אדר - כ' אדר. יומא דהילולא דהג''ר שלמה זלמן אוירבך זללה''ה. האם באמת התיר הגאון לפתוח פקקים בשבת?? | פורום אוצר התורה אדר - כ' אדר. יומא דהילולא דהג''ר שלמה זלמן אוירבך זללה''ה. האם באמת התיר הגאון לפתוח פקקים בשבת?? | פורום אוצר התורה

אדר כ' אדר. יומא דהילולא דהג''ר שלמה זלמן אוירבך זללה''ה. האם באמת התיר הגאון לפתוח פקקים בשבת??

צריך עיון

משתמש מוביל
פרסם מאמר
הודעות
693
תודות
1,714
נקודות
162
כ' אדר

הג''ר שלמה זלמן אוירבך זללה''ה

תרע – תשנה



אחד הנדונים היותר מצויים בשבת קודש הוא 'פתיחת בקבוקים' ממיץ ענבים או יין לקידוש, ועד סתם משקה קל או מוגז למצות 'עונג שבת'.

רבים מן הפוסקים אסרו לפתוח פקק הסגור בשרשרת מכמה טעמים, 'מכה בפטיש' בעשיית כלי, שבפתיחת הפקק נגמרה עשייתו של הפקק והכנתו לשימוש, אחרים החמירו גם להחשיב את הבקבוק עצמו ככלי אטום, שהעושה לו פתח הרי הוא כעושה כלי, ועוד דנו לאסור מצד מחתך שרוצה הוא בחיתוך ה'שרשרת' מהפקק בצורה זו שהיא מתוקנת לשימוש הכלי.

אך ידוע ומפורסם שהג''ר שלמה זלמן ז''ל הקיל בזה [בחלק מהמקרים], נביא מדבריו ב'מנחת שלמה', ולבסוף נוסיף מה שיש לשאול אם הדברים נכונים גם למציאות בימינו.

הנה דברי רבינו בתשובה להגרי''מ אהרונסון ז''ל [מנחת שלמה ח''א סי' צא אות יב]:

ע"ד שאלתו בענין פקק של פח אשר בפעם הראשונה שפותחים אותו נפרד ממנו חלק התחתון ונשאר כטבעת על צואר הבקבוק.

פשוט הדבר שאיסור גמור הוא לפתוח בו לראשונה בשבת, כיון שאף אם היו שוברים את הצלוחית ומוציאים את שברי הזכוכית מהפקק, מ"מ כל זמן שהפקק מחובר לחלק התחתון אינו ראוי כלל לכסות בו בקבוק אחר כזה, ונמצא דלא נעשה פקק אלא ע"י זה שחתך את הטבעת מהפקק וכיון שכן הו"ל ודאי תיקון כלי, וכמו שאסור לקטום קיסם כדי לחצוץ בו פעם אחת בלבד את שיניו ואח"כ יזרקנו משום תיקון כלי כמבואר בגמרא ובש"ס או"ח סי' שכ"ב כ"ש שאסור לעשות פקק לבקבוק ע"י זה שחותך ממנו מקצת ועי"ז נעשה ראוי להשתמש בו כפקק.


ובהמשך התשובה הוא מדבר על בפקק פרח [כמו זה המצוי ב'בירה' בבקבוק זכוכית, שם הוא נוטה להתיר שלא כדעת החזו''א].

כאן אנחנו מוצאים את דעתו לאיסור בפתיחת פקק הבקבוק.

ובתשובתו שבח''ב [סי' לב] כותב רבינו עוד:

מה שכתבתי בפשיטות לאסור פתיחת פקק הברגה, הוא רק כשהטבעת הנלחצת היא ממש חלק בלתי נפרד מגוף הפקק, ולכן אף אם קלקולו הוא רק בגלל ההידוק מכל מקום יש לראותו כפקק מקולקל אשר רק ע"י הניתוק מהטבעת הוא שוב חוזר להיות פקק יותר קצר ומתוקן, מה שאין כן סוג פקק של נידון דידן הרי גם לפני שהרכיבו אותו על הבקבוק, הרי הטבעת הזאת נפרדת ברובה מהפקק עצמו וניכר לכל אדם שהטבעת הזאת היא מיועדת רק להידוק הפקק על הצואר, והיא גם יותר דק מהפקק, ולכן אף שגם טבעת זו מחוברת בחלקה עם הפקק, מכל מקום ניכר ממש שהוא דבר נפרד ורואים שהפקק הוא העיקר והטבעת היא כמו עור או שעוה שמסביב למכסה ולכן הרי הם כשני דברים נפרדים... ולכן נראה לענ"ד לענין נידון דידן דשפיר שרי להסיר אותו בשבת.

מחלק רבינו בין פקק מתכת ששם ה'שרשרת' נראית כחלק מן הפקק ולכן אף שהיא חתוכה במקצת אסור מן התורה להפריד אותה מהפקק, לבין פקק פלסטיק שניכר שהוא דבר נפרד שהוא כמודבק על הפקק שבזה אין איסור להפריד ביניהם.

ועל כן יש להעיר שהיום המציאות הפוכה, ודוקא פקקי הפלסטיק של בקבוקי השתיה נעשים ונראים ממש כמקשה אחת עם הפקק, ורק סדק מפריד ביניהם, ולפי זה לדעת הגרשז''א זללה''ה אסור לפותחם מן התורה!
 
יש תשובות ברורות ממנו במאור השבת לר' משה ידלר שמוכח שמתיר. עי"ש.
גם פקקים כאלו?
כי במנחת שלמה כתוב שחור על גבי לבן לאסור, כנ''ל, ומן התורה!
 
לכאורה זה תלוי בייצור ואם מייצרים את הטבעת עם הפקק רק כדי שהבקבוק יהיה סגור אז נראה לכאורה שצ"ל מותר לכל הדעות.
מרנן הגאונים הגדולים הרב עובדיה ו"הרב שלמה פישר, זצ'ל, מתירים גם פקקי מתחת פלסטיק.
 
לכאורה זה תלוי בייצור ואם מייצרים את הטבעת עם הפקק רק כדי שהבקבוק יהיה סגור אז נראה לכאורה שצ"ל מותר לכל הדעות.
זו סברא מעניינת, אבל ממש לא 'מותר לכל הדעות' שכן הגרשז''א ז''ל גופיה אסר ממש בזה
והגרשז''א ז''ל עוד מכת המקילין בזה, שכן רבים מגדולי הפוסקים אוסרים בכל ענין, אם מטעם מתקן אם מטעמים אחרים, ומה''ת.
מרנן הגאונים הגדולים הרב עובדיה ו"הרב שלמה פישר, זצ'ל, מתירים גם פקקי מתחת פלסטיק.
יתכן שהם מתירים, כל''ע, כדאי אולי לציין איה מקום דבריהם.
אבל רק לתשומת לב, כפי שהדגשתי למעלה, אף אחד מן הגדולים בשנים ההם שהתייחס ל'פקקי פלסטיק' לא מדבר על המציאות העכשוית שהשתנה בעשור האחרון, כמו שנתבאר בהודעה הראשונה [אומנם יתכן שדיברו על פקקים אחרים שבזמנם היו כיו''ב].
 
כ' אדר

הג''ר שלמה זלמן אוירבך זללה''ה

תרע – תשנה



אחד הנדונים היותר מצויים בשבת קודש הוא 'פתיחת בקבוקים' ממיץ ענבים או יין לקידוש, ועד סתם משקה קל או מוגז למצות 'עונג שבת'.

רבים מן הפוסקים אסרו לפתוח פקק הסגור בשרשרת מכמה טעמים, 'מכה בפטיש' בעשיית כלי, שבפתיחת הפקק נגמרה עשייתו של הפקק והכנתו לשימוש, אחרים החמירו גם להחשיב את הבקבוק עצמו ככלי אטום, שהעושה לו פתח הרי הוא כעושה כלי, ועוד דנו לאסור מצד מחתך שרוצה הוא בחיתוך ה'שרשרת' מהפקק בצורה זו שהיא מתוקנת לשימוש הכלי.

אך ידוע ומפורסם שהג''ר שלמה זלמן ז''ל הקיל בזה [בחלק מהמקרים], נביא מדבריו ב'מנחת שלמה', ולבסוף נוסיף מה שיש לשאול אם הדברים נכונים גם למציאות בימינו.

הנה דברי רבינו בתשובה להגרי''מ אהרונסון ז''ל [מנחת שלמה ח''א סי' צא אות יב]:

ע"ד שאלתו בענין פקק של פח אשר בפעם הראשונה שפותחים אותו נפרד ממנו חלק התחתון ונשאר כטבעת על צואר הבקבוק.

פשוט הדבר שאיסור גמור הוא לפתוח בו לראשונה בשבת, כיון שאף אם היו שוברים את הצלוחית ומוציאים את שברי הזכוכית מהפקק, מ"מ כל זמן שהפקק מחובר לחלק התחתון אינו ראוי כלל לכסות בו בקבוק אחר כזה, ונמצא דלא נעשה פקק אלא ע"י זה שחתך את הטבעת מהפקק וכיון שכן הו"ל ודאי תיקון כלי, וכמו שאסור לקטום קיסם כדי לחצוץ בו פעם אחת בלבד את שיניו ואח"כ יזרקנו משום תיקון כלי כמבואר בגמרא ובש"ס או"ח סי' שכ"ב כ"ש שאסור לעשות פקק לבקבוק ע"י זה שחותך ממנו מקצת ועי"ז נעשה ראוי להשתמש בו כפקק.


ובהמשך התשובה הוא מדבר על בפקק פרח [כמו זה המצוי ב'בירה' בבקבוק זכוכית, שם הוא נוטה להתיר שלא כדעת החזו''א].

כאן אנחנו מוצאים את דעתו לאיסור בפתיחת פקק הבקבוק.

ובתשובתו שבח''ב [סי' לב] כותב רבינו עוד:

מה שכתבתי בפשיטות לאסור פתיחת פקק הברגה, הוא רק כשהטבעת הנלחצת היא ממש חלק בלתי נפרד מגוף הפקק, ולכן אף אם קלקולו הוא רק בגלל ההידוק מכל מקום יש לראותו כפקק מקולקל אשר רק ע"י הניתוק מהטבעת הוא שוב חוזר להיות פקק יותר קצר ומתוקן, מה שאין כן סוג פקק של נידון דידן הרי גם לפני שהרכיבו אותו על הבקבוק, הרי הטבעת הזאת נפרדת ברובה מהפקק עצמו וניכר לכל אדם שהטבעת הזאת היא מיועדת רק להידוק הפקק על הצואר, והיא גם יותר דק מהפקק, ולכן אף שגם טבעת זו מחוברת בחלקה עם הפקק, מכל מקום ניכר ממש שהוא דבר נפרד ורואים שהפקק הוא העיקר והטבעת היא כמו עור או שעוה שמסביב למכסה ולכן הרי הם כשני דברים נפרדים... ולכן נראה לענ"ד לענין נידון דידן דשפיר שרי להסיר אותו בשבת.

מחלק רבינו בין פקק מתכת ששם ה'שרשרת' נראית כחלק מן הפקק ולכן אף שהיא חתוכה במקצת אסור מן התורה להפריד אותה מהפקק, לבין פקק פלסטיק שניכר שהוא דבר נפרד שהוא כמודבק על הפקק שבזה אין איסור להפריד ביניהם.

ועל כן יש להעיר שהיום המציאות הפוכה, ודוקא פקקי הפלסטיק של בקבוקי השתיה נעשים ונראים ממש כמקשה אחת עם הפקק, ורק סדק מפריד ביניהם, ולפי זה לדעת הגרשז''א זללה''ה אסור לפותחם מן התורה!
מקווה מאד ש "הג"ר" בכותרת לא נכתב מתוך מגמת הפחתה בכבודו של מרנא גאון ישראל הגרש"ז זצוק"ל
 
ראוי לציין את הדעות החולקות בקצרה וטעמיהם.

יש האוסרים משום מחתך, דהוא חפץ בחיתוך שרשרת הביטחון מן הפקק בצורה מסוימת נאותה [והגרשז''א כ' דאין בזה מחתך עי''ש].
יש האוסרים משום עשיית כלי של הפקק בכל גונא [שלזה גם הגרשז''א הסכים בעצם אלא התיר בחלק מהאופנים כמ''ש @צריך עיון לעיל].
יש האוסרים ג''כ משום עשיית כלי של הבקבוק שסוברים שהוא נחשב כעת כגוף אטום שאסר החזו''א, וזו סברא מחודשת מאוד!

יש כמה עצות לכאורה במקרה ששכחו לפתוח.

1.
לחורר את הפקק בסכין וכיו''ב, ועי''ז אינו עושה אותו לכלי אלא להיפך, ובס' אורחו''ש דנו אולי מותר שוב לפתוח אותו כדרכו.
הפקפוקים בזה: להצד דהוא כבר כלי יתכן שיש כאן סתירת הכלי דהפקק, נמצא קולם [של המתירים] חומרם [לאסור השחתת הפקק].

2. לחתוך את הבקבוק עצמו מלמעלה, לכאו' אם הבקבוק עודנו ראוי קצת לשימוש יש מקום להתיר דבר זה, וכן הורו חלק מגדולי ההוראה, דאינו סתירה גמורה.
אומנם אם נחשוש לסברא לעיל דהבקבוק נחשב גוף אטום עדיין איכא איסור עשיית פתח לכלי אטום.
 
חזור
חלק עליון