ניסן - כ"ה ניסן - יום פטירת ה'דברי חיים' מצאנז | פורום אוצר התורה ניסן - כ"ה ניסן - יום פטירת ה'דברי חיים' מצאנז | פורום אוצר התורה

ניסן כ"ה ניסן - יום פטירת ה'דברי חיים' מצאנז

גרינפלד

משתמש מוביל
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,175
תודות
3,085
נקודות
375
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (ה'תקנ"ז - כ"ה בניסן ה'תרל"ו) (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו. מחבר ספרי דברי חיים.

נולד בשנת תקנ"ז בעיר טרנוגרוד שבגליציה ויש אומרים בעיר ברודי למרים, בתו של רבי דוד מטרנוגרוד מגזע החכם צבי, ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם רעכיל דבורה בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם רבקה בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור, כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים. השפעתו הרחבה ניכרת בספרי השו"ת של רבנים בני דורו.

נפטר בכ"ה בניסן ה'תרל"ו ונקבר בעירו צאנז שבפולין.

רוב בניו וחתניו שימשו ברבנות ואדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-זמיגראד, באבוב, סטרופקוב, צאנז-גריבוב.

שיטתו של רבי חיים מצאנז הייתה מבוססת על חריפות לימודית המבוססת בעיקרה על בקיאות רבה. אמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא היה מהמעודדים פרסום קבלה ברבים כחסידויות אחרות (ראה חסידות). בפרט לא לנערים צעירים שעדיין לא מילאו כריסם בש"ס ופוסקים, דוגמה לדבר מספרים ששני ילדים הגיעו אליו לקבל ממנו ברכה לקראת הבר מצווה שלהם. רבי חיים בירכם ואמר להם שיעסקו בגפ"ת ורק אחרי שיסיימו את הש"ס יחזרו אליו. לעומת זאת הוא כשלעצמו עסק רבות בלימוד הקבלה, ודברי תורתו בספר דברי חיים מבוססים ברובם על ספרי הקבלה הקודמים.

בהלכה ידועה גם שיטתו בנוגע להנחת תפילין בפירוש דברי הגמרא בעירובין 'מקום יש בראש להניח שתי תפילין', -גם ברוחב הראש. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות מכונה ופסק שהם חמץ גמור, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסקיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד למנהג המקובל) והפסיקה כי האדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה.​
 
דברי חיים היא סדרת ספריו של רבי חיים הלברשטאם, רבה של צאנז ואבי שושלת צאנז, המכונה על שמה. הסדרה כוללת שו"ת, פסקי הלכה בהלכות שמות גיטין והלכות מקוואות, וחידושים על התורה ומועדים ומסכת בבא מציעא.

רבי חיים הלברשטאם היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו. בחייו חיבר שלושה חיבורים בשם דברי חיים. שניים מהם, הראשון על שמות אנשים בהלכות גיטין והשני על הלכות מקוואות, חוברו בספר אחד 'דברי חיים'. עליהם לא חתם את שמו, השלישי הוא שאלות ותשובות 'דברי חיים', עליו חתם את שמו.

לפי נכדו רבי משה הלברשטאם - המילה 'דברי' בגימטריה 'אריה' - שם אביו של רבי חיים (רבי אריה לייבוש מטרניגרד) וגם השם 'דברי חיים' בגימטריה 'מרים' (עם האותיות) כשם אימו.


על שמות אנשים והלכות מקוואות
ספרו הראשון מורכב משני חלקים: החלק הראשון על שמות אנשים ונשים הנכתבים בגט, והחלק השני על הלכות מקוואות.

את הספר הדפיס רבי חיים בשנת תרכ"ד בזולקבה, בעילום שם, כשבשער הספר נכתב ”שחיבר אחד התלמידים”. רבי חיים הקדים הקדמה קצרה לספר וחתם את שמו: ”שמי לא רשמתי מטעם הידוע”. הספר הודפס שנית במונקאטש בשנת תרנ"ב, על ידי בנו רבי ברוך מגורליץ שכותב בהקדמתו לספר שהוא קיבל את החיבור במתנה מאביו עוד בחייו וציוהו להפיצו, כן כותב שבעת חליו האחרון של אביו אמר כך: ”שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה”. הוא נימק את פרסום שם המחבר בכך שזהות המחבר כבר התפרסמה מעת ההוצאה הראשונה.

