סוף זמן קריאת שמע / תפילה | פורום אוצר התורה סוף זמן קריאת שמע / תפילה | פורום אוצר התורה

סוף זמן קריאת שמע / תפילה

ישראל אמר:
נסתפקתי האם צריך להספיק את כל קריאת שמע / תפילת שמונה עשרה קודם סיום זמנם, או שדי שיתחיל קודם סיום הזמן?
אשמח מאד למי שיש לו מקורות בענין.
תודה רבה מראש.
לחץ כדי להרחיב...
לענין תפילה מפורסם ראיית הערוך השולחן מהתוס' דסגי בהתחיל בזמנה, אמנם דעת רוב הפוסקים אינה כן.
ועוד יש בב"י תשובת הגאונים להקל בתפילת מנחה אם התחילה בזמנה.
 
חכימא אמר:
לענין תפילה מפורסם ראיית הערוך השולחן מהתוס' דסגי בהתחיל בזמנה, אמנם דעת רוב הפוסקים אינה כן.
ועוד יש בב"י תשובת הגאונים להקל בתפילת מנחה אם התחילה בזמנה.
לחץ כדי להרחיב...
והשו"ע פוסק שצריך הכל בתוך זמנה
 
אחד יחיד אמר:
הסברא הפשוטה אומרת, שאם הגיע הזמן והוא עוד לא סיים את המצווה - לא יצא ידי חובתו.
לחץ כדי להרחיב...
זה לעניין מנחה קר"ש וחצות, אבל לעניין סוז"ת, הסברא פחות מוכרחת.
 
כיכר הלקש אמר:
זה לעניין מנחה קר"ש וחצות, אבל לעניין סוז"ת, הסברא פחות מוכרחת.
לחץ כדי להרחיב...
למה לא?
בשעת סוף זמן תפילה האדם צריך להיות "אדם שהתפלל".
והוא עוד לא התפלל.
 
אחד יחיד אמר:
למה לא?
בשעת סוף זמן תפילה האדם צריך להיות "אדם שהתפלל".
והוא עוד לא התפלל.
לחץ כדי להרחיב...
אתה צודק בדין. אבל לגבי מנחה, אי אפשר להתפלל בלילה, וכדו'. אך לגבי סוז"ת, שאפשר להתפלל אחרי, הסברא נכונה, שצריך להתפלל לפני, אך פחות חזקה, כי אפשר להתפלל אחרי.
 
כיכר הלקש אמר:
אתה צודק בדין. אבל לגבי מנחה, אי אפשר להתפלל בלילה, וכדו'. אך לגבי סוז"ת, שאפשר להתפלל אחרי, הסברא נכונה, שצריך להתפלל לפני, אך פחות חזקה, כי אפשר להתפלל אחרי.
לחץ כדי להרחיב...
הנידון פה אם הוא יצא ידי חובת זמן תפילה.
ולכן - מה זה משנה שהוא יכול גם להתפלל אחרי? תכל'ס עבר זמן תפילה והוא עוד לא התפלל.
 
אחד יחיד אמר:
הנידון פה אם הוא יצא ידי חובת זמן תפילה.
ולכן - מה זה משנה שהוא יכול גם להתפלל אחרי? תכל'ס עבר זמן תפילה והוא עוד לא התפלל.
לחץ כדי להרחיב...
השאלה היא, האם מי שהתחיל קר"ש בזמנה, זה נחשב שהתפלל בזמן.
 
בשו"ת ארץ צבי (חלק א סימן קכא) מביא בשם הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע לימוד זכות על אלו המתחילים להתפלל בתוך זמן תפילה אבל תפלתם נמשכת אף לאחר זמן תפילה, שנחשב להם כאילו התפללו כל התפילה בתוך הזמן, וזאת על פי דברי תוספות במסכת ברכות, כי בגמרא (שם דף ז ע"א) איתא: אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע, שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק (במדבר כג ח) 'מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'', מלמד שכל אותן הימים לא זעם, וכמה זעמו רגע, וכמה רגע, אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה.

והקשו תוספות (שם ד"ה שאלמלי) מה יכל בלעם לעשות ברגע קטן זה, ותירצו (בתירוצם השני) שאם היה מתחיל את קללתו באותו רגע שהקב"ה כועס, היתה קללה זו מזיקה אף אם המשיך את הקללה לאחר שעבר הרגע שהקב"ה כועס בו.

ואמר על כך הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע וכל שכן במידה טובה שהיא מרובה על מידת פורעניות, שאם התחיל להתפלל בזמן תפלה וגמר לאחר מכן, דחשיב כאלו התפלל כל תפילת שמונה עשרה בזמנה[1].

[1] עיין שם שעל פי זה הוא מלמד זכות על אלו שמתחילים את סעודת פורים סמוך לחשיכה, ואת רוב הסעודה הם אוכלים במוצאי פורים, כי כאמור אזלינן בתר זמן תחילת הסעודה, ואם תחילת הסעודה היתה ביום הפורים, נחשבת כל הסעודה כסעודת פורים, עיי"ש.
 
חכימא אמר:
ועוד יש בב"י תשובת הגאונים להקל בתפילת מנחה אם התחילה בזמנה.
לחץ כדי להרחיב...
בב"י לא הביא כזו תשובת הגאונים, אדרבא בסי' רלב הביא תשובות הגאונים שמשמעותה הפשוטה היא להיפך.
אבל יש תשובת הגאונים (ליק סי' נא) שכנראה לא היה לפני הב"י ששם בפשטות מבואר שדי בהתחלת בזמנה, וכן נקט הגרע"י בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב וביביע אומר ח"ז סי' לד, [והאריכו בזה בכמה ספרים].
 
אמרתי להזכיר באשכול חשוב זה את דברי הגמ' בענין מעלת זמן תפילה בשחרית [וכן מוסף]
דאע"פ שיוצא יד"ח אף לאחר מכן עד חצות רק שאין לו שכר תפילה בזמנה [ויש שיטות שאם הזיד ולא התפלל עד שעבר זמן תפילה שהוא אחר ד' שעות שוב אינו יכול להתפלל מובא במשנ"ב פט סק"ו] אך יש גם להזכיר את חומר העניין הזה כמו שמובא בברכות כח. א"ר אלעזר כל המתפלל תפלה של שחרית לאחר ארבע שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא דכתיב דלפה נפשי מתוגה רב נחמן בר יצחק אמר מהכא בתולותיה נוגות והיא מר לה וכתב רש"י מחמת שהעבירו מועדי התפלות וחגים יהיו נוגים ואסופים וכלים עכ"ל
 
פשוט לכל בר דעת, שאי אפשר להתפלל תפילה אחר זמנה רק בגלל שהתחיל בזמנה. הרי תקנת חכמים להתפלל 19 ברכות בזמן מסוים, ואם התפלל 2 ברכות ועבר הזמן, איך ה-17 ברכות שנאמרו אחרי זמן תפילה, יכולות להצטרף למה שהיה לפני כן, הרי בפועל הוא התפלל רק חצי תפילה?! הוי כאילו קיים חצי מצוה...
א) דעת השו''ע שיש לגמור התפילה בתוך הזמן, כמבואר בריש סימן רל'ג, ואין שום סברא לחלק בין לחש לחזרת הש''צ
ב) דעת המגן אברהם כנ''ל, וכן פסקו המ''ב והחזו''א, וכ''פ הבא''ח ברב פעלים, והכה''ח בסימן רל'ג
ג) הראיה מתוספות בברכות, אינה ראיה כלל - כי שם לא איירי על תפילת 19 ברכות שתיקנו חז''ל להתפלל בזמן מסוים, עד כמה שידוע לי בלעם לא נהג להתפלל תפילת שמונה עשרה שתוקנה ע''י אנשי כנסת הגדולה... בסה''כ, לענין שעה של רצון ולהיפך, די להתחיל הקללה/תפילה באותו הזמן, כמו תפילה בנץ שמתחילים בנץ שהוא עת רצון
שאין שום דמיון לסוף הזמן, דהרי עבר זמנו בטל קרבנו, ולא מדובר על ''עת רצון'' אלא על זמן המצווה, ולא על 'עת רצון' או איפכא
ועוד, דלא ילפינן מדברי אגדה, וגם יש 2 תירוצים בתוספות שם, ולא יעלה על הדעת שמי שמתחיל ק''ש חצי דקה לפני סוף הזמן זה בסדר, גם לפי האשל אברהם הוא היקל רק בתפילה, אך כאמור אין שום סברא לחלק, ויש לילך לפי פשטות השכל וסתימת הפוסקים דבעינן לגמור כל התפילה ובפרט דאפשר בתשלומין ועדיף לא להיכנס לחשש ברכה לבטלה
 
יש וארט אינני זוכר של מי שכתוב בפרשת מקץ "וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם" שאם יבואו המתנגדים ויטענו על החסידים כיצד יתכן שקוראים קריאת שמע אחר זמנה,
יענו שיש את שיטת הכסף משנה בדעת הרמב"ם שמדאו' קר"ש זמנה כל היום שזה זמן שאנשים ערים כמו שקר"ש של ערבית זמנה כל היום.
כמובן שזה דרך מליצה,
ויתכן שהעתקתי את שיטת הכסף משנה באופן לא מדוייק.
 
יג מידות אמר:
יש וארט אינני זוכר של מי שכתוב בפרשת מקץ "וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם" שאם יבואו המתנגדים ויטענו על החסידים כיצד יתכן שקוראים קריאת שמע אחר זמנה,
יענו שיש את שיטת הכסף משנה בדעת הרמב"ם שמדאו' קר"ש זמנה כל היום שזה זמן שאנשים ערים כמו שקר"ש של ערבית זמנה כל היום.
כמובן שזה דרך מליצה,
ויתכן שהעתקתי את שיטת הכסף משנה באופן לא מדוייק.
לחץ כדי להרחיב...
על כאלה וארטים נאמר, מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת, שזוכרים את כל השיטות הדחויות.
 
כיכר הלקש אמר:
על כאלה וארטים נאמר, מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת, שזוכרים את כל השיטות הדחויות.
לחץ כדי להרחיב...
סילוף מהוארט שיצא תחת ידי.
זה וארט שנאמר רק על יום השבת ולא על אמצע השבוע.
ששם המקור לאחר את התפילה קדום יותר.
ומובא כבר במרדכי כידוע
 
יג מידות אמר:
סילוף מהוארט שיצא תחת ידי.
זה וארט שנאמר רק על יום השבת ולא על אמצע השבוע.
ששם המקור לאחר את התפילה קדום יותר.
ומובא כבר במרדכי כידוע
לחץ כדי להרחיב...
אבל דיברת על קר"ש, שזה לא קשור. וגם מה שאמרו לאחר, זה לא לאחרי סוז"ת.
 
ישראל אמר:
בשו"ת ארץ צבי (חלק א סימן קכא) מביא בשם הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע לימוד זכות על אלו המתחילים להתפלל בתוך זמן תפילה אבל תפלתם נמשכת אף לאחר זמן תפילה, שנחשב להם כאילו התפללו כל התפילה בתוך הזמן, וזאת על פי דברי תוספות במסכת ברכות, כי בגמרא (שם דף ז ע"א) איתא: אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע, שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק (במדבר כג ח) 'מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'', מלמד שכל אותן הימים לא זעם, וכמה זעמו רגע, וכמה רגע, אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה.

והקשו תוספות (שם ד"ה שאלמלי) מה יכל בלעם לעשות ברגע קטן זה, ותירצו (בתירוצם השני) שאם היה מתחיל את קללתו באותו רגע שהקב"ה כועס, היתה קללה זו מזיקה אף אם המשיך את הקללה לאחר שעבר הרגע שהקב"ה כועס בו.

ואמר על כך הרה"ק היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע וכל שכן במידה טובה שהיא מרובה על מידת פורעניות, שאם התחיל להתפלל בזמן תפלה וגמר לאחר מכן, דחשיב כאלו התפלל כל תפילת שמונה עשרה בזמנה[1].

[1] עיין שם שעל פי זה הוא מלמד זכות על אלו שמתחילים את סעודת פורים סמוך לחשיכה, ואת רוב הסעודה הם אוכלים במוצאי פורים, כי כאמור אזלינן בתר זמן תחילת הסעודה, ואם תחילת הסעודה היתה ביום הפורים, נחשבת כל הסעודה כסעודת פורים, עיי"ש.
לחץ כדי להרחיב...
לא מובן מה הקשר לסעודת פורים, וגם מתוס' רואים רק שאם מתחילים בעת רצון אז גם אם ממשיכים אח"כ זה משתייך לעת רצון ונפעל ומתקבל כאילו נאמר בעת רצון, ולכן לגבי זמן תפילה אם נקבל את החידוש שזמן תפילה זה ענין של עת רצון שייך להביא ראיה מתוס', (וזה חידוש עצום שזה גדר זמן תפילה) אבל לגבי כל שאר דיני הזמנים אין ראיה מהתוס' שאם מתחילים בזמן אפשר להמשיך אח"כ וזה נקרא בזמן.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון