ותפיסה אליו, הוא 'חוקר' את החזו"א בלי הבנה ותפיסה בגדלותו וכמזרוחניק הרחוק מעולמו הפנימי ולכן כשזו הגישה הספר מלא טעויות ואי הבנות תוך 'הדבקת' דברים לחזו"א שהמציא ממוחו הקודח, אביא דוגמא קטנה על איזה משפט שכתב החזו"א באגרותיו שדומה לו כתב כמדומני 'אחד העם' הוא אומר שהוא העתיקו ממנו... על איזה שיר שכתב החזו"א הוא מסיק ממנו שבצעירותו היו לו ספקות באמונה... ועוד כל מיני דברים מעין אלו כבר נשברו קולמוסים רבים ומי שרוצה באמת להכיר את החזו"א לא זה הספר ולא זה המקום.
עיין במצורף רק להבין את חלק מהביקורת על ספר זה

מבלי להשוות בין המקרים, אך גם כאשר ספר נכתב ע"י ירא ושלם מאנ"ש, ואף אם מדובר בסופר מוכשר מאד, עדיין אין הספר משקף את דמותו האמיתית של ה'גדול' נשוא הספר. אלא רק כפי תפיסתו ויכולת השגתו של הסופר. כמובן, שאין פתרון לבעיה זו, והאופציה השניה היא לא לכתוב כלל, ואז הדורות הבאים כלל לא יתוודעו לדמותם וארחות חייהם של גדולי הדורות, אך צריך לדעת, שבסופו של דבר אין ביכולת של ספר לשקף דמותו האמיתית של אדם גדול.

כדברים האלו שמעתי מאחד מגדולי תלמידי החזון איש זצ"ל, כשהובא לפניו אחד הספרים המקיפים שנכתבו על החזון איש, ואשר אותו תלמיד עצמו הקדיש שעות רבות בשיחות ארוכות עם הכותב במהלך כתיבת הספר, אך כאשר הביאו לפניו את התוצאה המוגמרת, הביע את כאבו, שכמי שהסתופף רבות בצל החזון איש, אין הספר משקף באמת את דמותו הענקית.

ואם נהיה יותר כנים עם עצמנו, הרי שגם התלמיד עצמו אין לו יכולת להעביר הלאה את דמותו האמתית של החזון איש אלא כפי שנתפס בעיניו וכפי יכולת השגתו, אלא שהיה פער גדול בין השגותיו של התלמיד להשגותיו של הכותב.

 

[מה ידידות]

הנך צודק לחלוטין אין לנו אפשרות אמיתית לכתוב על גדולי עולם שאין לנו כל תפיסה אמיתית בגדלותם ובנשגביותם, אך לפחות ראוי שזה שכותב יהיה חי באותו העולם, שיהיה לו שמץ מושג מהבנה בגדלותו, ולפחות מתוך עולם זה ובחרדת הקוש הראויה יכול לנסות לכתוב על אותו הגדול, אבל מי שמופקע מכל הבנה ותפיסה וכל מבטו הינו שטחי רדוד וחילוני לא יכול ואסור לו לגעת בקודש, וודאי שאין סיכוי שיכתוב כראוי

 

[אחד יחיד]

השקדן על הרב אלישיב

 

[נובהרדוקר]

גשר צר הוזכר?

 

[מתחילים מחדש]

מבלי להשוות בין המקרים, אך גם כאשר ספר נכתב ע"י ירא ושלם מאנ"ש, ואף אם מדובר בסופר מוכשר מאד, עדיין אין הספר משקף את דמותו האמיתית של ה'גדול' נשוא הספר. אלא רק כפי תפיסתו ויכולת השגתו של הסופר. כמובן, שאין פתרון לבעיה זו, והאופציה השניה היא לא לכתוב כלל, ואז הדורות הבאים כלל לא יתוודעו לדמותם וארחות חייהם של גדולי הדורות, אך צריך לדעת, שבסופו של דבר אין ביכולת של ספר לשקף דמותו האמיתית של אדם גדול.

אכן יש לחלק, בין סופר שהסתובב שם, או שמע מתלמידים, וכותב ברטט דקדושה, ומבהיר שאין בנו שום השגה בגדלותו ובקדושתו של הגדול. לבין סופר שכותב עובדות יבשות וכ"ש פרשנויות.

כדברים האלו שמעתי מאחד מגדולי תלמידי החזון איש זצ"ל, כשהובא לפניו אחד הספרים המקיפים שנכתבו על החזון איש, ואשר אותו תלמיד עצמו הקדיש שעות רבות בשיחות ארוכות עם הכותב במהלך כתיבת הספר, אך כאשר הביאו לפניו את התוצאה המוגמרת, הביע את כאבו, שכמי שהסתופף רבות בצל החזון איש, אין הספר משקף באמת את דמותו הענקית.

אולי תביא גאולה לעולם, כמאמר חז"ל?

ואם נהיה יותר כנים עם עצמנו, הרי שגם התלמיד עצמו אין לו יכולת להעביר הלאה את דמותו האמתית של החזון איש אלא כפי שנתפס בעיניו וכפי יכולת השגתו, אלא שהיה פער גדול בין השגותיו של התלמיד להשגותיו של הכותב.

 

[ישראל]

אולי תביא גאולה לעולם, כמאמר חז"ל?

נראה לי שאין זה ראוי, כי אחרי ככלות הכל יש בזה משום פחיתות ערך הספר והסופר.
{ואל תשאלני איך אותו תלמיד אמר כן, יש לי כמה הסברים, אבל בכל מקרה כמדומני שאין זה ראוי}.

 

[תוכן ענינים]