סופר מתחיל שכותב מגילה ללא כתב קבלה (תעודה)

[וחי בהם]

לא הכונה שלא יודע את המושג הכונה שלא יודע את פרטי ההלכות.
ולמשל חושב שאם נדבק רגל השמאלית של הה' בקו דק לראש אפשר לגרד ולהפריד וכדו'

זה נכון שאינם יודעים את פרטי ההלכות, אבל לא ברמה שאינם יודעים שאסור לגרד חיבור של ירך לגג של הה"א,
בדרך כלל רוב הסופרים המתחילים שהם יר"ש נזהרים שלא לגרד כלל, ויודעים לשאול על כל דבר, כך שממש לא ניתן לקבוע שיש בהם פסולים.

 

[מנחם]

זה נכון שאינם יודעים את פרטי ההלכות, אבל לא ברמה שאינם יודעים שאסור לגרד חיבור של ירך לגג של הה"א,
בדרך כלל רוב הסופרים המתחילים שהם יר"ש נזהרים שלא לגרד כלל, ויודעים לשאול על כל דבר, כך שממש לא ניתן לקבוע שיש בהם פסולים.

יתכן ואתה צודק

 

[שמעון הגלילי]

אם יש אחד מהרבנים שליט"א, שיוכל לרכז את כל הנקודות שהועלו כאן,
בצורה מסודרת וברורה,
כדי שנוכל להעביר את זה לידי הרבנים הגאונים שעוסקים ופוסקים בענייני סת"ם,
ולקבל את תשובותיהם לעניין זה.

 

[שמעון הגלילי]

בשנה שעברה (תשפ"ד),
הגיע סופר אחד לבית ההוראה של הגאון ר' יעקב מאיר שטרן (שחתום על המכתב),
ומגילתו בידו - עם שאלה כלשהי,
הגרימ"ש התחיל לדבר אתו, וראה שאינו יודע בחייכון וביומייכון,
התברר שההוא כתב 6 מגילות בלי לדעת שצריך לקדש בכלל,
וכהנה וכהנה,
אולי זה אחת מהסיבות למכתב.

 

[יואל שילה]

בשנה שעברה (תשפ"ד),
הגיע סופר אחד לבית ההוראה של הגאון ר' יעקב מאיר שטרן (שחתום על המכתב),
ומגילתו בידו - עם שאלה כלשהי,
הגרימ"ש התחיל לדבר אתו, וראה שאינו יודע בחייכון וביומייכון,
התברר שההוא כתב 6 מגילות בלי לדעת שצריך לקדש בכלל,
וכהנה וכהנה,
אולי זה אחת מהסיבות למכתב.

לחלוטין לא סיפור מצוי

 

[שמעון הגלילי]

זה הנוסח של ההודעה: (כפי שהובאה למעלה)
'מקובל אצל הסופרים (ואולי בטעות) שמגילת אסתר מותר לכתוב אעפ"י שעדיין אינו בקי בהלכות כתיבת סת"ם, ונמצא שחלק גדול מהמגילות שנמכרים בשוק נכתבו ע"י סופרים מתחילים שאינם בקיאים בהלכות'.
'וממילא פשוט שאין לקנות מגילה כזו לכתחילה ולקרות בו והתורה חסה על ממונם של ישראל ולא יניח מעותיו על הקרן הצבי'.
מי שידוע הלכות סת"ם, כפי שמעיד הרה"ג ר' @יואל שילה שליט"א שרוב הסופרים יודעים,
אין שום מניעה שהוא יכתוב.
וגם לא דיברו על תעודה. (וזה לא אומר שהם לא התכוונו לזה)
מה שכן כשרבנים שמגיעים אליהם אלפי שאלות בענינים אלו,כמו הגרימ"ש והגרמש"ק, כותבים שחלק גדול מהמגילות הם כך, כנראה יש משהו בדבריהם.​

 

[וחי בהם]

זה הנוסח של ההודעה: (כפי שהובאה למעלה)
'מקובל אצל הסופרים (ואולי בטעות) שמגילת אסתר מותר לכתוב אעפ"י שעדיין אינו בקי בהלכות כתיבת סת"ם, ונמצא שחלק גדול מהמגילות שנמכרים בשוק נכתבו ע"י סופרים מתחילים שאינם בקיאים בהלכות'.
'וממילא פשוט שאין לקנות מגילה כזו לכתחילה ולקרות בו והתורה חסה על ממונם של ישראל ולא יניח מעותיו על הקרן הצבי'.
מי שידוע הלכות סת"ם, כפי שמעיד הרה"ג ר' @יואל שילה שליט"א שרוב הסופרים יודעים,
אין שום מניעה שהוא יכתוב.
וגם לא דיברו על תעודה. (וזה לא אומר שהם לא התכוונו לזה)
מה שכן כשרבנים שמגיעים אליהם אלפי שאלות בענינים אלו,כמו הגרימ"ש והגרמש"ק, כותבים שחלק גדול מהמגילות הם כך, כנראה יש משהו בדבריהם.​

אדגיש שגם אני כתבתי את מה שכתבתי אחרי שאני מתעסק הרבה בעניינים אלו,
הסיפור עם הסופר שלא ידע שצריך קידוש ידוע, ואדרבה זה היה בהחלט מקרה נדיר,
מאידך, אני גם יכול להעיד על מכשולות וחששות שראיתי אצל מתחילים,
וגם ייעצתי לא מזמן לאחד שרצה לקנות מגילה יקרה שלא ילך אצל מתחיל אפי' אם הכתב יפה,

רק הפריע לי מאד הנוסח שלענ"ד החיסרון יותר מו התועלת,
כי א"א לקבוע בזה כלל "שאין לקנות מגילה וכו'", וכנ"ל,
ובפרט שאין הגדרה ברורה ל"ידיעת הלכות סת"ם", כי אחרי שלמד צורות האותיות אצל המלמד,
ובדרך כלל כל מתחיל יודע שיש בעניין המחיקות פרטים רבים ונזהר בזה אם הוא יר"ש,

אם לא היה הנוסח מ"וממילא פשוט שאין לקנות מגילה וכו' על הקרן הצבי" היה מתקבל יותר, כנ"ל.

 

[שמעון הגלילי]

בערב פסח שעעל"ט,
ראיתי סופר שהגיע לביהמ"ד עם מזוזה ושאלתו בידו,
כ"ף פשוטה שדבוקה לגג אות דלי"ת בשורה שתחתיה,
הוא ניגש לאחד המוצי"ם בביהמ"ד והראה לו את השאלה,
אני שהייתי באמצע לימוד הלכות סת"ם, הסתקרנתי, וניגשתי לראות מה השאלה.
המו"ץ הנ"ל רצה להכשיר לו לגרוד את החיבור,
כיון שהוא רואה שאין כאן שינוי צורה,
וליתר בטחון, שלח אותו לשאול תינוק.
ואני נזעקתי,
שהרי אם החיבור היה לפני שהוא כתב את רגל הדלי"ת,
היה זה ממש אות ב' (גבוהה),
והוי חק תוכות ע"י כתיבה,
וזה לא משנה שעכשיו אין כאן שינוי צורה.
(כמובן זה לא במקרה שהתחבר ע"י התג, שאז זה היה אחרי שיש כאן דלי"ת שלימה, ואכמ"ל).
גם הסופר וכ"ש הרב ידעו מה זה חק תוכות,
אך לא העלו בדעתם שיש כאן איזשהו שייכות לזה.
(ואף אם יאמר האומר שהמגיה יודע לחשב את שלבי כתיבת האות, הרי במקרה כזה יכל גם הסופר להורות היתר לעצמו ולגרור עוד קודם להגהה).

 

[וחי בהם]

בערב פסח שעעל"ט,
ראיתי סופר שהגיע לביהמ"ד עם מזוזה ושאלתו בידו,
כ"ף פשוטה שדבוקה לגג אות דלי"ת בשורה שתחתיה,
הוא ניגש לאחד המוצי"ם בביהמ"ד והראה לו את השאלה,
אני שהייתי באמצע לימוד הלכות סת"ם, הסתקרנתי, וניגשתי לראות מה השאלה.
המו"ץ הנ"ל רצה להכשיר לו לגרוד את החיבור,
כיון שהוא רואה שאין כאן שינוי צורה,
וליתר בטחון, שלח אותו לשאול תינוק.
ואני נזעקתי,
שהרי אם החיבור היה לפני שהוא כתב את רגל הדלי"ת,
היה זה ממש אות ב' (גבוהה),
והוי חק תוכות ע"י כתיבה,
וזה לא משנה שעכשיו אין כאן שינוי צורה.
(כמובן זה לא במקרה שהתחבר ע"י התג, שאז זה היה אחרי שיש כאן דלי"ת שלימה, ואכמ"ל).
גם הסופר וכ"ש הרב ידעו מה זה חק תוכות,
אך לא העלו בדעתם שיש כאן איזשהו שייכות לזה.
(ואף אם יאמר האומר שהמגיה יודע לחשב את שלבי כתיבת האות, הרי במקרה כזה יכל גם הסופר להורות היתר לעצמו ולגרור עוד קודם להגהה).

בדרך כלל אינם גוררין מעצמן כנ"ל, ובכלל זה מקרה לא מאד שכיח,
אבל ללא קשר זה יכול לקרות (וקורה לצערינו) גם אחרי שבקי בהלכות סת"ם (במשנה ברורה וכו').