שמיני נבלה בדגים? (1 צופה)

[מנסה להבין]

וכל אשר אין לו סנפיר וגו' מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו.
מה לנבילה ולדגים? הרי לא שייך בהם שחיטה. ובת"י כתב היינו סחורה דדגים טמאים. וצ"ב למה דווקא נבלתם?

 

[הצעיר שבחבורה]

מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני

פג ואת נבלתם תשקצו. בחולין (דף סז) כל השרץ השורץ על הארץ להביא יבחושין שסננם. ושם (ע"ב) ואת נבלתם תשקצו להביא את הדרנין שבבהמה. לדעת הגמ'. מ"ש את נבלתם תשקצו שהוא בלתי מובן איך משכחת בהו הבדל בין בשרם ובין נבלתם וכי שייך גבייהו שחיטה ונבלה. פי' שר"ל על התולעים המתילדים בדגים הטמאים שהם אסורים, דדרני דכוורי הטהורים שריא (שם דף סז ע"ב) ושל טמאים אסורים ומזה הוציא דה"ה דדרני שבבהמה אסורים כמש"ש דכיון דלא מהני להו שחיטה באיסורייהו קיימין. ופי' שנלמד מתולעי דגים טמאים דמנייהו קא גבלי לתולעי בהמה. אמנם לגירסת הספרא להביא את היבחושין. מפ' מ"ש נבלתם. ר"ל כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לפעמים מבשרם לא תאכלו, ולפעמים מבשרם תאכלו רק את נבלתם תשקצו והם היבחושין הנולדים במים שבכלים ובורות שיחין ומערות שבעודם חיים במים מותרים. ואם סננם ומתו מיד אז נבלתם תשקצו. כי אם סננם ועודן חיים כשפרשו מן המים אסורים משום השרץ השורץ על הארץ. ותראה זה היטב מדברי הרמב"ם (פ"ב מה' מ"א מי"ט) המסנן את היין ואכל את היבחושין שסננים לוקה משום שרץ המים או שרץ העוף ושרץ המים, ושם (הכ"ג) הרי שהיתה הבריה משרץ העוף ומשרץ המים ומשרץ הארץ כגון שהי"ל כנפים והיא מהלכת על הארץ כשאר שרצים והיתה רבה במים ואכלה לוקה ג' מלקיות, ולפ"ז מ"ש בספרא דיבחושין שסננם לוקה משום שרץ המים, וכן מ"ש הרמב"ם (הי"ט) דאינו לוקה רק משום שרץ המים ע"כ מיירי שמתו מיד כשפרשו, וע"ז ריבה אותם מן ואת נבלתם תשקצו, ובברייתא בגמ' מיירי שחיו בצאתם מן המים ואז לוקה ג"כ משום שרץ השורץ על הארץ:​

 

[רצון]

ובת"י כתב היינו סחורה דדגים טמאים. וצ"ב למה דווקא נבלתם?

רבינו בחיי שם פירש כן
ולכאורה בזה מתבארת שאלתך
" ולכך הוסיף זה להיות האסור בו שוה בין מת בין חי. "

 

[מתקרב]

וכל אשר אין לו סנפיר וגו' מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו.
מה לנבילה ולדגים? הרי לא שייך בהם שחיטה. ובת"י כתב היינו סחורה דדגים טמאים. וצ"ב למה דווקא נבלתם?

בגמרא במכות ט"ז: כתוב שבשרצים טמאים עובר משום נבילה אע"פ שין בהם שחיטה עיי"ש ברש"י ותוספות כלומר ששרץ טמא שאין בו היתר אכילה כחגב ממילא כשמת חייב משום נבילה אע"פ שאין בו שחייטה ומוכח שאיסור נבילה לא קשור לשחיטה