ניסן - כ' ניסן - יום פטירת רב האי גאון | פורום אוצר התורה ניסן - כ' ניסן - יום פטירת רב האי גאון | פורום אוצר התורה

ניסן כ' ניסן - יום פטירת רב האי גאון

ג

גרינפלד

משתמש מוביל
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,113
תודות
2,974
נקודות
375
רב האי גאון (ד'תרצ"ט – ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות.

רב האי היה בנו של רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו שלא הסכימו עם ההנהגה העריצה של ראש הגולה עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו, רב שרירא, סבו רב חנניה ואבי סבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא. אבי השושלת היה רב פלטוי גאון.

בצעירותו היה מבאי ביתו של ראש הישיבה רב אהרן גאון. הוא סייע לאביו בהנהלת הישיבה. אביו הזכירו בכמה מאגרותיו וקרא לו "האי בנהאינו". בשנת ד'תשמ"ו, התמנה רב האי לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא (המשרה השנייה בחשיבותה, אחרי ראש הישיבה = הגאון), ולמעשה שימש בגאונות יחד עם רב שרירא, אביו הקשיש. 20 שנה מאוחר יותר, כאשר מת אביו בגיל 100, התמנה רב האי לגאון (בשנת ד'תשס"ו). באותה שבת שמת רב שרירא קראו בתורה בפרשת פינחס "יפקד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר", וקראו את ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות", ובמקום לקרוא "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאד" אמרו "והאי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאד". רב האי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא, רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים (אם כי במקורות מסוימים מוזכר בנו "ר' יוסף מרומי").

בשנותיו האחרונות של אביו, הלשינו יהודים על רב שרירא ורב האי לפני הח'ליפה אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיו במלחמות נגדם כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר זוכה רב האי אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא שחלה ונפטר לאחר 8 שנים. ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנתו.​
 
ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחיל כמאה שנה לפני שעלה רב האי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה מרכזית ומשפיעה עוד כ-140 שנה. רב האי נחשב כמי ששיקם את ישיבת פומבדיתא והעניק לה מרכזיות וחשיבות בעולם הישיבות.

בפומבדיתא ישבו תלמידים מכל ארצות אירופה, אסיה ואפריקה: מהאימפריה הביזנטית, מאיטליה, מספרד, ממצרים ומעוד ארצות. גם ר' שלמה בר יהודה, ראש ישיבת ירושלים, שלח את בניו ללמוד תורה בפומבדיתא. על כך כתב ר' שמואל הנגיד בקינתו:
ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה,
ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה.

רבנים וחכמים מכל רחבי תבל פנו אליו בשאלות: רבי שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בר נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטט, רבי משולם בן קלונימוס מלוקא, חכמי קאבס, מצרים, ירושלים, ועוד. רב האי היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם.

רב האי נחשב מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה). הוא היה בקיא בספרות הערבית, ופעם אחת התווכח עם "חכמי ישמעאל ולא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפני חכמתו... ונצחם בראיותיו". רבי שמואל הנגיד מעיד עליו בקינתו ש"אחז בכל חכמה יפהפייה". הרמב"ם הגדיר אותו "אחרון הגאונים בזמן וראשון שבהם לחשיבות".

בעל ספר האשכול כתב עליו: "ודברי רב האי גאון ז"ל גדולים בכל מקום ואין להוסיף עליהם".​
 
עיקר גדולתו של רב האי הייתה בהלכה. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בעומקם, בבהירותם ובסדרם.

בספרו "המקח והממכר" רב האי מקיף את הנושא מכל צדדיו, מנתח את ההלכות ומסדר אותן בצורה מושלמת. בנוגע לתשובותיו בדינים שבין אדם לחברו צריך להביא את מה שכתב רב האי על עצמו:
סברתנו שלנו (שלי) ושל אבי מורי ז"ל ידוע בדינים מעולם, ללכת אחרי אומדן, ואנו מדייקים תמיד אחרי עיקר מעשים, שלא יהיו בהם מרמה וגזל ועוול, וללכת אחרי אמת ויושר, ולגלות כל מעשים ולהורות לאמיתן של דברים.

רב האי כתב בחייו אלפי תשובות, ועוד בחיי אביו רב שרירא השתתף עמו בכתיבת תשובות לשואלים. אף שחלק גדול מהן אבד, מהוות תשובותיו כשליש מתוך שאר תשובות הגאונים המצויות בידינו כיום, אשר נשלחו משתי הישיבות שבבבל במשך ארבע מאות שנה. סגנון תשובותיו מתבלט בַהרחבה שבה הן מקיפות את הנושא הנידון, לעומת הקיצור האופייני לעיתים לתשובות-גאונים אחרות. מנהגו היה להשיב בשפה שבה נשאלה השאלה, והתשובות נכתבו בלשון הקודש, בארמית ובערבית. הן עוסקות במקרא, במשנה, בתלמוד, בהלכה, באגדה, בדיני ממונות, בדיני אישות, באמונות ודעות, בענייני תפילה ובית הכנסת, ובכל תחום בחיי הציבור ובחיי היחיד.​
 
כתביו
  • פירוש לתלמוד​
  • "משפטי שבועות"​
  • "ספר המקח והממכר" - יצא לאור עם פירוש עמק השער על ידי רבי מיכל יהודה ליפקוביץ'​
  • "ספר המשכון"​
  • "ספר משפט התנאים"​
  • "ספר משפטי הלוואות"​
  • "ספר מוסר הדיינים"​
  • "ספר באיסור והיתר"​
  • "הלכות תפילין"​
  • "הלכות שחיטה"​
  • "פירושים לכתבי הקודש"​
  • כְּתַאבּ אלְחַאוִי ("ספר המאסף") - על כל הצירופים האפשריים מאותיותיו של כל שורש וביאורם​
  • ספר בניקוד לשון הקודש​
  • סידור תפילות​
  • פיוטים. ביניהם: שמע קולי​
  • סגולתו של כל פרק בתהילים​
ועוד.​
 
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון