וישב ליקוט על אסנת בת פוטיפרע/ בת דינה

[געגועים]

ליקוט על אסנת
וכל המוסיף מוסיפין לו

יצתה דינה לראות בבנות המשחקות וכו' וילדה את אסנת, ואמרו בני ישראל להרגה שעכשיו יאמרו כל הארץ יש בת זנות באהלי יעקב, מה עשה יעקב הביא ציץ וכתב עליו שם הקודש ותלה על צוארה ושלחה והלכה לה, והכל צפוי לפני הקב"ה, וירד מיכאל המלאך והורידה למצרים לביתו של פוטיפרע, שהיתה ראויה ליוסף לאשה, והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה אותה כבת, וכשירד יוסף למצרים לקחה לו. (פרקי דר"א פרק ל"ח)

בת שש שנים היתה דינה כשהולידה את אסנת משכם מנין שש שנים של שכר הצאן שעבד יעקב אבינו ללבן, וירד מיכאל והוליכה לבית פוטיפר. (סוף מסכת סופרים)

בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקִים בָּזֶה, הוציא לו את אסנת סומה באחת מעיניה. (מדרש רבה בהוספות לפרשה צ"ז)

בת פוטיפרע, והלא בת דינה היתה, ושמענו כשבא יעקב אבינו משכם כתב על טס של זהב כל מה שאירע להם עם חמור בן שכם, וכשילדה דינה את אסנת נתן הטס על צוארה והשליכה בחומת מצרים, אותו היום יצא פוטיפר לטייל עם נעריו והגיעו עד לחומה, שמע קול בכיית ילוד, אמר אל נעריו הביאו לי את הילד הזה, וראה את הטס ואת המאורעות, אמר פוטיפר לעבדיו זאת הבת בת גדולים היא הוליכוה לביתי והביאו לי מינקת, ובעבור שגדלה נקראת בתו וכו'. (מדרש אגדה)

ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, מי הגיד לו, אסנת אשתו, שמשעה שירד אביו יעקב למצרים היתה משמשת אותו, וכיון שראתה אותו חולה מיד שלחה ואמרה ליוסף. (ילמדנו, מובא בתו"ש)

ויאמר ליוסף, מאן דאמר אסנת אמרה לו כך שמעתי שכל המקבל ברכה מפי הצדיק כאילו קיבלה מפי השכיגה, קח בניך כדי שיברכם. (מדרש הגדול)

וִיהַב לֵיהּ יַת אָסְנַת דִילֵידַת דִינָה לִשְׁכֶם וּרְבֵיתָה אִיתַּת פּוֹטִיפֶרַע רַבָּא דְטָנִיס. (תרגום יונתן מקץ)

וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּי בְּנַיי הִינוּן דִיהַב לִי מֵימְרָא דַיְיָ כְּדֵין כְּתָבָא דְעָלֵיהּ נְסֵיבִית יַת אָסְנַת בְּרַת דִינָה בְּרַתָּךְ לְאִינְתּוּ. (תרגום יונתן ויחי)

רצה פוטיפר להרוג את יוסף עד שבאת אסנת בסתר אל פוטיפרע ונשבעה לו וסיפרה האמת אמר לה הקב"ה חייך הואיל ואת לומדת עליו זכות שבטים שאני מעמיד ממנו על ידך הם באים, ויש אומרים בת דינה היתה אלא שגדלה פוטיפרע. (ילקוט שמעוני רמז קמו בשם מדרש אבכיר)

ועוד יש נשים חסידות גיורות מן הגוים נשים כשרות, אלו הן: הגר, אסנת, ציפורה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות, ויעל אשת חבר הקיני. (מדרש תדשא פרק כ"א מובא בילקוט שמעוני יהושע רמז ט')

ויתן לו את אסנת, וא"ת יוסף שהיה מלך איך נשא בת הדיוט וכו', ועוד י"ל שנשאה מפני שהיתה מזרע יעקב, כדפי' רש"י בפ' וישלח דבת דינה היתה משכם, ותלה לה יעקב אבינו קמיע בצוארה והשליכה והובאה למצרים ע"י נס כדפרישית, וגדלה פוטיפר בביתו וכו', וכשעבר יוסף בכל ארץ מצרים יצאו כל הנשים לראות יפיו של יוסף כדכתיב בנות צעדה עלי שור, וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט, וזו לא היה לה מה לזרוק וזרקה לו הקמיע שהיה בצוארה, ועיין בו וראה שהיא מזרעו של יעקב ונשאה. (דעת זקנים)

לראות בבנות הארץ וכו' ובא שכם וחטפה וכו' וילדה בת, ויאמרו אחיה להורגה וכו' מה עשה יעקב כתב לה שם הקדש על טס של זהב ותלה לה בצוארה והשליכה תחת הסנה ובא מיכאל והורידה למצרים בבית פוטיפרע, שהיתה אשתו עקרה וגדלה בביתו, והשיאה ליוסף אחי אמה, ועל שם שהשליכה תחת הסנה נקראת אסנת. (הדר זקנים וישלח)

ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע, היאך נשא בת הדיוט? וי"ל שבת דינה היתה ובקשו להרגה, ובא יעקב ונכמרו רחמיו עליה ותלה לה בצוארה קמיע אחד והשליכה תחת הסנה ופוטיפר מצא אותה וגדלה בביתו, וכשעבר יוסף על ארץ מצרים יצאו כל הנשים לראות יופיו כדכתיב בנות צעדה עלי שור, וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט, וזו לא זרקה אלא קמיע, ועיין בה יוסף וידע שהיא מזרע אביו ונשאה. (הדר זקנים מקץ)

כדאיתא במדרש בת דינה משכם היתה, ובקשו להרגה בני יעקב אבינו, בא יעקב אבינו ותלה לה קמיע בצוארה וגירשה מביתו, והחביאה עצמה בין הקוצים והברקנים, ועל שם הסנה נקראת אסנת, ובא גבריאל והביאה למצרים לפני אשת פוטיפר וגדלתה וכו'. (חזקוני)

ואמרו במדרש כי אסנת בת דינה היתה משכם בן חמור, ולפי שגרשה יעקב מביתו והושיבה בתוך סנה אחד לכך נקראת אסנת, מה עשה יעקב קשר לה כתב בצוארה וכתוב בו כל המדבק ביך מדבק בזרעו של יעקב, ויוסף שנשאה ראה הכתב ההוא והצניעו, והוא שאמר לאביו בני הם אשר נתן לי אלקים בזה, הראה לו הכתב הזה. ומה שכתוב בת פוטיפרע, מפני שגדלה בביתו, שכן דרשו רז"ל (סנהדרין יט:) כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. (רבינו בחיי מקץ)

ושמעתי בשם החכם ר' פרץ ששמעון ולוי לקחוה ועשו לה קמיע וכתבו בו בת דינה בת יעקב בן יצחק בן אברהם, ומיד השליכו אותה בסנה בין הקוצים, ובאו ציידי פוטיפרע ומצאוה וראו שהיא יפה מאד והוליכוה לפוטיפרע, והיתה כבת וגדלה, וכשמלך יוסף הביאה לו מנחה, וראה יוסף הקמיע מיד לקחה יוסף לאשה. (חצי מנשה)

אסנת בת דינה עשאה יעקב בתיבה ונעל בפניה, וכתב עמה שטר כל הדבק בילדה זו דבק בזרע יעקב, והעבירה בנהר, מצאה פוטיפרע בתוך סנה, גידלה וקרא שמה אסנת בת פוטיפרע על שם הסנה, ולא יכל אחד לקרוא השטר, כשבא יוסף קרא השטר ונשאה, ונקראה בת פוטיפרע שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו כאלו ילדו. (מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי וישלח)

ויקח לו את אסנת זו דינה [1], חילף שמה אסנת, שמצאה פוטיפר בתיבה סבוכה בסנה וגידלה וקראה בתו. (מדרש חמדת ימים מקץ)

ויתן לו את אסנת, זו בתה של דינה, בתו של שכם, כיון שילדה אותה דינה כתב יעקב על מצחה [2] שם המפורש, ובא המלאך והורידה למצרים, וגדלה אותה אשת פוטיפר והיתה לה לבת, ונישאת ליוסף. אסנת לשון שנאה שהיתה שנאתו של יעקב. (מדרש הביאור)

אסנת בת פוטיפרע היא בתו של שכם מדינה, שכאשר ילדתה דינה בקשו בני יעקב להרגה, אמרו לא תהיה בת זנות באהלי יעקב, עמד יעקב וכתב לה שם על זרועה [2], ופרחה למצרים ונכנסה לבית פוטיפר, והיתה אשתו של פוטיפר עקרה וגידלתה כבת, וכשירד יוסף למצרים לקחה לו לאשה. (מאור האפלה)

