'עלים לתרופה':
וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני (לז, יח). לפי המקובל היו שבעת קני המנורה בשורה ישרה, זה לצד זה (כפי התמונות המוכרות לכל בר בי רב). ואמנם בתורתו של ה'אבן עזרא' מצינו שמביא שיטה חדשה, שלא היו קני המנורה בשורה ישרה, שכן כתב ב'פירוש הקצר" בפרשת תרומה (לעיל כה, לו): "והקדמונים אמרו, כי נר אחד באמצע והששה נערכים זה אחר זה כחצי עיגול". וכן מפורש יותר בדבריו בפרשת תצוה (כז, כא) על הפסוק "באהל מועד מחוץ לפרכת יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר", שכתב שם בזה"ל: "ונכון להיות טעם 'יערוך', בעבור היות הנרות כחצי עגולה".
ופירש ב'אות נפש' – ביאור על ה"אבן עזרא" מהחכם הקדמון רבי ידעיה זצ"ל (ירושלים תש"ד, עמ' 91) - בזו הלשון: "החכם (-האבן עזרא) דקדק בכל המקרא ולא מצא [לשון] 'עריכה' רק בדברים שהם סדורים מערכה מול מערכה, [כמו] בלחם הפנים: 'שתים מערכות שש המערכת" (ויקרא כד, ו); 'וערכו עצים' (ויקרא א, ז); 'ותערוך ישראל ופלשתים [מערכה לקראת מערכה]' (ש"א יז, כא), וכן כולם. ואמר, כי יתכן גם כן מלת 'יערוך' [אצל המנורה] כי היא היתה כחצי עגול, ושלשה נרותיה סדורים כנגד השלשה האחרים".
ובאמת כבר מובא ב'ילקוט שמעוני' (פר' בהעלותך, רננו תשיט) כעין שיטה זו, שהיה בעיגול, אבל שם נראה שהיה עיגול שלם, וכה מובא שם ממדרש 'ספרי זוטא' (במדבר ח, א): "...ומנין שיהו חוזרין חלילה כמין עטרה, תלמוד לומר 'יאירו" (-"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"). ופירש רבינו אברהם אבלי גומבינער זצ"ל בעל ה'מגן אברהם' בפירושו 'זית רענן' על המדרש (שם. נשמט בכמה דפוסים): "כמין עטרה, הלשון משמע דס"ל שהקנה האמצעי היה באמצע וששה קנים מקיפין אותו סביב כמין עטרה, וז"ש: "תלמוד לומר יאירו', שכל אחד היה מאיר לאמצעי, שהיו כולם סמוכים לאמצע בשוה. והא דכתיב בקרא ג' קנים יוצאים מצדה האחד וג' קנים מצדה השני, יש ליישבו גם כן בדרך זה, אבל במנחות משמע דס"ל לכולי עלמא שהיו עומדים בשורה. לכן צריך לומר דמה שכתב 'כמין עטרה' היינו שהקנים בעצמן היו עגולים כמין עטרה, ודוחק".
נפקא מינה להלכה כתב הגה"ק רבי חיים הכהן רפאפורט זצ"ל בשו"ת 'רבינו חיים כהן' (יו"ד סי' כה סוד"ה אמנם): "לפי זה, לפירוש הראשון ד'זית רענן', הוה לדעת ה'ספרי זוטא' איסור בחוץ לעשות מנורה אפילו בעיגול אי הוה של שבעת קנים".
ובספר 'בכור שור' (עמ"ס ר"ה, כד: הובא ב'פתחי תשובה' יו"ד סי' קמא ס"ק יד) העלה אכן שעל פי הלכה אין לעשות מנורה בבית עם שבעה קנים, אף אם הקנים סובבים קנה האמצעי בכדי עגולה מקיפה, וז"ל: "חדשים מקרוב באו, עושים כוונים למלאכת מנורת המקדש בשינוי עמידת הקנים, דהיינו שעושים ד' קנים, ששה מהם מעמידים בדמות עגול או משולש או מרובע, אלו נגד אלו ואחד באמצע, ולענ"ד יש למחות בידם, דפשוט הוא בשו"ת מהרי"ק (שורש ע"ה) דכל דבר שאינו מעכב במנורה אינו מעכב באיסור עשיית תבניתה, דלא מצינו לא בגמרא מנחות ולא במיימוני הלכות בית הבחירה שיעכב במנורה סדר עמידת הקנים" וכו'.
יתר מיכן מובא בשו"ת 'רבינו חיים כהן' (שם ד"ה גדולה), וז"ל: "גדולה מזו שמעתי הוראה שיצאה מפי רב אחד, שאסור להשתמש במנורה התלויה באוויר מחמת שעשויה על שבעה קנים". אבל הוא חולק על זה: "ולענ"ד שבזאת המנורה בודאי לא טב הורה, מטעם שאינה עומדת על ירך, ובמקדש – יריכה של המנורה היה מעכב".
ואמנם בהמשך דבריו שם הוא חולק על כל החשש, ואף על פסקו של ה'בכור שור', וז"ל: "מה שכתב שלא מצינו בגמרא ולא במיימוני שסדר עמידת הקנים מעכב במנורה, לענ"ד שפיר מצאנו, זה כתיב בהדיא בתורה, '[דכתיב: 'וששה קנים יוצאים מצדיה'] שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני', הרי דקפיד קרא להיות בשורה... ולכן אין צריך למחות לעשות בעיגול, דלא כהמחבר ה'בכור שור"[א].
וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני (לז, יח). לפי המקובל היו שבעת קני המנורה בשורה ישרה, זה לצד זה (כפי התמונות המוכרות לכל בר בי רב). ואמנם בתורתו של ה'אבן עזרא' מצינו שמביא שיטה חדשה, שלא היו קני המנורה בשורה ישרה, שכן כתב ב'פירוש הקצר" בפרשת תרומה (לעיל כה, לו): "והקדמונים אמרו, כי נר אחד באמצע והששה נערכים זה אחר זה כחצי עיגול". וכן מפורש יותר בדבריו בפרשת תצוה (כז, כא) על הפסוק "באהל מועד מחוץ לפרכת יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר", שכתב שם בזה"ל: "ונכון להיות טעם 'יערוך', בעבור היות הנרות כחצי עגולה".
ופירש ב'אות נפש' – ביאור על ה"אבן עזרא" מהחכם הקדמון רבי ידעיה זצ"ל (ירושלים תש"ד, עמ' 91) - בזו הלשון: "החכם (-האבן עזרא) דקדק בכל המקרא ולא מצא [לשון] 'עריכה' רק בדברים שהם סדורים מערכה מול מערכה, [כמו] בלחם הפנים: 'שתים מערכות שש המערכת" (ויקרא כד, ו); 'וערכו עצים' (ויקרא א, ז); 'ותערוך ישראל ופלשתים [מערכה לקראת מערכה]' (ש"א יז, כא), וכן כולם. ואמר, כי יתכן גם כן מלת 'יערוך' [אצל המנורה] כי היא היתה כחצי עגול, ושלשה נרותיה סדורים כנגד השלשה האחרים".
ובאמת כבר מובא ב'ילקוט שמעוני' (פר' בהעלותך, רננו תשיט) כעין שיטה זו, שהיה בעיגול, אבל שם נראה שהיה עיגול שלם, וכה מובא שם ממדרש 'ספרי זוטא' (במדבר ח, א): "...ומנין שיהו חוזרין חלילה כמין עטרה, תלמוד לומר 'יאירו" (-"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"). ופירש רבינו אברהם אבלי גומבינער זצ"ל בעל ה'מגן אברהם' בפירושו 'זית רענן' על המדרש (שם. נשמט בכמה דפוסים): "כמין עטרה, הלשון משמע דס"ל שהקנה האמצעי היה באמצע וששה קנים מקיפין אותו סביב כמין עטרה, וז"ש: "תלמוד לומר יאירו', שכל אחד היה מאיר לאמצעי, שהיו כולם סמוכים לאמצע בשוה. והא דכתיב בקרא ג' קנים יוצאים מצדה האחד וג' קנים מצדה השני, יש ליישבו גם כן בדרך זה, אבל במנחות משמע דס"ל לכולי עלמא שהיו עומדים בשורה. לכן צריך לומר דמה שכתב 'כמין עטרה' היינו שהקנים בעצמן היו עגולים כמין עטרה, ודוחק".
נפקא מינה להלכה כתב הגה"ק רבי חיים הכהן רפאפורט זצ"ל בשו"ת 'רבינו חיים כהן' (יו"ד סי' כה סוד"ה אמנם): "לפי זה, לפירוש הראשון ד'זית רענן', הוה לדעת ה'ספרי זוטא' איסור בחוץ לעשות מנורה אפילו בעיגול אי הוה של שבעת קנים".
ובספר 'בכור שור' (עמ"ס ר"ה, כד: הובא ב'פתחי תשובה' יו"ד סי' קמא ס"ק יד) העלה אכן שעל פי הלכה אין לעשות מנורה בבית עם שבעה קנים, אף אם הקנים סובבים קנה האמצעי בכדי עגולה מקיפה, וז"ל: "חדשים מקרוב באו, עושים כוונים למלאכת מנורת המקדש בשינוי עמידת הקנים, דהיינו שעושים ד' קנים, ששה מהם מעמידים בדמות עגול או משולש או מרובע, אלו נגד אלו ואחד באמצע, ולענ"ד יש למחות בידם, דפשוט הוא בשו"ת מהרי"ק (שורש ע"ה) דכל דבר שאינו מעכב במנורה אינו מעכב באיסור עשיית תבניתה, דלא מצינו לא בגמרא מנחות ולא במיימוני הלכות בית הבחירה שיעכב במנורה סדר עמידת הקנים" וכו'.
יתר מיכן מובא בשו"ת 'רבינו חיים כהן' (שם ד"ה גדולה), וז"ל: "גדולה מזו שמעתי הוראה שיצאה מפי רב אחד, שאסור להשתמש במנורה התלויה באוויר מחמת שעשויה על שבעה קנים". אבל הוא חולק על זה: "ולענ"ד שבזאת המנורה בודאי לא טב הורה, מטעם שאינה עומדת על ירך, ובמקדש – יריכה של המנורה היה מעכב".
ואמנם בהמשך דבריו שם הוא חולק על כל החשש, ואף על פסקו של ה'בכור שור', וז"ל: "מה שכתב שלא מצינו בגמרא ולא במיימוני שסדר עמידת הקנים מעכב במנורה, לענ"ד שפיר מצאנו, זה כתיב בהדיא בתורה, '[דכתיב: 'וששה קנים יוצאים מצדיה'] שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני', הרי דקפיד קרא להיות בשורה... ולכן אין צריך למחות לעשות בעיגול, דלא כהמחבר ה'בכור שור"[א].
[א] וראה מה שהעיד הגרח"ש בירנבוים זצ"ל בהקדמת ספרו 'רחש לבב' על חתנו הגדול הגה"ק רבי עקיבא איגר זי"ע שכן חש לכך והורה להשחית צורת נברשת שהיו לה ז׳ קנים - "לבל יהיו בהפנם שבעה קרנות כבמנורה בהיכל ה'", עעו"ש (וב'אגרות רבי עקיבא איגר' מכתב קלון, ובשו"ת 'באר משה' (ח"ז, סי' סז).
