רבי שלמה גולדמן (תרכ"ט - כ"ו באייר תש"ה), המכונה ר' שלומק'ע זווילער, היה האדמו"ר הרביעי של חסידות זוועהיל, ומקים החסידות בארץ ישראל, בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמיד הבעל שם טוב.
נולד לרבי מרדכי גולדמן האדמו"ר השלישי בשושלת זוועהיל ורבה של העיר זוועהיל, ולאמו מרים שרה בת רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות ורבנות העיר לצד אחיו המבוגר ממנו רבי יחיאל מיכל גולדמן. עוד בחיי אביו קיבל "קוויטלאך" (פתקאות עם הזכרת שמות לישועה) מיהודי זוועהיל והסביבה.
בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל עם נכדו רבי מרדכי (לימים אף הוא אדמו"ר מזווהעיל). לפי המסופר, כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה ולמד בישיבת חיי עולם. רבי שלמה קנה שטח בשכונת בית ישראל שם בנה דירה קטנה, כשהוא מתכנן את עיצובה ויצק בעצמו את יסודותיה. נהג לנסוע באוטובוס לכותל המערבי, והיה יושב בין כל האנשים. ביתו היה פשוט ודל, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים, והיה פתוח לרווחה לכל עני ונדכא, כשהוא עומד ומשמש בעצמו את באי ביתו. הוא הסתיר את ייחוסו ואדמו"רותו אולם אט אט החלו תושבי ירושלים להכיר בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'.
על אף שכמעט ולא נהיו לו חסידים, בכל זאת היה אהוד בקרב יהודי ירושלים ושמו התפרסם כבעל מופת, ורבים האמינו בו שהוא "צדיק יסוד עולם". על שאלות קשות בענייני לידה וכדומה היה נוהג לערוך "יישוב" במקווה, כלומר היה הולך לטבול ולאחר הטבילה היה עונה תשובה. בראשית שנת תש"ב, כשהנאצים עמדו באל עלמיין, הלך יחד עם רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין לקבר האור החיים להתפלל על הצלת יהודי ארץ ישראל, ובסוף התפילה אמר רבי ישראל שיודע שהנאצים יכשלו. בכל ימי המלחמה הבטיח שבארץ ישראל לא יגעו ולפני המלחמה אמר, גם אם תהיה מלחמה, בארץ ישראל לא יגעו ובוודאי לא בירושלים. בהזדמנות אחרת אמר: "ארץ ישראל תהיה לפליטה".
על אף שלא הבליט את ידיעותיו בתורה, מספר פעמים גילה את כוחו בלימוד. בפולמוס השבת ביפן פסק בנחרצות שיש לשמור שבת ביום שבת ולא ביום ראשון באמרו שיש לפסוק כפי שיטת הרמב"ם והטעים את סיבת הדבר בכך שארץ ישראל היא מרכז העולם והן ממערב לה והן ממזרח לה יש 12 שעות הפרש. רבי שלמה שלח אז שליחים לחזון איש לשכנעו לחזור בו.
היה בידידות עם הרב קוק. בשנתו האחרונה בנה את ישיבת זוויהל בירושלים.
נפטר בכ"ו באייר תש"ה, יום שקשור על פי הקבלה למידת "יסוד שביסוד" שמרמזת על קדושה. נטמן בהר הזיתים. אחריו המשיך באדמו"רות בנו, רבי גדליה משה גולדמן. ביתו קיים עד היום ונערכים בו שיעורים.
נולד לרבי מרדכי גולדמן האדמו"ר השלישי בשושלת זוועהיל ורבה של העיר זוועהיל, ולאמו מרים שרה בת רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות ורבנות העיר לצד אחיו המבוגר ממנו רבי יחיאל מיכל גולדמן. עוד בחיי אביו קיבל "קוויטלאך" (פתקאות עם הזכרת שמות לישועה) מיהודי זוועהיל והסביבה.
בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל עם נכדו רבי מרדכי (לימים אף הוא אדמו"ר מזווהעיל). לפי המסופר, כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה ולמד בישיבת חיי עולם. רבי שלמה קנה שטח בשכונת בית ישראל שם בנה דירה קטנה, כשהוא מתכנן את עיצובה ויצק בעצמו את יסודותיה. נהג לנסוע באוטובוס לכותל המערבי, והיה יושב בין כל האנשים. ביתו היה פשוט ודל, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים, והיה פתוח לרווחה לכל עני ונדכא, כשהוא עומד ומשמש בעצמו את באי ביתו. הוא הסתיר את ייחוסו ואדמו"רותו אולם אט אט החלו תושבי ירושלים להכיר בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'.
על אף שכמעט ולא נהיו לו חסידים, בכל זאת היה אהוד בקרב יהודי ירושלים ושמו התפרסם כבעל מופת, ורבים האמינו בו שהוא "צדיק יסוד עולם". על שאלות קשות בענייני לידה וכדומה היה נוהג לערוך "יישוב" במקווה, כלומר היה הולך לטבול ולאחר הטבילה היה עונה תשובה. בראשית שנת תש"ב, כשהנאצים עמדו באל עלמיין, הלך יחד עם רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין לקבר האור החיים להתפלל על הצלת יהודי ארץ ישראל, ובסוף התפילה אמר רבי ישראל שיודע שהנאצים יכשלו. בכל ימי המלחמה הבטיח שבארץ ישראל לא יגעו ולפני המלחמה אמר, גם אם תהיה מלחמה, בארץ ישראל לא יגעו ובוודאי לא בירושלים. בהזדמנות אחרת אמר: "ארץ ישראל תהיה לפליטה".
על אף שלא הבליט את ידיעותיו בתורה, מספר פעמים גילה את כוחו בלימוד. בפולמוס השבת ביפן פסק בנחרצות שיש לשמור שבת ביום שבת ולא ביום ראשון באמרו שיש לפסוק כפי שיטת הרמב"ם והטעים את סיבת הדבר בכך שארץ ישראל היא מרכז העולם והן ממערב לה והן ממזרח לה יש 12 שעות הפרש. רבי שלמה שלח אז שליחים לחזון איש לשכנעו לחזור בו.
היה בידידות עם הרב קוק. בשנתו האחרונה בנה את ישיבת זוויהל בירושלים.
נפטר בכ"ו באייר תש"ה, יום שקשור על פי הקבלה למידת "יסוד שביסוד" שמרמזת על קדושה. נטמן בהר הזיתים. אחריו המשיך באדמו"רות בנו, רבי גדליה משה גולדמן. ביתו קיים עד היום ונערכים בו שיעורים.