ניסן - י"ז ניסן - יום פטירת רבי יהודה שפירא זצ"ל | פורום אוצר התורה ניסן - י"ז ניסן - יום פטירת רבי יהודה שפירא זצ"ל | פורום אוצר התורה

ניסן י"ז ניסן - יום פטירת רבי יהודה שפירא זצ"ל

א

אחד יחיד

משתמש מוביל
פרסם 5 מאמרים
הודעות
723
תודות
1,065
נקודות
222
רבי יהודה שפירא (כ"ד בתשרי תרפ"ד - י"ז בניסן תשס"ט) היה תלמיד חכם ופוסק-הלכה חרדי ליטאי. מרבני חוג חזון איש.

נולד בירושלים לשמעון זיידל ולאסתר שפירא, משפחה ירושלמית שורשית ממקורבי חסידות קרלין. למד והתחנך במוסדות עץ חיים. בבחרותו התקרב אל החזון איש שהתגורר בבני ברק והיה נוסע למשך כל השבוע כדי לעסוק עמו ועם תלמידיו בתורה וחזר לביתו בשבתות. הוא הפך לאחד מתלמידיו הקרובים של החזון איש, והחזון איש אף התבטא עליו ועל חבריו הרב חיים ברים והרב משה יהושע לנדא, שיש לו שלושה ילדים[1][דרוש מקור]. נישא לבלומה בת הרב מאיר כהן, מבתי אונגרין. גם לאחר נישואיו המשיך בנוהגו לשהות כל השבוע בבני ברק, וחזר לירושלים רק לשבתות.

בשנת תשי"ח הוא מונה על ידי הרב נחום מאיר קרליץ לכהן כראש כולל חזון איש ביחד עם עמיתיו הרבנים רבי נסים קרליץ ורבי גדליה נדל, והיה שוהה במשך כל השבוע בבני-ברק ובשבתות היה שב לביתו בירושלים, בהמשך התפנתה אחת הדירות השייכות לכולל חזון-איש ואז עבר להתגורר בבני-ברק. הרב שפירא היה לסמכות ההלכתית העליונה בבית הכנסת לדרמן, ואף ה"סטייפלער" בעצמו נהג לשאול אותו בהלכה, וכן נהג בנו רבי חיים קניבסקי שהיה מיודד עימו.

התגורר יחד עם משפחתו בבית צנוע בן שלושה חדרים ברחוב רשב"ם בשיכון חזון איש ונחשב אחד מפוסקי ההלכה שם.

הוא אף התערב בסוגיות ציבוריות שונות והיה בורר בסכסוך שהתגלע בישיבת חברון בשנות ה-תש"ם. הרב שך כיבד אותו ואף התייעץ עמו בנושאים שונים, כמו כן לבקשת הרב שך בשנת תשמ"ט חרג ממנהגו שלא להופיע באירועים ציבורים פוליטים, והופיע על במת הכבוד בכנסים של דגל התורה. בשנת תשנ"ב תיווך בין אגודת ישראל ודגל התורה. הוא עסק גם בענייני שלום בית וחינוך.

המחזיר בתשובה הרב אמנון יצחק רואה עצמו כתלמיד מובהק של הרב שפירא, והרב שפירא עמד בנשיאות ארגון שופר.

הרב שפירא הלך לעולמו בי"ז בניסן תשס"ט בימי חול המועד פסח. בין המספידים בלוויתו היו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב שמואל אוירבך והרב נסים קרליץ. מספר ימים לאחר מכן נערכו הספדים גם בכולל חזון איש ובו ספדו לו הרב אהרן לייב שטיינמן, הרב דב לנדו והרב גרשון אדלשטיין ובבית הכנסת לדרמן שם ספדו לו הרב משה הלל הירש והרב אריה פינקל.

בני משפחתו הוציאו לאחר פטירתו מספר ספרים בשם גבורת יהודה מכתביו ומשיעוריו.
 
