למה לומדים תורה? | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2 למה לומדים תורה? | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2

למה לומדים תורה? (2 צופים)

ענין הת"ת מתחלק לששה נושאים שונים, 'תכלית' 'שורש' 'מחויבות' 'סיבה' 'תהליך' 'תוצאה מעשית'.

יש בזה עירבוב גדול של עשרות ואף מאות מראי מקומות שמבלבלים אותנו כל העת, ולכן אנו מסובכים עד כלות בענין, ולכן גם בכוונה תחילה השמטתי את כל המראי מקומות, שבדרך כלל רק מסבכים את ההבנה, ולא עוזרים לה.

א. 'תכלית' לימוד התורה יכול להתבטא באיזה שהיא רוממות רוחנית ודביקות בו יתברך, וכן הכרה במציאות האמיתית כפי איך שהיא עומדת ומתקיימת בעולם המתוקן ובמצבו הנכון, וכן יש בזה הגעה לחכמה האלוקית שהיא המוגבהת מהכל בצורה ובאופן מושכל ב. 'שורש' לימוד התורה באה מענייני הדביקות בו יתברך, והתשוקה המרובה לדעת את רצון הטוב והמיטיב ג. 'מחויבות' לימוד התורה באה מתורת השכל וההיגיון, שהרי זה מילוי רצונו של הבורא שיצר אותנו, ובהכרח מושכל אנו חייבים לו ד. ה'סיבה' והנימוק בעצם לימוד התורה מגיע מהצורך להימנע מעשיית עבירות ה. ה'תהליך' של הלימוד עצמו גם בו יש תוכן, שהרי כמו שעיסוק מעשי במצוות שציוונו הבורא מרוממות את האדם, כך גם עיסוק שכלי מרומם את האדם ו. ה'תוצאה המעשית' בלימוד התורה היא שהיא משיבת נפש, ומחכימת פתי, משמחת לבב וכולי וכולי.
 
שאלה קצת מעצבנת, אבל חשובה מאוד.

מה הסיבה שאנו לומדים תורה?
זה מפליא ומפתיע שהתשובה הפשוטה והידועה הוזכרה כאן רק דרך אגב
ג. ע"י התורה זוכה האדם לדבקות בבורא עולם.
כבר צוטט באשכולות אחרים שזה מה שאומר רבינו הרמח"ל בדרך ד' שזה הסיבה שאנו לומדים כדי להדבק בו שזה האמצעי היותר נעלה המביא לדבקות
בבורא יתברך וכבר הרחיב ע"כ בנפש החיים
 
שאלה קצת מעצבנת, אבל חשובה מאוד.

מה הסיבה שאנו לומדים תורה?
תשובה קצת מעצבנת אבל חשובה מאוד


אל תחפש למה ללמוד תורה
אתה פטור מלדעת את הסיבה
רק פשוט תלמד
אפשר ללמוד גם בלי לדעת למה

ועדיף לשמוע שיעור מרב
ועדיף לשאול שאלות בשיעור או אחרי השיעור
ועדיף לדבר עם חברי השיעור על הלימוד ונושאי השיעור
ועדיף לעשות מבחן של דרשו או ארגון אחר
ועדיף להשאיר דברי תורה כאן לדון

אם תעשה כך שבוע שבועיים תרגיש אדם חדש
תרגיש את התורה בלב שלך
תרגיש שהתורה זה החיים שלך
זה הרגש זה לא שכל
ולא תדע גם באיזה שעה התחלת להרגיש כן
פתאום תרגיש

גם אם זה קשה לך מאוד וזה מעצבן אותך תמשיך
גם אם נפלת תקום ותמשיך

רק דבר אחד אל תעשה
אל תדון מדוע אתה צריך ללמוד

אני מבטיח לך שלא יתבעו ממך בשמים
מדוע למדת ללא שידעת את הטעם למה אתה לומד ולמה אתה צריך ללמוד

ולקינוח
אם תעשה ככל האמור תדע ותרגיש למה אתה צריך ללמוד תורה
ואז
יהיה לך קושיה אחרת
מדוע צריך להסביר לאנשים למה צריך ללמוד תורה
בהצלחה
בהצלחה
בהצלחה
 
תשובה קצת מעצבנת אבל חשובה מאוד


אל תחפש למה ללמוד תורה
אתה פטור מלדעת את הסיבה
רק פשוט תלמד
אפשר ללמוד גם בלי לדעת למה

ועדיף לשמוע שיעור מרב
ועדיף לשאול שאלות בשיעור או אחרי השיעור
ועדיף לדבר עם חברי השיעור על הלימוד ונושאי השיעור
ועדיף לעשות מבחן של דרשו או ארגון אחר
ועדיף להשאיר דברי תורה כאן לדון

אם תעשה כך שבוע שבועיים תרגיש אדם חדש
תרגיש את התורה בלב שלך
תרגיש שהתורה זה החיים שלך
זה הרגש זה לא שכל
ולא תדע גם באיזה שעה התחלת להרגיש כן
פתאום תרגיש

גם אם זה קשה לך מאוד וזה מעצבן אותך תמשיך
גם אם נפלת תקום ותמשיך

רק דבר אחד אל תעשה
אל תדון מדוע אתה צריך ללמוד

אני מבטיח לך שלא יתבעו ממך בשמים
מדוע למדת ללא שידעת את הטעם למה אתה לומד ולמה אתה צריך ללמוד

ולקינוח
אם תעשה ככל האמור תדע ותרגיש למה אתה צריך ללמוד תורה
ואז
יהיה לך קושיה אחרת
מדוע צריך להסביר לאנשים למה צריך ללמוד תורה
בהצלחה
בהצלחה
בהצלחה
לא נכון!!!!!!!!!!
אם האדם יודע את המטרה של הלימוד הוא יודע לכן באיזה צורה ללמוד ואיך לגשת ללימוד
לדוגמא אדם שלא יודע שתכלית ומטרת לימוד התורה להדבק בקב"ה ע"י ידיעת רצונו דהוא ורצונו חד, וכמו שמאריך בדרך ד' ובנפש החיים, יקבל משבר אם לומד ואינו זוכר כלום, או אם פותח סוגיות ולא מצליח לסיים, אולם כשיודע את המטרה ואת התכלית יש לו סיפוק מכל דקה
 
לא נכון!!!!!!!!!!
שבת פ''ח א' דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.

אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו? דכתיב ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו, ברישא עשי, והדר לשמע.

ההוא מינא דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא, וקא מייץ בהו, וקא מבען אצבעתיה דמא, אמר ליה: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו - קבליתו, ואי לא - לא קבליתו. - אמר ליה: אנן
דסגינן בשלימותא - כתיב בן תמת ישרים תנחם
הנך אינשי דסגן בעלילותא - כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם.
 
שבת פ''ח א' דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.

אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו? דכתיב ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו, ברישא עשי, והדר לשמע.

ההוא מינא דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא, וקא מייץ בהו, וקא מבען אצבעתיה דמא, אמר ליה: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו - קבליתו, ואי לא - לא קבליתו. - אמר ליה: אנן
דסגינן בשלימותא - כתיב בן תמת ישרים תנחם
הנך אינשי דסגן בעלילותא - כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם.
אף אחד לא אמר, שאם הקב"ה היה אומר לנו ללמוד כחוק, ולא היה מגלה לנו למה, אז לא היינו לומדים,
וודאי שמה שהקב"ה ציווה לנו ללמוד הוא הוא מה שמחייב אותנו ללמוד, גם בלא טעם ובלא מטרה,
אבל הקב"ה חפץ שנדע את מטרת הלימוד, כדי שעי"ז נוכל להדבק בו יותר, וגם ישראל היו צריכים את הנשמע, וא"א לוותר עליו כלל בעבודת ד'.
ולא היתה כוונת השואל למה אנו לומדים תורה, ובשביל מה, אולי נפסיק, אלא מה התכלית והמכוון.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון