מי הן השיטות שקני המנורה היו עגולים?

[גרינפלד]

'עלים לתרופה':
וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני (לז, יח). לפי המקובל היו שבעת קני המנורה בשורה ישרה, זה לצד זה (כפי התמונות המוכרות לכל בר בי רב). ואמנם בתורתו של ה'אבן עזרא' מצינו שמביא שיטה חדשה, שלא היו קני המנורה בשורה ישרה, שכן כתב ב'פירוש הקצר" בפרשת תרומה (לעיל כה, לו): "והקדמונים אמרו, כי נר אחד באמצע והששה נערכים זה אחר זה כחצי עיגול". וכן מפורש יותר בדבריו בפרשת תצוה (כז, כא) על הפסוק "באהל מועד מחוץ לפרכת יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר", שכתב שם בזה"ל: "ונכון להיות טעם 'יערוך', בעבור היות הנרות כחצי עגולה".

ופירש ב'אות נפש' – ביאור על ה"אבן עזרא" מהחכם הקדמון רבי ידעיה זצ"ל (ירושלים תש"ד, עמ' 91) - בזו הלשון: "החכם (-האבן עזרא) דקדק בכל המקרא ולא מצא [לשון] 'עריכה' רק בדברים שהם סדורים מערכה מול מערכה, [כמו] בלחם הפנים: 'שתים מערכות שש המערכת" (ויקרא כד, ו); 'וערכו עצים' (ויקרא א, ז); 'ותערוך ישראל ופלשתים [מערכה לקראת מערכה]' (ש"א יז, כא), וכן כולם. ואמר, כי יתכן גם כן מלת 'יערוך' [אצל המנורה] כי היא היתה כחצי עגול, ושלשה נרותיה סדורים כנגד השלשה האחרים".

ובאמת כבר מובא ב'ילקוט שמעוני' (פר' בהעלותך, רננו תשיט) כעין שיטה זו, שהיה בעיגול, אבל שם נראה שהיה עיגול שלם, וכה מובא שם ממדרש 'ספרי זוטא' (במדבר ח, א): "...ומנין שיהו חוזרין חלילה כמין עטרה, תלמוד לומר 'יאירו" (-"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"). ופירש רבינו אברהם אבלי גומבינער זצ"ל בעל ה'מגן אברהם' בפירושו 'זית רענן' על המדרש (שם. נשמט בכמה דפוסים): "כמין עטרה, הלשון משמע דס"ל שהקנה האמצעי היה באמצע וששה קנים מקיפין אותו סביב כמין עטרה, וז"ש: "תלמוד לומר יאירו', שכל אחד היה מאיר לאמצעי, שהיו כולם סמוכים לאמצע בשוה. והא דכתיב בקרא ג' קנים יוצאים מצדה האחד וג' קנים מצדה השני, יש ליישבו גם כן בדרך זה, אבל במנחות משמע דס"ל לכולי עלמא שהיו עומדים בשורה. לכן צריך לומר דמה שכתב 'כמין עטרה' היינו שהקנים בעצמן היו עגולים כמין עטרה, ודוחק".

נפקא מינה להלכה כתב הגה"ק רבי חיים הכהן רפאפורט זצ"ל בשו"ת 'רבינו חיים כהן' (יו"ד סי' כה סוד"ה אמנם): "לפי זה, לפירוש הראשון ד'זית רענן', הוה לדעת ה'ספרי זוטא' איסור בחוץ לעשות מנורה אפילו בעיגול אי הוה של שבעת קנים".

ובספר 'בכור שור' (עמ"ס ר"ה, כד: הובא ב'פתחי תשובה' יו"ד סי' קמא ס"ק יד) העלה אכן שעל פי הלכה אין לעשות מנורה בבית עם שבעה קנים, אף אם הקנים סובבים קנה האמצעי בכדי עגולה מקיפה, וז"ל: "חדשים מקרוב באו, עושים כוונים למלאכת מנורת המקדש בשינוי עמידת הקנים, דהיינו שעושים ד' קנים, ששה מהם מעמידים בדמות עגול או משולש או מרובע, אלו נגד אלו ואחד באמצע, ולענ"ד יש למחות בידם, דפשוט הוא בשו"ת מהרי"ק (שורש ע"ה) דכל דבר שאינו מעכב במנורה אינו מעכב באיסור עשיית תבניתה, דלא מצינו לא בגמרא מנחות ולא במיימוני הלכות בית הבחירה שיעכב במנורה סדר עמידת הקנים" וכו'.

יתר מיכן מובא בשו"ת 'רבינו חיים כהן' (שם ד"ה גדולה), וז"ל: "גדולה מזו שמעתי הוראה שיצאה מפי רב אחד, שאסור להשתמש במנורה התלויה באוויר מחמת שעשויה על שבעה קנים". אבל הוא חולק על זה: "ולענ"ד שבזאת המנורה בודאי לא טב הורה, מטעם שאינה עומדת על ירך, ובמקדש – יריכה של המנורה היה מעכב".

ואמנם בהמשך דבריו שם הוא חולק על כל החשש, ואף על פסקו של ה'בכור שור', וז"ל: "מה שכתב שלא מצינו בגמרא ולא במיימוני שסדר עמידת הקנים מעכב במנורה, לענ"ד שפיר מצאנו, זה כתיב בהדיא בתורה, '[דכתיב: 'וששה קנים יוצאים מצדיה'] שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני', הרי דקפיד קרא להיות בשורה... ולכן אין צריך למחות לעשות בעיגול, דלא כהמחבר ה'בכור שור"[א].
​

---

[א] וראה מה שהעיד הגרח"ש בירנבוים זצ"ל בהקדמת ספרו 'רחש לבב' על חתנו הגדול הגה"ק רבי עקיבא איגר זי"ע שכן חש לכך והורה להשחית צורת נברשת שהיו לה ז׳ קנים - "לבל יהיו בהפנם שבעה קרנות כבמנורה בהיכל ה'", עעו"ש (וב'אגרות רבי עקיבא איגר' מכתב קלון, ובשו"ת 'באר משה' (ח"ז, סי' סז).​

 

[גרינפלד]

והנה פשטות האבן עזרא כך:
ובזית רענן (להמג"א) על הילקוט מספרי זוטא שמובא בנושא, רואים שמסיק כציור זה



וכמדומה שר' אברהם בן הרמב"ם הביא בשם אביו שצייר כך

וכותב שכך האמת, ולא "כמו שצייר זולתו",
ויתכן שכוונתו לשלול , ויתכן שבא לשלול .


וצריך בדיקה בלשונו [ולא ראיתי כעת].

 

[גנזי נסתרות]

בספר "מעשה חושב" למקובל האלוקי רבי עמנואל חי ריקי זצ"ל מובא (פ"ז סי' ז') שמסתימת הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פ"ג הלכה י' משמע שהיו עגולים ומסביר זאת בדרך רמז לכוכבי הלכת ועיי' שם

 

[גנזי נסתרות]

ומצאתי מאמר יפה באתר "תורה שבכתב" ועיי' ותמצא נחת



קני המנורה היו עגולים או באלכסון?
בפרשת השבוע כתוב (שמות כה, לב): וגו' וששה קנים יוצאים מצידיה, שלשה קני מנורה מצידה האחד ושלשה קני מנורה מצידה השני".

רש"י כותב ומפרש וז"ל: "יוצאים מצדיה – לכאן ולכאן באלכסון, נמשכים ועולין עד כנגד גובהה של מנורה, שהוא קנה האמצעי", עכ"ל. מפורש לכאורה בלשונו של רש"י שהקנים לא היו חצאי עיגול, כפי שמקובל לצייר, אלא היו זקופים וישרים באלכסון. (וכן מפורש במלבי"ם כאן). אך להלן נראה שדבר זה אינו ברור ומוסכם לכל הדעות, ויש דעות לכאן ולכאן.

דעות הסוברים שהקנים היו כמין חצי עיגול​

תחילה לראש יש לציין שהאבן עזרא בפירוש הקצר (שלא נדפס בחומשים) כתב כאן בפסוק ל"ז, וז"ל: "והששה נערכים זה אחר זה בחצי עגול", עכ"ל. מפורש בדבריו שאכן האמת היא כנהוג לצייר קנים נמשכים ועולים כחצי עיגול.

גם בספר ביאורים של מהר"נ שפירא מהורדנא על רש"י על התורה (וינציא שנ"ג) כתב שהקנים יצאו מהקנה האמצעי כמין חצי עיגול.

כן גם הסיק בספר 'מעשה חושב' למקובל האלוקי רבי עמנואל חי ריקי זי"ע בעל משנת חסידים (פ"ז אות ז') בשם ספר 'חכמת המשכן' שכתב שכן מורה סתימת לשון הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ג ה"י). והוא מבאר שיש בשבעה הקנים רמז לשבעה כוכבי לכת שהם עגולים (ויסוד זה כתב גם האברבנאל בפרשתן פסוק י).

הרמב"ם צייר בכתב ידו את הקנים באלכסון​

לעומת זאת, בספר עזרת כהנים (עמ"ס מידות פ"ד מ"ז) כתב להוכיח שהקנים היו זקופים באלכסון ולא עגולים, מלשון הגמרא במסכת ראש השנה (דף כד, ב) שעשו את קני המנורה משפודין של ברזל, והרי סתם שיפוד דרכו להיות ישר ולא מעוגל. וכן מורה לשון הכתוב "קני המנורה" שהרי סתם קנה דרכו להיות ישר.

בזמנינו נתגלה כתב ידו של הרמב"ם בפירוש המשניות להרמב"ם, ושם במסכת מנחות (פ"ג מ"ז) מופיע ציור מכתב ידו של הרמב"ם שהוא מצייר את שבעה קני המנורה, כשהקנים ישרים באלכסון. וכן הובא ציור זה ברמב"ם מהדורת פרנקל (הלכות בית הבחירה פ"ג ה"י), ושם במדור 'ילקוט שינויי הנוסחאות' כתבו, שברוב כתבי יד של הרמב"ם מופיע הציור כך כשהקנים באלכסון [וציורים אלו נדפסו ברמב"ם מהדורת פרנקל, הלכות עבודה, בסוף הספר]. אך ישנם קצת כתבי יד שהקנים כמין חצי עיגול, אך כתבו שם שבלי ספק ציירו כן מעתיקי כתבי היד על פי דמיונם, שכן יש שם עוד כמה פרטים תמוהים באותם הציורים.

ואכן בפירושו של רבינו אברהם בן הרמב"ם בפרשת השבוע (כה, לב) כבר כתב על פי ציור זה של הרמב"ם, שהאמת היא שהקנים היו ביושר כפי שצייר אביו הרמב"ם, ולא בעיגול כמו שצייר זולתו.

סביב ציור זה שצייר הרמב"ם התעורר פולמוס ער. יש שטענו לדחות את כל הראייה מציור זה של כתב ידו של הרמב"ם, שהרי כבר כתב שם הרמב"ם בפירוש המשניות, וז"ל: "ואני מצייר עכשיו הצורה הזאת שהגביעים צורת דבר משולש, והכפתור עגולה, והפרח חצי עגולה, כדי שיהיה קל להצטייר, שאין הכוונה בצורה הזאת להודיע בה צורת הגביע על אמיתותו, לפי שכבר ביארתי אותו לך", עכ"ל, הרי מפורש ברמב"ם שלא טרח לדקדק כל כך בציור שיהיה כפי שהיה באמת, וממילא אין גם ראייה ברורה מציור זה שהקנים היו באלכסון ולא בעיגול.

מנגד היו שסמכו ידיהם על ציור זה שנתגלה מכתב ידו של הרמב"ם, וכפי שמפורש לכאורה גם ברש"י בפרשתן שהקנים היו באלכסון. וטענו שמה שמציירים הקנים בעיגול הוא שיבוש שנשתרש במרוצת השנים, וטעות זו נובעת מהציור העתיק המגולף על 'שער קשת טיטוס' שברומא, המכונה שער הניצחון, שלפי המסופר הקימו אותו לכבודו של טיטוס כשחזר עם כלי המקדש, ושם רואים את היהודים גולים מארץ ישראל כשהם נושאים את כלי המקדש, והמנורה מצוירת שם בקנים מעוגלים. אך אין לסמוך על ציור זה שצויר על ידי האומנים הנכרים כפי דמיונם. ומה גם שבציור ההוא על השער טיטוס מצוירים על הבסיס המנורה כמה צורות של עבודה זרה, וא"כ בודאי אין לסמוך על זה.

יש לציין כאן שפולמוס זה יש בו גם השלכות הלכתיות למעשה, לגבי איסור עשיית מנורה של שבעה קנים מפני שהוא כתבנית המנורה שבמשכן, אם יהיה היתר לעשות מנורה בקנים עגולים מאחר ובמשכן היו הקנים באלכסון.

דיו רב עוד נשפך בפולמוס זה, ותן לחכם ונבון ויחכם ויתבונן עוד.