פורים מראי מקומות מקיף בסוגיות הלכות ודיני פורים - הלכה מנהגים אגדה מחשבה ומוסר (1 צופה)

[נדיב לב]

סעודת פורים משתה ושמחה:

הלכות חודש אדר [שבת זכור, תענית אסתר, פורים, קריאת המגילה ומצוות היום] לעשות רצונך, תש"פ

משנכנס אדר מרבים בשמחה [השמטת הדין ברמב"ם ושו"ע, עד מתי מרבים בשמחה, באדר ראשון, בא' דראש חודש אדר, במה מתבטא ריבוי השמחה] [רבי משה פוליטנסקי שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רלט)

משנכנס אדר מרבים בשמחה - אמונה ובטחון תורת הבטחון, תשפ"ב

עצות המביאות לידי שמחה - מרבים בשמחה ממגד גרש ירחים, תשפ"ב

משנכנס אדר ראשון תשפ"ב מרבים בשמחה אספקלריא, תשפ"ב (עמ' לו)

משנכנס אדר מרבים בשמחה [מדוע הרמב"ם והשולחן ערוך לא הזכירו 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', הקשר ל'משנכנס אב'] דרישה וחקירה, תשפ"ב

משכנס אדר מרבים בשמחה שער יוסף, תש"פ (עמ' נב)

משנכנס אדר מרבים בשמחה ענפי משה, תשפ"א (עמ' קל)

האם נכנסים לשמחה בלחיצת כפתור? אז נדברו, תשפ"א

מהות שמחת חודש אדר, וכיצד ניתן לשמוח בעת צרה? אשכול יוסף, תשפ"א

שמחת פורים ושמחת המצוה [שמחת בית השואבה] מנחת אשר, תשע"ט

מהות מצוות השמחה בימי הפורים וכיצד לנצל ימים חשובים אלו - מתורת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל [השמחה התמידית הנדרשת מאדם יהודי, תוספת השמחה בימי הפורים, התעוררות לשמחה מסיום ותחילת השולחן ערוך, השירה והדבקות, השיר והשבח, שמחה המגיעה לידי ריקוד, לא להפסיד את זמן ההתעלות החשוב הזה, תקנת הלימוד בפורים, קיום מצוות השתיה, קיום מצוות האכילה, כיצד להשאיר את השמחה גם לאחר פורים, גם כשהאדם טרוד, עשיית נחת רוח לבורא יתברך, נקודות התעוררות מפורים, האיש הזוכה לידיעת התורה...] מזקנים אתבונן (י), תש"פ (פז עמ')

דעת חתם סופר שקביעת יום שמחה ביום טובה כגון חנוכה ופורים היא דאורייתא ירחון האוצר (לה), תש"פ (עמ' יח)

מפרשת תצוה אל שמחת פורים [שיויתי ה' כנגדי תמיד, וטוב לב משתה תמיד] מתוקים מדבש-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כח)

השמחה בחודש אדר בית המדרש להוראה - אש התורה, תשע"ט (עמ' יב)

ימי משתה ושמחה בית המדרש להוראה - אש התורה, תשע"ט (עמ' טו)

שמחת פורים [שמחה בלילה וביום, גדר החיוב לבסומי, שמחת פורים ויו"ט, ארוחת בוקר בפורים, שמחת פורים ביום, סעודת פורים, משתה ושמחה, תפילה בתחפושת, מזיק בשמחת פורים, גדר חיוב השמחה, שמחת תינוקות, שתיית יין עד דלא ידע, מנהגי שמחה, שמחת פורים באגדה, כיפורים כפורים, על מה אנו שמחים, שלא תהא תקומה למפלתן, מעלת השמחה בפורים, שמחת השלימות, רמזים בגימטריאות, שמחת שושן, שמחת חודש אדר, פניני המגילה, עבודה פנימית בשמחה] עומקא דפרשה, תשע"ז

סעודת פורים מוקדם בבוקר [רופא המתחיל משמרת בשמונה בבוקר, סעודת פורים לפני קיום מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים] ירחון האוצר (לח), תש"פ (עמ' קי)

סעודת פורים בלילה [האם כשם שיש חובת קריאת מגילה בלילה וביום כך דיני משתה ושמחה נוהגים גם בלילה וגם ביום, האם די בסעודה אחת או יש צורך בשתי סעודות, היקש זכירה לעשייה] [הרב פנחס יצחקי שליט"א] קובץ מנורה בדרום (ח), תש"פ (עמ' עז)

סעודת פורים [ביום או בלילה] מלאכת מחשבת, תשפ"ב

אורח הנמצא בסעודת פורים ומגביה את המנה המונחת לפניו ומצרף אליה מנה אחרת ומשגרה לסועד אחר הנמצא באותה סעודה [האם האורח הוא בעלים על המנה ומאיזה שלב, לקדש בו אשה, להעבירו לאחד המסובין בלא חשש גזל] ירחון האוצר (לח), תש"פ (עמ' קיח)

סעודת ליל פורים [מנהג שנשכח, לימוד תורה בלילה אבות ובנים] עינינו גל - אוסף גליונות, תשע"ט (עמ' מז)

האם יש חיוב לאכול בשר ביום פורים? שער יוסף, תש"פ (עמ' מ)

ב' סעודות בפורים - האם יש חיסרון לאכול פת בבוקר? אספקלריא, תשע"ט (עמ' מב)

'פורים רב' בבית הכנסת [קלות ראש בבית הכנסת] אספקלריא [פולמוס], תש"פ (עמ' ריג) אספקלריא, תשפ"א (עמ' קכא)

פורים רב - מפורש בתורה לאיסור [לא אמרינן מוטב שיהיו שוגגין, פורים אינו שיבוטא שהותרה כנגד חזיר, אין היתר לבזות אדם אף בפורים] מדברי הגראי"ל שטיינמן זצ"ל קיימו וקבלו-אוצר הפרשה, תש"פ (עמ' ה-ו) [הנהגת בני תורה בפורים] דרכי החיזוק, תש"פ ממגד גרש ירחים, תשפ"ב

פורים להרבות אהבה בין איש לרעהו [ולא כטעות שבפורים מותר לבזות ולצער את חברו, פורים רב] דרכי החיזוק, תשפ"ב

זהירות שלא להיכשל בדיבורים אסורים עקב ריבוי שמחה [רבי נחמן הלוי הרשקוביץ שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רסו)

מנהג 'יוסף שפיל'-הצגת מכירת יוסף ביום הפורים [הקשר-השתכרות אחיו בפרשת מקץ] עטרות ודיבון-עשר עטרות, תשע"ט

שמחת קפיצת התינוקות בפורים [דבר מסוכן, דומה להעברה למולך] אספקלריא, תשע"ח (עמ' יג)

משוורתא דפוריא [מנהג הקפיצה בפורים, פורים כפורים] אספקלריא, תש"פ (עמ' פט)

משוורתא דפוריא [מנהג הקפיצה מעל האש בפורים] מנחת אשר, תשע"ט

משוורתא דפוריא [מנהג הקפיצה מעל האש בפורים, ביטול המנהג מפני הסכנה] נחלתנו, תש"פ

ראי הפורים במעגל השנה [פורים במעגל השנה: ראש השנה, המען למשלוחים, יום הכיפורים, 'המלך', סוכות וש"ת, שנת המלך, קריאת המגילה ביריחו, האם נקראת מוקפת חומה, אין נשיאת כפים במוסף לשמחת תורה, חשון, סופגניות ואזני המן, טבת בית המקדש, פסח, סעודת אסתר, כרפס, פסח שני, ל"ג בעומר, משוורתא דפוריא] מנשמתה של תורה, תש"פ

אזני המן, שמם, שמם הארמי, צורתם, טעם אכילתם אספקלריא, תשע"ח (עמ' טו) זרע שמשון, תשע"ט

האם יש איסור לאכול ביום הפורים קודם מצוות היום? [משלוח מנות ומתנות לאביונים] מעדני אשר, תשע"ב

האם יש חיוב לאכול בשר בסעודת פורים [וביום טוב]? שמעתא עמיקתא, תשע"ח

האם יש חיוב לאכול בשר ביום פורים [האם יש דין יום טוב, כתיבת חידושי תורה בפורים, כתיבה במחשב] [רבי יוסף אביטבול שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' שטו)

ארוחת בוקר בפורים [האם יכוין לסעודת פורים, או יכוין שלא לצאת סעודת פורים, לקיים את ההידור אחר שכבר יצא ידי חובת המצוה, כוונה בסעודת פורים, אכילת בשר ויין, פרסומי ניסא] פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' מו)

סעודת פורים מוקדם בבוקר ירחון יתד המאיר (198), תשע"ט (עמ' 356)

"סעודת פורים" - זמנה והזכרת 'על הנסים' בשנה רגילה וכשחל ביום שישי אספקלריא, תשע"ט (עמ' כג)

האוכל פת שחרית ביום הפורים, האם לא מפסיד את ההידור של בשר ויין, וכיצד כשחל פורים בערש"ק מותר לאכול אח"כ את סעודת הפורים? שיעורי ליל שבת - הר"מ זילברברג שליט"א, תשע"ח

מצוות השמחה בפורים [עיצומו של יום, גדר שמחת פורים, אבלות ואנינות בפורים, אכילת בשר בסעודת פורים, אכילת פת בסעודת פורים, הלל בפורים] מנחת אשר, תשע"ח

אבל להשתתף בסעודת פורים שער יוסף, תש"פ (עמ' סה)

האם יש דין סעודת פורים לתיאבון? מאור השבת, תשע"ו

סעודת פורים [ביום, בלילה, בפת, בשר, כשעיקר הסעודה במוצאי פורים, גדרי על הניסים, כשפורים חל בשבת, האם מותר להשתכר בפורים שחל בערב שבת, כשיש חשש שיחלל שבת] נר יששכר, תשע"ב

סעודה בליל פורים ענפי משה, תשפ"א (עמ' רו) מעדני אשר, תשפ"א

אכילת סעודת פורים יחד עם בני משפחתו ענפי משה, תשפ"א (עמ' רח)

הנחת זכר לחורבן בסעודת פורים ענפי משה, תשפ"א (עמ' רט)

אין צריך לעשות זכר לאבלות ירושלים בפורים [הרב יונתן בלויא שליט"א] המאור (תצט) תשפ"א (עמ' לב)

חייב איניש לבסומי אם הוא דווקא ביין? ענפי משה, תשפ"א (עמ' ריא)

לבישת בגדי שבת ויו"ט בפורים ענפי משה, תשפ"א (עמ' ריד)

אכילת זרעונים בפורים ענפי משה, תשפ"א (עמ' רטו)

החוטפים זה מזה דרך שמחה ענפי משה, תשפ"א (עמ' רכה)