סיפר אחד מנכדיו:
שמענו ממו"ז הגה"צ מוהר"י שפירא זללה"ה, מעשה שהלך בערב ברחוב הסמוך לבית מרן החזו"א זללה"ה, ולפתע שמע את קול מרן ז"ל צועק, ונחפז לראות מה אירע, ובבואו לבית היתה הדלת נעולה, ועלה לחלון, וראה את מרן ז"ל מתהלך בחדרו ופניו אדומות ומאירות, ושואג את לשון הגמרא [כמדומה דהיה בסוגיא דחרדל ב"ב י"ח א' "דיקא נמי דתני עלה אם היתה רפת בקר קודמת לאוצר מותר"], והיה המראה נורא הוד, ובעת ספרו זלגו עיני הגר"י ז"ל דמעות, ואמר כי לאחר שנים בעת עיונו בסוגיא זו, הבחין דאותו המשפט שצעק מרן ז"ל, הוא המשפט היסודי שעליו סובבת הסוגיא.
 
בניו:
  • בנו הרב יחיאל צבי שפירא, ראש כולל טל תורה בירושלים. נפטר שלש שנים בדיוק אחריו בי"ז בניסן תשע"ב.
  • בנו הרב חיים ישראל שפירא, ראש ישיבת שערי תורה בבני ברק.
חתניו:
  • חתנו הרב רפאל יעקב שמואל שינלזון - מראשי כולל חזון איש. נפטר בשנת תשע"ו.
  • חתנו הרב אליעזר פישהוף - ייסד את עמותת עלה, ורב בית כנסת "שבת אחים" בבני ברק
  • חתנו הרב אריה פוזן - משגיח בישיבת סלבודקה, ומדריך חתנים. בנו של הרב יעקב ישראל פוזן.
  • חתנו הרב יצחק יונה טורצ'ין - מרבני כולל חזון איש. נפטר בשנת תשע"ח.
  • חתנו הרב אברהם דונט - מרבני כולל אוהל יעקב.
 
יצויין שבנו הגרי''צ זללה''ה ג''כ היה גברא רבא עד למאוד יגע בתורה עד כלות הכוחות והצנע לכת שהצליח להסתיר את גדלותו מעיני הכלל.
 
כמה דברים על הגר''י זללה''ה:

א. בהיותו אברך עוד בירושלים היה לומד בחברותא עם הגרא''י ברטלר זצ''ל והיו לומדים בין שמונה לעשר שעות רצופות כל יום, כאשר גם על הדרך הביתה המשיכו לדבר בלימוד (והגרא''י שהיה טיפוס עילוי - בניגוד להגר''י שהיה מאוד מיושב וסדיר - עוד היה ממשיך לפעמים 'לתעות' ביערות הסובבים שקוע בעומק מחשבתו בלימודם.

ב. הגר''מ גריינימן שליט''א בעל אמרי ישר אמר בהספדו עליו שלדעתו ולדעת גדולים מאתו אין חשיבותו של הנפטר שייך לדורינו אלא היה נחשב לגדול גם בדורות קודמים, ושמעתי מאתו שכוונתו בגדולי מאתו היתה לאחיו הגדול בעל חדושים ובאורים זצ''ל.

ג. עוד סיפר הגרמ''ג שליט''א שראה איך שהחזו''א מעיין בכתבים שלו שכ' על מוקצה והיה בניגון של עמקות שבו היה לומד גמ', (וכ' ע''ז הערות ובתחילה כ' 'דבריו היקרים בקו' המוקצה עמוקים מאוד' ( וכ''ז בהיותו בחור או אברך צעיר ממש!) הקו' ומכתב מרן ז''ל הודפסו בספר גבורת יהודה או''ח.

ד. פעם עסק בסוגיא דשליש משך תקופה ממושכת בעיון עמוק, ואחרי זמן הפסיק באמצע, וכששאלו אותו ע''ז אמר ששערותיו נעשו חידודין מגודל העמל ובלילה אינו יכול להניח ראשו על הכר! (שמעתי ממורנו הגרד''ל שליט''א).

ה. במשך שנותיו היה לומד כל לילה עד הבוקר, וסיפרו הבנים שכל אימת שהתעוררו ראו אותו יושב ולומד, עד ארבע בבוקר, ובכן לא התפלל עם הנץ, ובשנות חוליו כשלא היה ביכולתו ללמוד כל הלילה התחיל להקפיד על הנץ בהקפדה יתירה, וכשביקשו מאתו שזה קשה עבור המנין שעשו לו בבית, אמר שכן ראה גם אצל רבו הגדול מרן ז''ל ומה שלא הקפיד כל ימיו היה רק בשביל הלימוד, אבל כשאינו יכול ללמוד חוזר למנהג רבו.​
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון