פסח, חודש ניסן מראי מקומות מקיף בהלכות ודיני פסח - הלכה מנהגים אגדה מחשבה ומוסר

[נדיב לב]

תוכן עניינים - דיני פסח

ליל סדר שחל בשבת:

פסח שחל בשבת:

פסח בשנת השמיטה:

ערב פסח שחל בשבת:

חומר מרוכז לפסח:

טבילת כלים:

הגעלת כלים:

הכנות לפסח:

מוצרים שונים האם הם בחשש חמץ או לא:

ניקיונות לפסח:

ערב פסח:

אפיית המצות:

בדיקת וביטול חמץ:

תענית בכורים - סיום מסכת בערב פסח:

שריפת והשבתת חמץ:

איסור בל יראה ובל ימצא:

איסור הנאה מחמץ:

מכירת חמץ:

ונשלמה פרים שפתינו - הקרבת קרבן פסח: פסח מצרים

ונשלמה פרים שפתינו - הקרבת קרבן פסח: פסח דורות

הלל השלם בפסח:

נשמת כל חי:

חלב ומוצריו בפסח:

מנהגי אכילה בפסח:

קטניות בפסח:

הגדות של פסח להדפסה:

ליל הסדר והלכותיו הנהגות רבותינו:

סימני הסדר - קדש ורחץ:

ארבע כוסות:

כרפס:

יחץ:

דיני הסבה בליל הסדר:

והגדת לבנך - סיפור יציאת מצרים:

עשרת המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת בכורות

רחצה:

מוציא מצה:

מצת "מכונה":

אכילת מצה כל שבעה: [דעת הגר"א ועוד]

מצה עשירה:

מצה "שרויה":

אכילת מרור וחרוסת:

שולחן עורך:

ליל שימורים:

צפון - אפיקומן:

שיר השירים:

ביאורים להגדה של פסח:

שיחות מוסר לפסח:

תחילת אמירת "ותן ברכה" במוצאי חג ראשון:

יו"ט שני של גלויות:

הלכות החג:

שמחת החג:

ספירת העומר:

חול המועד:

שביעי של פסח:

שביעי של פסח שחל בערב שבת:

קריעת ים סוף:

שירת הים:

חמץ בפסח, ושעבר עליו הפסח:

---

חיפוש ממוקד בעמוד האשכול.

לחיפוש מילה בעמוד האשכול הקש על לחצן F3 או Ctrl+G או Ctrl+F ובחלונית שתפתח, הזן את מילת החיפוש. שתוצג בתוצאה מוצהבת.

 

[נדיב לב]

ליל סדר שחל בשבת:


יו"ט ראשון של פסח שחל בשבת אספקלריא, תשע"ט (עמ' סז)

חילוקי דינים שיש בדיני ליל הסדר שחל בחול ליום טוב שחל בשבת מנחת אפרים, תשע"ו (יט עמ')

קידוש בליל פסח שחל בשבת [ויכולו, טעה בקידוש, נשים בברכת שהחיינו, שכח רצה או יעלה ויבוא בברכת המזון ונזכר אחר ששתה כוס שלישית] שיעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ח

שיעור גודל כוס של קידוש בליל הסדר שחל בשבת [שיעור גדול או קטן, כשחל ליל הסדר בליל שבת, הכוס הראשונה היא גם כוס של קידוש שעיקרא מדאורייתא, ובעינן שתהיה כוס המחזיקה שיעור רביעית גדול, במקום הצורך כאשר בין המסובים נמצאים כאלו שקשה להם לשתות כשיעור הגדול, מה דינם באופן שהמקדש הוא זה שמוציא אותם בקידוש, האם גם אז בעינן שיהיה לפני כל אחד כוס בשיעור הגדול, או שמא סגי שלמקדש בלבד תהיה כוס גדולה ושאר המסובים היוצאים ממנו תהיה להם כוס בשיעור הקטן] [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר נוף, תשע"ט

קידוש במקום סעודה בליל הסדר שחל בחול ושחל בשבת [תוס' בשם מדרש - במקום שאתה קורא לשבת כלומר קרייה דקידוש שם תהא עונג, וצריך לאכול במקום קידוש לאלתר או שיהא בדעתו לאכול שם מיד, הפסק בפעולה או הפסק זמן, בסדר ליל פסח איך מפסיקין בין קידוש לסעודה זמן רב, והרי אינו קידוש במקום סעודה, מבואר מדברי התוס' דהואיל וילפינן מלחם עוני לומר ההגדה על המצה א"כ זה נמי כצורך סעודה ולא חשיב הפסק, ליל הסדר שחל בשבת - הרי לקידוש של שבת אין ההגדה חלק מצורך הסעודה, לפי הטעם דקידוש הוקבע על היין שבתוך הסעודה, א"כ לפי"ד הקדמונים שיש לברך על כל כוס וכוס ל"ה קידוש במקום סעודה, דעת הרי"ף ורבינו דוד שברכת הגפן של כוס שני היא הפוטרת את היין של תוך הסעודה ולא הגפן של הקידוש, הגפן של כוס שני הוא למצוה ואיך יפטור יין של תוך הסעודה, בשו"ע הובאו ב' דעות לענין הבדלה אי פוטר של תוך הסעודה, דברי הרי"ף והראשונים החולקים עליו, לרי"ף קריאת הגדה אקרי צורך סעודה ולכן ל"ה הפסק, אבל היין הוא צורך הגדה ולא נעשה צורך סעודה, בחל בשבת אולי יל"פ בדרך מיגו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' נו)

מדוע לא אסרו חכמים אכילת מצה בפסח שחל בשבת? [שמא יוציאה לרשות הרבים, כשם שאסרו לולב, שופר ומגילה] עיון הפרשה תשע"ה, עמ' קצו (מ"ג תירוצים) מעדני אשר, תשפ"ב

דיני ליל הסדר שחל בשבת אזמרה לשמך, תשע"ט אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 15) מים חיים, תשע"ט תשפ"ב עיטורי מרדכי, תשפ"ב לב המועדים, תשפ"ב

יו"ט ראשון של פסח שחל בשבת אספקלריא, תשע"ט (עמ' נד)

מדוע לא אסרו קריאת ההגדה לאור הנר מחשש 'שמא יטה'? [הגדה היא ראשי פרקים, הגדה שגורה על פה, סיפור ההגדה הוא מצוות עשה מהתורה, לא חוששים להטית הנר כי הלילה 'ליל שימורים', מדוע מצוות תלמוד תורה בכל ליל שבת אינה דוחה חשש שמא יטה, בכל ליל שבת יכול ללמוד דברים אחרים בלא ספר] מחמדי התורה, תשע"ח

שיעור כוס הקידוש בליל הסדר שחל בשבת ראשי חבורות ישיבת מיר-אוסף גיליונות, תשע"ח (עמ' כג)

הלכות ליל הסדר שחל בשבת [הלכות ערב פסח, תענית בכורות, פסח שחל בשבת, שביעי של פסח והלכותיו] [הרב מרדכי יעקב מאיר שליט"א] גיליון עיטורי מרדכי, תשפ"ב (כז עמ')

הכנות לליל הסדר שחל בשבת [הכנות מבעוד יום: מי מלח וחרוסת, הכנת החריין למרור, בדיקת החסה מתולעים. הדלקת נרות שבת וחג בזמן, קבלת שבת וערבית] אזמרה לשמך, תשפ"ב

שיעור הכוס בליל הסדר שחל בשבת לבעל הבית ולמסובין [שיעור כוס גדולה בקידוש שבת מדאורייתא, שיעור קטן לארבעת הכוסות, דברי שש"כ דגם קידוש ביום טוב יש לו דין כקידוש של שבת, שני אופנים בדין שומע כעונה בקידוש על הכוס, לברך ברכת הקידוש עבור חברו מדין 'ערבות' וחברו אוחז את הכוס, המסובין יחזיקו כוס של קידוש, נמצא חומץ או נקב בכוס אחד המסובין, הולך לכמה בתים לערוך להם את הסדר, עצה מחודדת דרך תנאי, שומע כעונה בשעה שמדבר, האם אפשר לקדש על כוס שבידי חברו, לשתות את השיעור הגדול בכוס הראשונה כדי לקיים 'קידוש במקום סעודה'] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה – חידושי הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

לחם משנה בליל הסדר – כשחל בחול וכשחל בשבת [מניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע, מ"ט לחם עוני כתיב, ובשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות, בליל פסח יש להניח פרוסה משום לחם עוני, ומאידך צריך לחם משנה ביו"ט, מנלן דשתי הככרות צריך שיהיו שלמות, ככר שאינו שלם אינו נקרא ככר אחד, ואין החסרון בשם לחם, לפנינו ב' מצוות דסתרי אהדדי, שי' הרא"ש וחכמי צרפת שיש ליטול ג' מצות, דהן ב' הלכות נפרדות וא"א לומר דלחם עוני מגרע, בפשוטו מצות אכילת מצה בפסח היתה נוהגת גם במדבר, בשו"ת משיב דבר הביא מנהג חותנו הר"י מוולוז'ין, ליקח שתי פרוסות ללחם משנה בדליכא שלמות - דאף פרוסות הוו לחם משנה, הנידון הוא אי מקרי לחם, דעת רמב"ם לחלוק את המצה לפניו בשעת ברכה ולא קודם ההגדה, מדקדוק לשון הרמב"ם נראה שאין החסרון משום לחם אלא דלא מקרי שתיים, בספר העיתים מבואר דשלמה ופרוסה הוו לחם משנה, הנצי"ב במרומי שדה סותר למה שהעלה בתשובה, חל פסח בשבת איך יתבטל חיוב לחם משנה בגלל לחם עוני, שי' הבה"ג שיש חילוק בין פסח שחל בחול שלוקחים שלמה ופרוסה, ובין פסח שחל בשבת שאז צריך ליטול ב' שלמות ופרוסה, מבאר דאע"פ שעיקר דין לחם משנה הוא מצות שבת זכר למן, אבל דרך הבציעה הוא מדיני ברכות ולא מדיני שבת, לרמב"ם יש חילוק, דבשלימה ופרוסה בוצע על שניהם, ואילו בב' שלמות בוצע אחת מהן, ולפי"ז מבואר ענין לחם משנה בליל פסח, אם נתחדש דין בפסח דשלימה ומחצה הוי לחם משנה, י"ל דמגו דהוי לחם משנה לענין יו"ט, הוי לחם משנה לענין שבת, הקדמונים בענין מנהג היחץ לפני ההגדה, הרי"ף במי שאין לו יין שמקדש על המצה, ופורס אחרי ברכת המוציא, ואח"כ מקדש ומברך על אכילת מצה, כ' אשל אברהם דהבציעה היא בשליחות המסובים, צ"ע בפורס מפה ומקדש האם מביא אח"כ לחם משנה, המנהג להוציא יד"ח רק בבציעה על לחם משנה, והברכה כל אחד מברך בעצמו, לחם שחציו אסור באכילה האם נקרא 'שלימה' לענין לחם משנה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' פט)



פסח שחל בשבת:


הלכות ומנהגים לפסח שחל בשבת [טעות בהלקת נרות, כוונה בקידוש, טעות בקידוש, שלום זכר, בורר בליל הסדר, שרויה בקניידלך כשחל בשבת מחשש בישול אחר אפיה] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

הלכות ומנהגים לערב פסח שחל בערב שבת [הגר"י זיכרמן שליט"א] תשפ"ב (יח עמ')

אוצר הלכות לחג הפסח תשפ"ב [על פי פסקי שבט הלוי זצ"ל] תשפ"ב

קובץ הלכות לחג הפסח תשפ"ב [כולל דיני ליל הסדר שחל בשבת ושביעי של פסח שחל בערב בשבת, שבת שלאחריו] [הרב קנימרדכי פירר שליט"א] הלכה סדורה, תשפ"ב (לב עמ')

הלכות ומנהגים לערב פסח שחל בערב שבת [פסח שחל בשבת, שביעי של פסח שחל ביום שישי, עירוב תבשילין, ביעור מעשרות] [מבית מדרשו של הגר"ש ואזנר זצ"ל] מבית לוי, תשפ"ב (כח עמ')

הלכות ומנהגים לערב פסח שחל בערב שבת [ערב פסח – שחרית, תענית בכורות, הגעלת כלים, סוף זמן אכילת חמץ - ביעור חמץ, אכילת מצה בערב פסח, אכילה בערב פסח, מלאכה בערב פסח, הכנת צרכי הסדר, הכנה לליל הסדר, אבלות בערב פסח, מצות ביעור מעשרות] [הגר"י זיכרמן שליט"א] תשפ"ב (לט עמ')

אי אמירת ברכת מעין שבע כשחל פסח בשבת האמת תורה דרכה, תשע"ו הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א, תשע"ה (200 עמ') מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' נב) באר התורה (קסה), תשפ"ב (עמ' קעח, קצח, רכב)

האם אומרים 'שלום עליכם' ו'אשת חיל' בפסח שחל בשבת? נר לשולחן שבת, תשע"ט

שכח להזכיר שבת בקידוש או בברכת המזון ונזכר אחר שתיית הכוס? [האם יחזור ויקדש או ימתין לכוס שניה לאחר ההגדה ויקדש שם, ואם שכח בברכת המזון האם דינו כמי ששכח יעלה ויבוא והוי כלא ברך כלל, או יצא כבר בשתיית הכוס הראשונה] ראשי חבורות ישיבת מיר-אוסף גיליונות, תשע"ח (עמ' כג)

היה עייף אחר הסדר וטעה והתפלל תפילת שבת חוה"מ במקום יום טוב שחל בשבת שיעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ח

יום א' דפסח שחל בשבת שיעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט



פסח בשנת השמיטה:


ניקיונות פסח בשנת השמיטה [לא לשפוך מים נקיים לחצר לא מרוצפת, שטיפה במים במקום מעבר, גריפת מים, שטיפה אחרונה במים נקיים, ניקוי הגינה והחצר מלכלוך, שלא יראה כהכשרת הקרקע לזריעה, ניכוש עשבי בר] אספקלריא, תשפ"ב (עמ' כא)

עיונים במשנת הגר"ח קניבסקי זצ"ל - חמץ של שביעית קודם הפסח [האם חייב לאוכלו כדי שלא יבוא לידי שריפה, פת שעיפשה, הפסד הבא מאליו והפסד הבא ע"י מעשה, חמץ של שביעית העומד ליפסד ע"י איסור חמץ, האם מותר לשרוף בערב פסח חמץ של שביעית, לשרוף אותו בשעה שישית, כשמדאורייתא מותר, הפסד ספיחין – איסור דרבנן] [הרב חיים הלפרט שליט"א] פניני הלכה – חידושי הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

ביעור חמץ שיש בו או נתבשל בפירות שביעית שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

מכירת חמץ של שביעית לגוי [האם עדיף מלשרוף פירות שביעית] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב דרישה וחקירה, תשפ"ב

אכילת חזרת בקדושת שביעית [האם דרך לאכלה ללא סלק] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

שקילת מרור של שביעית למצוות מרור שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

קליפת פירות שביעית בפסח שאין דרך לקולפם במשך השנה שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

פסח ושמיטה [להקפיד לא ערב דברים הקדושים בקדושת שביעית יחד עם חמץ ההולך לשריפה, קילוף פירות וירקות בקדשות שביעית שאין דרך לקולפם במשך השנה, רק מחמת חומרת פסח, מכירת חמת בקדושת שביעית לגוי, האם יוצאים במרור הקדוש בקדושת שביעית] אזמרה לשמך, תשפ"ב

ענינים הקשורים לשביעית בפסח [שריפת חמץ שביעית, מכירתו לגוי, יין שביעית לכוס שני, אכילת חזרת [חריין] בליל הסדר, חזרת של ספיחין, חזרת של שביעית שנקטפה בשמינית] [הרב דוד קולדצקי שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' נו)

יין שביעית לארבע כוסות [ובדין אין עושין מצוות חבילות חבילות [מצוות שתיית יין שביעית ומצוות ד' כוסות, "אין עושין מצוות חבילות חבילות" - בקיום שתי מצוות שהן חובה, וכאשר שתי המצוות חלות בזמן אחד, דיני ביעור יין שביעית בערב פסח - ושתיית יין זה לד' כוסות, בקידוש ובד' כוסות יוצאים ידי חובה רק ביין הראוי לנסך ע"ג המזבח האם יין שביעית בכלל זה, הבדלה ביין של שביעית [למקפידים לשפוך יין מעט יותר מהדרוש לסימן ברכה, ולנוהגים לכבות הנר ביין זה ולשים היין על עיניו], מנהג שפיכת מעט יין באמירת דצ"ך עד"ש באח"ב, "אין עושין מצוות חבילות חבילות": בכוסות היין של שבע ברכות, ובפרט בשבע ברכות בליל הסדר, בסנדקאות ומילה על ידי אדם אחד, ברכה אחת על עירובי תבשילין ועירובי חצרות, קריאת שמע שעל המטה בכוונה לצאת בה ידי חובת ק"ש של ערבית] עולמות, מח

גבולות המזיקים בשנת השמיטה - נחילי הארבה שפסחו על 'קוממיות' בשמיטת תשי"ט שואלין ודורשין-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' כ)



חומר מרוכז לפסח:



רבינו אבודרהם על הלכות פסח [השבתת ובדיקת חמץ, תפילת ערבית, סדר ההגדה ופירושה, ד' כוסות, הסיבה, הקערה, קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור, כורך - שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, תפילת שחרית, תפילות יו"ט שני וחוה"מ] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' רמד)

פניני חיזוק, עובדות הדרכות והנהגות, לרגל גיליון ה- 400 [ארבע מאות ערכים מתוך השיחות מסודרים לפי הא"ב] דרכי החיזוק, תשע"ט

הערות ביאורים ומאמרי חיזוק בעניני פסח בהלכה ובאגדה - מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א [עניני בדיקה וביעור חמץ, איסור אכילה והנאה מחמץ, איסור בעל יראה ובעלו בחמץ, ערב פסח, קרבן פסח, ליל הסדר] אסיפת שמועות, תשע"ח (רכט עמ')

500 פניני חיזוק - לקט שיחות – מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א [תורה , תפילה, מוסר, מידות] דרכי החיזוק, תשפ"א (מח עמ')

שיחות הרב אברהם אלימלך בידרמן שליט"א באר הפרשה, תשפ"א (מז עמ')

גיליון פסח מורחב אוסף גיליונות מבית 'צוף הוצאה לאור', תשפ"ב (קע עמ')

גיליון פסח מורחב אוסף גיליונות מבית 'צוף הוצאה לאור', תשפ"א (קנב עמ')

גיליון פסח מורחב אוסף גיליונות מבית 'צוף הוצאה לאור', תש"פ (קמד עמ')

קובץ גיליונות - אוסף עלונים לפסח ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור (106 עמ') פסח תשפ"ב (חלק א')

קובץ גיליונות - אוסף עלונים לפסח ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור (53 עמ') פסח תשפ"ב (חלק ב')

קובץ גיליונות - אוסף עלונים לפסח ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור (כ- 180 עמ') פסח תשפ"א

קובץ גיליונות - אוסף עלונים לפסח ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור לחג הפסח, תש"פ (קמד עמ')

קובץ גיליונות - אוסף עלונים לפסח ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור (כ- 90 עמ') פסח תשע"ו

קובץ גיליונות - אוסף עלונים לפסח ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור (כ- 90 עמ') פסח תשע"ז

קובץ גיליונות - אוסף עלונים לפסח ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור (כ- 150 עמ') פסח תשע"ח

קובץ גיליונות - אוסף עלונים לפסח ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור (כ- 130 עמ') פסח תשע"ט

אוסף גיליונות - מבית צוף הוצאה לאור - גיליון ליל הסדר (כ-50 עמ') מהדורת פסח תשע"ח

אוסף גיליונות - מבית צוף הוצאה לאור - גיליון פסח מורחב (כ-100 עמ') מהדורת פסח תשע"ח

אוסף גיליונות - מבית צוף הוצאה לאור - גיליון חג הפסח (כ-150 עמ') מהדורת פסח תשע"ט

ספר זיו המועדים הערות ופלפולים בעניני חג הפסח (271 עמ') אמרי זיו, לונדון

קונטרס הערות בעניני חג הפסח [חודש ניסן ותענית בכורים: אי אמירת תחנון בר"ח ניסן, מדוע לא אומרים במוסף של שבת ר"ח 'קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך', תענית בכורים, במה שונה מכת בכורות ממכת ערוב. בדיקת חמץ: איך מותר לשרוף חמץ הרי נהנה פרוטה דרב יוסף, הבודק חמץ ויודע שמחר בשעת השריפה יהיה אונן, בודק שני בתים של שני אנשים, מחלוקת הב"ח והט"ז האם ברכת הבדיקה תועיל על השריפה, אונן ששלח אחד לבדוק חמץ אי מברך השליח, לא בירך בבדיקה מברך בשעה שמבער, הרוצה לבדוק רק חצי מחמצו, משאיר פתיתים בבדיקת חמץ, הבודק בי"ג, שולח בן חו"ל לבדוק לו בי"ד בלילה החמץ, תושבות, האם אשה חייבת לבדוק חמץ, משכחת לה שחייבים בבדיקה מן התורה. ביטול חמץ: לא יבטל החמץ לפני ששורף, ביטל חמצו ומת וירשו בנו, האם לבטל חמץ צריך להיות בעלים, חידוש המנח"ח שחמץ שהוא שלו רק מדרבנן עובר ולא מועיל ביטול, חידושו של המנח"ח שמי שיש לו רק קנין פירות לא מועיל ביטולו, האם החמץ שלנו מבוטל, או מופקר ובדין הפקר על תנאי, האם החמץ שלנו מכור או מופקר ומבוטל. בל יראה ותשביתו: להחמיר לשרוף החמץ בחצרו, ביעור חמץ של שנת תש"פ, חמץ שאינו ברשותו ונהיה ברשותו בפסח, חמץ שאינו ברשותו, הקונה חמץ בפסח לוקה, חמץ אינו ברשותו ועשאו הכתוב כאילו ברשותו, חמץ שהוא חלה או מעשר שני, לקח בשמיני של פסח חמץ בטעות והחזיר, הכל מצווין לבערו, חמץ של נכרי שקיבל עליו אחריות אמאי מותר לשורפו, חמץ שנתנו לקטן לפני פסח, יש בביתו חמץ השייך למי שאצלו עדיין לא פסח – תושבות, חצר השותפין לדעת הגר"א, הנכנס לבית חברו ויש לו חמץ בכיסו, אם 'בל יראה' דאוריתא משום שלא יבא לאכול, מנח"ח דבל יראה מצטרף חצי בבוקר וחצי בצהרים, קמח של אחד והשני הניח המים אי עובר בעל המים על ב"י, שיעור דעוברים ב"י, מכירה לאחר זמן איסור, הניח חמץ לדגים שבביתו אם יכול להוציא המוקצה בשבת, אם אחד שאצלו לא פסח יכול למכור בשביל מי שאצלו פסח - תושבות, לומר לקטן שישבית החמץ ביו"ט, עוסק במצוה האם פטור מב"י. איסור אכילה והנאה מחמץ: האוכל כזית חמץ כמה איסורים עובר, לעבור על כזית חמץ בערב פסח או על חילול שבת מה עדיף, חמץ שאכלו אי צריך להקיאו, מאכיל אביו חמץ בשמיני של פסח, עושה מעשה באיסו"ה לפני פסח אם נמי מקרי מעשה, האוכל חמץ בבין השמשות של ערב פסח אי לוקה, נהיה אסו"ה על ידי שזוכה בו אי מקרי זכיה באיסו"ה, זוכה באיסו"ה אם זה עצמו מקרי שנהנה, לקרב קטן לחמץ, היו מניחים חלות של תודה לדעת זמן אכילת חמץ. דיני אכילת מצה: האם צריך להיות בעלים כדי לעשות לשמה, הפציר בשני שיתן שלש מצות, כשיבנה ביהמ"ק האם נוכל לאכול המצות שאפו קודם, מדוע לא אומרים שהחיינו באפית מצה, סדר הקערה לרמ"א, כדי אכילת פרס משעת הלעיסה או משעת הבליעה, לא יצא בכזית ראשון אם יצא עכ"פ כזית שני, האוכל מצה שנכנס בה טעם חמץ אי לא מקרי מצה כלל או שמקרי מצה רק עובר בה איסור, בירך בטעות ענט"י על הכרפס, בלע מצה יצא, מצה שלש אותה במים לא שלו, אכל מצה בלא הסיבה, מרור מבטל מצה, חידוש מהר"ל מפראג באוכל שני כזיתים, דברי המ"ב דיכניס שתי הכזיתים לתוך פיו, יש לו כזית מצומצם בליל הסדר או רק חצי כזית, בשי' ר' יהודה החסיד שאפשר לאכול מצה בתוספת, 'לכם' במצה, אכל מצה וסבר שגמר כזית והסיח דעתו ואח"כ ראה שאכל פחות מכזית האם צריך לברך, האוכל אפיקומן ולא יודע אם אכל כשיעור והגיע חצות, דברי המ"ב במי שאכל אחר אפיקומן, לא אמר יעלה ויבא בברהמ"ז ליל הסדר, אכלו מצה שאלו שאפו אותה היה להם קורונה האם יצאו ידי מצה, אחד שחשב על מצה שהיא טבל ואכלה ובסוף לא היה טבל אם הוה מצהב"ע, בהא דהקשו התוס' על חדש עשה דוחה ל"ת, אם שייך עשה דוחה בטבל, בענין מצוות צריכות כונה, מאפיה שנשרפו המצות לפני שלקחו את המצות, פועל שאמר אחר שעבד שעשה שלא לשמה, השאיר שק קמח פתוח אי חייב משום מזיק, שי' הרע"א דע"א לא נאמן לומר שהביאה ב' שערות. דיני יו"ט ראשון ושביעי ש"פ: סעודה שלישית בשביעי של פסח, קיבל עליו תוספת יו"ט אם יכול להתפלל מנחה, האם תוספת משנה את התאריך, הזכרת רצה ויעלה ויבא ביו"ט שחל בשבת, אמר שהחינו בשביעי של פסח, דברי המג"א שמותר לאכול חמץ לפני הבדלה, שביעי של פסח שחל בער"ש והלך לישון ונתעורר רבע שעה לפני שבת. ארבע כוסות: עושה קידוש מבעוד יום בליל פסח, שתה שתי כוסות הראשונות בלי הסיבה, להשתמש בכלי לא טוב טבול לארבע כוסות, אמר על הגפן ונזכר אחרי שאמר מלך העולם ששתה רק רוב רביעית. חמץ שעבר עליו הפסח: גדר האיסור של חמץ שעבר עליו הפסח, קנה חמץ בעין שנמכר לגוי לאחה"פ ורוצה להחזיר לו, אכל מהקמח במוצאי פסח ולא הפריש חלה, אם מותר לקחת חמץ מהשני ולשלם על זה כדי להצילו מהאיסור, חמץ שספק אם מכרו אותו. ספירת העומר: שיטת המהרלב"ח בחיסר יום אחד לספור, המחסר יום למה לא עובר בבל תגרע, מדוע לא מברכים שהחיינו בספירת העומר, נשים ששכחו לספור בלילה וספרו ביום אם יכולות לספור מחר בלילה עם ברכה, אמר בבין השמשות את היום דאינו יכול לספור, אמירת לשם יחוד לפני הספירה, לא ספר יום אחד סופר למחר בלא ברכה, בבין השמשות נזכר שגם לא ספר הספירה של אתמול, לא אמר 'היום', חזן ביום דנהיה בר מצוה והוציא אחד בספירת העומר] [הרב נחום נבנצאל שליט"א] הערות בעניני חג הפסח, תשפ"ב (קט עמ')

פסקי הלכות לחג הפסח (46 עמ') ישיבת חכמת שלמה, תשע"ד

חקירות הלכתיות בעניני חג הפסח [ד' כוסות: מדוע תקנו דווקא ד' כוסות נגד ד' לשונות של גאולה ולא תקנו לאכול ארבע מצות, מדוע לא תיקנו חכמים שצריך לשתות חמש כוסות בליל פסח נגד ה' לשונות של גאולה, אין לו יין לכל הד' כוסות רק לחלק מהכוסות האם ישתה מה שיש לו, מדוע אין מברכין על מצוות ד' כוסות, מדוע אין מברכים ברכה אחרונה אחר כוס ראשון של ד' כוסות הרי שוהה יותר משיעור עיכול, האם צריך שיהא לכל אחד ארבע כוסות או דילמא אפשר לצאת בשומע כעונה, מדוע צריך לשתות הד' כוסות בהסיבה הא ספק דרבנן לקולא, מדוע במה נשתנה אין הבן שואל מדוע רק בליל פסח שותים ד' כוסות יין ולא בשאר לילות, שכח לטבול כוסות ואין לו כוסות לארבע כוסות מה יעשה, איזה איסור יכול להיות כשמקיים מצוות ד' כוסות עם יין של שביעית, מי שהיין מזיק חייב לשתות ארבע כוסות הא מצטער פטור. קידוש בליל פסח: קידוש שעושים בליל הסדר הרי זה לא קידוש במקום סעודה, האם בליל פסח אפשר לעשות קידוש מבעוד יום כמו בכל שבתות השנה וימים טובים. סיפור יציאת מצרים: איזה חיוב של סיפור יציאת מצרים יש בפסח בלילה יותר מכל השנה, האם מותר לומר סיפור יציאת מצרים בהסיבה, מדוע אין מברכים על מצות סיפור יציאת מצרים, סבא מספר לנכדיו סיפור יציאת מצרים פוטר האב מלספר, מדוע סיפר רבי אלעזר בן עזריה סיפור יציאת מצרים כל הלילה הרי סובר דהמצוה עד חצות, האם נשים חייבות באמירת ההגדה, מצוות והגדת לבנך שייך נמי לבנות, מדוע לא מוזכר החיוב של סיפור יציאת מצרים בין החיובים שחייב האב לעשות לבנו, מדוע יש חיוב לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים והאם החיוב בכל לילה. קרבן פסח: מדוע הרגו את הנכרי שאכל מקרבן פסח איזה איסור משבע מצוות שמצווה בהם עבר, האם יש איסור לאכול קרבן פסח שלא למנוייו, מדוע שובר עצם של קרבן פסח לוקה הא בתורה אינו כתוב שאסור לשבור, קטן שהגדיל בין פסח ראשון לפסח שני והקריבו עליו האם צריך להקריב קרבן בפסח שני, אונן להקריב קרבן פסח הא פטור מן המצוות, מדוע השוחט פסח על החמץ לוקה הא שמא ביטלו בלבו, האם קרבן פסח היו אוכלים בהסיבה, מדוע מבשל קרבן פסח בחמי טבריה לא הויא בישול, איך שייך בישול קרבן פסח בחמי טבריה, הרי קרבן פסח נפסל כשיוצא מירושלים, האם מותר למלוח קרבן פסח לפני הצלייה או דילמא אסור שמליח כרותח והוא כבישול שאסור, מדוע קרבן פסח דוחה שבת הא יכול להפקיר הקרקע שלו ויהא פטור מקרבן פסח, איך היה מותר לשרוף פסח שנטמא על הגג הרי אסור לשרוף רק במקום שמותר לאכול, מדוע סתפקו בני בתירא האם קרבן פסח דוחה שבת הא כתוב בתורה שעשו את הפסח בשבת, איך יכולים כל ישראל לצאת בפסח אחד הרי אין חלק של שוה פרוטה לכל אחד, איך אמרינן בפסח בליל הסדר כל דצריך יתי ויפסח הרי קרבן פסח אינו נאכל אלא למנויו, מדוע אסור לאכול הגיד הנשה של קרבן פסח ולא אמרינן עשה דוחה לא תעשה, האם היו צולין את הקרבן פסח עם גיד הנשה, איך היה יכול אברהם לקיים את כל התורה הא קרבן פסח לא יכול לקיים כיון שהיה ערל, האם אשה אסורה לאכול בקרבן פסח אם בנה אינה מהול. פסח שני: האם מותר לאכול קרבן פסח שני ביחד עם חמץ, מדוע נהגו העולם לאכול מצה בפסח שני ביום הא בפסח שני היו אוכלים רק בלילה מצה, מה היה הטענה של הטמאים למה נגרע וכי לא ידעו שהם טמאים ואסור להם לאכול בקדשים. מצה בפסח: אכל מצה בליל הראשון ושכח לברך המוציא לחם מן הארץ האם יצא, מדוע מברכים על אכילת מצה ולא לאכול מצה הרי דבר שאי אפשר לקיים ע''י שליח מברכים בלמ''ד, מי שכופים אותו לאכול מצה ואכל יצא הרי זה אינו דרך חירות, איך מותר לאכול בליל הסדר ב' כזיתים בבת אחת הרי המצה של רשות מבטל המצה של מצוה, מדוע מותר לאכול מצה בליל הראשון של פסח כשחל בשבת ולא גזרינן שמא יעברנו, מצה שאינה ראויה לשבעת ימים האם אפשר לצאת בה ידי חובה, מדוע הנשבע שלא לאכול מצה אינו חל הרי יש מצה שאינם של מצוה וגם יכול לאכול שלא כדרך, האם צריכים להקנות המצה לאורחים בליל פסח, מדוע אין מברכים על אכילת מצה כל הפסח כמו שמברכים לישב בסוכה כל הסוכות, מצה שנלושה שלא לשמה שנתערבה במצות שנילושו לשמה האם יוצא בה ידי חובתו, האם מותר לאכול מצה נפוחה בפסח, איך היה הלל כורך מצה ומרור הרי אין עושין מצוות חבילות. הסיבה בפסח: איך אפשר לקיים מצות אכילת מצה במקדש, הרי אי אפשר להסב דאין ישיבה בעזרה, אב שמקפיד על בנו שלא ישב בהסיבה האם צריך לשמוע בקולו, איך היה מותר לרבי אליעזר להיות בפסח בבני ברק הרי ר''א משבח את העצלנין, איך הותר לרבי עקיבא להסב ליד רבו רבי אליעזר הרי תלמיד אצל רבו אינו מיסב. מרור בפסח: אוכל מרור כתוש האם יצא חובת מרור. ענינים שונים בחג הפסח: האם בחג הפסח יש מצוה של ושמחת בחגך כמו בחג הסוכות וחג השבועות, מדוע בפסח אין מברכים ברכת אשר עשה ניסים כמו בפורים וחנוכה, האם מותר לשמוח במפלה של גוי. חמץ בפסח: האם יש איסור לשתות חלב בפסח מבהמות שאכלו חמץ בפסח, השורף משהו מכזית חמץ האם קיים מצוות תשביתו, האם בשריפת חמץ צריך להקפיד שלא לשרוף בשר בחלב ביחד, איך מהני ביטול חמץ אף בשווי כסף הרבה הא בטלה דעתו אצל כל אדם, האם לענין בל יראה יש נפק''מ בין שיעור שלם לפחות מכשיעור, איך יכול להיות שיבא תקלה לצדיקים במידי דלאו אכילה הרי הם נזהרים בחמץ, נוסע בערב פסח לחו''ל ויש לו חמץ באר''י או להיפך עד מתי יכול למכור את החמץ, מי שלא ביטל חמצו ומצא בפסח חמץ שאינו ידוע האם צריך כפרה, האם קטן יכול להפקיר חמצו, מי שאינו מוצא נכרי להקנות לו את החמץ האם מותר להקנותו לקטן, נמצא בבית סוהר בפסח האם מותר למכור קודם הפסח מנתו של חמץ שמקבל שם, מדוע סבירא ליה לרמב''ם שהקונה חמץ בפסח לוקה הא הויא לאו הניתק לעשה, מדוע בחמץ אמרינן ניחא ליה ליעבד מצוה בממוניה הרי השואל ספר אסור להשאילו לאחר, האם בפסח מצרים היה מותר לאכול או להשהות חמץ, מדוע אין מקריבים קרבן תודה בערב פסח, מדוע אסור ללמוד לפני בדיקת חמץ שמא ימשך מאי שנא מקריאת שמע שמותר ללמוד לפני זה, האם יש איסור ללמוד בערב פסח כשהגיע זמן הביעור, יש לו פועלים גוים שמבערים את החמץ האם קיים מצות תשביתו. גלות מצרים והמכות: מדוע נתחייבו המצריים לתת כסף הא כיון שנתחייבו מיתה קם ליה בדרבה מיניה, מדוע נענשו המצרים הרי קיימו גזרת הקב''ה של ועבדים וענו אותם, איך היה מותר ליהודים ליטול כסף מהמצרים במכת דם הא אסור ליהנות ממעשה ניסים, מדוע במכת כינים ושחין וחשך לא קיבל פרעה התראה קודם ובשאר מכות קיבל התראה] [הרב אשר אנשיל שוורץ שליט"א] מעדני אשר, תשפ"ב (קצב עמ')

הלכות מפסח עד ל"ג בעומר (32 עמ') אשכול יוסף, תשע"ו

הלכות מצויות לחג הפסח וספירת העומר (116 עמ') שמעתא עמיקתא, תשע"ו

מקבץ גליונות על הלכות פסח שמעתא עמיקתא, תשפ"ב (נג עמ')

אוסף 34 דרשות הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, לפסח (315 עמ') פסח תשע"ו

קונטרס "את פתח לו" (32 עמ') מגיליונות 'אז נדברו' אז נדברו, תשע"ו

עניני פסח ויום טוב, ממשנתו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (86 עמ') כאיל תערוג, תשע"ו

לקט הלכות מעשיות לחג הפסח [ע"פ המ"ב ופסקי הגרי"ש אלישיב זצ"ל] הרב אייזנשטיין, תשע"ז

עניני הלכה לפסח [היכר לתינוקות, הסבה, יין אדום או לבן, מיץ ענבים לד' כוסות] דברי הלכה, תשע"ו

קונטרס עומקא דפרשה בעניני פסח (32 עמ') עומקא דפרשה מודיעין עילית, תשע"ב

קונטרס עומקא דפרשה בעניני פסח (36 עמ') עומקא דפרשה מודיעין עילית, תשע"ג

קונטרס כהלכות הפסח - הלכות והליכות (75 עמ') יגדיל תורה בעלזא, תשע"ה תשע"ז

הלכות חודש ניסן וחג הפסח לעשות רצונך, תש"פ

קיצור וסדר דיני ליל הסדר ומצוותיו תש"פ

קיצור הלכות פסח (16 עמ') תשע"ו

שו"ת בהלכות הפסח, מתורת הגר"נ קרליץ זצ"ל נשיח בחוקיך, תשע"ו תשע"ז

פסקי הגרי"ש אלישיב זצ"ל בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תמג, תמז, תנ, תנב, תנה) עיון הפרשה, תשע"ט (עמ' קעא)

פסקי הגר"ח קניבסקי זצ"ל בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תעו, תפא, תפה) בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תסו)

שו"ת בהלכות הפסח - הגר"ח קניבסקי זצ"ל [תרגול קרבן פסח, חולה האוכל פחות מכזית מרור, מדוע לא הוזכר ב'דיינו' אילו לא בנה לנו את המשכן במדבר, תם היפך מרשע או טיפש היפך מרשע, מדוע לא כתב הרמב"ם דד' כוסות מצוה מדברי סופרים כמו שכתב לגבי חרוסת, האם המוה היא 'לספר' או 'להודיע' סיפור יציאת מצרים, האם בכל הלילות כולם אוכלים שאר ירקות, תמיהת הבן במה נשתנה על הטיבול קודם הטיבול, כל המרבה הרי זה משובח, מדוע לא הזכיר בהגדהזביחת פטר רחם בהמה ופדיון בן בכור באדם, קריאת הגדה כשיש סב אב ובבן-נכד, האם צריך להזכיר את הניסים שנעשו ע"י משה רבנו, מתנת האפיקומן למי שגנבו או למי שהחזירו, 'מצוות עשה' על מצוה מדרבנן] אספקלריא, תשפ"ב (עמ' מח)

שו"ת בהלכות הפסח - הגר"ח קניבסקי זצ"ל באר התורה (קסה), תשפ"ב

חמש מאות קושיות על סדר הגדה של פסח ועניני חג הפסח – עם מאה תשובות בכתב יד הגר"ח קניבסקי זצ"ל עיון ההגדה, תשפ"ב (תשפא עמ')

דיני פסח וחודש ניסן הרב זילברברג, תשע"ז ח"ב, תשע"ז

הלכות לחג הפסח - הגאון רבי נפתלי נוסבוים שליט"א תש"פ, (כד עמ')

הליכות והנהגות חג הפסח וימי ספירת העומר - הרב יעקב יצחק פוקס שליט"א תש"פ, (לא עמ')

שמו של חודש ניסן על שם הניסים הרב יעקב ישראל סטל-המעין, תשע"ב

הלכות פסח [ביעור חמץ, ליל הסדר שחל בשבת הלכות חול המועד] [הרב יהודה אריה דינר שליט"א] מים חיים, תשע"ו

נידונים בהלכות פסח [תרופות ללא טעם המכילות חמץ - נטילתן בפסח, סירופים שיש בהם טעם, הוראות מעשיות – נטילת תרופות בפסח, כשרות לפסח בבשמים תמרוקים וסיגריות, מגורים בבית שיש בו חמץ והערות בדיני מכירת חמץ, בדיקה ביעור וביטול חמץ, מצות מצה, שיעור אכילת מצה, הקפדה שלא למכור חמץ בעין, מכירת חמץ מוקדמת] אזמרה לשמך, תשפ"א (36 עמ')

קובץ הנהגות ופסקים לפסח ממהרי"ל דיסקין זצ"ל אהל יהושע, תש"פ (ה' עמ')

עניני פסח - שנלקטו מתלמידי הגאון רבי רפאל אביגדור יחזקאל ברטלר זצ"ל אמרי יחזקאל, תש"פ (יז עמ')

הלכות פסח וספירת העומר - עם פסקי גדולי הוראה שליט"א בפרט הגרמ"ש קליין שליט"א [בדיקת חמץ, הגעלת כלים, הלכות ליל הסדר, הלכות ספירת העומר, הלכות ימי העומר, מילואים] [הרב מרדכי יעקב מאיר שליט"א] עיטורי מרדכי, תש"פ (שסט עמ')

לקט הלכות לפסח [א. קיצור דינים מעשיים לערב פסח, יו''ט וחוה''מ. בלשון קלה ומתומצתת. ב. הכנה לליל הסדר (למתחילים) ולחג הפסח בהלכה ובאגדה, ערוך בדרך שו''ת. ג. סיפור יציאת מצרים ע''פ מדרשי חז''ל, ערוך בצורה מחודשת. ד. וארטים לחג הפסח. ה. מאמרי מוסר וסיפורים על ענייני יציאת מצרים. ו. חידות על ההגדה וענייני חג הפסח.] תש"פ (כא עמ')

הכנה לליל הסדר [השראת אוירה נעימה בבית, לילה כיום יאיר, כאילו הוא יצא ממצרים, שליטת הקב"ה במצרים ונתתי את חן העם, מדה כנגד מדה] [המשגיח הגר"ב פינקל שליט"א] להשיב נפש, תשפ"א

הלכות פסח עם מקורות וציונים מדברי הראשונים והאחרונים [בדיקת חמץ: תפילת ערבית, איסור עשיית מלאכה, שינה, אכילה ולימוד קודם בדיקה, אור הנר, ברכת הבדיקה, הפסק בדיבור ובמעשה, כיבוד הבית, חיוב הבדיקה אחר שכיבד את הבית, בדיקה קודם ליל י"ד, בדיקת נשים וקטנים, חובת בדיקה וביעור לפירורים פחות מכזית, מקומות שחייבים בבדיקה, כלי חמץ, רכוש משותף, צעצועים, אחר הבדיקה, לא בדק בלילה, מקום שעומד להיות מושכר לגוי, מצא חמץ בפסח. הכשרת המטבח: שיש ושולחן מטבח, כיורים, ברזים, כירים של גז, תנור, פח של שבת, 'בלע"ך', ארונות מטבח. ערב פסח: תענית בכורים, לא לומר 'הרי זה לפסח', הקזת דם, שריפת חמץ, אכילת מצה בערב פסח, מצה עשירה, מצה מבושלת, עשיית מלאכה מחצות. אפיית מצות: מחמשת מיני דגן, מצה 'שמורה' לליל הסדר ולימות הפסח, מאמתי צריך 'שמירה', לישה ועריכה ע"י עכו"ם וחש"ו, מצת מכונה וריחים של מכונה, אמירת 'לשם מצת מצוה', שמורה לכל ימי הפסח, מצות אכילת מצות כל שבעה, ח"י דקות, מצת מצוה אחר חצות, מאפיית המצות, מעלת 'חבורה' באפיית מצות. ליל הסדר: הכנות לליל הסדר, בתי חולים ובתי אבות, הקערה, מרור, חרוסת, כרפס ומי מלח, מצוות הנוהגות בליל הסדר, חיוב אכילת מצה, שיעורי אכילת מצה, אפיקומן קודם חצות, סיפור יציאת מצרים כל הלילה, חיוב ד' כוסות, שיעור כל כוס, שתיית הכוס, יין ומיץ ענבים, חיוב האשה, תינוק, יין של שביעית, אכילה בזמן אמירת ההגדה, הסבה, אשה בהסבה, אכל או שתה בלא הסבה. מנהגים וחומרות בפסח: קטניות, ספק קטניות ומצת קטניות, אבטיח, ג' קולות בקטניות, כלים שנתבשלו בהם קטניות, טלטול קטניות לבני אשכנז, שרויה, ג' אופנים שאפשר להקל, פירות יבשים, מים מסוננים, כלי ומאכל שנפלו על הארץ. הגעלת כלים: סוגי הכלים והכשרן, ניקוי קודם ההגעלה, הגעלה בכלי ראשון, עירוי ע"י אבן או ברזל מלובן, שינוי מבשרי לחלבי ולהיפך, רוב תשמישו, ליבון, עירוי ע"י קומקום, שרייה ג' ימים, סכינים, שיניים תותבות. טבילת כלים: הכלים המחוייבים, כלי סעודה, הכנת הכלי לטבילה, הברכה, הטבילה, טבילה ע"י קטן או גוי, כלי מומר, שאל או שכר כלי סעודה. חמץ ותערובתו בפסח: חמץ בעין, תערובת חמץ בפסח, תערובת חמץ בערב פסח משש שעות, לערב חמץ על מנת להשהותו אחר הפסח, חוזר וניעור, בישול בטעות בכלי חמץ, כלי שני ודבר גוש, הכניס מזלג או כף חמץ בקדירת פסח, נגיעת חמץ חם במצה חמה, כלי חמץ שנתערב בכלי פסח, חתך עם סכין חמץ, כלי חמץ שנתערב בכלי פסח, חמץ נוקשה, נפסל מאכילת אדם ואכילת כלב, תרופות, סבונים ותמרוקים, איסור אכילת חמץ בתערובת, איסור הנאה בתערובת חמץ, בל יראה ובל ימצא בבליעת טעם. מכירת חמץ: מכירת חמץ לגוי, שליחות והרשאה במכירת חמץ, מכירת הבית או חלק ממנו לפוטרו מבדיקת חמץ, מכירת י"ג, מכירת הבלוע בכלים, בחורי ישיבה, מוכר שאינו שומר תורה ומצוות. חמץ שעבר עליו הפסח: מוצרי חמץ אחר הפסח, רשימת מוצרים לענין חמץ המעורב בהם, קמח שנטחן קודם הפסח, השהיית חיטה שהיתה שרויה במים זמן קצר, תרופות וויטמינים, להזהיר מחמץ שעבר עליו הפסח, תערובת טעם חמץ. הפרשת חלה: ממצות, שכח להפריש קודם הפסח, הלכות הפרשת חלה לימות השנה. שיעור אכילה ושתייה בליל הסדר: ד' כוסות, שיעור הכוס, שתיית הכוס, שתיה תוך זמן קצוב, הפסקה בין הכוסות, כוס שלישית בלא בהמ"ז, אינו יכול לשתות ד' כוסות, אכילת מצה, כזית הראשון, שיעור המינימלי של הכזית הראשון, שיעור כזית מצה של 'כורך', שיעור האפיקומן, משך זמן אכילת כזית, ריכוך המצות, אכילת מרור, שיעורו, שיעור מרור של 'כורך', אינו יכול לאכול 'כזית' מרור, הקאה אחר אכילת מצה או מרור. עירוב תבשילין: הנחת פת ותבשיל, שיעור התבשיל והפת, נוסח הברכה, זמן הנחתו, חיוב אשה, שכח ולא הניח עירוב או כשנאכל קודם השבת, הכין הכל מערב יו"ט. שבת שאחר הפסח: קטניות בשביעי של פסח, בישול בשביעי של פסח, אכילת קטניות בשבת, שימוש בכלי חמץ ואכילת חמץ, מצה שרויה בשבת שאחר הפסח] מכון דברי אליעזר, תשע"ח (קנח עמ')

הלכות פסח [כיבוס הטלית, הגעלה וליבון, הגעלת הכיור, טבילת כלים, מכירת חמץ, בדיקת חמץ וביטול חמץ, ביעור חמץ, דיני המצות, דיני ערב יום טוב, פסח שחל בשבת, פסח שחל במוצאי שבת, הכנה לסדר, הסבה, יין לקידוש, סימני הסדר, הלכות חול המועד, עירוב תבשילין] פרי אברהם, תש"פ (פג עמ')

זמן חירותנו - ליקוטים חשובים ויקרים בעניני פסח מחכמינו ורבותינו ז"ל [ל' יום קודם החג, חודש ניסן, א'- י"ג בניסן, קמחא דפסחא, הכנות לפסח, שבת הגדול, ביעור חמץ, בדיקת חמץ, ביטול חמץ, ביעור יצר הרע, איסור חמץ, י"ד ניסן, ערב פסח, הכנות לסדר של פסח, הנהגות כלליות לפסח, ליל פסח, ערבית, החיוב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, הגדה של פסח, מצות סיפור יציאת מצרים, מצות אכילת מצה, יום א' של פסח, יום ב' של פסח, שבת חול המועד, שביעי של פסח, אחרון של פסח, ובסופו סיפור יציאת מצרים מלוקט מחז"ל] מכון אסיפת זקנים, תש"פ (פב עמ')

הדרכה לליל הסדר [מדוע יש מצוה 'והגדת לבנך' טרם הגיעו לבר מצוה, עיקרי האמונה, פמליא של מעלה, האם המטרה היא חיזוק באמונה או בעבדות ה', בן קטן או בן גדול, עבדי ה'] אוהל מועד, תשפ"א

הלכות ליל הסדר [יין ומיץ ענבים, הסבה בד' כוסות, ברכות ושתייה בין הכוסות, שטיפה והדחת הכוסות, מוציא מצה, שיעור כזית מצה למצוות החג] אוהל מועד, תשפ"א

שיעורי הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א לקראת הפסח [בהכשרת המטבח בדיקת ומכירת חמץ, ליל הסדר] תש"פ (ח' עמ)

שיעורי הלכה - בהלכות ההכנה לפסח וליל הסדר [ביעור ובדיקת חמץ, בל יראה וחובת ביעור, מאכלים שצריך לבער, דברים הזקוקים להכשר, מכירת חמץ, שריפת חמץ, קטניות, הכשרת המטבח לפסח, דיני ליל הסדר] [הרב דוד שרייבר שליט"א] מקדשי שביעי, תשע"ח (נט עמ')

ערב פסח וליל הסדר הלכה למעשה פסח כהלכתו [הרב דב יונה בקשט שליט"א] בית המדרש 'למד דעת', תש"פ (מד עמ') בית המדרש 'למד דעת', תשפ"א (נה עמ')

הלכות ומנהגי חודש ניסן וחג הפסח חודש ניסן [קמחא דפסחא, ברכת האילנות, שבת הגדול , איסור חמץ, מכירת חמץ, חומרים שיש [ושאין] בהם תערובת חמץ, הכשרת כלים, ניקיון הבית, בדיקת חמץ, ביעור חמץ, תענית בכורות, ערב פסח, אפיית מצות, ערב פסח שחל בשבת, קיצור דיני ליל הסדר, חג הפסח, הכנות לליל הסדר, ליל הסדר, ארבע כוסות, כוס חמישית, הסיבה, ג' מצות, סימני הסדר, מוריד הטל, מוצאי פסח] [הרב שאול סעיד שליט"א] מנחת שאול, תש"פ (סג עמ') תשפ"א (סח עמ') תשפ"ב (עב עמ')

מהלכות הפסח מים חיים, תש"פ

דיני ומנהגי ליל הסדר - מהשולחן ערוך ומשנה ברורה ועד פוסקי זמננו [דיני ליל הסדר מהגר''ע אויערבאך בתוספת הערות והוספות, ערב פסח, הכנה למצות והגדת לבנך, הפרשת חלה, בדיקת הכפולות, קדש, כוס ד' אחר חצות, מי מקדש, אמן דשהחיינו לנשים, קטנים בד' כוסות, מיץ ענבים לד' כוסות, חמר מדינה לד' כוסות, כשהיין יגרום לו חולי, הסיבה בשתיית היין, נשים בהסיבה, שתיה בעמידה אי הוי דרך חירות, אריכות ההגדה לענין קידוש במקום סעודה, אריכות ההגדה לענין שיעור עיכול, שתיית היין בד' כוסות, ורחץ, נט''י לדבר שטיבולו במשקה, כוונה בכרפס לפטור את המרור, ברכה על סלרי חי, אכילת הכרפס פחות מכזית, מתי עושים יחץ, יחץ על מצה שלימה, בין זכירת יצי''מ כל השנה לסיפור יצי''מ בליל פסח, להסב בהגדה, מצות על השולחן בעת אמירת ההגדה, הפסק בהגדה, גיל קטנים למצות והגדת לבנך, נשים בסיפור יצי''מ, אופן התחלת הסיפור, רחצה, שומר ידיו בנקיות מנטילה ראשונה, מוציא מצה, תשלום קודם הפסח, הקנאה לאורחים, אכילת ב' הכזיתים, שיעור המצה לילדים או לחולה, זמן של כדי אכילת פרס, גיל חינוך לקטנים במצה, כזית לכורך ואפיקומן ומרור, מרור, "לכם" במרור, חסה מתוקה, חסה שמגדלים ע''ג מצע מנותק לענין ברכה, ברכה אחרונה על הכרפס, שיעור כזית למרור, כורך, שיחה קודם כורך, שולחן עורך, שיעור המצה לכורך, צפון, זכר לפסח ולמצה, סוף זמן אכילת אפיקומן, אם יש עצה להאריך בסעודה אחרי חצות, שיעור המצה לאפיקומן, הכשרת מיקרוגל לפסח, שיעור זמן אכילת כביצה וכעדשה איך משתער ולענין אכילת מצה, דיני חיוב בדיקת חמץ לבחורי הישיבות, כשבודקים קודם ליל י''ד, כשבודקים בליל י"ד, חיוב בדיקה בפרוזדור וחדרי המדרגות. דינים הנוגעים לפסח שחל בשבת: ברכת מעין שבע בליל שבת, אמירת שלום עליכם, שפיכת יין אדום ליין לבן אם יש בו אסור צובע, טעיות בנוסח הקידוש, הכנת מי מלח בשבת, הכנת חרוסת בשבת, לשקול המצות לשיעור כזית בשבת, לפורר החריין במגרדת בשבת, הכנת חרוסת בשבת, שכח רצה בברהמ''ז אחרי ששתה הכוס השלישי אם כשחוזר לברך צריך לשתות הכוס השלישי שוב. עישון סיגריות בפסח. פסקים בדיני הכשרת והגעלת כלים. אכילת פיתות בער''פ, שיניים עם סתימות, כלי שנפל על הרצפה, אוכל שנפל על הרצפה, חמץ שבתוך האבנית שבמיחם או קומקום, לשקול בשבת למצוה, הפרשת חלה מהכפולות. הפשרת מרק ביו''ט, שכח להדליק נרות ביו''ט, נסיעה ביו''ט שני , פתיל צף לחברו ביו''ט, טלטול מפתח ביו''ט, הדלקת נר ע''י עכו''ם ביו''ט, הדלקת חשמל ע''י עכו''ם, פתיחת שימורים ביו''ט, טלטול מנורה ביו''ט, בדיקת מבחנים בחוה''מ, לחתום על דואר רשום בחוה''מ, הברשת בגדים בחוה''מ, לעבוד בחוה''מ, תיקון משקפיים בחוה''מ, הפקדת צ'ק בבנק בחוה''מ, תשלום קניה בחוה''מ, תיקון אמבטיה בחוה''מ, התקשרות מיותרת בחוה''מ, טבילת כלים בחוה''מ. דין "לכם" במצה ובענין הקנאת המצות לאורחים ובני ביתו הסמוכים על שולחנו] קונטרס מאור יעקב (21), תש"פ (נא עמ')

לקט הלכות מעשיות לחג הפסח - ע"פ פסקי המשנה ברורה במשנתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל [הגעלת כלים, הכשרת תנורים, מכירת יינות לגוי במכירת החמץ, תמרוקים לפסח, כדוריTums לפסח, הפרשת חלה מהמצות, מוצרים לפסח, בדיקת חמץ, מקומות קשי נגישות, כלי חמץ, בגדים, ספרים, בית משותף, חדר מדרגות, מכירה או השכרה (כו עמ') לגוי, מלאכה בערב פסח, ליל הסדר ומצוותיו] הגר"נ אייזנשטיין שליט"א, תש"פ

ענינים בפסח - בהלכה ובאגדה - ממשנת ראש הישיבה הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ זצ"ל משנת הפסח, תש"פ (מח עמ')

הערות ובירורים בעניני חג הפסח ומצוותיו - בצורת שאלות ותשובות [קמחא דפסחא, ערב פסח, ביעור חמץ ומצות תשביתו, בדיקת חמץ, אכילת מצה, מצות הסבה, ליל הסדר, פסח מצרים והניסים שהיו בו, המכות, סיפור יציאת מצרים, קרבן פסח, חול המועד פסח] משנת הפסח-משיב כהלכה, תשע"ח (פג עמ')

הלכות והנהגות ליל הסדר [והגדת לבנך בבן נשוי אצל אביו או חמיו, אפיקומן על הכתף, בציעת המצה, שיעור זמן אכילת כזית, עיסוק בסיפור יציאת מצרים כל הלילה, היכר לקטנים שלא ישנו, דיני הסבה, יין אדום, מיץ ענבים] דברי הלכה א, תשע"ז ב, תשע"ז

מעניני דיומא דחודש ניסן [ל'משוך' סיום לערב פסח, בישול לצורך גוי בחול המועד, אמירת פרשת העקידה ביום א' דפסח, מקראי קודש בשבת ויום טוב, שואלין ודורשין בהלכות החג, בדיקת חמץ בחצר] [הרב גרשון גולד שליט"א] מנורה בדרום (לד), תשפ"ב (עמ' נו)

הערות בדיני פסח [אכילה באמצע אמירת ההגדה, קביעת שתי סעודות בימי חול המועד פסח, הכנה מיום טוב ליום אחר, עירוב תבשילין כדי להתיר הטמנת קדירות, האם ספירת העומר היא מצוות עשה שהזמן גרמא] [הרב אברהם יחיאל הכהן הלר שליט"א] מנורה בדרום (לד), תשפ"ב (עמ' פז)

הכנה לחג הפסח ולקיום מצוות הלילה מסמרות נטועים-רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' טז)

הלילה הקדוש [מקבץ הלכות ועניינים מתובלים בעשרות עצות ושלל דקדוקים הלכתיים שנערכו על סדר 'קדש ורחץ' בצורה המסייעת לקיים את הסדר בהידור] מבית 'עין לא ראתה', תש"פ

כללי הלכות פסח גליון אוצר הפסקים, תשע"ו

שיעורי פסח - הגרמ"מ לובין שליט"א [דין שימור המצות, לשמה, שימור משעת קצירה או משעה שנחית לשימור, דין לתיתה, לתיתה בזמנינו, שימור משעת קצירה אם הוא לעיכובא, שימור במחובר, חשש מי גשמים בעוד החיטין מחוברים, עשיית המצות על ידי גוי וחש"ו, דין עשייה במצה, עשיית המצות על ידי חש"ו וגדול עומד על גביהן, דין שמירה בעשיית המצות על ידי חש"ו, מלאכות שאינם מעיקר הפת נעשות על ידי חש"ו, בצק שהיה ביד חש"ו לכמה רגעים האם נפסל, עשיית עכו"ם וחש"ו קודם לישה וישראל עומד על גביהן, ב' דינים ב"ושמרתם" א. דין שמירה ב. ודין עשייה לשמה, דעת החזו"א, ריחיים של מים וריחיים של גוי, ריחיים של מכונה, גושי בצק הנוצרים מחמת הטחינה, גדר השימור, שימור המצות משעת קצירה וטחינה, שימור במחובר, מצות לאחר חצות, המנהג לעשות המצות קודם חצות, ביטול משהו חמץ במצות קודם הפסח, שרויה מערב פסח, איסור התעסקות בדברים אחרים בשעת עשיית המצות, איסור לישה בחמה, לישה בין חמה לצל, חמה נגד החלון, דיבור בטלפון בשעת האפיה, החלפת המקלות בשעת האפיה, שהייה לאחר התעסקות או במקום חם, מה נחשב לעסק שמונע חימוץ, שיעור מיל, כפולה, כפולה בתנור וכפולה מחמת לישה, בל יראה במצה כפולה, צינון הידים בשעת העסק במצות, מים צוננים מעכבים חימוץ, מים מחומצים ופירורי חמץ, לגרום לבצק להחמיץ לאחר זמן האיסור, חשש חמץ במרדה שהייה פחות ממיל כשמתעסק במצות עשיית המצות תוך ח"י דקות, פירורי חמץ בכלים, שרויה וקמח ודאי במצות, עשיית המצות על ידי גוי וע"י מכונה, איזה פעולות בעשייה בעינן ע"י גדול, שימור בכל המצות, בן י"ג לעשיית המצות, נתינת המים לקמח ע"י קטן, טחינה על ידי גוי, ריחיים של מכונה, הפרשת חלה מהמצות, שיעור עישרון למצות, הפרשת חלה מהמצות, צירוף סל על מנת לחלק, צירוף סל לאחר אפייה, צירוף סל לחייב המצות בחלה, חלה מקמח של שנה על חברתה, עיסה שנילושה במי פירות, מצות מחיטי כודנייתא, מצות ללא גלוטן, מצות מקמח קלוי, באלו מי פירות אין יוצא יד"ח, חולה וזקן, במי פירות שהוציא מהם הטעם, ביטול בשישים בחמץ נוקשה, מיעוט מי פירות והרבה מים, שלא יתערבו מינים אחרים בחיטים, בדיקת חמץ, חובת ביעור ל' יום קודם פסח, חמץ שנמצא במקום שאין חשש שיבוא לאכלו, מקומות שאין רגילים להשתמש בהם חמץ, מקומות שיש חשש שהגיע לשם חמץ בלא שהניח שם חמץ, בדיקת הכיסים, חשש פירורים בספרים, מקום שאין משתמשים בו חמץ ויש חשש שהגיע לשם חמץ, חולדה שגיררה חמץ קודם י"ד, חורין וסדקים, ביעור חמץ בפירורים, חורי הבית העליונים והתחתונים, מקומות שיש לחוש שקטנים הכניסו חמץ, נשים וקטנים בבדיקת חמץ, מקומות שיש בהם חובת בדיקת חמץ, חמץ הנמצא במקום שאין דרך להכניסו האם יש עליו חובת בדיקה, בדיקת חמץ במקומות שהחמץ נכנס שם באין מתכוין, ארון מגבות ובגדי תינוקות שלפעמים מוציאים מהם בסעודה, מכירת חמץ, מכירה או השכרה, אופן מכירת החמץ, מחיצה או כיסוי בחמץ של גוי, חיוב בדיקה ביוצא מבית ואינו דר בבית אחר, מכירת י"ג, האם מכירת חמץ סותרת את ביטול החמץ, להוציא החמץ הנמכר מרשות הישראל, חמץ שאחריות ישראל עליו, ספק טעם חמץ בפסח חשיב דבר שיש לו מתירין, טעם חמץ שנתערב קודם פסח אפשר שמותר בפסח בלא דין ביטול, בליעות איסור בכלים האם חשיב יש לו מתירים, ביצה אחת איסור ושתים היתר שנתערבו בעוגה, מים שנתבשלו בהם ביצים ונמצא באחת דם האם יש ביטול במים, תבשיל שהותר מדין ספד"ר לקולא האם הכלי צריך הגעלה, ביטול בשישים במין במינו אין צריך להגעיל הכלי מדין דבר שיש לו מתירין, חמץ שנפסל מאכילה, ותערובת חמץ, חרכו קודם זמנו מותר בהנאה, אחשביה הוא דאורייתא או דרבנן, באכילת תרופות איכא אחשביה, סיכה כשתייה באיסורים כשאינם ראויים לגר, איסורי הנאה שלא כדרך מותרים לחולה שאין בו סכנה, איסור לחולה במקום שיש דרך היתר, תרופות עם תערובת חמץ, כדורים בפסח מדין נותן טעם לפגם, ליל הסדר, זהירות בקיום הלכתחילה במצוות כוס ראשון, וקידוש במקום סעודה, ברכה אחרונה על כוס ראשון, זמן כוס של קידוש, עד מתי זמן מצוות הלילה, בליעת כזית מצה בבת אחת, אכילת פרס מהלעיסה או מהבליעה, אכילת כזית מהשלימה וכזית מהפרוסה, כזית חסה מתוקה למרור, שיעור כזית לכרפס, איבוד חריפות החריין, הפרשת תרו"מ וחלה מהמצות, הדלקת נרות ביו"ט שחל בשבת, חמץ מבוטל שעבר עליו הפסח] שיעורי פסח, תשע"ח (141 עמ')

אזמרה לשמך - פסקי הלכות ותשובות [הגר"ע פריד שליט"א] אזמרה לשמך, תשע"ט (52 עמ')

הלכות פסח – ופסח שחל בשבת [ברכת האילנות | מקומות החייבים בבדיקה | הגעלת כלים | בדיקת חמץ | דיני שביעית בפסח | תענית בכורות | דיני ערב פסח | הכנות לליל הסדר שחל בשבת | דיני ביעור מעשרות | דיני הדלקת נרות שבת פסח | דיני ליל הסדר | שו"ת בדיני ליל הסדר | תרופות בפסח | רשימת מוצרי חמץ ושאינם חמץ | קטניות | סדר והלכות מכירת חמץ | מזון בע"ח בפסח | חול המועד | דיני עירוב תבשילין | מהלכות יו"ט ודיני רחיצה ביום טוב הלכה למעשה | שו"ת בענייני שביעי של פסח שחל בערב שבת | עוד מדיני יו"ט שחל בשבת | שו"ת בהלכות פסח] אזמרה לשמך, תשפ"ב

חוברת לימוד לימי בין הזמנים - לחודש ניסן [לאבות ובנים הלכות ומוסר] עמלנו אלו הבנים, תשע"ט (112 עמ')

ניצול הזמן - קושיות ונדונים בעניני פסח לעידוד ניצול הזמן זכר יחיאל, תש"פ (עט עמ')



טבילת כלים:



חובת טבילת כלי אלומיניום ושאר מתכות חדשות [כגון טיטניום ומגנזיום] נוה ההיכל, תשע"ו

שימוש חוזר בבקבוקים צנצנות וקופסאות שיוצרו ע"י נכרים אם מחייב טבילה אספקלריא, תשע"ח (עמ' קח) פניני אי"ש, תשע"ח

שימוש בכלי סעודה קודם טבילה, שלא לצורך אכילה [טרמוס חדש לא טבול, למלא בו מים חמים לצורך רחיצת תינוק] שלמים מציון, תשע"ה נשיח בחוקיך, תשע"ז

טבילת כלים [חיוב טבילת כלי גוי מדאורייתא או מדרבנן, כלי מתכות וכלי זכוכית, השימוש בכלים שאינם טבולים, דין האוכל שהיה מונח בכלים שאינם טבולים, כלים השאולים או שכורים מגוי, כלים העומדים לסחורה, כשאין באפשרותו לטבול הכלים, חיוב הטבילה על בעל הכלי או על המשתמש, מאימתי חלה חובת טבילה, שימוש בכלים בבתי מלון ומסעדות, מאכלים הנקנים בתוך כלי, כלים חשמליים גדולים שאינם נכנסים למקווה] עולמות, קיב שלמים מציון, תשע"ה נשיח בחוקיך, תשע"ו מנחת אשר, תשע"ו תורה והוראה, תשע"ז פניני אי"ש, תשע"ח

שימוש ארעי בכלים שאינם טבולים לצורך 'קירוב רחוקים' [ספק לא טבול, ודאי לא טבול, כלי זכוכית, דברים יבשים כעוגה ופרי המוגשים בכלי ואינם טעונים כלי] פניני אי"ש, תשע"ח

האם מותר לתת קפה לפועל נכרי בכוס לא טבולה פניני אי"ש, תשע"ח

טבילת כלי גר שנתגייר פניני אי"ש, תשע"ח

ברכה על טבילת כלים של אחר ללא ידיעתו פניני אי"ש, תשע"ח

"הכשר" על כלי חשמל המיוצרים ע"י גוי [הקנאת חומרי הגלם למשגיח] למניעת צורך בטבילת כלים שיעורי ליל שבת, הרב זילברברג, תשע"ח

הכשרת וטבילת כלים חדשים [חשש למשיחת הכלים בשומן מן החי, הקנאת חומרי הגלם למשגיח, מתקן מיני בר והצורך בהטבלתו, האם מיני בר נחשב מחובר לקרקע, הכשרת כיריים קרמיות ואנידוקציה, הכשרת סירי אבן ושיש] נתיבים לכשרות (7), תש"פ

הכשרת כיריים גז עם משטח זכוכית לפסח אספקלריא (כו), תשפ"א (עמ' יט)

כיריים אינדוקציה לפסח אספקלריא (כו), תשפ"א (עמ' כד)

הכשרת השיש, ושימוש בו בפסח [הפסק מפה, בליעה מכלי לכלי, שיש יצוק – חשש כלי חרס – אבן קיסר, כלי אדמה, שימוש בשיש בצונן] [הרב יחיאל אומן שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' פה)

הכשרת המטבח לפסח אוצר הלכות ערב פסח, תשפ"א

איזה כלים אי אפשר להכשיר לפסח ולכל השנה [א] [מנין נלמד הדבר, מה דינם של כלי חרס, כיצד ניתן להוציא את טעם לווי מכלי חרס, מדוע לא ניתן להכשיר את כלי החרס, איזה כלים כלולים בכלל כלי חרס, כלי אדמה, שיש קיסר, האם יש מקום להקל בהגעלת צלחות וכוסות מחרס, האם יש הבדל בין מסעדה לבית פרטי, הפסד מרובה, תנור טאבון, להכשיר כלי חרס בתנור, הכשרה בתנור פירוליטי, להשאיר כלי מחרס בויטרינה בפסח, חשש חמץ שעבר עליו הפסח בכלי חרס שאי אפשר להכשירו לאחר הפסח] תורה והוראה, תשפ"ב

כלים שאי אפשר להכשיר אותם [ב] [כלי זכוכית, יש סוברים שאי אפשר להכשיר כלי זכוכית, ויש סוברים שניתן להשתמש באותו כלי זכוכית בין בחלבי ובין בבשרי בין לפסח ובין לכל השנה, ואין צורך בשום הכשרה, אשכנזים, ספרדים, אשכנזי הרוצה לשתות קפה בבית ספרדי, חמץ או בשר וחלב, להכשיר כלי זכוכית גם לאשכנזים, בקבוק ויסקי ריק בפסח, כאשר לא היה שימוש בחמץ ודאי, אלא רק בחשש חמץ, האם יש הבדל בין שימוש בכוסות המיועדים לשתיה קרה וכוסות המיועדים לשתיה חמה, כאשר נמצאים בבית חולים ואין אפשרות להשיג כוסות כשרים לפסח] תורה והוראה, תשפ"ב

כלים שאי אפשר להכשיר אותם [ג] [כלים מודרניים: האם לפורצלן יש דין כלי חרס, ממתי דנו הפוסקים על שאלה זו, הניסויים שעשה הרדב"ז [לפני 500 שנה] להוכיח את דינו, האם צריך לחשוש שיש הבדלים בין טכניקות היצור השונות, יהודי המתקרב ליהדות ויש לו מערכת יוקרתית מפורצלן, בית חולים יהודי שהצליחו להשפיע על מנהליו לעבור לכשר אך אינם מוכנים לקנות מערכת פורצלן חדשה, כלים עמידים לחום כגון דורלקס, זכוכית מחוסמת כדוגמת מוצרי חברת קורול, כלים המיועדים לאפיה ובישול כגון פיירקס, לאשכנזים, להקל או להחמיר, לספרדים בכלים אלו, האם יש הבדל ביניהם לכלי זכוכית שהתיר השלחן ערוך, כלי העשוי מקרן, או כל חומר אחר שאינו עמיד בחום, כלי שידיותיו עשויים מקרן או חומר שאינו עמיד בחום, כלי העשוי מצדף, כלי פלסטיק] תורה והוראה, תשפ"ב

הכשרת כלים לפסח [ד] שיניים תותבות וסתימות בשינים [אכילת חריף, רותח ההבדל בין כלי אכילה לשיניים] תורה והוראה, תשפ"ב

הגעלה במים שהורתחו בחשמל ותתענג בדשן, תשפ"א

הכשרת הבית לפסח ומוצרים כשרים לפסח אספקלריא, תשפ"א (עמ' לט)

הלכות בדיקת חמץ ומוצרי מזון הכשרים לפסח [הנחת פתיתי לחם קודם הבדיקה, המתארח אצל קרובים או במלון, בל תשחית בשריפת מזון חמץ, מכירת חמץ בעין לגוי, עוגיות פפושדו] הלכות מעשיות, תשפ"א

הלכות פסח [הקפדה על מצה שמורה, עבודת יד או מכונה, ברירת האורז קודם הפסח, הנאה מקטניות לאדם שנוהג בהן איסור, כשרות לאורז, הכשרת מיחם שהניחו על גביו חמץ, כשרות למאכלי בעלי חיים, הכשר לתרופות, אכילה פחות מכזית, שיעור כזית במצת מכונה וכיצד משערים, הכשר לחומרי ניקוי ואיפור, לסמוך על מכירת החמץ] הלכות מעשיות, תשפ"ב

האם צריך להטביל כלי חדש [טבילת כלים, יוצר ע"י גוי] שנועד להגשה ולא לאכילה [כמו במשלוח מנות]? שמעתתא עמיקתא, תשע"ב קהילת בני תורה, תשע"ב

טבילת כלים בסל ורשת בתוך בור הטבילה פניני אי"ש, תשע"ח

טבילת כלים בשלולית מים שנוצרה ברחוב ויש בה בודאי 40 סאה מאיר דרך, תשע"ט

הלכות טבילת כלים בנותן מתנה [משלוח מנות בכלי לא טבול, כשכוונת הנותן להעניק במתנה את הכלי למקבל, האם מותר או יש לציין במפורש שהכלי אינו טבול, כלי חד פעמי] משנתה של תורה, תשע"ט

ברכה על טבילת כלים [כלי שהיה בשותפות גוי וישראל וקנה הישראל את חלקו של הגוי בשותפות טבילת הכלי בברכה או בלא ברכה, כלי שנוצר בחברה שיש בין בעלי מניותיה יהודים וגוים, מניה בודדת, מניה עם זכות הצבעה בהנהלה, כלי שיוצר בישראל או בארה"ב, כלי שיוצר במדינות בהם אין מצויים יהודים, עצה להטביל בברכה קניית כמות גדולה של כלים קטנים שודאי חייבים ולצרף אחד מהם לכל הטבלה] עומק הפשט, תשע"ט

ברכה על טבילת כלים [הגאון רבי זבולון המבורגר זצ"ל] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' סג)

כיסויי כלים החייבים בטבילה והפטורים [טבילת כלים, חצובה, כשהמשקה לא מגיה לכיסוי רק זיעת התבשיל, כיסוי קדרה לבישול כלים, כיסוי מכונה או קדירה ליצירת פופקורן, כיסוי קדירה המחובר לקרקע, טבילה בברכה, כיסוי פלסטיק או זכוכית, מכסה לפת, כיסוי מאכלים בבישולם בתוך מיקרו, כיסוי הנוגע בתבשיל שלא בכוונה או באקראי, כיסוי כלי אכסון, כיסוי כלי כסף לדבש לראש השנה, כיסוי לטרמוס, פקק של בקבוק, פקק לשתיה מוגזת, כיסוי לקופסת בשמים כיסוי לקופסת תרופות, כיסוי מלחיה וכלי לאבקת סוכר, כיסוי זכוכית לכלי לישה, כיסוי כלי שני כמו כוס קפה, כיסוי קערת מרק להגשה על השלחן, כיסוי סיר הטשולנט, כיסוי תבנית אלומיניום, כלים חד פעמיים, כיסוי המחובר לכלי] [רבי יחיאל מיכל הכהן טרעגער שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (ט), תש"פ (עמ' תצ)

טבילת כלים [מצוה המוטלת על האדם או רק הכשר אכילה] (הטהרו והחליפו שמלותיכם) [לה, ב] עיון הפרשה, תשע"ז (עמ' כט)

טבילת כלי של 'תינוק שנשבה' עולמות, ס

לא למכור כלי חמץ במכירת החמץ [טבילת כלי גוי, והדין במי שמכר] פניני אי''ש, תשע"ז תשע"ח

קומקומים, מיחמים ביתיים, ותרמוסים חשמליים - טבילה ושימוש אספקלריה, תשע"ט

טבילת כלי אלומיניום חד פעמי [נחשב כלי או לא, נחשב לכלי ברשות ישראל, שימוש חד פעמי או שימוש נוסף, כלי רעוע, נוהל ועדי כשרות] עומק הפשט, תשע"ט

טבילת כלים, הכשר כלים [נותן טעם לפגם] (370 עמ') ויאמר גבריאל

טבילת כלי גוי שנועדו למכירה [האם חייב המוכר לטבול, האם מועילה טבילתו] שלמים מציון, תשע"ו

טבילת אריזות מתכת או זכוכית המשמשות לשיווק מזון [כלים שיוצרו ע"י גוי ומכילים מזון כשר, בקבוקי שתיה, פחיות שימורי מזון, כלי חד פעמי, כלי למיחזור, החזרת קפה לקופסה, כלי מסחר, שימוש בדרך סעודה] נוה ההיכל, תשע"ג שלמים מציון, תשע"ו נשיח בחוקיך, תשע"ז





הגעלת כלים:



הלכות הגעלת כלים בקצרה הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א, תש"פ

הגעלת כלים – שיעורי הכולל [חמץ בלוע בכלים, תשמישו ע"י האור, רוב תשמישו, פעפוע בכלים, מדוכה, הגעלה בשאר משקין, כלי משתי שכבות, הגעלת כלים מצידם החיצוני, אבן מלובנת, חמץ בזמן היתר, השחזת סכינים, נעיצה בקרקע] תשפ"ב (סט עמ')

הגעלת כלים במים שהורתחו בחשמל או בדוד שמש במיקרוגל או באינדוקציה ותתענג בדשן, תשפ"ב

הכשרת המטבח וכליו לפסח - ניקיונות פסח מים חיים, תשע"ט

הכשרת כלי זכוכית: שיטות ומנהגים תורה והוראה, תשע"ח

מצות הגעלת כלים ובדין הצנעת כלי חמץ [סמ"ק מנה הגעלת כלים במנין המצוות, הטעם שהרי אין התורה צריכה ללמדנו המציאות של בליעת איסור בכלים, לשיטה זו דאיכא גם ברכה על הגעלת כלים, לראשונים שלא מנו הגעלה במצות עשה בהכרח ששנו כאן הלכות חדשות, דברי אורחות חיים ורבינו מנוח והאיסור והיתר בטעמא שאין מברכים על הגעלה, גם לסמ"ק אין מצוה להגעיל כלים לפני פסח, הטור כתב שכלי חמץ צריך להצניע, וגר"א ציין להגמ' שחמץ של נכרי עושה לו מחיצה, גם בכלי חמץ שצריכים הצנעה הוי לעכובא, חמץ ממש סגי במחיצה וכלים צריך להצניע, דברי ר"ש מפלייזא לפיוט אלוקי הרוחות] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' ס)

מדיני הגעלת כלים [הכשרת חצובה לפסח, כלי זכוכית, כלי פיירקס, כלי פלסטיק] דבר הלכה, תשע"ז

הלכות הגעלת והכשר כלים לפסח הלכות מעשיות, תשפ"א

הלכות הגעלת כלים [הגר"פ שרייבר זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תלד)

השימוש בחצובות כיריים ותנורים לפסח ולבשר וחלב הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

הכנת והגעלת כלים לפסח [ניקוי כלי חמץ, מכירת כלי חמץ לגוי, נוסח שטר מכירת חמץ האם כולל מכירת החמץ הבלוע בכלים, הגעלת כלים לפסח, ברכה על הגעלת כלים, הגעלה מבשרי לחלבי ולהפך, שבעה אופנים בהם מותר להגעיל מבשרי לחלבי ולהפך: כשהכלי הוטרף, בהגעלה לפסח, כשלא השתמשו בכלי י"ב חודש, כשמגעיל כלי לפרווה, נתערב סכו"ם חלבי בסכו"ם פרווה, קנה כלי או קיבלו במתנה, כשאינו יודע אם הכלי בשרי או חלבי. כלי בן יומו ושאינו בן יומו, סוגי הכלים שניתן להגעיל, ידיות הכלים, כלי כסף, כלי זכוכית, פיירקס ודורלקס, פלסטיק, כיריים חשמליות, פורצלן, אמייל, פלטה של שבת, בלעך של שבת, תנור אפיה, מיקרוגל, כיריים גז, דוד מים וקומקום חשמלי, כיור וברז, שולחן, שיש, חרסינה סביב השיש, טבעות של נשים] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

הכשרה לפסח של כיריים חצובות ומכשירי סינון מים [מיני בר] למיניהם [עירוי ממכשיר סינון מים וחזרת אדי חמץ אליו, זיעה, חצובה, פלטה חשמלית, כירים אינדוקציה, סירים מצופים אמייל טפלון אבן וקרמיקה] היכל ההוראה, תשפ"א

כלי חמץ שנתערב בכלים של פסח [דבר שיש לו מתירין, ביטול ברוב, אחר י"ב חודש] צבא הלוי, תש"פ

הנחת כלי חם על משטחים הבלועים בחמץ בפסח [שיש במטבח, חצובות, עיטוף בנייר כסף, מדפי המקרר, כבוש כמבושל] מאור השבת, תשע"ט

הגעלת כלים חדשים [מריחת שומן על כלים חדשים, כיצד מגעילים: מים רותחים מבפנים ומבחוץ, מים רותחים בפנים, הרתחה, טעמי המתירים] עומק הפשט, תשע"ט

הגעלת כלים חדשים מחשש שומן מן החי בתהליך היצור [הגעלה לחומרא בלא הסרת ידיות הפלסטיק, מכשירי חשמל כטוסטר או גריל חשמלי, כלים המצופים אמאייל, טפלון, ציפוי קרמי, תבניות אלומיניום, נייר כסף] נשיח בחוקיך, תשע"ז

האם מותר להגעיל כלי מבשרי לחלבי? [בכל השנה, בערב פסח, אם נטרף, אם עברו י"ב חודש] מעדני אשר, תשע"ג

הגעלה וטבילת כלים [הגעלת וטבילת כלים - הכשרת מנגל חדש מתוצרת גוי, הגעלת כלים בבית או במקום הנופש, כלי צליה שיש בו ספק אם נצלה בו בב"ח, שתיה מפחיות, שימוש בכלי מסעדה ובתי מלון כשאינם טבולים, בועות קטנות של אויר שנשארים בטבילה האם הוי חציצה, החליף דירה ונשתמש במקרוגל חלבי לשימוש בשרי, עצה לפטור כלי החייב בטבילה ואין מקוה במקום] קובץ קו ההלכה - "עיון ההלכה", תשע"ח (קלד-קנט) (271 עמ')

הוראות למגעילים ולציבור אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 10)

הגעלת כלים [כלי בן יומו, סוגי הכלים, אין ברכה על ההגעלה] עומקא דפרשא, תשע"ד

הכשרת ציוד מטבחים חדיש ומיכשור מודרני והשימוש בהם בפסח [כיריים קרמיות חשמליות (הלוגן(, כיריים אינדוקציה, תנורי פירוליטי לניקוי עצמי Self- Clean)), קולט אדים, מיני ברים וברי מים] אספקלריה, תשע"ט תש"פ

השימוש בפסח בתנור שיש בו מערכת לניקוי עצמי [פירוליטי, זיעה בתנורים, דפנות מאמייל או טפלון, רצועות איטום] [הרב שלום יוסף גלבר שליט"א-הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה-הר נוף, תשפ"ב

הכשרת כלי קורנינג לפסח [זכוכית] אספקלריה, תשע"ט

האם מועילה הכשרה למכשיר מיני בר לפסח? נתיבים לכשרות (7), תש"פ

רשימת תנורים המאושרים ע"י המכון מדעי טכנולוגי להלכה אספקלריה, תשע"ט

כלי מתכות מודרניים שאינם בולעים [כלי נירוסטה - פלדת אל חלד, נסיונו של הרדב"ז בבדיקת בליעה, ושחיזור נסיון זה בכלים בני זמננו, כלי זכוכית שאינם בולעים כמעט, וכלי נירוסטה הבולעים לכל היותר כ1/30,000 מהחומר הבושל, ותמיד יש שישים כנגדו. בדיקת טעימה בסיר בן יומו חלבי שהרתיחו בו מים ולא נמצא בהם טעם חלב] ירחון האוצר (לח), תש"פ (עמ' רס)



הכנות לפסח:



בין פורים לפסח [שואלין ודורשין, בדיקת חמץ לעוזב ביתו, מיעוט פיזור חמץ בבית. חודש ניסן: קריאת פרשת הנשיאים, ברכת האילנות, חומר וכלי ניקוי כשרים לפסח, מידת המאמץ המתבקשת לניקוי הבית לפסח, ניקוי הבית ע"י אינם יהודים, עובדים זרים בבית ישראל בפסח, כתבי קודש החייבים גניזה, גניזת חידושי תורה ועיתונים, שאריות מזון חמץ, מוצרים שאינם מכילים חמץ, קטניות – הגדרתם לדיני פסח, פיסטוק חלבי, בוטנים, לתינוק ולחולה, אנשור פלוס, שימוש בכלי שבשלו בו קטניות, שמן כותנה, קטניות שהתערבבו, המתארח בבית שאוכלים בו קטניות, בני עדות שונות הנשואים זה לזה, תרופות וויטמינים תרופה הומאופטית, איפור וקוסמטיקה, סיגריות ונרגילה, מוצרי חלב, מוצרי חלב במכילים חמץ] אספקלריא, תשפ"ב (עמ' יט)

הכנת מאכלים לפסח בכלי חמץ [נותן טעם לפגם, הכנת סלטי ירקות לפסח בכלי חמץ קודם הפסח והקפאתם, בליעת איסור ובליעת היתר, האם חמץ הוא איסור או היתר] ותתענג בדשן, תשפ"ב

האם יש חובה לעסוק בדיני הפסח קודם הפסח? שמעתא עמיקתא, תשע"ט

שלושים יום קודם החג, בפסח או בכל חג? מחמדי התורה, תשע"ט

הלכות ומנהגי חודש ניסן וחג הפסח [חודש ניסן, קמחא דפסחא, ברכת האילנות, שבת הגדול, איסור חמץ, מכירת חמץ, חומרים שיש בהם תערובת חמץ, הכשרת כלים, בדיקת חמץ, ביעור חמץ, תענית בכורות, ערב פסח, אפיית מצות, קיצור דיני ליל הסדר, חג הפסח, הכנות לליל הסדר, ארבע כוסות, כוס חמישי, דיני הסיבה, ארבע כוסות, כוס חמישי, דיני הסיבה, ג' מצות, סימני הסדר, מוצאי פסח, שיעורים לליל הסדר] (56 עמ') מנחת שאול, תשע"ט

חיוב קמחא דפסחא - מדין מצוות צדקה או מצד קיום מצוות שמחת החג? [הרב ערן כברה שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' קכג)

חלוקת קמחא דפסחא – על חשבון פרנסת צרכניה מקומית [טענת פסקת לחיותי בעניני צדקה, תחרות] בינת המשפט, תשפ"ב

הנחיות חג הפסח תשע"ט - לקראת החג אספקלריא, תשע"ט (עמ' יח)

קונטרס ואמרתם זבח פסח - הלכה ואגדה לפסח באנגלית NETZACH ISRAEL

התבוננות והכנה מעשית לקיום המצוות בליל הסדר [הרב שלמה לוי שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' יג)

פתיחה והתעוררות לליל הסדר [לילה זה כליל יציאת מצרים, דרך מצוות הפסח מקבלים עול מלכות שמים] [הגר"י ברטלר זצ"ל] איתרי (יג), תשפ"ב (עמ' מא)

יציאת מצרים – בסיס האמונה היהודית [הגר"מ גצל זצ"ל] איתרי (יג), תשפ"ב (עמ' סד)

הא לחמא עניא – הגאולה הרוחנית [הגרמ"ש שפיצר שליט"א] איתרי (יג), תשפ"ב (עמ' סח)

מקבץ ענינים בדיני פסח - הרב לוי גרוסברד שליט"א [אמירת "דבערתיה" בביטול חמץ, בדיקת חמץ, לימוד ההלכה שמחייב את המעשה, "סיפור ההגדה", גדר ד' כוסות ובשיטת התוס', שתיית ד' כוסות בקשית, קיום מצוות הלילה בהליכה ועמידה, כל דאלים גבר במצות מצה, אכילת מצה בערב פסח ומצה שלא לשמה ועשירה, מצה כל ז' ובדעת רש"י, פסח מצרים ופסח ומדבר, פסח שני אם יבוא משיח, מסירות נפש וקידוש השם, ספירת העומר בלא ברכה במקום שאינו נקי, והארות בהגדה של פסח וספירת העומר, רשימה שתביא תועלת למסדרי הסדר בהשתתפות צעירי הצאן] קובץ בחוזק יד , תשע"ח (עז עמ')

הזהירות הגדולה מכעס והשמחה בעבודות לקראת פסח ובימי הפסח [טוב להודות להשם, להינצל ממצב של -"על השם יזעף לבו", הלילה היחיד המסוגל להנחיל לבנים את האמונה, נסיונות של כעס, בין דורינו לדורות קודמים, בניסן יש הרבה נסיונות של כעס, הערה מעשית ונחוצה מאד לבדיקת חמץ" כדי שלא לבוא לכמה וכמה עבירות של כעס - מהגר"ש דבליצקי זצ"ל, האם ראוי להאכיל קורבן פסח למי שכועס, לאכול שמורה - או לא לכעוס מה עדיף, "משהו חמץ", או משהו כעס, להידורים אין מקום אם יש חשש כעס, האם מותר לכעוס בשביל דבר מצוה, על ידי לימוד התורה וההלכה יחיו בשלום, לשמור עצמו מלב רגז, עבודת קשר"ק, לא ללוש מצות עם 'דם', חג המצות תשמור, החמץ - לשון הרע וכעס פוגע בפנימיות הנשמה. ליל הסדר: בשלום והנחה, בשמחה וגילה, נעילת דלת בפני היצר הרע, מצוה ראשונה קבלו בשמחה - הכנה לכל, לשמוח במצוות בליל הפסח, הברכות והאיחולים לפסח, בפסח עלולה הכשרות לעבור אל הרגזנות, המהרי"ד מבעלזא הי' מקפיד שלא להניח לנשים לעבוד יותר מדאי - לפני פסח, הנהגת הרב מבריסק - לאחר אפית המצות. שיעורים לנשים כדי שלא יתאמצו יותר על הראוי, להזהיר שלא לענות את הנשים, בדקדוקים, שאין רוח חכמים נוחה מהם] ביעור חמץ - הכעס, תש"פ (נא עמ')



מוצרים שונים האם הם בחשש חמץ או לא:



אלכוהול ומוצריו לחג הפסח תורה והוראה, תשע"ד

תרופות עם תערובת חמץ לחולה שאין בו סכנה שמעתתא עמיקתא, תשע"ד

תערובת חמץ בערב פסח ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' לח)

תערובת חמץ שאינה ראויה למאכל אדם [הרב מנשה בן פורת שליט"א] ירחון יתד המאיר (ריג), תשפ"א (עמ' ט)

ביטול תערובת חמץ בפסח [חוזר וניעור, חמץ שעבר עליו הפסח] ןתתענג בדשן, תשפ"ב

דיני תערובות חמץ [הרב יעקב אהרן סקוצילס שליט"א] אהל יעקב-תפארת אברהם, תשפ"ב (עמ' שעא-תסז)

כשרות משאפים לפסח ושאר ימות השנה נתיבים לכשרות (7), תש"פ

כשרות מוצרי 'אבוט' ו'מודלן' לפסח נתיבים לכשרות (7), תש"פ

כשרות תרופות לפסח ולימות השנה [האם החומרים בתרופה אסורים באכילה מדאורייתא או מדרבנן, האם התרופה ראויה למאכל אדם, האם אוכלים או בולעים את התרופה, האכלת לקטן, תרופות בקפסולות, דרגת החולי, תרופות המצופות בחומרים ממתיקים, כשאין ידוע מרכיב התרופה, בין חשש חמץ לשאר איסורים, העדפת תרופה עם הכשר, מכירת התרופה במסגרת מכירת החמץ כשנזקק לתרופה שהיא חמץ, ויטמינים ותוספי תזונה לנשים הרות] [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר נוף, תשע"ז

תרופות בפסח [דין אחשביה בחמץ, בליעת התרופה על ידי כריכתה בתוך קפסולה, החיוב לקחת תרופות כשרות לפסח אפילו שהם יותר יקרות, ויטמנים בפסח, גדר חולה שאין בו סכנה, נאמנות הרופאים האם התרופות כשרות לפסח] באר התורה (קסה), תשפ"ב (עמ' סו)

רשימת התרופות ותוספי תזונה ומזון תינוקות המותרים לפסח ועד הכשרות שע"י בד"ץ העדה החרדית ירושלים, תשפ"ב (קמב עמ')

תרופות בתערובת חמץ בפסח מאורות הכשרות (6), תשע"ט

תרופות עם תערובת חמץ לחולה קטן שאין בו סכנה עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' לח)

בושם בפסח [כופת שאור שיחדה לישיבה, אלכוהול ברוסיה שהיה מעורב בו רעל] [הרב אריאל בוקוולד שליט"א] עלון איתרי (ט), תשפ"א

תמרוקים וחומרי ניקוי בפסח ["אחשביה" רק באכילה או גם בהנאה, חמץ שנפסל מאכילת כלב, כאשר משתמש בו בכוונה תחילה כדי ליהנות ממנו, נפקא מינה: האם כשרות מיוחדת לפסח למוצרי קוסמטיקה, מיני בשמים וחומרי נקיון - היא חיוב מעיקר הדין, או חומרא והידור מחשש איסור חמץ, תערובת שניתן להפריד ולהוציא מתוכה את רכיבי החמץ, ואז ניתן יהיה לאוכלו - האם יש בה היתר מדין "נפסל מאכילת כלב", דברי הפוסקים בנדון כתיבה בדיו של חמץ או הדלקה בשמן למאור המיוצר מדגן שמעורב בו רעל, הגורם שלא יהיה ראוי לאכילה אלא למאור בלבד, הנאה מחמץ שבטל ממנו "שֵׁם אוכל" - דין "כופת שאור [גוש בצק שהחמיץ] שייחדה לישיבה", "כל דפריש מרובא פריש" - האם האלכוהול שממנו מייצרים את הבשמים והתמרוקים מקורו בחמץ, בסבון לניקוי כלים • עישון טבק וסיגריות בפסח, "סיכה כשתיה" בחמץ ובשאר איסורים [דין סיכה של תענוג], והמסתעף לשימוש בסבון רחצה, משחה וקרם, שמעורב בהם חמץ שנפסל מאכילת כלב, משחת שיניים, אודם ושפתונים - "אחשביה" באכילה ללא כוונה, תמרוקים וחומרי ניקוי שמעורב בהם חמץ שנפסל מאכילת כלב - האם מותר להשהותם בביתו בפסח או שצריך לבערם או למוכרם לנכרי] עולמות, שלח באר התורה (קסה), תשפ"ב (עמ' פה)

תרופות וויטמינים בפסח [חמץ שאינו ראוי לאכילת כלב, מותר בהנאה אך אסור באכילה, היות ובאכילתו "מחשיב" את החמץ כדבר הראוי לאכילה ודנו הפוסקים האם דין "אחשביה" נאמר בנטילת תרופות שמעורב בהם חמץ שנפסל מאכילת כלב, חצי שיעור אסור מהתורה גם בתערובת, ומה הדין בתערובת חמץ, בליעת כמוסות שמעורב בהם חמץ שאינו ראוי לאכילה כדרכו, האם נחשבת "דרך אכילה" • אימתי נחשבת התרופה כאינה ראויה לאכילת אדם, האם צריך לעטוף את הגלולות בנייר [דין "כורכו בסיב"], תרופות שיש להם טעם - סירופ ממותק, כדורי מציצה ולעיסה ותרופות הומאופטיות ממותקות, מריחת משחה שמעורב בה חמץ לרפא פצעים, שיטות תזונה שמעורב בהם חמץ, ויטמינים עם רכיבי חמץ, האם נאמר דין "אחשביה" בתרופות לשימוש חיצוני [זריקות, טיפות עיניים ואזניים], גדר החולה שרשאי להתרפא בתערובת חמץ [חולה שיש בו סכנה, חולה שאין בו סכנה, שימוש בתרופות להקלת מיחושים, כגון כאב ראש וכאב גרון, היאך והיכן קונים ומאחסנים תרופות חמץ במשך ימי הפסח] עולמות, שלח

חשש חמץ במוצרים [מגבונים, כלים חד פעמיים, כפפות חד פעמיות, מי הדחת פה, מאכל דגים, פרחים מלאכותיים, ציפורן להרחה, סבונים ותמרוקים ומשחות וטיפות לרפואה, חומרי ניקוי, זהירות בקניות מחנויות שמוכרים חמץ שעבר עליו הפסח] שעורי הגר"י זנגר שליט"א, תשע"ט

השימוש בתמרוקים ומיני בשמים בפסח הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

כשרות לפסח בבשמים תמרוקים וסיגריות אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 25) תשפ"א (36 עמ')

כשרות סיגריות, סיגריות אלקטרוניות ושפתונים לפסח אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 48)

קוסמטיקה ותמרוקים בפסח [שימוש בתרופות בפסח] רץ כצבי, תשע"ז

רשימת מוצרי חברת אלטמן מאושרת לפסח תשע"ט מאורות הכשרות (6), תשע"ט

פטריות לפסח עם חומצת לימון מאורות הכשרות (6), תשע"ט

כשרות לפסח בחברת נספרסו מאורות הכשרות (6), תשע"ט

רשימת התרופות הכשרות לפסח מאורות הכשרות (6), תשע"ט

תרכובת מזון לתינוקות [תמ"ל] ומזון רפואי לפסח מאורות הכשרות (6), תשע"ט

לזרוק? לשמור? או לבער? - הטבלה המלאה מאורות הכשרות (6), תשע"ט



ניקיונות לפסח:



אינדקס הכשרת כלים לפסח ע"פ פסקי הגר"ע יוסף זצ"ל תפארת ישראל, תשע"ח

הכשרת מיקרוגל לפסח [הגר"ע אויערבך שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רצב)

הכשרת תנורים לפסח [תנור רגיל, תנור ניקוי עצמי, טוסטר אובן, מיקרוגל, מדיח כלים, חצובה, פלטה חשמלית, ארון מעל כירים וקולט אדים, כיריים קרמיות] באר התורה (קסד), תשפ"ב (עמ' ה)

הכשר תנורי אפיה מיקרוגל וגריל לענין בשר וחלב ולענין פסח [מחלוקת הפוסקים האם יש 'זיעה בתנורים' בין רבני ירושלים לרבני ב"ב, תושבות, תנור עם ניקוי עצמי [SELF CLEAN [הרב מרדכי לבהר שליט"א] קובץ אבקת רוכל (יז), תשפ"ב (עמ' צד)

הכשרת כלי מטבח לפסח מאורות הכשרות (6), תשע"ט

ניקיונות פסח - גיליון הלכות הרב יהודה אריה דינר שליט"א מים חיים, תשע"ו

ניקיון הבית והכשרתו לפסח [מכשירי בישול ואפיה, משטחי עבודה, רהיטי מטבח, חדר שינה, חדר ילדים, סלון, כללי, שטח בבית משותף, סיגריה רגילה ואלקטרונית בפסח] אזמרה לשמך, תשע"ט (12 עמ')

ניקיון הבית והכשרתו לפסח אזמרה לשמך, תש"פ (נב עמ')

ניקיון הבית לפסח [ניקיון, בדיקה וביעור] (52 עמ') ניקיון לפסח, תשע"ז

ניקיון הבית והכשרתו לפסח [המטבח, מכשירי הבישול והאפיה, משטחי העבודה, רהיטי המטבח, חדר שינה, חדר ילדים, סלון, כללי, שטח משותף, חדר מדרגות אשפה, חצר, מקלט] אזמרה לשמך, תשע"ט

דינים השייכים לפני פסח [הכשרת המטבח, תנור פירוליטי, חצובה וכיריים, כיריים חשמליות ואינדוקציה, פלטה, מיחם, טבעת, הגעלת כלי חדש מחשש שומן איסור, בדיקת חמץ, תערובת חמץ, תרופות, מלאכה בערב פסח, אכילת מצה בערב פסח, אכילה משעה עשירית] הלכה סדורה(מד), תש"פ (לב עמ')

הלכות מצויות לפסח [הכשרת המטבח, כשרות המוצרים] שמעתא עמיקתא, תשע"ו מים חיים, תשע"ו

הלכות מצויות לפסח [הכשר כלים, הכשרת המטבח, כשרות המוצרים לפסח, בדיקת חמץ, מכירת חמץ, ביעור חמץ, קטניות, תענית בכורות, סעודה בערב פסח, מלאכה בערב פסח, ליל הסדר, שיעורי אכילה, מצה עשירה, שביעי של פסח בערב שבת] שמעתא עמיקתא, תשע"ט תש"פ (יב עמ')

מדריך להכנת המטבח לפסח באנגלית (35 עמ') KOSHER KITCHEN THE

האם לשתף נוכרי בניקוי ספרי הקודש בבית הכנסת לקראת פסח? האיחוד בחידוד, תשע"ד

במסגרת סידור הבית לפסח - קיום מצות השבת אבדה תורה והוראה, תשע"ו

קניות לפסח [העדפת מוכר יהודי על שאינו יהודי, שיקולי נוחות ומחיר] תורה והוראה, תשע"ד

הכשרת ונקיון הבית לפסח מאורות הכשרות (6), תשע"ט

התחייב לנקות את בית הכנסת לקראת פסח בתשלום והוזמן לצאת לטיול [חזרת עובד מהסכם עבודה, עובד או קבלן] לחם אבירים, תשע"ט



ערב פסח:



ענייני ההלכה בפרק ערבי פסחים [ממקורם בראשונים ובפוסקים עד פוסקי זמננו ערוכים ומסודרים על סדר דפי הגמרא: ערב שבת- תשב"ר, מנחה גדולה או קטנה, קביעת סעודה בערב שבת, פורס מפה ומקדש לענין קידוש במקום סעודה למפרע, קיום מצוות שבת בזמן תוספת שבת ויום טוב, קידוש-גדרו וזמנו, פריסת מפה בשעת הקידוש, קידוש בבית הכנסת, דיני קידוש. שתיית היין, קידושא רבה, קידוש במקום סעודה, יקנה"ז, סעודות שבת, סעודה שלישית, הבדלה, מלוה מלכה. שינוי מקום והיסח הדעת, טיבולו במשקה, ברכה כמנהג המקום למי שאינו נוהג כך, ספק ברכות, ברכה הסמוכה לחברתה, בורא נפשות רבות, תפילה וזמן תפילה, סעודת שבת כסעודת מצוה לאוכלה בבית הכנסת, ברכת המזון, כוס יין לברכת המזון, יום טוב והלל, ערב פסח אכילה בו, פסח, ארבע כוסות, הסבה הגדה, אכילת מצה בליל הסדר, מרור וחרוסת, כורך אפיקומן סימני הסדר, נישואין ושבע ברכות, שנאת חבר רשע , עדות בעד אחד, שמירת הגוף והנפש, דבר בשם אומרו, כבוד רבו, דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה, מצוות חבילות חבילות] [הרב יצחק שטסמן שליט"א] עומקה של הלכה, תשפ"א [מהדורה שלישית] (שכו עמ')

דיני ערב פסח אספקלריא, תשע"ט (עמ' טו)

ערב פסח [ביטול חמץ ע"י אשתו ובני ביתו, המלאכות המותרות והאסורות בערב פסח, להסתפר בערב פסח אחר חצות ע"י נכרי או ע"י עני שאין לו מה לאכול כפי הצורך ליו"ט, כתיבת חידושי תורה אחרי חצות, הפעלת מכונת כביסה לפני חצות כשיכבס גם אחר חצות, גיהוץ בגדים אחרי חצות, גזיזת צפרניים אחרי חצות, בירך על נטילת ידים בערב פסח ונזכר שאסור לאכול מצה] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

איסור אכילת מצה בערב פסח עומקא דפרשה, תשע"ט

הפרשת חלה [זמן הפרשת חלה מן המצות, הפרשת חלה מן המצות בברכה או בלי ברכה, אופן צירוף סל בהפרשת חלה ממצות, הפרשת חלה ביו"ט כששכח להפריש בערב יו"ט, האם לסמוך על רב העיר שהפריש חלה עבור כל מי ששכח להפריש, שריפת חלה בזה"ז, אזהרה שלא להכשל בבליעת איסור בזמן שריפת חלה] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

הפרשת חלה ממצות יד שמפרישים הקונים כל אחד בביתו [מחשש חימוץ עושים במצות יד עיסה קטנה יותר משיעור חלה, ואחר האפיה מקבצים המצות בסל אחד לחייבם בחלה, צירוף עיסה וצירוף סל, מחשבתו של הנחתום, מכירי כהונה, הפרשת נחתום, עיסה גדולה המורכבת מעיסות רבות לחלת חתונה, עיסה העומדת ליחלק] [הרב אליסף פרלמן שליט"א] פניני הלכה – חידושי הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

הקנאת 'מעשר ראשון' המעורב במצות – בקניין אודיתא [האם יש דין 'לכם' במצות כמו בארבעת המינים, מצה גזולה, האם צריך להקנות מצה למסובין בליל הסדר, חזון אי"ש ואמרי בינה החמירו להוציא את המעשר ראשון מהאתרוגים, דבר שנחשב ממונו מדין 'המע"ה' האם נעשה ממונו גמור, בעלות וקנין, להקנות מעשר ראשון באודיתא, להקנות חמץ בפסח באודיתא, להקנות דבר שאינו ברשותו, כל שאינו מחייב עצמו לא נחשב הודאת בעל דין כדי שיקנה באודיתא] מעדני כהן, תשפ"ב

ברך על אכילת מצה וקודם שאכל כזית שמע אחר שברך על אכילת מצה האם יכול לענות אמן? [אוכל חזרת וכרפס מברך על אכילת מרור אע"פ שאינו אוכל ממנו אלא מעט ואינו יוצא בו ידי חובת מרור] מעדני כהן, תשפ"ב

והגדת לבנך על ידי אכילת מצה [שינוי, לראות או להראות עצמו] מעדני כהן, תשפ"ב

אכילת מרור – חסה ותמכא יחד [יחד או בזה אחר זה, טעמים מבטלים זה את זה, כל הכזית יאכל לכתחילה מן החזר ולא יאכל תמכא עמה] מעדני כהן, תשפ"ב

הכנה לליל הסדר עיטורי מרדכי, תשע"ט

ההכנות לליל הסדר בכניסת הלילה ודיני שולחן עורך נועם אליעזר, תשע"ח

מקום שנהגו - בזמננו בארץ ישראל ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קלט)

דיני עובד זר בבית ישראל ביו"ט ובפסח [כיבוס ותספורת ע"י נכרי בערב פסח אחר חצות, בישול ביו"ט לצורך עובד זר שגר עמו בבית, הזמנת ישראל לאכול אצלו ביו"ט כשהוא מלווה בעובד זר שלו, בדיקת חמץ בחדר של העובד זר, אסור להרשות לעובד זר להכניס חמץ לחדרו, האם מותר לתת כסף לעובד זר כדי לקנות אוכל שהוא חמץ, הזמנת חמץ בחוה"מ פסח ע"י עובד זר, בישול בחוה"מ עבור העובד זר, ליתן לנכרי ממצת מצוה] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

דיני עובד זר [במשק הבית או בסיעוד] לגבי איסור סתם יינם [נכרי שאינו עובד ע"ז שנגע ביין, יין מבושל או מפוסטר, נכרי שהיה לבד בבית עם בקבוקי יין, מתי יש להקל להשאיר נכרי לבד עם יין שאינו חותם בתוך חותם, זקן שהיה בבית עם הנכרי] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

ביעור מעשרות [מקור חיוב ביעור מעשרות, זמן החיוב, מהו מצות ביעור, חילול מטבעות מעשר שני, חילול מטבע של מעשר שני על אוכל, ביעור מעשרות בקופסאות שימורים, דמאי, דיני ביעור למי שמחמיר להפריש תרו"מ מכל מה שקונה, האם יש מצוה להשתדל לקיים מצות ביעור מעשרות, עבר הפסח ולא ביער, הקונה אחרי פסח, עצה לעשות פרוטה חמורה מיד אחרי פסח, האם עני צריך לגמור לאכול המעשר עני שקיבל לפני פסח, וידוי מעשר] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

הלילה הקדוש - הלכות וענינים בעשרות עצות ושלל דקדוקים הלכתיים [על סדר 'קדש ורחץ' בצורה המסייעת לקיים את הסדר בהידור] מבית "עין לא ראתה" אוסף גיליונות, תשע"ט 24 עמ' (מעמ' כח ואילך)



אפיית המצות:



שימור מצה לשמה הגר"א עוזר, תשע"ב

עשיית המצוות מתוך חביבות [שיירי מצוה, האכלת מצה לגוי, האכלת פרוסה הבציעה לבעל חיים] (משארותם צרורות בשמלותם על שכמם) נשיח בחוקיך, תשע"ו מחמדי התורה, תשע"ו

כיצד נאפתה מצת מצרים ומדוע? [פת הנאפית בחמה, לענין חלה, לענין אפיה בשבת, שבח עצים בפת, דין "מן" עליה, מזון רוחני] שיעורי חומש הגר"ח פיינשטיין, תשע"ח נועם אליעזר, תשע"ח

שימור המצה לשמה [הגרז"ד צ'ציק זצ"ל] [חיוב כונה לשמה על השומר ולא על העושה, אין אדם משמר מה שביד חברו, שמירה כדין ארבעת השומרים תשומת לב, או שמירה מחימוץ, שמירה בנתינת המים ללישה] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רעב)

ושמרתם את המצות – מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה [זהירות וזריזות הנלמדת ממצה] [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר נוף, תשע"ט

שימור לשם מצה בשיטת הרמב"ם [שימור לשם מצה, מדברי סופרים 'שנאמר' ושמרתם את המצות כלומר הזהרו במצה ושמרו אותה מכל צד חמוץ, האם הוא מדאורייתא או מדרבנן, קיום מצוה במצה כל ימי הפסח, פשט לשון הרמב"ם מורה שאין מצוה, שהרי כתב אבל בשאר הרגל אכילת מצה רשות, רבנו מנוח: גדר 'רשות' שאם ירצה לאכול פת דגן חייב לאכול אותו מצה. פת סולת נקיה ביותר, שימור הוא כל ימי הפסח ואילו לחם עוני הוא רק בליל הסדר, עיסת הכלבים דעת הרמב"ם דמצה שאינה משומרת לשם מצוה א"א לצאת בה ידי חובה, בתשובות ה"ר יהושע הנגיד מפרש דברי הרמב"ם דאם אין מצה משומרת מברכים על שאינה משומרת, על מי פירות, החילוק בין לחם עוני דלא סגי בראוי משא"כ שימור דסגי בראוי לשימור] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' כג)

עיסת הכלבים למצה [עיסת הכלבים בזמן שאין הרועים אוכלים ממנה אינו יוצא בה ידי חובתו, שאין זו משומרת לשם מצה, וקשה דאפילו תהא משומרת לשם מצה כיון דאינה ראויה לרועים לא יצא יד"ח מצה, הרמב"ם בהל' חלה ובהל' בכורים, השווה והשונה ממצה לחלה, הנעשה לצורך חיה ובהמה פטור ממצות חלה, ואף שאין לפסול במצה אם נעשית לצורך בהמה, יש פסול אחר דאינה משומרת לשם מצה, אם הרועים אוכלים ממנה, ואע"פ שהם טפל אצל בהמה, מ"מ איקרי לחם וחייב בחלה ויוצאים יד"ח מצה, וממילא איכא נמי שימור לשם מצה, לרמב"ם עיסת הכלבים היינו גם בתערובת מורסן, ולא כפי שנקטו הכ"מ ומהר"י קורקוס, פת יפה, עשוי לצורך נכרי, האם יש מצות הפרשת תרו"מ וחלה גם באינו רוצה לאכול, חידוש שאין ברכת המוציא על פת יפה שנעשתה לצורך בהמה וליתא ברמב"ם ופוסקים] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' סה)

שימור המצה לשמה [ריחיים של יד, קצירה במכונה] בירור הלכה-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' קיט)

לשמה בעשיית המצה עומקא דפרשה, תשע"ט

לשמה במצות שנאפו בטומאה לשם קרבן פסח הנאכל בטהרה [ציפיה לישועה, מהרה יבנה בית המקדש, האם מועיל שימור לשם מצה הרגיל, אם צריך שימור לשם מצת ערב פסח, האם צריך שימור לשם מצה דקרבן פסח, מצות לפסח שני] אהלי טהרות (נח), תשפ"א (עמ' ז)

מצת חיטין או מצת כוסמין מה קודם לברכה? אספקלריא, תשפ"א (עמ' קיח)

נקרמו פניה של המצה ולפעמים נשאר בפנים כעין עיסה [הגרש"ז גרוסמן שליט"א] אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' קטו)

ושמרתם את המצות [לשם מצוה או למניעת חימוץ] בירור הלכה-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' צט)



הכינה אוכל לפסח עם טבעת שעונדת על ידה ולשה איתה בצק במשך השנה [דבר שיש לו מתירין] [הרב יעקב אהרן סקוצילס שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (כא), תשפ"ב (עמ' קמא)

לחרוך מצות על גבי האש ביום טוב [שלם או חסר, לחם משנה, חיבור שתי מצות שבורות] [הרב יעקב אהרן סקוצילס שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (כא), תשפ"ב (עמ' קמג)

חומרת הגר"י מסלנט זצ"ל בדין שימור מצה לשמה [שמירה שלא יחמיץ, לא מועיל 'הריני מכוין', מועיל בישראל עומד על גביו, קצירה ע"י גוי בהשגחת ישראל, שמירה במחובר לקרקע] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רפ)

פולמוס כשרות מצות אריזונה [מצות עשירות בנתרן בשל תנאי הקרקע, האם דינן כמצות שנאפו עם מלח] יסודות החינוך, תשע"ג

מלח בקמח לאפיית מצה [בחיטה מלוחה, מצות אריזונה, או הוסף מלח בעיסה] נוה ההיכל, תשע"ה

סימן על המצה וסימן על החלה [חלת מפתח בשבת אחר הפסח] [הרב משה גוטליב שליט"א] כליל תפארת (א), תש"פ (עמ' כד)

האם ניתן לצאת ידי חובת מצה ממין שלא יגיע לידי חימוץ? [מצת מצוה בזמן ירידת המן] נועם אליעזר, תשע"ט

המים שבמצה האם הם חלק מהמצה? [הגרב"ד דיסקין שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שטו)

מצת מצוה שנאפתה ע"י קטן [עבודות במצה שאין לעשותן ע"י קטן, ביטול ברוב במצה שנערכה ע"י קטן, ביטול היתר בהיתר, ביטול ברוב להחשיבו 'לשמה', פת חמץ שנתבטלה ברוב מצה] נוה ההיכל, תשע"ב תשע"ז

חבורת מצות שהחליפה והשתמשה בקמח של חבורה אחרת [חשש מצה גזולה, כלולב הגזול, האם יוצאים בה ידי חובה, כשהמצה אינה גזולה והקמח שנגזל כבר נקנה ב'שינוי', כשקיים חיוב הדדי בין שתי הקבוצות ולא שייכת חובת השבה, האם נקנה החפץ לגזלן, קנייני גזילה כשאין כוונה לקנות, האם במאפיות כאלו יש מחילה הדדית מראש] מכותלי בית הדין, תשע"ח

לשו מצות, ולא אמרו 'לשם מצת מצוה' [ולא שימרו מחמץ, המשגיח עמד שם הזהיר והזכיר לומר לשם מצת מצוה, וגם שימור מחמץ] האם המצות כשרות למצות מצה בליל הסדר? נועם אליעזר, תשע"ט



מים שלנו:



האם יש דין 'לכם' במים שלשים בהם המצה ['לכם' ב'מים שלנו', האם המים מצטרפים לשיעור כזית, האם שואב המים קונה את המים בכניסתם לדלי, או בהגבהה, וכשהשואב הוא קטן] מנחת דבר-קובץ גיליונות, תשע"ח (עמ' כב)

גזל מים ואפה בהם מצה [והמים משלימים לשיעור כזית] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

מים שלא לנו אך התקררו במקרר – כשרים לכתחילה ללישת מצות [בחינת דברים בעיון השכל] [הרב בנימין יצחק הלוי שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' רעט)

מים מינרליים למים שלנו לאפיית מצות [מי מעיינות, תוספים כימיים] [הרב יעקב אהרן סקוצילס שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (כא), תשפ"ב (עמ' קמב)



בדיקת וביטול חמץ:



תאור מיוחד של בדיקת חמץ אצל מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל בשנת תשנ"ב דברי שי"ח, תשפ"ב

בדיקת חמץ - מצוה אחת או כמה מצוות נפרדות? [מבוגר שיש לו דירה בת כמה חדרים ומתקשה לבדוק את כולם, האם יבדוק חדר אחד לפחות בברכה, או מדובר במצוה אחת ואם אינו מקיימה אינו יכול לברך על חלק ממנה] שיעורי הגר"ש גוטפריד שליט"א, תשע"ט

בדיקת חמץ בבית הכנסת [הרב חברון לוי שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' נט)

בדיקת וביעור חמץ על ידי אחרים – גדול, קטן, גוי [נאמנות גוי או קטן, חיוב בדיקת חמץ אחר ניקוי גוי, בדק ביוזמתו דירת חברו האם התקיימה מצוות בדיקה, הבודק דירת חברו ללא ידיעתו האם מברך על הבדיקה, שליח להדלקת נר שבת או חנוכה האם מברך על ההדלקה] [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר נוף, תשע"ט

ביטול בפה או בלב? [הראל אריה גרנביץ'] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' סא)

להתחיל בדיקת חמץ בלילות קודם י"ד ניסן [בברכה, כשצריך לברך ולא מברך, תחולת ברכה למפרע, וידוי מעשרות] [הרב מרדכי הלוי פטרפרוינד שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (כא), תשפ"ב (עמ' קנד)

האם אפשר לבדוק חמץ לפני י"ג? שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

ביטול בחמץ ביד נכרי הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

ביטול והנאה אחר הפסח בחמץ שאינו נגיש לבעליו [בחורי ישיבה החוזרים לביתם, והישיבה נועלת את הפנימיה, וכן אדם שיש לו חמץ בבעלותו במקום העבודה הנעול במהלך הפסח, אין לבעלי החמץ גישה אל החמץ, ולכן כיצד ימכרו את החמץ כאשר לגוי הקונה אין גישה אליו, האם מותר למכור חמץ במצב כזה, האם בדיעבד מועיל לבטל חמץ כה, האם יש חובה לבטלו, האם אחר הפסח חמץ זה מותר בהנאה] [הרב יהושע לוונטל שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' עז)

עניני חמץ ובדיקת חמץ [מצה בתערובת חמץ, תרופות בפסח, ביעור חמץ – מזכה לבית המקדש ומשיח, הצנעת כלי חמץ, הדיקה במקום שאין מכניסים בו חמץ, בדיקה על בדיקת חמץ בזמנינו, האכלת דגים ובעלי חיים בחמץ בפסח, השבתת חמץ מן התורה מנין, המוצא חמץ ביום טוב, לחמי תודה בערב פסח] עומקא דפרשה, תשפ"ב

בדיקת חמץ במקדש [היכן, האם הוא מוטל על הלויים, חמץ של גבוה, כיבוד העזרה] תורת הקרבנות, תשע"ז

ביאור המשנה הראשונה בפסחים - וזמן בדיקת חמץ [הרב אביחיל לוי שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' קלט)

ברכת בדיקת חמץ [הרב יאיר מינקוס שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' קמד)

בדיקה וביטול [הגר"מ גיפטר זצ"ל] ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' טו)

נאמנות קטן בבדיקת חמץ הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

מצה וחמץ שנאפו בתנור [לחמי תודה ותרומה נאפו יחד עם שאר הלחם, במשך חכמה דייק כי רק על חלקם של הכהנים נאמר הלאו 'לא תאפה חמץ' ולא על חלק הבעלים, בראב"יה מפורש לא כדבריו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' צח)

נתחמץ ע"י דבר אחר [כל מחמצת לא תאכלו לרבות את שנתחמץ מחמת דבר אחר, תוס' כ' דמדובר בשמרי יין, נחלקו רבנן ורחב"ג אי מחמיצין בתפוחים או לאו, בחק יעקב כתב דשמרים הוי נמי מי פירות ואינם מחמיצים, ובביאור הלכה כתב דדבריו נדחים מדברי התוס', מי פירות דאין מחמיצין תרתי נאמר בהו, דאין בהם תורת מים כלל, ותו דאם מחמיצין ביש בהם מים אין החמץ גמור אלא נוקשה, שאלת האחרונים, דאם אין מי פירות מחמיצין בלי מים, אמאי אוסר את העיסה הרי הוי זה וזה גורם דמותר] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קיט)

נכרי שכיבשתו [נכרי שכיבשתו ושרוי עמך בחצר מנין ת"ל לא ימצא בבתיכם, מהו נכרי שכיבשתו, ריבב"ן כתב דהיינו שכיבשתו לעבד, מאירי כתב דהיינו שכירו ולקיטו, הרמב"ם כתב, ואפילו היה של גר תושב שיד ישראל שולטת עליו, אין מדובר שיש לישראל איזה קנין או שעבוד על הנכרי, אלא דסד"א דרצון התורה שלא יראה חמץ שבידך לבערו, מיושב התוס' דבשאר דוכתי לא מצינו דאצטריך תרי קראי] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קכב)

בכל גבולך בכל רשותך [בכל גבולך בכל רשותך, חמץ של ישראל אם הניחו ברשותו וכו' הרי זה עובר משום לא יראה ולא ימצא, 'רשותו' אינו ענין חצירו וביתו, אלא כל מקום ששליטתו על החמץ מקרי רשותו, שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו, חמץ של ישראל הנמצא ביד נכרי אינו עובר עליו דלא הוי ברשותך] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קכד)

כל שעה שאוכל מאכיל [שעה חמישית ושעה שישית וההבדל ביניהם] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קכז)

נוסח הברכה על בדיקת חמץ ומילה [נוסח ברכת המילה באב ובאחר, הבודק צריך שיברך לבער חמץ, או על ביעור חמץ, ברכת על המילה, רש"י רמב"ם, תשובת רב שרירא גאון ורב האי גאון ודברי תוס' רבינו פרץ בפי' תי' הגמ', הר"ן והריטב"א הביאו שי' הרמב"ם וחלקו עליו, ערוגת הבושם הביא שי' הרמב"ם והק' עליו, המאירי בספר מגן אבות האריך במחלוקת זו והעלה שיטה אחרת, טעמו של המאירי דהמצוה שמברכים עליה היא הביעור למחרת היום, לפי שיטת המאירי יש להעיר במי שלא בירך בשעת בדיקה, ספר פירוש התפילות והברכות לרבינו יהודה ב"ר יקר, מבאר דבריו, דהבדיקה אקרי מצוה אם בסופו איכא ביעור ומ"מ הבדיקה היא תחילת המצוה, צל"ח מבאר עפ"י סברת הרמב"ם שאם בודק בתוך המועד דיש לו לברך לבער חמץ, על עיקר שיטתו בביאור הגמ' כבר רמז הרמב"ם בתשובותיו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קלט)

איסור אכילה לפני קידוש ובדיקת חמץ [דין כללי שאין לאכול לפני קיום מצוה דאורייתא, או דין פרטי של איסור אכילה קודם קידוש, בשו"ע הגר"ז מבואר הטעם שאסרו חז"ל אף טעימה, משום שיש חילוק בין מצוה שיש לה משך זמן לבין מצוה שעיקר מצותה הוא רק בתחילת הזמן, לפי זה אין להתיר טעימה קודם בדיקת חמץ, והמשנ"ב פסק דטעימה בעלמא שרי, בענין בדיקת חמץ דברי הגר"ז סתרי אהדדי, ואף פסקי המשנ"ב בזה צ"ב, כתב הגר"ז טעם נוסף בדין התחיל לאכול ולשתות מבעוד יום] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קמד)

חיוב בדיקת חמץ בשוכר ומשכיר [המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ונמצא שאינו בדוק, על השוכר לבדוק ואינו מקח טעות ואפילו במקום שבודקים בשכר שהרי מצוה הוא עושה, מג"א פי' אליבא דר"ן, שכרו לפני ליל י"ד, מחלוקת תוס' והר"ן בביאור הגמ', ספק הגמ' אם מוטל על המשכיר דהוי שלו או על השוכר דהוי ברשות - לא דנו של מי החמץ ומי העובר בב"י ותשביתו אלא איך היתה התקנה בענין שכירות, גירסאות בפסק רמב"ם, מי שלא בדק באור לי"ד ומכר את ביתו, פקעה ממנו מצוותו, אין לדור בבית שאינו בדוק, אבי עזרי: דיסוד החיוב מוטל על המשכיר, אלא שמדיני שכירות הטילו החיוב על השוכר, הרי"ף השמיט בעיא אם חזקתו בדוק אם לאו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' פד)

חיוב בדיקת חמץ בשוכר ומשכיר [על מי לבדוק, שוכר עובר אף שאין החמץ שלו, חיוב הבדיקה משום 'לא ימצא בבתיכם', חיוב בדיקה של שוכר משום 'קנין שכירות' או משום 'מצוי בידך לבדוק', חיוב בדיקה במקום שאינו עובר בבל יראה ובל ימצא] [הגר"י ברטלר זצ"ל] איתרי (יג), תשפ"ב (עמ' לג)

בדיקת חמץ במשכיר ושוכר [הפרשי שעות בין מקום עמידת המשכיר למקום עמידת השוכר, תושבות] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

הנחת החמץ בפח הזבל בערב פסח [לא יבוא לאכולו, פחי הזבל ירוקנו עי העיריה אחר חצות היום, השלכה לבית הכסא, האם פח הזבל שווה להשלכה לבית הכסא, מכירת פח הזבל לגוי] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

בדיקה וביטול חמץ [הגר"ש אויערבאך זצ"ל] עלון איתרי (ט), תשפ"א

כמה פרטים במצות בדיקת חמץ [בדיקת חמץ למי שמוכר דירתו לכל ימי החג, חיוב בדיקת חמץ לאורח במלון או אצל בעה"ב, חתן המתארח אצל חמיו פטור מלבדוק שם, גג הזזה מעל הסוכה, להשאיר כזית חמץ למצות תשביתו] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

גדר בדיקת חמץ בפירורים [שיטת השאגת אריה דאין דין חצי שיעור בב"י וב"י, חובת ביעור פירורין פחות מכזית, בדיקת פירורים ברצפה, בדיקת פירורים בחדר מדרגות, בחצר ובמסילות התריסים, חמץ הנמצא במקומות שקשה להגיע שם, פירורים בכלי אוכל, בדיקת חמץ בספרים, דעת המקילים שאינם בודקים הספרים, זהירות מלהניח ספרים על השלחן בזמן סעודתו] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

המבטל חמץ או מפקירו על דעת ליהנות ממנו אחר הפסח [הרב שלום גלבר שליט"א] עלון איתרי (ט), תשפ"א

בדיקת כיסים קודם י"ד או על ידי אשה עומקא דפרשה, תשע"ט

עצות לאופנים שכיחים שחמץ של חילוני נמצא ברשותו פניני הלכה-מרבני ישיבת מיר-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' עד)

קניית חמץ בליל י"ד לאחר שבירך על ביעור חמץ פניני הלכה-מרבני ישיבת מיר-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' עה)

ביאור מנהג העולם לקצר בבדיקת חמץ [כיבוד הבית כבדיקה, בדיקה קודם זמנה, שלא תחלוק בין בדיקה לבדיקה, האם אחר כיבוד הבית יש חיוב בדיקה לאור הנר, בדיקה בהעברה בעלמא, בדיקה מתולעים] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' יב)

כיצד יתכן שאדם יבדוק חמץ ולא יברך? פניני חשוקי חמד, תשע"ט

כיצד מספיקים לבדוק את כל החמץ בלילה אחד? אספקלריא, תשע"ט (עמ' ס)

האם מברכים על בדיקת חמץ במכונית? פניני חשוקי חמד, תשע"ט

חובת בדיקה בחורים ובסדקים בזמננו בליל י"ד [אכסדרה הנבדקת לאורה, גדר 'אכסדרה', שלא תחלוק בין בדיקה לבדיקה, בדיקה אחר שניקו את הבית] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' כו)

בדיקת חמץ ליוצא לדרך [בחור ישיבה העוזב את חדרו בפנימיה בראש חודש ניסן, האם חיוב בדיקתו זהה לבדיקתו בביתו בליל י"ד, גדר מצות 'תשביתו' בשב ואל תעשה, ומטרתה היא שלא יהיה חמץ, ולכן אדם מברך על הבדיקה כל השנה בכל עת שנצרך לבדוק ואין הוא מברך שהחיינו משום שאין היא מצוה מזמן לזמן, ואם שכח ולא בירך בשעת הבדיקה לא שייך לברך בשעת הביעור, או שמצוה זו מתקיימת בקום ועשה, ובשביל לקיימה צריך להשבית חמץ בפועל, כגון שריפתו או לפוררו ברוח, הנעשית באור לי"ד, שהיא נחשבת תחילת המצווה של תשביתו, ' ולכן מברכים דווקא על בדיקה זאת ולא על בדיקה המתבצעת במשך השנה, ולכן שייך לברך בה ברכת שהחיינו (ומה שלא נוהגים, כבר כתבנו בשם הרא"ש שסומכים על ברכת שהחיינו בליל הסדר). ואם שכח לברך בשעת הבדיקה, שייך שיברך בשעת הביעור, שהרי הוא עדיין עוסק באותו מצות תשביתו שהחלה בבדיקה ותכליתה בביעור] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' לד)

שכר דירה בחזקת בדוקה, ומצא שאינה בדוקה, מי חייב בהוצאות הבדיקה? [מום במקח, מום הניתן לתיקון, התנה במפורש שהבית יהיה בדוק, מנהג המדינה כיום] שמעתא עמיקתא, תשע"ט

בדק חמץ ולא בירך, האם יברך בשעת השריפה? הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

האם בבדיקת חמץ יש להניח את עשרת הפתיתים קודם הלילה? שיעורי ליל שישי - הרב זילברברג שליט"א, תשע"ח

האם נכון להניח את הפתיתים גם ע"י האדם עצמו? [חיפוש מיוסף ולא חיפוש אצל לבן, כי יוסף ידע אודות הטמנת החמץ] א ישיבישער חומש, תשפ"א

הנחת עשרה פתיתים לפני הבדיקה [כשמוצאים רק תשעה] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

האם חולה מקיים מצוה כשממנה נוכרי לבדוק את חמצו? [שליחות לנוכרי, ברכה על בדיקת חמץ ע"י שליח, ברכה על בדיקת חמץ ע"י נוכרי] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

בדיקת חמץ בהעברה בלא חיפוש שלמים מציון, תשע"ו

שיטת הרמב"ם בדין 'חצר אינה צריכה בדיקה' ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' יא)

קונטרס בענין ביעור וביטול חמץ [חמץ של הפקר שלא ביטלו, בל יראה ובל ימצא משש שעות, חמץ שעבר עליו הפסח] אמרי עזר, תשע"ז

נאמנות אשה בבדיקת חמץ [נאמנות אשה - לעדות, בכשרות ובבדיקת חמץ, עד אחד נאמן באיסורין, אתחזק איסורא, ועדות "בדבר שבערוה", נאמנות חיה [מיילדת] לומר זה כהן וזה לוי זה נתין וזה ממזר [כאשר יש ספק על יחוס הוולד], בית שהוחזק שלא בדקו בו חמץ, נאמנת אשה לומר שבדקה אותו. בדיקת חמץ מדרבנן [כי מדאורייתא די בביטול בעלמא], איכא טרחא יתירה וצריך דקדוק גדול "נשים עצלניות", נאמנות אשה בדינים הבאים: דיני ממונות, נזיקין ואיסורין, "גילוי מלתא", מקומות שאין גברים מצויים [כגון בעזרת נשים], הפרשת תרומות ומעשרות וניקור בשר, בירור דגים טהורים מטמאים, בדיקת תולעים, ברירת קטניות ובדיקת חמץ [כשיש טורח בדבר], נשים בזמן הזה, אשה כמשגיחת כשרות, לתפקיד שיש בו "שררה", נאמנות על ייחוס העובר בהפריית מבחנה, גדר נאמנות "קים לה בגוה" באיסורין, אב שומר תורה ומצוות האם רשאי לאכול אוכל המוגש לו בבית ילדיו שאינם שומרים כשרות, כשלדבריהם הוא כשר, המתארח בבית שאין בעליו מקפידים על הכשרות] עולמות, קמז

בדיקת חמץ גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תרע"ט)

בדיקת חמץ בבית כנסת שיעורי הגרי”ט זנגר שליט"א

לדור בדירה שאינה בדוקה מחמץ [שאל דירה לשינה לכמה מימי החג ממי שאינו שומר מצוות] שיעורי הגרי”ט זנגר שליט"א

פרטים בצורת הבדיקה גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשס"ב)

דיני בדיקת חמץ דברי הלכה, תשע"ו תשע"ז תורה והוראה, תשע"ב

חיוב בדיקה בחמץ שאינו עובר עליו בב"י, ובחמץ שאינו שלו [בדיקה ברכב ששכר בתוך הפסח] עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' קנח(

נשים בבדיקת חמץ [האם הן זריזות יותר מגברים או להיפך] עיון הפרשה, תשע"ג (עמ'פב ועמ' צא) (כא תירוצים)

בדיקת חמץ [ברכוש משותף, רכוש שותפים, קודם י"ד] שיעורי ליל שבת-הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשע"ט

בדיקת חמץ בבית אדם אחר מדין ערבות עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' קצג)

בדיקת חמץ במשכיר ביתו לגוי לכל ימי הפסח עיון הפרשה תשע"ד (עמ' קכז(

בדיקת חמץ קודם י"ד [במחנות צבא או במקומות ציבוריים כמרפאות וכיו"ב, מחשש שלא יספיק לבדוק היטב בי"ד] בברכה? מנחת אשר, תשע"ז תשע"ח

בדיקת חמץ [היוצא מביתו קודם פסח, מתי עדיף לקיימה, האם מברכים על בדיקה זו? האם מכירת חמץ פוטרת מן הבדיקה? ומה הדין במי שמשאיר אחרים בביתו?] תורה והוראה, תשע"ז

האם צריך לכבות את התאורה בזמן בדיקת חמץ? נר לשולחן שבת, תשע"ז

שכיבה על הקרקע לצורך בדיקת חמץ [איסור אבן משכית] שלמים מציון, תשע"ז

האם לאפשר לנוכרי להשתתף בניקוי ספרי הקודש בביכנ"ס לפסח? האיחוד בחידוד, תשע"ד

קונטרס "עיטורי מרדכי" הלכות בדיקת חמץ [זמנה, פנס, חשמל, שתי דירות, בחור בבית הוריו, כיסי בגדים, מכונית, בחור ישיבה, בית מלון, בבית חולים, משכיר לגוי, אורח הגר בחו"ל, זוג אחרי לידה, מקומות שמצוי חמץ, ברכת המצות, נוסח הברכה, דיבר בין ברכה לבדיקה, שכח לברך, דיבור באמצע הבדיקה, שליח לבדוק ולבער, שליח לבדוק ולא מבער, קנה חמץ ביום יד, שליח לבער ולא לבדוק, כמה שליחים, שליח שבירך והפסיק באמצע, הפסק באמצע בדיקת חמץ, הכניסו חמץ אחרי הבדיקה, הפסיק באמצע הבדיקה, שנת קבע, בדיקת חמץ מוקדמת, בדיקה בלי נר, יום יג, ליל יג, ליל יב, לכתחילה, בדק את כל ביתו לפני ליל יד, מרפסת, חלון, חיוב נר, מישוש, דוגמאות מעשיות של "חורין וסדקין", ג' ימים, מנהג להניח פתיתים, כמה פתיתים, מנהג או חיוב, גודל הפתיתין, מי יניח, בדיקת פירורין, מנהג ישראל, פירורים מטונפים, כזית מטונף, פירורים שלא רואים, פירורים הנדרסים, בצק פחות מכזית, ספרי קודש, זמירון לשבת, כיסים, מצות תשביתו, לקנות חמץ, יכול לבער חלק, זמן הביעור, אוכל חמץ, בל יראה, שליח שבודק חמץ בעל הבית, ג' שליחים לבדוק חמץ ואחד בירך, בדיקת חמץ מוקדמת, בדיקת פירורים, שני חצאי זיתים בבית אחד, ערב פסח שחל בשבת, בדיקת חמץ על חצי בית, בודק ב' בתים, קיום מצוה בלי ברכה, הפסיק בדיבור] עיטורי מרדכי, תשע"ח (71 עמ') תשע"ט (96 עמ')

בדיקת חמץ במקום שאינו בעלים [אורח, תלמיד, עובד, חייל] מנחת אשר, תשע"ה

בדיקת חמץ אחר ניקוי הבית [כיבוד] הנהוג כיום אספקלריא, תשע"ח (עמ' קח) נוה ההיכל, תשע"ח

בעלים ומקומות החייבים בדיקה [מכירה, שכירות, מסירת מפתח, חדר במלון] משא ומתן, תשע"ט

דיני בדיקת חמץ - עם פסקים חדשים מפוסקי זמננו [זמנה, ערבית ובדיקה, הכנות לבדיקה, דברים האסורים קודם בדיקה, הנחת י' פתיתים, נר לבדיקת חמץ, נוסח הברכה וטעותה, בין הברכה לבדיקה, הפסקה באמצע הבדיקה, אמירת כל חמירא, שיעור החמץ שצריך לבדוק, המקומות שבודקים, בדיקת ספרים, בדיקת כיסי בגדים, פחי אשפה, מקומות אחרים בבדיקה, צורת הבדיקה, ע"י שליח, בדיקה שלא בזמנה, המתארח] סוכת חיים, תשע"ט (57 עמ')

ביאור שיטות הראשונים בענין שח באמצע הבדיקה אספקלריא, תש"פ (עמ' מו)

כלי חמץ שנתערב בכלי פסח [דבר שיש לו מתירין] [הרב אליהו שלזינגר שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (כא), תשפ"ב (עמ' קל)

ביטול החמץ כדת וכדין רוממות, תשע"ו

השבתת חמץ שחייב באחריותו [הגר"ד לנדו שליט"א] תש"פ

ביטול חמץ של בנו עומקא דפרשה, תשע"ט

הביטול גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תרצ"ט)

דין ביטול דיום י"ד גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשכ"ז)

ביטול חמץ בערב פסח על מה שיתחמץ בפסח [לעמוד בערב פסח ולבטל מעכשיו כל מה שיתחמץ בפסח, מדוע א"א לזכות בהפקר כל זמן שלא נתברר, תמוהים דברי הגרע"א דמהני הפקר על לאחר זמן דהרי כלתה קנינו, דברי חיים הוכיח מתוס' דאכן מהני הפקר על לאחר זמן, הפקר דהוא מטעם נדר י"ל גדר אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, מעיר על מש"כ בדברי חיים לבאר בנידו"ז] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' ע)

ביטול חמץ ע"י שליח [הגרמ"ה הירש שליט"א] קובץ גיליונות, תשע"ח (עמ' כג)

ביטול חמץ של קטן [קטן שקבל חמץ במתנה מאחר וזכה בו מקנין דעת אחרת מדאורייתא, כיצד יבוטל ע"י אביו] שיעורי ליל שישי - הגרמ"ב זילברברג שליט"א, תשע"ז

ביטול חמץ [הגר"ש כהן שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שו)

ביטול חמץ בלב זרע ברך, תשע"ה תשע"ט

בודק עד מקום שידו מגעת - אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו באר הפרשה, תשע"ח (עמ' י)

השבתת חמץ ואכילת המצה [הגר"נ רוטמן שליט"א] אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' מב)

ביעור וביטול חמץ אמרי עזר, תשע"ט

ביטול חמץ לאחר זמן איסורו [אין מועיל ביטול חמץ לאחר זמן איסורו, משום שאינו ברשותו לבטל, בחמץ איכא דין ביטול גם בתוך הפסח אלא שאין בעלים שיבטלו, אין לשרוף החמץ ביו"ט דרחמנא אחשבה לביעורו, מבאר מש"כ ר"י מנרבונא שאין ללמוד שריפת חמץ שהשבתתו בכל דבר משריפת תרומה וקדשים שמצותו בשריפה, כיון דביטול מועיל לקיום דין תשביתו אע"ג שהחמץ קיים פשיטא דלא אמרינן דרחמנא אחשבה לביעורו, באופן אחר יש לפרש דעל דין בעלות לעבירת בל יראה שחידשה התורה לא מצאנו דין ביטול, נמצא שלאח"ז איסורו לא אהני ביטול לא רק משום שאין בעלים] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קכח)

חרכו קודם זמנו [חרכו קודם זמנו מותר בהנאה לאחר זמנו, רמב"ם דייק לכתוב דאיירי שנעשה פחמין, בגמ' איתא חריכה גרידא, מותר לקיימן בפסח שהרי נפסדה צורת החמץ, וכן שאין צורת החמץ עומדת, לענין היתר הקיום לא בעינן שיכלה מהעולם, סגי שאין הוא חשוב אצלו בתורת חמץ, מיישב מה שחילק הרמב"ם בין תערובת חמץ דאינו עובר גם אם נפסל מאכילת אדם גרידא, ובין חמץ בעין דבעינן שיפסל מאכילת כלב, נעשה כעץ בעלמא, יסוד דין זה דנעשה כעץ דהוי הלכה בפ"ע מצאנו ביו"ד בשם שבלי הלקט] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קל)

מוכרו לעכו"ם [כתב הרמב"ם, נתנו לעכו"ם קודם שעה שישית א"צ לבער, לכאורה לא נזכר הדין שמותר לכתחילה ליתן לעכו"ם, אחר שעה שישית אם נותנו לעכו"ם עדיין חייב לבער, איירי שאין לו חמץ אחר ולכן נקט בלשון דרק אם נתן פטור מביעור] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קלג)

מוקצה מחמת יום שעבר לענין חמץ [רע"א הוכיח כהתוס', דלא אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר, דאם לא כן בחל שביעי של פסח ביום ו', יהיה אסור לאכול חמץ בשבת, יו"ט הוא אחר השבת, יו"ט שבערב שבת, אף דאין אומרים אתקצאי מחמת יום שעבר, מ"מ יש לאסור החמץ, מבאר דא"א שיהיה בתוספת שבת איסור מדין שבת מה שאינו בשבת עצמו, התוס' בביצה כתבו דבמוקצה מחמת מצוה אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר, ביאור טעם החילוק בין מוקצה מחמת איסור למוקצה מחמת מצוה, לענין איסור חמץ הוי אותה הסברא כמו לענין מצות סוכה, וא"כ יש לאסור חמץ באכילה, ציץ הקדש כתב לישב שאלת הגרע"א עפ"י שי' הראב"ד בהא דמותר לשחוט בהמה ביו"ט אחר השבת] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קלה)

ביטול חמץ [ר"ן ריש פסחים, אם כוונת התורה כדי שלא יבוא לאוכלו, איך מועיל למנוע זאת ע"י ביטול בלבו, מכתם כתב שאין הביטול מועיל אלא על בל יראה ולא על אכילה, ולא כמ"ד שע"י הביטול נעשה כעפרא וליכא איסור אכילה, מאירי נראה דהביטול מפקיע בעלות, ועל אכילה אין נפ"מ אם אוכל של עצמו או של אחרים, לפי מכתם שנעשה כעפרא, יל"פ דהואיל וילפינן ביטול מקרא דלא יראה לך נאמר הביטול רק לגבי בל יראה, לדברי המכתם שע"י הביטול איכא מניעה שלא יבוא לאוכלו מיושב הר"ן, רש"י ותוס' לשיטתם, דלר"י אקיש שאור דאכילה לשאור דראיה, ביאור דעת הר"ן, שהמבטל חמץ מגלה דעתו שאין רצונו בקיומו של החמץ ותו לא חיישינן שמא יבוא לאוכלו, חייבה התורה בבל יראה את המקבל פקדונות מן הנכרים, רמז בפסוק - זכור את היום הזה וגו' ולא יאכל חמץ, מלשון קרא יאכל שהוא ע"י אחרים, ילפינן שהמאכיל חמץ לאחרים עובר גם באיסור עשה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' פ)

ביטול חמץ בלב ללא אמירה בפה מאורות הכשרות (6), תשע"ט

האם צריך לברך על ביעור חמץ הנמצא בפסח? [הרב דוד מלאך שליט"א] קובץ אבקת רוכל (יז), תשפ"ב (עמ' קכב)

ביעור חמץ וביעור ע"ז [האם בזריקה לים בעי פירור או לא, חשש תקלה בחמץ ובע"ז, בהלכות ע"ז איכא מצוה גמורה לבער, דברי הגר"א מש"כ בשי' הרמב"ם בדין פרוטה של נטע רבעי בזה"ז, תירוץ ספר עבודת המלך, אין דין שריפה בע"ז אלא כל מיני איבוד, אפר עיר הנידחת, לרמב"ם שהיסוד של תשביתו הוא ביטול אין לומר בזה נעשית מצותו ולפ"ז האפר אסור, בישל ע"ג הפחמין האם נאסר התבשיל בהנאה, דברי מרכבת המשנה דע"ז של עכו"ם שנשרפה חשוב ביטול גמור ומותר בהנאה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' ק)

ביטול חמץ לענין תשביתו וב"י וב"י [הבודק צריך שיבטל, משום פירורין הא לא חשיבי וכו', גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה, או דבדיקה הוא כדי שלא יבוא לאכול כיון שחמץ בפסח במשהו, ניחוש שמא יתערבו אלו הפירורים במאכליו, שאלת הגמ' לשתי השיטות בהא דציותה התורה תשביתו, דהוא הפקר ולמ"ד דתשביתו הוא ביטול, י"ל דתוס' לשיטתם דאין בל יראה ובל ימצא על כל מיני חמץ המנויים במשנה, כיון דלענין דאורייתא אין בל יראה אלא בחמץ שיש בו כרת, גם חז"ל בתקנת בדיקת חמץ לא החמירו בפירורי חמץ שאין בהם שיעור שמא יבוא לאוכלם, גם בחמץ לפי פשוטו האוכלו במתעסק ה"ז חייב, היינו דוקא חמץ שלא ביטלו, אבל חמץ שביטלו שהוא חשוב אצלו כעפר ליכא לחייב משום שכן נהנה, האוכל מאכל ממאכלות האסורות דרך שחוק או כמתעסק אע"פ שלא נתכוין לגוף האכילה הואיל ונהנה חייב כמי שמתכוין לעצמה של אכילה, רלב"ג בפרשת בא, שאם אכלו אחר זה אין ביטולו מועיל לו כלום שהרי נתבאר שהוא אצל מחשבתו לחם ולא עפר ואפר] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קה)

ביעור חמץ בשריפה [א] [חמץ לפני זמן ביעורו מבערו בשריפה, האם לרבנן יש דין שריפה, אבי עזרי ביאר דר"ל אף בשריפה, בק"ו מנותר דחמץ בשריפה, לשיטת רבנן לפני זמן הביעור המצוה בשריפה שהרי לדעתם קיים הלימוד במה מצינו, חמץ ונותר הוי איסור שהזמן גורם, הלכה כרבנן דביעורו בכל דבר, אם מבערו לפני הזמן הרי המצוה בשריפה, רמ"א כתב דהמנהג לשורפו, וכתב שם הגר"א דאינו אלא מנהג, רמב"ם כתב כיצד ביעור חמץ שורפו או פורכו וכו', והקדים שריפה לכל] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קיב)

ביעור חמץ בשריפה [ב] [אין ביעור חמץ אלא שריפה, סופו להקל שאם לא מצא עצים הוא יושב ובטל, שאגת אריה תמה דהוי נמי סופו להקל דכל הנשרפין אפרן מותר, לשרוף את הנקברין ואמרו לו חכמים דאינו רשאי לשנות, אין כאן חומרא או קולא אלא כן הלכה, ר"י לשיטתיה דשריפה הוי חומרא, מהר"ם חלואה, דברי הערוך לנר בסוכה, פסקי הרי"ד שכתב דאף לר"י אינו אלא מצוה מן המובחר] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קטו)



תענית בכורים - סיום מסכת בערב פסח:



בגדר סיום מסכת וגדר האחרים המשתתפים, ובמה שהוא פוטר מתעניות ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' עט)

מנהג סיום במקום תענית בערב פסח נר לשלחן שבת, תשפ"א

תענית בכורים [הרב עמרם דייטש שליט"א] כליל תפארת (א), תש"פ (עמ' כד)

המקבל על עצמו לסיים מסכת אם מועיל סיום מסכת מהירושלמי? [הרב אפרים כחלון שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קיט)

תענית בכורים בערב פסח [המנהג להיפטר מהתענית על ידי סיום מסכת, במסכת סופרים מובא שהבכורים מתענים, מנהג זה לא הוזכר בתלמוד בבלי, מדוע דווקא הבכורים צריכים להתענות בערב פסח, האם ראוי להיפטר מהתענית בהשתתפות בסעודת סיום מסכת, והטעם למנהג העולם להקל בזה. [דברי האדמו"ר מזידיטשוב שהגירסא במסכת סופרים שהבכורות "מתענגים" בערב פסח ולא "מתענים"], הפטור נובע מההשתתפות בסיום או בסעודה, מדוע לאחר האכילה בסעודת הסיום אין חיוב להמשיך ולהתענות, או להשלים התענית ביום אחר, מה וכמה צריך לאכול: האם צריך לאכול או לשתות שיעור "כזית" או "מלוא לוגמיו" הפוטרים מתענית, או די ב"טעימה", פטור מתענית באכילת "שיריים" שנשלחו מסיום המסכת, שמיעת סיום בטלפון, כאשר בדעתו להיפטר בסיום מסכת, האם רשאי לאכול בבוקר לפני הסיום, הקדמת או איחור סיום המסכת לערב פסח, חיוב בכורות [נקבות] בתענית, חיוב האב להתענות במקום בנו הבכור הקטן, קטן בכור והאב בכור - האם צריכה אמו להתענות, פטור מתענית בהשתתפות בסעודת ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה ושבע ברכות, חיוב תענית בכורים: לכהנים • לוויים • גר צדק • "יוצא דופן" • הבא אחר נפלים, תענית וסיום מסכת כאשר ערב פסח שחל בשבת] עולמות, תנב

שי"ח הסיום - הנהגות והוראות הגר"ח קניבסקי זצ"ל בענין סיום מסכת בתענית בכורות בערב פסח מה טובו אהליך יעקב (כא), תשפ"ב (עמ' פ)

עניני "סיום" [השמחה בסיום מסכת, סיום רוב מסכת, השתתפות בסיום עם המסיים, ברכת שהחיינו בסיום חיבור ספר תורני] עומקא דפרשה, תשע"ו

הדרן עלך [מקור אמירתו, ויעיל לשכחה או לזכרון, האם הוא נדר ללמוד שוב את המסכת, הדר מלשון יופי] עומק הפשט - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ל)

סיום מסכת [סעודה סיום מסכת האם נחשבת סעודת מצוה, איזו סעודה נחשבת סעודת מצוה, 'שלום זכר', 'שלישי למילה' בר מצוה, סעודה שדורשים ת"ח בדברי תורה, סיום כריתת עצי המערכה, הקדמת או איחור הסיום לתאריך רצוי, מסכת בש"ס, סדר משניות, שו"ע, ספר הזוהר, חיבור ספר תורני, פטור מתענית בכורים, שיעור אכילה בסעודה הפוטרת מתענית, שמע סיום בטלפון, אכילת בשר ויין בסיום מסכת בתשעת הימים, אמירת תחנון ביום הסיום, השתתפות חתן ביום חופתו בסעודת סיום לפוטרו מתענית, סיום לפטור מתענית בערב ר"ה, פטור נשים מתענית בהשתתפות בסיום] עולמות, רטז

סיום מסכת בערב פסח דברי שי"ח, תשע"ז

מדוע אין בכורות מתענות בערב פסח? הלא גם הם ניצלו במכת בכורות? אשכול יוסף, תשע"ג

תענית בכורים [בדברי הספורנו] והקשר בין וידוי מעשרות לתענית בכורים ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קלט)

סיום מסכת [סעודה סיום מסכת האם נחשבת סעודת מצוה, איזו סעודה נחשבת סעודת מצוה, 'שלום זכר', 'שלישי למילה' בר מצוה, סעודה שדורשים ת"ח בדברי תורה, סיום כריתת עצי המערכה, הקדמת או איחור הסיום לתאריך רצוי, מסכת בש"ס, סדר משניות, שו"ע, ספר הזוהר, חיבור ספר תורני, פטור מתענית בכורים, שיעור אכילה בסעודה הפוטרת מתענית, שמע סיום בטלפון, אכילת בשר ויין בסיום מסכת בתשעת הימים, אמירת תחנון ביום הסיום, השתתפות חתן ביום חופתו בסעודת סיום לפוטרו מתענית, סיום לפטור מתענית בערב ר"ה, פטור נשים מתענית בהשתתפות בסיום] עולמות, רטז

פסקי הגר"ח קניבסקי זצ"ל [סיום בשמיעה או בהרהור, קטן שסיים, להוציא גדול, האם צריך סיום עם פרש"י, ש"ס משניות, סיום מסכת שחולקה בין משתתפים, סיום בטלפון] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תסט)

סיום ופדיון תענית בכורות בערב פסח [הרב אוריאל ראובן אייזנבאך שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' מח)



שריפת והשבתת חמץ:



המקדש אשה בחמץ האסור מדרבנן [יב, טו] אורות הגבעה, תשע"ד

חיוב ביעור חמץ הזולת (בכל גבולך) [יג, ז] מעדני אשר, תשע"ג

מצוות השבתת חמץ - חיוב גברא או חפצא [יב, טו] אורות הגבעה, תשע"ג

שריפת מיכל אשפה המכיל חמץ אך גם בשר וגם חלב [הגרי"מ ווייל שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שמו)

דברי המגן אברהם בגדרי השבתת חמץ ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' נה)

שריפת חמץ ברשות הרבים הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

מדוע בפסח הברכה היא : 'ביעור חמץ' ובחנוכה: 'להדליק'? דרישה וחקירה, תש"פ

גדרי השבתת חמץ הגר"א עוזר, תשע"ד

שריפת ומכירת חמץ [בשנת תש"פ מינתה עירית בני ברק שליחים לשריפת חמץ, האם החמץ 'אינו ברשותו' של בעליו, האם חמץ הנמכר לגוי חלה המכירה, מצא חמץ בפסח שנמכר האם ישרפנו, מזיק או גזל הגוי] שיעורי הגר"נ נבנצאל שליט"א, תשפ"א

השלכת חמץ לפחי אשפה בע"פ ובדיקת חמץ בחדר מדרגות פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ק)

שריפת חמץ שנמכר לגוי בפסח ע"י קטן צבא הלוי, תשפ"א

חמץ של קטן [ספיה בידים, לא תאכילום, איסור הנאה, בפיקוח נפש, להאכיל תינוק חמץ או לחלל שבת, דינו של השורף חמצו של קטן, הגיע לחינוך, שרפו בשביעי של פסח, האם חמץ של קטן אחר הפסח אסור מחמת קנס] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

האם יש איסור לשרוף חמץ שמצא בפסח אם מוכרו לגוי? [חשש גזל הגוי] מעדני אשר, תשפ"א

איך מותר לשרוף חמץ של נכרי שקיבל עליו אחריות הרי עובר על איסור גזילה? מעדני אשר, תשפ"א

דין תשביתו בתוך הפסח מחמדי התורה, תשע"ה

שריפת החמץ [לא לפסול קודם, שריפה ע"י קטן] שלמים מציון, תשע"ו

מצוות תשביתו ומצוות מילה מה יקדים? עיון הפרשה תשסט עמ' מח

ביעור חמץ [חמץ באשפה, הביתית, העירונית, בית משותף, חמץ הנמצא בפחי אשפה, 'בל יראה ובל ימצא' מהתורה, ודין החמץ לאחר שביטלו, מצות 'תשביתו', האם מקיים החיוב ב"שב ואל תעשה", או שמוטל עליו חיוב ב"קום ועשה" שיהיה לו חמץ ויבערו, חיוב בדיקת חמץ, והטעמים שחייבו חכמים לבדוק חמץ לאחר שביטלו, גדרי ביטול חמץ, ואימתי הזמן הראוי לבטלו, חמץ מאוס - האם נחשב כמבוער [מכיון שאינו ראוי לאכילה], או שעדיין מוטלת חובה לבערו [קיום מצות ביעור חמץ בהשלכתו לבית הכסא], האם בהוצאת הפח לרשות הרבים מתקיימת חובת הביעור [חיוב ביעור חמץ כאשר הוציא חמץ מרשותו קודם זמן הביעור ואחר זמן הביעור], ובתוך כך יש לברר מה הדין כשפח האשפה בבעלותו, שאז לכאורה החמץ נחשב ברשותו גם כשמוציאו לרשות הרבים, ועדיין מחוייב בביעורו, חיוב ביעור חמץ הנמצא בפח אשפה השייך לרשות המקומית, ונמצא ברשות הרבים או בחצרו של בעל החמץ, עצות לקיום מצות ביעור בחמץ שהושלך לפח האשפה בשעה שהגיע זמן הביעור, כיצד ינהג הדר בבית שמתגוררים בו דיירים המשליכים בפסח חמץ בפח, סיכום דיני ביעור חמץ: שריפת החמץ כהוגן, זמן שריפת החמץ, להטיל לאש שיירי מצוה, מנהגים בשעת השריפה, המצה והחמץ - היצר טוב והיצר הרע] עולמות, קצח

השבתת חמץ [הגר"ש כהן שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שו)

זמן השבתת החמץ גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תש"ט)

השבתת חמץ בערב פסח (תשביתו שאור מבתיכם) [יב, טו] המצוות בפרשה, תשע"ו תשע"ח תש"פ

האם מותר לאכל בפסח חמץ שביטלו כדין [כעפר הארץ]? מעדני אשר, תש"פ

האם יש איסור לדעת רבי יהודה למכור להשחית ולהפקיר חמץ תוך שלושים יום לפסח? גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשי"ז)

השבתת חמץ המצוות בפרשה, תשע"ח

הנהגות בביעור חמץ ובערב פסח [הגר"ח קניבסקי זצ"ל] דברי שי"ח, תשע"ו

השבתת חמץ בתוך ימי הפסח מחמדי התורה, תשע"ז

שריפת חמץ בי"ד עומקא דפרשה, תשע"ט

דחיית השבתת חמץ לברית מילה עומקא דפרשה, תשע"ט

ביעור פירורים [שיעור בדיקת ושריפת חמץ, ההבדל בין בצק לפרורי לחם, בדיקת כיסי בגדים] עומק הפשט, תשע"ו

ביטל חמצו ונפטר בערב פסח קודם חצות, האם בנו ירש את החמץ וחייב לבטלו שוב? [הגר"ד לנדו שליט"א] מנחת דבר-קובץ גיליונות, תשע"ו (עמ' נא)

בדיקת ושימוש בספרים בפסח [דעת החזון אי"ש, מכירת ספרים לא בדוקים במכירת החמץ, הקמת מחיצה מול הספרים, ספרים מיוחדים לפסח, מדף מיוחד לפסח] עומק הפשט, תשע"ו

היה לו כזית חמץ וביער חציו, האם קיים מצוות ביעור חמץ? נוה ההיכל, תשע"ב

האוכל חמץ בפסח, האם מקיים "תשביתו"? מעדני אשר, תשע"ז

תשובה על אכילת חמץ [בטעות הקניידלך נעשו מקמח חמץ] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תיז)

לא ביטל חמצו, ומצא בפסח חמץ, האם צריך כפרה? [עבירה בשוגג, בשב ואל תעשה] מעדני אשר, תשע"ז

החמץ הרוחני והשבתתו [ביערו חמץ בשלוות הנפש בלא כעס, שיאור שהכסיפו פניו- רמזי החמץ בבן דם לחברו, משהו חמץ - יצר הרע השוכן בקרבנו] באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ו, ח, ט)

תשלום עשרה זהובים בחוטף מצוות 'תשביתו' אספקלריא, תש"פ (עמ' לט)

שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות אספקלריא, תש"פ (עמ' סה)



איסור בל יראה ובל ימצא:



האם עוברים איסור בל יראה בחמץ מבוטח? עיון הפרשה, תשע"ב עמ' נב

קניית חמץ לפני פסח בחנות הפטורה ממכס ('דיוטי פרי') והשארתו לשמירה עד אחר הפסח עיון הפרשה, תשע"ג עמ' מד

מדוע המוצא חמץ ביום טוב אינו מחויב להפקיר את המקום שנמצא בו החמץ? שיעורי ליל שבת-הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשע"ט

חצי שיעור בבל יראה [הגר"א וסרמן הי"ד] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' מט)

גדרי לאו דבל יראה ובל ימצא [הגר"א כהן זצ"ל] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' נ)

האם יש איסור להביט על חמץ בפסח? [בל יראה] באר התורה (קסד), תשפ"ב (עמ' לח)

חמץ בפסח במשהו [הרב אריאב עוזר שליט"א] עלון איתרי (ט), תשפ"א

איסור אכילת חמץ בפסח [לרמב"ם יש שני לאוין נפרדים בחמץ, לאו אחד דלא תאכל חמץ על חמץ גמור, ולאו אחר דכל מחמצת לא תאכלו על תערובת חמץ. קו' על דברי מנחת חינוך שתועיל התראה על חמץ גמור אם יתרו בו מהלאו שנאמר על תערובת, מנח"ח סתר משנתו, מדוע לא ילקה האוכל חמץ גמור שתי מלקות, לאו דתערובת שדין שאור כדין חמץ, דין אכילת שאור שאינו ראוי לאכילה אם אכלו שלא כדרך, מעיר על דברי המקור חיים בנידון זה מדבריו בחוות דעת בענין בשר וחלב וכלאי הכרם, אכל חצי זית חמץ וחצי זית שאור אם מצטרף לכרת ומלקות, אכל חצי זית חמץ גמור וחצי זית חמץ שהמחהו, האם צריך שיאכל וישתה כל הכזית תוך כדי שתיית רביעית ומהו שיעור ההפסק שיוכל להיות בין האוכל והמשקה, יש להסתפק בדין אכילת שאור לענין חיוב במתעסק] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' כה)

הקשר בין איסור אכילת חמץ לחטא עץ הדעת טעמא דאורייתא, תשפ"ב

אוכל חמץ שאינו שלו לענין ב"י וב"י [המניח חמץ ברשותו בפסח אע"פ שלא אכלו עובר בשני לאוין, אוכל חמץ בפסח עובר על לא יראה ולא ימצא, הניחו ברשותו בלבד אע"פ שלא אכלו גם עובר, אוכל חמץ שאינו שלו עובר בלא יראה ולא ימצא, ולא מדין 'עשאם הכתוב כאילו ברשותו', אין הכרח לומר שרוצה לקנות בבליעתו, אבל אין לך 'רוצה בו' גדול מזה שאוכלו, הקשר בין הקניין והבעלות לאיסור חמץ, חמץ שלו האם יש באכילתו תוספת עבירה של בל יראה ובל ימצא] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' עז)

הקונה חמץ בפסח [מדוע הקונה חמץ בפסח לוקה הרי הוא לאו הניתק לעשה דתשביתו, לאו דבל יראה ובל ימצא אינו ניתק - משום שעובר עליו בכל רגע – עבירה נמשכת, המשהה חמץ ע"מ לבערו אינו עובר עליו, רמב"ם ותוס', חי' הגר"ח לבאר שי' הרמב"ם, בלאו דלא תגזול דהוי ניתק לעשה, ובכל שעה שמחזיק הגזילה עובר בלאו, צ"ב אם כל הזמן איכא לאו דלא תגזול, ואולי רק אם משתמש בה אקרי גזלן, ראיות לדבר, הטעם שאינו לוקה על החזקת החמץ בכל התראה, איסור 'אחזקה'] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' פט)

חוזר וניעור בפסח [הר' שמואל מפלייש: מאחר שבאותה שעה היה חמץ בששים ונתבטל שוב אינו חוזר וניעור, וראיה מכלאים, ואף הראב"ד בתמים דעים כתב כן, והוסיף לבאר דכיון שהחמץ יש לו זמן איסור ה"ז נידון כאיסור, וה"ז כצמר ופשתים, בשו"ת מהר"ח או"ז הביא מדברי אביו האו"ז שהשוה הכלאים לחמץ בערב הפסח, וכתב שאין הנידון דומה לראיה, מהר"ם חלואה הביא דברי הראב"ד ותמה עליו, מחלוקת הראשונים האם להשוות חמץ לפני הפסח לביטול הצמר או לא, ברכ"י כתב דהרי ערב פסח משש שעות ולמעלה דאסור ומתבטל בששים וכי אתי פסח אינו חוזר וניעור, ושפיר איכא ראיה מכלאים, לכו"ע בנתערב לאחר שש דחוזר וניעור בפסח, ביאור הגר"א, גדר איסור חמץ הוא שבכל השנה האדם מוזהר שלא לאכול חמץ בפסח] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' צג)

מלקות על בל יראה ובל ימצא [ברמב"ם - אינו לוקה משום לא יראה ולא ימצא אלא א"כ קנה חמץ בפסח או חימצו, אבל אם היה לו חמץ קודם הפסח אע"פ שעבר על שני לאוין אינו לוקה, הרא"מ בביאורי הסמ"ג הק' דמבואר מדברי הרמב"ם דאיכא ב' לאוין נפרדים, והרי הרמב"ם כתב בספר המצוות ששני לאוין האמורים בענין אחד אינם אלא אחד במנין המצוות, מש"כ לישב בכס"מ ובמרכבת המשנה, קושית שו"ת דבר שמואל אמאי לוקה על ב"י וב"י והרי הוי ניתק לעשה דתשביתו, מבאר דלשי' הרמב"ם א"א לומר דב"י הוי ניתק לעשה, הגר"ח כתב בישוב קושיא זו, דזה תליא בפלוגתא דתנאי, מנח"ח ביאר אליבא דהרמב"ם דל"ה ניתק לעשה הואיל והעשה מתקיים בשוא"ת, ולפי הנתבאר אין זו דעת רמב"ם, אבן האזל יישב קושיית רא"ם, באבי עזרי השיגו מהגמ' בפסחים לענין הלאו דהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, יסוד הדברים נמצא בחי' מרן רי"ז הלוי, מצה האסורה באכילה ומותרת לחולה שיש בו סכנה האם יוצא בה ידי חובת מצה, מצוה הבאה בעבירה, חמץ שנתבטל ברוב במצה האם משלים לשיעור כזית, חמץ שנקנו ע"י שותפים בפסח – ואת מעשה הקנין עשה אחד עבור שניהם – שנים שעשאוה, פלילי, שלח עבד כנעני בפסח לקנות עבורו חמץ האם לוקה המשלח] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' לג)

האם סומא הקונה חמץ בפסח עובר בלאו אך לא ילקה על 'בל יראה'? צבא הלוי, תש"פ

תערובת חמץ של שני שותפים [האם חמץ מכור וחמץ מופקר הם שתי בעלויות, חידושו של רבי עקיבא איגר, ללמוד מדיני שותפות לדיני תערובת, המשמעות של "שותפות" מחודשת זו, הן בביטול והן במכירה - יש תפקיד בעל חשיבות גם לצד השני, הזוכה בחמץ. בפעולת המכירה מתקבל הגוי כשותף בתערובת, ובפעולת ביטול והפקרת החמץ נוצרה ישות חדשה - "רשות ההפקר". התוצאה לעניין דיני חמץ: לא כל מה שרצה המוכר או המבטל, שיעבור לצד שני, אכן עבר, אלא עדיין יש שותפות בכל חלקיק גם ליהודי המוכר או המבטל, וממילא עובר הוא בבל יראה ובבל ימצא, ביטול חמץ למי שחשב בטעות שהוא כשר, דברים שבלב במכירת חמץ] דפי עיון, תשפ"א

האוכל תערובת חמץ בפסח [אבל בפסח עירוב חמץ כגון כותח הבבלי ושכר המדי וכל הדומה להן מדברים שהחמץ מעורב בהן לוקה ואין בו כרת, רמב"ם בספר המצוות והרמב"ן בהשגותיו שם באיסור זה, מקור דברי רמב"ם במכילתא דרשב"י, חמץ שע"י התערובות איכות החמץ שלו גרועה, ולא איירי בסתם תערובות, על חמץ גמור שנתערב בודאי איכא כרת, בשו"ת מנחת ברוך מבאר שי' הרמב"ם עפ"י מה שהעלה דנחלקו הסוגיות בפסחים וע"ז, מדוע יש לאו בפ"ע על תערובת חמץ, בערב פסח שיש לאו בפ"ע של לא תאכל עליו חמץ לא נמצא עוד לאו על תערובת חמץ, גם לענין עשה דתשביתו שאינו אמור אלא בחמץ גמור, מבאר הסוגיא בפסחים עפ"י שי' הרמב"ם ולפי"ז עלו פסקיו לנכון] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' מה)

שיעור כזית בחמץ [איסור בל יראה ובל ימצא אינו עובר בפחות מכזית, איך שייך כלל שיעור אצל חמץ, הא כיון שיש מצוה לשרוף את החמץ א"כ כתותי מכתת שיעוריה, ונמצא שאין כאן כזית, שיעור איסור חמץ עד שיעור דאורייתא לא בטיל - מצוות שאני ומשום חשיבות החמירו בשיעורן - בהכי חייביה רחמנא - איסורי אכילת לית בהו כתותי מכתת שעוריה, השבתתו בכל דבר - כתמ"ש הוי חסרון בדבר שלם - דינו בשריפה הוי רק בפסח עצמו - ביעור חמץ אינו דין בחמץ עצמו - ביעור חמץ הוי דין במקום - דבר שדין ביעורו בכזית לית ביה כתמ"ש] (ולא יראה לך חמץ) עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' עד) י"ב תרוצים

האם חמץ נחשב לממונו, ואם נחשב לבעלים בכל איסור הנאה שלו? ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' כג)

טעה והשתמש בכף של חמץ כדי לערבב תבשיל שהיה בסיר על האש בפסח שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

לפסול חמץ מאכילת כלב ע"י ריח המתנדף לאחר זמן [הריח ישאר כל ימי הפסח ויתנדף מעצמו אחר הפסח, גונב פירות בוסר] פניני אי"ש, תשפ"א

חמץ שנפסל מאכילה [מדוע חילק רמב"ם וכתב שתי הלכות דכיפת שאור ובצק שבסדקי עריבה בפ"ב ושאר ההלכות בפ"ד, בפ"ב מבוארים דיני בדיקת חמץ ביעורו וביטולו בערב פסח, ובפ"ד מבוארים הדינים של חמץ שעוברים עליו בב"י ובב"י, בפ"ד מבאר הרמב"ם דין חמץ שאין עוברים עליו מפני שאין עליו שם חמץ בעצמותו, ולא מפני הביטול, דין אלו חפץ נפסד ממנו צורת חמץ שלהם - אין יסוד ההיתר שאינו ראוי לאכילת אדם או לכלב אלא מה שאינו ראוי לאדם או לכלב הוא מה שגורם שע"י כך מקרי שנפסד צורת החמץ, שרפו קודם שעה ששית מותר ליהנות בפחמין שלו, ובמ"מ כתב עץ בעלמא הוא וכוונתו שאינו חמץ אלא עץ, דין מלוגמא שנסרחה שא"צ לבער, ומברר דעות המפרשים בנידו"ז, אין נפסל לאכול לכלב מפקיע חיוב הביעור, ורק פת שעיפשה מסיבת קלקול הפת עצמו מפקיע החיוב] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' סד)

רוב ובתרא להתיר חמץ בפסח [פת שעיפשה כיון שרבתה מצה מותרת, לענין חמץ אזלינן בתר רובא לקולא לומר שאין זה חמץ, וכן דאזלינן בתר בתרא להקל, מותר באכילה בפסח או לאחר הפסח, רי"ף רמב"ם ורא"ש לא הביאו סוגיא זו להלכה, הנידון אינו להיתר אכילה אלא לענין בל יראה ובל ימצא וחיוב תשביתו, גר"י בכרך מיישב השמטת הפוסקים, לדבריו ליכא היתר רוב להתיר חמץ בפסח, חילוק בין איסור אכילה לאיסור השהיית חמץ בעיקר יסוד ההלכה, על חובת ביעור חמץ מועיל ביטול, דין התורה ללכת אחרי הרוב או הבתרא, יש לחלק, דהמשהה חמץ כיון דסמכינן על רובא או על בתרא אין זה אלא מתעסק, משא"כ לענין אכילה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' עב)

אזהרת לאו דלא יראה [לדעת הסוברים שלא לוקים על לאו של בל יראה ובל ימצא, מדוע נחלקו ב"ש וב"ה בשיעור חמץ לעבור עליו ,הרי ממה נפשך לא לוקה ואיסור יש כבר בחצי שיעור?] (ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך) עיון הפרשה, תש''ע (עמ' סז') ט''ז תירוצים

בל יראה ובל ימצא בהפרשי שעות [האם האיסור נקבע לפי ה"גברא" - המקום שבו נמצא הבעלים של החמץ, או ה"חפצא" - מקום החמץ. ונפקא מינא לדינא, כאשר יש הפרשי שעות בין המקום שבו נמצא הבעלים למקום שבו נמצא החמץ, חמץ בישראל והבעלים בארצות הברית - במקום החמץ [ישראל] כבר נאסר החמץ - האם עובר בבל יראה ובל ימצא, האם לאחר הפסח נאסר החמץ בהנאה, וכיצד יסדר למעשה את מכירת החמץ, חמץ בארצות הברית והבעלים בישראל - כשחל זמן האיסור במקום שנמצא הבעלים [ישראל] החמץ עדיין מותר במקום הימצאותו [ארצות הברית] - כיצד מסדרים את מכירת החמץ, ומה הדין כאשר הבעלים בישראל ובני ביתו נמצאים בארה"ב, בן חו"ל הנמצא בישראל - שנתן הרשאה למכירת החמץ בארה"ב, והרב מכר את החמץ בארה"ב לאחר זמן איסורו בישראל - מה דינו של החמץ לאחר שעבר הפסח, מוצרי חמץ שנרכשו במוצאי חג הפסח ממאפיה בבני ברק בשעה שאחד מבעלי המאפיה שהה בארצות הברית, ונשאלה השאלה האם יש לחשוש שהקונים בישראל רכשו חמץ שעבר עליו הפסח [הכרעות הפוסקים בנדון], האם יש לחשוש מאכילת חמץ השייך לבעלי המאפיה השוהה בארה"ב עד לסיומו של אחרון של פסח בארצות הברית, האם באיסור בל יראה אזלינן בתר החפצא או הגברא, והמשא ומתן בראיות לשני הצדדים • האם ניתן לחלק בין איסור הנאה שהוא איסור חפצא לאיסור בל יראה שהוא איסור גברא • סיכום הדינים הלכה למעשה, סדר קניית החמץ מהגוי אחר הפסח לישראלי הנמצא בחו"ל ולבן חו"ל הנמצא בישראל, ולמי שנוהג בזמן צאת הכוכבים כדעת רבנו תם] עולמות, תנג

חבר קיבוץ האוכל בחדר האוכל המשותף לקיבוץ ומוגש בו גם חמץ ["בעלותו" של חבר הקיבוץ על החמץ המשותף, בעבר ובהווה, האם דינו כחברה] רץ כצבי, תשע"ח

האם מותר לילדים לשחק ב"בר בצק"? [משחק דמוי פלסטלינה העשוי מקמח ומים וחומרים נוספים, בצק שיחדו אותו לישיבה] וישמע משה, תשע"ח

האם בל יראה תמיד ניתק לעשה דתשביתו, או יש מקרים בהם שבהם ביטל את העשה סופית? [כמו בשילוח הקן ופאה, פירר וזרה לרוח, ביטלו ברוב] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

לקיים 'תשביתו' במניעת ה'בל יראה' הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

חמץ נכרי אצל ישראל עומקא דפרשה, תשע"ט

חמץ כבוש בכלי זכוכית עומקא דפרשה, תשע"ט

חימוץ בעיסות שונות בחמשת מיני דגן [ערכי התרכובת הכימית של חמשת מיני דגן לגבי חמץ בפסח במשנת חז"ל והראשונים] אספקלריה. תש"פ

חמץ על סיר רותח עומקא דפרשה, תשע"ט

חמץ מבוטח בפסח [בעלות חברת ביטוח על חמץ מבוטח, תביעת חברת ביטוח על חמץ שנשרף בפסח, קבלת דמי ביטוח חמץ שנשרף בפסח] רץ כצבי, תשע"ח

מחיצה לחמץ [כופה עליו כלי] גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשל"א)

דיני פרורי החמץ [כזית ופחות מכזית] גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשמ"ט)

חמץ גוי באחריות ישראל [גורם לממון] [הגרמ"ה הירש שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שז)

בל יראה [הגר"ש כהן שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שו)

פדה את בנו בחמץ בערב פסח בתוך ל’ יום ללידתו [נתן אבי הבן לכהן את הכסף בתוך ל’ יום, חל הפדיון ביום שלושים ומועיל הפדיון, ולכן מי שפדה את בנו בחמץ, באופן שיום שלושים ללידתו חל בתוך הפסח או לאחר הפסח, ונמצא שהחמץ שפדה בו לא יהיה שוה פרוטה בבוא שעת החיוב, אבל בשעה שמסר אבי הבן את החמץ לכהן היה שוה חמש סלעים. האם הבן פדוי או לא] וישמע משה, תשע"ו

מצא פת בפסח מאור החג, תשע"ט

חוט השערה המבדיל בין חמץ למצה [החלטות קטנות בחיים הנראות חסרות משמעות] תורה והוראה, תשע"ט



איסור הנאה מחמץ:



איסור אכילה והנאה בחמץ בפסח ובשאר מאכלות אסורות ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' כז)

מוכר חמצו לגוי אם מקיים מצות תשביתו [הנאה מאפרו של חמץ שנשרף, שריפת חמץ לאחר זמן איסורו, מצות שריפת חמץ ע"י הבעלים או גם ע"י אחרים, מצות השבתת חמץ קודם זמן איסורו] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' לט)

הנאה מחמץ שניתן במתנה לישראל קטן בערב פסח [שיטת האחיעזר דאסור ליתן חמץ לקטן לפני פסח כדי ליהנות ממנו אחר פסח, מרן הגרשז"א זצ"ל הסתפק אם מותר ליתן חמץ לקטן לפני פסח כדי ליהנות ממנו אחר פסח, המהרי"ל דיסקין והגרשז"א זצ"ל אסרו להקנות כלי שאינו טבול לקטן בשבת בכדי לשאלו ממנו, סתירה בשיטת הפמ"ג בדין חמץ של קטן שעבר עליו הפסח, היאך שייך לאסור חמץ של קטן שעבר עליו הפסח מדין קנס דהרי לא שייך קנס בקטן, יישוב הסתירה בפמ"ג דתלוי אם הקטן כבר הגיע לגיל חינוך, שיטת החלקת יואב דחמץ של קטן שעבר עליו הפסח אסור, הוכחת הקובץ שיעורים שחמץ של קטן שעבר עליו הפסח אסור, קושיית הלהורות נתן על שיטת החלקת יואב, שיטת המ"ב בחמצו של קטן שעבר עליו הפסח, האם יש איסור ספייה כשנותן דבר לקטן לפני זמן איסורו, שיטת האמרי יושר שאסור למכור החמץ לישראל קטן לפני פסח, הקנאת החמץ לנכרי בקנין אודיתא, האם חמץ הוא איסור גברא או איסור חפצא] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

הנאת ריח מחמץ של גוי [איסור הנאה בפסח מחמץ של גוי, הנאת ריח מדבר העומד לריח כורד והדס, הנאה מריח הפת האם מברכים עליה, בפסח שאיסורו במשהו באם גם הנאת ריח הפת אסורה, הרחק מן הכיעור, שמא יבוא לאוכלו, הנאת ריח בלא מכוין, בדרך הליכתו] האיחוד בחידוד, תשע"ט עולמות, תצג

הנאה ממוצרים שנפסלו מאכילת כלב - תמרוקים וחומרי ניקוי בפסח ["אחשביה" רק באכילה או גם בהנאה, האם מותר להשהותם בביתו בפסח או שצריך לבערם או למוכרם לנכרי] עולמות, שלח

האם מותר לשבת בפסח על שק של חמץ? מעדני אשר, תשע"ט

אדם שיש לו בביתו חמץ של איסורי הנאה האם אינו עובר בבל יראה כיון שאינם שלו? מעדני אשר, תשע"ט

האם מותר להאכיל חמץ של נכרי לבהמה של הפקר? עשר עטרות, תשע"ט







מכירת חמץ:



מכירת חמץ בבית כנסת [האם נחשב צורך מצוה המתיר לעשותו בבית הכנסת, מקח וממכר, מכירת עליות, שכירות מגוי להתיר טלטול בחצר, מכירת חמץ לגוי היא מכירה רגילה, כשדרך לעשותו בבית הכנסת, כשניתן לעשותו במקום אחר או באופן אחר] קדושת בתי מקדש מעט (פה), תשפ"ב

השכרת דירה שכורה לגוי במכירת חמץ במכירת חמץ, ממנים את הרב לשתי שליחויות: א. למכור את החמץ לנכרי. ב. להשכיר את המקומות שהחמץ מונח בה. השכרה זו נעשית משתי סיבות: א. לצורך קנין חצר וקנין אגב. ב. כדי שהחמץ הנמכר לנכרי יהיה ברשותו ולא ברשות הישראל המוכר. הדר בדירה שכורה, האם יכול 'להשכיר' את המקומות לנכרי מבלי לקבל רשות מבעל הבית. ומה הדין אשר בחוזה השכירות כתוב בפורש שאינו רשאי להשכיר את הדירה לאחר] [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר נוף, תשע"ו

חיוב הוצאת חמץ הנמכר מן הבית [דעות הפוסקים, טעמי חיוב ההוצאה: מראית העין, שמא יבוא לאוכלו, הוצאה מרשות ישראל ע"י הגוי - קנין משיכה, לכתחילה ובדיעבד, ראוי לייעד מקום ציבורי להוצאת החמץ ואחסנתו] ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' כט)

מכירת חמץ [שטר הרשאה למכירת חמץ, חמץ המוקנה לרב, שעדיין לא בא לעולם, חמר משתמרת, שליחות על דבר שלא בא לעולם, קניין כסף האם כל אחד ממוכרי החמץ קיבל פרוטה מהגוי] [הגר"ד לנדו שליט"א] אהלי טהרות (קא), תשפ"ב

בירורי הלכות בעניני מכירת חמץ [ערב קבלן, שליח על חמץ שעדיין אינו ברשותו, האם מי שאינו שומר תורה מתכוין למכירת חמץ] [הרב ח.י. זאב דייטש שליט"א] כליל תפארת (א), תש"פ (עמ' כד)

מכירת חמץ לבן ארץ ישראל הטס לחוץ לארץ לימי הפסח [הפרשי שעות, מכירת חמץ לפי מקום המצאות החמץ או לפי מקום הימצאות הבעלים, מזרחה לא"י או מערבה לא"י, קו התאריך בהלכה, לגבי דינים נוספים, בר מצוה, ברית מילה, טבילה, מכירה לתשעה ימים, שתי מכירות לבני ארץ ישראל ולבני חו"ל, יום טוב שני של גלויות, מכירה לאחד עשר יום הכוללת את כל הטווח, בעלות על מניות במקומות שונים בעולם, מכירת י"ג] ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' לו)

מחיצה בחמץ הנמכר לגוי [חמץ בביתו או מחוץ לביתו, מחיצה חמץ בארונות ספרים, מכירת חמץ כהערמה, מכירת חמץ של אדם שאינו שומר מצוות, מכירת קרקע לגוי בארץ ישראל, לא תחנם, ללא העברה בטאבו] אוהל מועד, תשפ"א

משכיר חלק ממשרד שלו לגוי [הגר"י זילברשטיין שליט"א] המאור (תצד), תש"פ (עמ' נח)

מכירת חמץ דרך כמה בתי דין [לחזקם] אך לכל אחד מכר חדר אחר פניני אי"ש, תשע"ט

שטר הרשאה למכירת חמץ [ומכירת י"ג] [הגאב"ד הגר"ש רוזנברג שליט"א] בשליחות בעל החמץ

שטר הרשאה למכירת חמץ [ומכירת י"ג] לבעלי עסקים [ע"י בעל העסק] בד"ץ שארית ישראל, תשפ"א

שטר הרשאה למכירת חמץ [ומכירת י"ג] לבעלי עסקים [ע"י שלוחו של בעל העסק] בד"ץ שארית ישראל, תשפ"א

שטר הרשאה למכירת חמץ [ומכירת י"ג] לאדם פרטי [ע"י שלוחו של בעל החמץ] בד"ץ שארית ישראל, תשפ"א

שטר הרשאה למכירת חמץ [ומכירת י"ג] לאדם פרטי [ע"י בעל החמץ] בד"ץ שארית ישראל, תשפ"א

שטר הרשאה למכירת חמץ [הגר"ע פריד שליט"א] אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' יג)

מכירת חמץ הלכה יומית חברת יגדיל תורה, תשע"ו

הפרשת חלות מחלות שנמכרו במכירת החמץ לגוי [יש בתי דין המוכרים את כל החמץ לגוי, ולא משאירים מזון שתי סעודות לסעודות שבת כשערב פסח חל בשבת, כי חוששים לזקנים שלא יספיקו לבער את כל החמץ שנשאר מסעודות שבת עד שיגיע לזמן איסור, ויכשלו באיסור חמץ, (כמו כן הואיל ואחר זמן איסורו הוא מוקצה, ואסור לטלטלו ולהוציאו מרשותו, ויש שיכשלו בכך) לכן בית הדין מארגן מכירת החמץ מסכם עם הגוי הקונה, שהגוי יתן רשות שיאכלו את החלות שלו, וישלמו לו על החלות לאחר הפסח. בשנת תשס"ה חל ערב פסח בשבת, ובליל שבת נזכר אחד שמכר את החמץ לגוי אך שכח להפריש חלה מהחלות, ואותו אדם עשה תנאי בערב ש"ק שמתיר לו להפריש תרו"מ בשבת, אך זה אינו מועיל לטבל ודאי שלא היה שלו בשעת התנאי. אין שליחות לגוי, לסמוך על הפרשת חלה הנעשית ע"י רבנים לזכות את מי ששכח] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

הערה בדין שליחות למכירת חמץ עקב המצב [שליח עושה שליח, האם הרב ממנה שליח במקומו או מוכר החמץ ממנה רבנים נוספים] ויעודם, תש"פ (עמ' עח)

האם מותר למכור חמץ לנכרית הנשואה לישראל? ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' כ)

התחייבות להעביר חלק מהכנסות "מכירת חמץ" [אסמכתא] וישמע משה, תשע"ז

כיצד חלה מכירת החמץ הנכנסת לתוקף אחר ביטול החמץ, אחר שהחמץ אינו שלו? פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' מט)

מכירת מחלה לגוי יחד עם מכירת החמץ [מכירת חפצים רוחניים, קניין מצוות ועבירות] דפי עיון, תשפ"א

מכירת חמץ לגוי - הרב יו"ט זנגר (עמ' י"ג ואילך) ווי העמודים, תשע"ז

פרטים במילוי שטר המכירה - הרב יו"ט זנגר (עמ' כ' ואילך) ווי העמודים, תשע"ז

האם ניתן לסמוך על מי שאינו שומר מצוות שילך לרב למכור את חמצו? עולמות, תצא

מכירת חמץ לגוי קטן [הגוי הקבוע התעכב ומכרו את החמץ לבנו בן האחת עשרה, קנין כשדעת אחרת מקנה אותו, דעת אחרת מקנה בגוי, דעת החת"ס דבגוי אין שיעורים וכל שהוא בר דעת קנינו קנין, גוי שנתגייר אחר שכבר נהיה בר דעת, האם שייך לקנות את החמץ במוצאי פסח מגוי קטן, קניית החמץ במוצאי פסח מגוי גדול שנתפס לבית הסוהר] שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א, תשע"ח

מכר כל חמצו ומצא חמץ בביתו בפסח [האם יבערו, או שמא הוא חמץ של הגוי ואסור לשורפו] שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א, תשע"ח (עמ' 10)

מכירת חמץ שנשאר בחדר בישיבה - כשעזבו את הישיבה בחופזה מחמת הנגיף הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א, תש"פ

כיצד חלה מכירת חמץ גם לאחר הביטול אע"פ שאין החמץ שלו? פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ק)

קיצור דיני הרשאה ומכירת חמץ משא ומתן, תש"פ

מכירת חמץ לגוי [ע"י הרב, מכירה עצמית, מכירה מרוכזת] הלכה יומית יגדיל תורה בעלזא, תשע"ז עשר עטרות, תשע"ט

רכב שנמכר לגוי במכירת החמץ, האם ניתן למוכרו בפסח לישראל? וישמע משה, תשע"ד

מכירת חמץ השותפין בבעלויות שונות [שותפין, בית כנסת, דירה שכורה, אינו בבית בפסח] הלכה יומית יגדיל תורה, תשע"ז

דיני שטר מכירת חמץ משא ומתן, תשפ"ב

הצעת נוסח לשטרות מכירת חמץ [יפוי כח מהמוכר לרב השליח, שטר מכירת חמץ והשכרת קרקעות בי"ד ניסן בשחרית, שטר שכירות מקום למכירת י"ג] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' סו)

מניות שיש בהן השקעה בחמץ [מכירת חמץ, חמץ של גוי באחריות ישראל בבית גוי] בינת ההלכה, תשפ"ב

מכירת חמץ לאדם שבבעלותו מניות בכמה חברות שיש לכולן או לחלקן בעלות על חמץ [בעלות חברה על חמץ, בעלי מניות וחברה בע"מ, חברה בע"מ כשותפות, חברה בע"מ כסיטומתא, הגדרות נוספות לחברה בע"מ, חמץ שאינו ברשותו, חמץ השייך למשקיע מחמת שותפותו בחברה, מכירת המניות למשך הפסח, איסור חמץ שעבר עליו הפסח, תערובת חמץ שעבר עליו הפסח] דפי עיון, תשע"ט

הבטיח שמונים אחוז מהכנסות ממכירת החמץ לוועד הכשרות [אסמכתא] וישמע משה, תשע"ז

מכירת חמץ [מקור מכירת חמץ, סוגי הקנינים, הערמה במכירת חמץ, מכירת חמץ דרך הטלפון] עין יצחק, תשע"ח

כמה פרטי דינים במכירת חמץ [השכרת יחידת דיור לנכרי בלי רשות מהמשכיר, זמן ביטול חמץ בערב פסח - לפני חלות המכירה או אחריה] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

האם צריך ערב קבלן למכירת חמץ? [קושיית השואל ומשיב על חומרת השו"ע הרב שצריך ערב קבלן, שיטת החת"ס דהאיסור של רוצה בקיומו הוא רק כשירויח מזה ולא כשהוא למנוע הפסד, חיזוק המכירה ע"י הפקדת שיק] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט

מכירת חמץ בדירה שכורה [השוכר יחידת דיור מרוהטת או חדר במלון, בשטר המכירה בין הרב לגוי מופיע במספר נוסחים שיש לגוי רשות לפנות חפצים, בשאין לו רשות להשכיר את הדירה לאחר, לא ישכיר לגוי חלק מהמושכר] מאיר דרך, תשע"ט

טעם מנהג מכירת כלי חמץ לגוי [חמץ שעבר עליו הפסח, מכירת חמץ לגוי, טבלית כלים שנמכרו, מכירת חמץ ע"י רב מוסמך] בינת ההלכה, תשפ"א

מכירת חמץ שבטלה, האם הואיל ביטול החמץ מחמדי התורה, תשע"ה

מכירת חמץ של חברה העומדת למכירה במכרז שייסגר אחר הפסח וישמע משה, תשע"ה

מכירת חמץ של חולה, בלא ידיעתו [מדין אפוטרופוס, מדין השבת אבדה, זכין לאדם, האם חמץ שלא נמכר באונס נאסר] מכתלי בית הדין, תשע"ז

הורים המתארחים אצל בנם בימי הפסח ומכרו את ביתם לגוי, האם עשו כהוגן? [המפרש ויוצא בשיירה] שיעורי ליל שבת-הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשע"ט

מכירת חמץ בלא ידיעת הצדדים [מדין זכיה, זכין מאדם, אופנים אחרים] דפי עיון, תשע"ד

גוי שקנה חמץ הקהילה ומת, והשאיר בן גוי ובן שהתגייר [האם יכולים לשוב לקנות חמץ זה אחר הפסח, האם עבר הבן שהתגייר אך ירש את מחצית החמץ מאביו, עבר על בל יראה ובל ימצא, האם דין החמץ כחמץ שעבר עליו הפסח] דפי עיון, תשע"ח

מכירת חמץ בזמנינו תורת יקותיאל, תשע"ה נוה ההיכל, תשע"ה תשפ"ב

מכירת חמץ לגוי - האם מותרת לכתחילה? ירחון יתד המאיר (198), תשע"ט (עמ' 387)

האם ראוי שלא לסמוך על מכירת חמץ? שמעתא עמיקתא, תשע"ט

מנהג העולם במכירת החמץ הנכנסת לתוקף אחר שביטלו ואינו שלו פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' מט)

הוראות למכירת חמץ אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 11)

מכירת חמץ מוקדמת [חמץ שיקנה לאחר מינוי השליחות, שליחות על דבר שלא בא לעולם] אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 35)

שומר שלא מכר את החמץ המופקד אצלו [רשלנות, שליח להבאת אתרוגים שהביאם אחר סוכות גזל מצות והחזירן אחר פסח] נוה ההיכל, תשע"ט

ביאור כמה מנוסחאות ודיני שטר מכירת חמץ [מכירת או השכרת הכלים שדבוק בהם חמץ, מכירת חמץ גמור ומה צריך לפרט בשטר המכירה, מכירת חמץ אשתו או אשה עבור בעלה] אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 36)

חמץ בארץ ישראל אחר זמן איסורו, האם יכול למוכרו ליהודי תושב ארה"ב הנמצא שם ועדיין לא חל איסורו שם? [הפרשי שעות, מבחן תושבות, חמץ איסור חמץ כרגלי החמץ או כרגלי הבעלים, פרסונלי או טריטוריאלי, האם יכול למכור לו, האם יכול לזכות לו, האם יכול להקנות לו בקניין חצר] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

מכירת חמץ ומכירת בהמה מבכירה [להמנע מקדושת בכור, האם כוללת גם מכירת אתון מבכירה להמנע מפדיון פטר חמור] לקראת שבת מלכתא-דרשו, תשע"ט (עמ' כט)

מכירת חמץ של ילדים ע"י רבי בן ציון פלמן זצ"ל לקראת שבת מלכתא-דרשו, תשע"ט (עמ' ד)

מינוי שליחות למכירת חמץ [האם מוכרים את החמץ לרב או רק ממנים אותו כשליח ומורשה למכירת החמץ לגוי, האם יש צורך בחתימה על יפוי כח והרשאה לרב או די במינוי הרב כשליח בע"פ או בטלפון, כאשר אדם סבור שמכר את החמץ לרב] משא ומתן, תשע"ט

מכירת חמץ לגוי [הערמה] ותתענג בדשן, תשפ"ב

מכירת חמץ לגוי [זמנה, מתנה לגוי, לא תחנם, האם שליח יכול למנות שליח, מכירה בהערמה, מכירה של רבים, מכירה לפני או אחרי הביטול, מכירת חמץ המופקד בידי ישראל, חברת הפצה ומשלוחים 'אמזון'] משא ומתן, תשע"ט



ערב פסח שחל בשבת [לא בשנת תשפ"ב]



מלאכה ביום שישי כשערב פסח חל בשבת [שריפת חמץ] מעדני אשר, תשפ"א

ביאור תשובת תרומת הדשן בדין תענית בכורים בערב פסח שחל בשבת [הרב אהרן אמויאל שליט"א] ירחון האוצר (נא), תשפ"א (עמ' רכב)

תענית בכורות - כשערב פסח חל בשבת בירורים בהלכה, תשפ"א

מתי מברכים 'שבת הגדול מבורך' בשבת זאת או בשבת הבאה? מפיק מרגליות, תשפ"א

העלמת המצות בערב פסח שחל בשבת מפני הקטנים [איסור הכנה משבת למוצאי שבת, מצות אינן מוקצה] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א



כללי



קיצור הלכות פסח - וערב פסח שחל בשבת הרב קולודצדקי שליט"א, תשפ"א (לב עמ')

הלכות ערב פסח שחל בשבת [באנגלית] [הרב שלמה יהודה הברפלד שליט"א] בית הוראה ליקווד, תשפ"א

לקט הערות מעשיות לחג הפסח - וערב פסח שחל בשבת - על פי פסקי המשנה ברורה במשנתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל [הרב נחום אייזנשטיין שליט"א] דבר הלכה, תשפ"א (טו עמ')

קיצור הלכות ערב פסח שחל בשבת [החל משבת ז' ניסן ועד מוצאי שבת ליל הסדר, זמני היום, שיעור מצה ומרור, נוסח התפילות וסדר הבדיקה והביעור בשנה זאת] קונטרס פרי אליעזר, תשפא (לב עמ')

עניני ערב פסח שחל בשבת [זמן בדיקת חמץ כשחל ערב פסח בשבת, בדיקת חמץ או אכול למי שהתענה, קרבן פסח בערב פסח שחל בשבת, המצה האסורה לאכילה בערב פסח, מדוע אין המצה מוקצה בליל הסדר מחמת היותה מוקצה בשבת, מוקצה מחמת יום שעבר, ברכה על המשך הסעודה בערב פסח שחל בשבת – סילוק החמץ והפרורים האם הוא הפסקת הסעודה, תענית בכורים ביום חמישי או שישי, סעודת שבת במצה מבושלת או במצה עשירה, חלקות סעודת ליל שבת לשתיים, פסח מדבר בערב פסח שחל בשבת, בדיקת חמץ בליל שבת, ביטול כלי מהיכנו בכפייתו על חמץ, השלכת חמץ לבית הכסא, ביעור חמץ בהשלכתו לבית הכסא, ג' סעודות, אכילת מצה בערב פסח, טעימת תבשיל דגן סמוך למנחה, סעודה שלישית בערב פסח] עומקא דפרשה, תשפ"א

ערב פסח שחל בשבת [הרב דב יונה בקשט שליט"א] בית המדרש 'למד דעת', תשפ"א (נה עמ')

קיצור הלכות ערב פסח שחל בשבת [הרב בן ציון נשר שליט"א] בית הוראה אבן פינה, תשפ"א

הלכות ערב פסח שחל בשבת [לוח זמנים מדוייק לשנת תשפ"א, טבלת סיכום שיעורי כזית ורביעית לליל הסדר] [הרב מרדכי יעקב מאיר שליט"א] עיטורי מרדכי, תשפ"א (מד עמ')

דיני ערב פסח שחל בשבת [ההכנות] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

הלכות לחג הפסח וערב פסח שחל בשבת [הרב נפתלי נוסבוים שליט"א] אספקלריא, תשפ"א (עמ' קנה-קעז)

ערב פסח שחל בשבת [אסור לאכול אחר חצות היום חמץ או מצה. מתי וכיצד מתקיימת הסעודה שלישית [שזמנה לאחר חצות], סעודה שלישית בשבת, חיובה וזמנה, חלוקת הסעודה בבוקר לשני חלקים בכדי לקיים את הסעודה השלישית, חיוב הסעודה בפת או ב"מיני תרגימא". מנחה קודם הסעודה השלישית, שיעור האכילה ומה יאכל. זמני הסעודות בערב פסח שחל בשבת - שיטות רבותינו הראשונים והאחרונים. רבי שמעון בר יוחאי היה מקיים סעודה שלישית בשבת זו בלימוד מעשה המרכבה. קיום הסעודות בפת או במצה עשירה. המנהג לחלק את הסעודה בבוקר כדי לקיים סעודה שלישית בפת • יעשה הסעודה השלישית קודם שעה עשירית. חשש "ברכה שאינה צריכה" בחלוקת הסעודות. חיוב סעודה שלישית בשחרית מדין "תשלומין" לחיוב הסעודה לאחר חצות. שיעור הזמן הראוי להפסקה בחלוקת הסעודה בבוקר. קם מאוחר ולא יספיק להתפלל קודם סוף זמן אכילת חמץ. האם יאכל סעודה קודם התפילה, ביעור החמץ שנשאר מהסעודות. פירור החמץ לבית הכסא. לכת הפירורים בפח האשפה המשותף או ברשות הרבים. השבת אינו יום של ביעור הרע אלא תיקונו. שיטת הרמב"ם שאין לבער את החמץ בשבת, והלימוד לעניינו של ערב פסח שחל בשבת] עולמות, תקמ"ח

הלכות ומנהגים לערב פסח שחל בשבת [דרשת שבת הגדול, תענית בכורים, בדיקת חמץ, י"ג ניסן, שריפת חמץ, הכשרת כלים, מצות מצוה, עשיית מלאכה, הקזת דם, הכנת המאכלים לשבת, ההכנות לחג בערב שבת, שבת קודש - ערב פסח, סעודות השבת, ביעור החמץ שנותר בשבת, מהמנחה ולמעלה, סעודה שלישית, אמירת סדר קרבן פסח, הכנה משבת ליו"ט, מוצאי ש"ק - ליל פסח, תפילת ערבית והבדלה, הדלקת נרות, קידוש בליל יו"ט שחל במוצש"ק, הלכות יו"ט, ברכת שהחיינו לנשים, ביצה בקערה בליל פסח שחל במוצ"ש, נוסח ברכת אשר גאלנו, מלוה מלכה, קידוש לבנה, בכור שהגדיל בשבת י"ד בניסן - האם אביו צריך להתענות עליו ביום חמישי, בדיקת חמץ, מכירת חמץ בער"פ שחל בשבת, בית כנסת שמתפללים מאוחר כיצד ינהג בער"פ שחל בשבת, סעודה שלישית בער"פ שחל בשבת ביין, האם יש חיוב לבער את החמץ בפועל בשבת ער"פ, הכנה משבת ליו"ט ע"י נכרי, דיני טעות ושכחה בהבדלה ביו"ט שחל במוצ"ש, אזהרות מנהגים וידיעות נחוצות לפסח, כרוז רע"א זצ"ל לא להכשיר יי"ש לפסח, דרשות חת"ס, לקט מנהגים הערות ואזהרות מתוך משנה ברורה הל' פסח, הערות נחוצות לקראת ער"פ שחל בשבת, אגרת חזון אי"ש, שעורי המצוות, זמני פסח תשפ"א - מודיעין עילית] [הרב ישראל ש. זיכרמן שליט"א] אחוזת ברכפלד-מודיעין עילית, תשפ"א

הלכות פסח - וערב פסח שחל בשבת [ברכת האילנות, בדיקת חמץ, ביעור חמץ, מקומות החייבים בבדיקה, תענית בכורות, הלכות לשבת שחל בה ערב פסח, הגעלת כלים, דיני יו"ט שחל במוצאי שבת, יקנה"ז הוא כדיני קידוש או הבדלה: דינו כקידוש לגבי ישיבה, דינו כקידוש לגבי שתיית נשים, אין צריך לגדוש הכוס כבהבדלה, אפשר לעשותו על מצה כקידוש. הכנת נר הבדלה מיום שישי. דיני ליל הסדר, שו"ת בדיני ליל הסדר, כשרות תרופות בפסח, רשימת מוצרי חמץ ושאינם חמץ, קטניות, סדר והלכות מכירת חמץ, מזון בע"ח בפסח, הלכות יו"ט ודיני רחיצה ביום טוב הלכה למעשה, שביעי של פסח שחל בשבת, שו"ת בהלכות פסח, רשימת סוגי המוצרים הצריכים הכשר לפסח ומוצרים שאינם חמץ] אזמרה לשמך, תשפ"א

דיני ערב פסח שחל בשבת מנחת שאול, תשפ"א (עמ' מא)

שיעורי הלכה בדיני ערב פסח - וערב פסח שחל בערב שבת [הרב שריאל רוזנברג שליט"א] תשפ"א (יג עמ')

דיני ערב פסח שחל בשבת [תענית בכורות, בדיקת חמץ, מאכלי חמץ חמים, ביעור חמץ, איסור מלאכה ביום שישי, הכנות לליל הסדר מערב שבת, ומי ששכח, שכח לבדוק חמץ קודם שבת, סעודות השבת, אכילת חמץ וכשר באותו שולחן, אכילת מצה בהעדר חלות, עירובי חצרות, מצה עשירה, רגילה, מבושלת, עוגה מקמח מצה, מצה מטוגנת, קניידלך, קטניות, ביעור וביטול חמץ, הכנות בשבת לצורך יום טוב, הדלקת נרות בליך הסדר ודיני יקנה"ז, דיני ליל הסדר שחל במוצאי שבת, רשימת החזון אי"ש] [הרב מרדכי פירר שליט"א] הלכה סדורה, תשפ"א (כח עמ')

ערב פסח שחל בשבת [חלוקת סעודת היום לשתיים, איסור אכילת מצה בערב פסח, ממתי חל איסור אכילת מצה בערב פסח, שיטת הרז"ה, הכרעת המחבר, ארבעת השיטות במן איסור אכילת מצה, הדמיון בין חמץ לארוסה] ותתענג בדשן, תשפ"א

הלכות ערב פסח שחל בערב שבת אוצר הלכות-שבט הלוי, תשפ"א מים חיים, תשפ"א לעשות רצונך, תשפ"א משא ומתן, תשפ"א (חלק א) משא ומתן, תשפ"א (חלק ב) אוהל מועד, תשפ"א שמעתא עמיקתא, תשפ"א ירחון יתד המאיר (ריג), תשפ"א (עמ' ט)

דינים מיוחדים לערב פסח שחל בשבת הגרב"מ זילברברג שליט"א (יב עמ')

הוראות רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשאלות המצויות במיוחד בערב פסח שחל בשבת [הרב שמואל דרזי שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

ספיקם של בני בתירא לגבי פסח בשבת [הלא גם פסח מדבר היה בשבת?] נוה ההיכל, תשע"ג



סעודות השבת



אכילת 'מצת חמץ' בערב פסח שחל בשבת פניני אי"ש, תשפ"א

אכילת מצה האפויה שלא לשם מצה - בערב פסח שחל בשבת פניני אי"ש, תשפ"א

דיני ערב פסח שחל בשבת [סעודות השבת] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

מדוע לא עושים שתי סעודות בליל שבת בשבת ערב פסח? נהורא דשמעתתא, תשפ"א

זמן איסור אכילת מצה בע"פ שחל בשבת [הגר"ד שוורצמן זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רסו)

קידוש במקום סעודה בסעודת שבת [מחמת חמץ בחוץ והמשך בפנים] אספקלריא, תשפ"א (עמ' נ)

מנהג העולם שלא לברך על המשך הסעודה בער"פ שחל בשבת [כשבוצעים על הפת במרפסת וממשיכים הסעודה בפנים הבית-מסלקין הפת, היסח הדעת, עקירת השולחן, החלפת מפת השלחן והמשך סעודה באותו חדר] [הרב חיים הלפרט שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

שיעור זמן ההפסק בין הסעודות בערב פסח שחל בשבת [הילוך ד' אמות, רבע שעה, חצי שעה, הפסק בין סעודות: כדי להחשיב כשתי סעודות, הפסק בין סעודת חלב לבשר, בין סעודה גדולה לסעודה מפסקת בערב תשעה באב, הפסק כדי להנצל מברכה שאינה צריכה, הפסק ומעבר לחדר אחר, האם מותר לגרום ברכה שאינה צריכה בחילוק סעודות, ולסעודה שלישית, האם יש ענין להרבות בברכות בשביל מאה ברכות או למעט] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

אכילת מצה עשירה - וביאור 'הא לחמא עניא' האיחוד בחידוד, תשפ"א

האם יש לחוש שלא לאכול פיתה בערב פסח שחל בשבת? [שמא הפיתה לא החמיצה והיא כשרה למצה, דעת הגר"ה זאקס זצ"ל, אין להכין עשרה פתיתים לבדיקת חמץ מפיתה] עומק הפשט, תשפ"א

עירוב חצרות בערב פסח שחל בשבת [הרב חיים קלמנוביץ שליט"א] [עירוב החצרות בפת חייב להיות בפת הראויה לכל השבת, השנה פת אסורה בהמשך השבת, והמצה אסורה ביום השבת, מקפיד על עירובו, שריפת חמץ, בעלות על הפת וזיכויה לכל בני העיר, מכירת הפת לנוכרי מערב שבת, מכירה לנוכרי בערב שבת בתנאי לכלול מה שישאר, קניין בשבת, מכירת חמץ נפרדת בשכונות רבות בעיר, הפת נמצאת בבעלות של גויים שונים, עשיית העירוב במצה המותרת לאכילה לקטנים שאינם יודעים מסיפור יציאת מצרים, עירובי חצרות ליום טוב] עירוב לשבת הלכה למעשה, תשפ"א



ביעור חמץ



טלטול פירורי החמת אחר סעודת שבת בערב פסח שחל בשבת לענין הלכה, תשפ"א

סדר פינוי הפירורים במקרים שונים בערב פסח שחל בשבת לענין הלכה, תשפ"א

ערב פסח שחל בשבת האם יש איסור לפורר את החמץ ולפזרו ברוח בשבת? מעדני אשר, תשפ"א

ערב פסח שחל בשבת - מאיזו שעה אסור לטלטל את החמץ? [מוקצה] מעדני אשר, תשפ"א מעדני אשר, תשפ"א

האם במכירת חמץ בערב פסח שחל בשבת כוללים גם את החלות לסעודות השבת? [למכור ולאכול משל הגוי, לעשר חמץ שנמכר לגוי, חמץ של ישראל ובטלו ונמצא ברשות הגוי האם עובר ישראל בבל יראה מדרבנן] מעדני כהן, תשפ"א

ביעור חמץ בערב פסח שחל בשבת [הרב משה מרדכי אייכנשטיין שליט"א] ירחון האוצר (נא), תשפ"א (עמ' קטו)

נוסח ביטול חמץ בערב פסח שחל בשבת [להלכה השו"ע לא הביא 'להוי הפקר', אך המ"ב הביא להוסיף כן מכוח כמה אחרונים לצאת ידי חובת כל השיטות, האם מותר להפקיר בשבת, המ"ב סתם ולא כ' שכשחל בערב שבת אין אומרים כן, הפקר ומתנה דוממים למקח וממכר האסור בשבת, במקום אחר כתב דמתנה לצורך מצוה בשבת מותרת, האם כאן הוא הפקר ממש או רק גילוי דעת, למצוה המוטלת על האדם ביום השבת - כביעור חמץ ועירוב תבשילין - המתנה מותרת, אך מצוה שנוח לו לעשותה היום כהקדש או פסיקת צדקה לעניים, אין לעשותה בשבת] פניני אי"ש, תשפ"א

ביעור חמץ שנמצא בפסח [נמכר לגוי, כשלא נמכר לגוי האם יש לברך על ביעורו, האם נכלל בברכת בדיקת חמץ, ביעור חמץ בהשלכתו לבית הכיסא, קיום מצווה בבית הכיסא, הדלקת נר חנוכה כשבית הכיסא הוא המקום היחיד, ע"י כניסה לבית הכיסא או מבחוץ ללא כניסת הגוף] צבא הלוי, תשפ"א

ביטול חמץ בערב פסח אחר זמן איסורו [חולה שאושפז בבית חולים ושכח למכור חפצו, אך בטלו אחר חצות, האם הביטול חל. וכן השנה בשבת אין שורפין בשבת יתכן וישכחו אנשים לבטל את חמצם, ומה דינו אם לא מכרוהו כדין, גילוי דעתו, ניחא ליה לבעלים, תחולת ביטול למפרע כשברור שזו היתה כוונתו, מחלוקת קצות החושן ונתיבות המשפט, קושיית באר יצחק מהפרשת תרומות ומעשרות בשבת, האם פעולה יכולה לחול אחר שהנכס אינו ברשותו, הרשות להשתמש באתרוג חברו אינה למפרע אלא מדין ניחותא דבעלים כאילו אמר מפורשות מראש, האם ביטול חמץ הוא פעולת הפקר ממונית, או כדברי הר"ן מניעת האדם להכנסת החמץ לרשותו, ובזה מועיל דעת אף לאחר זמן] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

השלכת חמץ ל'שוט אשפה' בשבת ערב פסח אספקלריא (כו), תשפ"א (עמ' ט)



סעודה שלישית



זמן אכילת סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת [הגר"נ פרצוביץ זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רסו)

סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת האיחוד בחידוד, תשפ"א לענין הלכה, תשפ"א

אכילת מצה בערב פסח כשאין באפשרותו לאכול מיני תרגימא לצורך סעודה שלישית? מעדני כהן, תשפ"א

סעודה שלישית וזמנה בערב פסח שחל בשבת [הרב צבי הירש וילנסקי שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' לה)

סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת [יוצאין ברקיק השרוי והוא שלא נימוח, אבל מצה שבשלה אינו יוצא בה ידי חובתו שהרי אין בה טעם פת, בעינן טעם מצה, נחלקו תנאי אם ע"י הבישול פקע מיניה טעם מצה, או נחלקו אי איקרי לחם אחר הבישול, מצה מבושלת, השוואת בישול וצלי בקרבן פסח, ע"י בישול בטל תורת לחם, או ע"י הבישול נעשה מצה עשירה דיש בזה ביטול האפיה, האם חל גם על צלי שם מבושל אע"פ ששם צלי לא בטל, נפק"מ לדינא בין הטעמים כשאין מצה אחרת אם יש לאכול מצה מבושלת, וכן לענין אכילת מצה מבושלת בערב פסח, מצה שנחלטה בלבד, כיון דאקרי לחם בבלילה עבה ה"ז מצה כשרה ורק אינה לחם עוני, לשיטה שמי פירות מחמיצין, א"כ מצה עשירה ראויה לבוא לחימוץ ואפשר לצאת בה יד"ח, ויהא אסור לאוכלה בערב פסח, כל שאינו חמץ גמור אולי ה"ז כמו חצי שיעור למצוה, מלשון ראבי"ה נראה שמותר מעיקר הדין לאכול מצה בע"פ למצות סעודה שלישית, מג"א כ' שלא נהגו לעשות סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת במצה מבושלת, ביאור הגר"א בנידון, האם יכול לאכול מצה שאינה שמורה, לדעת הזוהר א"א לקיים בשבת זו מצות ג' סעודות, בספר נר אהרן כתב טעם איסור אכילת מצה ערב פסח, משום מצות אכילת מצה כל שבעת הימים, מצה עשיר לסעודה שלישית בקביעות תליא מילתא או בשיעור אכילה, גדר מצוה של כל ימי הפסח הוא כמבואר ברבינו מנוח, שי' ר"ת שאפשר לאכול מצה עשירה בכל ערב פסח, ובודאי בחל בשבת כדי לצאת יד"ח ג' סעודות, ההבדל שעל סוכה מברכים כל שבעה ועל מצה לא מברכים, שבועה על מצה עשירה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' לז)



ליל הסדר שחל במוצאי שבת [לא בשנת תשפ"ב]



ערב פסח שחל בשבת [המתארח אצל אחרים בליל הסדר והולך לשם מבעוד יום לא יטול עמו הקיטל או מצות, האוכל בליל שבת במרפסת ונרות השבת דולקים בסלון, ברכת הנרות, סילק ידו בסעודת שבת מאכילת פת מחמת זמן איסור אכילתו, האם רשאי להמשיך בסעודה ללא ברכה ראשונה] לענין הלכה, תשפ"א

הטבלת המוציא במלח [בליל שבת, בליל יום טוב, ובליל יום טוב שחל במוצאי שבת, הקרבת איברי חול בשבת, והקרבת איברי שבת ביום טוב, הטבלת מצה-פת נקיה במלח, כשחל ליל הסדר בחול וכשחל במוצאי שבת, אי אמירת 'והוא רחום' בערבית של מוצאי שבת, אם מתפללים ערבית מוקדמת] צבא הלוי, תשפ"א

שכח לברך יקנה"ז בקידוש בליל הסדר שחל במוצאי שבת [נזכר אחר התחלת ההגדה, נזכר קודם הכרפס] [הרב שמואל דרזי שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

קידוש הבדלה יקנה"ז [ללא הזכרת יציאת מצרים בקידוש, בקידוש מזכירים את שם היום טוב, אך ביקנה"ז לא, שכח לומר ותודיענו] צבא הלוי, תשפ"א



ונשלמה פרים שפתינו - הקרבת קרבן פסח: פסח מצרים



הגדרת 'שכן' בפסח מצרים [והשלכה להלכות צדקה, ומקח וממכר, שכן ממש, בר מצרא ובן העיר] ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' נ)

האם יש מצוה ב"דם המילה"? [שתי מצוות דם מילה, ודם פסח] (ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים) אספקלריא, תשע"ח (עמ' כז)

פסח מצרים [א] [אימורי פסח מצרים היכן הוקטרו ג' מזבחות היו שם על המשקוף ועל שתי המזוזות, מחלוקת הקדמונים אם אכלו האימורין או שרפום לגבוה, מתן דמים לא היה לגבי מזבח, המזוזות והמשקוף היו בגדר מזבחות, בפסח מצרים לא פוסלין דקין ותבלולים, אין פלוגתא בדברי חז"ל אי הוי מזבח או לאו, אין מתן דמים בפסח מצרים, ושאין אלו המזבחות אלא ע"ד המליצה, מה עשו בפסח מצרים עם שיירי הדם, מאי דהוה הוה, למיסבר קראי] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' ריט)

פסח מצרים [ב] [שלושה מזבחות היו לאבותינו במצרים המשקוף ושתי המזוזות, בקדשים בעינן בכל מקום ב' קראי לעכב, מנ"ל דהיו ג' מזבחות, יתכן שהיה מזבח אחד ויש בו ג' או ד' מתנות, דברי תוס' השלם על ענין זה שהפך מרע"ה סדר הציווי, ביאורי מהרא"י לבעל תה"ד בנידון, דעות המפרשים האם עבודת קרבן פסח במצרים היתה בכל אדם או בבכורות] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רכד)

איך מלו ישראל בליל פסח? [ברית מילה שלא בזמנה אינה דוחה יו"ט] מחמדי התורה, תשע"ח עיון הפרשה, תשע"ו (עמ' לח) לז תירוצים דרישה וחקירה, תש"פ

הלל בשחיטת פסח מצרים (ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים) זרע ברך, תשע"ה

ציפית לישועה - מדוע נצטוו על מצוות שילוח עבדים טרם צאתם ממצרים? [מדוע נסמך עניין זה לציווי לגאול את עם ישראל ממצרים, מדוע נשלחו משה ואהרן ראשית אל עם ישראל ורק לאחר מכן אל פרעה, במה תלויה הגאולה, מדוע היה חשוב ליעקב לגלות לבניו את הקץ, המיוחד שב''עיקר'' השנים עשר הנוגע לאמונה בביאת המשיח] עמל משה, תשנ"ח

''והיה הדם לכם על הבתים'' - מדוע נצטוו ישראל ''ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר'' [הקב"ה יודע להבחין בין צדיק לרשע, מאיזה משחית היה לישראל לירא, מה מסמלת נתינת הדם על המשקוף והמזוזות וכיצד יש בה כדי להגן, מדוע בזמן החורבן נתינת ה''תיו'' על מצח האנשים לא הגנה עליהם בסופו של דבר, מה בין ''שה לבית אבות'' ל''שה לבית''] עמל משה, תשסג

נתינת הדם על המזוזות ועל המשקוף מקרא העדה, תשע"ז (עמ' רז)

פסח מצרים מקרא העדה, תשע"ז (עמ' רי)

האם קראו את ההלל בשחיטת פסח מצרים? זרע ברך, תשע"ז

מה החידוש בכך שגם משה ואהרן קיימו את פסח מצרים? [לא היו בשיעבוד, לא היו צריכים זכויות, הקרבן היה לשמירה, מלאכה בתלמיד חכם, חברוה שכולה זקנים] מחמדי התורה, תשע"ו תשע"ח

קרבן פסח נלקח בעשור ביום השבת [ר"ת לבתי מקדש: הר שדה בית תפילה] שבילי פנחס, תשע"ח

מחשבת לאוכליו ושלא לאוכליו בשחיטת הפסח זרע ברך, תשע"ט

טעם הציווי לאכל את הפסח כשהם חגורים במתניהם (מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם) אספקלריא, תשע"ח (עמ' לג)

מה המיוחד בכך שאף משה ואהרן לקחו שה בעשור לחודש? זרע ברך, תשע"ז

כיצד זבחו משה ואהרן את הפסח במצרים? [הנס הגדול, הרי הבטיחו שלא יזבחו במצרים] זרע ברך, תשע"ח

כיצד קשרו בני ישראל את השה בשבת? [בעשור לחודש] אספקלריא, תשע"ח (עמ' קב)

מדוע לא הקריבו קרבן פסח בשנות המדבר? [אונס ורצון יחד] הגר"א גניחובסקי, תשע"ג אורות הגבעה, תשע"ז

המהפך הרוחני ערב יציאת מצרים, כל ראש משפחה הפך ל'כהן' כל בית ל'בית מקדש' וכל אחד ניסה להשפיע על שכניו [קירוב] פניני אי"ש, תשע"ח

"סדנת הגמילה" לעקירת תופעות שליליות, הנלמדת מקרבן הפסח מחשבה תורנית, תשע"ח

טלטול הנותר מקרבן פסח ביום טוב [ביציאת מצרים] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

השוני בין ציווי ה' למשה לבין מה שאמר לישראל [בציוי ה' למשה: א. כתוב "קהל עדת ישראל". ב. לא כתוב "סף". ג. לא כתוב אגודת אזוב. ד. הקדים הזאת מזוזות למשקוף. בציוי משה לישראל כתוב: א. "זקני ישראל". ב. "בדם אשר בסף". ג. אגודת אזוב. ד. הקדים המשקוף לשתי המזוזות. הסיבה: ישראל נגאלו ממצרים בזכות דם מילה ודם פסח. להזות על המשקוף ועל המזוזות להזכיר מעשי האבות שמלו והקריבו קרבן פסח. טומאת עבודה זרה חמורה כצרעת, היו צריכים לטהר ביתם ולכן הציווי לישראל להזות באגודת אזוב ומתוך כלי חרס שהוא הסף, כטהרת נגעי בתים. אך שבט לוי לא עבדו עבודה זרה, ומלו עצמם, לא הוצרכו לטהר ביתם כטהרת צרעת, אלא רק להזכיר להם זכות יצחק ויעקב בקרבן. פסוקי ציווי ה' למשה היו לשבט לוי, לכן כתוב 'קהל עדת ישראל', שהם שבט לוי, ולכן לא היה אגודת אזוב, ולא כלי חרס, ולכן הקדימו הזאת המזוזות שהם העיקר, להזכיר קרבן פסח של יצחק ויעקב, ורק לאחר מכן את המשקוף. אבל ציווי משה לכלל ישראל היה בו אגודת אזוב וכלי חרס, ולכן הקדימו הזאת המשקוף של אברהם על ברית מילה, ואח"כ המזוזות] משך חכמה עם בינת החכמה, תש"פ

מי הם 'עדת ישראל' שמשה נצטווה לדבר אליהם? [אל מי דיבר משה בפועל לזקנים, לבני ישראל או לשניהם, חלוקת הכבוד לזקנים, העברת המסר לעם בנחת ובאופן המתקבל ע"י קרוביו, ביאור דברי אור החיים] פנינים מרבנו אור החיים, תש"פ

האם גם שבט לוי קיימו הזאה באגודת אזוב? [לא מטעם צרעת, אלא משום טומאת מת, וכן בישראל, נראה שלא היזו בגלל נגעי בתים שהרי יצאו מהם, אלא הם עצמם היו כטמאי צרעת, שצריכים הזאה על טהרת צרעת גופם, שהעובד עבודה זרה, ומי שלא מל עצמו, גופו טמא כטומאת צרעת, וכיון שהיה הבדל גדול בין סיבת ההזאה של שבט לוי לשאר ישראל, לכן דקדק הכתוב לפרש דין הזאה רק אצל ציוי לישראל ולא אצל שבט לוי, אבל למעשה גם שבט לוי היו מזין באגודת אזוב כטהרת טמאי מת] משך חכמה עם בינת החכמה, תש"פ

מה החידוש בכך שגם משה ואהרן קיימו את פסח מצרים? [לא היו בשיעבוד, לא היו צריכים זכויות, הקרבן היה לשמירה, מלאכה בתלמיד חכם, חברוה שכולה זקנים] (וילכו ויעשו ... כן עשו, ברש"י) [יב, כח] מחמדי התורה, תשע"ו תשע"ח

הטלה של מצרים והטלה של קרבן פסח הרב מרדכי נויגרשל - אוסף גיליונות, תשע"ט (לד)

מדוע לא הקריבו קרבן פסח בשנות המדבר? [אונס ורצון יחד] הגר"א גניחובסקי, תשע"ג אורות הגבעה, תשע"ז

הערות בדיני קרבן פסח מצרים (מהגרי"ז הלוי זצ"ל) מלאכת מחשבת, תשע"ט

האם עכבה ערלת בני ישראל בעת עשיית פסח מצרים? [ברית מילה, ערל] מלאכת מחשבת, תשע"ט

דם פסח ודם מילה - עי"ז נחשבו כ'זרעו של אברהם' לקיום ההבטחה אספקלריא, תשע"ט (עמ' ט)

דם פסח ודם מילה אספקלריא, תשע"ט (עמ' מא) משנת מהר"ל, תש"פ

ואומר לך בדמייך חיי ברוך שאמר-שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשע"ט

מדוע דווקא אלו נצטוו בני ישראל במצוות דם פסח ודם מילה? אספקלריא, תשע"ט (עמ' נ)

למה במצרים לקחו למרור תמכא ועולשין ולא חזרת? אספקלריא, תשע"ט (עמ' קיח)

צביעה [בשבת] בנתינת הדם על המשקוף אספקלריא, תשע"ט (עמ' עד)

האם פסח מצרים נאכל בשלוש כיתות? [הנס בקולו של משה] אספקלריא, תש"פ (עמ' יט)

בענין שחיטת פסח מצרים בג' כתות אספקלריא, תש"פ (עמ' קד)



ונשלמה פרים שפתינו - הקרבת קרבן פסח: פסח דורות



הערות ועיונים בקרבן פסח [בשר פסח שפקע קדושתו אם יוצא בו, צלית הפסח מצד אחד, אכילת מצה עם מרור בזמן הזה, מלקות בשוחט הפסח על חמץ, שבירת עצם בפסח ע"י גוי או קטן, מינוי ובעלות בקרבן פסח, קדימת אכילת חגיגה לאכילת פסח, שחיטת הפסח אחר התמיד] [הגר"ד לנדו שליט"א] מנחת דבר, תשפ"ב

אחד הוא אלוקינו - לזכור אחדות הבורא ולתלות בו תקווה ומבטח [בטחון בה', בפרנסה] (שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם) באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ה)

צליית הפסח על גבי אסכלה [הרב אוריאל ראובן אייזנבאך שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' מו)

פסח בשאר ימות השנה – אי בעי עקירה? [הגר"מ אליפנט זצ"ל] איתרי (יג), תשפ"ב (עמ' כח)

מדוע היה צריך סכין לשחיטת פסח לכל אחד בפני עצמו [בסכין היתה בליעה של קרבן הפסח מכח הדם הרותח, והיה צורך להכשיר בין אחד לשני, קשירת הסכין בשערות הקרבן האם אינה מלאכה בקרבן, לצורך הקרבן] צבא הלוי, תשפ"א

שליחות בשחיטת הפסח ושאר הקרבנות [הרב מרדכי אליפנט זצ"ל] עלון איתרי (ט), תשפ"א

אחדות - היסוד לקיום הלאום אספקלריא, תשע"ט (עמ' נב)

ליל הסדר אצל אברהם אבינו הרב ברוך רוזנבלום שליט"א-ברוך שאמר, תשע"ז

הקרבן קרבן פסח ע"י יצחק אבינו [הקרבת קרבן פסח כשבנו ערל, שלא למנויו, בפחות מחמישים איש, בבמת יחיד] מעדני אשר, תשע"ג עיון הפרשה, תשע"ג (עמ' 69) י"ד תירוצים

קרבן פסח של יצחק אבינו [וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק, אלא האחד הקריב לפסחו, אמאי לקחה רבקה משלה, גם שליחותו של עשו לצוד ציד להביא היה לצורך קרבן פסח, רבקה ידעה שעשו מומר והפסח שלו פסול ולכן עשתה קרבן פסח אחר ומינתה עליו את יצחק, לקחה דוקא מגדיי העזים שלה שהרי הכל היה רק מדין 'זכין', הגדי השני היה קרבן חגיגה וגם אותו צריך להקדיש וזה אפשר לרבקה בלבד לעשות, מפרש לפי"ז הא דנאמר בפסוק ואברככה לפני ה'] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רנג)

קריאת פרשת פרה מהתורה [חלק ממצוות קרבן פסח] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כב)

בדיקת חמץ במקדש [היכן, על מי הוא מוטל - על הלויים, חמץ של גבוה, כיבוד העזרה] תורת הקרבנות, תשע"ז

לאו דנא או מבושל בקרבן פסח [מבושל שהזהירה עליו תורה, בין שנתבשל במים בין שנתבשל בשאר משקין, צלאו ואח"כ בשלו או שבשלו ואח"כ צלהו או שעשהו צלי קדרה ואכלו חייב, סברא דבישול מבטל הצליה וכמש"כ תוס', אבל מהני הבישול רק לבטל שם צלי ולא שיחול עליו שם מבושל, מנח"ח חקר אם אכל כזית מפסח שצלאו ואח"כ בשלו, דאע"פ שעבר בלאו, מ"מ קיים נמי מצות הפסח, לפי זה יש לדון, דאי ליכא פסח אחר כשר ה"ז אוכל מפסח זה משום עשה דוחה ל"ת, לענין בישול לאחר צליה בשבת שיש להתחייב, וזה כשי' היראים, לפ"ז יש לדון גם בשי' פמ"ג בבישול ואח"כ צלי, אם יש אח"כ שוב חיוב בחזר ובישל] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קסט)

הפסח נאכל בחבורה אחת [האוכל מן הפסח אינו אוכל אלא בחבורה אחת ואין מוציאין ממנו מן החבורה שיאכל בה, והמוציא ממנו כזית בשר מחבורה לחבורה לוקה, מחלוקת ר"י ור"ש בביאור הלאו, אם הענין הוא שאדם אחד לא יאכל הפסח בשתי חבורות, או שפסח אחד לא יאכל בשתי חבורות, נחלקו אי יש אם למקרא או למסורת ולכן א"א שיהו שתי האזהרות, מצד עצמו הוא מוכרח, דאיך תתכן אזהרה שלא יאכל האדם בב' חבורות והרי בחבורה האחרת הוא פסח אחר והו"ל שלא למנויו, ביאור הסוגיא בפסחים, היו יושבים ונפרסה מחיצה ביניהם, דברי השואל הר"ד הבבלי ותשובת הר"א בן הרמב"ם בנידו"ז, בחזו"א עמד על המחקר, בנפרסה מחיצה בין האוכלין ובין הפסח, י"ל דתליא בפלוגתא דהצל"ח והמנח"ח האם פסול יוצא תלוי בלאו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קעח)

פסח בבמה [כתב הרמב"ם, אין שוחטין את הפסח אלא בעזרה אף בשעת היתר הבמות לא היו מקריבין את הפסח בבמת יחיד אלא בבמת ציבור וכל המקריב את הפסח בבמת יחיד לוקה כאילו הקריבו בחוץ, נראה דהוספה זו "כאילו הקריבו בחוץ" היא מוכרחת, הרמב"ם בספר המצוות שימנה לאו זה בל"ת וכן ליתא במנין הלוקין, פליגי בדעת הרמב"ם אם איכא לאו על ק"פ מלבד כל הקרבנות, אינו לאו בפ"ע, אין דרכו של הרמב"ם להביא מה שאינו נפ"מ בזה"ז, לאו על פסח בבמת יחיד אפי' בזמן היתר הבמות, אף בבמה גדולה אין פסח שני קרב וכן אי קרב גם בבמה קטנה, הרי"פ פרלא הביא מהר"ד הבבלי במעשה נסים ומהר"א בן הרמב"ם בתשובתו, ומבואר דליכא לאו נוסף והוא חלק מאזהרת שחוטי חוץ] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קפו)

השוחט פסח על החמץ [השוחט הזורק והמקטיר את האימורין אם היה ברשות אחד מהם כזית חמץ בשעת הקרבתו ה"ז לוקה והפסח כשר, בגמרא פסחים נחלקו אם צריך שיהא החמץ עמו בעזרה, אם אין החמץ בעזרה הו"ל התראת ספק, יכול המותרה להכחישנו ולומר שוגג היית, רש"י ותוס', שאגת אריה הוכיח מכאן אם חמץ שקיבל עליו אחריות אפשר לבטלו, אם השוחט אינו מבני חבורה ויש להם חמץ, הפסח פסול בדיעבד שהרי בטלה השליחות] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קצב)

שבירת עצם בפסח [אין חייבין אלא על שבירת עצם שיש עליו כזית בשר או שיש בו מוח, לענין בשר כתוב כזית ולענין מוח לא כתוב כזית, מל"מ תמה על דברי הרמב"ם, לפיכך שורפין עצמות הפסח בכלל הנותר מבשרו כדי שלא יבואו בהן לידי תקלה, אמאי חזר וכפל הלכה וכתב השורף עצמות והמחתך גידים אינו חייב משום שבירת עצם, האכילה של תוך העצם לא נאמר עליה המצוה והיא גם כל שהוא, ולכן במוח פחות מכזית עובר בלאו דשבירת עצם, המוציא פסח אי איכא על מוח שבתוך העצם, חצי שיעור אסור מהתורה, חצי שיעור במצוה, אחרונים שאין להם כזית אין אוכלין וחייבין לעשות פסח שני, וש"מ דח"ש אינו כלום] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רא)

הפסח שיצא חוץ לחבורתו [בשר הפסח שיצא חוץ לחבורתו בין בזדון בין בשגגה נאסר באכילה ולוקין על אכילתן, נחלקו הצל"ח והמנח"ח אם פסול יוצא חל על הבשר מיד אע"פ שעדיין לא הניח, או דהפסול יוצא תלוי בעבירת הלאו, האוכל מבשרו חוץ מחבורתו, אע"פ שמצוה לאכול הפסח בחבורה, מ"מ גם אם אכל חוץ לחבורה קיים מצות אכילת קרבן פסח, ירושלמי שאין חייבים על לאו דהוצאה אלא בשאכל] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' ריא)

ברכת הפסח [על אכילת הפסח הברכה של 'אכילת פסח' ועל אכילת זבח הברכה של 'אכילת זבח', לחלק דהדבר תלוי אי הוי אותו סוג מעשה או שני מיני מעשים, אמאי מברכים שתי ברכות על הפסח ועל הזבח, והרי שתי המצוות הן של אכילה, כיו"ב הקשו על ברכות 'אכילת מצה' ואכילת מרור' מדוע לא כוללים שניהם בברכה אחת, אם יאמרו על שניהם ברכה אחת יבואו לאוכלם כאחת, המערב עירובי חצירות ותבשילין כאחת מברך ברכה אחת] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רכח)

גר שנתגייר ביום ארבעה עשר [ישראל ערל שמל בערב הפסח שוחטין עליו אחר שמל, אבל גר שנתגייר ביום ארבעה עשר ומל וטבל אין שוחטין עליו, ולמה נמנע אותו מלאכול, כח חז"ל להעמיד דבריהם במקום דין תורה, איך יאכל בפסח, והרי הוא מחוסר כיפורים דקרבן הגר ואסור בקדשים] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רלא)

ברית מילה מעכבת בקרבן פסח [כשם שמילת עצמו מעכבתו מלעשות פסח כך מילת בניו הקטנים ומילת כל עבדיו מעכבת אותו, מעיר דלא הוזכר קודם לכן בדבריו שמילת עצמו מעכבתו, וכן דאינו דומה חיוב עצמו לחיובו על בניו ועבדיו, המפרשים הקשו אמאי צריך מיעוט על קטן דאין מילת עבדיו מעכבתו, שאני מילה משאר מצוות דקטן עצמו הוי בר חיובא, קטן כשר למול, האם האדון יכול למול שיהיה חייב למול בעצמו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רלד)

טומאת ארץ העמים בקרבן פסח [בית הפרס בודקין לעושי פסח, בטומאת ארץ העמים האם העמידו דבריהם במקום כרת ואינם עושים פסח, מתבאר מדברי החסדי דוד שעל ארץ העמים אין קולא לטהר לעשות הפסח אם בדקו, מעיר דצ"ע מאי שנא] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רלו)

חיוב נשים בקרבן פסח [מילה שיש בה כרת הוה אמינא דמחייב בהו נשים למול את בניהם, חיוב נשים בקרבן פסח, ואע"פ שהיא מצות עשה שיש בה כרת, מדוע לא הוזכרה בגמ' מצות קרבן פסח בין המצוות שנשים חייבות בהן, מעיר על קושיית מהר"י אסאד דנשים יתחייבו במצה ומרור בגלל הפסח] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רמ)

חיוב מילת עבדים בקרבן פסח [לקח עבד גדול מן הגויים ולא רצה העבד למול, מגלגלין עמו כל שנים עשר חודש, ואם התנה עליו מתחילה והוא אצל רבו הגוי שלא ימול אותו מותר לקיימו, לקיים עבדים שאינם נימולים, הלוקח עבד מן העכו"ם ולא רצה לימול מגלגל עמו עד י"ב חודש, המקור לשיעור של י"ב חודש עפ"י המכילתא דילפינן חיוב מילת עבדים מקרא שנאמר בקרבן פסח, וכיון דבי"ב חודש איכא קרבן פסח נקבע שיעור זה לגלגול, קרבן פסח, ומילת כל עבדיו מעכבת אותו, ונראה שגם תוך י"ב חודש כך הוא הדין, דלא כמנחת חינוך, מבאר דברי הרמב"ם שטבילת אמהותיו לשם עבדות מעכבת מקרבן פסח] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רמב)

בדין לשמה בפסח [כתב הרמב"ם, ואם שחט ועבד שאר עבודות סתם ולא חשב כלל בעולה ובשלמים הרי הן כשרים ועלו לבעלים, עולה ובשלמים, חטאת ופסח, אע"פ שאין מחשבת לשמה מ"מ מחשבת שלא לשמה נמי ליכא, צריך שמחשבתו תהיה לשם אותו החטא שבא עליו מדויקת בלשון הרמב"ם, לפי"ז בפסח אע"פ שמחשבת שלא לשמה פוסלת מ"מ סתמא נמי כשר] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רמז)

לאו להותיר בפסח [אסור להותיר מבשר הקדשים לאחר זמן אכילתן שנאמר בקרבן תודה לא תותירו ממנו עד בקר והוא הדין לשאר הקדשים, אין חילוק בין הנאכלים ליום ולילה או הנאכלים לשני ימים ולילה, עוברים על קרבן פסח חגיגת ארבע עשר ופסח שני בב' לאוין] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רנ)

האם כוהני בית אב ששרת בחג הפסח שתו בליל הפסח ד' כוסות? [איסור כוהן 'כונן' בשתיית יין, שתיה של מצוה, בלילה, כשאין מקריבים אברים, לא גזרו בליל פסח, שתו מיץ ענבים, האם מצוות ד' כוסות דוחה עבודה] תורת הקרבנות, תשע"ט

האם יש מצוה לאכול הרוטב בקדשים ובפסח? תורת הקרבנות, תשע"ט

אכילת פסח חי תורת הקרבנות, תשע"ט

שחיטת קרבן פסח לשם המנויים תורת הקרבנות, תשע"ט

שחט הפסח קודם התמיד, אימתי ידליק הנרות? תורת הקרבנות, תשע"ט

כיצד נמנים על קרבן פסח? ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קיח)

ערל באכילת פסח בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רסב)

מחוסר כיפורים בערב הפסח בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רפח)

האם ברכו שהחיינו בשחיטת קרבן פסח? מעדני אשר, תשע"ג

עשה שיש בו כרת האם דוחה לא תעשה שיש בו כרת [פסח דוחה שבת, מל מילה שלא בזמנה בחייב חייב חטאת] עשר עטרות, תשע"ח

האם יש איסור למלוח קרבן פסח לפני צלייתו? מעדני אשר, תשע"ז

האם קרבן פסח היה נצלה יחד עם גיד הנשה? מעדני אשר, תשע"ז

האם בבית המקדש היו אוכלים קרבן פסח בהסבה? מעדני אשר, תשע"ז

גדר מצוות הקרבת קרבן פסח [שחיטתו מצוה בפני עצמה] זרע ברך, תשע"ו תשע"ז תשע"ז

שלוחו של אדם כמותו בקרבן פסח (ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל) שלמים מציון, תשע"ו

האם היתה מחיצה באכילת קרבן פסח בין הגברים לנשים? [בתפילת חנה במקדש, מחיצה בשמחת בית השואבה, בבית הכנסת בשעת התפילה, גובהה, כשניתן לראות את הנשים מעזרת הגברים, חתונה, ברכת השמחה במעונו] תורה והוראה, תשע"ח

הוצאות למצוה עד חומש מנכסיו, במצוה שיש בה כרת כאיל תערוג, תשע"ח

בין פסח מצרים לפסח דורות - המשקוף ושתי המזוזות כיום אז נדברו, תשע"ט

קנין 'קרבן פסח' בכסף ומשיכה [דיני קניין בארבעת המינים, במטלטלין ובדבר מצוה, תקנת חכמים שמעות אינן קונות] (משכו וקחו) נועם אליעזר, תש"פ

מדוע הוצרכו לקחת ד' ימים קודם השחיטה את הקרבן? מלאכת מחשבת, תש"פ

קרבן פסח שביקרו אך לא ביום השחיטה ושחטו בשבת האם חייבים עליו קרבן חטאת? מלאכת מחשבת, תש"פ

מצות הפסח - מצות הבית אספקלריא, תשע"ט (עמ' סב)

אחד הוא אלוקינו - לזכור אחדות הבורא ולתלות בו תקווה ומבטח [בטחון בה', בפרנסה] (שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם) [יב, ה] באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ה)

מעלת ה'שכן' בקרבן פסח [בשאר מצוות, נתינת מתנה, דין בר מצרא] נועם אליעזר, תשע"ט

החסד שעשו במצרים [הרב מאיר שמעון שפיצר שליט"א] עלון איתרי (ט), תשפ"א

אור הראשית בקרבן פסח הנאכל על השובע [הגר"י דיויד שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קכח)

חגיגת י"ד - הבנת כוונת התורה בזה [מדוע צריך 'לשובע', האפשרויות: לרומם אכילת מצה, לחדש קרבן הבא עבור הפסח, חשש שלא יזכור להקריב ולאכול חולין לפני קרבן פסח, חגיגה ושמחה במועד] [הרב עמיחי כנרתי שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קלב)

האם אפשר להביא חגיגת י"ד ביום י"ג ולאכול מבשרה בליל ט"ו? [חגיגת י"ד הבאה עם הפסח אינה באה כשחל י"ד בשבת, דא"א לשוחטו בשבת, ובער"ש נמי א"א דזמן אכילתו ב' מים ולילה אחד ולא יוכל לאכול ממנו בליל ט"ו. הרא"ש הביא מהר"י מאורלינש והר"י מקורביל ז"ל, דכשחל י"ד בשבת, שוחטין החגיגה הבאה עם הפסח בי"ג, ונאכל לב' לילות ויום אחד, וא"כ יוכל לאכול ממנו בליל ט"ו. שבות יעקב הביא קושית בנו דמוכח דבער"פ שחל בשבת ליכא חגיגה. שבו"י תי' דיסברו כרש"י ז"ל דכלי שנטמא בטומאה דרבנן מותר לטבלו בשבת, וקופיץ שנמצא טמא רק מדרבנן, וא"כ לצורך החגיגה יכול בעליו לטבלו בשבת. מצות שלמים שיאכל ממנו מקצת ביום הראשון, חגיגת י"ד הוי שלמים הרי מצותו שיאכל ממנו קצת בליל י"ד. עיקר המצוה שיאכל ביום הראשון ולא בלילה שלאחריו, ובחגיגת י"ד א"א לאכלו ביום זבחו, וא"כ שוב מותר להניחו כולו ללילה השני. או המצוה שיאכל כולו ביום הראשון ולא מקצתו ודלא כהק"א ז"ל, וכיון דבחגיגת י"ד א"א שיאכל כולו ביןם הראשון, שוב מותר להניח כולו ללילה השני. נפק"מ האם מותר גם בפסח שחל בחול, לשחוט החגיגה בי"ג, לצל"ח אסור ולחכ"צ מותר] עשר עטרות, תש"פ

הטהרה הנדרשת להקרבת קרבן פסח שאל נא - תורה הטהרה, תשע"ח

האם אדם מצווה לחייב עצמו [להתקרב לירושלים] במצוות קרבן פסח עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' מד) מנחת אשר, תשע"ז

הפקרת נכסיו לפטור מחיוב עליה לרגל, וכן לפטור מקרבן פסח הגר"א גניחובסקי, תשע"ד מלאכת מחשבת, תשע"ז

הכנה למצוה בקרבן פסח (וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה') נועם אליעזר, תשע"ח

טומאה בציבור בקרבן פסח הגר"א עוזר, תש"ע

האם יתכן קרבן פסח המתבשל בחמי טבריה? [אם יביאו את המים לירושלים יתקררו, ואם יביאו את הפסח לטבריה הרי הוציאוהו חוץ לחומת ירושלים ונפסל כ"יוצא", בזמן היתר הבמות, הרמב"ם הביאו להלכה, תולדות האור או תולדות חמה, הבאת המים ב"טרמוס", טרמוס ככלי ראשון, עירוי לטרמוס האם הוי הטמנה, בישול בכלי שני, דבר חריף בכלי שני, חמי טבריה האם הם 'דרך בישול', המבשל בשר בחלב בחמי טבריה, מליח כרותח האם הוא כבישול, כבוש כמבושל בפסח] אוצרות אורייתא, תשע"ח

עיון הפרשה, תשע"ד (עמ' קכט) כז תירוצים

שריפת עצמות קרבן הפסח האם אסורה כשבירתן? הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

הערות במצוות הפסח לפי ספר החינוך מגישי מנחה, תשע"ה

האם יש מצוות אכילת קדשים בקרבן פסח? [לא בא לכפרה, אכילה ע"י ישראל] זרע ברך, תשע"ה

סדר אמירת קרבן פסח [בערב פסח אחר מנחה] מסידור רבי יעקב עמדין זצ"ל תורת הקרבנות, תשע"ו תשפ"ב

מדוע אסרה תורה לאכל קרבן פסח מבושל? מעדני אשר, תש"פ

האם שאר הקורבנות מותר לאוכלם מבושל? מעדני אשר, תש"פ

צלי אש בקרבן פסח [יב, ח] הגר"א עוזר, תש"ע

גדר מצוות הקרבת קרבן פסח [שחיטתו מצוה בפני עצמה] זרע ברך, תשע"ו תשע"ז תשע"ז

ספיקם של בני בתירא לגבי פסח בשבת [הלא גם פסח מדבר היה בשבת?] נוה ההיכל, תשע"ג תשפ"א

בדין אכילת שובע בקרבן פסח מלאכת מחשבת, תשע"ו

הקרבת קרבנות בזמן הזה [כניסה למקדש בטומאת מת, האיסור לבנות מקדש ומזבח כתבניתם ולהקריב קרבנות ללא נביא וללא סנהדרין, טומאה דחויה בציבור, אין ריצוי ציץ, אין כהנים "מיוחסים" לעבודת הקרבנות, בניית המזבח וקניית קרבנות ובגדי הכהונה מכספי שקלים שלא נאספו, המקום הראוי למזבח, הכנת בגדי כהונה בהעדר חלזון לצביעת התכלת, מהו הארגמן ממנו נעשה האבנט, הקרבת קרבנות לשם "ריח ניחוח"] עולמות, תכ

הקרבת פסח במקדש ובזמן הזה פרי ביכורים, תשע"ט

מומר באכילת קרבן פסח מגישי מנחה, תשע"ו

איסור אכילת קרבן הפסח חי הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

האם האיסור לשחוט קרבן פסח כשיש לו חמץ בבית אפילו כשיש לו משהו חמץ? מעדני אשר, תשע"ט

כל דצריך? הרי הפסח נאכל רק למנויו? הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

צלי אש בקרבן פסח הגר"א עוזר, תש"ע

קרבן פסח - אכילתו עומקא דפרשא, תשע"ב

אכילת קרבן פסח על השובע (האם הוא מדין 'למשחה') א גליציאנער שטיקל תורה, תשע"ה

אכילת קרבן פסח בחצר הבית (בבית אחד יאכל) מעדני אשר, תשע"ג

האם מותר לאכול את מוח העצם [בשר שבתוך העצם] למרות איסור שבירת עצם [מחמת מצוות אכילת הפסח]? הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

איסור שבירת עצם בקרבן פסח [ע"י גוי, ע"י קטן, שנים ששברו עצם] צבא הלוי, תשפ"א

אכילת קרבן פסח על גגות בתי ירושלים ובבתים רבי קומות או רק בקומת קרקע? [קדושת גגות ועליות בירושלים, גגות העזרה וגגות ירושלים] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' קה)

טעם ביטול 'קרבן תודה' בפסח [מדוע לא אפשרה התורה להקריב קרבן תודה מחלות מצה הכשרות לפסח? הודאה על הנס בפרסום או בצנעה] עינינו גל - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ל)

תודה בחג המצות [במשך חכמה העלה דילפינן מהכתוב חג שבעת ימים מצות יאכל, דאין מביאין תודה בחג המצות, אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה, באור שמח כתב להדיא דחמץ שיש לו עליו אחריות גם בשל הקדש ה"ז עובר עליו, מבאר דמש"כ המשך חכמה סברא להתיר אכילה משום עשה דוחה לא תעשה, יש לקיים רק לשי' החולקים על הרמב"ם דאיכא מצות עשה גם על חלק בעלים, פסול מטעם 'משקה ישראל'] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קמח)

סעודת הודיה – שיחו בכל נפלאותיו [הגר"מ מלובנצ'יק שליט"א] איתרי (יג), תשפ"ב (עמ' נח)

הגדה של פסח בשילוב ליל הסדר בזמן בית המקדש (181 עמ') ועשה פסח לה', תשע"ו

איך מותר להקריב נדרים ונדבות בערב פסח הרי ממעט זמן אכילתן שהרי אסור לאכול אחרי אפיקומן? מעדני אשר, תשע"ט

קרבן פסח קרבן צבור זרע ברך, תשע"ט

ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים [ונשלמה פרים שפתינו, הציפיה להקרבת הקרבנות והשבת העבודה לבית המקדש, חשיבות אמירת הקרבנות בכל יום] משנתה של תורה, תשע"ט

ונקריב לפניך באהבה [תיאור חי ומפורט של קיום מצות "הקרבת קרבן פסח" והעליה לרגל בבית המקדש, סדר אמירת קרבן פסח לגר"א עם פירוש משולב, סדר הקרבת קרבן פסח ליעב"ץ, תיאור הרומאי שהובא ביעב"ץ] לדביר ביתך, תשע"ט (105 עמ')

עליה לרגל בזמן הזה [אע"פ שחרב ביהמ"ק לא בטלו ישראל ג' רגלים בשנה, קדושת מקדש וירושלים לא בטלה בזה"ז, מבואר שעלו לרגל לאחר החורבן, וצ"ב איזה ענין יש בזה, בגדר 'זכר למקדש' נהגו הקדמונים לקיים ראיית פנים בירושלים] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' רלג)

אכל קרבן פסח שלא לשם מצוה [מצוות צריכות כוונה, ביטל מצות עשה פעם בחייו האם נקרא רשע, האם יצא ידי חובת אכילת בשר קדשים] עיון הפרשה, תשע"ט (עמ' קעח) כג תירוצים

מהודר או נותר [כשיש לפניו ב' אפשרויות איזה שה לקחת לקרבן פסח, או שה כחוש אבל לא יבוא לידי נותר, או שה מהודר שיבוא לידי נותר, כגון שיש בה הרבה בשר לאכול, איזה מהם עדיף] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

ההלל בהקרבת קרבן פסח [תאור הקרבת קרבן פסח המורה על הניסים הגדולים שנעשו לעם ישראל] [הרב הלל בריסק שליט"א] מהדורה רביעית מתוקנת, תש"ע

קרבן אחד שיודע שיהא נותר [האם למול בשבת כשידוע שאח"כ יצטרכו לחלל את השבת משום פיקוח נפש] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

זריזין או הידור [האם יקריב קרבן מהודר אע"פ שעל ידי זה יתעכב ויבטל זריזין למצוות, קידוש לבנה מיד או במוצאי שבת] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

מטרת הקרבנות וקרבן פסח - שבת הגדול [רמב"ם במורה ורמב"ן, משך חכמה, דין 'קרבן' ודין 'קדשים' בקרבן פסח, פסח מצרים 'קרבן' ופסח דורות 'קדשים'] מפיק מרגליות, תשפ"א

האם מותר לזר [ישראל] לשחוט קרבן בשבת? [קרבן פסח] דרישה וחקירה, תשפ"א

אכילת פסח עם מצה טמאה [ציפיה לישועה, מהרה יבנה בית המקדש, אך המצות כבר נאפו בטומאה, וכן היין כבר נבצר בטומאה, החששות במצה ויין טמאים: שהמצה והיין הטמאים לא יגעו בקרבן פסח. שהידים לא יגעו במצה והיין הטמא, ואם נגעו באוכל הטמא יצטרך לטהר את ידיו קודם שיגע בקרבן. שלא יהיה טמא משום אכילת כביצה ומחצה אוכל טמא, ומשום שותה רביעית משקה טמא. שהכלים לא יקבלו טומאה מהיין, או שעכ"פ לא יגעו הכלים הטמאים בקרבן פסח. שבגדיו לא יטמאו מהמשקה הטמא וקרבן פסח לא יטמא מבגדיו. סדר קיום ליל הסדר בזהירות: כוס ראשון ושני יקדש על כלי שאינו מקבל טומאה, וכן שאר הכלים והכלי שמתחת יהיו כלים שלא מקבלים טומאה, על המפה יפרוס מפת ניילון כדי שהמפה לא תקבל טומאה. וכן יקפיד שלא ינטוף מהיין על בגדיו. לא ישתה רק רוב רביעית. ואם יהיה עדיין מחלוקת בשיעור הרביעית יצטרך לטבול גופו קודם האכילה כמו שיתבאר בהמשך. טבילת הכרפס במי מלח, אם יהיה לו כרפס טהור, יוכל להטבילו במים טהורים, ואם בכוס ראשון של קידוש נגעו ידיו ביין הטמא, יטול ידיו קודם טיבול הכרפס, וא"צ לטבול ידיו, דחולין שנעשים על טהרת הקודש אינן צריכים טבילת ידים כלקודש, את קרבן הפסח לא יביא לשולחן בשעת ההגדה או יכסנו במפת ניילון שלא יקבל טומאה] אהלי טהרות (נח), תשפ"א (עמ' ו)

קרבן פסח נבלע באיברים כמו המן במדבר אספקלריא, תשפ"א (עמ' קלז)

מעשר בהמה עד כ"ט אדר בכל שנה [ויסות השוק ע"י חכמים למנוע חסר לקראת חג הפסח] הלכה למעשה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' לז)

האם בבית המקדש השלישי יהי ניתן להתקין מערכת לצפיה במעגל סגור ומערכת מחשבים כדי לחזות בעבודת הכהנים והלויים ובשמחת בית השואבה? [רמקולים, מראות הצובאות] קב ונקי, תשפ"א



פסח שני:



שחטו עליו קרבן פסח והגדיל, האם צריכים לשחוט עליו קרבן בפסח שני? [קטן שהגדיל בספירת העומר, האם יכול להמשיך ולספור בברכה, ספירת קטן, האם נחשבת כמעשה מצוה, וכן יש לדון האם נחשבת כמעשה ספירה, גדרן של מצוות שעושה קטן בקטנותו, אכל מצה בשעת שטותו שצריך לחזור ולאכול כשנשתפה, שחטו עליו קרבן פסח והגדיל, האם צריכים לשחוט עליו קרבן בפסח שני, קטן שאכל לפני השקיעה ובירך ברכת המזון, וכשהגדיל נתעכל המזון במעיו, האם צריך לחזור ולברך ברכת המזון, קיים מצוות בקטנותו האם מקבל שכר כ'מצווה ועושה', ברכת התורה בליל היותו בן י"ג, תמימות בספירת הקטן] מאור השבת, תשע"ד הגר"א גניחובסקי, תשע"ד עולמות, ג

הערות בדיני פסח שני [דרך רחוקה בפסח שני, איסור אכילת מצה בערב פסח שני] מעדני אשר, תשע"ב

דרך רחוקה - בזמן הזה [אמצעי תחבורה מהירים, תושבות] בירורים בהלכה, תשפ"א

בענין פסח שני רגל בפני עצמו [שחיטת פסח זו מצות עשה בפני עצמו ודוחה את השבת, שאין השני תשלומין לראשון אלא רגל בפני עצמו, נראה מלשונו דהא דהוי פסח שני מצוה בפני עצמה, היינו משום שהוא רגל בפני עצמו, למ"ד שאינו רגל בפני עצמו, אכן לא הוי פסח שני מצוה בפ"ע, אינו דוחה את השבת, האם פסח שני הוא תשלומין דראשון, החילוק בין נאנס לבין היה טמא או בדרך רחוקה לגבי חיוב כרת] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רנז)

מחמיר בהבאת פסח שני [השוחט פסח על בני חבורה ואמר שלא לשמו שחטתי, אם היה נאמן סומכין על דבריו, ואם לאו הרוצה להחמיר על עצמו ה"ז משובח ויביא פסח שני, הרי הנידון הוא להקל שמביא פסח שני, נאמן עליו אין כוונתו למנותו שליח, פסח בלי שליחות האם יצא ידי חובה, דעת האור שמח שיש להכשיר הפסח ורק הפסידו מצות שחיטה, האם נאמר שפסול בלא שליחות איך יהיה הדין בכמה מנויים] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רסא)

מצה ומרור בפסח שני [מצות עשה היא אכילת פסח שני, ויש בה חיוב של מצה ומרור שאינו לעיכובא, אם אכל פסח שני בלי מצה ומרור ביטל עשה זו, אין הנשים חייבות באכילת מצה ומרור על פסח שני, אם יש לו רק מצה או רק מרור] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רסד)

מנין הלאוין שנאמרו בפסח שני [לאוין של שבירת עצם ונותר איכא שני לאוין במנין המצוות, בלאוין אחרים אע"פ שנוהגים בפסח שני מ"מ אינם במנין הלאוין, ספר מעשה ניסים לרבי דניאל הבבלי השיג על הרמב"ם בספר המצוות שמנה את פסח שני למצות עשה בפני עצמה, ומה שהשיב ע"ז רבינו אברהם בן הרמב"ם, יש ללמוד דיש חילוק בין ב' הלאוין המפורשים בפסח שני ובין שאר הלאוין, יתכן לדבריו שגם מלקות אין על האיסורין שבפסח שני שאינם מפורשים בתורה, גדר קרוב ללאו שבכללות] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רסז)

קטן שהגדיל בין שני פסחים [גר שנתגייר בין פסח ראשון לפסח שני וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים, חייבין לעשות פסח שני, ואם שחטו עליו בראשון פטור, כיון דרחמנא רבייה לקטן שישחטו עליו וממנין אותו נפטר הוא בכך מן השני, הרי קי"ל שה לבית אבות לאו דאורייתא, דומה לאכל מצה בעת שטותו שצריך לחזור ולאכול, אע"פ דליכא בפסח שהקריבו עליו דין קיום מצוה, מ"מ קיים דין הקרבתו, מצוות ראיה לגבי מי שהגדיל בתוך הרגל] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רע)

הקרבת קרבן פסח שני כשלא קרב פסח ראשון [במידה ויתאפשר לחדש את עבודת קרבנות בין פסח ראשון לפסח שני: האם מותר והאם חובה לעשות פסח שני. במידה ואין אפשרות להקריב פסח שני במצב כזה משום שאין ציבור נדחים, יש לדון האם יחידים מתוך הציבור יכולים לעשות פסח שני משום שהם אינם ציבור או שדין אחד לכל הציבור ואף היחידים שבציבור אינם יכולים לעשות פסח שני. האם מה שנאמר שאין ציבור נדחה לפסח שני הוא דין כללי ועקרוני, הנוהג בכל אופן שבו נוצרה מציאות של רוב ציבור שלא יצאו ידי חובה בפסח ראשון, או שזהו דין מסוים בטומאת מת, שנאמר כחלק מהכלל שטומאה דחויה בציבור וכחלק מההיתר לעשות פסח ראשון בטומאת מת, ואז במקרה של רוב ציבור שנדחו לפסח שני שלא מחמת טומאת מת אלא מסיבה אחרת ניתן לעשות פסח שני] ירחון האוצר (טו), תשע"ח (עמ' סג)

אופן חישוב הטמאים והטהורים להקרבת פסח בטומאת רוב ציבור [כיצד מחשבים בפועל את מניין טמאי המתים, הטהורים והזבים: האם מונים אותם מתוך כל ישראל, או שמונים דווקא את הקרובים שאינם בדרך רחוקה, או הגדרה אחרת, ציבור, כל כת וכת בפני עצמה, אופן חישוב הטמאים והטהורים בפסח חזקיהו ובפסח שבימי עזרא, רוב זבים במקרה של טומאת מת בכהנים או בכלי שרת, צירוף אנוסים ומזידים המתבטלים מפסח למניין הטמאים והטהורים, צירוף ערל ומשומד למניין] ירחון האוצר (כח), תשע"ט (עמ' לג)

מדוע יש דין 'תשלומין' רק להקרבת פסח? [פסח שני] ירחון האוצר (כח), תשע"ט (עמ' נג)



הלל השלם בפסח:



האם אפשר לומר הלל בבהכ"נ בזמן תוספת יו"ט? פניני הלכה-מרבני ישיבת מיר-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' עז)

אמירת הלל בפסח [גדרי אמירת הלל בפסח, ביום א' של החג, בחול המועד ובשביעי של פסח, במסכת ערכין מבואר מדוע אין "גומרים" את ההלל בחול המועד ובשביעי של פסח "דפסח אין חלוקים בקרבנותיהם" והבית יוסף הביא עוד טעם בשם המדרש "לפי שנטבעו המצרים, ובנפול אויבך אל תשמח" ותמוה מדוע נצרך הבית יוסף גם לטעם המבואר במדרש, ולא הסתפק בטעם המבואר בגמרא וביותר פלא על המשנה ברורה שהביא רק את דברי המדרש, טעמים נוספים מדוע אין חיוב לגמור הלל בימי חול המועד ושביעי של פסח, בעיקר גדר דין אמירת הלל בפסח יש לעיין, האם החיוב מדין הודאה על יציאת מצרים או מדין המועד, אמירת הלל "בדילוג" בחול המועד פסח היא מנהג או חיוב, האם חיוב הלל שלם מהתורה או מדרבנן, וצ"ע בשיטת הרמב"ן שחיובו מהתורה האם בחול המועד פסח חיובו מהתורה, לא אמר הלל שלם ביום טוב הראשון, האם יש חיוב "תשלומין" לאומרו בחול המועד ובשביעי של פסח [וצ"ע האם יש נפק"מ בין חול המועד לשביעי של פסח, ומה הדין אם לא אמרו עד שביעי של פסח], קטן שהגדיל בחול המועד פסח ואמר הלל שלם ביום טוב הראשון כשלא היה בר חיוב, האם חייב לשוב ולאומרו בחול המועד כשנהיה גדול, באמירת הלל בימי פסח מקיים מצות שמחת יום טוב, ועל כן "ראוי לדקדק לאומרו במתינות ובשירה כהלל דיום טוב, ולא כבראש חודש, חיוב נשים באמירת הלל בליל פסח וביומו הראשון, בחוה"מ ובשביעי של פסח, יישוב דברי המדרש שאין אומרים הלל על טביעת המצרים, הסותרים את דברי הגמרא שדוד המלך לא אמר הלל עד שראה במפלתן של רשעים, ההבדל בין אמירת הלל שלם לאמירתו בדילוג, והסבר אמירת הלל בדילוג בחול המועד ושביעי של פסח] עולמות, שפא

מדוע אין גומרים את ההלל בכל ימי הפסח? ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קצה)

מדוע אין אומרים הלל שלם בט"ז בניסן? [לכבוד קרבן העומר, העומר חובת היום או מתיר בלבד, העומר חובת היום אץ מדין 'מחרת השבת', נספח לקרבן המוסף, שלא יהיה חמור משביעי של פסח] ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' כח)

החליט להשתקע בחוה"מ בחו"ל האם מתחייב שוב בהלל שלם? [תושבות, התאזרחות, ירידה, שהחיינו ביום טוב שני] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' סט)

קריאת ההלל בפסח מצרים ובפסח דורות זרע ברך, תשע"ו

הלל בליל הפסח, ובשחיטת הפסח הגר"א עוזר, תשע"ה

ההלל במעגל השנה [האם קריאת ההלל נמנית בתרי"ג מצוות, בפסח ובשאר החגים] [הרב יהודה לוגר שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קעב)

הלל בבית הכנסת בליל הפסח בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תכא) מלאכת מחשבת, תשע"ט

מנהג גמירת ההלל בתפילת ערבית של ליל פסח [הרב אלון ארביב שליט"א] ירחון יתד המאיר (ריג), תשפ"א (עמ' ל)

קריאת ההלל בליל הפסח, בבית הכנסת ובתוך הסדר, מקורו וטעמו רוממות, תשע"ו

ברכת השיר ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' קנג)

כוס חמישית והלל הגדול מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' קסט)

כוס חמישית בליל הסדר (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' צט)

כוס חמישית [מדרש וירושלמי סמכו שתיית ארבע כוסות על ארבע לשונות של גאולה, נאמר גם והבאתי ולא תקנו נגדו כוס חמישית, רוב שיטות הקדמונים ס"ל שכוס חמישית הוי או מצוה או רשות ורק דעת יחיד שהיא חובה, מבואר בתוס' על התורה שלא תקנו על והבאתי, בגלל שזה על ירושת הארץ וכיון שגלו הימנה, אין מסדרים על כך כוס מיוחד, עפ"י מש"כ בספר עמק ברכה בדין הלל על הנס, השל"ה: צדיקים מיד שהובטחו לדבר טוב אומרים שיר ושבח אף שעדיין לא נתקיים, ליל הפסח הוא ליל שמורים לדורותם, ומבואר בדברי חז"ל שהוא הלילה השמור לגאולה העתידה, אמירת הלל המצרי והלל הגדול, הוא על יציאת מצרים ועל הגאולה העתידה בלילה זה, קבעו לומר שניהם כאחת ועל כוס אחד, והכוס השני רק מוזגין ולא שותין, אע"פ שיש לכל אחד חתימה נפרדת כאן נקבעה חתימה אחת משתיהן, לעתיד לבוא כל הלל יהיה נפרד בחתימה עם כוס ויהיו ה' כוסות חובה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קכו)



נשמת כל חי:



יחוס סגולת אמירת 'נשמת' לרבי יהודה החסיד [ליוצא לדרך, לכל צרה] הרב יעקב ישראל סטל, תשע"ט

אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יום הרב יעקב ישראל סטל-ירושתנו, תשע"א



חלב ומוצריו בפסח:



חלב כשר לפסח [בפיקוח וועדות כשרות מהודרות, מונעים מהפרות מאכלי חמץ מתחילת הייצור לפסח, וגם מסננים את החלב. נכון להדר לקנות 'כשר לפסח ערב פסח' שאם בכל זאת התערב משהו חמץ יתבטל בתערובת. זה וזה גורם: זה וזה גורם מותר. יש מחמירים בחמץ בפסח כיון שאסור גם בהנאה. אכלה חמץ בפסח: נחלקו הפוסקים האם מותר לשתות חלב מפרה שאכלה חמץ בפסח. ועיקר השאלה האם מותר מדין זה וזה גורם, או שאסור משום הנאה מחמץ. משנה ברורה: אכלה רק חמץ וחלבוה תוך מעת לעת מאכילת החמץ יש להחמיר, לאחר מעת לעת יש להקל. אכלה גם חמץ וגם דברים המותרים, וחלבו אחרי מעת לעת יש להקל. ובתוך מעת לעת מחלוקת הפוסקים. אכלה חמץ ערב פסח: אכלה קודם זמן האיסור, יש שהחמירו, ורוב הפוסקים התירו את החלב אפילו בפסח ואפילו מבהמת ישראל כי האכילה היתה בהיתר] עומק הפשט, תשפ"ב

הכשרת רפתות לפסח [מחלבות תנובה לפסח, מחמצת שיוצרה מחומרים שאינם כשרים, החלפת מזון הפרות, סימון הכשרות לפסח במוצרי תנובה, סימון הכשרות לפסח ע"י מדבקות, מריחת חמאה או גבינה על מצה למחמירים בשרויה, חלב דל לקטוז בפסח, שמן קנולה בפסח, מוצרי מהדרין שבפסח הם בכשרות רגילה] [הרב זאב ויטמן שליט"א] בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ח (עמ' לט) בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ב (עמ' ה-כב)

האם ראוי להקפיד בפסח להשתמש במוצרי חלב שרשום עליהם "כשר לפסח ערב פסח"? [פרה שאכלה איסור, זה וזה גורם, אכלה חמץ בפסח, האכילה עכו"ם] שמעתא עמיקתא, תש"פ

מוצרי חלב בפסח [הרב זאב ויטמן שליט"א] בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ג (עמ' נז)

סוגיות הלכתיות בתעשיית החלב [אלכוהול ממי גבינה, הכשרה מחלב נכרי ולפסח ללא המתנה מעת לעת, שימוש באריזות נייר ופלסטיק בפסח] בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ח (עמ' סד) בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ז (עמ' נו, פה)

סוגיות הלכתיות בתעשיית החלב [אריזות גבינה בפסח, חומרות בפסח, תחמיץ דגן בפסח, קש חיטה כמרכיב כשר, תפעול רפת - סוגיות הלכתיות, אריזות גבינה כשרות לפסח, ייצור במפעל שבו לא ניתן לפגום את הקיטור, חומרות בפסח - ההיבט ההלכתי, פסקי הגרי"ש אלישיב זצ"ל בענייני כשרות החלב בתנובה] בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ח (עמ' סד) בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ד (עמ' נד-קיט)

שתיית חלב בבעלות גוי המאכיל פרותיו בחמץ בפסח [כשהחלב מושגח משעת חליבה, חמץ קשה ביעורו ע"י פירורו, זה וזה גורם] נועם אליעזר, תש"פ

סוגיות הלכתיות בתעשיית החלב [מצה שרויה בחלב, כשרות החמאה בפסח, שתיית מים מאגם הכינרת בפסח] בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ח (עמ' מא) בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ה (עמ' עב-פה)

סוגיות הלכתיות בתעשיית החלב [איסור קטניות בפסח, חומרות וקולות בפסח] בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ח (עמ' פד) בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ו (עמ' פד-צג)



מנהגי אכילה בפסח:



איסור אכילת מצה בערב פסח - מדוע לא אסרו אכילת מרור ושתיית יין בערב פסח? [כשם שאסרו אכילת מצה כדי שיהיה היכר, ולמרות שמרור וארבע כוסות דרבנן, מדוע לא אסרו סוכה וד' מינים בערב פסח, מדוע לא אסרו מצה משום 'בל תוסיף'] עיון הפרשה תשעו (עמ' קפא) כ''ז תירוצים

מנהגי מאכלים בפסח (א-ב) חוקי חיים, תשפ"ב

איסור אכילה בערב פסח [הגרב"ד פוברסקי שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רצו)

אכילת מצות "חמץ" בערב פסח [ומצות שנאפו "שלא לשמן"] פניני אי"ש, תשע"ז

שמירת מנהגי אבות, והאם מועילה התרת נדרים של הבנים הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

אכילת אגוזים בפסח והקשר לקרבן פסח [בין ה'וויז' ל 'ג'י.פי.אס'] 'עין לא ראתה' אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' סט)

האוכל במקום שנוהגים שלא כמנהגו בפסח [שרויה קטניות, מנהגי האשה ומנהגי הבעל] שיעורי דעה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' מז)

האם מחויבים בנים להמשיך מנהגי אכילה של אבותם? [חיוב בנים במנהגי האבות - חיוב הבנים מדין קבלת הציבור או מכוח האב לקבל גם על זרעו, אב שקיבל במפורש את המנהג גם על בניו, חיוב הבנים לנהוג במנהגי אבותיהם כאשר הבנים עצמם נהגו במנהג זה לאחר שהגדילו, או שבכל מקרה, כשנהגו כן רק בחיי האב משום כבודו בלבד, חיוב הבנים לנהוג במנהגי אבותיהם תלוי בטעם למנהג האבות [זהירות או חומרא, או הכרעת האבות כשיטת אחד הפוסקים, והבנים נוקטים להכריע כשיטה אחרת], בן שנהג כמנהג אביו אך לא ידע שיש במנהג זה משום גדר וסייג למצוה, "התרה" לבנים ממנהגי אבותיהם] עולמות, שצח נוה ההיכל, תשע"ו

כוח מנהגי האבות בפסח [מחייב את הבנים, חילוק בין מנהג המון העם למנהג יחידים, מנהג שהמשיכו הבנים את אבותם, תושבי חו"ל שעלו לארץ ישראל, מנהגים הצריכים התרה] עין יצחק, תשע"ט

האם ניתן להאכיל אורח המוזמן לפסח אוכל שאינו לפי מנהגו? [לפני עוור בין אוסר למתיר - וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, הנוהג איסור במאכל [שאינו אוכל בשר שאינו "גלאט כשר"], האם רשאי להאכילו אדם הנוהג בו היתר. וכן להיפך, האם הנוהג היתר במאכל, רשאי להאכילו אדם הנוהג בו איסור, כשהאוסר נקט כן מעיקר הדין, או מחמת חומרא, כאשר האיסור ניכר, האם ממידת חסידות לא יאכילהו אפילו בדבר הניכר [המחמיר בדבר האם מותר לו לבקש מהמיקל בכך לעשותו בשבת, כגון: בן ספרד המחמיר כשיטת המחבר בהל' בישול בשבת, הרוצה לבקש מאשכנזי שיבשל עבורו על פי מה שהתיר הרמ"א, קיבל שבת האם רשאי לבקש מחברו שיעשה עבורו מלאכה, המחמיר ביציאת שבת כשיטת רבנו תם, לבקש שיעשו עבורו מלאכה, המחמיר לא לפתוח פקקי בקבוקים בשבת, לבקש מהמיקל בכך לפתוח עבורו] משלוח מנות בהכשרים שונים] עולמות, שעח

חולה במצוות החג [ציליאק, מונו, עיכול] הגר"א וייס שליט"א (16 עמ') מנחת אשר, תשע"ו

חולה במצוות ליל הסדר שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

מצות מקמח שיבולת שועל לרגישים לגלוטן אספקלריא, תש"פ (עמ' ע)

מצת חיטין או מצת כוסמין מה קודם לברכה? אספקלריא, תשפ"א (עמ' קיח)

קיצור הלכות המצויות לרגישי גלוטן - הרב דוד שרייבר שליט"א [פסח, ליל הסדר, מצות שיבולת שועל, מצה או אפיקומן, קטן] קונטרס צליאק בהלכה, תש"פ (ע' עמ)

אלכוהול ומוצריו לחג הפסח תורה והוראה, תשע"ד

אי אכילת דגים מלוחים בפסח נר לשלחן השבת, תשע"ט



קטניות בפסח:



אכילת קטניות בפסח - בין חכמי פריז לחכמי איוורא [תפוחי אדמה וזמן כניסתם לאירופה, חמאת בוטנים מול קמח תפוחי אדמה] ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' לט)

קטניות בפסח [באכילה, בשמן כותנה, בקינואה] [הגר"א וייס שליט"א] מנחת אשר, תשע"ג

קטניות בפסח [בערב פסח, לקטנים, שקרויה או קטניות לילדים, שרויה בפסח, לשבת בשולחן אחד עם אחר הואכל קטניות, התרת נדרים לאשה שנשאה לאוכל שרויה, חשש חמץ במוצרי שונים] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

קטניות בפסח [טעם האיסור, בחולה ובתינוק, כלים, כשמתארח, בתערובת בתבשיל, שמן סויה, כלי שרויה] [הגר"נ אברג'ל שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שמד)

קטניות בפסח ליוצאי מרוקו [חומרא או איסור בטעות, להתיר מנהג, אורז וסוכר, מנהג מרוקו בירושלים, תושבות, קטניות בשמיני של פסח] [הרב משה יעקב חפוטא שליט"א] קובץ אבקת רוכל (יז), תשפ"ב (עמ' צח)

אכילת אורז מועשר בפסח [אורז מלא, אורז לבן, אורז מועשר בויטמינים, הויטמינים: חומצה פולית, ויטמין B1, ברזל, B2, B1 תיאמין – אתנול, אתנול מיוצר מחיטה , קנה סוכר, בטטה או תירס, הזול מביניהם, ביטול בשישים, ביטול חמץ בפסח ולפני פסח, האם חוזר וניעור בפסח, האם מחמירים בספק בחוזר וניעור בתערובת, האם צריך לשטוף את האורז לפני הבישול] [הרב שי טחן שליט"א] קובץ אבקת רוכל (יז), תשפ"ב (עמ' פח)

קטניות בפסח [רק חמשת מיני דגן באים לידי "חימוץ" ולא אורז ודוחן, ולכן פסק השו"ע כי מותר לעשות בפסח תבשיל מקטניות אולם גדולי הראשונים באשכנז אסרו אכילת קטניות בפסח, האם האיסור לאכול קטניות הוא "גזירה", "תקנה", "מנהג", או איסור מחמת "נדר", וכיצד מכריעים בספק איסור קטניות - לקולא או לחומרא, עוד יש לדון האם ניתן להתיר את האיסור לבני אשכנז [אכילת קטניות בשעת הדחק בשני רעבון, מאכלי קטניות לקטן ולחולה, האם מותר לאכול קטניות ששמרו עליהם מפני חימוץ, קטניות שלא באו עליהן מים, קטניות שנחלטו ברותחים, לנוהגים איסור באכילת קטניות מותר להשהותן בביתם בפסח [האם צריך למכור קטניות במכירת חמץ], הנאה משמן קטניות שנשרף, תערובת קטניות בתבשיל של פסח, תבשיל שנתבשל בכלים שבושלו בהן קטניות, שמן ויין שנעשו מקטניות, מנהג בני ספרד באכילת קטניות, אזהרות לנוהגים היתר באכילת קטניות, בן ספרד המחמיר לא לאכול קטניות, האם רשאי לעשות התרת נדרים למנהגו, אשכנזי המתארח בבית ספרדי, אשכנזיה שנישאה לספרדי או ספרדיה שנישאה לאשכנזי, הנוהג איסור באכילת קטניות האם רשאי לבשל ביום טוב קטניות למי שאוכלם, גר צדק מארצות אשכנז באכילת קטניות, הגדרת מיני "קטניות" לענין פסח: פיצוחים [בוטנים ,פיסטוקים, קפה תה וקקאו, מדוע לא נאסרו תפוחי אדמה [כי עושים מהם קמח], לפתית וקינואה, אכילת קטניות בערב פסח מזמן איסור אכילת חמץ ועד כניסת החג] עולמות, של

המנהג להשתמש בפסח בשומן אווז [שמאלץ] או שמן רגיל? [שמן אגוזים ושמן זית רגיל שלא נעשה בהכשר לפסח, מכתשת, דבר חריף] וכשר הדבר, תשפ"א (חלק א) (חלק ב) (חלק ג)

תערובת חמץ וגזירת קטניות מאורות הכשרות (6), תשע"ט

ויטמינים שיש בהם תערובת קטניות, האם מותרים בפסח? [טעמי איסור קטניות, לחולים, בתערובת, ביטול ברוב, ביטול ברוב לכתחילה, קטניות שנפסלו ממאכל כלב] שמעתא עמיקתא, תשע"ז

קטניות בתעשיית החלב [איסור קטניות בפסח, חומרות וקולות בפסח] בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ח (עמ' נב) בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ו (עמ' פד-צג)

בישול קטניות באחרון של חג עבור שבת אספקלריא, תשע"ח (עמ' מה) אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 42)

בישול קטניות בשביעי של פסח לצורך 'שלום זכר' בליל שבת מוצאי פסח פניני הלכה-מרבני ישיבת מיר-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' פב)

אכילת חמץ וקטניות באיסרו-חג פסח שחל בשבת ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קד)

קטניות בשבת אחר פסח עומקא דפרשה, תשע"ט

אכילת קטניות בשבת שחל במוצאי פסח [טלטול בישול] שמעתא עמיקתא, תשע"ו



ליל הסדר והלכותיו הנהגות רבותינו:



הנהגות הגראי"ל שטיינמן זצ"ל כאיל תערוג, תשע"ו תשע"ה

הנהגת הגרמי"ל ליפקוביץ זצ"ל בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תי)

הנהגות הגרי"ש אלישיב זצ"ל פניני אי"ש, תשע"ט

הנהגות הגר"ח קניבסקי זצ"ל דברי שי"ח, תשע"ו תשע"ה תשע"ז תשע"ט

דברי שי"ח במשנתו של רבינו הגר"ח קניבסקי זצ"ל - בעניני חג הפסח (32 עמ') דברי שי"ח, תשע"ט תשפ"א (סד עמ')

לראותם – לראות את גדולי ישראל (לז) קובץ גיליונות, תשפ"א

ליל הסדר במחיצת החפץ חיים מכון משנת החפץ חיים מכון משנת החפץ חיים

הערות הלכתיות על הלכות ליל הסדר לפי פסיקות ומנהגי הגר"א מוילנא [הגר"ש דבליצקי זצ"ל] ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' ז)

מעלת ליל הסדר וחשיבותו לכל השנה [הגר"מ אויערבאך שליט"א] לחם אבירים, תשע"ט

סגולת ליל הסדר [לדלג על ההרים ולקפץ על הגבעות בעבודת ה', האפשרות לקפץ למדרגות גבוהות בליל הסדר, פמליא של מעלה ממתינה לשמיעת סיפור יציאת מצרים, לעשות הכל בשמחה גדולה] שואלין ודורשין, תשפ"א תשפ"ב

דיני ומנהגי ליל הסדר [ההכנות לליל הסדר, כשחל בשבת, הסבה, ארבעת הכוסות, סימני הסדר, כזית מצה ואכילתו, כדי אכילת פרס, חולה או זקן באכילת מצה, סיכום שיעורי כזית מצה ומרור] הלכה סדורה(מד), תש"פ (לב עמ')

דיני ומנהגי ליל הסדר בקצרה [תמצית הלכות למעשה - מיועד בפרט לעורכי הסדר] הלכה סדורה(מד), תש"פ (ו' עמ')

הלכות ליל הסדר הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א, תש"פ

קיצור סדר ודיני ליל הסדר ומצוותיו הרב משה אברהם גולינסקי שליט"א, תש"פ (ח' עמ')

הלכות ליל הסדר - ליקוט פסקי הלכות ומנהגי קודש לפי סדר 'ליל הסדר' לבני אשכנז ובני עדות המזרח [הכנות לליל הסדר, ארבע כוסות, שיעור, סוגי היין, הסבה, סימני הסדר, סיפור יציאת מצרים, דינים אחרי הסדר. הרחבות: קערה של פסח אם צריך טבילה, ביצה בקערה עם הקליפה, ביצה קלופה אם מותרת באכילה אחרי ליל הסדר, צליית הזרוע על גבי החצובות, חשש גילוי במי אותיות וציורים בפקק הבקבוק כאשר מנקב בשבת, יין או מיץ ענבים בערב פסח, חתן בשנה ראשונה לנישואין, להכנס לבית הכסא עם הקיטל, כוס שיש בה נקב, שפך הכל לכוס אחד ואמר ההגדה בינתיים, מאיזה גיל חובת חינוך לד' כוסות, מנהג גדולי ישראל בשתיית מיץ ענבים, בקבוק יין מגולה בתוך מקרר, כפאו ואכלו מצה אם יצא, הסיבת נכד אצל סבו שהוא רבו, האם מותר לאב למזוג ד' כוסות לבנו, עמידה או ישיבה בשעת קידוש, אם רק הבעל הבית מגביה כוס או גם כל המסובין, שינוי מקום והפסק בין כוס ראשון לסעודה, האם לוקחים את הכרפס מהקערה, האם מותר לטבול את הכרפס במי לימון, אין לו ירקות מלבד מרור, אם יש ענין לא ללמד לקטנים עניני סיפור יציאת מצרים לפני פסח, אמירת מה נשתנה בניגון, שירת מה נשתנה על ידי קטנות, לשפוך יין של שביעית בליל הסדר, האם שותים היין ששופכים, אמירת הנני מוכן לפני ברכת המוציא אם הוי הפסק, הנמצא בבית מלון וקונה את המצות, כשלא כיוונו האורחים לקנות, כדי אכילת פרס משעת בליעה או לעיסה, כדי אכילת פרס לכל כזית בפני עצמו, בנשים, הברכות באופן שנותנים לכל אחד ב' מצות, הטביל את רוב המרור בחרוסת, חשש בורר כשמנער חרוסת מהמרור, האם צריך להרגיש טעם המרור, מנהגי גדולי ישראל באכילת מרור, איך מטבילים חריין בחרוסת מבחינה מעשית, האוכל אצל אביו ורוצה לאכול דוקא חריין, טעה ואכל כורך לפני אכילת מרור, אכל מרור בהסבה אם יש ענין לאכול שוב בלא הסבה, אמירת זכר למקדש הוי הפסק, מנהג גדולי ישראל באכילת כורך, לברך על שתיית תה או קפה בתוך הסעודה, ישן עם אפיקומן בכיס אם מותר באכילה (מצות תחת המטה), רופא או אחות שצריכים לטפל בחולה בליל הסדר, שתיית קולה וכדו' אחרי האפיקומן, מים אחרונים בליל שימורים, האם חייב לטבול כוס שמיוחד לאליהו הנביא, האם מותר להחזיר יין לתוך בקבוק יין בלא טבילה, מי פותח את הדלת לאליהו הנביא, טעם לאמירת שפוך חמתך, קריאת הלל בניגון, ריקוד אחר הסדר] [הרב יעקב אהרן סקוצילס שליט"א] אהל יעקב, תשפ"א (קסג עמ')







סימני הסדר - קדש ורחץ:



רשימת ששים וארבע המצוות שניתן לקיים בליל הסדר קובץ גיליונות, תשע"ו (עמ' נג)

קדש ורחץ - מעלת הפיוט והנלמד ממנו אשיחה בחקיך, תשפ"א

סימני ליל הסדר המקובלים [קדש ורחץ כרפס יחץ] [הגר"י פרלמן שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שלט)

'כשבאין מבית הכנסת ליל שימורים' [סימן חדש לסדר ליל פסח לאחד מרבותינו הראשונים] הרב יעקב ישראל סטל, תשע"ט

מאכלים בליל הסדר ומשמעותם [יין אדום, כרפס, חירות או שיעבוד] הרב ברוך רוזנבלום שליט"א-ברוך שאמר, תשע"ה

סימני הסדר [כאבדה המתבקשת, ביאור שמות הסימנים וענינם] ויחי יעקב, תשפ"א

תרתי דסתרי בהזכרת קדושת היום [בחיוב הזכרת קדושת היום בבהמ"ז מצינו שיש דין תרתי דסתרי, לפי תחילת הסעודה, התפלל ערבית, יו"ט שחל במוצ"ש דשתי האזכרות הן לעכובא, מעיר על מש"כ המשנ"ב באוכל חמץ במוצאי פסח דאינו יכול לומר את חג המצות הזה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קסה)

קדש ורחץ - כדרך בהנהגת האדם אספקלריה, תש"פ

תוספת שבת ויום טוב, וקיום מצוות החג בתוספת עולמות, קנ

'צור תעודה' סימן חדש לסדר ליל פסח הרב יעקב ישראל סטל-מוריה, תשע"ד

חמשה סימני ליל הסדר חדשים מכתבי יד הרב יעקב ישראל סטל-מוריה, תשע"ז

ששה סימנים חדשים לליל הסדר מכתבי יד הרב יעקב ישראל סטל-מוריה, תשע"ח

סימן 'קדוש ידי אדם' [לליל הסדר] ופירושיו הרב יעקב ישראל סטל-סגולה, תשע"ט

קוריוזים בהגדות של פסח כתב יד (א) [חכם מה הוא אומר ואתחנן, "אנא" בניגון אשכנזי, 'קדיש שלם' בסיום ההגדה של פסח, 'אלוש נוש' - שיר צרפתי בסוף ההגדה] הרב יעקב ישראל סטל-סגולה, תשפ"ב

כינוי 'מה נשתנה' להגדה של פסח הרב יעקב ישראל סטל-סגולה, תשפ"ב

פולמוס: האם נכון ללמד את הילדים מראש את סימני הסדר? אספקלריא, תשע"ח (עמ' נב)

קונטרס דיני ומנהגי ליל הסדר [ערוך לפי סימני הסדר, ההכנות הסימנים, השיעורים, לחולה או זקן] [הרב מרדכי פירר שליט"א] הלכה סדורה, תשפ"א



ארבע כוסות:



לחלק ליל הסדר לשניים [במקום צורך גדול האם יכול להתחיל את הסדר אצל משפחה א' עד לאחר ההגדה ואת הסעודה יאכל בבית משפחה ב', קידוש במקום סעודה, הניח חברים, בבית אחר, שינוי מקום לגבי הכרפס שלא יפטור את המרור] הגר"א גניחובסקי-קובץ גיליונות, תשע"ו (עמ' עג)

ארבע כוסות בליל הסדר [סוג היין, שונה או דומה לקידוש ליל שבת] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קב)

שיעור יין לארבע כוסות [שיעור רביעית, מדידה, הגר"ח נאה חצי כוס חד פעמית, חזו"א מעט פחות מכוס חד פעמית, הגרי"ז כוס חד פעמית כמעט מלאה. בקידוש והבדלה יש להחמיר כשיעור הגדול, וכן בליל הסדר שחל בשבת בכוס ראשונה] עומק הפשט, תשפ"ב

ארבע כוסות בד' כלים פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' קד)

שיעור כוס של קידוש פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' קד)

ברכת הנהנין של מצוות [מבואר בגמ' שבברכת הנהנין אי אפשר להוציא אחרים ידי חובתם אם אינו אוכל עמהם, ורק בברכת היין של קידוש וברכת הלחם של מצה הו"ל כברכת המצוות, אפילו בשבת שהוא חייב לאכול פת לא יברך לו חבירו ברכת המוציא אם אינו אוכל, סעודת שבת ויו"ט היא גופא להנאת האדם, משא"כ במצה וקידוש אינם להנאת האדם ולכן הו"ל כברכת המצוות, מי שא"א שיברך בשבת ויו"ט אינו אוכל, משא"כ באכילת מצה ויין קידוש יאכל המצה או יקדש על היין בלי ברכה, לא התירו חכמים לעבור איסור דרבנן לקיום מצוה של תורה, אם יש בזה עשה דוחה לא תעשה, א"כ אמאי במצות אכילה בשבת ויו"ט לא נאמר יבוא עשה וידחה ל"ת, ברכת המוציא על מצת מצוה וברכת הגפן על יין קידוש, הן עצמן נעשות ברכת המצוות, באכילת שבת ויו"ט שאין בהם ברכת המצוות, ממילא גם ברכת הנהנין לא הוי ברכת המצוות, ברכת המוציא של פת שאחר הקידוש אם יכול לברך להם אע"פ שאינו רוצה ליהנות, מעיר על מש"כ בשו"ע הגר"ז, ואין כל ישראל ערבים שיהנה זה, מבאר פלוגתת האליהו רבה ופמ"ג וכף החיים בענין ליל ראשון של סוכות אם יכול לברך לאחרים אע"פ שאינו אוכל עמהם] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קפט)

חובת ד' כוסות [לדעת הבה"ג האם אף ד' כוסות חיוב נשים כאנשים, אף הן היו באותו הנס, שני מקורות לחיוב ארבע כוסות, שני דינים בחיוב ארבע כוסות – דין שתיה ודין שתיה בדרך חירות, נפל למשכב מחמת היין, כוס של ברכה, פטור חולה ממצוות, שונא יין, פרסומי ניסא] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א-עטרת המועדים, תשפ"ב

מצוות הסבה וד' כוסות בליל הסדר [בכל הסעודה, הסבת עני, הסבה מצווה בפני עצמה או מדיני אכילת מצה ושתיית ד' כוסות, שכח ולא הסב, חילוק בים קידוש לד' כוסות] [הרב דוד שק שליט"א] מנורה בדרום (לד), תשפ"ב (עמ' כד)

שיעורי אכילה ושתיה בליל הסדר [הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א] קהילת בני תורה הר נוף, תשע"ט

האם מותר לבן לעשות את אביו שליח למזוג לו את ארבע כוסות בליל הסדר? [הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א] מנורה בדרום (לד), תשפ"ב (עמ' רכ)

שתיה בין כוס ג' ל ד' בליל הסדר – וכוס ב' וד' מחמר מדינה [האם כל כוס מצוה בפני עצמה] [הרב ישראל נתנאל נמדר שליט"א] קובץ אבקת רוכל (יז), תשפ"ב (עמ' קו)

גדר מצוות ארבע כוסות [הגר"ד פיינשטיין שליט"א] אהלי טהרות (קא), תשפ"ב

מצות ארבע כוסות [שתה ארבעה כוסות אלו מיין שאינו מזוג יצא ידי ארבעה כוסות ולא יצא ידי חירות, שתה ארבעה כוסות מזוגין בבת אחת יצא ידי חירות ולא יצא ידי ארבעה כוסות, הגרי"ז ביאר, דאיכא ב' ענינים בד' כוסות, מצוה לשתות ד' כוסות יין משום חירות, ומצוה לומר הברכות על היין, אפשר לקיים חלק אחד אע"פ שלא קיים החלק השני, מי שלא היה לו יין, י"ל כן גם בדעת רש"י ורשב"ם שכתבו שלא קיים מצוה 'שלימה', מי שאין לו יין אלא לב' כוסות, תקנת ד' כוסות היא שתאמר ההגדה על הכוס, מפורש בספר פירוש התפילות והברכות, מי שיש לו רק יין שאינו מזוג שא"א לצאת בו ידי חירות, מי שפטור שאין זה אצלו דרך חירות, ויש לו רק חובת הגברא לשתות, אבל צריך לסדר את הכל על ד' כוסות, לרמב"ם אף בסעודת שבת מלבד חובת חפצא שתאמר ברכה לקדש את היום על היין, איכא נמי חובה לקבוע הסעודה על היין, דבפסח השתייה עצמה היא חובה, ואילו בשבת השתיה היא רק בגדר היכי תימצי לקבוע הסעודה על היין, בספר הפרדס מבואר, שאין ברכת הגפן חלק מברכת ההבדלה, אלא שצריך שהבדלה תאמר על היין, בשם הגר"ח שיש חילוק בין קידוש להבדלה, הגרי"ז הביא בשם הגר"ח, דס"ל להתוס' דד' כוסות הוו כמו קידוש, שאין דין בשתייתן אלא שצריכות הברכות להאמר על הכוסות, לפוסקים פשיטא שבקידוש סגי בשתיית המקדש וא"צ כל השומעים לשתות, מלשון הרמב"ם נראה שבמצות קידוש הוא לעיכובא שכל אחד ואחד חייב לשתות מכוס של קידוש, בתשובות הגאונים כתוב שצריכין כל היושבים לטעום מן היין או מן הפת שקידש עליו, פסק הרמ"א במי שאין לו יין דמקיים הד' כוסות על חמר מדינה, פמ"ג במי שיש לו רק כוס אחת של יין שיקדש עליו ולא על הפת, מבאר כוונת התוס' שתמהו מקידוש דלא אמרינן חבילות חבילות] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קב)

דין רביעית יין חי [ארבעה כוסות צריך למזוג אותן ולא יפחות בארבעתן מרביעית יין חי, צריך לשתות לפחות רביעית יין חי, הואיל ויין חי אינו דרך חירות לכן תקנו חכמים שתיית ד' כוסות, הלכה זו מבוררת עפ"י שי' הרמב"ם גופיה בהלכות שבת שאין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח, לעצם המזיגה לא נאמר שיעור ורק צריך שישאר עליו שם יין, אפשר שיהיה בכוס אחד יותר ובכוס אחרת פחות, העיקר שבכל ד' כוסות יחד איכא רביעית יין חי, הואיל ומצות יין בליל פסח הוא משום שאין אומרים שירה אלא על היין, קבעו חכמים כדין תורה כמו שירה על הקרבן, רביעית יין חי הוא דין בחובת שתיית יין, אבל לענין ברכות על הכוסות הדין כמו קידוש, מדוע די בשתיית רוב כוס של ארבע כוסות] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קיב)

ברכת הגפן על הכוסות [ברכת הגפן היא ברכת הנהנין, ומדוע אומרים אותה על כל כוס כי הן מצוות נפרדות, מלבד דהוי מצוה אחת של ד' כוסות, איכא דין בפ"ע לומר קידוש והגדה וברכת המזון והלל על כל כוס, קבעו חז"ל לברך על כל כוס, להראות חשיבותו שכל אחד מצוה בפני עצמו, לשי' ראבי"ה דסברא זו נאמרה גם על ברכה אחרונה א"א לפרש כן, הרמב"ם השמיט דין ברכת הגפן על כוסות שלישי ורביעי] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קטו)

קטנים בארבע כוסות [מה תועלת יש לתינוקות ביין, רשב"ם: שגם הם נגאלו, הרי איכא דין חינוך בכל המצוות, מצות ד' כוסות נכללת במצות סיפור יציאת מצרים, וי"ל דלא שייך חינוך שהרי המצוה היא לספר לבנים, כמו כן - גם הבנים צריכים להיות במצב שקבעו חכמים 'להראות עצמו', גדר מצות ראיית פנים בעזרה לקטנים, אם אין הבנים עולים האב לא קיים המצוה בשלימות, כל דתקון רבנן כעין דאורייתא, דכאשר תקנו חינוך על כל המצוות, האב אינו יוצא יד"ח אם אינו מחנך בניו למצוה זו, בשו"ע פסק שמצוה ליתן כוסות לפני קטנים שהגיעו לחינוך, ובמשנ"ב כתב שאינו לעיכובא כיון שהוא מחלוקת, הנידון הוא על עיקר מצות האב יש מקום שלא להקל] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קיט)

אשה וקטן בארבע כוסות [שי' בה"ג דנשים חייבות רק בשמיעת מגילה, דטעמא דהיו בכלל הנס אינו אלים לחיוב כמו אנשים, וה"ה קטנים, וקטן מוציא אשה כיון שחיובם שוה, לענין ד' כוסות איתא בגמ' דנשים חייבות משום שאף הן היו באותו הנס, וגם קטנים חייבים בד' כוסות, גם חיובם בד' כוסות הוא בדרך זו, ובזה יש לפרש דברי תוס' בפסחים, דאכן נשים וקטנים חייבים רק לשמוע הברכות על הכוס, דכאמור נחית דרגא, ואם ירצה ישקה להם מכוסו, ומבוארים דברי האבודרהם דקטנים צריך להטעימן משיורי כוסות ואין צריכין כוס שלם] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קכג)

ברכת שהחיינו במועדים ובמילת תאומים [הרב אשר שטיינמץ שליט"א] עלון איתרי (ט), תשפ"א

בירך ברכת אשר גאלנו על כוס ב' בליל הסדר ושכח לברך הגפן פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' קא)

יין הראוי לנסכים לענין קידוש [הרב אברהם משה וינגרטן שליט"א] עלון איתרי (ט), תשפ"א

קידש על פת האם יברך ברכה ראשונה על הכרפס [אכילה לשם מצוה, טעה ושתה יין הבדלה קודם הסעודה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

חדרי אירוח שבמתחם בית הכנסת [קידוש, לינה, מקוה לטבילת ידים, בתקופת המשנה והתלמוד] הרב יעקב ישראל סטל-באר חיינו, תשע"ט

התחיל לשתות בלא הסבה ואח"כ הסב כדין, מהו לענין כוס פגום? שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"א

שינוי מקום לאחר הכרפס [קידוש במקום סעודה, ברכה ראשונה על המרור בשל שינוי המקום, הניח חברים] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

לערוך סדר מחדש אחר שכבר קיים את הסדר כהלכתו [ערבות במצוות , בברכת המצוות ובברכת הנהנין, עורך סדר לקירוב רחוקים, כדי שלא לפגוע בעריכת הסדר בביתו, עורך תחילה את הסדר בביתו במהרה, ואח"כ את הסדר הציבורי לקירוב רחוקים, התבקש העורך לברך בשבילם את כל הברכות של מצות הלילה. האם יכול העורך לברך את הברכות בשבילם, אחרי שהוא כבר יצא את חובת המצות הללו. קידוש וברכת הגפן של ד' כוסות, ברכת המצה והמרור, ברכת המוציא, ברכת האדמה על הכרפס, וברכת המזון. בברכות המצות (קידוש, ד' כוסות, מצה, מרור) אף על פי שיצא מוציא, אך בברכת הנהנין יכול להוציא את השני רק אם אוכל גם בעצמו, אבל אם יצא כבר ולא מברך לעצמו אינו יכול להוציא אחרים. מה הדין לגבי ברכת המוציא וברכת האדמה, תקיעת שופר לנשים, הבדלה] ביאורי הלכה, תשע"ט

תקנת ארבע כוסות בהלכה עומקא דפרשא, תשע"ד

תקנת ארבע כוסות באגדה שבילי פנחס, תשע"ה

ארבעת לשונות הגאולה [פקיחת עיניים להודאה לה' על החסדים ה'קטנים', רחל אמנו - אסף אלוקים את חרפתי] נחל אליהו - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יא)

מה הקשר בין ארבע הכוסות לארבע לשונות של גאולה? משנתה של תורה, תשע"ט

אלו הן ארבעת לשונות הגאולה? [והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, ומדוע לא 'והייתי', 'והבאתי'] (והוצאתי) [ו, ו] אספקלריא, תשע"ח (עמ' ח) אספקלריא, תש"פ (עמ' יד)

כוס הראשונה בארבעת הכוסות [קידוש היום, סיפור יציאת מצרים, שמחת יום טוב] פרי ביכורים, תשע"ז

קיום מצוות קידוש בכוס ראשון במי שאינו מקדש בעצמו [כל אחד יגביה כוסו אף אם אינו אומר נוסח הקידוש, מזיגת הכוס ע"י אחר, להודיע למסובין שיכוונו לצאת ב'שהחיינו' גם על אכילת המצה] שלמים מציון, תשע"ח

יין אדום לקידוש וליל הסדר, ועירוב יין אדום בלבן אספקלריא, תשע"ט (עמ' כג)

יין לבן שערבבו בו יין אדום לצובעו [האם צריך יין אדום ממש, או די שנראה אדום] שלמים מציון, תשע"ח

דיני ארבעת הכוסות [טעם, על הסדר, נשים וקטנים, כמה צריך לשתות, איזה יין להשתמש, שיעור כוס לארבע כוסות] בינת ההלכה, תשפ"א

ארבעת הכוסות - להמתין לסוף התהליך [כמו הליך מורכב ביצור יין] נאה דורש, תשפ"א

חג הפסח - מהות ההתבדלות וההרחקה מאומות העולם [ארבעת הכוסות – דיני הרחקה ביין נסך וסתם יינם, הגבהת היין וכיסוי המצות באמירת והיא שעמדה, ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו, כדי לא להתערבב בגויים, ודתיהם שונות מכל עם-ה'שונות' היא דתם] ממעיין החיים, תשפ"א

שיעור שתיית הכוסות [בשתיה רגילה לא ישתה כוסו בבת אחת, אך בד' כוסות לכתחילה רוב רביעית בבת אחת ולא הוי גרגרן] שלמים מציון, תשע"ח

הסבה בארבעת הכוסות [הגר"א גניחובסקי זצ"ל] המאור (תצד), תש"פ (עמ' ה)

שיעור גודל כוסו של קטן [מלא לוגמיו שלו, ולפי הרמב"ם כוס המחזיקה רביעית, וישתה פחות] שלמים מציון, תשע"ח

חינוך במצוות ליל הסדר אספקלריא, תשע"ט (עמ' נו)

ארבע לשונות גאולה [ארבע כוסות, שיעבוד מצרים וגאולה בגברים ובנשים, ארבע כנפות] עומקא דפרשה, תשע"ד שפת אמת, תרנ"ב

ארבע כוסות כנגד ארבעת לשונות הגאולה הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

מדוע לא תקנו חכמים ברכה על שתיית ארבע הכוסות שהיא מצווה מדרבנן? [הרב שלמה מינצברג שליט"א] כליל תפארת (א), תש"פ (עמ' יב)

ארבע כוסות [ושיעור מלא לוגמיו ורוב רביעית] אמרי עזר, תשע"ח

ד' כוסות האם מעכבין זה את זה? הגר"א גניחובסקי, תשע"ה תשע"ג

ארבע כוסות [הגרי"ג אדלשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רצג)

ברכה אחרונה על כוס ראשון, וגדר שיעור עיכול לברכה שלאחריה הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף מאור השבת, תשע"ו עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' נב( [הגר"י זילברשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שלו)

ארבע כוסות מחמר מדינה [האם עדיף שישתה אחד יין ויציא את כולם, או כולם ישתו חמר מדינה בעצמם] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תיח)

ביסוד מצות ד' כוסות, ובדיני הסבה [הגר"א וייס שליט"א] מנחת אשר, תשע"ו

מזיגת יין לארבעת הכוסות ע"י אביו או כהן מעדני אשר, תשע"ח

דיני ושיעור אכילת כזיתים ושתיית ארבע כוסות ושיעורם הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

מיץ ענבים לארבע כוסות [יין משמח, יין צימוקים, יין קל, מיץ ענבים רואי לבוא לידי יין, ערבוב מיץ ענבים ויין] עומק הפשט, תשע"ז

מיץ ענבים בליל הסדר ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' צג)

סיכום דיני יין ומיץ ענבים לקידוש כפי המציאות כיום (16 עמ') מהדורה שניה, תשע"ו

ברכה אחרונה על כוס ראשון מאור השבת, תשע"ו

ברכת הגפן על כוס שני שבסדר ההגדה זרע ברך, תשע"ט

כוס ברכת המזון בליל הסדר אחד מארבעת הכוסות [אין עושין מצוות חבילות חבילות, במילת שני תינוקות יחד, בהשקאת שתי סוטות, במצווה שאפשר לעשותה ע"י שליח, במצווה דרבנן, הואיל ואתעביד בה מצווה חדא נעביד בה מצווה אחריתי, קידוש והבדלה] מנחת אשר, תשע"ז

היין המובחר ביותר לקיים בו מצות קידוש והבדלה - הגאון רבי אליעזר הכהן רבינוביץ שליט"א [התנאים להגדרת כשר לקידוש, משקה היוצא מענבים, יין מגולה, יין האסור בשתיה, מחמיר לא לשתות יין מסוים האם יוצא בו בקידוש ממי שמקל בזה, יין שאינו מבושל, ברכתו פרי הגפן, מזיגת יין לתוך היין, מזיגת יין למיץ ענבים, מיץ ענבים משוחזר, מיץ ענבים שאינו יכול לתסוס ולהגיע למצב יין, פיסטור כמונע תסיסה, יין מאוס, יין שריחו רע, יין שאינו מזוג, יין או מיץ ענבים, לערב יין במיץ ענבים, האם יש עדיפות לקדש על 'חביב', 'חביב' אצל המקדש או אצל השומעים, האם מיץ ענבים פוטר שאר משקים, יין שמעורב בו סוכר, יין שמוסיפים לו ביסולפיט, דעת הרמב"ם, האם נוהגים כמותו, יין 'משובח' אצל השותה או כמקובל בעולם, יין לקידוש או מיץ ענבים מסוג הכשר לרמב"ם, מיץ ענבים מעורב ביין האם יש הבדל באיזה יין, הבדלה, קידוש על יין לבן, גווני הלבן, יין אדום, עירוב יין לבן באדום, גווני האדום, יין אדום לארבע כוסות, יין לבן בחופה, עגמת נפש של הכלה, מדוע מקדשים דווקא על יין, שירה על היין, זכירה על היין, התעוררות כתוצאה משתיית היין, יין המשומר לעתיד לבוא, תיקון חטא עץ הדעת, היין הראוי לכתחילה לכל הדעות] קובץ תורני מה טובו אהליך יעקב (ז), תש"פ (עמ' קפז)

ארבע כוסות לנשים וקטנים במיץ ענבים אספקלריא, תשפ"א (עמ' נ)

צער וטורח בקיום מצוות [מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו, או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות, לקיים מצות ארבע כוסות, מה שיעור הסבל כדי לקיים את מצות שתיית ארבע כוסות, והאם מחוייב כאשר הדבר יגרום שיפול למשכב, האם גם באכילת מרור צריך לדחוק עצמו לאוכלו אם עלול לחלות, השונא מרור, האם מחוייב לאוכלו, קיום מצות מילה כשיגרם נזק לתינוק, בשאר מצוות מה הם גדרי החיוב לקיים מצוות, אם כתוצאה מכך יצטער או יפול למשכב [ובכלל זה יש לדון האם "מצטער" הוא פטור בכל התורה, או בהלכות סוכה בלבד], האם יש הבדל בין קיום מצוה מדאורייתא או מצוה מדרבנן, ובין מ"ע שיש בה כרת למ"ע שאין בה כרת, וכן במצות עשה שבכל רגע ורגע עובר על ביטולה. טורח בקיום מצוות: מה מידת הטרחה שיש לטרוח בקיום מצוות עשה, האם צריך לעקור מביתו לילך לעיר אחרת לקיים מצוה, המרחק והטורח להשגת מים לנטילת ידים ולהתפלל בציבור] עולמות, קצט

צער כאב וסבל בקיום מצוות ליל הסדר [מצטער בשתיית יין, מידת המאמץ או הצער אותו חייבים להשקיע לקיום המצוות, כשהמצווה תגרום לו חולי, שתיית יין, אכילת מרור, מצוות דאורייתא ודרבנן] תורה והוראה, תשע"ה תורה והוראה, תשע"ט

אדם ששתיית ארבע כוסות יין תגרום לו שיפול למשכב, האם חייב בשתיית ארבע כוסות או רק חלקן? [דרך חירות] עומקא דפרשה, תשע"ט

עניני הלכה לפסח [היכר לתינוקות, דיני הסיבה, יין אדום או לבן, ומיץ ענבים לארבע כוסות] דברי הלכה, תשע"ו

כוס ברכת המזון בליל הסדר אחד מארבעת הכוסות [אין עושין מצוות חבילות חבילות, במילת שני תינוקות יחד, בהשקאת שתי סוטות, במצווה שאפשר לעשותה ע"י שליח, במצווה דרבנן, הואיל ואתעביד בה מצווה חדא נעביד בה מצווה אחריתי, קידוש והבדלה] מנחת אשר, תשע"ז

ברכת הגפן על כוס רביעית אחר חצות [זמן קיום המצוות לכתחילה קידוש במקום סעודה, ועד חצות] פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' נ)

משך שתיית כוס של ברכה [כוס רביעית, רובה או כולה, ומדוע] עומק הפשט, תשפ"ב

שכח להזכיר פסח בברכת מעין שלוש אחרי הכוס הרביעי [האם דינו כשכח יעלה ויבוא בסעודת שבת וחג שמחויב בה, וחוזר, או שפטור שכן יכול לצאת גם ברוב רביעית או בחמר מדינה, ואינו חוזר] שלמים מציון, תשע"ח

איסור שתויי יין לכהנים בזמנינו [שתיית יין לארבע כוסות] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

חמשת הכוסות [יחד עם כוסו של אליהו בליל הסדר ומשמעותן, פרעה שיעבד את בנ"י בכל חמשת החושים וכנגד זה צריך לעבוד את הקב"ה בל חמשת החושים] זרע שמשון, תשע"ט

מדוע תקנו ארבע כוסות של יין? זרע שמשון, תשע"ט



כרפס:



קידש על פת האם יברך ברכה ראשונה על הכרפס [אכילה לשם מצוה, טעה ושתה יין הבדלה קודם הסעודה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

במה מטבילים את הכרפס? [דוקא בחרוסת, במי מלח, במה שירצה, השמטת החרוסת מההגדה, דוקא לא בחרוסת] [הרב ישורון ורנר שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קלז)

שינוי מקום לאחר הכרפס [קידוש במקום סעודה, ברכה ראשונה על המרור בשל שינוי המקום, הניח חברים] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

מצות כרפס [רמב"ם כ' יאכל כזית הוא וכל המסובין עמו כל אחד ואחד אין אוכל פחות מכזית, לא הוזכר חיוב זה על שאר אכילות שבלילה הזה, צריך כזית שהיא חובת גברא, דלא סגי שיהיה הכרפס נאכל, אלא איכא מצוה מדברי סופרים לאכול כרפס, מדוע אין מברכים ברכת המצוות על אכילת כרפס, לשי' הראשונים שא"צ כזית בכרפס י"ל דפליגי על הרמב"ם וס"ל דכרפס הוי חובת חפצא, ספק תוס' לענין ד' כוסות דאולי סגי בכוס של קורא ההגדה, בלקט יושר מובא שיטה דס"ל שרק בעה"ב אוכל כרפס, ולכן רק הוא נוטל ידיו, ומזה בא הרמב"ם להוציא, דעות הקדמונים בנידון כזית לכרפס, י"ל דצריך הסיבה אף בכרפס שהוא חלק ממצות הסיפור] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קמה)

השיעור המובחר לאכילת כרפס ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קסח)

הכרפס אכילתו וטיבולו [הכנת מי המלח מבעוד יום, שיעור הכרפס פחות מכזית או כזית, כזית קטנה, ברכה אחרונה אחר הכרפס, אכילת הכרפס שבקערה, הסבה בכרפס] [הגר"צ ובר שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תפז)

טעם הטיבולים בליל הסדר טעמא דאורייתא, תשפ"ב

ברך בטעות על נטילת ידים קודם אכילת כרפס האם יאכל כזית? מעדני כהן, תשפ"א

אכל כרפס בלא הסבה ורוצה לאכל שוב בהסבה הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

אכל כרפס ושתה אחריו מים [ברכת בורא נפשות מבטלת ברכת פרי האדמה למרור] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

טעה ובירך בנטילת ידים לאכילת הכרפס? פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' נו)

ספר הכרפס - לקט בענין אכילת כרפס בליל הסדר מחברי מערכת אספקלריא אספקלריא, תש"פ (מט עמ')

שינוי מקום לאחר הכרפס [קידוש במקום סעודה, ברכה ראשונה על המרור בשל שינוי המקום, הניח חברים] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

קידש על פת האם יברך ברכה ראשונה על הכרפס [אכילה לשם מצוה, טעה ושתה יין הבדלה קודם הסעודה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט





יחץ:



יוצאי מצרים עשו 'יחץ' ונתנו חלק ממצותיהם למי שלא היה לו [לחם עוני, לחם עני, פשט נוסף במה שאומרים: הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא] שבילי פנחס, תש"פ

עבודת ה'יחץ' לשבור הדין בפרוסת המצה השניה שהיא כנגד לוי שבילי פנחס, תשפ"ב

גדרי מצוות יחץ [הדינים הנלמדים מ"לחם עוני", באיזה מצה יוצאים ידי חובה, על איזה מברך המוציא, כמה מצות צריך ללחם משנה, כמה מצות מניח בקערה, מתי מקיימים מצוות יחץ, היכן מניח את הפרוסה בשעת הברכה, יש לו רק שתי מצות מתי יבצע, האם יוצאים ידי חובה במצה פרוסה, אין לו מצה האם חייב בסיפור יציאת מצרים] [הגר"נ קסטנר שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שכא)



דיני הסבה בליל הסדר:



האם יש מצוות הסבה גם בזמן "מגיד", והאם ניתן להוכיח זאת מתוך ההגדה? אספקלריא, תש"פ (עמ' קכו)

אכל מצה בלא הסבה, האם כשחוזר ואוכל צריך גם לברך? הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

הערות בדיני הסבה [לא הסב וחייב לחזור לאכול אך התברר שרבו היה שם האם חייב לאכול שוב, רבו מחל ובכל זאת לא הסב, שתה באמצע הסבה] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

התחיל לשתות בלא הסבה ואח"כ הסב כדין, מהו לענין כוס פגום? שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"א

שני דינים בהסבה [הרב אליעזר איינהורן שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' יא)

מצות אכילה ושתיה בהסיבה בליל הסדר [אפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, מצה דצריכה הסיבה היינו באכילה שמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן, ואם אכל בלא הסיבה לא יצא, השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא, בביאור הלכה כתב דלשיטה זו צריך לחזור ולברך על אכילת מצה, יתכן דלא יצא המצווה בשלימות, דהיינו לאכול מצה דרך חירות, ולכן צריך לחזור ולאכול דרך חירות, וכיו"ב י"ל גם לענין לחם עוני שהוא דין נוסף, ואם אכל מצה עשירה יחזור ויאכל, אבל ברכה אין צריך לומר שוב, דלא נאמרה ברכה אלא על קיום מצוה שלימה, ואין זה דומה להנודע מהגר"ח דליכא הידור מצוה כאשר כבר קיים המצוה, לדעת הרא"ש במי שלא הסב ואח"כ בא רבו, גם החולקים על ראבי"ה וס"ל שגם היום יש הסיבה, מודים שלאכול ללא הסיבה אינו בגדר 'לא דרך חירות', בחי' מרן רי"ז הלוי כתב בגדר מצות הסיבה, שהיא מצוה בפ"ע, אלא שקיומה הוא במצה וד' כוסות, לפי זה שי' הרמב"ם דאם לא הסיב הפסיד ואין לו תקנה, דעת ראב"ן וראבי"ה שאין בני חורין אוכלים בזה"ז בהסיבה, עבד עברי בהסיב, אמאי לא קיבלו הפוסקים דעת ראבי"ה, כפאוהו לאכול מצה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קל)

אשה שאכלה מצה בעמידה, האם יצאה ידי חובה? מעדני אשר, תשע"ו

האם מותר להסב כבר בברכה או רק באכילת המצה ושתיית היין? מעדני אשר, תשע"ו

הסבה בכפיה [ומתי חז"ל הפקיעו קיום מצוה מהתורה] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' עז)

שתיית ד' כוסות, כשהתחיל לשתות בלא הסבה שלמים מציון, תשע"ו

ספק הסבה [מסופק אם הוא חייב, כגון שסועד עם רבו, או מסופק בפועל האם אכל בהסבה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

הסבה בד' כוסות [פסקי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תמג)

הסבה במצה ובארבעת הכוסות [הגרא"ב פינקל זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רסט)

אכל בלא הסב, ואוכל שוב והגיע רבו או חלה ואינו יכול להסב [שכח יעלה ויבוא במנחה של ר"ח האם יתפלל בערבית תשלומין] [הגר"א גניחובסקי זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רעז)

הסבה בתלמיד אצל רבו מגיד דבריו ליעקב, תשפ"א (עמ' מב)

חיוב הסבה [ג' מחייבים במצוות הסבה, אנשים, נשים] הגר"ע מדלוב שליט"א-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' לו)

הסב בפני רבו [כי סבר שרבו אינו שם, או טעה בזיהוי הרב, כשרבו מוחל] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

אכילה מצה ושתיית ארבע כוסות דרך ישיבה לעיכובא בנשים בליל הסדר [הסבה, נשים חשובות, דרך חירות] [הרב שמואל דרזי שליט"א] פניני הלכה – חידושי הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

מצוות הסבה ואופן קיומה [בזמננו, הסבה דרך ישיבה, כשרגליו על מטה, הסבה דרך שכיבה, הסבה על ברכי חברו, לא יטה על פניו, הסבה ליד שולחן, הסבת נשים, שתיה ע"י קשית, הסבת ימין] פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' פג)

גדרי הסבה בליל פסח ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' יג)

הסבה בליל הסדר [דעת רוב הראשונים והפוסקים שגם בזמנינו יש חובת הסבה כדרך חירות, דעת הראבי"ה היא שבאשכנז אין בהסבה דרך חירות גם שאר ימות השנה. מן המובחר להסב על כורסא, או כסאבעל משענת וידית עם כרית על המענת, יש אומרים שזוית ההסבה היא 45 מעלות - ממוצע בין שכיבה לישיבה. אכל בעמידה או ישב זקוף לא יצא ידי חובה. לכתחילה יסב כל הסעודה, ולפחות באכילת כזיתים וארבע כוסות] עומק הפשט, תשע"ז

הסבה בנשים [רווקה, נשואה, אשה חשובה] עומק הפשט, תשע"ז

דין הסבה, בזמן המשנה, ובזמן הזה [שכח ולא היסב האם צריך לחזור ולשתות, דעת הרמב"ם שחיוב ההסיבה בשעת אכילה ושתיה, ובשאר אכילתו אם היסב הרי זה משובח וצ"ב בדעתו בדין אכל ושתה בלא הסיבה, הסבה - מצוה מיוחדת בפני עצמה או חלק מחיוב מצות אכילת מצה ושתיית ד' כוסות, לדברי הגרי"ז נחלקו הרא"ש והרמב"ם ביסוד גדר חיוב ההסבה, אם הוא מצוה מיוחדת לעצמה [הרא"ש] או חלק ממצות אכילת מצה ושתיית ד' כוסות [רמב"ם] ונפק"מ לענין אכל בלא הסבה אם צריך לחזור ולאכול שנית, וכן לענין חיוב הסבה בשאר הסעודה, דברי הגרי"ז צ"ע מדברי הרמ"א שנקט הן כהרא"ש והן כהרמב"ם, ביאור הגרצ"פ פרנק דאין מחלוקת, ולכו"ע ההסבה היא מצוה נפרדת, וכשצריך לחזור ולאכול היינו כדי לקיים את מצות ההסבה, אשר קיומה הוא דווקא בשעת האכילה והשתיה כי בכך מראה דרך חירות [וכשאכל ללא הסבה, ידי חובת מצות אכילת מצה יצא, ורק ידי חובת קיום מצות הסבה לא יצא], פרטי קיום מצות הסבה למעשה] עולמות, רחצ

הסבה בעבד עברי בזמן הזה [כיצד שייך דין עבד עברי כיום] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' יג)

הסבה בליל הסדר [מה אופי החיוב ומה מקורו, כיצד יש לקיים את מצוות ההסבה, האם נשים חייבות בהסבה, אכל מצה או שתה את ארבעת הכוסות ללא הסבה] תורה והוראה, תשע"ט



והגדת לבנך - סיפור יציאת מצרים:



והגדת לבנך - לקט הדרכות בחינוך [הגר"ג אדלשטיין שליט"א] דרכי החיזוק, תשפ"ב (י' עמ)

חג החינוך - כיצד נערוך 'ליל-הסדר' מעניין לכל המשפחה? [הדרכות, מאמרים, דוגמאות, עוזי ועזריה שיחת נערים 'בימים ההם' להקראה בסעודת החג] [מתוך כתבי המחנך רבי מאיר הכהן מונק זצ"ל] תורת אמת, תש"פ (פו עמ')

סיפור יציאת מצרים [מעובד ומנוקד לילדים] אספרה שמך לאחי , תש"פ (סא)

סיפור יציאת מצרים – דרך שאלה ותשובה [הרב ישראל מאיר ויינשטיין שליט"א] מנורה בדרום (לד), תשפ"ב (עמ' קז)

האם חיוב סיפור יציאת מצרים כמו אם המספרת לילדיה סיפורים? מעדני אשר, תשפ"ב

סיפור יציאת מצרים – האם יש חיוב לאב לספר לבנו שבליל הפסח היה אור יום? מעדני אשר, תשפ"ב

תכלית יציאת מצרים הוא סיפור היציאה עצמה [עיקר ההגדה לעשות ענין מהסיפור ולא מהמציאות] [הרב יצחק שפירא שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קסז)

סיפור יציאת מצרים [נשים, אב או אם, בית בנו או בית בתו, כשבנו אינו מחוייב ביום טוב שני, סיפור לבן חכם וגדול, מי קודם בן או נכד] שואלין ודורשין, תשפ"א תשפ"ב

מצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר – והגדת לבנך ביום ההוא [מצוה מתחילת הלילה, מצוה בכל יום ומצוה בליל הסדר, ברכה על מצוה זאת, האם חובת סיפור רק כשהבן שואל, גם זכירה לשון הודאה] [הגרי"ב שרייבר שליט"א] שיעורי בינה, תשפ"ב

מצות סיפור יציאת מצרים [והגדת לבנך ביום ההוא, דכל המצוה היא בליל חג הפסח, בפסוק כי ישאלך בנך מחר וגו' לא נזכר שהמצוה היא דוקא בליל פסח, בכל דור חייב אדם לראות את עצמו אמרו בגמ' צריך שיאמר ואותנו הוציא משם, כנראה לא היה גי' המשנה לפני הרמב"ם כפי שהיא לפנינו, מבואר ברמב"ם שאף מקרא זה נאמר על ליל ט"ו, רמב"ם משוה המצוה לזכור את יום השבת, דהמצוה היא בגדר הזכרת קדושת היום כמו שבת, הגרי"פ - ע"י שאלת הבן הוי מצות עשה של לימוד תורה ובלא"ה הוי רק מדרבנן, אין מצוה זו תלויה דוקא בליל ט"ו ניסן אלא בכל השנה, האם הוי דין תלמוד תורה א"כ יהיה אסור לומר את ההגדה בלי ברכת התור, קריאה בתורה שאינה לשם מצות ת"ת האם צריכה ברכת התורה, איך אפשר לצאת מדין שומע כעונה במצות סיפור] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קנא)

מצות סיפור יציאת מצרים [א] [מבואר מדברי רמב"ם דהסיבה וד' כוסות הם משום שצריך להראות עצמו כאילו עתה יצא ממצרים, חיוב זה אינו מצוה בפ"ע אלא הוא ממצות הגדה, אין מברכים על 'מצות שתית ד' כוסות', פסק הרא"ש שאם אכל כזית מצה בלי הסיבה שצריך לחזור ולאכול, הסיבה וד' כוסות הוו אותה מצוה עצמה, ולכן כל שלא שתה בהסיבה לא קיים מצות הכוסות, הטעם שאין לקדש מבעוד יום היות וד' כוסות הן ממצות הגדה, כוס רביעי ששותים לאחר ההלל שהוא חלק מהגדה צריך להיות קודם חצות, אף ההלל צריך לומר בזמן שראוי לאכילת מצה, וכ"ה מפורש ברש"י, מנהג הגר"א בבית מדרשו, והאם קראו הלל מתוך ספר חומש עשוי כדין] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קמח)

