חידה בתלמוד וחז"ל - ממזרת או נתינה ובנה כשר | אוצר החידות חידה בתלמוד וחז"ל - ממזרת או נתינה ובנה כשר | אוצר החידות

חידה בתלמוד וחז"ל ממזרת או נתינה ובנה כשר (2 צופים)

פִּתָרוֹן
דעת רבב"ח ביבמות עח. דמצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי משום דבתר דידיה שדינן ליה,
ומבואר בגמ' שם להדיא דגם גבי ממזר כך יהא, כל שאין עבירה בקידושין בתר דידיה שדי' ליה
ויעוי' בתוס' שם (ד"ה מצרי) דה"ה גבי נתינה, ויעוי' טורי אבן שציין הגרע"א שם בגליונו דהתוס' בקידושין לכאו' חולק ע"ז

והרי לנו פתרון החידה: מצרי שני שבא על ממזרת הולד כשר! (לדעת רבב"ח),
ולגבי נתינה ג"כ הכי לדעת התוס' ביבמות
(ובסתם גר הבא על ממזרת יש לדון ולכאו' תליא במח' התוס' הנ"ל ודוק כי קצרתי)
למאי דעלה ונסתפ"ג הג' שער המלך סוף הל' יבום [-ו יא] שעשה דיבום מתיר לאו דממזרות ועדיף מגר נושא ממזרת והניח בצ"ע.
מה באמת ההסבר בדבריו,
מאי שנא מגר בממזרת.
 
למאי דעלה ונסתפ"ג הג' שער המלך סוף הל' יבום [-ו יא]שעשה דיבום מתיר לאו דממזרות ועדיף מגר נושא ממזרת והניח בצ"ע.
עכ"פ יש לו צד שהולד מותר לבוא בקהל.
יפה, לא זכרתי
אני מדבר על צד שכמעט מפורש בגמ'
 
גוי ועבד הבא עליה להשיטות שהולד גוי, ואח"כ נתגייר הבן, (הן אמנם שאינו מתייחס אחריה).
מה זה קשור? מדובר באופן שהוא בנה לכל דבר ומרגע לידתו הוא כשר לקהל
 
דעת רבב"ח ביבמות עח. דמצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי משום דבתר דידיה שדינן ליה,
ומבואר בגמ' שם להדיא דגם גבי ממזר כך יהא, כל שאין עבירה בקידושין בתר דידיה שדי' ליה
ויעוי' בתוס' שם (ד"ה מצרי) דה"ה גבי נתינה, ויעוי' טורי אבן שציין הגרע"א שם בגליונו דהתוס' בקידושין לכאו' חולק ע"ז

והרי לנו פתרון החידה: מצרי שני שבא על ממזרת הולד כשר! (לדעת רבב"ח),
ולגבי נתינה ג"כ הכי לדעת התוס' ביבמות
(ובסתם גר הבא על ממזרת יש לדון ולכאו' תליא במח' התוס' הנ"ל ודוק כי קצרתי)
 
פִּתָרוֹן
דעת הרמב"ן יבמות עו
דנתינים אסור רק הדור הראשון ולא נאמר בהן דורות
נכון, אבל כמובן שכאן מדובר לדעות האחרות
מה גם שמדובר ג"כ בממזר
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון