מאמר מחשבה מדריך רגשי רוחני לחג הפורים (מדריך שיכול לשנות לך את כל הפורים!)

האם אפשר להפוך את הלימון ללימונדה? האם יש סיכוי שאהפוך את החוויות הקשות שאני עובר בפורים לחוויות מועילות, מקרבות ומעשירות?​

כן. יש סיכוי להמתיק את הכל, ולהתקרב על ידן אל ה' ואל עצמנו!

אבל כדי שנבין איך לעשות זאת ונדע את הדרך להמתקת הרגשות הקשים, נחזור לתחילת בריאתו של העולם – לפני 5785 שנים...


מה היה אז?
לא היה דבר מלבד השם. היה ברור שה' אחד ושמו אחד, וזהו.

האר"י הקדוש מגלה לנו כי התרחש רגע שבו עלה ברצון ה' לברוא עולם!

מהו עולם? – מלשון 'העלמה' – להעלים. עלה ברצונו ית' להעלים את עצמו – פשוטו כמשמעו. ה' רצה לברוא עולם שבו לא רואים ולא מרגישים אותו.

אז היכן הוא, אתם שואלים? הוא נמצא, אך בהעלמה – בהסתרה – לא רואים אותו, לא מרגישים אותו ולא חווים אותו באופן גלוי.

לשם מה?
פשוט מאוד – כדי שנגלה אותו מתוך ובתוך ההסתר הזה. כלומר, שנגלה את ה' מתוך ההסתר שהוא מסתיר את עצמו מאיתנו ומהעולם כולו.

ובקצרה, עלה ברצונו ית' לברוא עולם שביכולתו להסתיר את עצמו ממנו ומהנבראים שבו, והנבראים הם אלה שיגלו אותו בתוך ההסתר הזה.

​

מהן שתי הרשויות שיש בעולם?
נעמיק עוד: חז"ל גילו לנו כי "אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד" – אין דבר שיכול להיות תחת שליטתם של שני מלכים.

מה משמעות הדבר? בבריאת העולם קבע ה' כי יהיו בו שתי רשויות: האחת – רשותו, רשות היחיד – יחידו של עולם. זו הרשות האמיתית. השנייה – רשות הרבים – רשות הקליפות, הנפרדות והמפוזרות. זוהי רשות מדומה המכסה על האמת.

רשות ה' נקראת רשות היחיד, כי הוא יחיד ואין יחידות כמוהו – הכול ממנו ואין בלתו. ממילא, כל מה שנמצא תחת רשותו, נקרא שהוא ברשות ה'יחיד'. לעומת זאת, רשות הקליפות נקראת רשות ה'רבים', משום שבהסתכלות חיצונית של בריאה גשמית, נראה שיש הרבה פרטים ודברים נפרדים שאין ביניהם קשר.

מי הם שני המלכים המתמודדים על הכתר?
משהבנו זאת, נוכל להבין את משמעות דברי חז"ל: "אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד".

שום דבר בעולם אינו יכול להיות בו-זמנית תחת שתי הרשויות – גם ברשות הרבים וגם ברשות היחיד. לכן, אין אפשרות להכתיר בו-זמנית גם את המלך האמיתי וגם את הקליפות, שהרי "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת".

יוצא כי כל דבר שברשות ה'יחיד', נמצא תחת רשות מלכו של עולם – השי"ת. וכל מה שברשות ה'רבים', נמצא תחת שליטת הקליפות.

וכיצד עושים את המעבר מרשות הרבים לרשות היחיד? – על ידי ביטול האמונה בכך ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" – הן בגשמיות והן ברוחניות.

ברגע שאדם מפנה את לבו מן האמונה בכוחו וביכולותיו, ומתחיל להאמין שה' 'הוא הנותן לו שכל וכוח לעשות חיל' – הרי הוא נכנס לרשות היחיד וממליך את ה' על עצמו.

וזו כל תכלית הבריאה – שנצא מרשות הרבים ונעבור לרשות היחיד.


מורה דרך
כעת ישאל השואל: איך עוברים ב'פועל' מרשות הרבים לרשות היחיד?

על כך נתן לנו ה' מתנה – את הרגשות הקשים!

כאשר אדם מרגיש רגשות של חוסר ערך, פחדים וכדו', הוא בדרך כלל מנסה להילחם בהם, להתווכח ולהוכיח לעצמו שהוא כן שווה ובעל ערך.

אך אם יפעל כך, הוא יאבד הזדמנות פז!

ומהי הזדמנות זו? כיצד קונים את "הפז" הזה?

על האדם להבין שכל רגש קשה הוא למעשה הזדמנות – הזדמנות לעבור מרשות הרבים לרשות היחיד.

אם ינשום עמוק ויאמר לעצמו: "נכון, אני בלי ה' – פשוט כלום! הכול מאתו יתברך" – הרי שבאותו רגע הוא נכנס לרשות היחיד ומכתיר על עצמו את מלכו של עולם.

וזה משתלם גם בגשמיות, שכן כאשר האדם נמצא תחת שליטת המלך, הוא אינו חסר דבר – "כלום חסר בבית המלך?!"

