לימוד ה"עיון" החסידי (או, "דער חסידישער גמרא-לערנען) (7 צופים)

[איש אשכולות]

"התחייבתי" באשכול שכן להרחיב על לימוד העיון החסידי.
אני מנסה לשלם אותו כאן:

שיטת הלימוד הליטאית:
שמה דגש (או מתחילה ב) על ניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, תוך ניסיון להבין את הסברות וההיגיון הפנימי של הגמרא.
בוודאי שהיא תחפש מקור, ובהחלט תתחבר מאוד בבירור שיטות הראשונים והאחרונים, אך בעיקר ככלי להבנת הסוגיה עצמה.

שיטת הלימוד החסידית:
מתמקדת בהקפת מקורות רבים, מהראשונים ומהאחרונים, במטרה להבין את דבריהם ואת ההקשרים ביניהם.
מאוחר יותר גם היא תתקדם לניתוח (מעמיק, או מְחַבֵּר) של סברות הגמרא, בכפיפות מלאה ובדבקות ל"מה שכתוב".
לכאורה זו גישת "ברירת המחדל" ללימוד הגמרא.

בקיצור אמרים:
החסידית, מדגישה את ההקפה, וכתוצאה מכך את ההבנה של הגמרא, על פי מפרשי הש"ס.
הליטאית, מדגישה את הניתוח המעמיק של הסוגיה התלמודית עצמה. הרבה לוגיקה עצמאית.

 

[פסיק פומיה]

בקיצור אמרים:
החסידית, מדגישה את ההקפה, וכתוצאה מכך את ההבנה של הגמרא, על פי מפרשי הש"ס.
הליטאית, מדגישה את הניתוח המעמיק של הסוגיה התלמודית עצמה. הרבה לוגיקה עצמאית.

אני נאלץ לחלוק על מר משום שרבו בתי המדרש הליטאיים וכמו''כ רבו אלו החסידים
אף בגישה הליטאית רבים אלו שנצמדים לליבון שיטות הראשונים ולשונם, ומעדיפים זאת ע''פ ליבון גוף הסוגיא לחודא. (ורבו בזה הדוגמאות למכביר)
החילוק שכן מצינו בין הגישה הליטאית לזאת החסידית, הוא שהחסידים פחות שייכים למהפכה שחולל הגר''ח הלוי זיע''א בדרך הלימוד, ועדי' נשתייר אצל חלקם ואולי אפי' אצל רובם, סגנון הפלפול הפולני, ודרך ליבון הפשט.

 

[איש אשכולות]

נכון,
בדיוק כמו נושא האשכול, גם כאן, מחובתי להביא מובאות כתימוכין להגיגיי.
(אך מה אעשה, ומשאב הזמן, מתדלדל).
עוד מועד לחזון, בע"ה!

 

[חפץ בחיים]

סגנון הפלפול הפולני, ודרך ליבון הפשט.

ימחל נא מר
אבל אינם שייכים זה לזה (הפלפול והפשט)

 

[ממגד שמים]

"התחייבתי" באשכול שכן להרחיב על לימוד העיון החסידי.
אני מנסה לשלם אותו כאן:

שיטת הלימוד הליטאית:
שמה דגש (או מתחילה ב) על ניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, תוך ניסיון להבין את הסברות וההיגיון הפנימי של הגמרא.
בוודאי שהיא תחפש מקור, ובהחלט תתחבר מאוד בבירור שיטות הראשונים והאחרונים, אך בעיקר ככלי להבנת הסוגיה עצמה.

שיטת הלימוד החסידית:
מתמקדת בהקפת מקורות רבים, מהראשונים ומהאחרונים, במטרה להבין את דבריהם ואת ההקשרים ביניהם.
מאוחר יותר גם היא תתקדם לניתוח (מעמיק, או מְחַבֵּר) של סברות הגמרא, בכפיפות מלאה ובדבקות ל"מה שכתוב".
לכאורה זו גישת "ברירת המחדל" ללימוד הגמרא.

בקיצור אמרים:
החסידית, מדגישה את ההקפה, וכתוצאה מכך את ההבנה של הגמרא, על פי מפרשי הש"ס.
הליטאית, מדגישה את הניתוח המעמיק של הסוגיה התלמודית עצמה. הרבה לוגיקה עצמאית.

"התחייבתי"
בפש' לא חשיב כנדר לדבר מצווה...
קצת יומרני להכניס את כל החסידים תחת מטרי' אחת. סלונים-קרלין-בעלזא וגור [-קהילת הגר"ש]

 

[המאושר!]

"התחייבתי"
בפש' לא חשיב כנדר לדבר מצווה...
קצת יומרני להכניס את כל החסידים תחת מטרי' אחת. סלונים-קרלין-בעלזא וגור [-קהילת הגר"ש]

ממש כך.

יש מהחסידים שמתחברים לדרך הזו, ויש מליטאים שמתחברים לדרך השני. מנא לך לכלול ולחלק, לא הרי דרך לימודו של חידושי הרי"ם והשפת אמת כהרי דרך לימודו של בעל ה'דברי חיים'?

 

[לענ"ד]

חידושי הרי"ם והשפת אמת

לדעתי גם להם אין אותו צורת לימוד.