הספר נדפס בשלישית בשנת תשמ"ח במהדורת צילום על ידי ישיבת 'בני ציון' של חסידות באבוב, בסופו הערות של רבי יוסף שאול נתנזון על שמות אנשים, ויישובי האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב על ההערות, וכן מפתחות.

חלק ראשון - שמות אנשים ונשים (גט)
בתחילת הספר כתב רבי חיים 'פתיחה לשמות אנשים ונשים'. הספר מחולק לכמה נושאים:​
  • 'שער האותיות והנקודות'- ביאור על האותיות והנקודות וההגייה בשמות אנשים​
  • ביאור על פי ספר בית שמואל בשמות אנשים, ובו שלושה סעיפים: שמות אנשים, שמות נשים וכללים על שמות אנשים ונשים.​
  • על ספר טיב גיטין, ובו: ליקוטי שמות, דיני שמות שנשתנו, הערות בדברי הפוסקים והטיב גיטין.​
  • 'שער שינוי השמות' - הלכות שמות ששונו.​
  • על סוגית "מעלין משטרות ליוחסין".​
  • 'שער שינוי מקומות'.​


חלק שני - מקוואות
בספר חידושים על שולחן ערוך הלכות מקואות ועל משניות מקואות. במהדורות חדשות נכללו בספר תשובותיו בעניני מקואות שנדפסו בשו"ת דברי חיים.

חלק זה הודפס מספר פעמים גם בנפרד, בשנת תשי"ז על ידי רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב; בשנת תשס"ו בירושלים, ו'ליקוטי הערות' מגדולי הדורות ועם הערות מרבי חיים מרדכי יעקב גוטליב מחבר ספר יג"ל יעקב; בשנה זו מהדורה מוערת נוספת עם ילקוט הערות.

בבא מציעא
בני רבי חיים כותבים בהקדמתם לספר ש”למד מסכת זו בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה יותר מעשרים שנה וחידש חידושים נפלאים עד למרבה”. למעשה מה שהובא בספר זה רק חלק מועט מחידושים רבים שנאבדו עם הזמן. הספר נכתב באופן קשה להבנה וללא מראי מקומות. הספר הודפס לאחר פטירתו בהסכמת בניו. הודפס שוב בשנת תש"מ על ידי רבי אליהו שמרלר שערך את הספר וציין מראי מקומות. בכרך זה, הודפס על פי הוראת רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם גם חלק מספר 'דברי חנה' של רבי חנה הלברשטאם, בענין בין השמשות. הספר הוהדר והודפס עם פירוש 'נצרף לחיים' בעריכת הרב חיים יעקב הורביץ, עם מראי מקומות שנסדרו על ידי רבי אליהו שמרלר ויצא לאור בשנת תשנ"ט, עם הסכמות מגדולי אדמו"רי בית צאנז ורבנים נוספים.

שאלות ותשובות
חיבורו המרכזי הוא שאלות ותשובות "דברי חיים", לפי נושאי אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. הוא הודפס בחייו בשנת תרל"ה בלבוב על ידי נכדיו. בהמשך הודפס פעמים רבות.

בתקופה מסוימת הוא נמנע מכתיבת חלק מהתשובות בעצמו, כדי שידיו לא יתלכלכו בדיו שהיא חציצה לנטילת ידיים, וכן מפני חולשתו, והוא נהג להכתיב את התשובות למקורביו בעל פה.

בין הרבנים שדן עימם בשו"ת נמנים: בנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, חתנו רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל ומחותנו הקדושת יו"ט.

