הרב אליהו דיסקין מספר, פעם נסעתי ביום חם במיוחד באוטובוס, לציון של רבי שמעון בר יוחאי במירון. ירדתי בכניסה למושב, והמתנתי בכביש בצפיה שמא יהיה יהודי שיקח אותי 'טרמפ' לציון שבמעלה ההר. אני לא מקטרג, אבל עברו אחד, שנים, ואפילו שלושה יהודים ברכבים, ואיש מהם לא חשב אפילו לעצור.
באותו רגע חשבתי לעצמי: "יהודי נוסע במשך ארבע שעות לרבי שמעון כדי לקרוע את השמים בתפילות, ולא מפעיל את המחשבה לרגע אחד… הרי הגמרא (בבא בתרא י ע"א) אומרת שרבי אליעזר היה נותן פרוטה לעני קודם התפילה, כמו שנאמר (תהילים יז, טו): 'אני בצדק אחזה פניך'. אם אדם בא לארמון המלך לבקש ממנו טובה, והמלך רואה מהחלון שבנו ביקש רגע קודם לכן טובה קטנה מאותו אדם והוא סרב לעזור לו. האם הוא יענה לבקשתו? הזכות הכי גדולה לפני שאתה מתפלל אצל רבי שמעון היא למלא בקשה קטנה של יהודי שממתין כאן!"
'עזר מציון' ו'יד שרה', הם אירגוני חסד גדולים. אני מכיר את האנשים שמנהלים אותם, והסיעתא דשמיא שלהם היא רק מפני שמלבד הפרויקטים הגדולים שהם מנהלים, הם אוספים כל כך הרבה חסדים קטנים בהתנהלות היומיומית אחד על אחד. זה מה שבעיקר בונה את האדם!
