אדר כ"ז אדר - יום פטירת השואל ומשיב (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (נאטאנזאהן) (ה'תק"ע – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו. מחבר שו"ת שואל ומשיב.

נולד בברז'אן שבגליציה, בן בכור לרבי אריה לייביש נתנזון מחבר הספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין ומרים בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין רבה של למברג (היא לבוב). בשנת ה'תקפ"ו נישא לשרה אדיל בת דוד-אמו, הרב יצחק אהרן הלוי איטינגא, חתנו של רבי מרדכי זאב. לאחר נישואיו התגורר בלמברג ולמד עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא. אשתו נפטרה בכ"ו סיון תרי"ז.

בשנת ה'תרי"ז התמנה כרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות בתלמוד וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד בית תבשיל בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב, מאחר שהיה לו הון פרטי משלו ממנו התפרנס.

הרב יסד חבורת אנשי מעמד בלבוב. מטרת החבורה היה שישבו עשרה אנשים תלמידי חכמים מופלגים יראים ושלימים בבית המדרש כל היום ללמוד ללמד, ולהתפלל בעד כלל ישראל, ויקבלו את תמיכתם מתושבי העיר.

באור לי"ב אדר תרי"ח נשא לאשה את האלמנה שפרה בורשטין.

בשנת תרי"ח בחן מכונה להכנת מצות מכונה ונתן לה הכשר. בעקבות זאת פרסמו כנגדו כתבי פלסתר בטענה שהוא גרם לציבור לאכול חמץ בחג הפסח.

הרב נתנזון כתב חיבורים רבים, חלקם עם גיסו, הרב מרדכי זאב הלוי איטינגא, שיחסיהם עלו על שרטון בפולמוס מצות מכונה. ספרם "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" קיבל הסכמות מהרב מרדכי בנט ומהרב משה סופר, החת"ם סופר. סדרת תשובותיו בשם "שואל ומשיב", המורכבת משישה כרכים עבי כרס, נודעת כחיבור בעל סמכות הלכתית חשובה. באחת מתשובותיו התיר להשתמש בשעון שמדליק נר באופן אוטומטי בשבת ותשובה זאת מהווה בסיס לשימוש בשעון שבת. לעיתים היה מקבל מעל חמישים מכתבים ביום, ואפילו ביומו האחרון עלי אדמות כ"ו באדר הראשון תרל"ה, הכתיב לתלמידו תשובה לשאלה שהגיעה באותו היום.

חיבר ספרים גם על התנ"ך, השולחן ערוך והמשנה. כתב כשלוש מאות הסכמות לספרים שונים בדורו.

אף על פי שלא השתייך לתנועת החסידות, היה ביחסים טובים עם ראשי החסידות ואף נתן הסכמה לספרים חסידיים, כמו "שער היחוד והאמונה" של רבי אהרן מסטרשלה. יחסו השלילי בתחילה לתורת החסידות, השתנה מהקצה אל הקצה בעקבות מפגש עם רבי מרדכי מקרמניץ, שבו ראה את צורתו הקדושה בעת התפילה "צורה רוחנית שלא מהעולם הזה", שהותירה בו רושם לכל ימי חייו.

הרב נתנזון נפטר בליל יום חמישי כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, ולא השאיר אחריו צאצאים.​