ספרים - העתקות ללא ציון שם המחבר | פורום אוצר התורה ספרים - העתקות ללא ציון שם המחבר | פורום אוצר התורה

ספרים - העתקות ללא ציון שם המחבר

רחמנא

משתמש רגיל
פרסם מאמר
הודעות
90
תודות
212
נקודות
70
בדור בו ב"ה רבתה התורה ע"י מאגרים תורניים כאלו ואחרים,
לצערנו יש שניצלו זאת לרעה, ופשוט מעתיקים קושיות, תירוצים ואפילו חבורות שלמות,
מספרים אחרים, ולא מאזכרים המקורות משם נלקחו.

הבעיה בזה,
א. גניבה מהמחבר.
ב. גניבת דעת הציבור כאילו זו חבורה שלו.
ג. הרבה פעמים ספרים אלו מלאים בשטחיות,
אחרי שליקטו קושיה מפלוני ותירוץ מאלמוני.
 
בדור בו רבתה התורה ע"י מאגרים תורניים כאלו ואחרים,
לצערנו יש שניצלו זאת לרעה, ופשוט מעתיקים קושיות, תירוצים ואפילו חבורות שלמות,
מספרים אחרים, ולא מאזכרים המקורות משם נלקחו.

הבעיה בזה,
א. גניבה מהמחבר.
ב. גניבת דעת הציבור כאילו זו חבורה שלו.
ג. הרבה פעמים ספרים אלו מלאים בשטחיות,
אחרי שליקטו קושיה מפלוני ותירוץ מאלמוני.
אני מכיר אישית יהודי גדול
מחבר ספרים מפורסמים
שאי מי העתיק ממש את אחד מספריו בתוכנו ובמהותו
ועוד הגדיל לעשות שכיון שמחבר הספר המקורי היה ידוע כמרא דההוא שמעתיה, ניגש לקבל הסכמה ממנו על ספרו
ואף קיבל
 
הבעיה בזה,
א. גניבה מהמחבר.
ב. גניבת דעת הציבור כאילו זו חבורה שלו.
ג. הרבה פעמים ספרים אלו מלאים בשטחיות,
אחרי שליקטו קושיה מפלוני ותירוץ מאלמוני.
לא פעם, בטעות העתיקו אף המילים של המחבר, "וכן כתבתי בספרי פלוני..."

כגון כאן, העתיק מהגרי"ח סופר שליט"א כמה קטעים, בלא לציין שזה לקוח ממנו, ובטעות כתב "וראה מה שכתבנו במנוחת שלום..."
1738514609243.png
 
מצורפים כמה קבצים, הרב מאיר מאזוז פרסם בעבר דברי הערכה על ספר דבר השמיטה של הרב משה לוי, ובספר ילקו"י העתיק מתוך הדברים כמה שורות , לאחר כמה שנים הרב מאזוז הדפיס מחדש את דברי הערכה עם הערות והוספות, בקובץ ויען שמואל חלק י, ושם בהערה 9 העיר על הילקו"י, עיי"ש.
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה על ידי מנחה:
בדור בו ב"ה רבתה התורה ע"י מאגרים תורניים כאלו ואחרים,
לצערנו יש שניצלו זאת לרעה, ופשוט מעתיקים קושיות, תירוצים ואפילו חבורות שלמות,
מספרים אחרים, ולא מאזכרים המקורות משם נלקחו.

הבעיה בזה,
א. גניבה מהמחבר.
בטוח? (כוונתך על איסור גניבה ממש?)
 
אני באמת לא בקי בנושא, זה נושא מורחב מאוד.
אבל אתה בטוח שאחרי שאני קונה ספר אסור לי להעתיק את הרעיונות? (אם אני מעתיק מילה במילה אולי זה בעיה, גם אז לא בטוח)
 
אבל אתה בטוח שאחרי שאני קונה ספר אסור לי להעתיק את הרעיונות? (אם אני מעתיק מילה במילה אולי זה בעיה, גם אז לא בטוח)
אולי זה תלוי בעניין הרחב אם יש כל הזכויות שמורות או לא.
אבל בלאו הכי יש את הטעמים הנוספים שהזכרנו למעלה.
 
מרפרוף קל על המאמר הזה, נראה לי שהוא מוכיח שאין בעיה הלכתית בנושא. (הוא מסביר שיתכן ויש בעיה להדפיס את הספר עצמו ממש, אבל זה רק אם הבעלים מפסידים ממון)
אכן הבעיות האחרות לא נפתרו. (עכ"פ כרגע איני רואה הוכחה שזה עבירה, זה אולי לא דבר מוסרי)
 
זה נושא אחר.
אני מדבר בעיקר בהעתקה ללא ציון ממי לקחו,
כך שיש גניבת דעת, וכו' כנתבאר לעיל.
אם אין למחבר שום בעלות, אז אין שום צורך לציין.
הבעיה השניה שכתבת - גניבת דעת הציבור, הוא נושא חדש ונפרד.
 
מצורפים כמה קבצים, הרב מאיר מאזוז פרסם בעבר דברי הערכה על ספר דבר השמיטה של הרב משה לוי, ובספר ילקו"י העתיק מתוך הדברים כמה שורות , לאחר כמה שנים הרב מאזוז הדפיס מחדש את דברי הערכה עם הערות והוספות, בקובץ ויען שמואל חלק י, ושם העיר על הילקו"י, עיי"ש.
לא הבנתי איפה ראית העתקה ובמה?
נשמח אם תציין בדיוק כי אולי יש כאן ט"ס
 
לא הבנתי איפה ראית העתקה ובמה?
נשמח אם תציין בדיוק כי אולי יש כאן ט"ס
שו"ר שהכוונה בסוף הדברים הערה 9
ויש לדון לכף זכות את הילקוט יוסף, דכיון שציין בסו"ד להרב מאזוז, ולא התעלם ממנו, חשב שזה מובן מאליו שמה שהביא קודם לכן זה גם ממנו, ואם היה רוצה לגנוב ולשקר היה מרחיק עדותו, וכנראה הבין שזה מובן מאליו, ולא עלה ע"ד גניבה ספרותית. כנלע"ד.
 
גניבה ספרותית! אבן הבוחן-חידוד התלמידים.
ספר פלפולים בדרך קושיא ותירוץ לחדוד הבחורים, ח"א תשובות, ח"ב חידושים.
ספר זה חובר ע"י ה״ר משה יעקב בריגל, בווארשא תרנ"א (לפני כן חובר בפאדגורזע תר"ן), ולפנינו מופיע רבי יעקב ב"ר ישראל צבי בורנשטיין, וורשא תרס"א.
שני הספרים זהים לחלוטין, (כנ"ל ח"א תשובות, ח"ב חידושים, מספר הדפים. והתוכן) ספר זה נגנב מרבי משה יעקב, והדפיסו על שמו רבי יעקב בורנשטיין.
ג ספרותית.jpg
 
אחד ממהדירי ספרי הראשונים טען על אחד שהעתיק כתב יד שהוא ההדיר בעצמו, ותבעו לדין תורה.
הנתבע טען בפני הדיינים שגם הוא עבד על הכתב יד, ובתגובה טען 'המהדיר' שהנתבע פתח ראשי תיבות בדיוק כמו שהוא פתח.
הצטדק הנתבע שאין הכי נמי, אבל בגלל שכך יצא לו גם כן.
או אז הסתער עליו המהדיר בטענה ניצחת.. 'אותם הטעויות שנפלו אצלי נפלו גם אצלך הלא דבר זה?!.. ואין זאת אלא ראיה מוכחת שהעתקת משלי..!'
 
סיפר לי פעם ת''ח גדול מאוד שליט''א בסערת רוח שראה בספר כעין מראי מקומות של חכ''א מובאה של איזו 'מציאה' מאחד מהראשונים הפחות נלמדים.

וכיון שזו היתה 'מציאה' שלו שנדפסה בספרו, התקשר בטלפון לאותו מחבר בלי להזדהות, ושאל אותו היכן בדיוק נמצא הדבר כיון שלא צוין מקומו המדויק, השיבו אותו חכם שאינו יודע אלא ראה את זה בספר של... אותו ת''ח המתקשר, ואז שפך עליו זה כל חמתו למה מעתיקו מבלי להזכירו וכו'.

נ.ב. החזו''א סבר שכשמדובר בציון אין דין אומר דבר בשם אומרו.
 
בדור בו ב"ה רבתה התורה ע"י מאגרים תורניים כאלו ואחרים,
לצערנו יש שניצלו זאת לרעה, ופשוט מעתיקים קושיות, תירוצים ואפילו חבורות שלמות,
מספרים אחרים, ולא מאזכרים המקורות משם נלקחו.

הבעיה בזה,
א. גניבה מהמחבר.
ב. גניבת דעת הציבור כאילו זו חבורה שלו.
ג. הרבה פעמים ספרים אלו מלאים בשטחיות,
אחרי שליקטו קושיה מפלוני ותירוץ מאלמוני.
מה עם עניני דיומא
'אומר דבר בשם אומרו'
וכמדו' בסמ''ק מבו' דכה''ג הו''ל בכלל 'אל תגזל דל'
 
חזור
חלק עליון