לפני שנמשיך ונעבור לעניינו של יום, נערוך סיכום קצר: א. ה' ברא את העולם כדי שנגלה אותו ונחיה אותו בתוך ההעלמה. ב. הדרך להגיע לכך היא על ידי קבלת הרגשות הקשים כהזדמנות להודות באמת – שהם נכונים אילו לא היה לנו את ה'.

איך קשורים הדברים לפורים?
פורים הוא יום שבו נשברות כל המחיצות המפרידות בינינו לבין ה'.

ביום זה נשברות כל המחיצות המעלימות את המלך האמיתי מן העולם, מחיצות ההופכות את העולם לרשות הרבים.

על ידי שבירת מחיצות אלו, מתגלה האמת – שה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו באמת.

אך כדי שהמחיצות יישברו גם במוחו של האדם, שולח ה' ברוב טובו וחסדו רגשות וחוויות קשות, הגורמות לו לאבד את אחיזתו ביכולותיו הגשמיות, בכך לגלות את האמת ולהיכנס לרשותו של המלך. כשלאדם נותר עבודה אחת – לא להילחם ברגשות הקשים, אלא להודות על האמת: על חולשותו ועל מיעוט ערכו.

למעיישה:
על כן, ישכיל האדם שבכל פעם שמגיעה אליו בפורים הרגשה קשה – לדוגמא: בעת שהוא נלחץ על כך שהוא כבר רוצה לסיים את הסעודה, ולהכין את הבית לשבת, ובנו שהשתכר ללא רשותו מתחיל לרקוד ולפזז כאילו עוד היום גדול. שלא נדבר באםן הוא מחליט להקיא על הבית שכבר במעט מוכן לקראת שבת המלכה.

או אז מקום לכעוס ולהתעצבן על עצמו ועל סביבתו, יתיישב ויסכים להרגיש את מה שהוא חווה – אובדן שליטה מוחלטת, פחד מהסביבה וכו' וכו', יפנה מיד אל ה', ויאמר: "ה', אני מאמין שבלעדיך איני יכול כלום! בלעדיך אין לי שום יכולת לחיות את האור של פורים – המגלה לי שאתה הוא שרוצה בבלגן שנוצר לי בבית, בזמנים, בתוכי ובאשתי, כי אני כזה חלשלוש!"

וימשיך: "אנא ה', עזור לי שאזכה להרגיש אותך, להתחבר אליך ולהאיר באור הזה את כל השנה כולה".

אם כך יעשה, יהפוך את הרגש הקשה מלימון ללימונדה, ויכניס אל תוכו את אור החג, כמו בורג, הנכנס בדיוק לחור המתאים בקיר, וכל הון שבעולם לא ישתוו להון הרוחני שיקנה ברגע הזה!!!

פורים מאיר, רגוע, שמח ומאושר!

וכמובן כמובן שאשמח מאוד לקבל הערות והארות, ביקורות ומחמאות, בכללי ובפרטי.

 

[אמת נהדרת]

מיוחד במינו!
זה לא רק לפורים זה דרך אמיתית שכדאי שיבור לו האדם.
לענ"ד הקשיים תמיד הינם ההזדמנות היחידה להתקדם.

 

[המאושר!]

מיוחד במינו!
זה לא רק לפורים זה דרך אמיתית שכדאי שיבור לו האדם.
לענ"ד הקשיים תמיד הינם ההזדמנות היחידה להתקדם.

ממש ככה.

אבל התמקדתי בפורים, בגלל גודל האור שמאיר ביום הזה, מתעוררים גלי הרגשות הקשים ומאיימים להציף את האדם.

 

[המאושר!]

אני מאמין שדי הובן מהמאמר - אבל אני רואה שיש כאלה שטעו בעניין...,

אבהיר כאן, שאין אני מתיימר להיות מטפל רגשי.

ואם יש רגשות קיצוניות ממש - צריך ללכת לטיפול כמובן.

 

[שלומי]

כמובן כמובן שאשמח מאוד לקבל הערות והארות, ביקורות

אין כאן הערות!! אין כאן ביקורות!! אין כאן ספיקות!!
אבל יש כאן דברים מתוקים. חכמים. וערבים.
ממש כמים קפואים על נפש סחוטה..
נ.ב. הענין של רה'ר ורה'י שכתבת מופיע היכן שהו?

 

[המאושר!]

אין כאן הערות!! אין כאן ביקורות!! אין כאן ספיקות!!
אבל יש כאן דברים מתוקים. חכמים. וערבים.
ממש כמים קפואים על נפש סחוטה..

תודה רבה.

נ.ב. הענין של רה'ר ורה'י שכתבת מופיע היכן שהו?

ספרי הקבלה מדברים על כך כלפי האיסור בשבת להעביר מרשות לרשות - שזה הפנימיות.

יש לי בעיה, שאיני זוכר ציטוטים מדוייקים, כי רק את מה שאני שומע ומפנים ונהיה בחינה של 'תורתי, אני יכול להעלות עלי כתב - ומה אעשה שעליהם איני זוכר מקורות???