לשוה"ק במשנת הגר"מ שפירא זצ"ל,

[לשמוע ללמוד]

ומה עניין ספר אצל פרע?

ספר, ופרע, הם שני שורשים שעניינם גילוי, אין הכרח ששניהם ישמשו על אותה המילה,

 

[הצעיר שבחבורה]

ספר, ופרע, הם שני שורשים שעניינם גילוי, אין הכרח ששניהם ישמשו על אותה המילה,

כמדו' שלא כך היא "משנתו של הגר"מ שפירא". אולי שגיתי בזה

 

[פסיק פומיה]

כמדו' שלא כך היא "משנתו של הגר"מ שפירא". אולי שגיתי בזה

שאלתי אחד מתלמידי הגר''מ זיע''א,
וביאר כך,המילה ספר- משמש לקציצת שער ומשמש גם לספר קריאה, דהיינו ששורש המילה - לקחת חומר היינו דבר לא מוגדר ולמסגר אותו, להעמיד אותו בכלי וצורה, אם זה בשער שאדם מסתפר ומסדר שערו הפרוע ונותן בו צורה , ואם זה בספר קריאה שאדם לוקח חומר מבולבל ומסדר אותו, ומסגור של דבר לעולם מצמצם אותו נותן לו גבולות גיזרה מהיכן ועד להיכן.
וממילא ביאר שהמילה סוף גם היא שורשה בזה מכיון שסוף היינו עד היכן הדבר מגיע,-היינו הגדרת המסגרת של הדבר.(וכפי שהוזכר כאן כמדומה.)

והמילה פרעון עניינה גילוי היינו לקחת דבר מוסתר ולגלותו כלפי חוץ כמו ''ופרע ראש האישה'' (וכפי שהוזכר לעיל)

והמושתף לשני הדברים שבשניהם יש את עניין הגילוי, בפרעון זה יחס ישיר לגילוי היינו דבר מוסתר שנתגלה
ואילו בספר זה ליתן גדר לדבר לבנות לו גבולות, ובזה יש גם עניין של גילוי - העמדת הדבר על תילו.

 

[הצעיר שבחבורה]

ואילו בספר זה ליתן גדר לדבר לבנות לו גבולות, ובזה יש גם עניין של גילוי - העמדת הדבר על תילו.

לא הבנתי, מה ענין גילוי אצל העמדת הדבר על תילו, ובניית גבול.

וביאר כך,המילה ספר- משמש לקציצת שער ומשמש גם לספר קריאה, דהיינו ששורש המילה - לקחת חומר היינו דבר לא מוגדר ולמסגר אותו, להעמיד אותו בכלי וצורה, אם זה בשער שאדם מסתפר ומסדר שערו הפרוע ונותן בו צורה , ואם זה בספר קריאה שאדם לוקח חומר מבולבל ומסדר אותו, ומסגור של דבר לעולם מצמצם אותו נותן לו גבולות גיזרה מהיכן ועד להיכן.

כמדו' שזהו ביאור שונה מהביאור שהובא לעיל

השורש ספר, עניינו גילוי, כגון להסתפר, - גילוי השיער. עיר ספר, - העיר הקרובה לגבול {העיר המגולה}. סיפור, - עניינו גילוי. וכן ספר.

לביאור הרב @פסיק פומיה להסתפר - לסדר ולהגביל השיער. עיר ספר - עיר הגבול, המגבילה. סיפור - סידור והגבלת התוכן למסגרת הכתובה.

 

[לשמוע ללמוד]

כשדבר מתגלה, ומוצא להגדרה, הוא בהכרח מוגבל,

 

[לשמוע ללמוד]

כמדו' שלא כך היא "משנתו של הגר"מ שפירא". אולי שגיתי בזה

השימוש במילה, יכול להיות מוגבל להקשר מסוים, ולא בהכרח כל מילה, עם אותה משמעות רעיונית, תשמש לכל ההיבטים,

 

[רצון]

מלך הוא לשון 'מוליך'
ע"ש שהוא מוליך את העם ומנהיגו

אליל הוא מלשון א-ל בהקטנה
שהוא הקטנת המושג א-ל

 

[רצון]

'גלות' היא לשון גילוי
הנקודה הפנימית מתגלה בהכרח, וא"א להמשיך ולהסתירה כמו כאשר נמצא האדם במקומו.