ניסן - י"ח ניסן - יום פטירת רבי ששון בכר משה | פורום אוצר התורה ניסן - י"ח ניסן - יום פטירת רבי ששון בכר משה | פורום אוצר התורה

ניסן י"ח ניסן - יום פטירת רבי ששון בכר משה

גרינפלד

משתמש מוביל
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,118
תודות
2,984
נקודות
375
הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה - י"ח בניסן ה'תרס"ג), המכונה פריסיאדו, היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני. מנהיג קהילת וישיבת המקובלים בית אל, ומחבר סדרת הספרים שמן ששון, פרשנות על ספריו של רבי חיים ויטאל.

נולד באורג'וק שבבוסניה, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשפחה שייחסה את עצמה לרבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". בגיל חמש (ה'תק"ץ) עלתה משפחתו לארץ ישראל. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 בי"ד בטבת תרמ"ב).

בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם.

בשנת ה'תרמ"ב, בגיל 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל, משרה בה החזיק 21 שנים עד לפטירתו בי"ח בניסן תרס"ג. במהלך שנים אלו נסע פעמים רבות לעיראק ולהודו כשד"ר.

הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת המגא'רים.

בין תלמידיו המקובלים, הרב שלום הדאיה, והרב משה עידאן מתוניסיה.​
 
ספריו שמן ששון בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת האר"י:​
  • חלק א' (תרכ"ט) – על עץ החיים​
  • חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין השמיטה​
  • חלק ג' (תרמ"ה) – שער הכוונות ופתח עיניים​
  • חלק ד' – על סידור הרש"ש (תרמ"ט). וכן פירוש על פרי עץ חיים ועל עולת תמיד​
  • חלק ה' (תר"ן) – על שער מאמרי רשב"י​
  • חלק ו' – על שער מאמרי רז"ל​
  • חלק ז' – על שער המצוות​
  • חלק ח' (תרנ"ו) – על שער הפסוקים​
  • חלק ט' – על ספר הליקוטים​
  • חלק י' – על הקדמת רחובות הנהר, אליו נלווה גם ספר דרך חיים למוהרח"ו ז"ל​
  • חלק י"א (תרס"ג) – שער הגלגולים עם הגהותיו של הרב​
  • (חלק י"ב על שער רוח הקודש חסר)​
מלבד סדרת ספריו זו, נמצאה חוברת בכתב ידו, ובה העתקות מספרי קבלה עם הערותיו, ו-48 תשובות שלו בענייני קבלה על שאלות המופיעות בשו"ת חכמי המערב. כתב היד נכתב בצעירותו, ועליו נוספו הגהות בשנותיו המאוחרות, אך הוא לא נדפס עד לשנת תשע"ה.​
 
מתוך קונטרס ארי במסתרים עמ' ז' [שבחיו ותולדותיו של בעל הלשם שבו ואחלמה] להגה"ק רבי שריה דבליצקי זצ"ל

"ומאז התגברה עליו התשוקה העזה להשגת כתרה של תורת חכמת האמת וכפי עדות הגה"צ רי"ל בלאך זצ"ל ר"י טלז
הרי מה שזכה רבנו היה ע"י רוב יגיעתו במסירות נפש בחכמה זו ובבכיות עצומות בשפיכת הנפש לה שיאיר עיניו בתורתו וקיים רבנו בעצמו בזה את הנאמר מפי מהרח"ו זצ"ל בהקדמתו לעה"ח בתנאי השגת החכמה שעל כל ד"ת שלא תבינהו תבכה עליו כל מה שתוכל כיוצא בזה ידוע גם על גאון הקבלה בעל השמן ששון זצ"ל שלמד כל לשון וכל פרק שבדברי האריזי"ל מאה ואחת פעמים ועל כל דבר שלא זכה להבין בכה בדמעות שליש".
 
חזור
חלק עליון