דיון - סיפורי צדיקים מדוייקים| דף 2 | פורום אוצר התורה דיון - סיפורי צדיקים מדוייקים| דף 2 | פורום אוצר התורה

דיון סיפורי צדיקים מדוייקים

מתאמרא משמיה דצדיקי קמאי
להאמין לכל סיפורי המופתים של הבעש"ט הרי זה בבחינת "ופתי יאמין לכל דבר"
לא להאמין לכלום הרי זה היפך אמונת צדיקים
אלא צריכים להאמין שהבעש"ט היה יכול לעשות את כל אותם המופתים...
 
מי הם?

אני חושב שהסיפור הלזה הינו מאותם אשר אין צריך להאמין שקרו, אלא אולי שיכלו לקרות...
לאחר בירור:
המשפט מקובל מפי הגרי"ז מבריסק זצ"ל שהתבטא כך לאחד שסיפר מעשה פלא על הבעש"ט או צדיק אחר- בעז"ה אחפש מקור מוסמך וברור ועוד חזון למועד
 
מתאמרא משמיה דצדיקי קמאי
להאמין לכל סיפורי המופתים של הבעש"ט הרי זה בבחינת "ופתי יאמין לכל דבר"
לא להאמין לכלום הרי זה היפך אמונת צדיקים
אלא צריכים להאמין שהבעש"ט היה יכול לעשות את כל אותם המופתים...
המשכילים עקרו שיחה זו מפשוטה.
הכוונה היתה לומר להיפך, כשגם לא נראה לך - דע לך, שכל מה שמספרים עליו הוא אמת...
 
לאחר בירור אחר בירור מפי חוקרי חסידות מוסמכים
ראשית אני מתנצל על הטעות שהבאתי בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל
אז כך- היה זה כשיצא לאור הספר "שבחי הבעל שם טוב" והיו הרבה שפקפקו באמינותו (ולא במחברו!!!!- המשכילים עשו מהמחבר צחוק גדול, אך ידוע שהוא היה ירא שמים מרבים אך היה איש תמים מאוד והיה רושם אפי' דברים שלא נתאמנו ממקורות נאמנים ) והתבטא אז בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק זיע"א את המימרא הבאה
"וֶוער עֶס גְּלֵייבְּט אַלֶעס וָואס שְׁטַיט אִיז דָּאך אַ נַעֲר,
וֶוער סְ'גְלַייבְּט גָארְנִישְׁט אִיז דָּאך אַ אֶפִּיקוֹרוֹס
נָאר מְדַּארְף גְלַייבְּן אַז אַלֶעס וָואס שְׁטַיט הָאט דִּי הַיְילִיגֶע בַּעַל שֵׁם הַק' גֶּעקֶענְט טוּהְן"

בתרגום חופשי:
מי שמאמין לכל מה שכתוב בספר, הריהו טיפש
מי שאינו מאמין לכלום הריהו אפיקורוס
אלא צריכים להאמין שהיה ביד הבעש"ט לעשות מופתים גדולים כמו שכתוב בספר
 
יש סיפור שמספרים אותו בחיידרים בשבוע האחרון,
תמציתו על גנב שנתפס ונגזר דינו למות ושני רבנים היו צריכים להשבע שהוא חף מפשע וכך ינצל ממות ואחד מתלמידי ר' פנחס מקוריץ היה צריך להשבע וביקש מהשי"ת שיקח את נשמתו העיקר שלא ישקר.
אני מחפש מקור לסיפור הזה מכיוון שתמוה לי שצדיק יעדיף למות ולא לזכות במצוות הצלה כ"כ גדולה.
שאם שבת היא דוחה אז כל עבירה אחרת היא דוחה.
 
ש סיפור שמספרים אותו בחיידרים בשבוע האחרון,
תמציתו על גנב שנתפס ונגזר דינו למות ושני רבנים היו צריכים להשבע שהוא חף מפשע וכך ינצל ממות ואחד מתלמידי ר' פנחס מקוריץ היה צריך להשבע וביקש מהשי"ת שיקח את נשמתו העיקר שלא ישקר.
אני מחפש מקור לסיפור הזה מכיוון שתמוה לי שצדיק יעדיף למות ולא לזכות במצוות הצלה כ"כ גדולה.
שאם שבת היא דוחה אז כל עבירה אחרת היא דוחה.
לגבי המקור אין לי מושג- הסיפור ידוע
ובכל אופן שקר הוא מהעברות שמטמטמים הנפש וכפי הלשונות המבהילים בספר החינוך מצווה ע"ד

שורש המצוה ידוע כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללה בבית כל אוהביו, מפני שהשם יתברך אל אמת וכל אשר איתו אמת. ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמיתיים כמו שהוא אל אמת, ולהיותם מרחמים כמו שידוע שהוא רחום, ולהיותם גומלי חסדים כמו שהוא רב החסד. אבל כל מי שמעשיו בהפך מידותיו הטובות, והם בעלי השקר שהם בהפך מידותיו ממש, כמו כן תנוח עליהם לעולם מה שהוא הפך מידותיו, והפך מידת הברכה שהיא בו היא המארה והקללה, והפך השמחה והשלום והתענוג שהם איתו הוא הדאגה והקטטה והצער, כל אלה "חלק אדם רשע מאלהים" (איוב כ, כט). ועל כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה, כמו שכתוב "מדבר שקר תרחק". והנה הזכירה בו לשון ריחוק לרוב מיאוסו, מה שלא הזכירה כן בכל שאר האזהרות. ומצד הריחוק הזהירתנו שלא נטה אזנינו כלל לשום דבר שנחשב שהוא שקר, ואף על פי שאין אנו יודעין בבירור שיהא אותו הדבר שקר, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה (חולין מד:) הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. ובאָמֵרִי "מדות" בהקדוש ברוך הוא -- אני נמשך בדבר אחר דברי רבותינו ז"ל שיחסו אליו ברוך הוא שם מידות על צד המקובלים, אבל הוא ברוך הוא לגדלו ויחודו מצד עצמו אין ליחס אליו מידות, כי הוא וחכמתו וחפצו ויכולתו ומידותיו אחד, בלי שום שיתוף ופירוד בעולם.

ולכן אפשר להבין את רצונו שלא להישבע על שקר כאמור, אך בטוחני שאם לא היה הקב"ה מקשיב לתפילתו ולא היה נפטר וודאי היה נשבע לשקר להציל יהודי אך ביקש להימנע מלהגיע לידי כך
 
יש סיפור שמספרים אותו בחיידרים בשבוע האחרון,
תמציתו על גנב שנתפס ונגזר דינו למות ושני רבנים היו צריכים להשבע שהוא חף מפשע וכך ינצל ממות ואחד מתלמידי ר' פנחס מקוריץ היה צריך להשבע וביקש מהשי"ת שיקח את נשמתו העיקר שלא ישקר.
אני מחפש מקור לסיפור הזה מכיוון שתמוה לי שצדיק יעדיף למות ולא לזכות במצוות הצלה כ"כ גדולה.
שאם שבת היא דוחה אז כל עבירה אחרת היא דוחה.
סיפור די מפורסם על הרה"ק ר' רפאל מברשאד זיע"א - ואין לי שום מידע אם הוא מהימן או לא.
 
כידוע מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה רגיל לומר שרוב הסיפורים אינם מדוייקים, עד כדי כך שכאשר הסיפור עובר מפה לאוזן, בכל פעם מחדש הוא מקבל 'ניפוח' חדש, כאשר כל אחד מוסיף פרט קטן או משנה משהו, ולבסוף הסיפור בגדר 'פנים חדשות באו לכאן'.
ויש ספר "כאיל תערוג" - עובדות והנהגות על גדולי הדורות (לפחות 70 מגדולי הדור) שסופרו ע"י הרב שטיינמן בעצמו, והכל נאמר שם בתכלית הדיוק.
 
כידוע מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה רגיל לומר שרוב הסיפורים אינם מדוייקים, עד כדי כך שכאשר הסיפור עובר מפה לאוזן, בכל פעם מחדש הוא מקבל 'ניפוח' חדש, כאשר כל אחד מוסיף פרט קטן או משנה משהו, ולבסוף הסיפור בגדר 'פנים חדשות באו לכאן'.
ויש ספר "כאיל תערוג" - עובדות והנהגות על גדולי הדורות (לפחות 70 מגדולי הדור) שסופרו ע"י הרב שטיינמן בעצמו, והכל נאמר שם בתכלית הדיוק.

מנא לך שהכל מדוייק.
אמנם יכול להיות שהגראי"ל סיפר מדוייק [וגם בזה מותר לפקפק] אבל העלונים שיצאו לאור מסתברים שאינם מדוייקים. [ואם אתה רוצה מדוייק מה שהרב שטיינמן אמר, יש ספר של מקורבו שנערך מסרטי הקלטה].
 
לאחר בירור אחר בירור מפי חוקרי חסידות מוסמכים
ראשית אני מתנצל על הטעות שהבאתי בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל
אז כך- היה זה כשיצא לאור הספר "שבחי הבעל שם טוב" והיו הרבה שפקפקו באמינותו (ולא במחברו!!!!- המשכילים עשו מהמחבר צחוק גדול, אך ידוע שהוא היה ירא שמים מרבים אך היה איש תמים מאוד והיה רושם אפי' דברים שלא נתאמנו ממקורות נאמנים ) והתבטא אז בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק זיע"א את המימרא הבאה
"וֶוער עֶס גְּלֵייבְּט אַלֶעס וָואס שְׁטַיט אִיז דָּאך אַ נַעֲר,
וֶוער סְ'גְלַייבְּט גָארְנִישְׁט אִיז דָּאך אַ אֶפִּיקוֹרוֹס
נָאר מְדַּארְף גְלַייבְּן אַז אַלֶעס וָואס שְׁטַיט הָאט דִּי הַיְילִיגֶע בַּעַל שֵׁם הַק' גֶּעקֶענְט טוּהְן"

בתרגום חופשי:
מי שמאמין לכל מה שכתוב בספר, הריהו טיפש
מי שאינו מאמין לכלום הריהו אפיקורוס
אלא צריכים להאמין שהיה ביד הבעש"ט לעשות מופתים גדולים כמו שכתוב בספר

כן אמר [גם] הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע
 
יש את סדרת הספרים עשר עטרות, עשר צחצחות וכדו'.
לדעת הרה"ק מסאטמאר זי"ע הם מוסמכים.
[וידוע שהרה"ק מסאטמאר היה פוסל הרבה מעשיות]
כבר כתבתי למעלה.
יש לו גם הסכמות מגאוני דורו. (כמו הדברי חיים מצאנז ועוד)
 
נדמה לי שהגאון האדר''ת כתב את תולדותיו בעצמו
סביר להניח שזה הספר תולדות צדיקים המדויק ביותר
ועוד רבים וטובים כתבו אוטו ביוגרפיה.
אך דומני שאי"ז הז'אנר המכונה סיפורי צדיקים המכוון כאן. וד"ל.
 
חזור
חלק עליון