ודע שיוסף כשמלך על מצרים בחר בחכמתו אנשים הגונים לתשמישו וגייר אותם גרי צדק כדי שיוכלו להשתמש מהם לשלחנו בהכשר גמור, ובפניהם קידש את אסנת ובירך ברכת נשואין, ובזה נתבאר ליעקב איך מנשה ואפרים נולדו בכשרות, ועכ"ז היה יעקב עדיין מסופק שמא אין האשה הגונה ליוסף ושמא היא מזרע ערב רב הבאים מתולדות קין שהם טומאה רצוצה ולא שייך בהם תורת גרות כלל כנזכר בזוהר כי תשא ע"ש, ולזה עדיין לא נתקררה דעתו, ומיד הוציא מחיקו הטס של זהב שהיה עליו שם המפורש מכתיבת יעקב אביו שחקקו ותלאו בצואר אסנת בת דינה בתו, ואמר לו יוסף האשה שחקקת לה זה ותלית בצוארה היא אם בני, וז"ש רז"ל בָּזֶה מלמד שהראהו קמיע של זהב שחקוק עליה שם המפורש שתלה יעקב בצואר אסנת בת דינה בתו פדר"א פ' ל"ח, ובזה אין חילוק במדרשים, וכאשר ראה יעקב הקמיע נתיישבה דעתו עליו ושמח וידע כי מה' היה הדבר שנתעברה דינה משכם לתועלת יוסף ולתועלת יעקב וישראל, גם שמח מצערו על אבידת אסנת, וידע שהיתה בת זוגו של יוסף כמו צפורה למשה. (בעלי ברית אברם ויחי)

ד"א מהו מי, שצפה שעתיד ליפול מבניו חמשים רבוא, מ' ארבעים י' עשרה הרי חמישים ריבוא, אילו חמש מאות אלף שהלך ישראל במלחמה, התחיל יוסף מבקש ואמר לו אבא בניי צדיקים הם כמותי בני הם [אשר נתן לי אלהים בזה], מה בזה, שהביא את אסנת אמם לפני אביו ואמר לו אבא בבקשה ממך אפילו בשביל הצדקת הזו, אמר לו קחם נא אלי ואברכם. (פסיקתא רבתי -איש שלום, פיסקא ג - ביום השמיני)

בנות צעדה ולא בנות צעדו, לרמוז על אסנת, ובת עשרים ושתים שנה היתה, ולא נזדווגה לשום אדם, ושום אדם לא היה רשאי ליקרב אליה, לפי שיעקב כתב על ציץ של זהב שם הקודש ותלה על צוארה, ועל ידי אותו שם לא קרב אליה שום אדם, וירד מיכאל המלאך ונטלה והורידה למצרים לביתו של פוטיפר, והכל צפוי לפניו, כן אמר המדרש, וכשיצא על ארץ מצרים וקראו לפניו אברך, הלכו כל בנות המלכים להסתכל ביופיו אולי ישא אחת מהן, ולא יכלו להביט אליו כי כולם בנות חמורים שאינם רואים, אבל אסנת היא היא מן הרואים, שנאמר וירא את המקום מרחוק, ראתה אותו והכירתו, וזהו עלי שור, כמו אשורנו, כי אין המציאה נגלית אלא לבעליה, ומיד הכיר בה, והכירה כי בהיותה בבית פוטיפר היתה סתומה וסמויה מן העין, שאפילו פוטיפר לא ראה אותה על ידי אותו שם, וצעדה כמו סעדה, כי אותיות זסשר"ץ מתחלפות, כלומר אותו שם סעד לה. (שפתי כהן על התורה)
למה נקרא שמה אסנת לפי שהייתה אנוסת, שיצאה מדינה שאנסה שכם. א"נ י"ל שהייתה שנואה בעיני יעקב ובניו, וגרושה, וכשטרדוה מבתיהון, אמרה ליה: זקיני עשה חסד שכל מקום שאלך שידעו שמזרעה אני, וכן עשה, נתן לה קמיעה שהיה כתוב בו כי מזרע יעקב היא, וירדה למצרים וגידלה פוטיפרע, כי כל המגדל יתום בתוך ביתו כאילו ילדו, ולכך קראה בת פוטיפרע. (פי' ר' חיים פלטיאל מקץ)​

אסנת בת פוטיפרע. א' - אן כשם הגדול שגדל בו [3]. ס' - סתירה היתה בשביל יפיה. נ' - נוהמת וצועקת שיצילנה מיד פוטיפרע. ת' - תמה היתה במעשיה. (מדרש אגדה מקץ)

---

[1] ובילקוט נר השכלים (מובא בחומש תורה שלמה) כתב דבר פלא: שאשת פוטיפר היא דינה.

[2] ובזה מבואר המדרש רבה (המובא לעיל) בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקִים בָּזֶה, הוציא לו את אסנת וכו', וכן בפסיקתא המובא לעיל שהביא את אסנת אמם לפני אביו, לאיזה צורך היה צריך להוציאה ולהביאה לפני אביו, אלא שרצה שיראה שאשתו היא זו שכתב לה שם המפורש על זרועה או על מצחה.

[3] אולי צ"ל א' - און, שם המקום שנתגדלה בו - כי און הוא שם המקום של פוטיפר כי היה כהן שם. (הערות ר"ש באבער)​