עשיית מלאכה בפורים ענפי משה, תשפ"א (עמ' רכו)

עשיית מלאכה בליל פורים מעדני אשר, תשפ"א

משתה ושמחה בפורים קטן ענפי משה, תשפ"א (עמ' רכז)

סיום דברי רמ"א: ז"ל "וטוב לב משתה תמיד" ענפי משה, תשפ"א (עמ' רכט)

על הנסים בסעודה שלישית [כשפורים במוצ"ש וסעודה שלשית התארכה, על הניסים בסעודה חובה או רשות, השוכח הזכרת פורים בסעודת פורים, סעודה בלילה] בנתיבות ההלכה - פורים, הרב נחום קסטנר (עמ' רמה)

אומרים על הנסים בערבית דפורים לפני מקרא מגילה ענפי משה, תשפ"א (עמ' קפט)

על הניסים בסעודת פורים שנמשכה למוצאי פורים [חול, או שבת] אספקלריא, תשע"ח (עמ' כא)

שכח על הנסים בסעודת פורים [בסעודה ראשונה או בסעודה שניה, אכל בשבת אחר מוסף סעודת עוגיות האם היא נספרת כסעודת שבת, האם הסעודה הראשונה נחשבת או החשובה נחשבת, נטל אתרוג מהודר אחר שנטל אתרוג כשר, משלוח מנות האם יוצאים ידי חובה במשלוח המהודר או במשלוח הראשון] מים זכים, תש"פ

מצוות סעודת פורים [האם יש חובת בשר, פת, האם זהה לשמחת המועדים, זמנה בכלל, וביום שישי] תורה והוראה, תשע"ה מעדני אשר, תשע"ד תורה והוראה, תשע"ב עולמות, רמד מעדני אשר, תשע"ז

התחיל ביום ששי בירושלים סעודת פורים ושקעה החמה נר יששכר, תשע"ו

'פורס מפה ומקדש' [היסח הדעת של קטן ושל גדול] [רבי אליעזר הכהן רבינוביץ שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רלג)

הלכות אוזני המן [מקורות מנהגים וטעמים] יסודות החינוך, תשע"ה

 

[נדיב לב]

תחפושות בפורים:

לבישת שטריימל בשבת זכר לכתר של 'נשמע' מכח עסק התורה [בשבת ניתנה תורה, מנהג שטריימל בפורים בגלל קבלת התורה השניה בימי אחשוורוש] (נעשה ונשמע) [כד, ז] קב ונקי, תשפ"א

מכר [בטעות] חולצות נשים לת"ת של ישיבה והדפיסו עליהן שם המוסד [תחפושת, לא ילבש, חולצה לבנה לגברים, לנשים] בינת המשפט, תשע"ז

דיני תחפושת בפורים [שהחיינו על תחפושת חדשה, להתחפש לזקן ההולך עם הליכון, תחפושת עם צורת ירח וכוכבים, שימוש בקיטל לתחפושת כהן גדול, תפילה עם תחפושת, ציצית בתחפושת של ארבע כנפות, 'לא ילבש' בתחפושת, הלובש או המלביש, גיל חינוך לאיסור 'לא ילבש', לובש רק בגד אחד של אשה, ללבוש פאת אשה בפורים, צביעת שערות האיש, לבישת תחפושת אשה למסיבה כמה ימים לפני פורים, איסור שעטנז בתחפושת, צביעת הפנים והסרת הצבע בפורים שחל בערב שבת] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

מקור מנהג התחפושות מעדני אשר, תשע"ו נר לשלחן השבת, תשע"ט

תחפושת בפורים [עם מסכות על הפנים, ומלבושים ססגוניים, כדי להרבות שמחה. לא ילבש, נחלקו הראשונים האם מותר בפורים לאיש להתחפש לאשה, או להיפך, להתחפש עם בגד כלאים דרבנן, אין זה מלבוש אלא לשם שמחה בעלמא, לשנות קצת מהמלבושים למלבושי גבר או אשה, ילדים שלא הגיעו לגיל חינוך, מותר להתחפש בלבישת טלית וקיטל, לליצן, גוי, המן, ואחשוורוש. אך אין ראוי להתחפש לדמות שלילית. אסור להתחפש לכומר. ללבוש תחפושות בעת התפילה, יש אוסרים בהחלט. ויש מתירים אם זו הופעה מכובדת שראוי לעמוד עמה בפני המלך. ויש מחלקים בין מסכה לתחפושת] עומק הפשט, תשע"ח

התחפושות בפורים [מקור וטעם מנהג התחפושות, האם מותר לאיש ללבוש בגדי אשה, דעת המקילים והאוסרים אף לצורך שמחת פורים, האם מותר לאשה להניח תפילין, זהירות גם בהלבשת הילדים] עין יצחק, תשע"ט

אם יש בתחפושת מיוחדת דין מוקצה מחמת חסרון כיס [מוקצה מחמת חיסרון כיס בכלי שמלאכתו להיתר] [רבי יוסף שלום יונה שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רכג)

להתחפש לכהן גדול [כלאים בבגדי כהונה, בשעת עבודה ושלא בשעת עבודה,שעטנז, כלאים סביב ספר תורה] הגיון סופרים-אוסף גיליונות, תשפ"ב (עמ' צז)

חיוב ציצית בתחפושת פורים [העדר ציצית במעיל הכהן הגדול, ציצית שאולה, מי שמתחפש לכהן גדול] עיון הפרשה, תשע"ט (עמ' מב)

תפילת קטן בתחפושת [רבי אשר חנניה זצ"ל] מה טובו אהליך יעקב (יג), תשפ"א (עמ' מו)

תחפושת של נכרים [רבי יצחק זילברשטיין שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יג), תשפ"א (עמ' קב)

תחפושת של רשע [רבי אליהו שלזינגר שליט"א, רבי משה בראנדסדארפער שליט"א, רבי יעקב יוסף כהן שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יג), תשפ"א (עמ' קלז, קמח, קצב)

לא ילבש בתחפושות פורים [רבי ישראל דוד הארפענס שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רג)

לא ילבש בתחפושות בפורים ["לא תעדה אשה עדי איש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא). ולא יעדה איש עדי אשה, כגון שילבש בגדי צבעונים במקום שאין לובשין אותם אלא נשים". האם מותר להתחפש בפורים באופן שעובר על איסור "לא ילבש", טעם המנהג "להתחפש" בפורים, איסור "לא ילבש" במעשה הלבישה או בתוצאה של ההתדמות הגבר לאשה. נפקא מינה: לאיסור נטילת סמי רפואה להחזיר שערות לבנות למה שהיו, ולענין הסתכלות במראה לאנשים] עולמות, מה הלכות מעשיות, תשפ"א (ח' עמ')

לא ילבש [לא ילבש גבר שמלת אשה - מקור האיסור וטעמיו, משום עריות ומשום עבודה זרה. אופני איסור לא ילבש. העברת שער. לבוש המיוחד לנשים שנהגו גברים ללבשו - הסתכלות במראה. כאשר גם גברים כבר נוהגים לעשות כן, ורצו להוכיח כן מההיתר של המסתפר אצל נכרי לראות במראה, ולא חששו לאיסור לא ילבש. אינו מתכוון לנוי וקישוט כאשה. היתר לבישת בגד אשה כשאינו מתכוון לנוי ויופי. איסור לא ילבש בתחפושות בפורים. איסור לא ילבש בהנחת תפילין לאשה. ליקוט שערות לבנות מתוך השחורות. צביעת שער. לבישת מכנסיים לאשה. נשיאת נשק לאשה. ריח בושם לגבר. האם מותר לאשה לעשן. ניתוח פלאסטי לגבר. לא ילבש בשעון לגברים. נהיגה לנשים] עולמות, תקכג

המנהג להכות בהמן כשקורין המגילה בבית הכנסת ענפי משה, תשפ"א (עמ' קסז)

מנהגי יום הפורים וטעמם [תחפושות, הכאת המן, אי הזכרת ה' במגילה] אספקלריא, תשע"ח (עמ' נב)

האם מותר להזמין 'קוסם' לסעודת פורים? [אחיזת עינים, מכשף, זריזות ידים, ישראל או גוי, ידיעת הקהל] ירחון האוצר (לח), תש"פ (עמ' קכא)

 

[נדיב לב]

פורים שחל במוצאי שבת:

להתכונן בשבת לקריאת המגילה למוצאי שבת [ללמוד בשבת למבחן בתורה] פניני אי"ש תשע"ט

הלכות פורים החל במוצאי שבת תשע"ז

הלכות פורים החל במוצאי שבת [סעודה שלישית אחרי השקיעה, על הניסים בסעודה שלישית, קריאת המגילה בזמן תוספת שבת, איסורי הכנה] בנתיבות ההלכה - פורים, הרב נחום קסטנר (עמ' רנד)

דיני בן כרך ובן עיר ונוגע לפורים שחל במוצאי שבת [בדיני פורים מצינו שאדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בכרך יכול להתחייב ביום י"ד כדין בן עיר פרוז, וכן להיפך. כדי לקבוע את דינו אם הוא כבן כרך או כבן עיר וכן אם יוכל לברך על המגילה, צריכים להתחשב בכמה דינים ובכמה מחלוקות: מחלוקת המשנ"ב והחזו איש בהגדרת מוקף בן יומו ופרוז בן יומו. תושבות. דברי הירושלמי שיש אפשרות שאדם יעשה ב' ימי פורים בי"ד ובט"ו, או יפסיד את ימי הפורים בשני המקומות. כאשר אדם נהג כבר פורים בי"ד מתי לירושלמי מתחייב שוב בט"ו. בחור ישיבה שמקום מגוריו הוא בכרך ולומד בקביעות בעיר וכן להיפך. בן כרך שיצא לעיר האם יכול לקרוא את המגילה בי"ד בעיר, וכן להיפך. מי שנהג כבר פורים פעם אחת בי"ד וחל עליו שוב פורים בט"ו, האם חוזר ומברך שוב, וכן מה דינו לעניין ברכת שהחיינו] [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר-נוף, תשע"ג

על הנסים בסעודה שלישית [כשפורים במוצ"ש וסעודה שלשית התארכה, על הניסים בסעודה חובה או רשות, השוכח הזכרת פורים בסעודת פורים, סעודה בלילה] בנתיבות ההלכה - פורים, הרב נחום קסטנר (עמ' רמה)

בערבית מוצאי שבת ש"ץ טעה ואמר 'קדיש תתקבל' מיד אחר שמו"ע, האם יאמרו שוב אחר 'ואתה קדוש'? [קדיש תתקבל בתשעה באה, בליל פורים, קריאת במגילה, אחר סליחות] האיחוד בחידוד, תשע"ג

ויהי נועם וברכת מאורי האש קודם המגילה בפורים החל במוצ"ש מחמדי התורה, תשע"ז

שכח להבדיל בתפילה בליל פורים שחל במוצ"ש? ענפי משה, תשפ"א (עמ' קפח)

 

[נדיב לב]

פורים שחל בערב שבת במוקפים:



פורים דמוקפין שחל בערב שבת הרב יהודה אריה הלוי דינר-מים חיים, תשע"ט תשפ"ב [הרב שאול דניאל סעיד שליט"א] מנחת שאול, תשפ"ב (לד עמ')

זמן הסעודה בפורים שחל בערב שבת מנחת אשר, תשפ"א לענין הלכה, תשפ"א

התעורר משכרותו בליל שבת - ואין בכוחו לקדש על היין פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' מג)

סעודה גדולה לבני הפרזים שמבקרים את הוריהם שבכרכים ביום ט"ו שחל בערב שבת [סעודה גדולה בערב שבת, תושבות, השתתפות בני פרים בסעודת בני כרכים אינה נחשבת כסעודת מצוה, עם ובלא פת, בא לשמח עצמו או בא לשמח את הוריו] [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר-נוף, תשפ"ב

סעודת פורים בערב שבת קודש [זמן קיום הסעודה לכתחילה, פורס מפה ומקדש, נאנס ואינו יכול לקיים את סעודת השבת] [הרב נחום אייזנשטיין שליט"א] דבר הלכה, תשפ"א

קובץ הלכות לימי הפורים תשפ"ב [זמן סעודת פורים ביום שישי למוקפים ודין פורס מפה ומקדש] [הרב מרדכי פירר שליט"א] הלכה סדורה, תשפ"ב (כ עמ')

פורים שחל בערב שבת אספקלריא, תשפ"א (עמ' לג)

שיכור שלא קיים מצוות פורים עד שהציבור קיבל שבת [השאלות: קריאת המגילה וטלטולה, הקנאת משלוח מנות ומתנות לאביונים, אכילת סעודת פורים ללא קידוש. והאם גזירת אי טלטול המגילה נגזרה גם על יחידים, אף על היחיד חלה שבת לענין מנחה, שבת לא חלה רק סייג ממלאכה, גדול הבית גורר את המיעוט, קבלה בטעות, להקנות לו משלוח מנות בקנין בשבת] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

פורים דמוקפין [זמן סעודת פורים שחל בערב שבת, שכרות בפורים שחל בערב שבת] מסביב לשולחן-קובץ גליונות, תשע"ט (עמ' יט)

"סעודת פורים" - זמנה והזכרת 'על הנסים' בשנה רגילה וכשחל ביום שישי אספקלריא, תשע"ט (עמ' כג)

פרוז שאביו בירושלים, ופורים בערב שבת, האם יאכל עם אביו אחר חצות היום? פניני חשוקי חמד - קובץ גיליונות, תשע"ח (עמ' כג)

פורים שחל בערב שבת [בן עיר בסעודת פורים אצל בן כרך בט"ו שחל ביום שישי, קיבל שבת ועדיין לא אכל סעודת פורים, שטיפת פניו בשבת להסרת צבע מפורים] נר יששכר, תשע"ח

האוכל פת שחרית ביום הפורים, האם לא מפסיד את ההידור של בשר ויין, וכיצד כשחל פורים בערש"ק מותר לאכול אח"כ את סעודת הפורים? שיעורי ליל שבת - הר"מ זילברברג שליט"א, תשע"ח

האם בפורים שחל בערב שבת צריך 'עירוב תבשילין' כדי לבשל מפורים לשבת? מעדני אשר, תשפ"א

סעודת פורים [האם מותר להשתכר בפורים שחל בערב שבת, כשיש חשש שיחלל שבת] נר יששכר, תשע"ב

סעודת פורים בערב שבת [פורס מפה ומקדש] בינת ההלכה, תשפ"א שיעורי הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשפ"א

סעודת פורים בערב שבת [פורס מפה ומקדש, לענין רצה ועל הניסים] [הרב מתתיהו דייטש שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יג), תשפ"א (עמ' קכז)

פורס מפה ומקדש בפורים שחל בערב שבת [דעת רמ''א: צריך להתחיל את סעודת פורים קודם חצות, ולדעת היד אפרים יכול להתחיל עד שעה עשירית. ובדיעבד יכול לאכול עד השקיעה כדין סעודת מצוה בזמנה. ויתפלל מנחה קודם הסעודה. האם לפרוס ולקדש: רבים מגדולי הפוסקים נהגו שלא לפרוס מפה ולקדש בפורים כלל מכמה טעמים שהתבארו בפנים, ויש שכתבו שעל פי הקבלה אינו ראוי, אך בכמה מגדולי הפוסקים מופיע שנהגו לפרוס מפה ולקדש בפורים. פורס מפה ומקדש: זמן הפסקת הסעודה סמוך לשקיעה, או מזמן שקיבל שבת, ונשים מדליקות הנרות מבעוד יום אסורות באכילה לאחר מכן אם לא עשו תנאי, ואומרים קבלת שבת ולכל הפחות מזמור לדוד, ג' פעמים בואי כלה, מזמור שיר ליום השבת, ד' מלך. ולגבי תפילת ערבית מנהגים חלוקים האם להתפלל מיד, או אחרי הסעודה. ויזהר שלא יפסיק 72 דקות מהפסקת האכילה עד המשך הסעודה. ברכת הגפן והמוציא: נחלקו הפוסקים האם צריך לברך ברכת הגפן והמוציא כאשר מקדש ובוצע, יש סוברים שיברך שניהם, יש סוברים רק המוציא, יש סוברים רק הגפן, ולהלכה נוקטים שלא יברך כלל. ויש שנהגו שאחר שאינו מהסעודה מוציא את המסובים בקידוש וברכת הגפן והמוציא. הב לן ונקדש: אם אמרו 'הב לן ונקדש' צריך לברך שוב הגפן, ונחלקו הפוסקים האם צריך לברך גם על כוס הקידוש ולכן עדיף לא לומר הב לן ונקדש כדי שלא להיכנס לספק, ובשו''ע הרב כתב שעדיף לא לפרוס מפה ולקדש מחמת הספקות בדיני הברכות. סדר הסעודה: מכסים את הפת בשעת הקידוש, משום כבוד השבת, או שתיחשב כסילוק השולחן, או לסימן שאסור לאכול, ונפק''מ האם צריך לכסות רק את הפת או את כל המאכלים. ודנו האם צריך ליטול ידים לאכילת הפת משום הפסק, או שלא נחשב היסח הדעת. נחלקו הפוסקים האם צריך לחם משנה בבציעת הפת והאם המסובים יוצאים ידי חובה מהבוצע. לכתחילה יאכל מיד לאחר קידוש שיעור כזית מדין קידוש במקום סעודה, ושיעור כביצה מדין סעודת שבת. הזכרה: לגבי הזכרת רצה ועל הניסים, נאמרו השיטות הבאות; רק רצה, שניהם, ויש אומרים על הניסים ב'הרחמן'] עומק הפשט, תשפ"א

'פורס מפה ומקדש' [היסח הדעת של קטן ושל גדול] [רבי אליעזר הכהן רבינוביץ שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רלג) אספקלריא, תשפ"א (עמ' נב)

 

[נדיב לב]

פורים ביום שישי בפרזים

פורים בערב שבת ובשבת [היוצא מפרזים למוקפים לשבת, סעודת פורים אחר קבלת שבת, משלוח מנות ומתנות לאביונים אחר קבלת שבת, קריאת המגילה במוקפין, קריאת מוקפין ושומע כעונה, השתתפות מוקפים בסעודת פורים בערב שבת, קריאת מגילה למבודדים וחולים במוקפין, מתנות לאביונים מכרך לעיר בפורים משולש, משלוח מנות בשבת, דרשה בשבת באגרת הפורים, שואלין ודורשין בפורים שחל בשבת, על הניסים לפרוז הנמצא בשבת בירושלים, בר מצוה בפורים המשולש, קריאת המגילה בקטן שהגדיל בפורים המשולש ללא חשש שמא יעבירנו, זמן סעודת פורים בערב שבת, חיוב קריאת המגילה ביום יד בפורים משולש, אבלות בפורים משולש, קידוש בסעודת פורים שנמשכה לשבת] עומקא דפרשה, תשפ"א

בקריאת המגילה בי"ד [בשנת תשפ"א, כשחל פורים משולש] האם בן ירושלים [מוקף] אינו יכול להוציא בקריאת המגילה תושב עיר פרוזה? [חיוב בני המוקפות הוא רק מדרבנן וחיוב הערים הפרוזות הוא מדברי קבלה] מעדני אשר, תשפ"א הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א

פורים ושבת [קיבל עליו שבת מוקדמת האם יכול עדיין לתת או לקבל מתנות לאביונים, נתינת משלוח מנות בשבת, פרוז שהגיע לכרך על מנת לשבות בו בשבת האם חייב שוב בקריאת המגילה, האם דינו כקטן שהגדיל-ועל יחיד לא גזרו, חוב פרזי במשתה ושמחה בט"ז אדר, קריאת מגילה בעשרה שלא בזמנה, השלמת המשתה והשמחה בט"ז אדר] מעדני כהן, תשפ"א

ברית מילה שחל להיות בפורים, אם אפשר לצאת יד"ח סעודת פורים יחד בסעודה שעושין לכבוד ברית מילה? [אין מערבין שמחה בשמחה, ומשום אין עושין מצוות חבילות] [הרב מתתיהו דייטש שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יג), תשפ"א (עמ' קכט)

דיני פורים שחל בערב שבת בפרזים [שחרית, לימוד תורה, קריאת המגילה ע"י מי, נאנס ולא קרא את המגילה עד בין השמשות בליל שבת, קטן שהגדיל ומי שנאנס ולא יכל לקרא המגילה ביום שישי-העדר גזירת שמא יעבירנו ביחיד, מתנות לאביונים כשאשת העני נמצאת בפרזי אך מגוריהם הקבוע הוא במוקפין, תושבות, זמן סעודת פורים, פורס מפה ומקדש, סעודת פורים לגבאי צדקה, תפילת מנחה גדולה סמוך לאחר הסעודה ששתה בה יין, הכנות לשבת, הורדת צבי קודם שבת, בדיקת הכיסים, סיכה בשבת כדי להסיר שכרות, בן עיר ובן כרך בשבת זאת, ט"ז אדר] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

מה קודם קניות לשבת או קניות לפורים? באר התורה (צו), תשפ"א (נג עמ')

פורים שחל בערב שבת [בן עיר בסעודת פורים אצל בן כרך בט"ו שחל ביום שישי, קיבל שבת ועדיין לא אכל סעודת פורים, שטיפת פניו בשבת להסרת צבע מפורים] נר יששכר, תשע"ח

 

[נדיב לב]

פורים המשולש במוקפות חומה:

פורים משולש [האם אי בתוך ים נקרא מוקף חומה, בספק מוקפת חומה, קרית ספר האם היא מוקפת חומה מחמת עתיקות בסביבה] בדרכו אמונה, תשפ"א

דיני פורים המשולש לבני כרכים ופרזים ההולכים זה אל זה [בן עיר שהגיע לכרך בליל י"ד אם מתחייב בחיובי בן כרך ומוציא את בני הכרכים, בן עיר שהגיע לכרך בליל י"ד פקע מיניה חובת בן עיר ואינו יכול להוציא את בני עיירות בקריאת המגילה, תושבות, בני כרכים שקראו המגילה בכרך בליל י"ד ואחר כך הלכו לעיר להיות שם בי"ד עד ערב שבת האם חוזרים וקוראים המגילה בעיר, מגילה של כרכים בי"ד היא רק מדרבנן, בני כרכים הנמצאים בעיירות ועתידים לבוא לכרך בט"ו האם מתחייבים בעיירות את חיוב בני הכרכים, בן כרך שקרא בי"ד, מגילה ב'ציבור' משום פרסומי ניסא רק בבית הכנסת, האם עשר נשים מצטרפות לקריאת המגילה שלא בזמנה] מעדני כהן, תשפ"א

בעיר מוקפת חומה מדוע אין קוראין את המגילה בשבת? [הרי אין איסור הוצאה מרשות לרשות] [הרב מתתיהו דייטש שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יג), תשפ"א (עמ' קכט)

תשובות מהרי"ל דיסקין זצ"ל בעניני פורים [קריאת מגילה בשבת ברבים לקטן שהגדיל בט"ו אדר שחל בשבת] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' טו) הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א מעדני אשר, תשפ"א

סעודת פורים בשבת - שילוב סעודת מצוה בסעודת שבת וחג [האם ניתן לשלב סעודת נישואין בסעודת שבת או סעודת חג, כיצד נקיים סעודת ראש חודש שחל בשבת, האם ניתן לעשות חתונה אחת משותפת לשני זוגות, האם ניתן לעשות ברית משותפת לשני תינוקות, וכיצד ננהג בתאומים, מסיבת אירוסין בחול המועד, בר מצוה בחול המועד, בר מצוה בשבת, חנוכת הבית בשבת או חול המועד, חתונה בפורים, אין מערבים שמחה בשמחה, אין עושים מצוות חבילות חבילות] תורה והוראה, תשפ"א הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א

פורים המשולש [זמן קריאת המגילה בפורים שחל בשבת, דיני ומצוות היום, חיוב עשרה בקריאת המגילה שלא בזמנה, קטן שהגדיל בשבת, גדר חיוב הקריאה ביום שישי, הערות במקרים דומים] עולמות, תקמו

זהירות בשמיעת המגילה במקום רעש ובשמיעת כל מילה בקריאת המגילה בירושלים בפורים המשולש לענין הלכה, תשפ"א

קיצור הלכות פורים המשולש [בפורים יש ארבע מצוות שהן: קריאת מגילה. משלוח מנות. מתנות לאביונים. סעודת פורים, כמו כן חייבו חכמים להזכיר בתפילה ובברכת המזון "על הניסים", וכן לקרות בתורה את פרשת "ויבוא עמלק" השייכת לפורים. בשנה זו שי"ד אדר חל ביום ששי וט"ו חל בשבת, בפרזים נוהגים כל הלכות פורים במועדם ביום י"ד החל ביום ששי. ואילו בכרכים משתנים זמני קיום מצוות הפורים, חלקם נעשים ביום י"ד, חלקם ביום ט"ו וחלקם ביום ט"ז, ולכן נקרא שמו "פורים המשולש". כמו כן משתנים בשנה זו ההלכות הנוגעות לדיני בן כרך שהלך לעיר ובן עיר שהלך לכרך, והדברים נוגעים הן לתושבי הכרך שהיו בכרך ביום י"ד [יום ששי] ורצונם לשבות בשבת בפרזים, והן לבני הפרזים שהיו ביום י"ד בפרזים ורצונם לשבות בשבת בכרכים, תושבות] [הרב שלום יוסף גלבר שליט"א, הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה, תשפ"א

דיני פורים ופורים המשולש [קריאת המגילה במוקפין, ערים המסופקות - מנהגן בפורים המשולש, הנוסע בשנה זו ממוקפים לפרזים ולהיפך, דין מוקף הנמצא במקום פרוז [בכל שנה] בליל פורים, קריאת המגילה בלילה וביום, מתנות לאביונים, משלוח מנות, מלאכה בפורים, סעודת פורים, שכרות בפורים, תחפושת בגד אשה לאיש ולהיפך, פרטים באופן קריאת המגילה, ספיקות במסורת הקריאה, דקדוקים בקריאה, דיני אבלות בפורים, נידונים וספקות בקריאת המגילה] אזמרה לשמך, תשפ"א לענין הלכה, תשפ"א אספקלריא, תשפ"א (עמ' נב, עז, קסב)

הלכות פורים משולש הפרשה המחכימה, תשפ"א שיעורי הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשפ"א

סעודת פורים בפורים בערב שבת ובפורים המשולש [הזמן הראוי לאכול את סעודת הפורים בכל שנה, הזמן המועדף, מדוע רבים נוהגים לעשותו בשעות אחר הצהריים, כיצד ננהג השנה שפורים חל ביום שישי, מדוע אסור לקבוע סעודה גדולה ביום שישי, כיצד לנהוג למעשה, כיצד ינהגו בירושלים שפורים חל השנה בשבת, כיצד נתכונן כראוי את יום הפורים, האם הדבר מחוייב ע"פ ההלכה, האם ניתן לעשות סעודת פורים וסעודת ליל שבת יחד, מדוע השנה יש בירושלים שלושה ימי פורים, הדינים הנוהגים בהם] תורה והוראה, תשפ"א

מלאכת מחשבת, תשפ"א

הלכות מצויות לפורים המשולש שמעתא עמיקתא, תשפ"א בירורים בהלכה, תשפ"א אוצר הלכות פורים המשולש-שבט הלוי, תשפ"א אספקלריא, תשפ"א (עמ' מא)

מוקפין ששמעו את המגילה בפורים משולש ממי שלא נתחייב לבסוף בפורים דמוקפין [בעל הקריאה נמלך אחר שהוציא את הציבור ידי חובה בקריאת המגילה - ביום שישי אחה"צ ונסע מחוץ לעיר, כיון שבעלות השחר של ט"ו לא היה בירושלים, לא חל עליו דין מוקף - האם יצאו השומעים בקריאתו, או מכיון שנתברר כעת שלא חל עליו דין מוקף לא יצאו ידי חובתם וצריכים לשמוע את המגילה בשנית] וישמע משה, תשפ"א

האם בעיר מסופקת ראוי לשמוע המגילה בציבור בפורים המשולש? [קריאה שלא בזמנה בעשרה, ספק ספיקא, פורים המשולש תקנה מיוחדת או בכלל תקנת הקדמת הקריאה בכפרים, בשופר ולולב לא תקנו מועד אחר למצווה ובקריאת המגילה כן, מנהג הגרי"ז להקפיד לקרא בי"ד בירושלים בשנות הכיבוש, האם יש שני דיני קריאת מגילה מדברי קבלה ומדרבנן] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

משלוח מנות בשבת [והאם יש דין הקנאה במשלוח מנות] [הרב אורי יצחקי שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

תושב ב"ב הנוסע לשבת לירושלים ותושב ירושלים הנוסע לשבת לב"ב האם חייבים בסעודה [ביום א' מדין פורים המשולש]? [הרב שמואל דרזי שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

הערות בדיני פורים המשולש [האם צריך לקרא את המגילה השנה ביום שישי במוקפות רק בעשרה, מגילה שלא בזמנה, לא מצא עשרה האם יברך, האם בני הכרכים צריכים לשבות בכרך, ולא לצאת לעיר מחמת שמחה משפחתית כדי לא להיפטר ממצוות היום של כרך, האם בן כרך במצב כזה הוא 'אנוס' ויכול לקיים קריאת ויבוא עמלק מוקדמת ביום שישי בעיר] [הרב יוסף חיים שהרבני שליט"א] ירחון האוצר (נ), תשפ"א (עמ' רעא)

משלוח מנות בשבת בפורים משולש באר התורה (צז), תשפ"א מעדני אשר, תשפ"א

פורים שחל בשבת ויכול או לשלוח מנות או להדליק נר שבת, מה יעשה? מעדני אשר, תשפ"א

קובץ הלכות למעשה לימי הפורים תשפ"א - ופורים המשולש [פורים המשולש, דיני בן עיר שהלך לכרך ולהיפך, זמן סעודת פורים ביום שישי ודיני פורס מפה ומקדש, דיני פורים הקשורים לנגיף הקורונה] [הרב מרדכי פירר שליט"א] הלכה סדורה, תשפ"א (טו עמ')

האם הנוהגין להחמיר בשכונת רמות לנהוג דיני מוקפין יכולים השנה לקרא את המגילה שלא בעשרה? [מגילה שלא בזמנה, השלכה בין הלכות עירובין להלכו קריאת המגילה, תושבות, עירוב גדר המערכת מסביב לכל מדינת ישראל, עירוב גדר ביטחון של ישוב ושטחי קוצים] תיקוני עירובין, תשפ"א [הרב נח אייזיק אהלבוים שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יג), תשפ"א (עמ' קלב)

משתה ושמחה בפורים ובפורים המשולש [חיוב שמחה האם כמו ברגלים, אבלות בפורים המשולש] [הרב שמואל משולמי שליט"א] ירחון האוצר (נ), תשפ"א (עמ' שט)

הלכות פורים משולש [סעודת פורים בערב שבת, השתתפות מוקף בסעודה ביום שישי, פורס מפה ומקדש, להתגלח ביום שישי, פירוט הלכות פורים המשולש, קריאת מגילה ביום י"ד גם במוקפות חומה-קריאה שלא בזמנה-בנוכחות עשרה, מנין מרפסות האם מצטרף כמנין עשרה, בן עיר להוציא בן כרך, פרוז בן יומו בפורים משולש, תושבות, מוקף בן יומו בפורים משולש, סעודת פורים משולש, על הניסים, תחנון, איסור מלאכה, נכנס לעיר בערב שבת, האם בן עיר מוציא בן כרך ולהיפך בקריאת המגילה בפורים משולש, מעיקר תקנת אנשי כנסת הגדולה או תקנה מאוחרת, תושבות, קריאת מגילה במוקפות לפני עשר נשים] [הרב מרדכי יעקב מאיר שליט"א] עיטורי מרדכי, תשפ"א (מה עמ')

מדוע אין קוראים את המגילה במוקפות חומה בערב שבת מפלג המנחה ולמעלה [תוספת שבת] צבא הלוי, תשפ"א

בן כרך הנוסע בשבת לפרזים [משלוח מנות למוקפים, מתנות לאביונים פרוז למוקף, סעודת פורים במוצאי שבת למוקפים] שואלין ודורשין, תשפ"א

הלכות פורים המשולש [בן עיר להוציא בן כרך במגילה ולהיפך קריאת מגילה שלא בזמנה בעשרה פורס ומפה ומקדש, ריקוד בשבת פורים מלאכה בט"ז אדר לבני כרכים, תחנון לפרזים] שואלין ודורשין, תשפ"א

ברכות מגילת אסתר ודיני פורים משולש [הרב יאיר מינקוס שליט"א] מנורה בדרום (כ), תשפ"א (עמ' קנד)

למי שאין מגילה האם יקרא הלל, בט"ו שחל בשבת האם יאמרו הלל בציבור? [קריאתה זו הילולא, גדרי אי אמירת הלל בפורים] מאור השבת, תשע"ז אספקלריא, תש"פ (עמ' קכט)

האם ראוי לברך שהחיינו על פרי חדש בפורים משולש בשבת וביום א'? [הרב חיים הלפרט שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

שמע מגילה בירושלים בפורים משולש ונסע לבני ברק האם צריך לשמוע שוב? [קרא מדין בני ברק ואחר כך נתחייב מדין בן העיר, תושבות, בן כרך האם יכול להוציא בן עיר בשנה זאת, קרא בשעה היה חייב מדרבנן ואח"כ נתחייב מדברי קבלה, כמו קטן והגדיל, דוגמאות נוספות לשאלה זאת, קריאת המגילה בלילה אינה מדברי קבלה, האם חיוב הלילה בפורים משולש הוא 'תרי דרבנן', גדר חיוב מדברי קבלה-דאורייתא, או תקנת ביה"ד של אנשי כנסת הגדולה, בעל קריאה שקרא את המגילה ביום שישי לפני שבת-האם יצאו השומעים ידי חובה, ערב שבת ונפטר, תשלומין קודם זמן החיוב, קריאת מגילה בבני ברק לתושב טלזסטון, אכל מצה בשעה שהיה שוטה, בן ארץ ישראל שהחליט בא' דחול המועד סוכות לעלות לארץ ולהשתקע בה, התאזרחות, האם חייב ליטול שוב לולב מדין יום טוב שני, במקרה הפוך בחול המועד פסח אם החליט לרדת מן הארץ האם חייב לקרוא שוב הלל שלם] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

הוראות הגרי"ש אלישיב זצ"ל לפורים המשולש לבני המוקפים דבר הלכה, תשפ"א

סעודת פורים בפורים משולש [שמחה בשבת] דבר הלכה, תשפ"א

קריאה לנשים בפורים המשולש האם חייבת להיות בעשרה? שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"א

שתיית יין 'עד דלא ידע' בפורים המשולש [דברי מ"ב בביה"ל על סכנת שתיית יין, ספק 'מצוות' שתיית יין לקולא] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"א

בעל קריאה בן כרך שקרא בציבור מגילה ביום שישי ונפטר קודם שבת [לא קיים מגילה למפרע, תשלומין מוקדמים] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"א

האם ראוי לברך שהחיינו על פרי חדש בפורים משולש בשבת וביום א'? [הרב חיים הלפרט שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

שהחיינו בט"ו דמוקפין הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א

המיוחד בפורים המשולש [ינתן גם היום] אספקלריה (כה), תשפ"א

שכח לומר על הנסים בפורים שחל בשבת שער יוסף, תש"פ (עמ' מו)

זמן הסעודה בפורים משולש במוקפים אספקלריא, תשפ"א (עמ' פב)

האם יש דין משתה ושמחה לפרזים בט"ז ולמוקפים בליל ט"ז? [הרב יוסף צוייג שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

דיני מצוות היום בשנה זו לבני המוקפין [מתנות לאביונים, סעודת פורים, דעת המאירי שהסעודה ומשלוח מנות ביום ו'] [הרב שמואל דרזי שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

סעודת פורים בפורים המשולש במוצאי שבת [משך חכמה] עינינו גל, תשפ"א

אבלות בפורים המשולש בט"ז אדר [הרב שריה דבליצקי זצ"ל] מה טובו אהליך יעקב (יג), תשפ"א (עמ' ז)

האם בן ירושלים יכול להשתתף בסעודת פורים אצל משפחתו במודיעין עילית ביום ו', ולשהות שם בשבת, ולחזור לביתו בירושלים במוצאי שבת [יתכן שמפקיע עצמו מדין משתה ושמחה בשני המקומות, אם אביו מצוה אותו להשתתף בסעודה יחד איתו, האם לתושב ירושלים מותר לאכול סעודת פורים בפרזים בערב שבת, לפני חצות או אחר חצות, פורים המשולש] לענין הלכה, תשפ"א

קטן שנעשה בר מצוה בפורים שחל בשבת האם חייב לקרוא את המגילה בשבת? [קטן שהגדיל, גזירת שמא יעבירנו ביחיד] מעדני אשר, תשפ"א מעדני כהן, תשפ"א עומקא דפרשה, תשפ"א שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' טו)

הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א

 

[נדיב לב]

ביאורים במגילת אסתר: [ע"פ סדר המגילה]

תמצית פירוש מגילת סתרים על מגילת אסתר [מר' יעקב מליסא בעל נתיבות המשפט אשר יסודו לגלות הניסים הנסתרים בתוך המגילה [ובסופו קונטרס 'ניסי המגילה' מספר משבצת זהב על מגילת אסתר] קונטרס כשבת המלך-לייקוואד, תשפ"א (מח עמ')

ביאורים על מגילת אסתר עומקא דפרשא, תשפ"א (יב עמ')

לביאור יד הקב"ה הבאה ברמיזת תיבת 'המלך' במגילה [הרב אליעזר הכהן בן פורת שליט"א] עמק המלך, תשפ"א (עב עמ')

קונטרס מגדל שיר - ביאורים ועיונים במגילת אסתר [ביאורים. עיונים. פלאות המגילה: האם קנה המן את היהודים. מנין שמלאך הבעיר את חמת המלך. חלומו של רבי יצחק דמן עכו. אסתר ירקרוקת היתה, האומר דבר בשם אומרו – איסוף דעות ראשונים שאינם ידועים מספר של אחר. אין שלום לרשעים. האם חלה גזירת המן על משומדים. י"ג אדר – היה מסייע להמן בדרך הטבע. הלימוד מפרשת הכסף לשנאת המן. ישראל צמו ולא אכלו ג' ימים ולילות. האם אסתר למדה תורה. אמירת המלך להמן להלביש את מרדכי ולהרכיבו בעצמו. כיצד הפכו אוהבי המן לחכמיו. סיבת נפילת המן. מחשבת המן שבה על ראשו. מסירות נפש חנניה מישאל ועזריה. התביעה על ישראל בימי נבוכדנצר. שמיעת מרדכי את פסוקי התינוקות. הלל על מפלת הרשעים] [הרב דוד לוי שליט"א] ירחון האוצר (סג), תשפ"ב (עמ' קכה)

מרדכי ואסתר - הנהגת הייחוד והנהגת המשפט [מה היה הדבר שמרדכי ידע והשאר לא. מדוע קרע מרדכי בגדיו ומדוע יצא לתוך העיר. למה חשוב לספר כי אין לבוא אל המלך בלבוש שק. נערות אסתר ספרו לה אודות קריעת הבגדים והשק. והיא נבהלה מאוד, האם נבהלה רק מהביטוי החיצוני. מדוע מצויין היכן פגש התך את מרדכי. את כל אשר 'קרהו' ולה לא בלשון רבים 'קרה לעמו'. 'פרשת הכסף' למה חשוב הכסף, המן לא נתן אותו בסוף, אלא רק חשב לתת אותו. הציטוט היחיד במגילה מדברי מרדכי] [הרב משה מרדכי אייכנשטיין שליט"א] ירחון האוצר (סג), תשפ"ב (עמ' קמא)

פירוש עקידת יצחק למגילת אסתר [האם פירוש רבי יצחק עראמה למגילת אסתר נערך בכתב היד או בדפוס] [הרב ארז סבג שליט"א - הרב אורי אדרעי שליט"א] ירחון האוצר (נ), תשפ"א (עמ' יג)

ביאורים בעיון הפשט דרש רמז ומוסר טעמי המקרא וחסרות ויתרות מיוסדים ע"פ דברי חז"ל וגדולי הדורות זצ"ל [וכן על ספר דניאל, עזרא ונחמיה, ותפילת שמונה עשרה] [הרב משה אהרן קריסטל שליט"א] שם הבדולח, תשפ"א (רמ"ח עמ)

סיפור המגילה סקירת עיתונאית מבית 'שושן ניוז' דרישה וחקירה, תש"פ

מגילת אסתר ופורים - מדרשים ומשלים אספקלריא, תש"פ (עמ' קסו)

מגילת אסתר עם ביאור אחד תרגום [פירוש המקראות בעקבות תרגום אונקלוס, ובו 'חשבון' הקשת דברי התרגום לבאר פשט הפסוק, ו'אלעלה' שיחם ודבריהם של גדולי הדורות שעליהם לא יבול] יהודה גנוט, תש"פ (י"ז עמ')

מגילת אסתר - זמן של הסתר פנים אספקלריא, תש"פ (עמ' קעו)

מגילת הסתר [ביאור הניסים שהיו בעת ההסתר לאורך כל המגילה] הרב ישראל הכהן-מגילת הסתר, תשע"ד (208 עמ')

מגילת אסתר עם דיני ומנהגי הקריאה [מצורף בסופו מגילת אסתר מפורשת] הרב ישראל גרטנר-מגילת אסתר, תשע"ט

'מכאן שההדיוט קופץ בראש' אספקלריא, תשע"ט (עמ' עז)

שמונים ומאת יום מאמרים מלוקטים מעלוני "אז נדברו" אז נדברו, תשע"ט (28 עמ')

מדוע אין איסור "בל תוסיף" בקריאת המגילה? [להודיע שכל קוויך, חיזוק כח התפילה] ישיבת מיר, תשע"ח

מגילת אסתר מבוארת שתי הלכות ביום

מגילת אסתר עם ביאור "נזר הקודש" הרב זמיר כהן, תשע"ד

נס פורים ארע בשנה מעוברת זרע ברך, תשע"ה

האם נס פורים היה בשנה מעוברת או פשוטה? עשר עטרות, תשפ"ב

פנינים על מגלת אסתר ועניני פורים (62 עמ'), מתורתו של מרן הגראי"ל שטינמן כאיל תערוג, תשע"ו כאיל תערוג, תשע"ו

היכן רמוז המן בפסוק 'המן העץ'? ומדוע המן המשל לקוץ ועמלק לדרדר? שיעורי הרב רוזנבלום, תש"ע מחמדי התורה, תשע"ז

איך תלו המן על העץ שנעשה ביו"ט? [המן עבד של מרדכי וחייב בשמירת שבת ויום טוב, וכיצד ניתן ליהנות מעץ שנעשה בחילול יום טוב, קיום מצוה לא חשיב הנאה, כתקיעה בשופר שהגיע מחוץ לתחום, מצוות לאו ליהנות ניתנו, כיסוי חלות בשמחת תורה במפה שהיתה נוי סוכה, זריקת אגוזי ערלה על חתן, המן לא שה העץ בעצמו אלא ע"י אחד ממשרתיו שהיה גוי] [הגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' נו)

הגיגים ורעיונות על מגילת אסתר ירחון האוצר (יג) תשע"ח (עמ' עג)

כיצד מעשיהם של מרדכי והמן מהווים המשך ישיר של מפגש יעקב ועשיו? ומדוע התך-דניאל נענש רק כעת? שיעורי הרב רוזנבלום, תשס"ט

מה משמעותו של המספר שבעים שעובר כחוט השני לאורך מגילת אסתר, וההקשר למעשה המשכן? שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ג

ההקבלה בין כלי המשכן למגילת אסתר שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ב

ביאורים על המגילה א גליציאנער שטיקל תורה

אין ויהי אלא לשון צער (ויהי בימי אחשוורוש) (א, א) מלאכת מחשבת, תשע"ו

מדוע מלכה אסתר על 127 מדינות (שבע ועשרים ומאה מדינה) (א, א) מלאכת מחשבת, תשע"ו

לשם מה מוזכר הפאר וההדר של "רצפת בהט ושש" [הליכה אחר תאוות] (על רצפת בהט ושש) [א, ו] שלמים מציון, תשע"ז

"חמס" התפארת - לבישת בגדי הכהונה ע"י אחשוורוש (וכלים מכלים שונים) [א, ז] נר יששכר, תשע"ב

מדוע לא היו כלי זמר במשתה אחשוורוש? [ח' תירוצים] (וכלים מכלים שונים) [א, ז] מעדני יוסף, תשע"ז תש"פ אשכול יוסף, תשפ"א

צוחק מי שצוחק אחרון [משתה אחשוורוש מאה ושמונים יום] אז נדברו, תשפ"א

מה היתה העבירה בכך שנהנו מסעודת אחשוורוש? [י"ג תירוצים] (והשתיה כדת) [א, ח] מעדני יוסף, תשע"ז

שנהנו מסעודת אחשוורוש אור עולם פורים, שיחות מוסר צבא הלוי, תש"פ

שנהנו מסעודת אחשוורוש [השעבוד למכשירים אלקטרוניים מוגנים מסוננים וכשרים, ודואר אלקטרוני, ניתוק הקשב לקב"ה] אז נדברו, תשפ"ב

מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע מנשמתה של תורה, תש"פ

פורים החטא והתיקון [התחברות וקירוב דעת לרשעים, והתשובה, בחיזוק לימוד התורה] דרכי החיזוק, תשע"ו

מה היתה העבירה שבגללה נענשו ישראל [השתחוו לצלם, אכלו בישולי גוים] (והשתיה כדת) [א, ח] עיון הפרשה, תשס"ו (עמ' עד) כו תירוצים

גדר החיוב לשמוע בקול גדולי הדור [האם חובה לכל אחד לברר הלכה, או די לשאול את רבו] אספקלריא, תשע"ח (עמ' פו) טו תגובות

מדוע הובא דינה של ושתי לחכמים יודעי העיתים? (א, טז-יח) מלאכת מחשבת, תשע"ו האיחוד בחידוד, תשע"ח צבא הלוי, תש"פ אשכול יוסף, תש"פ

איש יהודי (איש יהודי היה בשושן הבירה) [ב, ה] אור עולם פורים, שיחות מוסר

מדוע כתוב 'ומרדכי לא יכרע' בלשון עתיד? שפת אמת, תרל"א (עמ' טו)

מדוע אסר מרדכי על אסתר לומר את עמה ומולדתה? מעדני אשר, תש"פ

שני ביאורים בגמ' מגילה, לאור פיוטו של ריה"ל 'מי כמוך' [הרב ישראל אליהו שליט"א] ירחון האוצר (נ), תשפ"א (עמ' שיב)

התחלפות בני אדם בשדים [אסתר שהוחלפה בשידה, שרה יוסף, יעל] [הרב פנחס בן אהרון שליט"א] ירחון האוצר (נ), תשפ"א (עמ' שיד)

מדוע שלח מרדכי את אסתר לומר למלך אודות בגתן ותרש? [מצוה בו יותר מבשלוחו] (ויודע הדבר למרדכי... ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי) [ב, כב] מחמדי התורה, תשע"ז

מדוע גילה מרדכי לאחשורוש את מזימת בגתן ותרש? (ויודע הדבר למרדכי ויספר) (ב, כב) מעדני אשר, תשע"ג אשכול יוסף, תשע"ט

קבלוה מאהבה - סוד ה'הוה אמינא' (מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר) (ג, ז) אספקלריא, תשע"ט (עמ' קד)

האם בימי הפורים היו רוב ישראל בארץ ישראל? [מחלוקת הרמב"ן והר"ן, מפוזר ומפורד, דעת הכוזרי והרשב"א] (ישנו עם אחד מפוזר ומפורד) [ג, ח] ירחון האוצר (א) תשע"ז (עמ' יז)

זעקת מרדכי (ויזעק זעקה גדולה ומרה) [ד, א] אור עולם פורים, שיחות מוסר

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה [ידע את הגזירה, ואת התשובה ממנה] (ומרדכי ידע את כל אשר נעשה) [ד, א] האיחוד בחידוד, תשע"ד

מדוע הראה מרדכי לאסתר "את פתשגן כתב הדת" להראות למלך? (ואת פתשגן כתב הדת... להראות את אסתר) [ד, ח] האיחוד בחידוד, תשע"ג

מדוע ציוה מרדכי על אסתר לסכן עצמה ולבוא אל המלך? [פיקוח נפש דרבים מול פיקוח נפש דיחיד] (ולצוות עליה לבוא אל המלך) [ד, ח] עיון הפרשה, תשס"ו (עמ' פד) יג תירוצים

סעודת אחשורוש וסעודת הצדיקים לעתיד לבוא האיחוד בחידוד, תשפ"א

אונס, הנאה ורצון במשתה אחשורוש, בהשתחויה לצלם, ובאסתר (כאשר אבדתי אבדתי) [ד, טז] ירחון האוצר (יג) תשע"ח (עמ' פו)

האם יכל מרדכי לגרש את אסתר בגט בלא עדים [הפסול מדרבנן, כאשר אבדתי אבדתי]? ירחון האוצר(כו), תשע"ט (עמ' קעד)

התחלפות אסתר בשדה ירחון האוצר(כו), תשע"ט (עמ' סב)

ויצעק צעקה גדולה ומרה [הגאון רבי מאיר חדש זצ"ל] ירחון האוצר (נ), תשפ"א (עמ' יכז)

איך גזר מרדכי תענית ציבור בעיצומו של חג הפסח (ויעבור מרדכי) [ד, יז] אשכול יוסף, תשע"ד

לשם מה טרחה אסתר וערכה משתה למלך? [מקום ללא ע"ז] (יבוא המלך והמן היום) [ה, ד] האיחוד בחידוד, תשע"ז

עד חצי המלכות - חוץ מבנין בית המקדש - מה ענין בנית בית המקדש לאחשורוש, ולגידולו את המן? האיחוד בחידוד, תשע"ט

ההבדל בין 'שאלתך' לבין 'בקשתך' (שאלתך ובקשתך) [ה, ו] עיון הפרשה, תש"ע (עמ' עט) י' תירוצים

מדוע לא קרא המלך לאסתר במשתה היין הראשון "מלכה"? (ויאמר המלך לאסתר במשתה היין) [ה, ו] אשכול יוסף, תשע"ז

ולבקש מלפניו על עמה אספקלריא, תש"פ (עמ' קצה)

הקשר בין 'עד דלא ידע' לבין 'לא קם ולא זע', בדברי הגר"ח שמואלביץ זצ"ל (לא קם ולא זע) [ה, ט] מלאכת מחשבת, תשע"ו

מה גרמה ההתבוננות במרדכי להשבתת שמחת חייו? (וכל זה איננו שווה לי בכל עת) [ה, יג] אשכול יוסף, תשע"ד

מדוע עשה המן עץ בגובה 50 אמה, הרי מעל 20 אמה העין לא שולטת? (יעשו עץ גבוה חמישים אמה) (ה, יד) מעדני אשר, תשע"ג נר יששכר, תשע"ג שבילי פנחס, תשע"ג

עשה ה'מלך' - נפלאות ההשגחה הפרטית במעשה המגילה (נדדה שנת המלך) [ו, א] באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ח)

ענין התליה [עץ אשר הכין המן] ויסוד צלם אלוקים במגילת אסתר משנת מהר"ל, תשע"ט

ככה יעשה לאיש... בדקדוק ובמנגינה (מהר קח את הלבוש... כאשר דברת) [ו, י] שלמים מציון, תשע"ו

איך הותר למרדכי להסתפר ע"י המן? [איסור הסתפרות ע"י עכו"ם] (ויקח המן את הלבוש ואת הסוס) (ו, יא) מעדני אשר, תשע"ג צבא הלוי, תש"פ

מדוע בעט מרדכי בהמן, הלא קיימא לן: "בנפול אויבך אל תשמח"? אספקלריא, תשע"ט (עמ' נא)

אבל וחפוי ראש, הרי קודם נרטב בראשו? [זרק כלי או זרק אבן על הכלי, מנא תבירא] (אבל וחפוי ראש) [ו, יב] ישיבת מיר, תשע"ז מלאכת מחשבת, תשפ"ב (עמ' ו')

מדוע בקשה אסתר לדבר עם המלך במשתה בביתה, ומה ההבדל בין המשתה הראשון לשני? (ותען אסתר המלכה ותאמר) [ז, ג] האיחוד בחידוד, תשע"ז

כיצד לקח מרדכי את בית המן, הרי יש חיוב מחיה על ממון עמלק? (ותשם אסתר את מרדכי על בית המן) [ח, ב] מעדני אשר, תשע"ו

הנאה מנכסי עמלק בבית המן [הגאון רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' נז)

מדוע מוזכר במגילה חמש פעמים 'המן האגגי'? [רבי אלחנן הכהן רבינוביץ שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רטז)

קריאת המגילה 'למפרע' בתיבת 'ואת' של עשרת בני המן [קראת 'ואת' של בן המן מוקדם] [רבי הילל מרדכי אליעזר דייטש שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רמח)

כיצד תלו את המן על העץ אשר הכין? [העץ הוכן ביום טוב ע"י המן שהיה עבד כנעני של מרדכי, ויש כאן איסור "מעשה שבת"] (ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי) [ח, י] עומקא דפרשה, תשע"ח כה תירוצים

הנקמה בשונאי ה' [הנקמה באויבי ה', דרכיה דרכי נועם, קידוש ה' וחילול ה' במשמעו הפרטי, ובמשמעו הכללי, נקמת ה', הנקמה בשלב בביאת משיח צדקנו, נקמה בידי שמים או בידי אדם, השחתת הנפש שבנקמה רגילה] (ולהיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם) [ח, יג] ירחון האוצר (יג) תשע"ח (עמ' יח)

הורדת בנימין למצרים ע"י יוסף, היתה הכנה לנס פורים (ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות) (ח, טו) שבילי פנחס, תשע"ד

הורדת בנימין למצרים ע"י יוסף, היתה הכנה לנס פורים [קריעת בגדי מרדכי, ומרדכי ידע, ושים ב'אוזני' יהושע] האיחוד בחידוד, פורים תשפ"ב

מדוע יש בתכלת כפרה על חטא לשון הרע? מדוע יש בכוחה להחזיר בתשובה? מדוע שמחו היהודים בראותם 'תכלת מרדכי'? (תכלת מרדכי) [ח, טו] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ה

היאך שמח מרדכי במפלת המן? [בנפול אויבך אל תשמח] (ליהודים היתה אורה ושמחה) [ח, טז] אשכול יוסף, תשע"ד

מדוע דווקא אחרי הנס של פורים נהיה תורה ליהודים וכי עד הנס לא למדו תורה? (ליהודים היתה אורה ושמחה) [ח, טז] מעדני אשר, תשפ"ב (ה' תירוצים)

ונהפוך הוא (ונהפוך הוא) [ט, א] אורות הגבעה, תשע"ז

ונהפוך הוא - מתוך הצרה המציא פדות ורווחה באר הפרשה, תשע"ח (עמ' י)

שרשרת ניסים של 'ונהפוך הוא' [המן-ממוכן מציע הריגת ושתי, בקשת הלבוש והסוס של המן, בניית עץ חמישים אמה על חשבון הריסת בית המן לצורך תליית מרדכי, היום בו היתה גזירת ההריגה נהפך לשמחה, ההתבוננות בשרשרת הניסים מורה על אהבת השי"ת ומביאה לקבלת תורה מחודשת מאהבה] נאה דורש, תשפ"ב

"ונהפוך הוא" – כוח הבטחון להפוך המצב לטוב תורת הביטחון, תשפ"א

מהות ההקהלה שאחר נס פורים (נקהלו היהודים בעריהם) [ט, ב] שפת אמת, תרל"א

כיצד נהפך כל החודש לשמחה? (והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה) [ט, כב] אספקלריא, תשע"ח (עמ' מט)

מדוע מרדכי בעצמו לא הלך לאחשורוש לומר שרוצים להרוג אותו ושלח את אסתר המלכה?מעדני אשר, תשפ"ב

מדוע שם המגילה אסתר ולא מרדכי? (האגרת הזאת) [ט, כו] מעדני אשר, תשע"ד מעדני אשר, תשע"ו

על שם הפור [מדוע דווקא ענין ה"פור" מסמל את ישועת הפורים. "כל המועדים עתידים להיות בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, 'וזכרם לא יסוף מזרעם', פשר ביטול המועדים לעתיד לבוא, ומה המיוחד בימי הפורים שאינם בטלים לעולם. ומדוע ישועת הפורים הונצחה לדורות. מדוע אנשי כנסת הגדולה מצאו לנכון לקבוע את מצוות הפורים בשני ימים חלוקים [יום מיוחד לפרזים ויום מיוחד למוקפים] מה שאין כן בשאר המצוות, והרי מקרא מפורש (במדבר טו, טז) "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם", פגיעה בשוויון ואחדות הדינים. "משנכנס אדר מרבין בשמחה". הישועה היתה בי"ד וט"ו בו, ומדוע כבר מתחילת החודש יש להרבות בשמחה. דברי הגר"א בביאור מאמר חז"ל "אסתר מהתורה מנין, דכתיב ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", והמסתעף מהם לביאור ההבדל בדרך הנהגת השי"ת בנסים שהיו ביציאת מצרים - לדרך ההנהגה בישועת הפורים. דברי הרמח"ל שכל מעשי השי"ת, גם הנראים רעים, משמשים כאמצעי להביא את הבריאה לשלמותה, ורק לעתיד לבוא נבין מתוך המעשים עצמם, שכולם היו סיבות לטוב ו"כל מאן דעביד רחמנא לטוב עביד". השגחת השי"ת בעולם מובנת רק בהתבוננות מקיפה בכל הפרטים, ובשל כך תמונת תכלית ההשגחה מתבהרת רק לאחר שנים רבות, ופעמים שתובן רק לעתיד לבא] (על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור) [ט, כו] עולמות, צה

"להודיע שכל קוויך לא יבושו" - מהות תענית אסתר ופורים והקשר ביניהם אספקלריא, תשע"ט (עמ' כז)

"להודיע שכל קוויך לא יבושו" ברומו של עולם, תשפ"ב

וזכרם לא יסוף מזרעם [לא תשכח מפי זרעו, ניסי עם ישראל בגלות] ) וזכרם לא יסוף מזרעם) [ט, כח] מנחת אשר, תשע"ו

מגילת אסתר אינה עתידה ליבטל לעתיד לבוא - וזכרם לא יסוף מזרעם [עד מתי] נועם אליעזר, תשפ"ב

כל המועדים יהיו בטלים - וימי הפורים אינם בטלים לעולם [הקורא את המגילה למפרע, פורים קיים בכל בית ואצל כל יהודי, ונהפוך הוא] [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר-נוף, תשע"א

"נזכרים ונעשים", מקור קביעות ימי הפורים אספקלריא, תשע"ט (עמ' מה)

קביעות ימי הפורים ירחון האוצר (לח), תש"פ (עמ' לט)

האם נכתבה מגילת אסתר בגולה או רק לאחר שהגיעו לארץ ישראל? [ממתי, האם מגילת אסתר יש בה דין כתבי הקודש, דין כתיבת המגילה] נועם אליעזר, תשפ"ב

 

[נדיב לב]

מחשבה:

חדוותא דאורייתא תשפ"ב (עד עמ')

אחת בשנה היא שיחתי, תש"פ

אז ימלא שחוק פינו היא שיחתי, תש"פ

האם מותר בפורים למלאות שחוק פיו? שער יוסף, תש"פ (עמ' נז)

כתב עת לשימור ותיעוד ההווי והנגינה היהודית האותנטית עתיקין, פורים תשפ"א

כשאינו מכיר בניסו, לא יוצא ידי חובת מגילה - שמחת פורים והשפעתה הנשגבה לימות השנה שואלין ודורשין, תשפ"ב

מחיית עמלק ושמחת פורים [קיום מחיית עמלק דווקא בשני עמלקים, והשבות לו גמולו בראשו, מצוות מחיית עמלק שהתגייר, מחיית עמלק בדורו של שמואל, בהריגת בני המן, קריאת עשרת בני המן בנשימה אחת, מצוות מחיית ממון עמלק בזמן הזה, מחיית עמלק בזמנינו, ביטול גזירות המן, הבדל בין מחיית עמלק להריגת ז' עממין, מחיית תיבת 'עמלק', שמחת חודש אדר, שמחת היהודי משנכנס אדר, תקנת ימי משתה ושמחה, כיצד הרג שמואל את אגג בלא ליטמא למת, ייחודה של שמחת פורים, חיוב לבסומי במקום צער, מהות החיוב לבסומי, השתתפות אבל בסעודת פורים, יין ישמח לבב אנוש, קביעת ימי הפורים, קיום מצוות פורים אחר קבלת שבת, שמחה במחיית עמלק, חצי שיעור במשלוח מנות ובשאר מצוות, מה ראו על ככה] עומקא דפרשה, תשפ"ב

והיה כאשר ירין משה את ידו וגבר ישראל – וכאשר יניח ידו וגבר עמלק [ברוך בני היקר שעשה לי נס להתנוסס בזמן הזה, אל תמהר לקנא באחשוורוש, "על שנהנו מסעודתו..." מה הבעיה "ליהנות" מהחיים, אנחנו יוצאים במכירת תחפושות יחודיות לפורים!, צוחק מי שצוחק ראשון...??? לא! לא ראשון אלא אחרון!, הזדרזו! אנחנו לקראת סיום ימי המשתה של שמונים ומאת יום, מאמר מיועד עבור מי שלא תמיד 'נרדם' בלילה, מה בין משלוח מנות למתנות לאביונים?, לא הכל מתחיל ונגמר בכסף] לקט מאמרים מלוקטים מגיליונות "אז נדברו", תשפ"ב (סג עמ')

"דברי הצומות וזעקתם" מדוע דוקא אחרי ישועת הפורים קיבלו את ד' הצומות לחובה? אבניה ברזל, תשפ"ב

וכל זה איננו שווה לי [שמועה טובה תדשן עצם, שמועה שנהיה מלך המרחיבה נפשו - מתקטנת כשעובר לפניו שונאו, זוית הראיה על התאוות, בגלל השפע החיסרון בולט יותר] שיחות צבא הלוי, תשפ"ב צבא הלוי, תשפ"ב

לקט שיחות לימי הפורים והפסח – משיחות הגר"י אדלשטיין זצ"ל אב אחד לנו, תשפ"ב (מהדורת עץ חיים, קנו עמ')

רמזים בתורה להלכה, באגדה ובעניני פורים וזכירת עמלק [לשון קדושין הרי את מקודשת לי ומדוע לא 'הריני מקודשת לך'] [הרב יהונתן טוביה פרלמן שליט"א]מנורה בדרום (לב), תשפ"ב (עמ' יא)

התביעה על ישראל בימי אחשוורוש [נתחייבו כליה משום שהשתחוו לצלם של נבוכדנצר ומשום שנהנו מסעודת אחשוורוש. עוון אחד או שנים, האם הצלם היה ע"ז ממש או אנדרטה לכבודו, אנוסים בגזרת מלכות, מי שעבר ולא נהרג על ג' עבירות לא נענש ע''כ משום שהיה אנוס] (ומרדכי ידע את כל אשר נעשה) [ד, א] עיון הפרשה, תשס"ו (עמ' עד) כז תרוצים

התביעה על ישראל בימי אחשוורוש [היהודים אשר בשושן והיהודים בשאר המדינות, הקרובים והרחוקים, השפעת שמירת המצוות וההיפך על מקום רחוק ועל מקום קרוב, הגר"י מסלנט, קירוב רחוקים, ביטול תורה ולקריאת המגילה וגדריו] שיחות צבא הלוי, תשפ"ב

התביעה על ישראל בימי אחשוורוש [נתינת כבוד ויקר למלך רשע, ותיקון הענין בעשיית רצון מרדכי] נר יששכר, תשע"ט

מעלת הפורים -אחדות 'לך כנוס את כל היהודים' [חטא מכירת יוסף] [רבי מאיר שולביץ שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רסו)

מרדכי מן התורה - מנין? אספקלריא, תשע"ט (עמ' קמא)

עיונים בענייני פורים ומגילת אסתר [אחשורוש מלך פיקח היה-לשבח גוי או אומה בחייו או אחר מותו, כאשר אבדתי אבדתי, סיכון עצמי להצלת הכלל, חרבונא] [הרב אברהם גניחובסקי זצ"ל] ירחון האוצר (נ), תשפ"א (עמ' לד)

האם רשאי לעבור על גילוי עריות כדי להציל את חברו כאסתר? [האם ג' עבירות אינן נדחות מפני פקו"נ מפני דלא הוו בכלל 'וחי בהם', או בגלל 'ונקדשתי'] ירחון האוצר (לח), תש"פ (עמ' קמד)

הנהגת מרדכי הצדיק - על פי הרמז שקיבל מן השמים [אסתר מול דינה, מדוע לא הרג מרדכי את אסתר לפני הלקחה לבית אחשורוש, השתדלות מרדכי למלט את אסתר, מדוע הציל מרדכי את המלך הנוכרי ממוות] ירחון האוצר (לח), תש"פ (עמ' קמח)

עומק איצטגנינותו של המן הרשע וסוד מפלתו [עצת זרש] אספקלריא, תשע"ט (עמ' לא) ירחון האוצר (לח), תש"פ (עמ' קנד)

לא היתה שררתו של המן אלא ע' יום! אספקלריא, תש"פ (עמ' קלה)

עיקר הנס בפורים - שניתן בו כח תפילה אספקלריא, תש"פ (עמ' עד)

הודאה וגאולה בפורים אספקלריא, תשע"ט (עמ' קיג)

תיקון הפגם של "מפוזר ומפורד" ע"י מרדכי בלשן אספקלריא, תשע"ט (עמ' מח)

מדוע השמיטו הרמב"ם והשו"ע את דין הגמרא "משנכנס אדר מרבים בשמחה"? [ו' תירוצים] מעדני יוסף, תשע"ז

ביאור שאלת הגמרא: המן מן התורה מנין מחמדי התורה, תשע"ז

המן מן התורה מנין "המן העץ" [רבי יעקב קארפ שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' רפד)

גילו נס פורים - "אז ימלא שחוק פינו" חשבתי דרכי ע"פ משנת הגר"מ שפירא זצ"ל - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ו)

פורים - על שם הפור היא שיחתי, תש"פ

הפיל פור - הוא הגורל אור עולם פורים, שיחות מוסר

מגילת אסתר - לגלות הנהגת ה' בתוך ההסתר באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ה)

מעשה המגילה מתחדש מידי שנה בשנה שפת אמת, תרל"א (עמ' ו)

מציץ מן החרכים - שיחה לימי הפורים [הגר"ע יוסף זצ"ל] ירחון יתד המאיר (198), תשע"ט (עמ' 351)

יאוש שלא מדעת - ממעשה המגילה נלמד שאין יאוש בעולם כלל באר הפרשה, תשע"ח (עמ' יא)

אורה ושמחה - מעלת וסגולת השמחה באר הפרשה, תשע"ח (עמ' יט)

אתא מלי קומצא - בעבודת ה' יש חשיבות לכל דבר קטן באר הפרשה, תשע"ח (עמ' יד)

מרבין בשמחה - שמחה לשעתה ולכל השנה באר הפרשה, תשע"ח (עמ' כא)

אשר הכין - כפי הכנתו יקבל השפע ויגש לימים בהשגות גבוהות באר הפרשה, תשע"ח (עמ' כג)

נפשי בשאלתי - ממעשה פורים נלמד שתפילה מתקבלת תמיד באר הפרשה, תשע"ח (עמ' טו)

פורים - מתחת לסף ההכרה היא שיחתי, תש"פ

בשכר קומץ מנחת העומר אור עולם פורים, שיחות מוסר כאיל תערוג, תשע"ח פניני זאת ליעקב - אוסף גליונות, תשע"ט (עמ' יג)

כל המועדים בטלים וימי הפורים לא יהיו בטלים קהילת בני תורה, תשע"ב

כל הפושט יד נותנים לו - בבן אדם למקום שבילי פנחס, תשע"ה

גדולה הסרת הטבעת - החזרה בתשובה ממקור לא צפוי דרכי החיזוק, תשע"ה אור עולם פורים, שיחות ומאמרים אור עולם פורים, שיחות ומאמרים

ההישגים הכבירים של פורים הרב ברוך רוזנבלום, תשע"ב

אות 'פ' נשמטה בתחילת שמונה עשרה, ואות 'ף' נשמטה בבהמ"ז ובשמו"ע, ונמצאת במוסף ובפורים בנתיבות ההלכה - פורים, הרב נחום קסטנר (עמ' קכ)

בין אמירת "על חטא" ל"משלוח מנות" [פורים ויום הכיפורים] ישיבת מיר , תשע"ז

פורים כיפורים - מי נתלה במי? ויחי יעקב, תשפ"א

שיחה לפורים - הגרח"י קפלן שליט"א ירחון האוצר (א) תשע"ז (עמ' לח)

שיעור הכנה לפורים - הגר"נ רוטמן שליט"א ירחון האוצר (א) תשע"ז (עמ' סב)

בפורים מתגלה בחינת קודש הקדשים!! אספקלריא, תשע"ט (עמ' סה)

דרוש לפורים לרבי שלמה כהן אבד"ק צילץ בתי נפש, תשע"ו

ימי הפורים מהותם וחיובם, הגר"ח זלבנסקי זצ"ל מאור השבת, תשע"ו

הדור קבלוה באהבה, הגרא"י קוק שליט"א מאור השבת, תשע"ו

עניני הפורים הרב ברוך רוזנבלום, תש"ע תשע"א תשע"ג תשע"ב תשע"ד תשע"ה

על ידי זכירת עמלק המתנגד הגמור אלינו אנו חוזרים להיות 'אנחנו' [יצר הרע של עבודה זרה בוטל ע"י כנסת הגדולה מכוח נס פורים] חישבתי דרכי במשנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ו)

יום הפורים כיום הכיפורים נחל אליהו-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כד) עינינו גל-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מט)

היחס והדמיון בין פורים ליום הכיפורים אז נדברו, תשע"ו מנשמתה של תורה, תשע"ו מעדני אשר, תשע"ז

ההקבלה בין הפורים ליום הכיפורים [כפי שבא לידי ביטוי בעניין הגורלות, הכפרה, והשעיר לעזאזל שמכוון כנגד משתה אסתר] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ב

חובת ההכנה לפורים גדולה מחובת ההכנה למתן תורה שיחת הרב אליהו אליעזר דסלר, פורים תשע"ו

פנינים בענייני דיומא מתורתו של מרן בעל הצפנת פענח זצ"ל לרגל יומא דהילולא דיליה בי"א אדר אספקלריא, תשע"ט (עמ' מג)

אור יקרות לפורים בענין "אסתר סוף כל הניסים" אספקלריא, תשע"ט (עמ' ט)

למנצח על איילת השחר - עומק עניין פורים - מתוך צרה המציאם פדות ורווחה - האויב הגדול נהפך למציל ומושיע אספקלריא, תש"פ (עמ' קכג)

איגרת פורים לידיד אספקלריא, תשע"ט (עמ' נד)

קבעוני לדורות היא שיחתי, תש"פ

 

[עושה שלום]

וואו!!!
נפלא!!!
הרב @נדיב לב.
תזכה למצוות!!

 

[רחמנא]

תחפושות בפורים

לחץ כדי לכווץ...

יש גם את העניין האם אפשר להתפלל עם תחופשת, מדין עומד לפני מלך.

 

[נדיב לב]

יש גם את העניין האם אפשר להתפלל עם תחופשת, מדין עומד לפני מלך.

לחץ כדי לכווץ...

בקובץ שקושר לעיל - מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' קסא ובהערה נו)
הרחיב בזה, וליקט את שיטות פוסקי זמנינו. מרנן הגריש"א, הגרנ"ק, ר' חיים, ר' אביגדור נבנצל ועוד.

אמנם יש תשובה מפורסמת של השבט הלוי ח"י סימן יח אות א' וזה לשונו:

אשר שאל, בענין אשר הרבה נוהגים בתחפושת בפורים החלפת בגדים כגון ליטאי עם שטראמל או להיפך אם מותר להתפלל בזה תפלת מנחה או מעריב, עפ"י המבואר או"ח סי' צ"א שצריך כדרך שעומד לפני אנשים חשובים. הנה לדעתי אין חיצונית המלבוש קובע אלא אופן עמדו לפני השי"ת בתפלה ע"ד המבואר סי' צ"ח דיחשוב כאלו שכינה כנגדו, ועומד לפני מלך העולם ועוד ועוד, וכיון שמתפלל ע"פ הלכה והוא מכוסה כהלכה, ואינו עושה שום שחוק אין נפ"מ באיזה בגד עומד.

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה בתחפושת שמעוררת גיחוך, כמו שימפנזה וכדומה, לא מיירי השבה"ל. ואכן בקובץ מבית הלוי (ענייני חנוכה, פורים עמוד מב הערה כו) כתב "ושמעתי ממרן בעל שבט הלוי שאין הכוונה לתחפושת שהוא לצחוק ממש כקוף וכדו'".

וכל זה לא כמו שכתב בקובץ מה טובו הנ"ל בהערות וז"ל: "ובעל שבט הלוי זצ"ל אמר שאם אינו משחק באמצע התפילה אין כ"כ נפק"מ אם הוא מלובש בתחפושת, ובפרט שמכוון בתפילה".
ולהאמור השבה"ל התיר דווקא בתחפושת שאינה בגדר ליצנות.