בהר מילה וטבילה בשחרור עבד כנעני (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה (כה מד)

הנה עבד כנעני בשעת השחרור טעון טבילה כמו גר המתגייר, כדאיתא ביבמות מז:, והיינו משום שבעודו עבד אינו בקדושת ישראל גמורה שהרי אינו חייב בכל המצוות אלא רק כאשה, וכשמשתחרר ובא להכנס בקדושת ישראל גמורה הוא צריך מעשה כמו גירות, והיינו טבילה. והקשה הרמב"ן ביבמות שם בשם בעלי התוס' א"כ שיש להשחרור דין של גירות, מדוע אינו צריך ג"כ מילה, ואע"ג שהוא מהול מ"מ יצטרך הטפת דם ברית כמו גוי מהול שבא להתגייר.

וכתב שם לתרץ בשם בעלי התוס' וכן הוא בתוס' הרא"ש בקידושין סב: דטבילת שחרור של עבד כנעני אינה אלא מדרבנן, ולכן לא הצריכו מילה, כיון שיש בה צער וסכנה.

והרמב"ן שם כתב ליישב באופן אחר, דבאמת טבילת שחרור היא מן התורה, והא דלא בעינן מילה, משום שכבר הוא מהול, ואינו דומה לגוי מהול דשייך בו הטפת דם ברית, משום דמילתו הראשונה אינה חשובה "מילה" שהרי לא היה בו דין מילה, אבל עבד כנעני שחייב במילה כאשר נימול כמצוותו הרי הוא מהול ולא שייך בו עוד מילה, עי"ש.

והנה לפי דברי הרמב"ן נוכל למצוא היכי תמצי לדינא שיהיה בו "מילת שחרור", בעבד שנולד משפחה כנענית שטבלה, ולא מלו אותו, ומ"מ הרי גם בלא מילה הוא עצמו כבר בדין עבד כנעני החייב במצוות כאשה כיון שנולד משפחה שטבלה. ועתה כאשר משתחרר, לא תועיל לו טבילה לחודא להתחייב בכל המצוות, דכיון דכל הפטור ממילה לפי"ד הרמב"ן הוא כיון שכבר נימול, ממילא היכא שעדיין לא נימול תעכב המילה את הגירות של השחרור, והוא דבר נפלא דמשכחת לה "מילת שחרור".

ולולי דברי הראשונים הנ"ל, לכאורה היה מקום לומר דהטעם דלא בעינן מילה בשחרור עבד, הוא משום דכל מה שהמילה היא חלק ממעשה הגירות ומעכבת את הגירות, היינו דוקא בגירות שעל ידה מתחייב במילה, ככל גר, ובזה מעכבת המילה שלא יוכל לקבל קדושת ישראל לענין מילה בלא שהוא מהול, והמילה עצמה מקדשתו לקבל הקדושת ישראל שמחייבתו במילה. אבל בשחרור עבד שלגבי מילה כבר יש לו קדושת ישראל עוד מקודם לכן, והקדושת ישראל שמקבל עליו הוא רק לענינים אחרים, קדושת ישראל זו אינה שייכת להמילה, ואין המילה מעכבתה, וכן אין המילה פועלת קבלת הך קדושה, ועי'.​

 

[גרינפלד]

אבל בשחרור עבד שלגבי מילה כבר יש לו קדושת ישראל עוד מקודם לכן, והקדושת ישראל שמקבל עליו הוא רק לענינים אחרים, קדושת ישראל זו אינה שייכת להמילה, ואין המילה מעכבתה, וכן אין המילה פועלת קבלת הך קדושה, ועי'.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
העיר הגר"ח יוז'וק שליט"א, דביבמות מו. למדו מילת גירות מאבותינו במצרים, אע"ג דהם היו חייבים גם קודם במילה, מצוויו של אברהם אבינו. ואולי י"ל לפי"ד הרמב"ם בפיה"מ חולין פ"ז מ"ו, דלאחר מתן תורה אין אנו מלים משום שאברהם מל את בני ביתו, אלא משום ציווי ה' למשה להמול, עי"ש.​