מקור הברכה

[מידה טובה]

כידוע, ההסבר ש'הסידור המפורש' וכד' נותנים למילים 'ברוך אתה ה', הוא - 'מקור הברכה', ושאלתי: האם זהו באמת הטייטש הפשוט של המילים?
כאלו המעוניינים להסביר למתפלל במילים פשוטות את הפירוש הפשוט של מילות התפילה, האם לא כדאי יותר לכתוב את הפירוש - 'ברוך אתה ה' כפשוטו?

מי אנחנו שנברך, אבל בכ"ז - האין זה פירוש המילים?

 

[מתחילים מחדש]

כידוע, ההסבר ש'הסידור המפורש' וכד' נותנים למילים 'ברוך אתה ה', הוא - 'מקור הברכה', ושאלתי: האם זהו באמת הטייטש הפשוט של המילים?
כאלו המעוניינים להסביר למתפלל במילים פשוטות את הפירוש הפשוט של מילות התפילה, האם לא כדאי יותר לכתוב את הפירוש - 'ברוך אתה ה' כפשוטו?

מי אנחנו שנברך, אבל בכ"ז - האין זה פירוש המילים?

זה לא "מי אנחנו שנברך" - זה "מה פשר ברכה שמברכים לה'?".
ועוד יותר, לא מברכים בכלל, אומרים שהוא ברוך בל' הווה. מה הכוונה "ברוך" בל' הווה?

אז א' מהפשטים הוא מקור הברכות.

יש עוד פשטים, אשמח שחו"ר הפורום שליט"א ישתתפו אותנו.

 

[המאושר!]

מי אנחנו שנברך, אבל בכ"ז - האין זה פירוש המילים?

ע"פ קבלה, הפירוש של המילה 'ברוך' הוא, שאנחנו מברכים את השפע שה' משפיע עלינו כאן בעולם שיהיה מבורך, ושה' יתגלה עלינו בצורה המבורכת ביותר.

אבל, ברור שאת השי"ת בעצמו, אין באפשרותנו לברך.


שימו לב: דוד המלך אומר כבר בתהילים: "תנו עוז לאלוהי"ם", ודרשו מכאן חז"ל שישראל נותנים כוח לאביהם שבשמים. (בערך)

 

[איך]

ע"פ קבלה, הפירוש של המילה 'ברוך' הוא, שאנחנו מברכים את השפע שה' משפיע עלינו כאן בעולם שיהיה מבורך, ושה' יתגלה עלינו בצורה המבורכת ביותר.

זה גם לא כפשוטו ממש, זה כוונה. (כי ע"פ רוב זה לא מובן עם המשך הברכה)

 

[איך]

זה לא "מי אנחנו שנברך" - זה "מה פשר ברכה שמברכים לה'?".
ועוד יותר, לא מברכים בכלל, אומרים שהוא ברוך בל' הווה. מה הכוונה "ברוך" בל' הווה?

מה לא מובן? אומרים 'מבורך אתה ה'. (כמו 'הטוב כי לא כלו רחמיך' ועוד כהנה רבות בלי מספר)

 

[מתחילים מחדש]

מה לא מובן? אומרים 'מבורך אתה ה'. (כמו 'הטוב כי לא כלו רחמיך' ועוד כהנה רבות בלי מספר)

מהו פשר מלת מבורך?
תנסה לתרגם באידיש

 

[המאושר!]

זה גם לא כפשוטו ממש, זה כוונה. (כי ע"פ רוב זה לא מובן עם המשך הברכה)

בפשטות, אתה אכן צודק.

תן לי לשאול אותך, מה זה נקרא שאנחנו נותנים ומוסיפים כוח לאבינו שבשמים, איך זה יכול להיות?

אלא התשובה היא, שככל שאנחנו מאמינים בה' שהוא הוא הנותן לנו את השפע לחיות, אנו מתחברים למקור השפע.

וככל שהחיבור שלנו למקור השפע חזק יותר, אנחנו ממשיכים יותר שפע. ככה זה גלגל החוזר - הוא נותן לנו, אנחנו מודים לו והוא נותן לנו עוד יותר, ככה זה ממשיך וממשיך.


ממילא, כשאנחנו יושבים מול כוס קפה, ומכירים בכך שה' הוא זה שנתן לנו את זה, ומודים לו על כך. יוצא שבאוטומט, אנחנו מברכים העולם בעוד שפע.

מקווה שהובנתי.

 

[מתחילים מחדש]

בפשטות, אתה אכן צודק.

תן לי לשאול אותך, מה זה נקרא שאנחנו נותנים ומוסיפים כוח לאבינו שבשמים, איך זה יכול להיות?

נדמה לי, שהכוונה הוא יותר פנימי. שאנחנו מוסיפים כח לצד הקדושה וכד'. אכן זה ענין עמוק, ולדאבונינו לא זכיתי עדיין לעמוד על עומקו.
והשי"ת יאיר עיני.

 

[מידה טובה]

מהו פשר מלת מבורך?
תנסה לתרגם באידיש

געבענטשט.

 

[מתחילים מחדש]

אני גם יודע את זה...

מה פרש "געבענטשט?"

תכתוב משפט המתאר מה הוא געבענטשט.

 

[המאושר!]

נדמה לי, שהכוונה הוא יותר פנימי. שאנחנו מוסיפים כח לצד הקדושה וכד'. אכן זה ענין עמוק, ולדאבונינו לא זכיתי עדיין לעמוד על עומקו.
והשי"ת יאיר עיני.

ברור.

ומה זה 'צד הקדושה' - אור ה' בעולם.

וכשיש אור ה', יש הכל. "בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך"

 

[מידה טובה]

אני גם יודע את זה...

מה פרש "געבענטשט?"

תכתוב משפט המתאר מה הוא געבענטשט.

לא כ"כ הבנתי את שאלתך, תוכל להסביר?

 

[מתחילים מחדש]

אכן לא ראיתי בעיון הראוי את דבריך בהמשך:

וככל שהחיבור שלנו למקור השפע חזק יותר, אנחנו ממשיכים יותר שפע. ככה זה גלגל החוזר - הוא נותן לנו, אנחנו מודים לו והוא נותן לנו עוד יותר, ככה זה ממשיך וממשיך.

 

[מתחילים מחדש]

איזה שבח זה "געבענטשט?".

יש שבח של "חכם" יש שבח של "טוב לב", יש שבח של "מתינות" יש שבח של "צדקות" יש שבח של "קדושה".
מהו השבח של "להיות מבורך?"

 

[מידה טובה]

איזה שבח זה "געבענטשט?".

יש שבח של "חכם" יש שבח של "טוב לב", יש שבח של "מתינות" יש שבח של "צדקות" יש שבח של "קדושה".
מהו השבח של "להיות מבורך?"

אתה מתכוון שהמילים הן שבח לקב"ה?

 

[מתחילים מחדש]

אתה מתכוון שהמילים הן שבח לקב"ה?

לא. אני נוקט דודמאות של שבחים לאדם. ואחר שנדע מה זה, נוכל לדון האם זה מתאים על הרבוש"ע.

 

[מידה טובה]

לא. אני נוקט דודמאות של שבחים לאדם. ואחר שנדע מה זה, נוכל לדון האם זה מתאים על הרבוש"ע.

היינו שאנו לא 'מברכים' את השי"ת כביכול, אלא משבחים אותו?
(כעת אני רואה שאת זה בעצם אמרת בהודעתך הראשונה, עכשיו השכלתי להבין זאת).

אחד המנהלים הפנה אותי למח' ראשונים, אשמח לכיוון מדויק יותר.

 

[מתחילים מחדש]

היינו שאנו לא 'מברכים' את השי"ת, אלא משבחים אותו כביכול?

אם משבחים זה לא "כביכול" - אנו משבחים אותו בפועל ממש.
אם מברכים - אז זה כביכול.
ודו"ק.

 

[מידה טובה]

אם משבחים זה לא "כביכול" - אנו משבחים אותו בפועל ממש.
אם מברכים - אז זה כביכול.
ודו"ק.

ככה"נ אתה צודק, ערכתי.

 

[עיני לשמיא נטלת]

כבר האריך בזה הנפש החיים ורבו הראיות לדבריו
שברוך הוא כמו תהא מבורך
ואכתוב ראיה אחת מהגמ' ברכות ז'.
תניא א"ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי וכו'
ואמר לי ישמעאל בני ברכני. אמרתי לו יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקמ"ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך:
הרי שלברך את הקב''ה אינו לשבח שהוא מקור הברכה אלא לברכו שיהא לו טוב כביכול.
וכן דעת רוב הפוסקים

יש על כל עניין זה מאמר נפלא ומאיר מהרב אורי היין נדפס בקובץ צפונות ומופיע בתוכנת בר אילן.
אשמח אם יעלוהו לכאן לתועלת הקהל הקדוש