נס להתנוסס - התמודדות יומיומית של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים

[שלמה ו.]

קיבלתי היום במייל כתבה מעניינת מתוך גליון אנ"ש בלעטל של תולדות אהרון לחג הפסח. קראתי בעיון, אם כי חסרים כאן נקודות שונות לדעתי, אבל בהחלט חידוש נפלא ובעיקר, המון אומץ של ההורים המתראיינים.

לראשונה בהיסטוריה חסידות ממאה שערים מפרסמת בבטאון הרשמי שלה כתבת מגזין על נושא שרגיש ביותר בציבור החרדי: ילדים הלוקים בתסמונת דאון | המטרה: לשבור את הבושה ולשים הכול על השולחן | ההורים בקריאה: אל תעזרו לנו 'לחנך' את הילד

סליחה שאני מהרהר בקול, אבל התחושה שלי שבמגזרים סגורים, יותר מתביישים בילדים המיוחדים האלה? אני טועה?

 

[שלמה ו.]

כשנולד לנו חננאל-התסמונת , היו שאמרו לנו בשם רבנים גדולים
שעדיף להעביר אותו למשפחה אומנת
משום כבוד המשפחה ,ועוד שלל הסברים.
וכמובן שלא חשבנו על זה אפילו לא לרגע.
וב'ה כי גבר עלינו חסדו, נהנים ממנו כל רגע.

כשאני קורא את ההודעה שלך אני מסתפק אולי הקב"ה בוחר רק במשפחות של צדיקים כמוכם. רגשת אותי!

 

[למדן משורר]

אני פעם שמעתי משפט מאיזה רב על משפחות לילדים מיוחדים, הם לא בחרו הם "נבחרו".

 

[מאן דהו]

אבל התחושה שלי שבמגזרים סגורים,

על מה היא נסמכת?

 

[חסיד המתחסד]

סליחה שאני מהרהר בקול, אבל התחושה שלי שבמגזרים סגורים, יותר מתביישים בילדים המיוחדים האלה? אני טועה?

טועה... ודוקא מתוך הציטוטים שהבאת מוכח ההפך, למיטב ידיעתי הם הקהילה הראשונה שיוצאים עם זה בריש גלי.

 

[למדן משורר]

ב"ה היום יש כבר חסידיות שיש להם ארגונים פרטים בחסידות.

 

[שלמה ו.]

על מה היא נסמכת?

טועה... ודוקא מתוך הציטוטים שהבאת מוכח ההפך, למיטב ידיעתי הם הקהילה הראשונה שיוצאים עם זה בריש גלי.

במקום מגורי יש כמה ילדים מיוחדים (ליטאי וספרדי) שמשחקים עם כולם. אבל פחות ראיתי ילדים חסידים (וגרים שם המון חסידים)
בקטיפה כל הזמן מראיינים אמהות לילדי דאון.