מנהג חסידות גור לשמוח שמחה יתירה בשבת זכור

[וישמחו בי חברי]

נראה לי שהעניין העיקרי היה, מרבים בשמחה בחודש אדר.
וגם שבעניין החסידי עמלק בעיקר מסתיר על הדעת של האדם, ובשביל לנצח אותו צריך עבודה של למעלה מהדעת- שע"י שתיית יין היא יותר בקלות.
בכלל מי ששמע קצת על הסגנון בישיבות של גור לפי 25 שנה, ובפרט על ישיבת שפת אמת או אור שמחה בחיפה, שהיה שם הרבה סועדות, וכל סעודה נגמרה עם כמה שתויים. והיום הסעודות בצורה שונה לגמרי, ורק בשבת זכר נשאר העניין בשתייה.

 

[מבקש תורה]

היום אמר לי חבר, שבגור זה מהחסידויות הפולניות ששותים הכי קצת.
באמשינוב, סטריקוב וכ"ו בכל קידוש בשבת בבית כנסת, יוצאים כמה מתנדנדנים...

שכחת אלכסנדר ארה"ב
אפי' שהם לא פולנים

 

[אחד יחיד]

שכחת אלכסנדר ארה"ב
אפי' שהם לא פולנים

אלכסנדר מגיעים מפולין.

 

[מבקש תורה]

אלכסנדר מגיעים מפולין.

אבל רוב החסידים שם היום אינם פולנים

 

[אחד יחיד]

אבל רוב החסידים שם היום אינם פולנים

אין לי מושג.

 

[עיני לשמיא נטלת]

אבל רוב החסידים שם היום אינם פולנים

כמדומה שליובאן קרובה לפולין ואולי אף היתה בתקופות מסויימות תחת שלטון פולין...

 

[וישמחו בי חברי]

בגור עושים "עסק" גדול משבת זכור,
שותים הרבה יין, --- יותר מפורים,
עושים סעודות בשטיבל כמו בשמחת תורה,
ומאריכים הרבה בסעודה וכו'
בישיבות גור תמיד יהיו כמה שיכורים בשבת זכור,
השאלה היא האם זה מנהג ייחודי לגור?
מישהו טען לי שכך היה מקובל בכל חסידויות פולין,
וזה לא חידוש דווקא של גור, האומנם?

מצאתי שראש הישיבה מגור הגר"ש אלתר, מזכיר בשיחה לשבת זכר. שיש שטועים וחושבים, שמחית עמלק זה ע"י שתיית יין וריקודים.

 

[ארזי ביתר]

מסופר ששאלו את כ"ק מרן אדמו"ר מאשינוב שליט"א,
מתי מותר לשתות 'ברענפן' בכמות גבוהה...
ענה להם בארבע מועדות בשנה:
1. בפורים
2. בשמחת תורה
3. בשבת זכור
4. בכל שבת ובכל שמחה.

הפכת את הסדר, והוצאת את רוב העוקץ מהתשובה...

דבר ראשון - בכל שבת ושמחה.
שני - בשמחת תורה.
שלישי - בשבת זכור.
רביעי - בפורים...

 

[תורני]

ראשית ההדרכה כיום למעט בשתייה כי אמנם מטרת ריבוי השתייה להביא האדם לצאת מעט מעצמו וסגירותו, אבל לא חלילה לאבד את שפיותו, ואת זה משגיחים למנוע.
לגופו של ענין: מנהג השתייה מבוסס על מס' יסודות:
1. על דברי הקדושת לוי שעיקר העמלק שבו עוסקים כיום זה העמלק שבתוכנו - דהיינו היצר הרע. עיי"ש בשבת זכור.
2. דברי השפ"א מגור ועוד ספרי תלמידי הבעש"ט שעיקר מחיית עמלק-היצר כיום היא ע"י שנאתו, שכמה שאדם שונא את עמלק שבא אליו במטרה להכשילו ולהרחיקו מהבורא, כך מחלישו ומוחה אותו עוד ועוד.
(ולכן זמן מחיית עמלק דווקא אחרי שבת שקלים בו מעוררים את נדיבות הלב ואהבת הבורא, שכך מתעוררת השנאה ביתר שאת כמאמר הכתוב ''אוהבי ה' שנאו רע''.)
3. כהמשך להנ"ל מקובל אצל חסידים דברי האורחות צדיקים בשער השמחה שמדרך שתיית היין להגביר אהבת האוהב ושנאת השונא.
יוצא שבשבת זו שמצותה למחות את עמלק ויש סיוע לכך ע"י הקריאה שמעוררת הזמן, ויש חשיבות לעורר את השנאה לעמלק המושחת במלוא עוצמתה, משתמשים בכל הכלים שעומדים לרשותינו, מגבירים את האהבה להקב"ה ואת השנאה לרע ע"י שתיית יין, וכך מקיימים בפועל - כשמשלבים זאת עם דיבורים מעוררים בנושא ועם שירים על רוע עמלק, את המחייה האמיתית ששייכת בדורינו.
4. חשוב להוסיף את דברי הרה"ק מפשיסחה שפרש את דברי רש"י עה"פ כי תצא למלחמה -לא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר, ואמר שכיום שאין מלחמת מצווה ממש, הדרש נהפך להיות פשט. וכמו כן בענייננו שכיום מחיית היצר הרע זהו פשט מחיית עמלק!

נו כעת האם יש למישהו שאלה למה שותים יין?
מי לא רוצה למחות בפועל בשנת תשפ"ה את עמלק שלו, ולא רק להתעסק עם זכרונות היסטוריים (שהם כמובן ג"כ מצווה לפי פשוטו)........

 

[מגנא ומצלא]

בגור עושים "עסק" גדול משבת זכור,
שותים הרבה יין, --- יותר מפורים,
עושים סעודות בשטיבל כמו בשמחת תורה,
ומאריכים הרבה בסעודה וכו'
בישיבות גור תמיד יהיו כמה שיכורים בשבת זכור,
השאלה היא האם זה מנהג ייחודי לגור?
מישהו טען לי שכך היה מקובל בכל חסידויות פולין,
וזה לא חידוש דווקא של גור, האומנם?

ואולי גורסים "זכר" בקמץ....
ומשו"ה גם נוהגין לאכול בשבת זו סעודות השבת הגברים לבדם בשטיבל...
וצ"ע קצת ממשנה מפורשת דכתובות "ואוכלת עמו מליל שבת לליל שבת"....

 

[לראות טוב]

ואולי גורסים "זכר" בקמץ....
ומשו"ה גם נוהגין לאכול בשבת זו סעודות השבת הגברים לבדם בשטיבל...
וצ"ע קצת ממשנה מפורשת דכתובות "ואוכלת עמו מליל שבת לליל שבת"....

אני חושב שזה לא כל כך מכובד . תחשוב יש להם אדמורים ורבנים גדולים במשך הרבה שנים שנוהגים כך ונראה לי שהם גם ידעו מהמשנה המפורשת שאתה יודע ,והם ובניהם ונכדיהם ותלמידיהם עשו כך. אתה כבר יכול לשואל הרבה הרבה שאלות על כל המנהגים של החסידים ההולכים בדרך הבעל שם אשמח אם תתקן אותי אם תעיתי

 

[מגנא ומצלא]

אני חושב שזה לא כל כך מכובד . תחשוב יש להם אדמורים ורבנים גדולים במשך הרבה שנים שנוהגים כך ונראה לי שהם גם ידעו מהמשנה המפורשת שאתה יודע ,והם ובניהם ונכדיהם ותלמידיהם עשו כך. אתה כבר יכול לשואל הרבה הרבה שאלות על כל המנהגים של החסידים ההולכים בדרך הבעל שם אשמח אם תתקן אותי אם תעיתי

ודו"ק בדברי שכתבתי "וצ"ע קצת"....
זאת ועוד בהתחשב בימי הפורים הממשמשין ובאין....
וודאי ששמך נאה לך @לראות טוב.... אשריך!

 

[מבקש תורה]

תעיתי

טעית.

 

[מגנא ומצלא]

טעית.

"וימצאהו איש והנה תועה בשדה"

 

[מבקש תורה]

"וימצאהו איש והנה תועה בשדה"

תועה- פירוש תועה בדרכו וכמוהו "תעיתי כשה אובד"
וטועה- הכוונה שאמר או חשב או עשה משהו לא נכון

 

[מגנא ומצלא]

תועה- פירוש תועה בדרכו וכמוהו "תעיתי כשה אובד"
וטועה- הכוונה שאמר או חשב או עשה משהו לא נכון