מצות סיפור יציאת מצרים [ב] [מבואר בדברי הרמב"ם, שהמצוה לספר רק בנסים ונפלאות שהיו בליל ט"ו ניסן בלבד, ועל זה נאמר בפסוק זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, ילפינן מוהגדת לבנך ביום ההוא דגם שאר המקראות נאמרו על מצות סיפור יציאת מצרים בליל ט"ו, המצוה החיובית היא לזכור הנסים והנפלאות שהיה בליל ט"ו, ואיכא נמי מצוה מהתורה לספר כל הנסים והנפלאות שהיו במצרים, ג' דברים שיש חובה גמורה להזכירם: פסח מצה ומרור, אם אין לאדם מצה ומרור האם אינו מחויב בסיפור יציאת מצרים, אמאי ס"ד שחייב מבעוד יום, האם החיוב הוא גם על בני בנים, האם גם האשה מחויבת לספר לבנה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קנא)

אמירת 'פסח מצה ומרור' [כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו: פסח מצה ומרור, בר"ן נראה שלא יצא יד"ח פסח מצה ומרור, אבל לא על מצות סיפור יציאת מצרים, וכן רמב"ן במלחמות בברכות, רמב"ם נראה שהוא דין במצות סיפור יציאת מצרים, וכן מבוארת הלכה זו בראשונים ואחרונים, לשי' הרמב"ן והר"ן שהאמירות הללו הן מצוה באכילת פסח מצה ומרור אלא שאינן לעיכובא, יש לומר אלו הדברים לפני האכילה, שאכל ולא אמר, האם יוכל לחזור ולאכול ולומר עליהם השלושה דברים, האם הוי דין תורה אלא שאינו לעכובא, או אינו אלא מדרבנן, האם מהני אמירה זו ע"י 'שומע כעונה'] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קנו)

אמירת 'פסח מצה ומרור' [במצוות הפסח אם כוונת הטעם מעכב המצווה] טעמא דאורייתא, תשפ"ב

אמירת 'פסח מצה ומרור' [במצוות הפסח אם כוונת הטעם מעכב המצווה, האם כמו דברי הב"ח בסוכה בתפילין ובציצית] מנחת אשר, תשפ"ב

פסח מצה ומרור – שלושת הסמלים הבולטים בליל הפסח [הרב אביגדור מילר זצ"ל] תורת אביגדור, תשפ"ב

פסח זה [שאנו אוכלים] על שום מה? [הרב אליעזר בלוי שליט"א] אמרי עזר, תשפ"ב

מצות הגדה [החינוך כתב דנשים חייבות במצוות סיפור יציאת מצרים, מנח"ח תמה דהו"ל מצות עשה שהזמן גרמא, בשו"ת קרן לדוד תירץ דאין זו מצוה שהאשה מחויבת על עצמה אלא על הבן, הגדה הוא כמו במילה דרצון התורה הוא שמצוה זו תתקיים גם ע"י הקטנים, אין לומר כדברי הקרן לדוד שאשה רק מחויבת לספר לבן ולא לעצמה, כיון שאף קטן חייב במילה א"כ ק"ו שאשה חייבת וסברא זו מפורשת בגמ' קידושין, 'זכורך' למעוטי נשים מראיה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קנט)

מצות מצה פסח וסיפור יציאת מצרים [לא יאמר קידוש עד שתחשך, הואיל וכוס הקידוש הוא אחד מארבע כוסות וצריך לשתותו בלילה, הרי שתי הכוסות שלאחר הסעודה שותים אחר חצות שאינו זמן הראוי למצה, אסור לאכול אחרי אפיקומן כדי שישאר טעם מצה בפיו, ויש בזה גדר קיום מצות מצה, וחייבין אנו לספר ביציאת מצרים כל הלילה, ע"כ צריך שישאר טעם המצה בפיו, חכמים תקנו הכוסות על המצה, על האכילה או על הטעם שבפיו, צריך קידוש בזמן הראוי למצה, ופי' הפמ"ג דהיינו משום קידוש במקום סעודה, גם את ההלל עונין על המצה, מדרבנן איכא מצוה לספר כל הלילה, ולכן צריך טעם מצה כל הלילה, מיושב נוסח ברכת מצה ומרור, לדעות שמהתורה המצוה כל הלילה, לענין סיפור יצי"מ המצוה היא על מקומה ולכן צריך שישאר טעם מצה בפיו, בעינן תרתי, מצה על הגדה והגדה על מצה, בזמן דאיכא ק"פ, הרי נשאר בפיו טעם הפסח שאותו אוכל באחרונה, תרי דינים איכא, דין לחם עוני, שהוא במצות מצה, וכן דין בפסח מצה ומרור שתאמר עליהם הגדה, לפ"ז נראה דצריך שישאר בפיו טעם פסח או מצה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קסא)

סומא לאמירת ההגדה והמסתעף [סומא פטור מלומר הגדה, מבאר מחלוקת הראשונים, רשב"ם ס"ל דעצם מה דהוי סומא אינו נעשה פטור מהמצוה אלא אנוס ויכול להוציא את אחרים, ולפיכך נוסף הגזרה שווה, רבנו דוד והר"ן ס"ל דממילא הוי פטור בגברא וא"צ גזה"כ, חרש שאינו שומע גרידא נמי אינו מוציא יד"ח תקיעות הואיל ול"ה בר חיובא, מפורש בגמ' מגילה דלמ"ד דבעינן עד שישמיע לאזניו, גם חרש המדבר אינו יכול להוציא יד"ח במגילה, האחרונים כתבו דאקרי בר חיובא, וביארו הטעם דחרש שתקע אינו מוציא אחרים הואיל ותקיעה כזאת לא מועילה לעצמו, יש בזה נפ"מ לדינא, דאם הוא בר חיובא אע"פ שלתקוע אינו יכול מ"מ ה"ז מברך לאחרים, לאמירת ההגדה כיון שהסומא אין לו קיום המצוה א"א שיוציא את אחרים, סיפור הגדה בלי שאפשר לראות את המצה, הוא חסרון בעצם ההגדה, באבני נזר דן בשאלה לענין שופר במי שתקע וסתם את אזניו האם הציבור יצא, ולדעת הגרע"א ה"ז מועיל, חלקת יואב וקובץ הערות נקטו דאם אינו יכול לצאת בעצמו ל"ה מעשה מצוה להוציא את אחרים, ביאור הלכה שאע"פ שהחרש אינו מוציא אחרים יד"ח, אבל לעצמו לא פקע חיוב קריאת המגילה, משנ"ב אינו פוסק כפי דרכם של החלקת יואב וסיעתו, לשי' הבה"ג דנשים אינן חייבות בקריאה אלא בשמיעה בלבד, י"ל דסומא חייב רק בשמיעה, מחלוקת מהרח"א במקראי קדש עם הפר"ח במי שהחסיר יום מימי הספירה, היא פלוגתא דהמפרשים בגדר הא דחרש אינו מוציא בשופר] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' ריג)

סבא ניצח - ה'רשע' מההגדה חזר הביתה היא שיחתי, תשפ"א

חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים דעת ואמונה, תשפ"א

פנינים וביאורים על סדר ההגדה [שובי שובי השולמית] וידבר משה, תשפ"א

ביאורים בהגדה של פסח [הרב אביגדור מילר זצ"ל] תורת אביגדור, תשפ"ב

פנינים בהגדה של פסח אשכול יוסף, תשפ"ב

האם יש ראיה מתוך ההגדה שצריך להסב בזמן קריאת ההגדה? אספקלריא, תשפ"א (עמ' קעב)

למען תספר באוזני 'בנך' [מעלת בן שהוא תלמיד] עשר עטרות, תשפ"א

כאילו הוא יצא ממצרים - יסוד מהלך ההגדה באזני בנך-קובץ גיליונות, תשפ"א ( עמ' סז)

מדוע אב אינו מחויב לדאוג שבנו יהיה עימו בליל הסדר כדי לקיים מצוות 'והגדת לבנך? [האם המצוה מוטלת על האב, והבן הוא רק ההיכי תימצי לקיום המצוה, ככל חפצא של מצוה כדוגמת סוכה ולולב, או שמצוה זו היא מהמצוות של הבן המוטלות על האב כדוגמת מצות מילה. ונפק"מ בבן חו"ל שהגיע להתארח אצל בנו בארץ ישראל, האם הוא מחוייב במצות "והגדת לבנך" ביו"ט שני, דאם זה ממצוות הבן המוטלות על האב, האב פטור שהרי בנו הגר בא"י אינו חייב ביו"ט שני, אך אם זה ממצות האב גרידא אין מצב הבן משנה מאומה, וכן במי שיש לו כמה בנים סביב לשולחנו, האם צריך שכל אחד מן הבנים ישאל את שאלת "מה נשתנה", או מספיק שרק בן אחד שואל, דאם זה חיוב של הבן א"כ על כל בן ובן מוטל החיוב לשאול את אביו, אך אם זה חיוב שמוטל על האב בדרך שאלה ותשובה א"כ די בבן אחד כדי לקיים את מצות האב. אברך שיש לו בן יחיד, וחמיו של בנו יחידו הזמין אותו אליו לליל הסדר לחו"ל, והסתפק האם לאפשר לבנו לנסוע אליו, או להשאירו בארץ כדי לקיים על ידו מצות "והגדת לבנך", והשיבו שאין ענין למונעו מלנסוע, שהרי אם בנו לא שואלו, אשתו שואלתו, ואף שהתורה אמרה "והגדת לבנך" דיבר הכתוב בהוה שבדרך כלל הבן שואל אבל המצוה מתקיימת באשתו כמו בבנו] שיעורי ליל שישי, הגרמ"ב זילברברג שליט"א, תשע"ז

עניני יציאת מצרים [הלקח והלימוד מסיפור יציאת מצרים, ליל שימורים לדורותם, מצוות סיפור יציאת מצרים, מצוות סיפור לבן רשע וחיוב סיפור לכל בן, סיפור יציאת מצרים עד שתחטפנו שינה, זכרון ביזת הים בסיפור יציאת מצרים, השתא הכא, מדוע יצאו ממצרים אחר רד"ו שנים, השמירה על ישראל במכת בכורות, ממצרים גאלתנו בחיתום בכורתנו, מילת בני ישראל ביציאת מצרים, יציאת מצרים בחיפזון, מצות מצה ויציאת מצרים] עומקא דפרשה, תש"פ

והגדת לבנך אב ובן לא באותו מקום חיוב [אב העורך ליל סדר שני ובנו פטור מכך, אב קיבל תוספת יום טוב והבן, עומדים משני צידי קו התאריך, דין על האב או על הבן, כשיש מחלוקת הפוסקים לגבי מבחן התושבות של האב או הבן] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

חיוב סיפור יציאת מצרים [השמחה בשמים בשעת סיפור ההגדה, ישן באמצע ההגדה האם חייב להמשיך, לספר את הסיפור לפרטיו, אמירת ההגדה בשבת הגדול, שבת הגדול בערב פסח, בל תוסיף באמירת ההגדה קודם זמנה, מדוע אין ברכה על אמירת ההגדה, והשוני מזכירת יציאת מצרים שבכל יום, נשים בחיוב ההגדה, אשה העורכת סדר לנשים, כהנים ולוים בסיפור ההגדה, אחר חצות, כשהזמן קצר איזה מצוה להקדים, חלוקת ההלל, הלל בישיבה] אוצרות אורייתא, תשע"ט

סיפור יציאת מצרים ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' צח)

יציאת מצרים חידשה מציאות בעולם ורק על ידה יכולה להתגלות התורה [החשיבות בזכירת היציאה ב"אביב", החיוב לספר ניסים שנעשו ע"י משה רבנו, היציאה ממצר-ים, הים הוא 'מים שאין להם סוף' יציאת מצרים יוצרת מציאות חדשה בעולם כולו וכך נתפסת התורה בלי גבול, יציאת מצרים היא מאורע עולמי ולא רק יציאה פרטית שלנו, הייחוד בניסים שנעשו ע"י משה רבנו] חשבתי דרכי - ע"פ הגר"מ שפירא זצ"ל - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח ( עמ' ה)

בן חו"ל המבקר בארץ את בנו הישראלי, ונוהג יו"ט שני, האם חייב בסיפור יציאת מצרים שוב? [האם יש ענין לבן לשאול את הארבע קושיות מאביו, האם מקיים האב מצות סיפור יציאת מצרים והגדת לבנך, כשהבן פטור ממצה ומרור?] מעדני אשר, תשע"ז שלמים מציון, תשע"ח פניני חשוקי חמד, תשע"ט

הקשר בין סיפור יציאת מצרים למצוות והגדת לבנך - יסוד האמונה בהעברת אב לבנו [הגר"ש גלאי שליט"א] אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' כו)

הגדה של פסח - הודאה וקבלת עול [הגר"ד כהן שליט"א] אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' לב)

"והגדת לבנך" [רבי יהושע אייכנשטיין שליט"א] אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' לו)

מדוע לא נתקנה ברכה על מצוות סיפור יציאת מצרים? מעדני אשר, תשע"ו שיעורים על סדר המצוות - הגרי"ב בונם שרייבר שליט"א-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' מ)

קונטרס בענין "חינוך" במשנתו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל כאיל תערוג פסח, תשע"ו

מבחר שאלות לליל הסדר להתעדן באהבתך, תשע"ז

חידות הלכתיות לפסח [היכן מצינו אופן שאפר חמץ יהא חמור יותר מהחמץ עצמו. היכן מצינו מצה שמותר לאכלה בליל פסח ראשון ואסור לאכלה בפסח שני. היכן מצינו מצה שאסורה בפסח ראשון, ומותרת בפסח שני. האם עבד כשר לצלית הפסח. האם יש סברא לומר שסומא שקונה אף שעובר בלאו מ"מ לא ילקה על 'בל יראה'. כיצד יתכן שע"י ששורף חמץ מבטל תשביתו ועובר על בל יראה .כיצד יתכן שעשה מלאכה בשבת ומותר בשבת ליהנות ממנה ובמוצ"ש יהא אסור. היכן מצינו דין 'בסיס לדבר האסור' שלא בהל' שבת] צבא הלוי, תשפ"א

מה העבודה הזאת לכם? אספקלריה, תשע"ט

סיפור יציאת מצרים - כשמצה ומרור מונחים בפניו [הגר"ד כהן שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' ש) [הגר"י בורגר שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שלא)

סיפור יציאת מצרים - כל הלילה [הגר"ח פיינשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שיא)

דעת הרמב"ם בעניין סיפור יציאת מצרים ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קנט)

השינויים בליל הסדר ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קסג)

הפסקה מסיפור יציאת מצרים לקריאת שמע [מדוע הפסיקו התנאים שהיו עסוקים במצוות סיפור יציאת מצרים בשביל קריאת שמע, והרי 'העוסק במצווה פטור מן המצווה', המצוה אינה עוברת כי רק הגיע זמן קריאת שמע ולא סוף זמן קריאת שמע] עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' צה) י' תרוצים

סיפור יציאת מצרים בחדר מיון כשהאדם מצוי בצום מסיבה רפואית [או בשואה כשלא היה מצה ויין] [הגר"י ליברמן שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שלח)

האם יכלו בשואה לקדש על חלות בליל הפסח? [חיוב אכילת הפת מדין פיקוח נפש, כתותי מיכתת שיעוריה, האם מותר לו לאכל בשבת את הפת היותר טריה מדין עונג שבת, ברכת הנהנין וברכת הזימון כשאוכל בהיתר] דרישה וחקירה, תש"פ

חבר קיבוץ האוכל בחדר האוכל המשותף לקיבוץ וגם חמץ לנגד עיניו, האם יצא ידי חובת סיפור יציאת מצרים? [כשמצה ומרור מונחים לפניך, ולא כשמצה וחמץ מונחים לפניך] רץ כצבי, תשע"ח

אסיר יהודי בחו"ל הצריך לאכול חמץ משום פיקוח נפש האם יכול לקדש על הפת? שיעורי ליל שישי - הגרמ"ב זילברברג שליט"א, תשע"ז

מצוות סיפור יציאת מצרים - והגדת לבנך [האם מצות הסיפור רק לבן ולא לבת, האם בת קטנה מותרת לאכול מצה בערב פסח, כשסבא מספר את ההגדה לנכד - האב יוצא מדין שליחות, כשם שיוצא מצוות תלמוד תורה כמלמדו תורה בתלמוד תורה ולא בעצמו] שלמים מציון, תשע"ח

מדוע הרמב"ם השמיט את מצות זכירת יציאת מצרים בכל יום, ומה את מצות סיפור יציאת מצרים? פניני זאת ליעקב-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' יג)

חיוב נשים בסיפור יציאת מצרים - מצות עשה שהזמן גרמא [האם מותר לנשים לברך על קיום מצות עשה שהזמן גרמא [כגון: ציצית, שופר, סוכה ולולב], פרטי המנהגים למעשה, הגדרת מצוות עשה שהזמן גרמא, [ספירת העומר והבאת ביכורים], דעת החינוך שנשים חייבות במצות סיפור יציאת מצרים, והרי זו מצות עשה שהזמן גרמא, מחלוקת הפוסקים האם נשים חייבות בזכירת יציאת מצרים, במצות קידוש לבנה, בהבדלה וברכת הנר בהבדלה, בפסוקי דזמרה, ברכות השחר, ברכת האילנות, בספירת העומר - ההלכה והמנהג למעשה] (והגדת לבנך) עולמות, רמ הגר"א עוזר, תשע"ד

סיפור יציאת מצרים [אנוס, כגון יולדת חיל רופא - האם יקרא רק חלק מהאגדה, קרא את שירת הים האם יצא, יש לו בן קטן ובן גדול עם מי ירחיב בסיפור, השוני בסיפור יציאת מצרים וחיוב זכירתו בכל לילה] אספקלריא, תש"פ (עמ' קלא)

מצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר (והגדת לבנך ביום ההוא) [יג, ח] נשיח בחוקיך, תשע"ז

כוחה של שאלה [המיוחד בזכירת מצרים של ליל הסדר שהוא בדרך שאלה ותשובה, השאלה כבסיס לתשובה, אפילו הוא לבד שואל לעצמו, דרך הלימוד של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, חברותא ביחיד] (והיה כי ישאלך בנך) [יג, יד] אספקלריא, תשע"ט (עמ' יז)

חינוך קטנים למצוות [חינוך האב, חינוך אחרים, הפרשת קטן מאיסורים, לברך עם קטן ולענות אמן על ברכתו, ספייה לקטן לעבור על איסור תורה או איסור דרבנן, הרחקה בין בשר לחלב בקטן] (והגדת לבנך ביום ההוא) [יג, ח] עיון הפרשה, תש"פ (עמ' ס)

האם שייך לחנך את כל הילדים בצורה אחידה? [ארבעת הבנים והיחס השונה לכל אחד מהם, לדעת היכן לשתול כל צמח, חנוך לנער על פי דרכו, להכיר את תכונות הילד ולנווט אותם, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, הרש"ר הירש זצ"ל, הרב מפוניבז זצ"ל] מהיכן ידע משה איזה מכה אמורה להגיע? מדוע דווקא במכת ארבה נאמר- 'ולמען תספר באזני בנך ובן בנך'? איזו 'התעללות' מיוחדת הייתה במכה זו?] (והיה כי ישאלך בנך) הפרשה המחכימה-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' סח)

לנסוע לנכדו לקיים מצוות סיפור יציאת מצרים כשאשתו תשאר לבד [והגדתך לבנך, שמחת יום טוב מול הידור במצוות סיפור יציאת מצרים, שמחת יום טוב מול עיקר מצוות סיפור יציאת מצרים, סיפור יציאת מצרים לנכד, כשיש לנכד אב וכשאין לו] (והגדת לבנך ביום ההוא) [יג, ח] פניני חשוקי חמד-קובץ גיליונות, תשע"ט (עמ' ז)

המרבה לספר 'הרי זה משובח' או חיוב מעיקר הדין מעדני אשר, תשע"ה

מדוע לא נזכר משה בסיפור יציאת מצרים? [בין לשון הרמב"ם והגר"א] [הגר"פ בירנצוויג שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שכט)

דיני סיפור יציאת מצרים מעיינות מהרצ"א, תשע"ה מאור החג, תשע"ה

כיסוי המצות באמירת "והיא שעמדה" שלמים מציון, תשע"ו

אחד קורא את ההגדה וכולם שומעים, וכאשר יש סב אב ובן כיצד ינהגו הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף מעדני אשר, תשע"ו

שומע כעונה בסיפור יציאת מצרים עולמות, רא

מי שיש לו כמה בנים האם יש חיוב לספר לכל אחד מהבנים או שדי לספר לאחד? מעדני אשר, תשע"ט

וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח עשר עטרות, תשע"ט

האם כשמקיימים מצות סיפור יציאת מצרים גורמים שיבא אותם הנסים בזמננו? מעדני אשר, תשע"ט

מצות סיפור יציאת מצרים מאור החג, תשע"ט מלאכת מחשבת, תשע"ט

תפקידנו בליל הסדר [להכשיר אותנו להיות גאולים, בלילה הזה מתגיירים מחדש] משנתה של תורה, תשע"ט

והגדת לבנך - עניני חינוך [שיחת הדרכה שו"ת בכינוס מנהלי תתי"ם] דרכי החיזוק, תשע"ט

דרשה בעניני יציאת מצרים וחג הפסח לדרשן ביזנטי משלהי תקופת הראשונים הרב יעקב ישראל סטל-ישורון, תשע"ט

הנס שביטל את גזירת המצרים על פריה ורביה הרב יעקב ישראל סטל-מוריה, תשע"ב



עשרת המכות:



סיכום השיטות במכות מצרים - חלק א' [כמה שיטות: א. כל המכות היו רק למצרים, ובני ישראל ניצלו מכולם. ב. כל מכה היתה תחילה רגע אחד גם בישראל. ג. ג' מכות ראשונות היו בבנ"י. ד. מכת כינים לא נזכר בתורה שניצלו ממנה בני ישראל, אבל לא הזיקו לבני ישראל. ה. במכת כינים הלכו מהמצריים לגושן, והכו המכות גם שם. ו. מכת ערוב לא היתה בארץ גושן, גם למצריים שהיו שם. ז. מתו בהמות לישראל בדבר. ח. מכת שחין פגעה קצת בבני ישראל. ט. מכת ארבה שימשה בארץ גושן. י. פרעה ועוד אנשים במצרים לא סבלו מכמה מכות [חוץ ממכת בכורות שמבואר כן לגבי פרעה בפירוש]. הפדות וההפלאה הנזכרת בתורה במכת ערוב, ההפלאה הנזכרת בתורה במכת דבר, והפסיחה הנזכרת במכת בכורות. האם אומות אחרות לקו בעשרת המכות] אספקלריא, תש"פ (עמ' צ)

סיכום השיטות במכות מצרים - חלק ב' [בארץ גושן, אצל בני ישראל ומי סבל מהם] אספקלריא, תש"פ (עמ' פח)

סיכום השיטות במכות מצרים - חלק ג' אספקלריא, תש"פ (עמ' עא)

הסימנים במכות מצרים מחמדי התורה, תשע"ו

הקשר בין מכות מצרים לשמירת הלשון בית שלמה, תשע"ו

הקשר בין מכות מצרים לאמונה בה' נר יששכר, תשע"ה

מתי היו עשרת מכות מצרים - נגוף ורפוא [כמה זמן היו: א] דעת רבינו בחיי אחר מעשה הסנה והגעתו של משה מצרימה בחודש ניסן ב' תמ"ז, חזר משה למדיין ונכסה שם שלושה חודשים, אייר סיון תמוז, ובתשע החודשים אב אלול, תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, שימשו תשעת המכות דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות היתה גם כן בניסן. ב] ספר זרע ברך על התורה משה רבינו אכן התכסה שלושה חודשים, אבל זה היה לאחר מכת דם. מכת דם היתה בסוף ניסן או בתחילת אייר, ואז התכסה משה אייר סיון תמוז, ובחודשי אב, אלול, תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, שימשו המכות צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך. ובניסן היתה מכת בכורות. ג] שפתי כהן על התורה משה רבינו לא נכסה אחר התגלותו, וסובר שעשרת המכות מחולקים לחמש ועוד חמש. וחמשת המכות הראשונות אירעו בחודשי ניסן, אייר, סיון, תמוז, ואב. ד] מדרש שמות רבה סובר שמשה רבינו התכסה שישה חודשים מניסן עד תשרי. לפי מדרש זה, כל עשרת מכות מצרים נפרסו על פני תקופה של שישה חודשים בלבד תשרי עד ניסן] אספקלריא, תש"פ (עמ' קטו)

מכות מצרים שפתי כהן-הגר"ד קוק שליט"א-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' נ)

מכות מצרים באמצעות המטה - הכאה רוחנית בשם המפורש [יציאת מצרים ע"י הקב"ה בעצמו לקיים הבטחה לאברהם] שיעורי הגר"ח פיינשטיין, תשע"ט

מדוע לא נגאלו ישראל במכה הראשונה? [התבונות בין פרשה לפרשה] אספקלריא, תש"פ (עמ' סא)

האם הכשיל משה את החרטומים בלפני עיוור? [חילול שבת שיגרם ע"י שוטרים או צלמים אם תתקיים עצרת בשבת] שיעורי הגר"נ נבנצאל שליט"א-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' לא)

מהות ומטרת מכות באח"ב אספקלריא, תשע"ט (עמ' נג)

מכות מצרים ושבת קודש אספקלריא, תשע"ט (עמ' קח)

עשרת המכות אספקלריא, תש"פ (עמ' קז)

בין שבעת המכות הראשונות לשלש המכות האחרונות מלאכת מחשבת, תש"פ

מכות מצרים - ומידה כנגד מידה כלי יקר, תש"פ

יציאת מצרים - להוציא את מצרים מבני ישראל ממעיין החיים-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' יג)

לימוד יסודות האמונה מפרעה שואלין ודורשין-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' יט)

דצ"ך עד"ש באח"ב עשר עטרות, תשע"ט

פשר הניקוד ב - דצ"ך עד"ש באח"ב אספקלריא, תש"פ (עמ' קכח)

דם



האם היה הנילוס עבודה זרה? [מאגר מים טבעי או מאגר מים שנבנה בידי אדם] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קלא)

האם היה ניתן לקיים מצות טבילה במים שהפכו לדם? מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קלג)

תיאור מכת דם ע"פ מדרשי חז"ל ערב פסח, תשע"ו

הכרת הטוב לדומם [בור ששתית ממנו, זכויות אדם או חובות אדם] מרבה תורה, תשע"ז

הכרת הטוב, מאי הכאת משה את היאור [הכרת הטוב לדומם] במשנת הפרשה, תשע"ו מרבה תורה, תשע"ז בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ז שיחת הרב אליהו אליעזר דסלר, תשע"ז

הכרת הטוב, מאי הכאת משה את היאור ['אדם' מכיר טובה, ושאינו מכיר טובה נקרא נבל, כבהמה במותה שהיא נבלה, וכצמח שנותק מן החיות שהוא נובל, הכרת הטוב לדומם] משנתה של תורה, תשע"ח

ההכרה בחסדי ה' - היסוד לעבודת הבורא [גם כעבור שנים רבות, הזכרת הטעם לקריאת שמות בניו של משה רבנו בפרשת יתרו, לזכור תמיד את חסדי הבורא, משה רבנו לא רצה להסיר ממנו כבדות הפה, בעבור שהיה בו ממעשה נס. זכירת חסדי היציאה ממצרים - יסוד עבודת הבורא, כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים. מטעם החיוב לזכור תמיד את הנסים שהיו ביציאת מצרים, אין לחודשי השנה שם בתורה. עבודת הא-ל בנויה על יסוד הכרת הטוב. תכלית יציאת מצרים היא לא רק לחזק את האמונה, אלא גם ליצור השתעבדות לבורא מכוחה של הכרת הטובה על שהוציאנו מבית עבדים. ענין זה עומד ביסוד החיוב המוטל על כל אחד ואחד לראות עצמו כאילו הוא יצא בעצמו ממצרים. הקשר בין מצות סיפור יציאת מצרים ומצות הביכורים, הבא לידי ביטוי בפרשת "ארמי אובד אבי", הנאמרת בעת הבאת הביכורים ובתוך סדר ההגדה של פסח - בכדי שנחיה בהכרה שהכל מאתו יתברך בחסדיו המרובים. חובת זכירת חסדי הבורא ורחמיו על כל מעשיו, עומדת ביסודן של מצוות שביתת השבת ושמחת המועדים. שירת האזינו - זכרון חסדי ה" מששת ימי בראשית ועד עולם] שיעורים בחומש עם פירוש הרמב"ן [עולמות], יז

התעשרות ישראל ממכירת מים למצרים במכת דם [הנאה ממעשה נס, נס על טבעי ונס הנראה טבעי, צירוף למנין אדם שנברא בספר יצירה] עומקא דפרשה, תשע"ג שיעורי ליל שבת, תשע"ז

האם היתה מכת דם גם בבית פרעה? [ולא שת לבו גם לזאת] צבא הלוי, תש"פ

האם יש איסור לאכול דגים שמתו במים? מעדני אשר, תשע"ט

מדוע נענשו הדגים שמתו ביאור, במה חטאו? מעדני אשר, תשע"ט

המיוחד במכת דם ב'יאור' בשונה מכל מצרים דרישה וחקירה, תש"פ



צפרדע



תיאור מכת צפרדע ע"פ מדרשי חז"ל ערב פסח, תשע"ו

שכרם של הכלבים לדורות מול שכר הצפרדעים לשעה [מסירות נפש לנצור לשון גבוהה ממסירות נפש לקפוץ לאש, לשון הרע, אדם לחברו] באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ח)

האם היה ציווי מפורש לצפרדעים להיכנס לתנור? [והאם יש ק"ו לבני אדם שלא נצטוו במפורש, חיוב כללי וחיוב פרטי] שלמים מציון, תשע"ח האיחוד בחידוד, תשע"ו

קידוש ה' שנלמד מן הצפרדעים ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' קר)

מכת הצפרדע [מדוע ביקש משה שתישארנה גם לאחר סיום המכה? מדוע ביקש פרעה שיסורו רק למחרת? למה נבחרה הצפרדע להיות המכה הראשונה מבין החיות שבמכות? מהי התוכחה שמופיעה בפרק שירה של הצפרדע לדוד המלך?] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ג

מדוע קבלו הכלבים שכר [על שתיקתם] להם ולכל הדורות, ואילו והצפרדעים [שמסרו נפשם וקפצו לכבשן האש] קבלו שכר רק להם עצמם? [גדול המצווה ועושה, לכלבים היה ציווי מפורש ומפורט, ולצפרדעים היה ציווי כללי, והן בחרו מעצמן מי תקפוץ לתנור, גדר 'מצווה ועושה', לשתוק קשה יותר מלמות] (לכלב תשליכון) [כב, ל] מים זכים, תש"פ משנת מהר"ל, תש"פ

המצרים הביאו עליהם את מכת צפרדע מחמת כעסם יחי ראובן, תשע"ז

האם אפשר לעשות כשפים במקום שיש מים? מעדני אשר תשע"ג



כינים



תיאור מכת כינים ע"פ מדרשי חז"ל ערב פסח, תשע"ו

האם מכת כינים הייתה גם בארץ גושן אצל בני ישראל? (ותהי הכינם באדם ובבהמה) [ח, יג] מעדני אשר, תשע"ד [אותות ומופתים באדמת בני חם] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ט

מהיכן הביאו החרטומים עפר כדי לנסות להוציא כינים? [כל עפר הארץ הפך לכינים] דרישה וחקירה, תש"פ

מכת כינים אספקלריא, תשע"ט (עמ' סח)

האם גם במכת ערוב היו כינים? [בתוך כל החיות] נאה דורש, תש"פ

האם מותר לכתחילה לברוא ע"י ספר יצירה? [שימוש בשמות הקדושים במצב של פיקוח נפש, כיצד הרג משה את המצרי, בריאת גולם] (ועשו כן חטומי מצרים בלטיהם) [ז, כב] אספקלריא, תש"פ (עמ' קלז)

מדוע הודו החרטומים במכת כינים? (אצבע אלוקים היא) [ח, טו] האיחוד בחידוד, תשע"ג

כינים בזמן הזה [השתנות הטבעים בהלכה, בשו"ע הוכרע על פי סוגיית הגמרא שמותר להרוג כינים בשבת, מכיון שאינם נוצרים מפריה ורביה ככל בעלי החיים, ועל כן אין בהריגתם נטילת נשמה. כיום ידוע לכל שהכינים נוצרים מביצים בדרך של פריה ורביה, ונמצא כי המציאות לכאורה מכחישה את דברי חז"ל וההלכה שמותר להרוג כינים בשבת, דברי הרב דסלר בענין ההסברים הטבעיים של חז"ל, שלא ההסבר מחייב את הדין, אלא להיפך, הדין מחייב הסבר. סיכום שיטות הפוסקים בדין הריגת כינים בזמנינו, להלכה ולמעשה, ובירור התאמת דברי חז"ל והשו"ע שהתירו להרוג כינים בשבת עם המציאות הטבעית שהשתנתה בזמנינו. נושאים נוספים בהם יש שינוי עם הטבעים שהיו בזמן חז"ל] עולמות, לט תורה והוראה, תשע"ט

הריגת כינים בשבת - הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א [אין פרים ורבים, כיני הראש וכיני הגוף, ביצי כינים, ביצי כינים המתרבים ללא רביית הזכר] קובץ מנורה בדרום - במה תורנית לבירורי הלכה ומנהג (ו), תש"פ (עמ' יא) מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קמג)



ערוב



תיאור מכת ערוב ע"פ מדרשי חז"ל ערב פסח, תשע"ו

הקשר בין מכת ערוב ל"אדמת מצרים" [אדני השדה, הרגשה טבעית לבעלי חיים, לצמצם הנס, לא דובים ולא יער] נחל אליהו - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יא)

סדר האכלת בלי חיים [סדר האכלת בעלי חיים בגן חיות לפי התורה, טהורים, גמל בעל סימן אחד, חמור השייך בפטר חמור, שאר בעלי החיים] (בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן) [ט, ג] פניני חשוקי חמד, תש"פ



דבר



המיוחד במכת דבר [המכה בפטיש, היד החזקה בהגדה, הכבדת לב פרעה, הרס הכלכלה המסחר והתעבורה במצרים] האיחוד בחידוד, תשע"ה

האם מתו ממקנה ישראל במכת דבר במשנת הפרשה, תשע"ה פניני אור החיים, תשע"ז

הגדרת "מקנה ישראל" בהמתו של בן אשה ישראלית שאביו מצרי [פדיון הבן למי שאביו גוי ואמו בת לוי] עשר עטרות, תשע"ח

הקשר בין יראת השמים של המצרים לחששם מפני המכות בארה, של תורה, תשע"ג נחל אליהו - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יב)





שחין



מדוע מכת שחין בוצעה ע"י משה למרות הכרת הטוב מן הגחלים בבית פרעה [מכת שחין היתה ע"י פיח כבשן, הכרת הטוב לדומם, לא לקו כל גחלי מצרים, המכה היתה בידי שמים, הבדל בין הכאה דרך ביזיון לזריקה, מהגחלים גם ניזק] אספקלריא, תשע"ח (עמ' עא)



ברד



הקשר בין יראת השמים של המצרים לחששם מפני המכות (הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים) [ט, כ] בארה, של תורה, תשע"ג נחל אליהו - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יב)

הירא את דבר ה' מעבדי פרעה [אדם יכול להיות ירא שמים אך עדיין 'עבד של פרעה'] (הירא את דבר ה' מעבדי פרעה) [ט, כ] אספקלריא, תש"פ (עמ' סט)

הברד והשלג בהלכה (ברד כבד מאד) [ט, כד] אורייתא, תשע"ב

מדוע חס ה' על בהמות מצרים? [לצורך ישראל, צער בעלי חיים, בל תשחית בבריאה] (ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה) [ט, יט] עיון הפרשה, תש"פ (עמ' לה)

גידולי הארץ שלא ניזוקו במכת הברד אספקלריא, תשע"ט (עמ' מג)

מדוע דווקא במכת ברד יצא משה מן העיר? (כצאתי את העיר, אפרוש את כפי אל ה', ברש"י) [ט, כט] בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ז

מכת ברד [המשותף לברד ולשלו, בית הכנסת 'משה רבינו' מחוץ לעיר, הקשר בין יראת שמים ובניית מחסה לבעלי החיים - בניה הלכתית ע"י 'לבוד' ו'צורת הפתח', הקלות להגיע למדרגת 'יראת שמים', ההבדל בין שדות החיטים והשעורים – מיקומם בעיר או מחוץ לעיר, הענווה והגאווה] נר לשולחן שבת, תש"פ

מדוע רק במכת ברד אמר משה רבינו שיצאו חוץ לעיר להתפלל? [תפילה במקום ע"ז] אספקלריא, תש"פ (עמ' ק) עיון הפרשה, תש"פ (עמ' לח) ל"ד תירוצים

ברד לא ירד על בתים גם אם אינם ראויים למגורים (הירא את דבר ה' הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים) [כ, יט] מלאכת מחשבת, תשע"ח שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ט

האם יכלו ישראל ששמעו את הקולות במכת ברד [וכן במתן תורה] לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" כמו בברקים? [וכמה פעמים ברכו] מים זכים - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ע)

המיוחד במכת הברד [מדוע נפתחו פיותיהם של בנ"י ופרעה דווקא לאחר מכה זו? מה קרה לאותם אבנים שנשארו בשמים לאחר תפילת משה שייעצרו.. ? מדוע הקב"ה קורא למכה זו 'כל מגפותי'?] (הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד) [ט, יח] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ב

ניסי מכת הברד [אבני אלגביש, גוג ומגוג, מוחזקות בידי משה] (נטה ידך על השמים ויהי ברד בכל הארץ) [ט, כב] מאמרי "עינינו גל" - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יט)

מכת בכורות שקולה כנגד כל המכות [מפסוק במכת ברד] (את כל מגפותי, ברש"י) [כג, יט] בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ח (ה' תירוצים)

הצלת ספק על חשבון אי הצלת הוודאי [שומר חיטים ויורד ברד, חייב להציל את הקשות ולא את הרכות, וכשיש קשות שודאי ינזקו ואחרות שהן ספק קשות ספק רכות, ואותן הציל, וכן בהצלה משריפה] [ט, לא] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו



ארבה



הזכרת ענין ה'סיפור' במכת ארבה [יש לעיין מדוע עניין סיפור יציאת מצרים מוזכר דווקא במכת ארבה. וביותר מפורש בבעלי התוספות כאן שכשאמר ה' למשה "ולמען תספר באזני בנך" רמז לו על מכת ארבה] עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' קו') מג תרוצים

מדוע דווקא במכת ארבה כתוב ולמען תספר? אספקלריא, תש"פ (עמ' צ)

מנוחת הארבה ביום השבת [כתב בעל הטורים שהארבה נח בשבת, והרי מנוחה מאכילה לא נחשבת מנוחה שהרי שור וחמור שכתוב בהם למען ינוח לא מונעם מלתלוש ולאכול שהרי מניעת אכילה היא צער ולא מנוחה . ועוד קשה מדוע במכת ארבה דווקא זכו גם המצרים למנוחה ביום השבת] עיון הפרשה, תשס"ז (עמ' נח') טז תרוצים

מכת הארבה והמיוחד בה פקודיך דרשתי, תשע"ט

מכת הארבה [מהיכן ידע משה איזה מכה אמורה להגיע? מדוע דווקא במכת ארבה נאמר- 'ולמען תספר באזני בנך ובן בנך'? איזו 'התעללות' מיוחדת הייתה במכה זו?] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ד

מכת ארבה היתה גם בשבת? אספקלריא, תשע"ח (עמ' סט)

גבולות המזיקים בשנת השמיטה - נחילי הארבה שפסחו על 'קוממיות' בשמיטת תשי"ט שואלין ודורשין-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' כ)



חושך



החושך - מציאות או העדר פניני גבורת עקיבא, תשע"ב

החושך - מציאות או העדר [המשמעות לגבי מקומות שמספר חודשים חושך - היפוך של לילה לבן] אספקלריא, תשע"ח (עמ' לג)

למה נועדו ג' ימי האור לישראל, ולמה נועדו שני סוגי ימי אפילה? מלאכת מחשבת, תשע"ז

כיצד לא מתו דתן ואבירם הרשעים במכת חושך? [היו שוטרי פרעה וספגו מכות להגן על אחיהם, לא מתו בחושך ולא טבעו בים סוף בזכות זאת] באר הפרשה, תשע"ז (עמ' יט) בארה של תורה, תשע"ה אשכול יוסף, תשע"ג

בימי החושך - האם אכלו המצרים? שערי מדע, תשע"ב

העדר כח הנתינה - מכת חושך מדי שבת, תשע"ז באר הפרשה, תשע"ח (עמ' יא)

האור המיוחד שהיה לבני ישראל במכת חושך [ליהודים היתה אורה, נמלא הבית אורה, אור הגנוז, קץ שם לחושך] מאמרי "עינינו גל" - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יח)

למה נועדו ג' ימי האור לישראל, ולמה נועדו שני סוגי ימי אפילה? (ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם) [י, כב-כג] מלאכת מחשבת, תשע"ז

כמה משונאי ישראל מתו במכת חושך? אספקלריא, תשע"ט (עמ' יד)

האם המצרים ראו את ישראל במכת החושך? אספקלריא, תש"פ (עמ' מו)



מכת בכורות



המיוחד במכת בכורות [מוות פאסיבי כתוצאה מהתרחשות רוחנית, ושאר המכות היו בפועל] במשנת הפרשה, תשע"ו אספקלריא, תשע"ח (עמ' ח)

מי מהבכורים מת? [בכור השפחה או בכור השבי] האיחוד בחידוד, תשע"ח

האמונה של ישראל במכת בכורות [בזכות האבות או בזכות עצמם, ההבטה בפורענות הרשעים, במורא גדול לעיניך, ותחזינה עינינו] נועם אליעזר, תשע"ח

מכת בכורות [מתי מתו, בכור לאב ובכור לאם, בכורי מצרים בארצות אחרות, תושבות, בכורי עוברים, מכת בכורות ע"י הקב"ה] צבא הלוי, תשפ"א

מכת בכורות - אני ולא מלאך [מדוע הכה הקב"ה את המצרים בעצמו ולא ע"י מלאך/שרף/שליח, ומיהם המלאך/שרף/שליח, האם ירדו המלאכים איתו לנגוף את מצרים, מה בין הנסים שנעשו לאבות לבין ניסי מצרים ומדוע, מדוע נברא העולם בעשרה מאמרות, היאך עשרת המכות מכוונות כנגד עשרה מאמרות, כיצד תקנה מכת בכורות את חטא אדם הראשון] עמל משה, תשס"ב

הכאת המצרים במכת בכורות [מי הכה ואת מי, ולשם מה היה צורך בנתינת הדם על המשקוף] נועם אליעזר, תשע"ח

מכת בכורות היא עצם יציאת מצרים [עצמי ובשרי, לבן מול יעקב, התגלות הקב"ה, גילוי עצם המציאות] חישבתי דרכי-במשנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' ז)

ענישה קולקטיבית תורה והוראה, תשע"ד

וה' הכה כל בכור אספקלריא, תשע"ט (עמ' מו)

בכור מצרי שעבר את קו התאריך האם נמלט ממכת בכורות? פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ע)

שתי הגזירות במכת בכורות [האם מועילה שליחות בפדיון הבן] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' עא)

מכת בכורות [ע"י הקב"ה או ע"י המשחית? מדוע בתפילה הובלטה בעיקר מכה זו? מה עזר הדם על המשקוף הלא הגוי ששהה בבית היהודי-לא ניצל על אף הדם ואילו יהודי שהיה בבית הגוי- ניצל על אף שלא היה דם במשקוף?] (ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף) [יב, כג] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ג

מי היה ה'משחית' שהקב"ה לא יתן לו לבוא אל בתי ישראל? [מצרים רבים שנפטרו בהגעת זמן מותם, מצרים רבים מתו מחמת תחלואה שנגרמה מהזיהום במכת בכורות, זיהום אויר, תינוק שנולד באור לארבע עשר אחר חצות, פוטר את אביו מתענית בכורים] האיחוד בחידוד, תשע"ב

תענית בכורים בערב פסח [המנהג להיפטר מהתענית על ידי סיום מסכת, במסכת סופרים מובא שהבכורים מתענים, מנהג זה לא הוזכר בתלמוד בבלי, מדוע דווקא הבכורים צריכים להתענות בערב פסח, האם ראוי להיפטר מהתענית בהשתתפות בסעודת סיום מסכת, והטעם למנהג העולם להקל בזה. [דברי האדמו"ר מזידיטשוב שהגירסא במסכת סופרים שהבכורות "מתענגים" בערב פסח ולא "מתענים"], הפטור נובע מההשתתפות בסיום או בסעודה, מדוע לאחר האכילה בסעודת הסיום אין חיוב להמשיך ולהתענות, או להשלים התענית ביום אחר, מה וכמה צריך לאכול: האם צריך לאכול או לשתות שיעור "כזית" או "מלוא לוגמיו" הפוטרים מתענית, או די ב"טעימה", פטור מתענית באכילת "שיריים" שנשלחו מסיום המסכת, שמיעת סיום בטלפון, כאשר בדעתו להיפטר בסיום מסכת, האם רשאי לאכול בבוקר לפני הסיום, הקדמת או איחור סיום המסכת לערב פסח, חיוב בכורות [נקבות] בתענית, חיוב האב להתענות במקום בנו הבכור הקטן, קטן בכור והאב בכור - האם צריכה אמו להתענות, פטור מתענית בהשתתפות בסעודת ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה ושבע ברכות, חיוב תענית בכורים: לכהנים • לוויים • גר צדק • "יוצא דופן" • הבא אחר נפלים, דיני התענית והמנהג לסיים מסכת כאשר ערב פסח שחל בשבת] עולמות, תנב

האמונה של ישראל במכת בכורות [בזכות האבות או בזכות עצמם, ההבטה בפורענות הרשעים, במורא גדול לעיניך, ותחזינה עינינו] (וה' הכה כל בכור בארץ מצרים) [יב, כט] נועם אליעזר, תשע"ח

תענית בכורות [כיצד מתו הבכורות, האם גם אשה מתענה בערב פסח, השתתפות בסיום, או אכילה בסעודת חתן ושבע ברכות, סיום מסכת גמרא או משנה] נר לשלחן השבת, תשע"ט

מדוע אין בכורות מתענות בערב פסח? הלא גם הם ניצלו במכת בכורות? אשכול יוסף, תשע"ג



רחצה:



ברכה על נטילת ידים בליל הסדר [אין ליטול ידים בברכה אלא אם כן אוכל כביצה פת, האם אכילת האפיקומן מצטרפת] ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קעט)

ברכה על נט"י בליל הסדר ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' קטו)



מוציא מצה: מצת מצרים



מצת מצרים ומצת דורות [האם איסור חמץ כבר היה בפסח מצרים, מצוות על מצות ומרורים יאכלוהו, ומצוות בערב תאכלו מצות, שימור מצה לשמה] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' עד)

הבצק אותו הוציאו בנ"י ממצרים, כיצד אפאוהו, ולצורך מה? אספקלריה, תשע"ט

המצות שאפו בצאתם ממצרים [לא החמיצו בגלל מהירות הדרך, או מחמת המצוה] נועם אליעזר, תשע"ח

ביאור טעמי המקרא על הפסוק : "אשר הוציאו ממצרים, עוגות מצות כי לא חמץ" [הגר"ע קורח שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שמב)

האם יצאו ידי חובת 'מצה' באכילת המן? [אינו בא לידי חימוץ, אינו גידולי קרקע, אינו מחמשת מיני דגן, קנו מהגוים] עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' מד) לה תירוצים

מצה זו על שום מה [על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ'. הציווי של "שבעת ימים מצות תאכלו" נאמר עוד קודם ליציאת מצרים, שאז הטעם הנ"ל עוד לא היה בעולם] עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' פב, ועמ' פד) ט תרוצים מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' רטו)

גדר "מצה" [היאך הותר לאפות לחמי חמץ עם לחמי מצה בקרבן תודה, והרי ריח המצה בולע את ריח החמץ, ואז אינה מצה גמורה] עיון הפרשה, תשס"ט עמ' מד

מצה זו שאנו אוכלים על שום מה? אמרי עזר, תשפ"א

שני הדינים במצוות מצה דעת ואמונה, תשפ"א

מוציא מצה: מצה לדורות



אכילת מצה [עדיפות למצה מחיטה הגדלה בארץ ישראל, מצה שנאפתה בתנור חשמלי, חלוה מסוכן שנטל מצה ללא רשות וחייב לאכלה מפני מחלתו, האם ראוי להימנע מלאכול מצות בפסח בשאר הימים, להוציא ממון על שיניים תותבות כדי שיוכל מצה שלימה ולא מפוררת] דרישה וחקירה, תשפ"א

עניני מצוות מצה [חקירות בעניני מצה שהוזכרו באחרונים, מצה זו על שום מה, שימור המצה, 'מצתכם' בפסח – 'לכם', שני הדינם במצוות אכילת מצה, אכילת הכזית בזה אחר זה, האם יש מצוה בריבוי אכילת מצה בליל הסדר, האם יש מצוה לאכול יותר מכזית באכילה בליל הסדר, מחלוקת הראשונים בהסבה בכורך, חובת ההלל בבית הכנסת בליל פסח, דיני קדימה בסדר האכילה בליל הסדר, ברכת הנהנין על פרורי מצה בטיגון ובישול, שתיית ארבע כוסות לכהנים] עומקא דפרשה, תשפ"ב

טעם מצוות אכילת מצה טעמא דאורייתא, תשפ"ב

כזית בכדי אכילת פרס – משעת הלעיסה או משעת הבליעה [הגר"מ שימל שליט"א] איתרי (יג), תשפ"ב (עמ' סב)

אכילת מצה [חוזר על יעלה ויבוא בליל הסדר משום חיוב אכילת מצה, האם כל פעם שיוצא ידי מצה גם מתחייב בברכת המזון, מצה שמברכים עליה מזונות, אכל מצה ומרור יחד, מצוות אינן מבטלות זו את זו, אוכל מצה הטפילה לבר אחר מברכיןעלהי כברכת העיקר אך יצא ידי חובת מצה, נתערב קמח שאינו שמור] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

אכלה מצה בליל הסדר והתכוונה לקיים מצות עשה שהזמן גרמא [אשה מבני עדות המזרח השתתפה בליל סדר אצל משפחה הנוהגת כמנהגי אשכנז, והיא לא ענתה אמן על ברכת אכילת מצה של עורך הסדר, האם יצאה ידי המצווה החיובית באכילת מצה או רק הקיומית, האם ראוי שתברך ברכה קודם אכילת האפיקומן, כוונה לקיים מצוה מדרבנן האם מועילה למצווה מדאורייתא, אכל מצה בליל הסדר וסבור היה שהוא ליל סדר שני של גלויות, לא הסב באכילת מצה והסב באכילת אפיקומן, כוונת נשים במצות עשה שהזמן גרמא כוונה במצווה קיומית או חיובית, האם הכוונה מעכבת במצווה שענינה אכילה] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

באיזה כזית יוציאם ידי אכילת מצה [בכזית הראשון שאוכלים או באפיקומן שבסוף הסעודה, מצה זכר לחירות וגאולה או לעוני ושיעבוד, בזמן המקדש היו באכילת נמצה שני קיומים: בערב תאכלו מצות ועל מצות ומרורים יאכלוהו, וכיום נשאר רק הראשון בהעדר קרבן פסח, מצוות פסח כנגד שלושת האבות, שני חלקים במסירות נפש של האדם גופני ושכלי, באיזו אכילה מקיימים המצוה תלוי בכך, שתי מצוות] ויחי יעקב, תשפ"א

מדוע יושבים בברכת אכילת מצה? [ברכת המצוות בעמידה] מעדני אשר, תשע"ג

ברכת המצוות עובר לעשייתן במצה [ברכת המצוות יש לברך רק לפני עשיית המצוה, נזכר שלא בירך לפני שגמר לאכול שיעור כזית האם יוכל עתה לברך, האם אפשר לברך גם על האפיקומן, לדעה שכל המצה שאוכל בלילה הראשון יש בו קיום מצוה של תורה, אע"פ שאפשר לברך כל זמן שלא סיים את המצוה, לכאורה אין הברכה עולה על מה שכבר נעשה, הריטב"א כתב הטעם שתקנו חז"ל ברכה על המצוות משום שמצוות צריכות כוונה, למ"ד שמברכים על המצוות בשעת עשייתן, איך אפשר לומר שהטעם הוא משום כוונה, לסוברים דמהני ברכה בשעת עשייתן, דיואיל גם לאחר עשיית המצוה כל שהוא תוכ"ד של המעשה, אכל מצה בלי ברכה דיש לומר שיפסיק זה נכון במצה, אבל באכילה בסוכה א"א לעקור למפרע מעשה המצוה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' סב)

האם מותר לישראל לבנות לנוכרי תנור לאפות בו חמץ בפסח? [בניית עבודה זרה ע"י ישראל, רוצה בקיומו מסיבות כלכליות, רווח ממון, עבודה זרה או שאר איסורין, חמץ קודם שעת איסורו] דרישה וחקירה, תש"פ

האם כופין את ראובן מכור ממצותיו לשמעון שפשע ולא קנה מצות? [האם כופין את האדם להשאיל ספריו ללימוד תורה של חברו, מצוה דיחיד או מצוה דרבים, ערבות] דרישה וחקירה, תש"פ

מסופק אם אכל מצה ולפניו מצה ספק כשרה? [ספק בקיום מצוות, ספק ספיקא בקיום מצוות, לטרוח ללכת למקום שספק אם יקיים שם המצווה, באתרוג ובשופר] פניני הלכה-מרבני ישיבת מיר-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' עט)

התערבו במלונית מצות מכמה כשרויות [מצה שהחמיצה במאפייה והתערבבה עם מצות אחרות, חוזר וניעור בתערובת חמץ] [הרב אליסף פרלמן שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

אכל מצה בטפל [שפטור מברכה, אך איסורא איכא, האם מצוה קיים] [הגר"א גניחובסקי זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רעח)

מצה הנאכלת בכל מושבות [תושבות, אין יוצאין במצה של בכורים אפילו בירושלים מפני שהבכורים אין להם היתר בכל המושבות, חלות תודה ורקיקי נזיר שעשה אותן לעצמו אין יוצאין בהן וכו' אבל זו משתמרת לענין הזבח, טעמים אלו נאמרו על זמן הקרבת הקרבנות בנוב וגבעון, וא"כ ליכא נפ"מ הואיל ואינם נאכלים בכל מושבות, אין פסול בפ"ע שצריך להיות ראוי להאכל בכל מושבות, לשון רמב"ם משמע שכך הוא עיקר הדין דצריך ראוי לכל מושבות, מבאר דיתכן דזה אקרי נאכל בכל מושבות לשיטת הקרית ספר שאפשר לאכול קדשים קלים בעיירות המוקפות חומה, יש לדון אם ראוי לאכול בכל מושבות היינו גם חו"ל או דוקא בא"י] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' עו)

מצה של חדש [המקור בתורה, בבלי וירושלמי, דעשה דמצה הוי עשה שלפני הדיבור] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' פ)

אכילת מצה שלא כדרך אכילה [בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא, בלע מצה ומרור ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא, כרכן בסיב ובלען אף ידי מצה נמי לא יצא, רש"י: בסיב הדקל - שהרי לא היה ממש בפיו לא זה ולא זה, ר"ן: דלאו דרך אכילה היא, רמב"ם בה' שאר אבות הטומאות: הכורך כזית מבשר נבלת העוף הטהור בחזרת וכיו"ב ובלעו, אע"פ שלא נגע בגרונו ה"ז טמא, כרכו בסיב ובלעו ה"ז טהור, פר"ח השווה דין מצה עם דין נבלת עוף טהור, ולפיכך כתב שאם כרכה למצה עם מאכל אחר שפיר יוצא יד"ח, הגר"ח מבאר דאיכא פלוגתא בש"ס אי הוי טומאה מכח האכילה, או טומאת מקום אכילה, והרמב"ם ס"ל דהוי רק טומאת מקום אכילה, הגרי"ז תמה על הגר"ח מהגמ' מנחות לענין אוכל תרומה במחובר, חזו"א וקהילות יעקב, צל"ח נקט דאכילה שלא כדרך הנאה ה"ז מתחייב בתשלומי תרומה, כל דבר שמחובר אע"פ שנמצא בכלי שלו, מ"מ אין זה בגדר שנמצא שם הואיל והוא מחובר לקרקע] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' פב)

אכל מצה בלא הסבה [יצא מדאורייתא אך מדרבנן יאכל שוב בהסבה, ומדוע לא יצא בכורך בהסבה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט (ה' תירוצים)

אכילת שני כזיתים מצה אחר ברכת על אכילת מצה [עורך הסדר והמסובין, אם אוכלים מהמצה שבקערה שני כזיתים אך אם אוכלים מצה ממקום אחר די בכזית אחד] שלמים מציון, תשע"ח

אכל מצה כשהיא טפילה לפרי חשוב [פירות גינוסר] האם יצא ידי חובה? הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

מדוע המצות עגולות? [טעמים רבים ורמזים] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' עד)

ביטול מצות מצה בקום ועשה ובשב ואל תעשה עומקא דפרשה, תשע"ט

באיזו מצה יכוין לקיים את המצוה מדאורייתא [אחר שיצא באתרוג כשר כבר א"א לצאת באתרוג מהודר] ראשי חבורות ישיבת מיר-אוסף גיליונות, תשע"ח (עמ' כ)

שיעור אכילת 'כזית מצה' בליל הסדר [כזית-הלכה למשה מסיני, כזית-מידת נפח (סמ"ק), משקל המים שווה לנפחם, ומשקל המצה פחות מנפחה, מצד יד זהה למצת מכונה בנפחה, ההבדל בין המצות נובע מדחיסות וטריות, מדידת נפח מצה באמצעות כלי עם ביצים ומים, האם כזית הוא כחצי ביצה או פחות מחצי, או שליש ביצה, בדיני דאורייתא ובדיני דרבנן, נפח כזית היום-שיטת גר"ח מוולוזין ואבני נזר שהזית נשאר בגודלו, לפי דעתו של רואה, נתקטנו הביצים. האם מודדים את שיעור כזית מול ביצה עם קליפתה או ללא, האם נתקטנו הביצים מזמן השולחן ערוך, שיעור חזו"א ושיעור גר"ח נאה, האם נקבעת המציאות לפי הביצה באותה תקופה, המחמיר בשיעור גודל כזית וקיצור זמן אכילתו נכנסים לספק 'אכילה גסה' באכילת מצה, ו'תשבו לא כעין תדורו' באכילת כזית ראשון בסוכה, להזהר לא להגיע לידי סכנה] עומק הפשט, תשפ"א

אכילת שני כזיתים באכילת 'מצה' מהשלימה ומהפרוסה בליל הסדר [אכילת שני הזיתים יחד, טעם רושת מבטל, אוכל מצה פרוסה מהודרת] [הרב שמואל דרזי שליט"א] פניני הלכה - חידושי הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

אכילת מצה לחולה [אכילת מצה כשהיא סכנה לו, אינה מצוה כלל או מצוה הבאה בעבירה, אם עברה הסכנה באמצע הלילה, חולה שיכול לאכול מצה שרויה או מפוררת, יכול לאכול רק כזית יאכלנה כאפיקומן, שיעור כזית מצה לחולה, אינו יכול לאכול כזית האם יאכל פחות מכזית, לא אכל מצה כלל כיצד יקיים כוס שלישי של ברכת המזון] שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א, תשע"ח

ליל הסדר לאדם שעבר ניתוח קיצור קיבה [שיעורים מינימליים באכילה ובשתייה] עיטורי מרדכי-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' קלה)

מצוה הבאה בעבירה [אכל מצה של טבל שלא התכוין לאכילתה, הכניס לתוך פיו את המצה, האם לא עבר עברה, והאם קיים מצוות אכילת מצה, הרי נהנה, פסיק רישיה, כשיש כמה פעולות ואחת מהן היא עברה] הגר"א גניחובסקי, תש"פ

מצוה הבאה בעבירה [אכל מצה של טבל שבטל ברוב מצה כשרה, מיעוט מצה שלא לשמה שבטלה ברוב מצה לשמה, האם ביטול ברוב מועיל] הגר"א גניחובסקי, תש"פ

כשאין לו שיניים וצריך לפורר את המצה, מתי יפוררה? [האם בערב יום טוב, ביום טוב עצמו לפני בהרכה על אכילת מצה, או אחר הברכה, יש לו מצות נוספות שלמות ל'לחם עוני' להגדה] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

אופן מדידת מצה ומרור לליל הסדר [חצי ביצה או שליש, כזית נמדד בנפח ולא במשקל. בדאורייתא מחמירים חצי ביצה, ובדרבנן מקילים שליש ביצה. חזו''א והגר''ח נאה: לפי שיעור החזון איש התקטנו הביצים, ולכן גודל שיעור ה'כביצה' הוא 100 סמ''ק, כזית גדול 50 סמ''ק, וכזית קטן 30 סמ''ק. ולפי שיעור הגר''ח נאה לא התקטנו הביצים, ולכן 'כביצה' היא 6.57 סמ"ק, כזית גדול 8.28 סמ''ק וכזית קטן 3.18 סמ''ק. כזיתים: משקל המצה הוא עד 0.55 מהנפח. ולכן שיעור 'כזית לחומרא' (לכזית הראשון) 27.5 - 30 גרם. יש מורים 20 גרם, ולחולה יש להקל כ-10 גרם. 'כזית רגיל' (למרור, כורך לכתחילה, וברכת המזון) 15.8 - 20 גרם, ויש מקילים שמספיק 10 גרם. 'כזית קטן' (למרור בחולה וזקן, ולכורך בדיעבד) 10.1 גרם. כזית אפיקומן 20.1 גרם. חסה למרור 30 - 27 גרם (עלה אחד גדול או שני עלים בינונים) בדיעבד יוצא ב- 17 גרם. כמות האכילה: הבוצע אוכל כזית קטן מהמצה השלימה וכזית קטן מהפרוסה, שביחד הם כזית אחד גדול. יש להוסיף קצת יותר מכזית מכמה טעמים. גם שאר המסובים יאכלו כזית אחד גדול, ואין צריכים שני כזיתים קטנים. כף יד וקופסה: לפי שיעור הסטייפלער, גודל כזית במצה הוא כגודל כף יד בינונית, לדאורייתא באצבעות פתוחות עם אגודל ולדרבנן באצבעות סגורות, בתנאי שעובי המצה אינו יותר דק ממה שהיה אצל החזון איש. מרור שיעורו כגודל קופסת גפרורים] עומק הפשט, תשפ"א

כדי אכילת פרס [צירוף אכילה, מספר דקות, מהלעיסה או הבליעה, מצות רכות וקשות, שעון חול למדידת זמן בליל הסדר, מדידת מצווה] עומק הפשט, תשפ"א

שיעורי אכילה בליל הסדר [כזית למצה לכורך, למרור, לאפיקומן רביעית לארבע כוסות, וחישובם, לבריא ולחולה] תורה והוראה, תשע"ה

חצי שיעור במצה [אין כזית לכולם, יחלקו לכל אחד פחות מכזית, או יעדיפו את הכהן, בעה"ב גורל, חייך קודמין] עולמות, תיג

חצי שיעור במצה ומרור אי עובר בבל תגרע? [שני דינים בבל תגרע, בל תגרע במגרע במנין או במגרע בשיעור, במקום שהוא אנוס על הקיום] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א-עטרת המועדים, תשפ"ב

שיעור כזית עשר עטרות, תשע"ט

גזל מצה מהודרת והחזיר מצה כשרה [גניבת חפצי מצוה מהודרים] עולמות, רמח

שיעור כדי אכילת פרס במצות מאור השבת, תשע"ד

חירות ומצה ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' קלב)

אכילת מצה ומרור בזמן הזה ובזמן המקדש ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' קמב)

שבר שיניו של חברו, ומנעו מאכילת מצה, האם יכול לתובעו על כך? [ביטול מלאכת שמים] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' מ)

מצוות אכילה מדאורייתא ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' סז)

אכילת ב' הכזיתים מצה בבת אחת פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' קג)

שהה יותר מכא"פ מתחילת הלעיסה האם יצא יד"ח פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' קג)

האם ניתן לכתחילה לפורר את המצה, להקל באכילתה? הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

האם מותר לתת לקטן לאכול מצה בליל הסדר קודם ההגדה? וישמע משה, תשע"ה

כפיה על אכילת מצה [הנמנע מאכילת מצה בליל פסח מכין אותו, היאך מכין, תוך הזמן יכול עוד לאכול, לאחר הזמן מה טעם בהכאה] מנחת דבר-קובץ גיליונות, פסח תשע"ט (עמ' ט)

אפיית מצת במצוה בערב פסח אחר חצות [דעת הגאונים, מנהג ספרד פרובנס וארצות המזרח, חכמי איטליה, חכמי צרפת ואשכנז, בחויר ישיבה החוזרים לביתם, והישיבה נועלת את הפנימיה, וכן אדם שיש לו חמץ בבעלותו במקום העבודה הנעול במהלך הפסח, אין לבעלי החמץ גישה אל החמץ, ולכן כיצד ימכרו את החמץ כאשר לגוי הקונה אין גישה אליו, האם מותר למכור חמץ במצב כזה, האם בדיעבד מועיל לבטל חמץ כה, האם יש חובה לבטלו, האם אחר הפסח חמץ זה מותר בהנאה] [הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קי)

בדיני הפרשת חלה [לכתחילה, ואם שכח עד ליל הסדר] הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

חבר קיבוץ האוכל בחדר האוכל המשותף לקיבוץ, האם יצא ידי חובת אכילת מצה? ["בעלותו" של חבר הקיבוץ על החמץ המשותף, בעבר ובהווה, האם דינו כחברה] רץ כצבי, תשע"ח

עבד כנעני שאכל מצה בליל הסדר ואח"כ נשתחרר גר שנתגייר בערב פסח מל בעיו"ט וטבל ביו"ט אחר אכילת מצה כשיאכל מצה שוב יחזור ויברך והעבד ספק אם יברך האיחוד בחידוד, תשע"ג

יכול לקיים מצות אכילת מצה או לפדות את בנו? פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' סה)

ריבית במכירה בתשלום מראש - בהזמנת מצות יד לפסח [הרב משה גולדברג שליט"א] מנורה בדרום (כ), תשפ"א (עמ' עד)

'לכם' במצת מצוה ואורח אצל בעל הבית - האם צריך להקנות את המצה לאורחים? עיון הפרשה, תשע"ג (עמ' נד( פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' סח) ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' נב) נר יששכר, תשע"ד הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

פועל במאפיית מצות סיכם לקבל מצות בשכרו, וחזר בו ודורש כסף [חיוב שכר פועל בכסף או בשוה כסף, תשלום מהמוצר אותו יצר העובד, חזרה מסיכום] מכתלי בית הדין, תשע"ח

מאפיית מצות בערב פסח במתחם מגורים - עיכוב דיירי החצר ותקנת יהושע בן גמלא [בבית או במתחם משותף, זכות הקנין, מטרד לזולת, מלמד תינוקות של בית רבן או כל מצוה וכל לימוד תורה, מאפיית מצות בערבי פסחים, קול הנכנסים ויוצאים וקול הריחיים, זכויות בני המבוי, זכות היחיד לעכב, הלכות שכנים או הלכות בעלות וזכות הקניין] [הרב ציון לוז שליט"א] ירחון האוצר (נ), תשפ"א (עמ' קסט)

חריכת קצוות מצה בערב יו"ט או ביו"ט להחשיבה כשלמה עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' נד)

אכילת מצה בסעודת ליל הסדר [שכח יעלה ויבוא בליל הסדר, נשים ביעלה ויבוא, חזר לאכול כדי להוציא אחרים ידי חובה, אכילת מצה לעומת אכילה לברכת המזון, כילה במעיו בלבד, בליעת הכזית כאחד, חיוב מעשה אכילה במצה, אכילת מצה בסעודת ליל הסדר, סדר נוסף להוציא אחרים, שכח לאכול אפיקומן, לכוין בכוס שניה לפטור כל יין, קביעות סעודה במצה הבאה בכסנין, לחם משנה בליל הסדר, אכילת מצה בזמן תוספת יום טוב] [הגר"י וסלי שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תצה)

מצוות אכילת מצה המצוות בפרשה, תשע"ח

כמה מצות מניחים על השולחן? [הנהוג שלוש, ולשיטת הרמב"ם והגר"א שתיים, והאם דעת רש"י כדעת ר"י טוב עלם בעל הפיוט?, מחלוקת נוספת במנין המזבחות שבנה אברהם - ארבע לרש"י ושלוש לדעת הפיוט - וכנגדן על המשקוף ושתי המזוזות] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ח

מצה שאנו אוכלים עומקא דפרשה, תשע"ט

טיבול המצה במלח בליל הסדר עיון הפרשה, תשס"ט עמ' מב

לחם עוני [שעונין עליו דברים הרבה - שגומרים עליו את ההלל ואומרים עליו הגדה', והרי חלק מההלל נאמר אחרי שסיימו לאכול את המצה וברכו ברכת המזון] עיון הפרשה, תשע"ח עמ' קסא (לב תירוצים)

מדוע המצה שהוא זכר לחירות אוכלים את זה לחם עוני שהוא היפוך של חירות? מעדני אשר, תשע"ט

להקפיד בימי הפסח לאכול כזית מצה בכדי אכילת פרס [בכדי שיוכל לברך ברכת המזון, בשונה מאכילת פת במשך השנה שמחמת רכותה נאכלת מהר] שלמים מציון, תשע"ח

צירוף זימון כאשר כל אחד אוכל ממצה שלו [כל מי שמקפיד לא לאכל ממצות חברו אינו מצטרף, שנים אוכלים מצות יד ואחד מכונה, אם אינם מקפידים לאכל רק ממצותיהם וכולם מסכימים לשל יד יכול אחד מהשנים לזמן] שלמים מציון, תשע"ח

ברכת הנהנין על מצה עומקא דפרשה, תשע"ט

לחם משנה בליל הסדר - על שתי מצות שלמות או על מצה ומחצה? ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' קיח)

לחם משנה במצה [לצרף מצת מכונה ללחם משנה למי שלא נוהג לאכול מצת מכונה, אך רק מצד החומרא, כשם שהחזו"א התיר בערב פסח שחל בשבת לצרף מצת פסח ללחם משנה לסעודת היום, מצת יד שנשברה במקצת, כמו בכיכר לחבר ע"י קיסם - כאן ניתן לשרוף בקצה] שלמים מציון, תשע"ח

לחם משנה בליל הסדר [מניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע, מ"ט לחם עוני כתיב, ובשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות, בליל פסח יש להניח פרוסה משום לחם עוני, ומאידך צריך לחם משנה ביו"ט, מנלן דשתי הככרות צריך שיהיו שלמות, ככר שאינו שלם אינו נקרא ככר אחד, ואין החסרון בשם לחם, לפנינו ב' מצוות דסתרי אהדדי, שי' הרא"ש וחכמי צרפת שיש ליטול ג' מצות, דהן ב' הלכות נפרדות וא"א לומר דלחם עוני מגרע, בפשוטו מצות אכילת מצה בפסח היתה נוהגת גם במדבר, בשו"ת משיב דבר הביא מנהג חותנו הר"י מוולוז'ין, ליקח שתי פרוסות ללחם משנה בדליכא שלמות - דאף פרוסות הוו לחם משנה, הנידון הוא אי מקרי לחם, דעת רמב"ם לחלוק את המצה לפניו בשעת ברכה ולא קודם ההגדה, מדקדוק לשון הרמב"ם נראה שאין החסרון משום לחם אלא דלא מקרי שתיים, בספר העיתים מבואר דשלמה ופרוסה הוו לחם משנה, הנצי"ב במרומי שדה סותר למה שהעלה בתשובה, חל פסח בשבת איך יתבטל חיוב לחם משנה בגלל לחם עוני, שי' הבה"ג שיש חילוק בין פסח שחל בחול שלוקחים שלמה ופרוסה, ובין פסח שחל בשבת שאז צריך ליטול ב' שלמות ופרוסה, מבאר דאע"פ שעיקר דין לחם משנה הוא מצות שבת זכר למן, אבל דרך הבציעה הוא מדיני ברכות ולא מדיני שבת, לרמב"ם יש חילוק, דבשלימה ופרוסה בוצע על שניהם, ואילו בב' שלמות בוצע אחת מהן, ולפי"ז מבואר ענין לחם משנה בליל פסח, אם נתחדש דין בפסח דשלימה ומחצה הוי לחם משנה, י"ל דמגו דהוי לחם משנה לענין יו"ט, הוי לחם משנה לענין שבת, הקדמונים בענין מנהג היחץ לפני ההגדה, הרי"ף במי שאין לו יין שמקדש על המצה, ופורס אחרי ברכת המוציא, ואח"כ מקדש ומברך על אכילת מצה, כ' אשל אברהם דהבציעה היא בשליחות המסובים, צ"ע בפורס מפה ומקדש האם מביא אח"כ לחם משנה, המנהג להוציא יד"ח רק בבציעה על לחם משנה, והברכה כל אחד מברך בעצמו, לחם שחציו אסור באכילה האם נקרא 'שלימה' לענין לחם משנה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' פט)

קשר ציצית על טליתו "לשם מצת מצוה" [משגיח מאפיית מצות שתפקידו לומר כל הזמן לאופים "לשם מצת מצוה", והלך לביתו וקשר ציצית ומחמת הרגלו אמר לשון זה בטעות, האם מתייחסים לדיבורו או למחשבתו] הרב יום טוב זנגר שליט"א, תשע"ח

מדוע אי אפשר לצאת חובת ידי מצה רק במצה שיכול להגיע לידי חימוץ לכאורה ההגיון להיפך? מעדני אשר, תשע"ט

האוכל מצה שאינה יכול לבא לידי חימוץ האם מבטל מצות עשה של ושמרתם את המצות? מעדני אשר, תשע"ט

ג' מצות כנגד לחמי תודה עומקא דפרשה, תשע"ט

האוכל מצה בלא ברכת המוציא אי יצא ידי חובתו זרע ברך, תשע"ט

הדעת שבין חמץ למצה עומקא דפרשה, תשע"ט



מצה של טבל:



מצת מצוה מקמח טבל [עשה דאכילת מצות ידחה איסור טבל] עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' לח) יז תירוצים

מצה של מצוה של טבל [מצה הנאכלת בכל מושבות, איסור אכילת מצה בערב פסח, 'לכם' במצה] [הרב יעקב דוד אילן שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קג)

מצה של טבל [האם הכורך יהפוך לדאורייתא] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

מצת טבל [עשה דוחה לא תעשה] הגר"א עוזר, תשע"ה הגר"א גניחובסקי, תשע"ג מנחת דבר-קובץ גיליונות, פסח תשע"ט (עמ' ט)



מצת "מכונה":



מצת מכונה [המופעלת באופן מכני, באופן חשמלי, שמירה, לשמה, מלאכה בקרקע בשמיטה באמצעות מכונה, מכונה ידנית למצות] מנחת אשר, תשע"ח

"לשמה" במצת מכונה [השוחט במוכני - גלגל המופעל ע"י מים, החילוק בין כוח ראשון ששחיטתו כשרה, לכוח שני, ששחיטתו פסולה, האם פעולה הנעשית במכונה נחשבת כוח ראשון או כוח שני, האם ע"י אמירת "לשמה" בעת הפעלת המכונה נחשב כאילו אמר "לשמה" במשך כל זמן פעולת המכונה, "סתמא לשמה", "כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה", מחלוקת הפוסקים האם אפיית מצות מכונה נחשבת אפיה "לשמה"] עולמות, קנח

"לשמה" במצת מכונה [סקירה היסטורית, נימוקי האוסרים והמתירים, לשמה, לשמה המכונה ידנית, לשמה באוטומציה מלאה, חבורות מהודרות, ארבעת המנהגים הקיימים, האם לשיטת הגר"א, יש לאכל מצת "לשמה" בכל ימי הפסח] עומק הפשט, תשע"ח

מצות מכונה בליל הסדר [לשמה במצות מכונה, דעת המקילים, מצוה מן המובחר, שיעור כזית בנפח או במשקל] עין יצחק, תשע"ח

אכילת 'מצה שלא לשמה' בערב פסח ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קנו)

הפסד מרובה במאפית מצות [מצות שהותרו לאכילה על סמך הפסד מרובה האם ניתנות לשיווק כמצות 'מהדרין', האם יש חובה להודיע ללקוחות, איסור הונאה] משא ומתן, תשע"ט

מצות מכונה - מציאות בעבר ובהווה מאורות הכשרות (6), תשע"ט

אדם הרגיל לאכול מצות "יד" וקשה לו להשיגם בעקבות המצב, האם יכול לאכול מצות "מכונה"? [התרת נדרים, כשרות, לשמה] [הרב נחום אייזנשטיין שליט"א] אספקלריא, תש"פ (עמ' לד)



אכילת מצה כל שבעה [דעת הגר"א ועוד]:



מצה כל שבעה מנחת אשר, תשע"ט

כשאוכל מצה עם דג או מאכל אחר, האם מבטל טעם המצה, ומפסדי את המצות אכילת מצה בשבעת ימי הפסח? [מצוות המבטלות זו את זו, בליל הסדר, למצה ולאפיקומן, ובשאר ימי החג] ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' לד(

אכילת מצה בשבעת ימי הפסח, האם יש בה מצוה? נר יששכר, תשע"ג בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רסד)

בדברי הגר"א על אכילת מצה כל שבעה וההנהגה במוצאי החג ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' סה)

מצות מצה כל שבעה עומקא דפרשה, תשע"ט

אכילת מצה לשיטת הגר"א בזמן תוספת יום טוב בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רפו)

האם לשיטת הגר"א, יש לאכול מצת "לשמה" בכל ימי הפסח? [מצת יד או מצת מכונה] עומק הפשט, תשע"ח

שימור המצה כל שבעה אספקלריא, תש"פ (עמ' יז)



מצה עשירה:



מצה עשירה בפסח אורות הגבעה, תשע"ז

מצה עשירה בפסח ובערב פסח [יוצאין ברקיק השרוי והוא שלא נימוח, אבל מצה שבשלה אינו יוצא בה ידי חובתו שהרי אין בה טעם פת, בעינן טעם מצה, נחלקו תנאי אם ע"י הבישול פקע מיניה טעם מצה, או נחלקו אי איקרי לחם אחר הבישול, מצה מבושלת, השוואת בישול וצלי בקרבן פסח, ע"י בישול בטל תורת לחם, או ע"י הבישול נעשה מצה עשירה דיש בזה ביטול האפיה, האם חל גם על צלי שם מבושל אע"פ ששם צלי לא בטל, נפק"מ לדינא בין הטעמים כשאין מצה אחרת אם יש לאכול מצה מבושלת, וכן לענין אכילת מצה מבושלת בערב פסח, מצה שנחלטה בלבד, כיון דאקרי לחם בבלילה עבה ה"ז מצה כשרה ורק אינה לחם עוני, לשיטה שמי פירות מחמיצין, א"כ מצה עשירה ראויה לבוא לחימוץ ואפשר לצאת בה יד"ח, ויהא אסור לאוכלה בערב פסח, כל שאינו חמץ גמור אולי ה"ז כמו חצי שיעור למצוה, מלשון ראבי"ה נראה שמותר מעיקר הדין לאכול מצה בע"פ למצות סעודה שלישית, מג"א כ' שלא נהגו לעשות סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת במצה מבושלת, ביאור הגר"א בנידון, האם יכול לאכול מצה שאינה שמורה, לדעת הזוהר א"א לקיים בשבת זו מצות ג' סעודות, בספר נר אהרן כתב טעם איסור אכילת מצה ערב פסח, משום מצות אכילת מצה כל שבעת הימים, מצה עשיר לסעודה שלישית בקביעות תליא מילתא או בשיעור אכילה, גדר מצוה של כל ימי הפסח הוא כמבואר ברבינו מנוח, שי' ר"ת שאפשר לאכול מצה עשירה בכל ערב פסח, ובודאי בחל בשבת כדי לצאת יד"ח ג' סעודות, ההבדל שעל סוכה מברכים כל שבעה ועל מצה לא מברכים, שבועה על מצה עשירה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' לז)

מצה עשירה [עוגיות פפושדו, מצת ביצים, מצה עם פרי, ביקרבונט נעשה עם מים] ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' נז) ירחון האוצר (כח), תשע"ט (עמ' עו)

האם יש איסור לאכול מצה עשירה בכל ליל הסדר והאם גם ביום הראשון בבוקר אסור? מעדני אשר, תשע"ט

אכילת מצה עשירה בערב פסח משנתה של תורה, תשע"ט

מצה שנילושה במי פירות [לחם עוני פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש וכו', ודברי רבי עקיבא, שבתי היתה אצל רבי אליעזר וכו' ולשתי להם עיסה ביין ושמן ודבש וכו', לא קשיא הא ביו"ט ראשון הא ביו"ט שני, מביא דעות הראשונים לפרש הסוגיא, מבאר מחלוקת הראשונים, לשיטת הרמב"ן לא נאמר מין מסוים למצה, אלא כל מה שמחמיץ ה"ז כשר למצה, ואילו לשיטת המאור והרמב"ם אף מי פירות מהני אע"פ שאינו מחמיץ, אלא הוא דין שהמינים הבאים לידי חמץ אלו המינים הכשרים למצה, האם חמשת מיני דגן מצטרפין לכזית לצאת ידי חובת מצות מצה, רבינו דוד בפירוש הסוגיא, נראה פשט דברי רבינו חננאל דאף למסקנא יש איסור לאכול מצה עשירה משום לחם עוני, יסוד הלכה זו כבר כתב בספר חידושי מרן רי"ז הלוי, גדר איסור זה דכל שאינו לחם עוני] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' קנח)



מצה "שרויה":



מצה שרויה ומנהגיה [בקהילות החסידים נהגו לא לאכול מצה 'שרויה' - שנאפתה כל צורכה והשרו אותה או שנפלו עליה מים בפסח, טעם חומרא זו על פי ההלכה, טעם המתירים, האוסרים באכילה או גם את עצם השריה, ומה דין כאשר נותן את המצה לפיו מיד, אכילת 'שרויה' לאחר חליטה ברותחים, 'שרויה' במי פירות [מצה מטוגנת בשמן או בביצים, מריחת חמאה וגבינה על מצה, קיום מצות "כורך" בטיבול המצה], האם צריך התרת נדרים להפסיק מנהג זה, אשה שנשאה לבעל האוכל 'שרויה' האם יכול לכוף אותה לבטל מנהג בית אביה, מצה 'שרויה' לקטנים, חולים וזקנים, שקשה להם לאכול מצה רגילה, הנוהגים בחומרת 'שרויה' אך מקילים באחרון של פסח [הכנת כופתאות בשביעי של פסח לקראת אחרון של פסח], כלים שנשתמשו בהם לאכילת 'שרויה' בפסח, החומרא שלא לאכול 'שרויה' גם לאחר הפסח, הנהגות צדיקים שהפליגו בחומרת שרויה] [יב, ח] עולמות, קלז

"שרויה" לא רק לחסידים [למשתמשים במצות מכונה] ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' ה)

כמה חששות בשרויה [הוספה] ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' עו)

מצה שרויה עומקא דפרשה, תשע"ט

התרת נדרים למי שנהג לא לאכול "שרויה" בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תיט)

מריחת חמאה או גבינה על מצה למחמירים ב"שרויה" בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ח (עמ' מט) בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ב (עמ' טו)

מצה "שרויה" בחלב בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ח (עמ' מא) בנתיב החלב - ועדת מהדרין תנובה, ה (עמ' עב)

השימוש בכלי "שרויה" בפסח [הגר"נ אברג'ל שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שמד)



אכילת מרור וחרוסת:



הרגשת מרירות המרור - אכילת חסא שאינה מרה [הגר"א וייס שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שב)

מצוות המרור [בירקות המרים האם יוצאים בהם, והאם צריך להרגיש בהם טעם מרירות, שיעור מרור ואופן אכילתו, האם דומה לשתיית יי"ש שדרך לשתות ממנו מעט, נוסח הברכה, אכילת מרור מפורר [חריין] האם צריך לאכול מרור כדרך אכילה, חסא למרור] מנחת אשר, תשע"ח

לא כיון על המרור ואכל כזית [האם כרפס פוטר את המרור] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

הבדל בין המשנה על סוגי המצה למשנה על סוגי המרור ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' ריד)

המרור והמצה בליל הסדר ואכילתם יחד [באגדה] מנחת אשר, תשע"ח

מצות אכילת מרור [דעת רמב"ם שמרור אינה מצוה בפ"ע במנין המצוות אלא מצוה נגררת עם מצות קרבן פסח, דעת הר"ד הבבלי שמרור מצוה בפ"ע, לשי' זו אין נפק"מ בין אכל המרור לפני הק"פ או אחריו, לרמב"ם האם צריך לאכול דוקא המרור עם הפסח, הגרי"פ נקט שאם כבר אכל הפסח שוב אין תועלת באכילת המרור, לשון הרמב"ם בספר המצוות נראה דעצם אכילת המרור הוי מצוה, וכן שמברך על אכילת מרור, אע"פ שאין המרור מצוה לעצמו כיון שנאכל בפ"ע תקנו לו חכמים ברכה, שי' הרמב"ם דאיכא אכילת ק"פ בתחילה וסוף, אתי דרבנן דהוי רשות ומבטל לדאורייתא, מהו גדר הביטול, ביטול במצוה וביטול איסורין, רק במרור דרבנן כתב רמב"ם שאין להשהות המרור בחרוסת אבל במרור דאורייתא לא הזכיר זאת, בלע מצה ומרור כאחת בזה"ז האם יצא ידי מרור, רק אכילה גמורה של רשות בכוחה לבטל מצוה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קלח)

מכשירי פסח דוחין שבת לר' אליעזר [איתא בשבת, מצה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי ר' אליעזר, וגמר מחג הסוכות וסוכה ילפינן מלולב, מרור האם גם הוא דוחה שבת ומותר לתלוש מהקרקע כמו לקצוץ לולב מן המחובר, שיטת רמב"ם שמרור אינו מצוה בפני עצמו, ויש לדון האם גם על מצוה כזאת אמר ר' אליעזר שדוחה את השבת הוא וכל מכשיריו, דין צליית הפסח בשבת, מחלוקת הקדמונים האם מרור הוא מצוה בפ"ע, יש לו מצה עשירה או אינה משומרת האם ידחה שבת לאפות לחם עוני או מצה שמורה שהיא מצוה בפ"ע מהתורה, לא צריך במרור שיהא דרך אכילה ומקיים מצות מרור גם אם אוכל תוך כדי תלישה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' רכו)

אין עושין מצוות חבילות בליל הסדר [כתב ר"י טוב עלם, ולמה שאר ירקות באים תחילה, לפטור חזרת של מצוה ברכה ראויה לה, ברכת הנהנין לא הוי חבילות, בתוס' ר"י מסירליאון כתב דה"ה כאן לענין ברכת פרי האדמה על המרור, רבים מהראשונים סוברים כר"י טוב עלם שיש בזה משום חבילות, בפי' ההגדה המיוחס לרש"י מבואר שאע"פ שאין לברך האדמה ומרור כאחת, מ"מ הברכה על האדמה א"צ כזית, הרא"ש כתב דעל השלימה יברך המוציא ועל הפרוסה יברך על אכילת מצה, ואוכלן ביחד מכל אחת כזית, מהמצה השלימה שהיא מברכת המוציא למה לי כזית, שו"ע פסק שצריך כזית מכל אחת לקיים בודאי מצות אכילת מצה על המצה שעליה נאמרה הברכה, מצינו עוד ראשונים דס"ל שצריך ב' כזיתים, הואיל וחובה על האדם לאכול מצה ומרור, א"כ ברכת הנהנין היא עצמה נעשית ברכת המצוות, ולכן אע"פ שיצא מוציא, היות ויש לברכה זו חשיבות של ברכת המצוות צריך שיהיה שיעור כזית, מבאר דאם א"א לקיים המצוה בלי שיהא היתר אכילה ע"י ברכת הנהנין, אזי היא בגדר הכשר מצוה, ונהפכת למעשה מצוה, מדוע לא הוי ברכת הגפן בקידוש מצוות חבילות, אמאי אין מקדשים ביוה"כ רק בברכה לקיים דין תורה, מברך בטיבול ראשון על אכילת מרור, אע"פ שמקיים המצוה רק בטיבול שני, אע"פ שיצא מוציא, והרי ברכת המוציא אינה על מצוה, הראשונים שפוסקים שצריך ב' כזיתים, ס"ל להטעם דאין עושין מצוות חבילות בברכת המוציא ומצה, באכילת קרבן פסח, אמאי לא הוזכרה ברכת הנהנין, וכן באכילת קדשים שאינו חיוב אגברא אלא חובת חפצא, יש להעיר בהא דפסק בשו"ע דכרפס הוא פחות מכזית, מבאר הטעם שצריך לברך ברכת הנהנין על אכילת מצוה, בספר סדר היום כתב דמרור א"צ ברכת פרי האדמה דכיון שמברך על אכילת מרור סגי בזה, ברית מילה של תאומים, ברית מילה של שני תינוקות] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קצה)

ברכת הנהנין על המרור [על הכרפס] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

אכילת המרור וברכתו [שיעור אכילתו, דין בריה, הפסק ע"י אמירת כהלל] [הגר"א זורייבין זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רעד)

הפסק בין הברכה לקיום המצוה באכילת המרור ואכילת הכורך [אמירת זכר למקדש לפני אכילת הכורך האם מהווה הפסק, וכן המדליק נר חנוכה מחמת הספק בפתח החצר ובביתו, האם ההליכה אינה הפסק, מעשה הגר"ח עם שני האתרוגים, ארבעת המינים, גדרי הפסק הין הברכה להתחלה] ביאורי הלכה, תשע"ט

גדר אכילת מרור בליל הסדר [שיעורו, ואופן אכילתו] [הגר"פ סגל שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שיז)

אכילת מרור [מצוות אכילת מרור, האם בזמן המקדש היתה מצווה בפני עצמה, או חלק ממצוות אכילת קרבן פסח, שיעור אכילת מרור, מיני המרור שיוצא בהם ידי חובת מרור, חזרת, תמכא, חריין, פירור החריין, עלים או קלחים, יבש או לח, שלם או מפורר, צירוף שני מינים חריין וחסה, טעם אחד מבטל את השני, בדיקת החסה בערב החג ובחג עצמו, אכילת המרור, לעיסתו, נפח כזית מרור, טיבול המרור, בחרוסת, הסבה באכילת מרור] עולמות, תקמ"ז

הנוהג לאכול שני סוגי מרור מה יאכל קודם - חסה או חריין? [יחד, בזה אחר זה, דברי הגר"ח לגבי אתרוגים, הידור אחר קיום המצוה, כאן ניתן לקיים את המצוה פעם אחר פעם] נהורא דשמעתתא, תשפ"א

מצוות מרור בליל הסדר הגר"א עוזר, תשע"ג

אכילת חסה מתוקה או חריין למרור מלאכת מחשבת, תשע"ז

ברכת החריין בירורים בהלכה, תש"פ

מצטער באכילת מרור [האם גם באכילת מרור צריך לדחוק עצמו לאוכלו אם עלול לחלות, השונא מרור, האם מחוייב לאוכלו, מצות מילה כשיגרם נזק לתינוק, בשאר מצוות מה הם גדרי החיוב לקיים מצוות, אם כתוצאה מכך יצטער או יפול למשכב [ובכלל זה יש לדון האם "מצטער" הוא פטור בכל התורה, או בהלכות סוכה בלבד], האם יש הבדל בין קיום מצוה מדאורייתא או מצוה מדרבנן, ובין מ"ע שיש בה כרת למ"ע שאין בה כרת, וכן במצות עשה שבכל רגע ורגע עובר על ביטולה טורח בקיום מצוות: מה מידת הטרחה שיש לטרוח בקיום מצוות עשה, האם צריך לעקור מביתו לילך לעיר אחרת לקיים מצוה, המרחק והטורח להשגת מים לנטילת ידים ולהתפלל בציבור] עולמות, קצט תורה והוראה, תשע"ה

אמירת 'זכר למקדש כהלל' האם היא הפסק לאכילה? [הגרי"מ ווייל שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שמו)

הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה אומר 'זכר למקדש' אחר האכילה פניני אי"ש, תש"פ

האם באמירת "זכר למקדש כהלל" אין הפסק בין הברכה לאכילה? [הפסק בדיבור לפני המצוה, גדרי 'טול ברוך', הפסק בברכות על מצוות שקיומן מתמשך, בדיקת חמץ, תקיעת שופר, ישיבה בסוכה, בירך על מצוה והתחיל לקיימה, ובתוך כך הפסיק בדיבור או בהיסח הדעת מקיום המצוה, האם צריך לשוב ולברך בשנית, הפסק בדיבור, היסח הדעת או שינה בבדיקת חמץ, אשה שבירכה שהחיינו בהדלקת הנרות, האם תענה אמן אחר ברכת שהחיינו ששומעת בקידוש, פסק השו"ע, שבאכילת "כורך" בליל הסדר "אומר זכר למקדש כהלל" ותמה הביאור הלכה: "הלא אמירה זו הוי הפסק בין ברכה לכריכה", מחלוקת הפוסקים האם לבטל את מנהג אמירת הפיוט "אקדמות" [הנאמר בחג השבועות] לאחר שבירך הכהן על קריאת התורה, וקראו רק פסוק אחד, האם מותר לענות אמן אחר ברכה אחרת ששומע באמצע ברכת כהנים, הפסק בעניית אמן בשעת קידוש והבדלה, מדוע מותר לכלה לשתות מכוס היין של ברכת האירוסין, והרי אינה מחוייבת במצות קידושין, ואמירת האמן מהווה הפסק בין הברכה לשתיה] עולמות, קמח

אכילת חרוסת ללא מרור [למי שאין לו, האם יברך על החרוסת ברכת הנהנין] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

אכילת מרור ללא חרוסת [סכנה] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

חרוסת [מצוה או לא, האם בפני עצמה או חלק מהמצה והמרור, כשאין לו חרוסת האם לא יאכל מרור, עבה או רכה, מי שאינו אוכל מרור האם אוכל חרוסת, המצוה בטיבול או באכילה, כמה להטביל, טיבול ראשון בחרוסת או מי מלח, הטבלת המצה בחרוסת, הטבלת הכורך בחרוסת] עולמות, תכא

חרוסת זו שאנו אוכלים על שום מה? [הגר"ע זקס זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שנ)



שולחן עורך:



ההכנות לליל הסדר בכניסת הלילה ודיני שולחן עורך נועם אליעזר, תשע"ח

הנהגות מיוחדות בסעודה [אין משיחין כשאוכל בהסיבה, אכילת הביצה, אכילת לפתן, מים אחרונים] פרי ביכורים, תשע"ו

תבשילים זכר לפסח וחגיגה [סלק ואורז, דג וביצה שעליו, שני מיני בשר, עצם עם מרק שבושל בו, בשר וביצה, זרוע וביצה, צליית התבשילים, התבשילים לתצוגה ולזיכרון או לאכילה, כשלא אוכלים את הזרוע הצלויה, להניחה לתבשיל למחרת, לבשלה] ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' טו)

אכילת בשר צלי בליל הסדר [הרב יהושע יחיאל דומש שליט"א] קובץ אבקת רוכל (יז), תשפ"ב (עמ' קיז)

הסבה בכל הסעודה נועם אליעזר, תשפ"ב

טעם המנהג לאכל ביצים בליל הסדר מעדני אשר, תש"פ

בין ליל פסח לתשעה באב [השביעני במרורים הרוני לענה, שביעה כביצה, ואכילת מרור בכזית] (ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו) [יב, ח] עיון הפרשה, תשע"ז (עמ' קיט) לא תירוצים

אשה שבירכה ברכת המזון אחר חצות [דלר' אלעזר בן עזריה פטורה ממצה לאחר חצות] ושכחה יעלה ויבוא, האם היא חוזרת על ברכת המזון? הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

אורחים בסעודת החג [הזמנת נכרים או מחללי שבת לסעודת החג, בישול לצורך אוכל נפש ביום טוב, אין להזמין נוכרי שמא ירבה בשבילו, ריבוי בישול ואפיה ביום טוב לצורך יום חול - הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה, מדוע אין להתיר לבשל עבור נוכרי ביום טוב מדין "מתוך שהותרה לצורך, נוכרי שלא הוזמן מותר להאכילו ולא חוששים שמא ירבה בשבילו, עובדים זרים המצויים בבית בסעודות החג, הזמנת מחללי שבת לסעודת החג, הזמנתם לצורך קירוב ליהדות, בעלי בית מלון או מסעדה המארחים נכרים ומחללי שבת, האם מחלל שבת בזמנינו נחשב 'תינוק שנשבה, גדר חילול שבת בפרהסיא למעשה, הזמנת הורים או בנים מחללי שבת, אורח הבא מעצמו, הכנת סעודת יום טוב שמשתתף בה בן זוג מחלל שבת, הקנאת האוכל מערב החג] עולמות, רו שמעתא עמיקתא, תשע"ז







ליל שימורים:



שיחת הכנה לליל שימורים - ומאמרי מחשבה ביציאת מצרים - על פי מאמרים ושיחות הגר"ח קלופט שליט"א [ובסופו מאמרים על סדר הגדה של פסח] הלילה הזה, תש"פ (סח עמ')

ליל שימורים שי"ח יוסף, תשע"ט

ליל שימורים בהלכה [שומר פיקדון שהשאיר דלת פתוחה בליל פסח, קריאת שמע על המיטה, מקרים שניזוקו בליל פסח] (ליל שימורים הוא לה'לכל בני ישראל לדורותם) מעדני אשר, תשע"ח

מדוע לא אסרו קריאת ההגדה לאור הנר מחשש 'שמא יטה'? [הגדה היא ראשי פרקים, הגדה שגורה על פה, סיפור ההגדה הוא מצוות עשה מהתורה, לא חוששים להטית הנר כי הלילה 'ליל שימורים', מדוע מצוות תלמוד תורה בכל ליל שבת אינה דוחה חשש שמא יטה, בכל ליל שבת יכול ללמוד דברים אחרים בלא ספר] מחמדי התורה, תשע"ח

ליל שימורים בהלכה ובמנהג [ליל פסח משומר ובא מן המזיקים, ולכן אין חשש בשתיית זוגות, ואומרים רק קריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל, אך אין קוראים את הפסוקים לשמירה מן המזיקים. ויש שאומרים גם הפסוקים כמו בשאר לילות. נעילת הדלת: אין נועלים את הדלת בליל הסדר לחזק האמונה, במקום שמצוי היזק אין סומכים על הנס ונועל כדרכו, אם מפחד מותר לו לנעול כדרכו. אם יש לו ממון חברו בביתו חייב לנעול את ביתו כדרכו בשאר לילות. ורק אם התנה שאינו נועל בליל הסדר, רשאי לא לנעול. שפוך חמתך: לפתוח הדלת באמירת שפוך חמתך, להראות שאנו מחכים לביאת אליהו הנביא זכור לטוב במהרה בימינו. מעין שבע: בליל פסח שחל בשבת, אין אומרים ברכת מעין שבע שנתקנה להגן מן המזיקים. אם טעה והתחיל ברכת מגן אבות יסיים את הברכה, ויש אומרים שלא יגמור את הברכה, אלא יאמר במקומו ברכת ההלל] עומק הפשט, תשע"ט

ליל שימורים מהמזיקים, האם שמור גם מהקורונה? [הרב מתתיהו גבאי שליט"א] ירחון יתד המאיר (ריג), תשפ"א (עמ' ט)

ליל פסח - ליל שימורים [האם מותר לקיים ליל סדר משפחתי כנהוג למרות סכנת הנגיף, האם אחראי האבטחה במפעל יהלומים שהשאיר את המפעל ללא שמירה - פטור בטענת 'ליל שימורים', מאיזה מזיקים הלילה שמור, השמירה בלילה זה תלויה בדרגת הנקיות מעוון, ומי יעיד על עצמו ועל מי שהוא מכניס לסכנת הדבקה שהם נקיים ומטוהרים מכל חטא ועוון. ליל הסדר משומר ממזיקים בדבר שלא מצוי היזק, נגיף הקורונה הוא בגדר שכיח הזיקא. ליל הסדר אינו משמר ממזיקים שהאדם מביא על עצמו .ליל הסדר משומר ממזיקים רוחניים דוקא, ולא מנגיף הקורונה שבא לעורר את כל בית ישראל לתשובה מאהבה ולהכין עצמנו לקראת ביאת משיח צדקינו בב"א] אשכול יוסף, תש"פ



צפון - אפיקומן:



אכל בטעות אחר האפיקומן, האם יכול להמשיך לאכול? [הגר"א גניחובסקי זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רעז) הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

מצוות אכילת אפיקומן נועם אליעזר, תשפ"ב

אכילת שני כזיתי אפיקומן בבת אחת פניני הלכה ראשי חבורות ישיבת מיר-אוסף גיליונות, תשע"ח (עמ' יט)

דין אפיקומן [אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, ונחלקו אם רק אחרי הפסח או גם לאחר מצה, ופי' רש"י ורשב"ם דהוי זכר למצה הנאכלת עם הפסח, והרא"ש שם העלה שמצה זו היא זכר לפסח, הגש"פ עם פי' ר"א מלונדריש כתב דאפיקומן בא במקום פסח, ולכן אית ביה דיני פסח, ברמב"ם מבואר שיש לגמור הסעודה עם פסח או מצה, דיש לסיים באכילת מצוה שיהא טעמם בפיו, הלכה בקיום אכילת מצה ולא מצוה בפ"ע, נראה שגמר הסעודה צריך עם טעם מצוה, אבל לאחר ברהמ"ז מותר לאכול ולשתות, בפי' מהר"ש מפלייזא בשם תשובת הגאונים כתב, וצריך שיהא טעם מצה דאפיקומן באחרונה אבל לאחר המזון נראה דמותר, אבני נזר לענין תנאי באפיקומן, זה מבואר לפי הנ"ל שאין הלכה בפ"ע של אפיקומן אלא שצריך לסיים במצה, דעת הרמב"ם מדוקדקת עפ"י שיטתו שכל המצות שאוכלים בליל פסח הן בכלל המצוה, עפ"י המבואר נמצא נפ"מ לדין שיש לסמוך בדיעבד על המצה שאכלו בתוך הסעודה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' רכא)

אכילת אפיקומן אחר חצות [הרב איתן וקסלר שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קמו)

ביאור בדרך מחודשת על המשנה הראשונה במסכת ברכות, ובעניין תנאי האבנ"ז באכילת אפיקומן [הרב משה חיים סויסא שליט"א] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' קנו)

תנאי האבני נזר באכילת האפיקומן אחר חצות [אפשרות לקיים מצוות בתנאי: קריאת שמע - המתיירא פן יעבור זמן קריאת שמע, יקרא ק"ש [בלא ברכותיה] ויכוון בדרך תנאי, שאם יעבור זמן ק"ש [עד שיקראנה בברכותיה] יצא בקריאה זו, ואם לא יעבור, שלא יצא בה [כדי שיוכל לקרואה בברכותיה], תפילין של רבנו תם - כשמניח תפילין, יכוון: "באותם שהם אליבא דהלכתא אני יוצא ידי חובה, והשאר הם כרצועות בעלמא", תפילין בחול המועד - יכוון בהנחתן: "אם אני מחוייב, אני מניחם לשם מצוה, ואם לאו, אין אני מניחם לשם מצוה", ספירת העומר - המתפלל עם הציבור בין השמשות, מונה עמהם בלא ברכה, ויתנה: "אם אזכור אחר כך בלילה למנות אין אני רוצה לצאת בספירה זו", אכילת אפיקומן - יאכל אפיקומן קודם חצות בתנאי שאוכלו אם ההלכה כרבי אלעזר בן עזריה [שזמן אפיקומן עד חצות], ואם ההלכה כרבנן אין זה בתורת אפיקומן, וימשיך בסעודה לאחר חצות ויאכל אפיקומן, כיצד ניתן להתנות תנאים בקיום מצוות: הרי "מצוות צריכות כוונה", וכאשר מתנה תנאי, חסר בכוונה, "כל מילתא דליתא בשליחות, ליתא בתנאי" - ומאחר ומצוות שחובתן מוטלת על גוף האדם לא ניתן לקיים בשליחות, לכאורה אי אפשר להתנות תנאים בקיומן, כיצד תנאי בקיום מצוות ודיני "ברירה" עולים בקנה אחד, סיכום דיני אכילת אפיקומן והתנאי באכילתו, דיני קבלת שבת בתנאי [עשיית מלאכות או תפילת מנחה לאחר קבלה בתנאי] עולמות, מט הגר"א גניחובסקי, תשע"ה עיון הפרשה, תשע"ט (עמ' קיז) ראשי חבורות ישיבת מיר-אוסף גיליונות, תשע"ח (עמ' כב) פניני אי"ש, תש"פ

שכח לאכול האפיקומן בהסבה פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' סד)

'גניבת' אפיקומן - גניבה "לא באמת" [על מנת "למֵיקט" - לצעֵר, על מנת לשלם תשלומי כפל [שרוצה לגרום לחברו הנאה, ויודע בו שלא יקבל], האיסור לגנוב "על מנת למיקט" מהתורה או מדרבנן, האם בגניבה "על מנת למיקט" נפסל לעדות, מגוי, ספיקו של הקצות החושן, האם כאשר גנב על מנת "למיקט" חייב בנזקי החפץ שגנב גם באונס [או רק על גניבה ואבידה], ודברי הפוסקים בזה למעשה, האם גם "גזילה" אסורה על מנת "למיקט" כמו גניבה, הורים ומורים ה"גונבים" מבנים ותלמידים לטובתם - כדי לחנכם, בן החושש שאביו יפסיד את כל כספו, ולכן רוצה "לגנוב" מאביו כדי לפרנסו, המנהג "לחטוף" בדרך שמחה בפורים או בשמחת חתן וכלה, מנהג "גניבת" האפיקומן בליל הסדר, החביא פנקס המחאות של חברו שהונח במקום לא שמור [כדי ללמד את חברו לא להתרשל בשמירת רכושו] והפנקס נגנב ונגרם נזק כספי, האם חייב לשלם, נעליים שנלקחו מבעליהם בדרך שחוק ולבסוף ניזוקו] עולמות, שפב

חטיפת האפיקומן [מקור המנהג, טעמו, המתנגדים למנהג, מצה אחרת לאפיקומן] עומק הפשט, תשע"ח

אכילת אפיקומן - קיום הבטחות ['מחוסרי אמנה', חזרה ממתנה מועטת, אחד בפה ואחד בלב, מחוסר אמנה, איסור תורה, או מגדרי 'שארית ישראל לא יעשו עולה', הבטחה לעני, הבטחה שלא בפני המקבל, הבטחה לקטן] עולמות, א

אכילת אפיקומן ["אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן", "אין מפטירין אחר המצה אפיקומן", ומבואר שבזמן הזה אין לאכול מאומה לאחר אכילת המצה הנאכלת זכר לקרבן הפסח הנקראת "אפיקומן" ונחלקו הראשונים, האם אכילת המצה ל"אפיקומן" היא המצה שיוצאים בה ידי חובה בליל הסדר, או שהיא מצה הנאכלת זכר לקרבן פסח, או שזו תקנת חכמים שטעם המצה ישאר בפיו, האם מותר לדבר בין ברכת אכילת המצה ועד אכילת ה"אפיקומן" [הכוונה הנצרכת לברכה "על אכילת המצה"], שיעור אכילת ה"אפיקומן", האם צריך לאכול ב' כזיתים, ומה הדין אם אכל כזית אחד בלבד, שיעור "כזית" למעשה, אכילת ב' כזיתים בבת אחת, זמן אכילתו: לכתחילה ובדיעבד, עצת ה"אבני נזר" לעשות תנאי באכילתו, חיוב הסבה, יישוב הסתירה בדברי המשנה ברורה, בנדון מי שאכל "אפיקומן" בלא הסבה, האם צריך לחזור ולאוכלו, אכל כזית אפיקומן ותוך כדי דיבור נמלך ורוצה להמשיך בסעודתו, האם מועילה חזרתו מהכוונה למצות "אפיקומן", שכח ולא אכל "אפיקומן" ונזכר לאחר ברכת המזון, כיצד ינהג למעשה, אבדה מצת ה"אפיקומן" - מה יעשו אכילתו "על השובע" והאיסור לאכול אחריו, האם דין "על השובע" שייך באכילת מצת ה"אפיקומן", הגדרת אכילה "על השובע" ו"אכילה גסה", בקרבן פסח ובמצת "אפיקומן", ההלכה שצריך שישאר בפיו טעם המצה, שהפסח צריך להיות הדבר האחרון בסעודה, או שהלכה זו היא בגלל שצריך שלאחר הסעודה ישאר טעם המצה בפיו, בגמרא נזכר איסור אכילה לאחר ה"אפיקומן", וצ"ב האם גם שתיה נאסרה, ואלו משקאות נכללו - רק יין ומשקאות משכרים או כל סוגי המשקה [שתיית מיצים טבעיים, משקאות קלים, תה או קפה לאחר ליל הסדר], בלע אפיקומן בלא לעיסה, האם מותר לאכול לאחר מכן, לעיסת מסטיק, שטיפת פה, צחצוח שיניים ועישון לאחר אכילת ה"אפיקומן", התעורר לפני עלות השחר, האם רשאי לאכול או לשתות, רופא או "אח" שערכו את ליל הסדר כדין, וצריכים להיות ניעורים כל הלילה, האם מותר להם לאכול לאחר חצות, מצות אכילת אפיקומן בסוף הסעודה בליל הסדר באגדה ודרוש, התשובה לשאלת הבן החכם "ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"] עולמות, שפ

חטיפת האפיקומן וטעמו [הרב דוד צבי סירוטה שליט"א] כליל תפארת (א), תש"פ (עמ' נו)

האם יש ענין לאכול אפיקומן בפסח בבוקר? מעדני אשר, תשע"ט



חצות הלילה:



סיפור יציאת מצרים דוקא עד חצות – למרות שזמן הגאולה היה מחצות ואילך [דם פסח ודם ברית מילה, בדמייך חיי] [הרב יהודה אייזנשטיין שליט"א] אהל מועד, תשפ"ב

קביעת זמן חצות אספקלריא, תשע"ט (עמ' קל)

דיני חצות הלילה [חצות היום, מחצות ואילך מתחיל היום, כיצד מחשבים את חצות הלילה, מעלת הלילה שאחר חצות, תפילת ערבית ביחידות לפני חצות או במנין אחר חצות, כחצות ובחצות, האם חצות לילה תופס זמן או לא] (כחצות הלילה) [יא, ד] עומקא דפרשה, תשע"ז

קריאת שמע אחר חצות הלילה, כדי לסמוך גאולה לתפילה [הנוסע בדרך ויגיע לביתו אחר חצות, האם ימתין וכשיגיע לביתו אחר חצות יקרא ק"ש וברכותיה ויסמיך גאולה לתפלה, או יקרא קריאת שמע וברכותיה בזמנה במכונית ויתפלל שמונה עשרה בביתו, סמיכת גאולה לתפילה מדין קריאת שמע או מדין תפילה, הבדל בין שחרית לערבית] נוה ההיכל, תשע"ז

מתי הוא חצות היום והלילה? (כחצות הלילה) [יא, ד] תורה והוראה, תשע"ב

תנאי האבני נזר באכילת האפיקומן אחר חצות [דיני תנאי בקיום מצוות] עולמות, מט הגר"א גניחובסקי, תשע"ה פניני אי"ש, תש"פ

הגרי"ש אלישיב זצ"ל נהג לאכול אפיקומן לפני זמן חצות המוקדם [שהוא מחצית הזמן בין השקיעה או צאת הכוכבים עד עלות השחר, דלא כמובא בלוח א"י שהוא מחצית הזמן בין השקיעה עד לנץ החמה] פניני אי"ש, תש"פ

אשה שבירכה ברכת המזון אחר חצות [דלר' אלעזר בן עזריה פטורה ממצה לאחר חצות] ושכחה יעלה ויבוא, האם היא חוזרת על ברכת המזון? הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

זמן אמירת סליחות [באשמורת הבוקר, מחצות הלילה, קודם חצות] עיון הפרשה, תש"ע (עמ' מד)

מדוע היתה מכת בכורות בחצי הלילה? [דין ורחמים, ליל שימורים הוא הלילה הזה] (כחצות הלילה) [יא, ד] נפלאות שמשון, תשע"ז

כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים אספקלריא, תש"פ (עמ' יב)

סיפור יציאת מצרים אחר חצות – ואיסור בל תוסיף [האם המשך הסיפור כל הלילה היה מדין סיפור יציאת מצרים או מדין הזכרת יציאת מצרים בלילות, מצוות זכירה של יום ומצוות זכירה של לילה, נשים] מים זכים, תשפ"ב

לילה כיום יאיר [קריאת הלל בלילה שהפך ליום, קיום מצוות הלילה ביום, קיום מצות מילה בלילה, האם הלילה נחשב כהמשך ליום הקודם או כבר התחלף התאריך לט"ו] אספקלריא, תש"פ (עמ' מו)

זמן חצות היום אספקלריא, תש"פ (עמ' מב)

חצות ליל פסח [וחצות במצוות אחרות] גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשסח)

זמן חצות הלילה לענין אכילת אפיקומן מלאכת מחשבת, תשע"ט

האם יש ענין להשאיר את אפיקומן לאחר הפסח? מעדני אשר, תשע"ט



שיר השירים:



שיר השירים מבואר באנגלית ע"י הרב בנימין המונד שליט"א (86 עמ') שיר השירים, תשע"ט

שיר השירים - שיר על כל השירים אספקלריא, תשע"ח (עמ' פד)

ביאורי שיר השירים [הגר"ח פיינשטיין שליט"א] בנתיבות המועדים - פסח (עמ' שצט)

קדושת שיר השירים [במשנה מסכת ידים: א"ר עקיבא כל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים, האם כוונת ר"ע גם לענין הלכה, מדוע לא פסק הרמב"ם כר"ע שהלכה כמותו מחבריו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' רלב)

כל שלמה שבשיר השירים קדש [והרי הוא כשאר הכנויין, אין הכוונה דהוי קדש ואסור למוחקן, אלא דמהני להשביע בהן, עבודת המלך ביאר דהרמב"ם ס"ל כשי' הרס"ג וראב"ד שהכנויין שנכתבו במקומן אסור למוחקן מהתורה, אין מלקות, מדברי הרמב"ם בספר שמות קדש וחול נראה לא כעבודת המלך, כנויין הרי הן כשאר כתבי הקדש ומותר למוחקן, אסורין רק בשריפה ואיבוד ולא במחיקה, המאירי, ואפשר שלענין קללה אם אמר במי שנקרא שלמה בשה"ש ילקה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' רלג)

שירה חדשה על שיר השירים [טעמי המנהג לקריאת שה"ש בפסח. זמן קריאת שה"ש. קדיש אחר קריאת המגילה. בקריאת שה"ש מקיימים מצות אהבת ה'. קריאת ד' פסוקי שיר השירים שסימנם 'יעקב' בערב שבת כשזמנו דחוק או גם בליל הסדר. קי"ז פסוקים: מחילת עוונות. רמז נוסף: ניצול מגיהנום. חרוסת ושיר השירים. דוגמאות להלכות הנלמדות מפסוקי שה"ש. שנת תאמי צביה. תשורי מראש אמנה] משנתה של תורה, תשע"ט

שיר השירים בשבת חול המועד פסח [שמוזכר בו ענין יציאת מצרים, ומדוע לא ביום טוב ראשון, או בחג האחרון, שבת יום כינופיא] ויחי יעקב, תשפ"א



ביאורים להגדה של פסח:



מחבר ההגדה של פסח [לשון המורגל בתנא דבי אליהו, המילה סדר בתנ"ך] מגדל נאה, תשפ"ב

ביאור "הא לחמא עניא" [הגר"ח פיינשטיין שליט"א] בנתיבות המועדים - פסח (עמ' תג)

ביאור להגדה של פסח - מתוך הגדה מסילות חכמה ומוסר מסמרות נטועים, תשפ"א

מגדל דוד - פיטטיא דאורייתא - מאת הרב מרדכי דוד אברמוביץ שליט"א מגדל דוד, תש"ז (קס עמ')

סדר ארבעת הבנים בהגדה, כנגד ד' שנכנסו לפרדס [החכם הוא רבי עקיבא] שבילי פנחס, תשע"ה

ביאור המאמר "עבדים היינו לפרעה במצרים" והקושיות בו ירחון האוצר (לט), תש"פ (עמ' קט)

איך יתכן שהיינו משועבדים לפרעה עד היום מלאכת מחשבת, תשע"ו

הבדל בין שעבוד עם לשעבוד אדם [למכור סחורה בהמלצת כנסיה] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' ה)

דרוש לחג המצות [הטוב והרע, האור והחושך, מתחיל בגנות ומסיים בשבח, בזמן הבית ובזמן החורבן] [רבי שלמה ראובן רבינוביץ זצ"ל] ירחון האוצר (סד), תשפ"ב (עמ' לח)

פסח - אנוס על פי הדיבור – 'למה' יאמרו הגויים [הרב ברוך רוזנבלום שליט"א] ברוך שאמר, תשפ"ב

מתחיל בגנות ומסיים בשבח - אלוקי העבריים [הגר"מ זילבר שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שנו) נחל אליהו - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יג)

בדמייך חיי [מעלת ברית המילה, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא] [הגר"ח פיינשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שס)

וירעו אותנו המצרים עשו אותנו רעים הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

הקשר בין ארמי אובד אבי - לבין וירד מצרימה מחמדי התורה, תשע"ח

כל שלא אמר שלשה דברים אלו , הכוונה במצוות הלילה הגר"א וייס מנחת אשר, תשע"ו

אילו קרבנו להר סיני ולא נתן את התורה מה התועלת? מ"ח תירוצים [42 עמ'] אשכול יוסף, תשע"ו

"כמה מעלות טובות" - ט"ו מעלות כנגד ט"ו מדרגות בבית המקדש שבילי פנחס, תשע"ז

"וגם את הגוי אשר יעבודו" [לרבות ד' גלויות, ד' הגלויות כהשלמה לגלות מצרים] אספקלריא, תשע"ט (עמ' ח)

שבכל דור ודור עומדים עלינו, והקב"ה מצילנו מידם שלמים מציון, תשע"ז

קריאת ההלל בפסח מצרים ובפסח דורות זרע ברך, תשע"ו

מצות קריאת הלל בעמידה [כתב בשבלי הלקט דמצות הלל קריאתו מעומד, וכן היו קורין אותו בעזרה על שחיטת הפסחים בעמידה, אינו מובן הראיה, שהרי אין זה בגלל ההלל אלא משום שאין ישיבה בעזרה, מבאר כוונתו דהביא ראיה שאין דין ישיבה דוקא כמו שקורין בלילי הפסח, לפי האמור יש לדחות הוכחת הביאור הלכה לענין סמיכה, להעיר על הוכחת שבלי הלקט, דילמא שאני הלל דשירה דאין צריך ישיבה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' רלח)

קריאת ההלל בהגדה וחלוקתו וברכתו [הגר"ח פיינשטיין שליט"א] בנתיבות המועדים - פסח (עמ' תו)

קריאת הלל בפסח, האם דווקא קודם חצות כאפיקומן? בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רצ)

הלל בליל פסח [שני חיובי אמירת הלל בליל פסח, חיוב מדין יו"ט שנתחדש בליל פסח יותר משאר יו"ט, וכן הלל על אכילת הפסח, מלבד החיוב בשחיטת הפסח, אפשר לצאת יד"ח בהלל אחד, החיוב משום יו"ט הוא על הגברא, ואילו החיוב משום הפסח הוי חיוב חפצא, כמו לענין הלל בנטילת לולב, וכן מצינו במצות אכילת מצה, דיש חיוב מצה בפ"ע שנוהג גם בזה"ז מהתורה וגם חיוב משום קרבן פסח, א"א לצאת יד"ח שמחה בקרבן פסח הואיל ושניהם חובת גברא, משא"כ בשאר קרבנות, כמו באכילת מצה ומרור דלגבי שיהא הפסח נאכל עליהם א"צ שיעור כזית, ה"ה לענין הלל כיון שצריך את ההלל שיהא הפסח נשחט או נאכל עליו סגי בפרק מן ההלל, גם ברכה ליכא על הלל של שירה, מצוה בזמן שהקריבו פסח למי שאינו אוכל פסח, דיאכל מרור מדרבנן ולכן יש ברכה, 'על אכילת מצות ומרורים', איך תקנת אמירת הלל בזה"ז כאשר אין קרבן פסח, בזמן ביהמ"ק היתה קריאת ההלל פעם אחת בתוך ההגדה עם אכילת הפסח וברכו עליו, רמב"ן: הואיל וכך היא תקנ"ח לקרוא את ההלל שוב אין כאן הפסק, ביאור המנהג ודעת המחבר בשו"ע שהלל בביהכנ"ס נאמר בברכה ובהגדה אומרים הלל בלי ברכה, פסק מהרי"ל שיש לאכול שיעור של שני כזיתים, אין סתירה בין התוספתא למסכת סופרים, האם יוצאים יד"ח מצה באכילה ראשונה או באכילה אחרונה של אפיקומן, מדוע לא נאמר דבתחילה מקיים מצוה של תורה במצה ואח"כ מקיים הזכר לפסח עם מצה הנאכלת, אמירת הלל בתוך פסוקי דזמרה, ליל הסדר אומרים בהגדה הלל הגדול לאחר הסעודה, הלל בלי ברכה – על מה אבדה הארץ שלא ברכו בתורה תחילה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קסז)

שהחיינו והלל בקטן שהגדיל [ביו"ט ראשון של פסח גומרים ביום את ההלל, רמב"ן הובא בר"ן שגם בחוה"מ אינו מנהג אלא חובה, רמב"ן לשיטתו בהשגותיו לספר המצוות, והוא חיוב תורה פעם אחת בכל היו"ט, ותקנו חכמים קריאה בכל יום, לרמב"ם כל הלל ביו"ט הוא מדרבנן ובחוה"מ הוי רק מנהג, אם לא אמר שהחיינו בליל יו"ט ראשון אומר כל ימי החג, ובשו"ת אהל משה שו"ט עם הנצי"ב האם הוא גדר 'תשלומין', קטן שהגדיל בימי הפסח דעת הראשית בכורים כיון דשהחיינו הוא דרבנן, די במה שבירך בקטנותו, לר"נ גאון דשהחיינו מהתורה צריך לחזור ולברך, אי הוי תשלומין אין חיוב על הקטן, לרמב"ן צריך לומר הלל לאחר שהגדיל] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' רכט)

קריאת הלל בזימון בליל הסדר [כתב הטור, ומצוה לחזר אחר זימון, והכי איתמר במדרש תהילים, הקוראים את ההלל צריך שיהיו שלושה שיהא אחד אומר לשנים הודו, ולא נהגו כן, הראשונים הבינו שיטת השוחר טוב, שדין זה נאמר בכל קריאת הלל בכל השנה, מפורש במנהיג שהנידון הוא גם על ההלל וגם על ברהמ"ז, ואע"פ שאינו לעיכובא אלא למצוה, מבאר דהואיל ותקנת ד' כוסות היא על הברכות, ויש כוס אחד הנאמר על בהמ"ז, א"כ כל שבהמ"ז יותר מעולה גם הכוס המתוקן עליו חשוב, על דרך זה יש לפרש דיש מעליותא אם ההלל נאמר בשלושה, ממילא גם הכוס המתוקן עליו הוא מעולה יותר, לפיכך מובן הדמיון שיש בכוס של הלל וכוס של ברכת המזון, צריך שלושה לעכובא בארבע כוסות ולא רק בהלל, לא בעינן שלושה גדולים וסגי באשתו ובניו קטנים שהגיעו לחינוך, מעיר על דברי הפר"ח דאף דליכא שלושה שפיר דמי לקרותו כדאמרן סדר הבדלות הוא מונה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' קפח)

הלל בליל הסדר [האם אמירתו מדין הלל על כל פרק ופרק או משום ניסא, דין מיוחד מחמת המצוות בליל הסדר, דין 'חצות' בהלל דליל פסח, מנהג העולם להקל לומר הלל אחר חצות, הלל בבית הכנסת שלא על הכוס, האם הלל תלוי בברכה, דין ברכת השיר רק על הלל שנאמר על הכוס] ויחי יעקב, תשפ"א

ביאור לחד גדיא [באהבת התורה ולומדיה] [הגר"ח קניבסקי זצ"ל] דברי שי"ח, תשע"ה קובץ גיליונות, תשע"ט (עמ' ח)

ביאור לחד גדיא [הקב"ה עושה פירוד בין שונאי ישראל כדי להציל החד גדיא - ישראל גוי אחד] שבילי פנחס, תשע"ח

פיוט אחד מי יודע ממרן הסטייפלר זצ"ל והושלם ע"י הגר"ח קניבסקי זצ"ל [משניות הפותחות באחד ועד עשרים] קובץ גיליונות, תשעט (עמ' ו)

מדוע נקראת המצה "לחם עוני"? שפת אמת, תרל"ב

מדוע ההגדה פותחת בארמית? [אכילה בליל הסדר כתיקון חטא אדם הראשון, מדוע עיקר מצוות הפסח בפה] שיעורי הרב רוזנבלום, צו תש"ע

מדוע אין אומרים אחר ההגדה 'ארור פרעה' כמו אחרי המגילה? אשכול יוסף, תשע"ג

גאולת הנפש וגאולת הגוף הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

קיום זכירת יציאת מצרים באמירת 'אז ישיר' מעדני אשר, תשע"ה אורות הגבעה, תשע"ד עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' מ)

מחשבה אחת של תורה - קובץ קושיות והערות בעניני פסח וספירת העומר אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' קכב)

מה נשתנה אמרי עזר, תשע"ט

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות [הרב אוריאל ראובן אייזנבך שליטא] מנורה בדרום (לד), תשפ"ב (עמ' לב)

ביאורים להגדה של פסח [הרב ישראל גוטמן] ביום ההוא לאמר, תשע"ט



שיחות מוסר לפסח:



פסח מדי שבת, תשע"ו

שיחות הגר"י אדלשטיין זצ"ל לחג הפסח [שער הפסח, בעבור זה, שבת הגדול, בעקבי הפסח, אור גדול, זבח פסח, עוטה אור כשלמה, חג הפסח, עשר מכות מצרים, סיפור יציאת מצרים, מצוות צריכות כוונה, גאולת מצרים, מכירת חמץ, חמץ] אב אחד לנו, תש"פ (קסד עמ')

זכירת יציאת מצרים לחיזוק האמונה [הגרי"ג אדלשטיין שליט"א] דרכי החיזוק, תשע"ו

זכר ליציאת מצרים - הצורך התמידי לחיזוק באמונה [אמונה בהשגחה, לחיות אמונה] ממגד גרש ירחים, תשפ"א

יציאת מצרים היתה כדי לקבל ולעסוק בתורה [הגרמי"ל ליפקוביץ זצ"ל] פניני דעת, תשע"ו

הנהגת הבורא ביציאת מצרים, לקבוע ענין השגחה פרטית [הגרמי"ל ליפקוביץ זצ"ל] דובב שפתים, תשע"ה

רעיונות לפסח אשיחה בחקיך, תש"פ

הנהגות מעשיות לליל סדר אשיחה בחקיך, תשפ"א

שיחות מוסר לפסח אשיחה בחקיך, תש"פ תשפ"ב

טעם של אקונומיקה [על טעם וריח אין להתווכח, על טעמים וזכרונות, לכיבוד הורים יש טעם מגביה של ביטחון עצמי, לשמירת הלשון יש טעם טוב של חברה הוגנת ומכבדת, מצוות ביעור חמץ נועדה להשריש את הרעב לחופש אמיתי, למצה יש טעם של אמונה] ראו באורי, תשפ"א

מצרים 'כור ההיתוך' של עם ישראל נחל אליהו-אוסף גיליונות, תשע"ח (עמ' יג)

גאולה ואמונה פניני דעת, תשע"ו תשע"ז

ההבדל בין 'חימוץ' המצה לבין 'תסיסת' היין [החמץ מתנפח והיין לא, החמץ מכיל קלקול, מצה מסמלת את האב לובן שבגוף ויין את האם אודם שבגוף, חימוץ הלחם הוא קלקולו - נסיגה ותסיסת היין הוא התפתחותו] עינינו גל - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' לב)

ביציאת מצרים התחדדו יסודות האמונה - וידעתם כי אני השם [המשגיח רבי דן סגל שליט"א] אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' כב)

זמן חירותינו [ממצרים גאלתנו ומבית עבדים פדיתנו, חג הפסח מוזכר בתפילה בשם "זְמַן חֵירוּתֵנוּ", וצ"ב מהי "חרות", ובפרט יש לבאר הוראת שם זה בהווה לומר שעכשיו אנו יוצאים לחירות, "מְשֻׁעְבָּדִים" מול "עֲבָדִים" [כפי שנאמר מקודם לכן "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם"], בתפילה "מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ", יש לבאר מה ההבדל בין "גאולה" ל"פדיון", ומדוע ממצרים "נגאלו" ואילו מבית עבדים "נפדו", נחלקו רב ושמואל מהו "מתחיל בגנות", ולהלכה נפסק כדברי שניהם שאומרים "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם", וכן "מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ", ויש לבאר את פשר הכרעה זו לומר כדברי שניהם, בליל פסח נאמר לאחר הסעודה חציו השני של ההלל, המדבר על הגלות והגאולה העתידה וצ"ב מדוע יש להזכיר ענין זה בליל הסדר, במצרים היו שתי ענייני גלות - גלות הנפש וגלות הגוף, ונגאלו מעניינים אלו, מעלת בני ישראל להיבדל מכל אומות העולם - בזכות הקרבת קרבן פסח, ייחודה של מכת בכורות במצות סיפור יציאת מצרים, ביאור ההבדל בין גלות מצרים לכל הגלויות האחרות, וענין השעבוד לפרעה, הגאולה ממצרים על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא על ידי שליח, ה"תיקונים" וה"הארה" שיש בכל שנה בליל הסדר, דרכים להסיר מעצמו את שעבוד קליפת מצרים כל ימות השנה, זמן חירותנו - הכנה לקראת חג מתן תורה, ביאור דברי המשנה: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" - ותמוה שהרי העוסק בתורה משועבד לקיימה] עולמות, שלט

היציאה לחירות בפסח - התנתקות מאופיו של הזַחַל (caterpillar) אספקלריא, תשע"ט (עמ' מח)

בהירות והבנה במהות חג הפסח והעבודה המעשית והפרקטית בימים אלו [הרב אלחנן לוי חזקיה שליט"א] עבודה מעשית, מהדורה שניה תשפב (יז עמ')

מעבדות לחרות מדי שבת, תשע"ו

אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה [הגרי"ג אדלשטיין שליט"א] דרכי החיזוק, תשע"ה

אוצר פניי גאוני הדורות והחסידות לפסח תשפ"ב (מח עמ')

קונטרס גלות וגאולה אמרי עזר, תשע"ח

גלות וגאולת מצרים ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' נח)

הגאולה העתידה - משיח יושב בשער רומי משנתה של תורה, תשע"ט





תחילת אמירת "ותן ברכה" במוצאי חג ראשון:



מדוע לא חייבו להפסיק לשאול גשמים שלושים יום קודם פסח כדי שלא ירטבו עולי רגלים? מעדני אשר, תשע"ג אספקלריא, תשע"ח (עמ' ס) י"ז תירוצים

האם רצוי לומר בפסח תשעים פעם 'ותן ברכה'? [עצת המהר"מ מרוטנבורג, והאם נהגו לעדות כן, המעלה והחיסרון בעצה זאת] ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' מ)

