ניסן כ"ה ניסן - יום פטירת ה'מטה משה'

[גרינפלד]

רבי משה מת (או מאט) (שי"א לערך - שס"ו), מחכמי פולין ותלמידו של המהרש"ל, מחבר הספר ההלכתי מטה משה.

שם משפחתו היה "מת", ורבני דורו כינו אותו במליצה "רבי משה איש חי". יש המסבירים את שם המשפחה כראשי תיבות של "מחזיקי תורה" או "מרביצי תורה". הרב מאיר מאזוז משער שהיה מלמד תינוקות, ולכן כינו אותו "מ"ת", ראשי התיבות של מלמד תינוקות.

אך יש המאייתים את שמו "משה מאט".

נולד לר' אברהם, בערך בשנת שי"א בפשמישל (ביידיש: פרעמיסלא) שבפולין. בילדותו נהרג אביו על קידוש השם. למד אצל המהרש"ל, ובספרו מובאות הלכות והנהגות רבות בשמו.

כתב ספר על תרי"ג מצוות בחרוזים. היה רבה של העיירה בלז בגליציה, ייסד שם גם ישיבה. כשנאלץ לצאת מבלז עבר לבית חמיו, ר' שמואל בעיר לודמיר, ושם כתב את ספרו. לאחר מכן מונה לרבה של עיר הולדתו, פשמישל, ולבסוף היה רב באפטא ובקראקא (היא קרקוב). היה חבר בוועד ארבע הארצות. סיים את ספרו "מטה משה" בשנת שמ"ה, והוא נדפס בקראקא בשנת שנ"א. נפטר באפטא בשנת שס"ו. נודע בעיקר בזכות ספרו "מטה משה".​

 

[גרינפלד]

הספר מטה משה הוא ספר הלכה מתקופת האחרונים שחיבר רבי משה מאט (שי"א לערך - שס"ו), מחכמי פולין, תלמידו של המהרש"ל.

הספר מטה משה נדפס לראשונה בקרקוב בשנת שנ"א. יש בו דרשות, וכן הלכות וטעמי הלכות על פי סדר השולחן ערוך אורח חיים, מהנהגות רבו המהרש"ל וליקוטים רבים מהרא"ש, הטור, הסמ"ג, ופוסקים רבים אחרים, וכן טעמים וביאורים ששמע בעל פה מחכמי דורו.

מובאות רבות מספרו קיימות בספרי האחרונים כגון הכנסת הגדולה, מגן אברהם, משנה ברורה ועוד.​

• בעניין איסור הדיבור בשעת הקדיש מביא המשנה ברורה בשמו: ”ובספר מטה משה סימן תי"א הביא בשם מדרש, שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום וראה התלמיד שהיה לו כתם במצחו, ואמר לו, מפני מה אירע לך כך, אמר לו מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש.” (משנה ברורה, סימן נו, סעיף קטן א)​
• כעצה לשמיעת קריאת התורה מביאים המגן אברהם והמשנה ברורה בשמו לקרוא יחד עם בעל הקורא: ”נכון לקרות בלחש מלה במלה עם השליח ציבור, דבלא זה אי אפשר לכוין ולשמוע. וכן כתבו כמה אחרונים” (משנה ברורה סימן קמו סעיף קטן טו, על פי דברי המטה משה בסימן רנ)​
• התורה נתנה רשות לרופא לרפאות גם חולי פנימי (ציץ אליעזר חלק יא סימן מא)​