שאלה שנשאלת תדיר.
הנה בגמ' קידושין ל. אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא, מאי דכתיב: ושננתם לבניך, אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? לא צריכא - ליומי. וכתב ברש"י: ליומי - ימי השבוע.
ובתוספות רא"ש כתב וז"ל: לא צריכא ליומי. פירש"י ליומי השבוע, וי"מ היום עצמו ישלש ועל כן סידר רב עמרם לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא ומשנה ותלמוד. ר"ת מפרש אנו סומכים אהא דאמרינן בסנהדרין תלמוד בבלי בלול במקרא במשנה ובתלמוד ובו אנו יוצאים ידי חובותינו.
והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א' הלכה יב) כותב: כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.
הנה בגמ' קידושין ל. אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא, מאי דכתיב: ושננתם לבניך, אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? לא צריכא - ליומי. וכתב ברש"י: ליומי - ימי השבוע.
ובתוספות רא"ש כתב וז"ל: לא צריכא ליומי. פירש"י ליומי השבוע, וי"מ היום עצמו ישלש ועל כן סידר רב עמרם לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא ומשנה ותלמוד. ר"ת מפרש אנו סומכים אהא דאמרינן בסנהדרין תלמוד בבלי בלול במקרא במשנה ובתלמוד ובו אנו יוצאים ידי חובותינו.
והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א' הלכה יב) כותב: כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.