- הודעות
- 55
- תודות
- 270
- נקודות
- 33
ההודעה נערכה. נא להקפיד על גודל גופן מתאים.
-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת - לחצו כאן
מי זה האדמו"ר?
- הודעות
- 729
- תודות
- 2,187
- נקודות
- 171
אז מה לדעתך הבעיה הכי גדולה בדורנו?
כל המחנכים החכמים ובעלי יר"ש יודעים שזה שאנחנו מתקרבים לתרבות החילונים והגויים זהו השפיץ בעיה.
- הודעות
- 9
- תודות
- 25
- נקודות
- 5
הלוואי וזה היה השפיץ בעיה.
לא יודע. אולי האדמו"ר המרקד.
- הודעות
- 729
- תודות
- 2,187
- נקודות
- 171
צריכין להבין.
השפיץ בעי' אין הכוונה הפעולות.
ישנן פעולות רעות בהרבה מזה.
השאלה הוא המגמה ההשקפתית.
וזה א' מהדברים הגורמים ריקנות השקפתית, שמתמלא די מהר עם גוי'שקייט.
ומשם הדרך למטה פתוחה.
- הודעות
- 729
- תודות
- 2,187
- נקודות
- 171
מי חתום על המכתב?
שלא מענין האשכול עצמו, אבל כיון שהזכרת את 'הממסד' התעורר בי שוב תהיה שאני נבוך ומשתומם כבר שנים רבות:
מי הם ואיזה הם 'אנשי הממסד' ???
האם ניתן לנקוב בשמותיהם?
מהו גבולות סמכותם?
איך 'חל' עליהם תואר 'אנשי הממסד'?
האם הם נבחרים בבחירות?
אם כן, מי הוא הגוף הבוחר?
ומי ממנה את גוף הבוחר? {מדוע אני איני נמנה על הגוף הבוחר ???}
ואולי הם מתמנים ללא בחירות?
אז מי הם אלו שבסמכותם למנותם?
אשמח לפתרון.
- הודעות
- 729
- תודות
- 2,187
- נקודות
- 171
- הודעות
- 9
- תודות
- 25
- נקודות
- 5
זו תוצאה ולא הסיבה. ופשוט לכל מי שמתמצא בשדה החינוכי.
- הודעות
- 729
- תודות
- 2,187
- נקודות
- 171
מי שמחליט על אופי הנגינה בחתונות וזהות המנגנים, אלו הנערים הצעירים עצמם.
כיום בניגוד לעבר, נשתרש שהחתן הוא שמחליט לבדו איזה תזמורת, כפי מה שהולך אצל חביריו, ולהורים אין כל זכות דיבור, הם רק הארנק שמשלם בסוף את סכומי העתק. (בזמני לא עלה על הדעת שאדרוש מהורי והורי אשתי תזמורת שהיא מעבר ליכולת הכלכלית שלהם)
זו גם הסיבה שלמרות התחרות העצומה בתחום, ושבקל אפשר למצוא בעלי מנגנים במחירים נמוכים, גם המשפחות העניות ביותר מזמינות את הזמרים היקרים ביותר. כי אף שווער לא רוצה לריב עם החתן החדש שלו שניה אחרי האירוסין בשביל כמה אלפי שקלים.
וכמובן מיהו זמר יקר היום? קול ערב אינו יתרון כלל. מה שחשוב זה ההתנהגות שלו: ככל שהוא יותר יודע להיות פרובוקטיבי ולעשות תנועות מוזרות עד מגונות, רמיזות גסות, שירים לועזיים ו"טרקים" וצרחות משונות.
בחתונות האלה - הבחורים אינם רוקדים. אין מעגלים. אין שמחה. רק כל אחד עומד ומתנענע לעצמו בתנועות החייתיות.
גם מבחינת מוזיקלית, בעצם אין מוזיקה. אין הרמוניה יפה, אין אקורדים, אין נעימות וערבות. הנגנים הצעירים אינם צריכים להיות יודעי נגן, רק לדעת להפעיל את ה'טרקים' (המוכנים מראש) הנ"ל.
הישיבות ברובן מאפשרות את זה, ובעצם אין לזמרים כל גבול.
כיום בניגוד לעבר, נשתרש שהחתן הוא שמחליט לבדו איזה תזמורת, כפי מה שהולך אצל חביריו, ולהורים אין כל זכות דיבור, הם רק הארנק שמשלם בסוף את סכומי העתק. (בזמני לא עלה על הדעת שאדרוש מהורי והורי אשתי תזמורת שהיא מעבר ליכולת הכלכלית שלהם)
זו גם הסיבה שלמרות התחרות העצומה בתחום, ושבקל אפשר למצוא בעלי מנגנים במחירים נמוכים, גם המשפחות העניות ביותר מזמינות את הזמרים היקרים ביותר. כי אף שווער לא רוצה לריב עם החתן החדש שלו שניה אחרי האירוסין בשביל כמה אלפי שקלים.
וכמובן מיהו זמר יקר היום? קול ערב אינו יתרון כלל. מה שחשוב זה ההתנהגות שלו: ככל שהוא יותר יודע להיות פרובוקטיבי ולעשות תנועות מוזרות עד מגונות, רמיזות גסות, שירים לועזיים ו"טרקים" וצרחות משונות.
בחתונות האלה - הבחורים אינם רוקדים. אין מעגלים. אין שמחה. רק כל אחד עומד ומתנענע לעצמו בתנועות החייתיות.
גם מבחינת מוזיקלית, בעצם אין מוזיקה. אין הרמוניה יפה, אין אקורדים, אין נעימות וערבות. הנגנים הצעירים אינם צריכים להיות יודעי נגן, רק לדעת להפעיל את ה'טרקים' (המוכנים מראש) הנ"ל.
הישיבות ברובן מאפשרות את זה, ובעצם אין לזמרים כל גבול.
בא נדייק אתה מדבר על הסביבה שלך, אני התחתנתי לפני מספר שנים ספורות וביקשתי אישור מאבי על כל הזמר ועל האורגניסט, וכן היו רובם של חבירי, (ואני זוכר בחור שסיפר על אחיין שלו שהזמין ללא אישור ההורים וכולנו היינו בהלם). הוי אומר - ענין של מנטליות.
והיכן האבא?
נקטתי דוגמא בעלמא, מתוך נסיון שלי וגם מה ששמעתי מחבירי הקרובים, כולנו ב"ה בתקופת נישואי הצאצאים.
כשאני נישאתי אבי דווקא הסכים לאורגניסט והזמר שרציתי (תזמורת מלאה הוא לא נתן לי), אך השווער אמר שאותו זמר יקר לו מדי, והזמנו מישהו זול וחדש יותר, והיתה ב"ה כזו שמחה גדולה שמהחתונה שלי והלאה כל הישיבה שלי הזמינו אותו והיתה לו הצלחה גדולה.
אני חושב שבמקרים שאני מכיר, החתן לא חצוף חלילה, אלא שכ"כ נשתרש שהוא הקובע, שלא עולה על הדעת אפילו לומר לו משהו, והוא אוטומטית מקבל אישור לכל מה שיבקש.
במקרה אחד, כשהחותן כן ניסה לערער ולבקש שיקחו מישהו יותר זול, הבחור נכנס ללחץ אמיתי וטען לאביו ש'מוכרחים' שיהיה זמר פלוני אחרת בודאי לא יהיה שמח בחתונה ואף אחד לא ירקוד שהרי הזמר הזה הוא היחיד שיודע לעשות 'מצב' כמו שבישיבה שלו אוהבים. האב אמר למחותן שזה 'בנפשו' של הבחור, המחותן קיבל והסכים למען השלום.
(אי"צ להסביר כמה מגוחך לחשוב כך, שרק הזמר ש'הולך' עכשיו הכי חזק יכול לשמח, בפרט שאלה מתחלפים כל הזמן, ומה שלפני שנתיים היה טרנדי עתה נחשב למיושן. במציאות 'שמח' באמת יש בחתונות שבהם שומרים עדיין על שמחה יהודית, מעגלים וריקודים כמו 'פעם', ויש כאלה ב"ה אצל מיעוט קהילות חסידיות או ישיבות פרומעריות שכן שמו גבולות לדברים.)
זה מאד משנה בין שיבות בסגנון בני ברקי לירושלמי.
התופעה הנ"ל אם ישנה היא בסגנון הירושלמי של חברון ודומיה.
בישיבות הבני ברקיות אותם אני מכיר [פוניבז' ארחו"ת במ"ע וכו'] אצל הבחורים המאפיינים זה ממש לא כך, הריקודים מסודרים, הזמר חסידי ונורמלי.
אם כי גם שם הטראנסים תופסים מדי הרבה מקום. [כל מקום שהם תופסים זה מדי הרבה...]
ב"ה ששם פחות.
אבל בישיבות החסידיות זה כמעט בכולן.
המקומות היחידים שפועלים למתן את זה (שידוע לי) - זה אצל אנשי הישוב הישן, אלה השייכים לעדה"ח.
אם אני טועה ויש עוד מקומות שמתעוררים בעניין, אשמח לדעת.
השיר 'עוד יותר טוב' שפרץ בשנה האחרונה לחיינו ממשיך לעורר סערה. המלחין הנודע הרב הלל פלאי ששיריו הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית האותנטית תוקף את השיר ומשווה בינו לבין "בשלטון הכופרים".
בראיון חג מסביר הרב פלאי ואומר: "אם המצב היה שבחתונות השירים היו באמת מגיעים עם מחשבה ותוכן ובאמת עסוקים עם שמחת חתן וכלה ואז פתאום היה מגיע בשלטון הכופרים, הייתי אומר שמשהו פה לא תקין כי לא התחנכנו על זה. בישיבות לא דיברו על כך, זה לא היה נושא שהופכים אותו לעיקר, יש לנו את התורה שהיא העיקר".
"אז מה קרה לציבור שלנו, איך הגעתם לבשלטון הכופרים? אבל מאחר ולצערנו ולגודל הכאב, היום בחתונות יש מעט שמחת חתן וכלה ויש הרבה מכל הבא ליד, מה שנמצא הכי גבוה בערימת האשפה הוא זה שמושא בחתונות. אז זה לא משנה, זה יכול להיות 'ומניח בקדושה' עם הריקוד, זמר אחד עשה וכולם אחריו, זה רדידות! קטנות המוחין".
כאן מתייחס הרב פלאי ללהיט 'עוד יותר טוב', "לפני 'בשלטון הכופרים' היה איזה להיט מוזר אחר של 'עוד יותר טוב' שאגב בעיני הוא הרבה יותר גרוע. כל השפה הזאת, פעם זה היה הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא? זה שיח שמעולם לא נשמע. אני לא דן אם רוצים לשיר את זה בעלי תשובה, אבל מה זה שייך לבן תורה, ממתי זאת היית השפה. יש לי ביקורת קשה על השיר הזה, בעיני השיר הזה אין מקומו בבית המדרש ואין מקומו למי שלומד תורה. ואם נגיד כולם שרים את זה? הכל עניין של טרנד".
"נגמר עוד יותר טוב, שיר פלסטיק מדף שבעזרת השם תיכף ומיד לא נדע עליו, אז הגיע בשלטון הכופרים. אין פה קנאות, אין פה קיצוניות, יש פה רעה חולה של רדידות שבעזרת השם, ככל שאנחנו מידרדרים יש תקווה וסיכוי שנצא לאור גדול ונחזור לשירים הטובים והאמיתיים, שירי קודש הלל והודאה".
בראיון חג מסביר הרב פלאי ואומר: "אם המצב היה שבחתונות השירים היו באמת מגיעים עם מחשבה ותוכן ובאמת עסוקים עם שמחת חתן וכלה ואז פתאום היה מגיע בשלטון הכופרים, הייתי אומר שמשהו פה לא תקין כי לא התחנכנו על זה. בישיבות לא דיברו על כך, זה לא היה נושא שהופכים אותו לעיקר, יש לנו את התורה שהיא העיקר".
"אז מה קרה לציבור שלנו, איך הגעתם לבשלטון הכופרים? אבל מאחר ולצערנו ולגודל הכאב, היום בחתונות יש מעט שמחת חתן וכלה ויש הרבה מכל הבא ליד, מה שנמצא הכי גבוה בערימת האשפה הוא זה שמושא בחתונות. אז זה לא משנה, זה יכול להיות 'ומניח בקדושה' עם הריקוד, זמר אחד עשה וכולם אחריו, זה רדידות! קטנות המוחין".
כאן מתייחס הרב פלאי ללהיט 'עוד יותר טוב', "לפני 'בשלטון הכופרים' היה איזה להיט מוזר אחר של 'עוד יותר טוב' שאגב בעיני הוא הרבה יותר גרוע. כל השפה הזאת, פעם זה היה הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא? זה שיח שמעולם לא נשמע. אני לא דן אם רוצים לשיר את זה בעלי תשובה, אבל מה זה שייך לבן תורה, ממתי זאת היית השפה. יש לי ביקורת קשה על השיר הזה, בעיני השיר הזה אין מקומו בבית המדרש ואין מקומו למי שלומד תורה. ואם נגיד כולם שרים את זה? הכל עניין של טרנד".
"נגמר עוד יותר טוב, שיר פלסטיק מדף שבעזרת השם תיכף ומיד לא נדע עליו, אז הגיע בשלטון הכופרים. אין פה קנאות, אין פה קיצוניות, יש פה רעה חולה של רדידות שבעזרת השם, ככל שאנחנו מידרדרים יש תקווה וסיכוי שנצא לאור גדול ונחזור לשירים הטובים והאמיתיים, שירי קודש הלל והודאה".