שבת - מדוע דוד המלך נפק למיחזי מי מתעסק באילן? | פורום אוצר התורה שבת - מדוע דוד המלך נפק למיחזי מי מתעסק באילן? | פורום אוצר התורה

שבת מדוע דוד המלך נפק למיחזי מי מתעסק באילן?

תורניק אמר:
בגמ' שבת ל: מסופר על דוד המלך ששמע מאן דהו שמתעסק באילן, "סליק ובחיש באילני נפק למיחזי".
למה היה חשוב לדוד המלך לבדוק מי עושה את זה? סתם מידת סקרנות?
לחץ כדי להרחיב...
כך מסופר גם על ר"ח במו"ק כח. ועל רבה בר נחמני בב"מ פו. סבר גונדא דפרשי הוא, ואולי גם דוד חשב כך (ועי' רש"י עירובין כו. ד"ה להושיב ישיבה)

ובכד הקמח (ערך תורה): ומפני זה יבאו סבות מבעל הסבות יתעלה לכל צדיק וצדיק שבדורות שיהיו פוסקין מלימודם כדי שישלוט בהם הכח הממית ולא תתבטל גזירת הגוזר ב"ה, עיי"ש​
 
תורניק אמר:
בגמ' שבת ל: מסופר על דוד המלך ששמע מאן דהו שמתעסק באילן, "סליק ובחיש באילני נפק למיחזי".
למה היה חשוב לדוד המלך לבדוק מי עושה את זה? סתם מידת סקרנות?
לחץ כדי להרחיב...

אולי הרגיש כי זה תלוי לחייו, וסבר שזה פיקו"נ. [הרי ידע שיסתלק בשבת].
בבחי' ניבא ולא ידע מה. [ע"ד דרשת חז"ל עה"פ כי יש שבר במצרים].
 
ובספר אשל אברהם (בחלק פירות הנושרין): לכאורה יפלא מאד אם ידע שבנפשו הוא ומשום זה לא פסק פומיה מגרסא, למה לא עמד בנסיונו כעת, בודאי לא עשה זה בלי חשבון, ולא משום חשש של גניבה והפסד ממון. והנראה שכיון ששמע רעש בכרמו חשש אלי יש בזה איזה חלול שבת מבני ביתו, ומי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס עליהם, וזה הלא הוא תכלית התורה לשמור ולעשות, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ומשו"ה הפסיק, וחשב שבזה עלה בדרגתו, אבל באמת כיון שלא היה בזה במציאות שום דבר של מעשה, רק מחשבה טובה, וברגע זו הפסיד תלמוד תורה ממש שבמחשבה ובמעשה איפחית דרגתו, ומצא מדת הדין מקום לשלוט בו באותו רגע.​
 
החתם סופר שם עמוד א ומצו"ב, מעיר מזה ומיישב.
א"ל בשבת תמות. לפי מ"ש תוס' בחגיגה בשם הירושלמי דוד מת בעצרת והקריבו למחר פי' מהכא יליף דעצרת יש לו תשלומין, ע"ש, א"כ האי שבת דהכא לאו דוקא דיו"ט נמי איקרי שבת והקב"ה לא הודיעו באיזה שבת אי שבת בראשית או יו"ט דאיקרי שבת והי' עוסק בתורה כל שבת וכל יו"ט ולבסוף מת בעצרת שחל בחול, דאין לומר שחל בשבת א"כ בלא"ה הקריבו למחר משום שבת וכ"כ משנה למלך. ולפ"ז נ"ל ליישב הא דיליף ירושלמי תשלומי' מהכא סמיך נמי אילפותא דהש"ס שם וקראתם ובקוצרכם איזה חג שאתה קורא וקוצר הוה אומר זה עצרת ואי ביו"ט קצירה ביו"ט מי שרי אע"כ לתשלומין. אלא הך גופא דקצירה לצורך אוכל נפש אסור ביו"ט לא פסיקא כולי האי. ובירושלמי דחיק להמציא דרשות לכך, עיין תוס' פ"ק דביצה ג' ע"א. וי"ל לא לחנם הפסיק דוד המלך ע"ה מלימודו ע"י דבחיש באילנא וגם שהמלך בעצמו יצא לראות מאן דבחיש באילנא ואין זה כבודו אבל הוא חידש אותו היום הך דאסור לקצור ביו"ט וכד הוה שמע בחיש באילנא ביו"ט נפיק לאפרושי מאיסורא דתלישת פירות ביו"ט ונח נפשי'. ומדאיפסקא הילכתא באותו היום דקצירה אסורה ביו"ט ממילא רוחא שמעתתא דעצרת יש לו תשלומין מדרשא וקראתם ובקוצרכם וממילא הקריבו למחר, והיקשא דחג השבועות לחג המצות לא הוה פסיקא להו דאפשר ללינה אתא ולא לתשלומין אי לאו ובקוצרכם, ע"ש חגיגה ותבין כי הקצרתי:
 
געגועים אמר:
ובכד הקמח (ערך תורה): ומפני זה יבאו סבות מבעל הסבות יתעלה לכל צדיק וצדיק שבדורות שיהיו פוסקין מלימודם כדי שישלוט בהם הכח הממית ולא תתבטל גזירת הגוזר ב"ה, עיי"ש​
לחץ כדי להרחיב...
כלומר זה לא תלוי בבחירתם ובכל זאת נענשים על כך? חידוש גדול.
 
שבת'ניק אמר:
כלומר זה לא תלוי בבחירתם ובכל זאת נענשים על כך? חידוש גדול.
לחץ כדי להרחיב...
הם לא נענשים, אלא שא"א שימותו כל עוד שעסוקים בלימוד כמו שביאר רש"י
 
שבת'ניק אמר:
המוות שנגרם להם מההפסק שלא תלוי בהם לכאורה הוא עונש גדול. לא?
לחץ כדי להרחיב...
הם חוזרים תחת כנפי השכינה ואין לך תענוג גדול מזה
(עד כדי כך שהרה"ק ר' חיים מאנטנייא זצוק"ל תמה למה לא מברכים שהחיינו לפני שעוזבים את העולם, ואכן נתקיימה בו רצונו ונסתלק לאחר שבירך שהחיינו על נרות חנוכה)​
 
שבת'ניק אמר:
ר' יוחנן בברכות שבכה בפני תלמידיו מלמד שבעיניהם ראוי להישאר בעולם הזה ולנצל כל רגע
לחץ כדי להרחיב...
כל זה עד לרגע הפטירה (ושם בכה על משהו אחר)
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון