- הודעות
- 1,894
- תודות
- 5,078
- נקודות
- 475
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ונתתי גשמיכם בעתם (כו ד)
בתורת כהנים, בלילי רביעיות ובלילי שבתות, או אינו אלא בערבי שבתות, אמרת אפילו השנים כשני אליהו והגשמים יורדים בערבי שבתות אין זה סימן ברכה. וקשה למה סלקא דעתך ש"בעתם" היינו דוקא בערבי שבתות.
וביאר בספר עץ החיים לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל וכ"כ בביאור מהרי"פ על המדרש רבה כאן, דהס"ד הוא משום דהמטר הראשון שירד היה בערב שבת של ששת ימי בראשית, שהרי קודם לכן "ואדם אין לעבוד את האדמה" היינו שלא ירד מטר עד שהתפלל על כך אדם הראשון שנברא ביום הששי. וצריך ביאור מה בכך שהגשם הראשון ירד בששי.
ונראה לבאר ע"פ מה שכתב בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תי"ג, שכל יום ויום מימות השבוע, תתחזק בו המלאכה שנבראה באותו יום בששת ימי בראשית, ולכן רב הושעיא ורב חנניא שהיו עוסקין בספר יצירה כל מעלי יומא דשבתא ובראו עגלא תלתא ואכלי ליה, היו עושים כן דוקא בערב שבת משום שזה הוא יום בריאת הבהמה ולכן היה מסוגל יותר ליצירת בהמה, עכ"ד. ולכן ס"ד דכיון שיום השישי הוא היום שבו ירדו גשמים תחילה בששת ימי בראשית, ממילא הוא היום המסוגל לירידת גשמים, וזה הוא "בעתם".
ובעיקר דברי התו"כ היה אפשר לפרש עוד, דמה דס"ד שהגשמים ירדו בערב שבת, היינו משום דעיקר מה שהגשמים מפריעים הוא לעוברי הדרכים, כתפילת הכהן גדול "ואל יכנסו תפילת עוברי דרכים לפניך", ואיתא בשבת סט: שאין דרך לצאת בערב שבת לדרך, א"כ אין כ"כ הולכי דרכים וס"ד דדוקא אז ירדו גשמים, וקמ"ל דאפילו שנים כשני אליהו וירדו גשמים בערבי שבתות אינו אלא סימן קללה, והטעם כמו שפירש רש"י בתענית ח: שבני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות צרכי שבת.
ונתתי גשמיכם בעתם (כו ד)
בתורת כהנים, בלילי רביעיות ובלילי שבתות, או אינו אלא בערבי שבתות, אמרת אפילו השנים כשני אליהו והגשמים יורדים בערבי שבתות אין זה סימן ברכה. וקשה למה סלקא דעתך ש"בעתם" היינו דוקא בערבי שבתות.
וביאר בספר עץ החיים לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל וכ"כ בביאור מהרי"פ על המדרש רבה כאן, דהס"ד הוא משום דהמטר הראשון שירד היה בערב שבת של ששת ימי בראשית, שהרי קודם לכן "ואדם אין לעבוד את האדמה" היינו שלא ירד מטר עד שהתפלל על כך אדם הראשון שנברא ביום הששי. וצריך ביאור מה בכך שהגשם הראשון ירד בששי.
ונראה לבאר ע"פ מה שכתב בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תי"ג, שכל יום ויום מימות השבוע, תתחזק בו המלאכה שנבראה באותו יום בששת ימי בראשית, ולכן רב הושעיא ורב חנניא שהיו עוסקין בספר יצירה כל מעלי יומא דשבתא ובראו עגלא תלתא ואכלי ליה, היו עושים כן דוקא בערב שבת משום שזה הוא יום בריאת הבהמה ולכן היה מסוגל יותר ליצירת בהמה, עכ"ד. ולכן ס"ד דכיון שיום השישי הוא היום שבו ירדו גשמים תחילה בששת ימי בראשית, ממילא הוא היום המסוגל לירידת גשמים, וזה הוא "בעתם".
ובעיקר דברי התו"כ היה אפשר לפרש עוד, דמה דס"ד שהגשמים ירדו בערב שבת, היינו משום דעיקר מה שהגשמים מפריעים הוא לעוברי הדרכים, כתפילת הכהן גדול "ואל יכנסו תפילת עוברי דרכים לפניך", ואיתא בשבת סט: שאין דרך לצאת בערב שבת לדרך, א"כ אין כ"כ הולכי דרכים וס"ד דדוקא אז ירדו גשמים, וקמ"ל דאפילו שנים כשני אליהו וירדו גשמים בערבי שבתות אינו אלא סימן קללה, והטעם כמו שפירש רש"י בתענית ח: שבני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות צרכי שבת.