בתשובותיו הוא מביא מספר פעמים כי היו תשובות בכתב יד שנאבדו ממנו. מספר תשובות הובאו לאחר מכן ב"השמטות" בסוף הספר. תשובה נוספת נדפסה בסוף ספר דברי חיים על התורה משנת תרע"ג.

ספרי השו"ת (אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר - בכמה כרכים) הוהדרו במשך השנים על ידי נכדו הרב סיני הלברשטאם, חלק מהם עם ביאורים והוספות על ידי הרב סיני, בשם 'דברי סיני'.

פסקים בולטים
  • פירוש דברי הגמרא בעירובין 'מקום יש בראש להניח שתי תפילין', - גם ברוחב הראש​
  • התנגד לשימוש במצות מכונה ופסק שהם חמץ גמור​
  • התנגד ללבישת ציצית שנטוותה במכונה​
  • מי שבירך על תפילין ר"ת לא יברך שנית על תפילין רש"י​
  • אדמו"רות אינה עוברת בירושה, תוך שהוא מביא דוגמה מהבעש"ט, והמגיד ממזריטש שהעבירו את המשרה לתלמידיהם ולא לבניהם, למרות שגם בניהם היו צדיקים​

על התורה ומועדים
בעת חליו האחרון, הורה רבי חיים לבניו להדפיס את חידושיו על התורה והמועדים ועל מסכת בבא מציעא, ולקרוא אף לספר זה בשם "דברי חיים". רבי חיים נפטר בכ"ה בניסן ה'תרל"ו, ולאחר פטירתו קיימו בניו את הוראתו והדפיסו את החידושים במונקאטש בשני חלקים, בשנים ה'תרל"ז–ה'תרל"ח.

מאז הודפס במספר מהדורות, ביניהם על ידי מספר חצרות חסידיות: צאנז, באבוב, ז'מיגראד בארצות הברית, מכון פאר מקדושים ועוד. בשנת תשע"ח הודפס במהדורה חדשה ומבוארת מעובד וערוך על פי שיעוריו של הרב מיכל זילבר בשם 'דברי חיים המבואר' בהוצאת חסידות צאנז גריבוב.



סגנון דבריו
על סגנון אמירת דברי תורתו, כותבים בניו בהקדמתם לספרו על התורה ”מדי שבת בשבתו, ובחדשים ורגלים, בהתאסף אליו גדולי ישראל וחכמיהם, ודרש לפניהם דברי תורה כנתינתן מסיני, כמעט נראה בחוש שכינה מדברת מתוך גרונו”. רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב כותב עליו ”מדריכם בתורה וביראה ובענוה כמו רבותינו הקודמים” ומשמשו של רבי חיים, רבי רפאל כותב ”בליל שבת קודש בשעת אמירת התורה, היו עיניו הקדושים סתומות ולבו פתוח, והיו רואין בעת אמירת התורה שהיה גופו הקדוש עם פני קדשו כולו אש”. רבי חיים בעצמו אמר ש”רבי צריך לומר תורה בבחינה כזו, שהוא לא ידע מה שהוא אומר, והחסידים לא יבינו מה ששמעו”.

רבי חיים העדיף לכתוב בעצמו את דברי התורה שאמר ולא הסתמך על אחרים. רבי חיים בעצמו העיד ששרפים ואופנים אינם משיגים את דברי תורתו.

רבי שלמה מבאבוב אמר שעל דבריו של רבי חיים יש להתייגע כבדברי הראשונים.​
 

 
עובדא ידענא שאא"ז מצאנז נתגלה בחלום לאחר הסתלקותו לאא"ז בעל ייטב לב ואמר לו, בתור מחותן וידיד נאמן הנני מייעץ אתכם שתעסקו יותר בנגלות התורה מבנסתרות, ושני ידידים היו לי כשהייתי בעלמא הדין שיעצתי להם זאת, אחד קיבל דברי ואחד לא, זה ששמע בקולי אינו מתחרט והשני מתחרט על זה כעת, על כן הנני גם כן מייעץ אתכם כנ"ל. (שו"ת דברי יציב ח"ד יו"ד סימן קל"ח)
 
חזור
חלק עליון