המהר''ם שיק באו''ח סי' שמא נשאל בזה מהגאון בעל מחנה חיים בנותן לחבירו המסוכן איסורי הנאה למשלוח מנות
והשיב שא''י מקום הספק בזה שהרי אסור לו לתת משום הנאה, ורק היכא דהמקבל אינו יודע מי נתן ואינו מחזיק לו טובה מותר, וכי האי גונא אינו יוצא משום שאינו מחזיק לו טובה. עי''ש.
ובתשו' שבה''ל ח''ג סי' פז הביא דבריו, והעיר דזה תליא במחלוקת אם מהני מחילה על קבלת המשלו''מ [ותלי בטעמי דין משלו''מ].