עצת המהר"ם מרוטנבורג לומר תשעים פעם "משיב הרוח" [מחלוקתו עם רבינו פרץ, יצירת הרגל או גילוי הטבע, מתי מתייחסים לתופעה כמקרית ומתי לא, המרגיש תוך שלושים יום שכבר הורגל, אחר שלושים הופך לספק או לוודאי] ירחון האוצר, (ט), תשע"ח (עמ' ט)



יו"ט שני של גלויות:



ספירת העומר בליל יו"ט שני של פסח בחו"ל מעיינות מהרצ"א, תשע"ד

בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל בפסח, החליט בא' דחוה"מ פסח להשתקע בחו"ל, האם מתחייב בהלל שלם ביום טוב שני של גלויות? [מתאזרח בחג] פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' נה)

בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל ביום טוב שני של גלויות ומחליט באמצע היום להישאר בארץ, האם נפקע החג עבורו באמצע היום? [מתאזרח בחג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל ביום טוב שני של גלויות ומחליט באמצע היום להישאר בארץ [דין אמירת הלל שלו, דין אמירת הלל שלו באסרו חג והפיכת ברכת ההלל לברכה לבטלה, האם יאמר יעלה ויבוא בסעודה שאכל קודם שנמלך בדעתו] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח



הלכות החג:



ברכה על נר של יום טוב ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' רכג)

כבוד ועונג ביום טוב ובחול המועד ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קצה)

הקבלת פני רבו ברגל [חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, מדוע לא בשבת, המקור לחיוב הקבלת פני רבו מפסוק שכלל לא נזכר בו רגל, חיוב הקבלת פני רבו ברגל מהאשה השונמית, והרי לכאורה זו מצות עשה שהזמן גרמא, אשר נשים פטורות מקיומה, הרמב"ם הביא להלכה את החיוב להקביל פני רבו ברגל, ברם מרן השו"ע השמיט דין זה, ורק הזכירו אגב אורחא בדיני הוצאה בשבת, עירובין תחומין והלכות תשעה באב, הנודע ביהודה כתב שאין חיוב להקביל פני רבו בזמן הזה, ודברי הפוסקים שנחלקו עליו, האם לדעת הנודע ביהודה מקיים מצוה כשמקביל פני רבו בזמן הזה [נפקא מינה אי חשיב עוסק במצוה הפטור במצוה], להקביל פני רבו ברגל, האם החיוב מהלכות יום טוב, או מהלכות תלמוד תורה או מדיני כבוד רבו, דיני קבלת פני רבו: כאשר רבו מוחל, האם צריך ללמוד תורה מרבו או די בכך שמכבדו בזה שבא לבקרו, החיוב כאשר אינו יכול לחזור לביתו בו ביום, דברי הפוסקים בנדון עזיבת ביתו ברגל לצורך נסיעה לרבו, היאך הותר לבטלו מחיובו לשמח את אשתו ובני ביתו בחג, דין הקבלת פני רבו ברגל ביום טוב שני של גלויות, כשהרב או התלמיד הוא בן ארץ ישראל בחו"ל או בן חו"ל בארץ ישראל, סיכום דינים הקבלת פני רבו למעשה, הקבלת פני גדול הדור, כשיכול להקביל פני רבו כל יום או כל שבת] רוממות, תשע"ו עולמות, ש

הקבלת פני רבו ברגל [פסקי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תמב)

רפואה ועישון ביום טוב [שחיקת סמנים, מתוך שהותרה לצורך, אוכל השווה לכל נפש, מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשות לו שום רפואה בשבת, ואפילו על ידי אינו יהודי, גזירה משום שחיקת סממנים, ולא הזכירו כלל את דיני הרפואה ביום טוב וצ"ע האם יש לחלק בין דין רפואה בשבת לרפואה ביום טוב, דיוק המג"א מדברי השו"ע שהתיר רפואה בחול המועד - שביום טוב אסור לשתות דבר שהוא משום רפואה 'גזירה משום שחיקת סממנים', וצ"ע מדוע יש לגזור משום שחיקת סממנים ביום טוב, והרי טחינה אסורה ביום טוב מדרבנן, ואם כן זוהי 'גזירה לגזירה', עוד יש לדון להתיר רפואה ביום טוב מדין דיכת תבלינים המותרת ביו"ט, 'מתוך שהותרה הבערה לצורך [יום טוב], הותרה נמי שלא לצורך' ולפי זה גם אם שחיקת סממנים אינה נחשבת 'אוכל נפש' שמותר ביו"ט - הרי יש לומר 'מתוך' שהותרה שחיקת תבלין לצורך, הותרה גם שלא לצורך, היתר מלאכה ביום טוב לצורך אוכל נפש - רק ב'אוכל השוה בכל נפש' ויש לדון האם רפואה נחשב 'אוכל השוה בכל נפש', דברי הפוסקים בדין עישון ביום טוב - האם נחשב ל'אוכל השוה בכל נפש', ומה הדין בזמנינו שמוסכם כי העישון מזיק לבריאות, 'גזירה משום שחיקת סממנים' כיום שמרבית הרפואות מוכנות בבית המרקחת, שקונים בבתי המרקחת, ולא מכינים ע"י שחיקת סממנים] עולמות, נ

פיוט 'אשורר לצורי שירה עריבה' בהלכות יום טוב לר' משה בירבי בנימין הסופר מרומא הרב יעקב ישראל סטל-מכילתא, תשפ"א



שמחת החג:



חידושו של 'חזון איש' דשמחת יו"ט נוהג גם בליל הסדר ויעודם, תש"פ (עמ' פ)

בגדי שבת ויום טוב וחול המועד ירחון האוצר (לא), תשע"ט (עמ' קלה)

מנהג מלבושי יו"ט ['פראק'] בחוה"מ, ובשבת הסמוכה ליו"ט [הרב אברהם ישעיהו קשש שליט"א] מנורה בדרום (כא), תשפ"א (עמ' רכו)

מתי יחדש בגדים - לכבוד החג, שבת, או לכבוד חתונה הסמוכה אחר החג? [הגר"י זילברשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - שבועות, תשע"ח (עמ' ק) וישמע משה, תשע"ח

שמחת יום טוב - בבגדים ]שמחת גברים ביין ונשים בבגדים, בזמן הזה האם היא מדאורייתא או מדרבנן, שני דינים להיות שמח ולעשות מעשי שמחה, ג' דרגות בשמחה, דין ליל יום טוב ראשון, האם אשה חייבת בשמחה, והאם יכולה למחול לבעלה, בגד חדש שלא לובשים בחג, תיקון תכשיט שבור, קניית כלים לבית, קניית פרחים לאשה[ עולמות, רצט

תכשיטי האשה האם הם בכלל 'בגדי יום טוב'? בארה של תורה, תשע"ה

האם יוצא מצות שמחת יו"ט, כאשר שוכר או שואל בגד לאשתו? ]בגד יד שניה, בגד משופץ[ פניני חשוקי חמד, תשע"ח )עמ' יז(

מי שיש לו כסף או לבגד מיוחד לשבת ולחג או ליין לקידוש האם עדיף שיקנה בגד חדש? מעדני אשר, תש"פ

האם כדי שיהא לאדם בגד מיוחד לשבת מותר להלביש אף בגדים של גוים? מעדני אשר, תש"פ

מה הטעם למנהג ללבוש קיטל בליל הסדר? מעדני אשר, תש"פ

האם מותר ליטול קיטל ללא רשות הבעלים משום ניחא ליה או דילמא דאינו מצוה ממש? מעדני אשר, תש"פ

חיוב שמחה בליל ראשון של פסח [הגר"י סורוצקין שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שטז)

שמחת יום טוב [שמחת גברים ביין ונשים בבגדים, בזמן הבית בבשר וביין, בזמן הזה האם היא מדאורייתא או מדרבנן, שני דינים להיות שמח ולעשות מעשי שמחה, ג' דרגות בשמחה, דין ליל יום טוב ראשון, האם אשה חייבת בשמחה, והאם יכולה למחול לבעלה, בגד חדש שלא לובשים בחג, תיקון תכשיט שבור, קניית כלים לבית, קניית פרחים לאשה, ספר לילד, אכילת בשר עוף, שתיית יין או מיץ ענבים, שיתוף רוחניות וגשמיות, המצוה לשמח עניין ובני תורה] עולמות, רצט

שמחת יום טוב [האם חייב ללוות כסף כדי לקנות בגדים ותכשיטים לאשתו - האם יכול לשמחה בדברים אחרים, האם מותר לקנות בגד חדש לאשתו שהיא אבלה ל"ע] שעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ט



ספירת העומר:



מנחת העומר [שדה השעורים, קצירת השעורים, הכנת הסולת, עשיית המנחה, הקרבת המנחה, אכילת שיירי המנחה] תורת הקרבנות, תשפ"ב

מקומות הרחוקים, שזמן הקרבת העומר בירושלים יוצא אצלם קודם האיר השחר דט"ז, האם מותר להם לאכול 'חדש' מיד לאחר הקרבת העומר [תושבות] [עטרת האהל-הרח"מ מדזיקוב שליט"א] אהלי טהרות (קא), תשפ"ב

שו"ת בעניני ספירת העומר מדברי הגראי"ל שטיינמן זצ"ל כאיל תערוג, תשע"ז

ספירת העומר אחר תפילת ערבית [מדין תדיר] והלא קר"ש ותפילת ערבית מעיקר הדין דינם בכל הלילה, וספירת העומר יש ענין להקדימה משום 'תמימות'? [קונטרס ובו 70 תירוצים] עיון הפרשה, תשע"ז (עמ' קמב ואילך)

הלכות ספירת העומר - הרב מרדכי יעקב מאיר עיטורי מרדכי, תשע"ז

הנוסח הקדום לומר בברכה "שהיום יום פלוני" מלאכת מחשבת, תשע"ז

הלכות ספירת העומר בקצרה חברת יגדיל תורה בעלזא יתרון דעת, תשע"ה

'תמימות' בספירת העומר [שכח ולא ספר יום אחד, להמשיך ולספור בברכה, כל ימי הספירה מצוה אחת, או בכל לילה מצוה נפרדת, כשיודע מראש שלא ישלים ספרתו האם יתחיל בברכה, האם ברכותיו לבטלה למפרע, ספירת העומר בלשון הקודש שאינו מדבר בה, אמירה או ספירה, רב או ש"ץ שדילג יום] עולמות, ב עולמות, תכב

ברכת על 'זכר למקדש' ובדעת הרמב"ם במצוות ספירת העומר [הרב נריה פריבס שליט"א] עלון איתרי (ט), תשפ"א

ספיקות ספירת העומר למי שעבר את קו התאריך הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

קיום ספירת העומר כשנגרם בזה עבירה למפרע הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

שכח לספור ספירת העומר בלילה ונזכר ביום נר יששכר, תשע"א

מנהג תימן לספור ספירת העומר בארמית קב ונקי, תשע"ד

שומע כעונה בספירת העומר הגר"א עוזר, תשע"ה

לא יאמר לחברו מה ספירת העומר של היום לפני שיספור בעצמו מחמדי התורה, תשע"ה

המתפלל ערבית מאוחר, האם יספור ספירת העומר בתחילת הלילה? שמעתתא עמיקתא, תשע"ה

אשה הסופרת ספירת העומר, האם תברך? שמעתתא עמיקתא, תשע"ד

שכח לספור באחד מהימים אם יכול לברך לחברו מדין "ערבות" [ש"ץ ששכח] שלמים מציון, תשע"ז

המסתפק בספירת העומר, האם רשאי לברך ולספור את שתי הספירות מספק? שמעתתא עמיקתא, תשע"ד נר יששכר, תשע"ב הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

הגיע בסוף ערבית, האם יספור עמם ספירת העומר ברוב עם, או יתפלל ערבית קודם? [תדיר, וברוב עם] הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

התפלל עם הציבור מבעוד יום, כיצד יספור? [ספירה בתנאי, ספירה מייד בלא ברכה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

חשיבות ימי ספירת העומר דרכי החיזוק, תשע"ה שפת אמת, תרל"ב פניני דעת, תשע"ו פרי ביכורים, תשע"ו במשנת הפרשה, תשע"ד

המסופק אם שכח לספור יום שלם, האם יספור בברכה? הגר"א גניחובסקי, תשע"ג תשע"ד תשע"ה תורה והוראה, תשע"ה

ספירת העומר מצווה אחת או מצווה נפרדת בכל יום? שלמים מציון, תשע"ו שמעתתא עמיקתא, תשע"ד

ספר ספירה לא נכונה, האם יצא מש"ץ שספר כהוגן? שיעורי ליל שבת, תשע"ז

הערות בספירת העומר [ספר 'שבועיים', כיון לא לצאת, לעומר או בעומר, זמנה במוצ"ש, שומע כעונה] עומקא דפרשה, תשע"ב

תיקון [או שיבוש] ספירת העומר בתוך כדי דיבור [האם הדיבור השני מבטל את הדיבור הראשון, או שהדיבורים מתחברים זה לזה, האם חזרה מדיבורו בתוך כדי דיבור רק "מתקנת" או גם "מקלקלת", דיבור שאינו מבטל את מה שאמר קודם, אלא מוסיף על הדיבור הראשון, התחיל לברך ביום החמישי של ספירת העומר כדי לומר "היום ארבעה", שסבר שהיום ארבעה, ונזכר בתוך כדי דיבור וסיים "חמשה", האם ספר כדין, ספר ספירת העומר כהוגן, וסבר שטעה וחזר בו תוך כדי דיבור וספר שלא כהוגן - האם כשנתבררה לו טעותו למחרת רשאי להמשיך ולספור בברכה, האם ניתן להשוות את דיני ספירת העומר להלכות ברכות ותפילה] עולמות, שפג הגר"א גניחובסקי, תשע"ג תשע"ד

אמירת 'לשם יחוד' קודם ספירת העומר פרי ביכורים, תשע"ז נוה ההיכל, תשע"ה

ספירה בחשבון [עשרה ימים כפול שנים, בר"ת, טעה בחשבון ותיקן תכ"ד] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

קטן שהגדיל במהלך ספירת העומר [מחלוקת הפוסקים בדין קטן שהגדיל בספירת העומר, האם יכול להמשיך ולספור בברכה, ספירת העומר של קטן, האם נחשבת כמעשה מצוה, וכן יש לדון האם נחשבת כמעשה ספירה, גדרן של מצוות שעושה קטן בקטנותו, אכל מצה בשעת שטותו שצריך לחזור ולאכול כשנשתפה, שחטו עליו קרבן פסח והגדיל, האם צריכים לשחוט עליו קרבן בפסח שני, קטן שאכל לפני השקיעה ובירך ברכת המזון, וכשהגדיל נתעכל המזון במעיו, האם צריך לחזור ולברך ברכת המזון, קיים מצוות בקטנותו האם מקבל שכר כ'מצווה ועושה', ברכת התורה בליל היותו בן י"ג, תמימות בספירת הקטן] מאור השבת, תשע"ד הגר"א גניחובסקי, תשע"ד עולמות, ג

שכח לספור ספירת העומר בלילה, ונזכר בבין השמשות למחרת הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

עבד שיצא לחירות באמצע ימי הספירה הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

מתי יש אומדנא שאינו מתכוון למצוות ספירת העומר? הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

האם יש חובה לחנך קטן בספירת העומר? [דרבנן או דאורייתא, מצוה החלה בלילה כשישן] שמעתתא עמיקתא, תשע"ג

המצטער בשערו הארוך בספירת העומר, הרשאי להסתפר [דין מצטער בישיבת סוכה] שמעתתא עמיקתא, תשע"ב

ספירת העומר בזמן הזה מדרבנן או מדאורייתא, והנפק"מ מאור השבת, תשע"ה תורה והוראה, תשע"ב זרע ברך, תשע"ג

ספירת העומר בחו"ל בליל יום טוב שני של פסח [לפני הסדר או אחריו] מעיינות מהרצ"א, תשע"ד

ספירת העומר בזמן תוספת שבת ויום טוב הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

אמר ביום השביעי היום ז' ימים ולא אמר 'שהם שבוע אחד' האם יצא? מאור השבת, תשע"ד

"ברירה" בספירת העומר [בתקיעות שופר תקיעה אחת אינה עולה לשני סדרים, עניני ברירה במצוות אחרות, נתינת גט, אפיית מצות, 56 עמ'] דפי עיון, תשע"ד

משמעות נוסח ספירת העומר [ספרדי אשכנזי] נוה ההיכל, תשע"ב

איסור 'חדש' ומצוות ספירת העומר בזמן הזה הגר"א עוזר, תש"ע

ספירת העומר או קידוש לבנה, מה קודם? הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

האם נשים יכולות לקבל עליהן ספירת העומר כחובה? מחמדי התורה, תשע"ז

ספירת העומר [תמימות, ספירת יום, ספירה בתחילת הלילה, בספק חשיכה, מצוה נדירה מול מצוה תדירה, האם יש סייג עד חצות] גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשפ"ח)

ספירת העומר בין השמשות ובפלג המנחה גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשצ"ה)

ספירת העומר [ספירת הנשים, מי שעתיד לחסר יום בספירה, סופר בלא הבנה, סופר בספק, בלשון אחרת, ברמז, בהרהור, בכתיבה] גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תשצ"ט)

שומע כעונה בספירת העומר [בשאר מצוות, ובכל ספק חיוב ברכה, ספירת העומר בזמן הזה] גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תת"ז)

האומר את ימי ספירת העומר ללא כוונה למצוה גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תתכ"ז)

תיקון ברכת ספירת העומר כשטעה בספירה, והמברך קודם שידע את יום הספירה גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תתל"א)

מנהגי ימי ספירת העומר [שמחה ונישואין, שבע שיטות בימי האבל, ל"ג בעומר, חלאקה] גיליון מעשה כהן, תשע"ח (עמ' תתלח)

למנות ימינו כן הודע [מנין הימים והשבועות בספירת העומר] (וספרתם לכם) נר יששכר, תשע"ז

השוכח לספור יום אחד ספירת העומר האמנם אינו יכול להמשיך לספור בברכה ירחון האוצר (כח), תשע"ט (עמ' ט)

צורות ספירה שונות ב'ספירת העומר' ירחון האוצר (כח), תשע"ט (עמ' טו)

הפסק בין ברכה למצווה ירחון האוצר (כח), תשע"ט (עמ' כ)



חול המועד:



האם יש חובה לשתות יין בכל יום מימי הרגל? [אכילת בשר, האם יש הבדל בין פסח לסוכות, שתה בלילה האם ישתה שוב ביום] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' קסו)

צילום תמונות בחול המועד [דבר האבד, צורך המועד, דעת האוסרים, דעת המתירים, מצלמה דיגיטלית] עומק הפשט, תשע"ח

מחלוקת בני א"י ובני בבל בענין תפילין בחול המועד אספקלריא, תש"פ (עמ' לח)

אין נושאין נשים במועד [אין מערבין שמחה בשמחה, נישואין בערב שבת, סעודת מצוה בשבת, ברכת חתנים בנישואין וברכת חתנים בסעודת שבע ברכות בימי המשתה, ברכת חתנים ברכה אחת או שש ברכות, מצוות שמחה ברגל, ף לילה זה כליל יציאת מצרים, דרך מצוות הפסח מקבלים עול מלכות שמים] [הגר"א עוזר שליט"א] איתרי (יג), תשפ"ב (עמ' מד)

האם מותר לתקן רכב בחול המועד? [לצורך המועד או דבר האבד, מעשה הדיוט, מעשה אומן, נהיגה האם היא מעשה אומן, מלאכה לצורך תיקון הרכב, אופניים, על ידי גוי, כדי להשתתף בשמחה משפחתית, רכב בשכירות, הבאת הרכב למוסך] שמעתא עמיקתא, תשפ"ב

פסקי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תכו)

קריאת 'קדש לי כל בכור' [הנחת תפילין פעם ביום או בכל היום, חליצתם בראש חודש לפני מוסף, הנחת או אי הנחת תפילין בחול המועד] ויחי יעקב, תשפ"א

תקציר מלאכות האסורות בחול המועד [הגר"ד שרייבר שליט"א] אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' נ)

הלכות מצויות לחול המועד שמעתא עמיקתא, תשפ"ב

שיעורי הלכה - בהלכות חול המועד המצויות [איסור מלאכה בחול המועד, מלאכה שיש בה טרחה, מלאכה האסורה אף ללא טרחה, מלאכה דרבנן, סחורה, היתר מלאכה בחול המועד, אוכל נפש ומכשיריו, צרכי הגוף, צורך המועד, טיולים, 'אומן' ו'מעשה אומן', כיבוס, דבר האבד, כתיבה, צורך מצוה] [הרב דוד שרייבר שליט"א] מקדשי שביעי, תשע"ח (סא עמ')

מסחר בחול המועד [מדאורייתא, מדרבנן, גדר דבר האבד, מסחר כללי אגב דבר האבד, פעולות כלכליות, כשיש הפסד של רווח גדול, או כדי שיהיה לו בהרחבה לצורך המועד, כשהזדמן למקום שלא יהיה בו לאחר המועד, האם רשאי לקנות, מבצעי 'סוף העונה', פתיחת חנויות לממכר: מזון [מכולות וצרכניות, מאפיות], בשר ודגים טריים או קפואים, פירות וירקות, תבלינים ופיצוחים, צרכי בנין ורהיטים, חנויות לממכר מצות בפסח או ארבע מינים בסוכות [זמני פתיחת חנויות במועד], חנות הפתוחה למכירת מוצרים שמותר לסחור בהם במועד - הרשאי למכור בה מוצרים אחרים, קניה בכמות גדול גם לצורך אחר החג, קניית ומתן מתנות במועד, החלפת סחורה במועד, קניית והשכרת דירות ומכוניות, האופנים שהתירו מסחר בצנעה בימינו, מכירות בבתים, המרת מטבע, פעולות בנקאיות, הפקדה ופדיית שיקים, מסחר במניות וניירות ערך, תשלומי חשבונות חשמל וטלפון, גם באופנים שהמסחר מותר בחול המועד, המחמיר על עצמו, שכרו מובטח מהשמים [האם צריך לסגור עסקיו במועד מדין חובת הבטחון בה'] עולמות, צט הגר"א עוזר, תשע"ד

חשיבות ימי חול המועד [איסור מלאכה, חיוב ללמוד תורה, עת לעשות לה', נוטל שכר כולם] דרכי החיזוק, תשע"ז

עניני חול המועד [אמירת א' גוטן מועד, א' גוטן וואך, בדיקת חמץ בכלי רכב שונים ובכלי שייט בחוה"מ, קריאת התורה בחול המועד, קראו בחוה"מ קריאה של יום אחר, עלייה לקברים בחוה"מ, בגדי יו"ט בחוה"מ, פְרַאק, השטריימל שהציל, רביעית יין בכל ימי חוה"מ, תיקון מגילת שיר השירים בחוה"מ, המבזה את המועדות, הימים שבין פסח לעצרת כחוה"מ] משנתה של תורה, תשע"ח

כתיבה בחול המועד [מעשה הדיוט ומעשה אומן, הגדרתם כיום, צילום, צילום דיגיטלי, צרכי רבים, דברי תורה] [במשנה מפורשים דיני כתיבה בחול המועד: "ואלו כותבים במועד, קידושי נשים, גיטין ואגרות של רשות אין כותבים שטרי חוב במועד, אין כותבים ספרים תפילין ומזוזות במועד, ואין מגיהים אות אחת" וצ"ב איזה מלאכת כתיבה נאסרה במועד ואיזה כתיבה הותרה, ומדוע, במלאכת הכתיבה מצינו חילוק בין מעשה אומן [המותר לצורך דבר האבד או לצרכי הרבים כשהם מצרכי הגוף] למעשה הדיוט [המותר גם לשאר צרכי המועד] וצ"ב איזה כתב נכלל במעשה ההדיוט, בעיקר היתר כתיבה שהיא מעשה הדיוט צ"ע האם הענין נמדד ע"י הפעולה או ע"י תוצאה, ונפקא מינא לכתיבה במכונת כתיבה, חתימה בחותמת, צילום, הקלטה, פיתוח תמונות, עוד דנו הפוסקים האם מותר לכתוב בחול המועד בכתב משיט"א [המכונה בלשון הרמ"א "כתב שלנו", דהיינו הכתב המעוגל הרגיל אצלינו], והאם צריך לשנות מהכתיבה הרגילה ובאלו אופנים [כל השורות או שורה ראשונה עקומה], סוגי הכתב: כתב עברי מרובע, אותיות לועזיות, מספרים, ציורים, כתב שאינו מתקיים: כתיבה במחשב וצריבה על הדיסק, צילום במצלמה דיגיטלית, קישוטי עוגות באותיות וציורים, כתיבה בגיר על הלוח, כתיבת חשבונות והוצאות, שטרי כתובה ותנאים, הדפסת עיתונים במועד, כתיבה לצרכי רבים, החלטות אסיפת הנהלת מוסד, מודעה על דרשה או זמני תפילות, כתיבה לצורך צדקה או השבת אבידה, כתיבת דברי תורה, חידושים שנתחדשו במועד, סיכום הלימוד בכתב, כתיבת תשובה הלכתית, צילום חידושי תורה, בדיקת מבחנים בגמרא] עולמות, רנ

הלכות מצויות לחול המועד שמעתא עמיקתא, תשפ"א

כתיבת 'כתובה' בחול המועד במקום כתובה שאבדה [דבר האבד, צרכי המועד, צרכי רבים, כתיבה רגילה, מעשה אומן, מילוי כתובה מוכנה, כתיבה במחשב] משא ומתן, תשע"ט



שביעי של פסח:



מדוע היתר "אוכל נפש" למלאכה ביום טוב, נאמר רק בשביעי של פסח? מעדני אשר, תשע"ח

הדלקת נר נשמה ביום טוב [יזכור, יארצייט, עילוי נשמה, שמן זית, שעוה, חשמל] [הרב משה חליוה שליט"א] מנורה בדרום (לד), תשפ"ב (עמ' קיג)

מנהגי שביעי של פסח נר לשולחן השבת, תשע"ו תשע"ג

שביעי של פסח – חכם לב יקח מצוות [הרב ברוך רוזנבלום שליט"א] ברוך שאמר, תשע"ח

שכח לברך שהחיינו בליל הסדר האם עדיף שימתין לליל שביעי של פסח? מעדני אשר, תשפ"ב

ברך בטעות שהחיינו בליל שביעי של פסח בקידוש האם הוי הפסק? מעדני אשר, תשפ"ב

תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת הרב יעקב ישראל סטל-ירושתנו, תשס"ט

בן חו"ל בא"י ביום טוב שני של גלויות [עליה לתורה במנין בני ארץ ישראל בשמיני של פסח שחל בשבת, שנים מקרא ואחד תרגום, האם בן חול יוצא ידי חובת הבדלה במוצאי שבת מבן א"י] שיעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ח

דיני שביעי של פסח אספקלריא, תשע"ח (עמ' יג)

אי אמירת הלל השלם בשביעי של פסח, ומאידך אמירת חצי הלל אספקלריה, תשע"ט

מעלת ההשכמה באספקלריית שביעי של פסח אספקלריא, תשע"ח (עמ' כג)

בישול קטניות באחרון של חג עבור שבת אספקלריא, תשע"ח (עמ' מה) אזמרה לשמך, תשע"ט (עמ' 42) עשר עטרות, תשפ"ב

חמץ שעבר עליו הפסח בהפרשי שעות בין הארץ וחו"ל [תושבות] אספקלריא, תשע"ח (עמ' מח)

הלל בשביעי של פסח [חצי הלל בגלל מעשי טובעים בים או בגלל שאינו חלוק בקרבנותיו, ובחול המועד, האם אמירת ההלל מתחייבת מ'מקרא קודש', בפסח מצרים ובפסח דורות] ויחי יעקב, תשפ"א

הלל בשביעי של פסח [בפסח אין גומרין את ההלל אלא יום ראשון, כי אינו חלוק בקרבנות ואין כל יום נחשב ליו"ט בפני עצמו, ט"ז ומשנ"ב כתבו בשם מדרש מפני שבז' של פסח נטבעו המצריים, וכיון שבז' ההלל בדילוג ה"ה בחוה"מ שלא יהא עדיף מיו"ט, ישועות יעקב מבאר דאיכא תרי חיובים לומר הלל, אמירת הלל במועד והלל על הנס, אמאי אומרים הלל בליל פסח על הנס והרי היתה מכת בכורות, המדרש בא לבאר מדוע אין אומרים הלל משום שמחה, מבאר דקריאת התורה בז' של פסח בשירת הים היא אמירת הלל על הנס, צריך לדין שומע כעונה בקריאה זו ולקיים המנהג דעומדים] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"א), תשע"ז (עמ' רלט)

גזירה דשמא יבוא לאוכלו למתארח באר"י באחרון של פסח ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' טז)

מיחם חמץ בשבת אחר פסח עומקא דפרשה, תשע"ט

איסור נגיעה והנאה בחמץ בפסח [בן חו"ל השוהה בפסח בא"י ומאכיל את אימו הקשישה הנמצאת בבית אבות, באיסרו חג בארץ ישראל מספקים בבית האבות מזון חמץ, הכשר לאם והאסור לבן, האם יכול הבן להאכיל בו את אמו, יצא לפארק עם ילדיו בחול המועד ומצא פת משאריות מזון של ישראל שאכל שם לפניו, האם רשאי לאסוף את הפת לפח האשפה, או שאסור לגעת בה] אספקלריא, תש"פ (עמ' קכו) אספקלריא, תשפ"א (עמ' קמג)

אכילת מצה בזמן תוספת יום טוב [האם יש ענין מיוחד להיפרד מן החג באכילת מצה, צירוף בזימון בין בן ארץ ישראל לבן חו"ל במוצאי חג של א"י, תושבות] ויחי יעקב, תשפ"א

נעילת החג ויחי יעקב, תשפ"א



שביעי של פסח שחל בערב שבת:



שביעי של פסח שחל בערב שבת [קטניות, בישולם ביום טוב לצורך שבת, אכילת קטניות בשבת אסרו חג, החלפת אי בגדי יום טוב לבגדי שבת בליל שבת, לבישת בגדי שבת בשחרית לשבת, הדלקת נרות שבת בפמוט שהדליקו בו ביום טוב] אזמרה לשמך, תשפ"ב

בישול קטניות בשביעי של פסח לצורך 'שלום זכר' בליל שבת מוצאי פסח פניני הלכה-מרבני ישיבת מיר-אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' פב)

שביעי של פסח שחל בערב שבת [בישול בחול המועד לצורך אסרו חג שחל בשבת, בישול שרויה וקטניות בשביעי של פסח לצורך שבת אסרו חג, האם מותר לאכול מצות פשוטות שאינם "מצה שמורה" בשבת אחרי שביעי של פסח, לאכול חמץ שנמכר לנכרי כשאסרו חג חל בשבת, בעל תשובה הזמין אביו החילוני לשבת אסרו חג] שיעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ח

חמץ בשבת הסמוכה לשביעי של פסח [הרב יאיר מינקוס שליט"א] מנורה בדרום (לד), תשפ"ב (עמ' קעא)

קטניות בשבת אחר פסח עומקא דפרשה, תשע"ט

אכילת חמץ וקטניות באיסרו-חג פסח שחל בשבת ירחון האוצר (כז), תשע"ט (עמ' קד)

סעודה שלישית בשביעי של פסח שחל בערב שבת שיעורי הגרי”ט זנגר שליט"א, תשע"ח

אסרו חג של פסח שחל בשבת הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

האם צריך עירוב תבשילין כשהכין כל התבשילין קודם יום טוב? [מצוה או מתיר, אינו בטוח בערב יום טוב שיצטרך לעשות מלאכה, לברך בעמידה או בישיבה, מערב בבין השמשות, לברך במקום ספק, ספק במעשה או ספק בפוסקים, לערב ביום טוב ראשון עבור יום טוב שני] שמעתא עמיקתא, תשפ"ב

הדלקת נר ללא עירוב תבשילין [הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א] קובץ אבקת רוכל (יז), תשפ"ב (עמ' קמח)



קריעת ים סוף:



סדר קריעת ים סוף דעת ואמונה, תשפ"א

עניני קריעת ים סוף [קריעת ים סוף גם עבור יחיד, בקריעת ים סוף הושלמה הגאולה, חזרת המים היתה לא טבעית, גזירת המים בגלל משה והצלה מים סוף בזכות משה] זרע שמשון, תשע"ח

זוטות בעניני יציאת מצרים וקריאת ים סוף [א. מכה אשר לא כתובה בתורה: מכת שחין וטחורים. ב. מכת בכורות כנגד עקדת יצחק. ג. מי ים סוף נעשו כ'שער'. ד. הלל בכוס רביעי על שום מה?] הרב יעקב ישראל סטל-סגולה, תשפ"א

דברי אגדה הגר"א עוזר שליט"א, תשע"ז [מקוצר בלתי מוגה]

קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף במשנת הפרשה, תשע"ו

"קריעת" ים סוף או "בקיעת" ים סוף? [פשט בדברי החידושי הרי"ם מגור] שמועה טובה, תשע"ח (עמ' ג) אספקלריא, תשע"ח (עמ' צה)

אנו נקראים "עברים" על שם שעברנו את ים סוף [המקום של כלל ישראל הוא בים] חשבתי דרכי - במשנת הגר"מ שפירא זצ"ל - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ה)

נחשון בן עמינדב וסוד המחסומים אספקלריא, תשע"ח (עמ' ה)

השבח על שנתן לנו ה' ממון המצרים אספקלריא, תשע"ח (עמ' יח)

נבואת מרים וכלל ישראל בשעת קריעת ים סוף אספקלריא, תשע"ח (עמ' ל)

"הים ראה וינוס" - בזכות מי נקרע ים סוף? אספקלריא, תשע"ח (עמ' לב)

ביאור ברייתא דמכות מצרים והים רוממות, תשע"ו

לשם מה היה הנס שהים פלט את המצרים המתים? אשכול יוסף, תשע"ה

המעביר בניו בין גזרי ים סוף מאור החג, תשע"ג

ביאור חדש בדברי המדרש "מה ראה, ראה ארונו של יוסף" אספקלריא, תשע"ח (עמ' לז)

קריעת ים סוף בזכות יוסף [הכרת הטוב של יוסף שלא חטף בגדו מאשת פוטיפר, הואיל והתפרנס מביתה, חיוב הכרת הטוב מול כניסה למקום רע, השבת אבדה בבית הקברות כשהמוצא כהן] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף פניני דעת, תשע"ז

בשבילי נברא העולם [בשביל המיוחד לי, לגוזר ים סוף לגזרים, כל אחד בן יחיד לקב"ה] (ויבקעו המים) בארה של תורה, תשע"ז

קריעת ים סוף בזכות שמירת השבת במצרים שבילי פנחס, תשע"ח

קריעת ים סוף [מדוע לא אמרו ישראל שירה כבר ביציאה ממצרים? במה נתייחדו נסי הים מנסי מצרים? מדוע טבעו המצריים רק לפנות בוקר? מה היה חלקו של אאע"ה בנס?] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ב

אתה הראית לדעת - בקריעת ים סוף [פיה פתחה בחכמה] שפת אמת, תרמ"ז

קריעת ים סוף ומלחמת עמלק [בנטיית ידו של משה, הנהגת שפרה ופועה, הנהגת ימין ושמאל, הנהגת מטה ויד] שבילי פנחס, תשע"ז

עשרה ניסים שנעשו על הים מאור השבת, תשע"ה

קריעת ים סוף בהלכה ובאגדה עומקא דפרשא, תשע"ה

'הטבעת בתרמית רגלי בת ענמית', מה היתה התרמית בקריעת ים סוף, ומדוע? [מדה כנגד מדה] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ח

סיפור יציאת מצרים וקריעת ים סוף מאור החג, תשע"ט

הלקח הנשגב מהחלטת הקפיצה לים הסוער [תיקון נפלא להתלבטות הנובעת מגלות ה"דעת"] שבילי פנחס, תשע"ט

בחירה חופשית - נס וטבע [ירידת פרעה ומצרים לתוככי ים סוף הקרוע לגזריו - "אין בכל מופתים כפלא הזה" לאחר כל הניסים שראו בני ישראל במצרים, כיצד היה חשש שמחמת יראת המלחמה ישובו מצרימה • כיצד העז פרעה לאחר שראה את יד ה" במכות, להיכנס לתוככי הים הקרוע לגזריו. • דברי הרמב"ן שרוח הקדים שקדמה לקריעת הים וכניסת המצרים לתוכו היו פלא נורא "בדבר והופכו", שעשה "נקמות בעוברי רצונו והושיע בהם את עבדיו. הנהגת הקב"ה בבריאה - להסתיר ולמעט בנס. הסתרת קריעת ים סוף כאילו מדובר במהלך טבעי - יסוד כללי בדרכי הנהגת ה" בבריאה: להסתיר ולמעט את הניסים באופן שניתן לטעות ולחשוב שאין זה נס אלא טבע. הסתרת הנסים בעולם - כדי לאפשר את הבחירה החופשית. לביאור הנהגת הקב"ה להסתיר ומצווה למעט בנס, נלמד פרשה בנביא, שבה מסופר על הנערים שהתקלסו באלישע הנביא שהמתיק את המים ואמרו לו "עלה קרח עלה קרח", וכאשר קיללם אלישע, יצאו שני דובים מהיער והרגום. ובמסכת סוטה נחלקו רב ושמואל האם היה זה "נס" או "נס בתוך נס". ביאור דברי הרמב"ן שהקב"ה "לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר". כמו שיש לעולם הטבע סדר מסודר - כך יש לנסים סדר מסודר מהשי"ת. דברי מהר"ל אודות ה"סדר" שיש בעולם גם על הנסים, וביאורם. טעותם של בני ישראל ושל פרעה - מבהירות ההכרה שגם נסים הם סדר הנהגה קבוע מהשי"ת. המאורע שגרם ליתרו להצטרף לבני ישראל - קריעת הים שבו התגלה כח ההטעיה הטבוע בבריאה. מציאות הבחירה החופשית בבריאה נקבעה במאמר "נעשה אדם" • "ישרים דרכי ה" צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" • שמיעת יתרו - דווקא מקריעת ים סוף ומלחמת עמלק ולא מהניסים שהיו במתן תורה. הטעם לבחירה החופשית - כדי שהנבראים יקבלו שכר ולא "נהמא דכיסופא" דברי רמח"ל בהנהגת הקב"ה לאפשר "בחירה חופשית", כדי שלא יהיה שכרם בתורת "נהמא דכיסופא", והסברם על ידי רבי חיים פרידלנדר. התגלות מלך המשיח דווקא בדורות האחרונים - מנפלאות הבחירה החופשית. דברי הסבא מסלבודקה, כי מנפלאות גודל הבחירה החופשית, נוכל לקרב אל לבנו, מדוע דווקא בדורות האחרונים, יתגלה מלך המשיח, במהרה בימינו] שיעורים בחומש עם פירוש הרמב"ן [עולמות], טז

מן הניסים הגדולים והמפורסמים אדם מודה בניסים הגלויים [רמב"ן פרשת בא, והיא שעמדה, דם פסח – נס גלוי, מסירות נפש של דם מילה-נס נסתר] ויחי יעקב, תשפ"א

"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" - המטרה בנקמה בגויים ובהבטחה לרכוש גדול (דבר נא באוזני העם) [יא, ב] אספקלריא, תש"פ (עמ' ח)

קונטרס רכוש גדול על ענייני ביזת מצרים [ויכוח בני ישראל עם בני מצרים לפני אלכסנדרוס מוקדון] ויעודם, תש"פ (עמ' קנח)

'שלא יאמר אותו צדיק.. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם' ["כל" המרבה לספר ביציאת מצרים לרבות כהנים ולויים, למרות שכהנים ולויים לא היו בשיעבוד, יסוד דברי הגר"ח מבריסק ב' דינים בעבד, דין שיעבוד בפועל, וחלות דין קניין בגופו, אילו לא הוציא הקב"ה וכו' הרי אנו ובנינו עבדים מכח חלות דין קניין שהיה לפרעה, השיעבוד מכח אברהם הוא רק שיעבוד בפועל, והשיעבוד מכח מכירת יוסף הוא שיעבוד בחלות דין קניין הגוף. משועבדים בחלות דין קניין בגופם חלה גם על שבט לוי. ביזת מצרים וביזת הים אע"ג דהלויים לא הותרו לקחת חלק, מ"מ משה רבינו הותר לו לקחת. הים ראה וינס, ראה ארונו של יוסף, שכבר כפרו על מעשה מכירת יוסף והגיע הזמן להפקעת חלות דין קניין מגופם. ביזת מצרים וביזת הים תשלום על קושי השיעבוד או מצות הענקה. מצוות הענקה חוב או מצווה. שיעור ההענקה, ואיזה דברים נותנים. ביזת מצרים כנגד שיעבוד בפועל, וביזת הים כנגד הפקעת חלות קניין הגוף. מדוע לא היה ללויים חלק בביזה. האם ב"נ חייב במצוות צדקה, האם פרעה מת בקריעת ים סוף. מדוע אין קם ליה בדרבה מיניה נגד ביזת מצרים וביזת הים. העבדות היה לכלל האומה המצרי או רק לפרעה, העבדות בפועל לכלל המצריים, וחלות הקניין בגופם היה שייך רק לפרעה, ביזת מצרים היה מכלל האומה המצרי כנגד השיעבוד בפועל, וביזת הים היה מגנזי המלך כנגד קניין הגוף. שלא יאמר אותו צדיק] אספקלריא, תש"פ (עמ' קיז)



שירת הים:



אמירת 'שירת הים' ו'תיקון' ליל שביעי של פסח [אימוץ מנהגים חדשים והחששות הכרוכים בהם, החלשת תוקף מנהגי אבות, יש קהילות שהכוונה נהגו לא כך, מתי ארעה קריעת ים סוף, העלמת התורה את השעה המדויקת, האם ראוי לשורר על נס בו מתו אויבי ישראל, מקורות המנהג לשורר ואמירת התיקון] ירחון האוצר (יד), תשע"ח (עמ' קלד)

שביעי של פסח ושירת הים אשיחה בחקיך, תשפ"ב

קיום זכירת יציאת מצרים באמירת 'אז ישיר' מעדני אשר, תשע"ה אורות הגבעה, תשע"ד עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' מ)

שירת הים - כיצד נאמרה, ומתי הוכנסה לפסוקי דזמרה? (אז ישיר משה) מחמדי התורה, תשע"ו תשע"ח מעדני אשר, תשע"ג רוממות, תשע"ו נר יששכר, תשע"ג מחמדי התוןרה, תשע"ז

שירה חדשה [מדוע לא אמרו בני ישראל שירה על כל הנסים והנפלאות, מיד כאשר נגאלו ממצרים, אלא רק לאחר קריעת ים סוף, מה "החידוש" בשירת בני ישראל על שפת הים, מדוע מכל פסוקי השירה בחרו אנשי כנסת הגדולה לציין, כי השירה החדשה על שפת הים היתה בפסוק "ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד", הצירוף של "אז" שהוא לשון עבר, עם "ישיר" שהוא לשון עתיד, במה ראו בני ישראל את גילוי מלכותו של השי"ת בעולם על שפת ים סוף, יותר ממה שכבר ראו עיניהם גילוי שכינה במצרים, באמירת השירה התבססה ונקבעה ההכרה במלכות הקב"ה בעולם, גם מלאכי השרת פתחו ואמרו שירה, ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, ולא נעשה, בגלל שלא אמר שירה לאחר מפלת סנחריב מדוע לא אמר, ומדוע בשל כך לא נעשה משיח, מהותה של "שירה", ואימתי היא נאמרת, בכלל ועניינה של "שירת הים", בפרט] עולמות, ר עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' פב, צב) יג תרוצים

הלל ושירה [מי תקן אמירת ההלל, האם אמרו הלל במצרים, ההבדל בין "שירה" ל"הלל", מדוע שירה בכל יום והלל אסור, היכן נאמרה שירת הים, בית אהרן ברכו את ה', אשה בחיוב הלל, שירה מהיאה לידי שמחה או להיפך, שירת הים על הצלה ממיתה או מעבדות, זכירת יציאת מצרים בשירת הים, שביעי של פסח, מעשי ידי טובעים בים, אמירת שירה כשמובטחים בישועה, האם שביעי של פסח הוא "זמן שמחתנו", מדוע לא ברכו ברכת הנס אחר שעברו את ים סוף, החובה לומר תיבת "ברוך"] אוצרות אורייתא, תשע"ח

שומע כעונה בשירת הים ובהלל הגר"א עוזר, תשע"ח

שירת הים [צורת כתיבתה, וסיבת נגינתה בשירה] משנתה של תורה, תשע"ו

אז ישיר - האם "אז ישיר" הוא חלק משירת הים? סברי מרנן, תשע"ח מלאכת מחשבת, תשע"ח

אז ישיר - האם "כי בא סוס פרעה" הוא חלק משירת הים? מלאכת מחשבת, תשע"ז

אז ישיר [המשמעות העמוקה הטמונה במילה 'אז', למה הוסיפו בתפילה עוד פסוקים בצמידות ל'אז ישיר'? למה נדחקה השירה לסוף פסוקי דזמרה לאחר פסוקים מהנ"ך? ההקבלה בינה לבין תפילת העמידה] (אז ישיר משה) [טו, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ד

מדרגת כלל ישראל בשירת הים נחל אליהו - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' טו)

שירת הים - שירת הדורות [עבר הווה ועתיד, ידמה בדעתו כאילו אותו יום עבר בים, פילוס הדרך בתוך הסתר הפנים] ממשנתה של תורה, תשע"ד שיחת הגר"ד כהן - קובץ גליונות, תשע"ח (עמ' יא)

אז ישיר - מעלתו וסגולתו (אז ישיר משה) באר הפרשה, תשע"ז (עמ' כב, כה)

האם השירה היתה על נס קריעת ים סוף או על יציאת מצרים [מעבדות לחירות אמרינן שירה] אספקלריא, תשע"ח (עמ' ח)

נכון כסאך מאז ישיר אספקלריא, תשע"ח (עמ' לט)

עניני קריעת ים סוף ושירת הים אספקלריא, תשע"ח (עמ' מא)

ויאמינו בה' - בהשגחתו הפרטית אספקלריא, תשע"ח (עמ' פב)

קריעת ים סוף בזכות יוסף אספקלריא, תשע"ח (עמ' פו)

שירת הים בחצות הלילה [זמן קריעת ים סוף: ג' שיטות נאמרו במפרשי התורה מתי נקרע הים, שיטת רש''י שבני ישראל עברו באמצע הלילה, ומצרים טבעו בסוף הלילה. שיטת האור החיים שישראל עברו את הים בסוף הלילה, ומצרים טבעו בגמר הלילה. שיטת רבינו בחיי שישראל עברו את הים בשעות הראשונות של היום, ומצרים טבעו בעיצומו של יום. שירת הים: בהרבה מקומות נהגו ישראל קדושים לומר שירת הים ברוב עם, בחצות ליל שביעי של פסח. יש מדקדקים לומר דוקא באשמורת הבוקר. ויש שכתבו לא לומר שירת הים בליל שביעי של פסח שאין הקב''ה שמח במפלת הרשעים, וזמן השירה הוא דוקא בבוקר. תיקון ליל שביעי של פסח: שביעי של פסח הוא זמן מסוגל לישועות. הרבה נוהגים להיות ערים כל הלילה, להרבות בשירה וזמרה, ולעסוק בתורה ולומר תיקון ליל שביעי של פסח. ויש שכתבו שאין ראוי להיות ערים בלילה זה] עומק הפשט, תשע"ט

חמץ בפסח, ושעבר עליו הפסח:



טפסי מכירת מחץ שנשכחו אצל הרב ולא הועברו לגוי [הבטיח למכור חמץ להוריו ושכח, חמץ שלא נמכר באונס האם ניתן לסמוך על הביטול] משא ומתן, תשע"ו

אכילת חמץ וקטניות בשבת שחל במוצאי פסח [טלטול בישול] שמעתא עמיקתא, תשע"ו

חמץ בפסח אסור במשהו הגר"א עוזר, תש"ע

חמץ בערב פסח הלכה יומית יגדיל תורה בעלזא, תשע"ז

איסור חמץ בערב פסח [ברמב"ם: אסור לאכול חמץ ביום ארבעה עשר מחצות היום ולמעלה מתחילת שעה שביעית ביום האוכל בזמן הזה לוקה מן התורה, בראב"ד: מלקות מחצות ואילך אינו מחוור, מקור הדין בגמ' פסחים, דברי מגיד משנה ולחם משנה, מצות עשה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו, ביאור המצוה כפי שהקדים "להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו, חי' רבינו דוד, לשון הרמב"ם בספר המצוות, ברכה על ביעור חמץ לפני ליל י"ד ביוצא בשיירה, ערב פסח שחל להיות בשבת שבודקין אור לי"ג ומברכים על ביעור חמץ, כך הוא תיקון חכמים דיום י"ג יש לו דין יום י"ד] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד – פסח (ח"ב), תשע"ח (עמ' נב)

אלכוהול ומוצריו בפסח ולאחר הפסח [בירה, ויסקי, מתנול, סיכה כשתיה] תורה והוראה, תשע"ד

מצא חמץ בפסח ביום טוב, כיצד ימנע מבל יראה? הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

ירש חמץ בפסח, מאביו שלא ביטלו הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

האם בן חו"ל הנוהג יו"ט שני של גלויות, יכול להאכיל את אביו חמץ באסרו חג של אביו בארץ ישראל [בן חו"ל הגיע לארץ ישראל למשך ימי הפסח, כדי לשהות עם אביו הזקן הזקוק לעזרה וטיפול באופן שוטף. האם מותר לו להאכיל את אביו חמץ באסרו חג של פסח שהוא יו"ט שני של גלויות עבורו, או שאסור לו להתעסק עם חמץ ויבקש מאחר לעשות זאת במקומו וישמע משה, תשע"ד

שומר שלא מכר את החמץ שהופקד בידו [גזל מצות והחזירן אחר הפסח] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

חמץ רגיל, או חמץ שהיה באחריותו, ועבר עליו הפסח [הגר"א וייס שליט"א] מנחת אשר, תשע"ד

קניית חמץ לאחר הפסח ברשת חנויות בבעלות אנשים שאינם שומרי מצוות הרב יצחק מרדכי רובין, קהילת בני תורה הר נוף

הפרשי שעות בתחילת זמן היתר שימוש בחמץ [האם האיסור נקבע לפי ה"גברא" - המקום שבו נמצא הבעלים של החמץ, או ה"חפצא" - מקום החמץ. ונפקא מינא לדינא, כאשר יש הפרשי שעות בין המקום שבו נמצא הבעלים למקום שבו נמצא החמץ, מוצרי חמץ שנרכשו במוצאי חג הפסח ממאפיה בבני ברק בשעה שאחד מבעלי המאפיה שהה בארצות הברית, האם הקונים בישראל רכשו חמץ שעבר עליו הפסח [הכרעות הפוסקים בנדון], האם יש לחשוש מאכילת חמץ השייך לבעלי המאפיה השוהה בארה"ב עד לסיומו של אחרון של פסח בארצות הברית, האם באיסור בל יראה אזלינן בתר החפצא או הגברא, והמשא ומתן בראיות לשני הצדדים • האם ניתן לחלק בין איסור הנאה שהוא איסור חפצא לאיסור בל יראה שהוא איסור גברא • סיכום הדינים הלכה למעשה, סדר קניית החמץ מהגוי אחר הפסח לישראלי הנמצא בחו"ל ולבן חו"ל הנמצא בישראל, ולמי שנוהג בזמן צאת הכוכבים כדעת רבנו תם] עולמות, תנג

כשרות ויסקי שעבר עליו הפסח [תהליך יצור משקה ה'ויסקי' [המכיל שׂעורים] והתיישנותו [לעיתים במשך כמה שנים] בתחומי מפעלי היצור, מעורר את השאלות: מה דינו של ויסקי המיוצר במפעל הנמצא בבעלות יהודי שלא מכר חמץ כדין, והמשקה שהה בחביות בפסח, או ויסקי שנקנה בחנויות שבעליהם לא מכרו חמץ - האם מותר לשתותו לאחר הפסח והאם מותר לכתחילה לקנות ויסקי במקומות אלו, שכח למכור ב"מכירת חמץ" בקבוקי ויסקי שערכם רב - האם חייב בביעורם, לבירור הדברים, יש לעיין בדין "זיעת" משקה חמץ - האם חייבים בביעורה לפני הפסח [מפאת חריפות היי"ש אין שותים את החמץ בתוך כדי אכילת פרס], והאם המשקה נאסר בשתיה ובהנאה [מדאורייתא או מדרבנן], חמץ שעבר עליו הפסח בכלל, ודין משקאות חריפים לאחר הפסח בפרט, ובמקום "הפסד מרובה", קניית מוצרי חמץ לאחר הפסח ממי ששכח למכור את חמצו, ממי שלא מכר את חמצו, ממומר, כאשר יש ספק אם החמץ נמכר, קניית ויסקי בחנות ה'דיוטי פרי' בנתב"ג בישראל - הנמצאת בבעלות יהודים ופתוחה גם בימי חג הפסח, ומוצרי החמץ נמכרים בה, במידה והחמץ נמכר - מה תוקפה של "מכירת" חמץ כאשר ממשיכים למכור את חמץ בפסח - האם החמץ שנשאר בחנות נאסר בהנאה, במידה והחמץ לא נמכר - האם ניתן למוכרו עבור אחרים שלא בידיעתם מדין "זכין לאדם שלא בפניו" [מכירת החמץ של הרב עבור מי ששכח למכור חמץ], מכירת חמץ שאינה מקובלת על פי חוקי המדינה, קיבל בפסח מתנה בקבוק ויסקי מנכרי "הנשוי" עם יהודיה, וביקש מהנכרי להניחו במקום שבו נמצא החמץ המכור - האם הויסקי מותר לאחר הפסח] עולמות, שא המאור, תשע"ט (עמ' ס)

ביקש מיהודי 'קנה לי ויסקי במטוס' [או בדיוטי פרי] וקנה לו בפסח, האם הבקבוק מותר בהנאה אחר הפסח? [שליח לדבר עברה, שליחות למומר, כשהתנו שהשליח אינו מקבל עליו כל אחריות] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' יז)

קניית ויסקי בדיוטי פרי בנתב"ג קודם הפסח [והשאירו במחסני המוכר בנוהל 'פטור ושמור' עד אחר הפסח, האם רשאי להשתמש בו אחר הפסח, חמץ שעבר עליו הפסח, כאשר המוכר ממשיך למכור ויסקי בפסח, האם הבקבוק הופך לקנינו של הקונה קודם הפסח בקניין כסף, חכמים ביטלו קניין כסף במטלטלין, קניין ד' אמות ברשות המוכר, הבקבוק נקנה בהגבאת הקונה בקופה, קניין הגבהה חל בכל מקום, האם רשאי הקונה לסחור במוצר המאוחסן שם, למוכרו לאחר במכירת חמץ, תוקף המכירה ע"פ דין תורה, השארת הבקבוק במחסני המוכר לאיחסון - קבלת אחריות של המוכר, המוכר עבר על איסור חמץ בפסח, האם רשאי בעל האחריות המוכר-חברת האיחסון-שאינו בעל הבקבוק למכור את הבקבוק לגוי כאשר הוא אינו בעליו] משא ומתן, תשע"ה

קניית חמץ לגוי בפסח, מכספו של הגוי, ע"י יהודי [עבודה במפעל חמץ, חלוקת חמץ לנוכרים, הנה"ח של חמץ, הזמנת חמץ באינטרנט, שמא יבוא לאוכלו, מכיון שהיהודי לא נעשה שלוחו של הנכרי, נשאר החמץ באחריותו, ועובר בבל יראה, המג"א אסר את המכירה מטעם נוסף, כי היהודי רוצה בקיומו של החמץ, עוד טעם מצינו לאסור את המכירה, היות והיהודי משתכר באיסור חמץ, האם אסור לקנות גם חמץ סגור באריזה, או מוצרי חמץ שאינם נאכלים [קמח, סולת], לכאורה החמץ לא נקנה גם ליהודי אלא נחשב הפקר, ומדוע עובר היהודי בבל יראה, האם איסור "רוצה בקיומו" נאמר רק בדיני עבודה זרה או גם באיסור חמץ, "משתכר באיסור חמץ" כאשר מקבל שכרו ב"הבלעה", האם מותר ליהודי לעבוד כפועל במאפיה של נכרים בפסח, משרת יהודי בבית נכרי, האם רשאי לקנות לחם עבור הנכרי, פועל האחראי לקניית מזון עבור עובדים במפעל של נכרי, עובד בבית חולים נכרי המחלק בפסח מזון שיש בו חמץ לחולים נכרים, שמירה על חמץ, עבודה במפעל חמץ של נכרים כמנהל חשבונות, תיווך בעסקאות קניית ומכירת חמץ בין נכרים, קניית חמץ לנכרי באמצעות הטלפון או ברשת המקוונת] עולמות, רמט

חמץ במוצאי פסח, בזמן תוספת חג, למי שלא הבדיל עדיין הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

שאלות בדין חמץ שעבר עליו הפסח [למי אסור באכילה ובהנאה, דין ספק חמץ שעבר עליו הפסח, חמץ שקיבל עליו אחריות - שעבר עליו הפסח, חמץ שהפרשי שעות שעבר עליו הפסח] מנחת אשר, תשע"ד

קניית מוצרי חמץ שנמכרו לגוי [האם סומכים על המכירה] ירחון האוצר (טו), תשע"ח (עמ' פב-קטז)

חמץ שנמכר בפסח, השימוש בו לאחר הפסח פרי ביכורים, תשע"ו

חמץ של ילדים שנמצא אחר הפסח, האם מותר באכילה? [האם נכלל במכירת אב, מי הוא הבעלים?] עומק הפשט, תשע"ו

קמח שנטחן לאחר הפסח עומקא דפרשה, תשע"ט

'נטחן ונאפה לאחר הפסח' משמעותו ההלכתית עומק הפשט, תשע"ו

אכילת חמץ במוצאי שביעי או אחרון של פסח קודם הבדלה [אחרון של פסח תשע"ט חל בשבת. סעודה שלישית בבית הכנסת התארכה לאחר מועד יציאת החג בשירה ודברי תורה. אחד המתפללים נכנס ובידו מאפי חמץ טריים. האם אסור לאכול את החמץ טרם נעשתה הבדלה, או מותר כי חג המצות הסתיים ואין כבר איסור אכילת חמץ. המשך הסעודה מותר הואיל והסעודה התחילה בהיתר. לדעה שמותר האם אפשר לאכול חמץ ולומר יעלה ויבוא בברכת המזון ולהזכיר את "יום חג המצות הזה". בשנת תשפ"א יחול שביעי של פסח בישראל בשבת, ולכן שאלה זאת מצויה בכל מקום בו יאריכו בסעודה שלישית בשבת זאת, בחו"ל יחול שמיני של פסח ביום ראשון וגם שם מצויה שאלה זאת במקומות העורכים סעודה בסוף החג האחרון בפרט בחצרות אדמורי"ם המתחילה בחג ונמשכת במוצאי החג, תרתי דסתרי, עינוי מוצאי יום הכיפורים קודם הבדלה, מלאכה שאין בה טרחה קודם הבדלה במוצאי שבת, זמן תוספת שבת ויום טוב בצאתו - חלק מדיני השבת או החג או יום חול עם דינים מסויימים, ההבדל בין חמץ בסוף פסח לעינוי בסוף יום הכיפורים, איסור עשיית מלאכה קודם הבדלה משום קדושת שבת או מדיני ההבדלה, שתיית מים במוצאי יום כיפור קודם הבדלה, יעלה ויבוא בסוף הסעודה כשאוכל חמץ, הזכרת חג המצות או חג הפסח] רץ כצבי, תשפ"א

חמץ שנרכש במוצאי פסח בישראל במאפיה שבעליה נמצא בחו"ל [במוצאי חג הפסח תשע"ג התפרסמה הוראתו של הרב שריאל רוזנברג שליט"א, דיין בבית דינו של רבי ניסים קרליץ בבני ברק [כיום ראב"ד בית הדין] שמוצרי חמץ שנרכשו במוצאי חג הפסח מאחת המאפיות הידועות בעיר, הינם חמץ שעבר עליו הפסח. וזאת משום שאחד מבעלי המאפיה שהה בחג בארצות הברית, ומאחר שבשעת יציאת החג בישראל היה עדיין חג הפסח בעיצומו בארה"ב, הקונים בישראל נחשבים כאילו רכשו חמץ מהמאפיה. לשאלה זו חלק נוסף המצריך בירור: האם יש מקום לחשוש מאכילת חמץ השייך לבעלי המאפיה השוהה בארצות הברית עד לסיומו של אחרון של פסח בארצות הברית. כמו כן יש לדון בשאלה דומה, במאפיה הנמצאת בישראל, שבעליה שומר על זמני יציאת השבת והחג על פי שיטת רבנו תם, והפועלים במאפיה התחילו לאפות חמץ תיכף ומיד ביציאת החג. האם דין המאפים שנאפו בזמן זה [שאצל הבעלים הוא עדיין פסח], כדין חמץ שעבר עליו הפסח, בל יראה ובל ימצא על הגברא או על החפצא, הפרשי שעות, תושבות, בן חו"ל ובן א"י, חמצו של תושב ישראל השוהה בחו"ל באחרון של פסח, יום טוב שני לפי המקום או לפי האדם] רץ כצבי, תשפ"ב



לבית ולמשפחה



אגעדאנק תשפ"ב

דרישה וחקירה תשפ"ב (כד עמ')

וארטים לחג הפסח תשפ"ב (לב עמ')

זכרו תורת משה תשפ"ב

זרע שמשון תשפ"ב

חדוותא דאורייתא [עניני פסח] תשפ"ב (כה עמ')

חדוותא דאורייתא [יציאת מצרים וקריעת ים סוף] תשפ"ב (צח עמ')

לקראת שבת מלכתא – מבית דרשו תשפ"ב (לב עמ')

מאורות הפרשה תשפ"ב

מקדש הזמנים תשפ"ב

נר לשולחן שבת תשפ"ב

סיפורי צדיקים תשפ"ב

פלאי התורה תשפ"ב

פרפראות צבא הלוי תשפ"ב

פרי עמלנו תשפ"ב

שפתי ישנים תשפ"ב

תורת הבטחון [מצה לחם עוני, חג המצות חג הפסח] תשפ"ב

תורת הבטחון [מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, עיקר הגאולה היתה בלילה, לילה הסתר פנים, אמת ואמונה, אותו לילה היה אור גדל, הבטחון מהפך אור לחושך] תשפ"ב

תורת הבטחון [הסבה, ד' כוסות, קדש ורחץ וכו'] תשפ"ב (י' עמ')


מיוחד לפסח



טיפ לעורך הסדר בפעם הראשונה עינינו גל, תשפ"ב

חוברות עבודה - הלכות ליל הסדר מתוך ההגדה המפורשת 'תנו שבח' הכנות לליל הסדר א'

חוברות עבודה - הלכות ליל הסדר מתוך ההגדה המפורשת 'תנו שבח' [קדש ורחץ כרפס יחץ] הכנות לליל הסדר ב'

חוברות עבודה - הלכות ליל הסדר מתוך ההגדה המפורשת 'תנו שבח' [מגיד] הכנות לליל הסדר ג'

חוברות עבודה - הלכות ליל הסדר מתוך ההגדה המפורשת 'תנו שבח' [רחצה-כורך] הכנות לליל הסדר ד'

חוברות עבודה - הלכות ליל הסדר מתוך ההגדה המפורשת 'תנו שבח' [שולחן עורך-צפון] הכנות לליל הסדר ה'

חוברות עבודה - הלכות ליל הסדר מתוך ההגדה המפורשת 'תנו שבח' [ברך-נרצה] הכנות לליל הסדר ו'

חוברות עבודה - הלכות ליל הסדר מתוך ההגדה המפורשת 'תנו שבח' שו"ת בהגדה של פסח

מבחר שאלות לליל הסדר עם תשובות לצידן [נג שאלות ותשובות] להתעדן באהבתך, תש"פ



הגדות של פסח להדפסה:



הגדה של פסח [אוסף פירושים, אמרות, דרושים עיונים ומשלים על הגדה של פסח, בתוספת מעשיות ודברים מהגר"ח קניבסקי זצ"ל] [הרב ינון מחמלי שליט"א] בשבילי ההגדה, תשפ"ב (קכב עמ')

הגדה של פסח - עם ביאור צמוד בשפה קלה וברורה להבנת נוסח ההגדה ומהלכה [שאלות ותשובות המלוות את ההגדה לביאור המנהגים, הרעיונות והתוכן הפנימי, הנחיות ברורות לקיום מצוות ומנהגי החג] (113 עמ') נפש יהודי, תש"פ

הגדה של פסח - עם פירוש מקוצר מתוך פירושי השל"ה, מהר"ל, אברבנאל (34 עמ') תש"פ

הגדה של פסח מלוקטת מספרי ה'כלי יקר' [על התורה, עיר גיבורים, עוללות אפרים, אורח לחיים, שפתי דעת] (105 עמ') כלי יקר, תש"פ

שפת אמת המבואר - הגדה של פסח שפת אמת, תרל"ב-תרמ"ז

הגדה של פסח - זהב יושר [מתוך גליונות דברי יושר] (77 עמ') דברי יושר

הגדה של פסח עם ביאור קל ומשולב על פי ביאורי הראשונים (50 עמ') הגדת 'והגדת' מהדורה שניה הדפסה חמישית

הגדה של פסח בשילוב ליל הסדר בזמן בית המקדש (181 עמ') ועשה פסח לה', תשע"ו

הגדה של פסח מבוארת ע"י ש. גד בהסכמת הרב אברהם יוסף (42 עמ') הגדה להדפסה

כי ישאלך - טעמי ודיני ליל הסדר [ערוכים בדרך שאלה ותשובה ע"פ שולחן ערוך הרב בתוספת דינים מהמשנה ברורה] [הרב צבי קופרברג זצ"ל] נקודה, תש"פ (לח עמ') תשפ"ב